פוסטים

תחפושת או מהפך: האם משרד האנרגיה הצטרף למאבק במשבר האקלים?

שר האנרגיה שטייניץ טוען שהוא פועל להפסקת השימוש בדלקים מזהמים ולקדם שימוש באנרגיות מתחדשות. לכאורה, נראה שהוא שינה כיוון: במקום להילחם בארגונים הסביבתיים, הוא מצהיר על מאבק בזיהום האוויר ואפילו מכיר במשבר האקלים. אבל האם ההצהרות מתיישבות עם מעשיו של המשרד בראשותו? בדקנו 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| ניב מאירסון, מגמה ירוקה |

"אני מאמין שעל מדינות האזור לפעול יחד כדי לנצח במאבק זה. עלינו לעשות כל שביכולתנו לשים את העימותים בצד כשאנחנו עומדים כחזית אחידה בהתמודדות עם מצב חירום אקלימי זה". על המשפט הזה לא חתומה הנערה השבדית, גרטה טונברג, שהניעה תנועת מחאה עולמית של בני ובנות נוער, ושבתה את לב אזרחי העולם בנאום דרמטי באו"ם על כישלון מנהיגי העולם בהתמודדות עם משבר האקלים. זה גם לא חלק מדו"ח של הפאנל הבין ממשלתי של האו"ם בנושא שינוי אקלים (IPCC), שקבע כי אם לא לא נפחית משמעותית את פליטת גזי החממה עד שנת 2030, נגיע לנקודת אל חזור במאבק במשבר האקלים.

את המילים הירוקות הללו אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ, במהלך נאומו בועידת האקלים במדריד בשנה שעברה. זה אותו שטייניץ שטען רק שנה קודם לכן, ב-2018 כי "איש לא חזה את ההתחממות הגלובלית… מדובר בהפתעה גמורה מבחינה מדעית".

ואם זה לא מספיק, לפני פחות מחודש פרסם המשרד קול קורא בנושא יעדי הפחתת פליטות במשק האנרגיה לשנת 2050, ובו נכתב בדברי הפתיחה: "לאור משבר האקלים והשינויים העולמיים באופיים של משקי אנרגיה, עולה הצורך לגבש מדיניות ארוכת טווח להתמודדות עם השינויים הצפויים".

שר האנרגיה יובל שטייניץ (צילום: אתר הכנסת)

אז מה קורה כאן? האם פעילי סביבה נחושים השתלטו על משרד האנרגיה באישון לילה והחליפו את שטייניץ בכפיל סביבתי? האם יתכן ששר האנרגיה התחיל להכיר במציאות עליה מתריעה הקהילה המדעית כבר זמן רב, ולהבין שמשבר האקלים כבר כאן?

מצד אחד נראה כי בשנתיים האחרונות, בעקבות פעילות ציבורית אינטנסיבית וכן לחצים בינלאומיים משמעותיים, משרד האנרגיה החליט להצטרף סופסוף למגמה העולמית שמכירה בדחיפות משבר האקלים ובצורך לנקוט פעולות דרסטיות בהקדם. המשמעות היא, בראש ובראשונה, כוונה להצטרף למהפכת האנרגיה הגלובלית: מעבר מהיר מכלכלה המבוססת על דלקים פוסיליים (נפט, גז ופחם), לכלכלה של "אפס פליטות" של גזי חממה, שמבוססת על אנרגיות מתחדשות. 

במוצאי שבת אפילו נתניהו הצטרף למגמה, כאשר התחייב לראשונה, במהלך ועידת האקלים הבינלאומית, כי: "ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050".

אבל מצד שני נראה שהשינוי, בינתיים, בא לידי ביטוי בעיקר ברמת ההצהרות, והרבה פחות ברמת המעשים. יותר מכך, בחלק גדול המעשים אינם מתיישבים עם ההצהרות, ולעיתים אף סותרים אותן באופן מוחלט. 

בסוף אוקטובר פורסמה החלטת הממשלה בנושא קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל. ההחלטה קובעת יעד לפיו עד שנת 2030 תעבור ישראל לייצור של 30% מהחשמל שלה מאנרגיות מתחדשות. הארגונים הסביבתיים וכן המשרד להגנת הסביבה מתחו ביקורת קשה על ההחלטה, וזאת משלוש סיבות מרכזיות: 

ראשית, המשמעות של העמדת היעד על 30 אחוזים אנרגיה מתחדשת למעשה מקבעת את ישראל ל-70 אחוזים גז ("טבעי"), שגם הוא גז פוסילי ומזהם. שנית, מדובר ביעדים נמוכים מאוד, שמציבים אותנו בתחתית מדינות ה-OECD והעולם בכלל. בנוסף, נמתחה ביקורת קשה על העמימות של ההחלטה והפרצות שהתגלו בה. 

אבל שר האנרגיה יובל שטייניץ, אליו הופנו מרבית האצבעות הביקורתיות, טען דווקא כי מדובר ב-"מהפכה של ממש". גם הודעת הדוברות שפרסם משרד האנרגיה בעקבות החלטת הממשלה, ציירה מציאות מקבילה. נאמר בה בין היתר כי "מדובר ביעד שאפתני שיציב את ישראל כאחת המדינות המובילות במערב בייצור מאנרגיה סולארית". 

האם יתכן שמדינת ישראל היא גם אחת המדינות המובילות במערב בעולם בייצור אנרגיות מתחדשות, כפי שטוען שטייניץ, וגם בתחתית דירוג ה-OECD כפי שטוענים מבקריו? ובכן, תלוי כיצד מציגים את הנתונים, או ליתר דיוק, אילו נתונים בוחרים להבליט, ואילו נתונים משמיטים במכוון. 

בדקנו ארבע הצהרות שונות של משרד האנרגיה בנושא. 

מה ששוכחים להזכיר

"קידום ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת וצמצום השימוש בדלקים פוסיליים הוא יעד לאומי של מדינת ישראל ומהווה חלק ממדיניות העולמית אל עבר משק חשמל דל פחמן". (מתוך הודעת דוברות משרד האנרגיה, בעקבות ההחלטה לקדם אנרגיה מתחדשת במשק החשמל).

זאת היתה יכולה להיות הצהרה משמעותית מאוד, אם היא לא הייתה מרוקנת מתוכן בידי אותו הגוף שחתום עליה בעודו פועל למען ההפך המוחלט מדבריו. אם משרד האנרגיה אכן רואה בצמצום התלות של ישראל בדלקים מזהמים כ"יעד לאומי", לא פחות, אז מדוע הוא מקדם תוכניות שיקבעו את התלות בדלקים כאלו לעוד עשרות שנים? 

בניגוד גמור להצהרה, בימים אלו פועל משרד האנרגיה במרץ להוציא לפועל יותר מעשרים תוכניות חדשות, חלקן תוכניות ענק, להקמת תשתיות דלקים פוסיליים מזהמים. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, מדובר בהשקעה של מיליארדי שקלים מהקופה הציבורית על תשתיות אשר יקבעו את התלות של ישראל בדלקים לשלושים שנים לפחות. היום יתקיים דיון מהיר בנושא הזה בועדת הכספים, אותו יזמתי בשיתוף עם היו"ריות של השדולה הסביבתית: מיקי חיימוביץ', תמר זנדברג, ומירב מיכאלי.

בין היתר, התוכניות כוללות תחנות גזיות חדשות בהיקפים של אלפי מגה וואטים, ואפילו פרויקט לחיבור צינור גז לאילת, בעלות של 700 מיליון שקלים. הפרויקט יוצא לפועל אף על פי שאין בו כל צורך, שכן לפי נתוני אילת-אילות אנרגיה מתחדשת, כבר כיום מיוצרת באילת אנרגיה סולארית בשעות היום בכמות שהיא פי שלוש מהצריכה הממוצעת בעיר. 

אולי הוא "טבעי" אבל הוא גם מזהם. אסדת הגז לוויתן (צילום: אמיר בן דוד, מעלה היצירה, ויקימדיה)

לא מדובר רק בתוכניות שעושות שימוש בגז, המשאב ה-"נקי" כביכול, אלא גם בתוכניות המבססות עוד יותר את אחיזתו של המשאב ממנו אנשי שטייניץ רוצים כביכול להיפטר: נפט. למרות ההצהרות, בפועל משרד האנרגיה מקדם שורה של תוכניות חדשות להפקה והולכה של תזקיקי נפט לאורכה ולרוחבה של הארץ. אחת מהן היא תת"ל 95: תשתית הולכת נפט מפלצתית שחוצה את הארץ כולה: 744 ק"מ מחיפה ועד אילת, דרך גלילות, אשדוד ויטבתה. 

דוגמא נוספת היא תוכנית להרחבת הייצור של תחנת הכוח רידינג בת"א, אף על פי שבשנת 2016 המדינה קבעה כי היא תיסגר עד 2021. התוכנית כוללת תוספת מיכלים של סולר, שהוכרז כגורם מסרטן בידי ארגון הבריאות העולמי, בנפח של לא פחות מ 20 אלף מ"ק. וזה רק על קצה המזלג. 

עוד בשקוף:

בתחילת נובמבר, במסגרת תפקידי כרכז קשרי ממשל של מגמה ירוקה, נכחתי בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה ועסק בדוח מבקר המדינה בנושא "קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים". במהלך הדיון הצהיר מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, כי "אנחנו לא פחדנו לקבל החלטה של שר האנרגיה מלפני כמה חודשים להפסיק עם חיפוש של פצלי שמן (סוג של סלעים שניתן להפיק מהם נפט, נ.מ.). אנחנו לא מפחדים לשנות כיוון וגם ללכת נגד המוסכמות שהיו קודם לכן". 

ואכן, בחודש פברואר, התקבלה החלטה משותפת של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה לפיה לא יוענקו רישיונות חדשים לחיפוש ולהפקה של פצלי שמן. מה שאדירי שכח להזכיר, זה שבאותה הנשימה, משרד האנרגיה הודיע כי שני פרויקטי הענק לחיפוש וכרית פצלי שמן שכבר קיבלו רישיון, במישר רותם ובאורון שבנגב, יצאו לפועל כמתוכנן. זאת, על אף אף הסכנות הסביבתיות בהן מכיר משרד האנרגיה בעצמו, ועל אף התנגדות משרד הבריאות עקב זיהום האוויר החמור והחשש לזיהום מי שתייה. 

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי

איך מודדים?

"יעד של 30 אחוז אנרגיה מתחדשת עד 2030 הוא יעד שאפתני". (מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, במהלך דיון שנערך בוועדת הכלכלה בחודש אוקטובר בנושא ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת)

נתחיל מהבחנה פשוטה בין אמת ושקר. בהשוואה בינלאומית, היעד שהציבה ישראל לעצמה – להגיע ל-30 אחוז אנרגיה מתחדשת עד סוף 2030 הוא יעד נמוך. שזה ההיפך משאפתני. מדינות אחרות בעולם, כמו למשל גרמניה, פורטוגל, ברזיל, מרוקו ואפילו מצרים, הציבו לעצמן יעדים משמעותיים בהרבה. 

גם נתניהו, שהתחייב במהלך ועידת האקלים הבינלאומית שישראל תפסיק לעשות שימוש בגז, נפט ופחם עד 2050, ובכך עשה עוד צעד הצהרתי בכיוון הנכון, לא שינה את יעד האמצע שעומד, כביכול, על 30 אחוז ונחשב לנמוך. למה כביכול? 

כי בנוסף, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ייצור חשמל מהווה 32% מסך צריכת האנרגיה בישראל. יעדי הסכם פריז כוללים גם את האנרגיה לתעשייה ולתחבורה, וגם אלה באחריותו של השר שטייניץ. המשמעות היא שלמעשה 30% אנרגיות מתחדשות, מהוות 10% בלבד ממשק האנרגיה כולו, וזה רחוק מלהיות מספיק.

מתוך מצגת של המשרד להגנת הסביבה, שהוצגה במהלך דיון בוועדת הפנים של הכנסת ב-27 ביולי 2020

נקודה משמעותית נוספת היא, שפעמים רבות כשמשרד האנרגיה משווה את עצמו למדינות אחרות בעולם, הוא משתמש בשיטות מדידה שונות, וכך יוצר השוואה אבסורדית שאינה תקפה. 

גלעד יעבץ, מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט, הסביר זאת במהלך הדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה בתחילת נובמבר: "יש טעות אחת דרמטית, שנאמרה גם בדוח המבקר וגם על ידי מנכ"ל משרד האנרגיה, והיא איך מודדים את היעדים של האנרגיה המתחדשת ביחס לעולם. היעד של מדינות האיחוד האירופי שהוצג פה הוא היעד של ייצור אנרגיות מתחדשות מסך כלל צריכת האנרגיה הסופית של המדינה, לא מתוך כלל ייצור החשמל. ייצור החשמל הוא בערך 50% מסך האנרגיה הנצרכת בכל מדינה. זה כולל גם דלקים בתחבורה, דלקים בתעשייה, חימום ביתי וכולי. לכן היעד של 32% של האיחוד האירופי שהוצג, שהוא האנרגיות המתחדשות מסך הצריכה האנרגטית הסופית, הוא שווה ערך בערך ל-60% של ייצור אנרגיות מתחדשות מסך שוק החשמל שלה. כלומר היעד של ישראל ל-2030 הוא פחות מחצי מהמדינות של האיחוד האירופי".

יו"ר הועדה, ח"כ עופר שלח, אמר שזה נתון דרמטי, וביקש את תגובתו של מנכ״ל משרד האנרגיה אודי אדירי. אדירי טען שאינו מכיר את הנושא. שלח מצידו ביקש ממנו לספק תשובה בשעה שנשארה לדיון. זה לא קרה.

"לא נגענו"

"אני גאה עד מאוד שבתוך שנים ספורות עלינו למקום הראשון בשימוש באנרגיית השמש – בין כל מדינות ה־OECD – ולמקום השני בעולם כולו". (שר האנרגיה יובל שטייניץ, מתוך ראיון ב-"ישראל היום").

דו"ח מבקר המדינה בנושא "קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים" מתאר תמונת מצב עגומה, לפיה בסוף שנת 2019 המדינה לא עמדה ביעדים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שהיא בעצמה הציבה, ואפילו לא התקרבה לכך. מדובר בפערים של יותר מ-50% בין יעד לביצוע. הדו"ח ממשיך ומפרט שורה של ליקויים, ובראשם בעיה בסיסית: למשרד האנרגיה אין בכלל תוכנית אב למשק האנרגיה. כלומר: אין תוכנית פעולה מסודרת, עובדים מהרגע להרגע. 

"אני מבינה את הלחצים שעוברים עליכם, מי כמוני עברה אותם״. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל.

במהלך הדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות עפר שלח, התייחס מנכ"ל משרד האנרגיה, אדירי, לממצאים וסיפר על העשייה הענפה של המשרד בנושא קידום האנרגיות המתחדשות. ואז הוא "הטיל פצצה": גרף שמראה כי מדינת ישראל מדורגת שנייה בעולם ביכולת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית, מקום אחד אחרי הונדורס, ואחד מעל גרמניה – מעצמת האנרגיה המתחדשת. הוא המשיך וציין כי "אלה גרפים שלא נגענו בהם, הם לא שלנו, לא אנחנו סיפקנו את הנתונים. אלה גרפים של איגוד האנרגיה העולמי, IEA, שאין מקור יותר אמין ממנו בענייני אנרגיה בעולם".

אכן, מדובר בנתון מתוך דו"ח של של ה-IEA. אך לפני שממהרים לחגוג חשוב להתעכב על המשמעות האמיתית שלו, ולהבין מה עומד מאחורי הבחירה של משרד האנרגיה לעשות דווקא בו שימוש לצד השמטתם של נתונים אחרים, חשובים לא פחות. 

ראשית, אדירי בחר להתעלם מהקריטריון הטבעי ביותר להשוואה – אחוז ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת באופן כללי. זה לא באמת משנה באיזה סוג אנרגיה מדובר, שהרי צריך לזכור שבסופו של דבר המטרה היא הפחתת פליטות גזי החממה אשר מחריפים את משבר האקלים. כדור הארץ לא מבדיל אם השתמשת באנרגיה סולארית או אנרגית רוח, אבל הוא בהחלט מרגיש אם בחרת לשרוף נפט או פחם. 

משרד האנרגיה בחר שלא להציג דוחות אחרים של ה-IEA, שסוקרים את כלל האנרגיות המתחדשות. זה לא במקרה: הדוחות האלו מציגים תמונה הרבה פחות מחמיאה. 

לישראל אין נהרות ומפלי מים שניתן להציג עליהם סכרים להפקת אנרגיה, ואין תנאי רוח שמאפשרים הפקת אנרגיה בכמות גדולה – כמו במדינות OECD אחרות. אבל יש לה מה שאין להן – הרבה מאוד שמש. כך למשל, פאנל סולארי בישראל זוכה לכ-120-40 אחוז יותר קרינת שמש שנתית לעומת אותו פאנל שמוצב באקלים הממוזג של מדינות אחרות ב-OECD. ישראל היא גם המדינה עם הכי הרבה שעות שמש ב-OECDלצורך ההמחשה, בישראל יש פי 2 שעות שמש מגרמניה, ולמרות זאת, אחוז האנרגיה הסולרית שהיא מייצרת הוא כמעט זהה. כלומר, הסיבה שישראל נמצאת במקום גבוה בייצור חשמל סולארי לעומת שאר מדינות ה-OECD היא שיש לה הרבה יותר שמש.

מתוך דו"ח של איגוד האנרגיה העולמי, IEA.

אופטימיות סלקטיבית

"בארבע השנים האחרונות צמצם משרד האנרגיה ב 50% את השימוש בפחם, והפחית את זיהום האוויר מייצור חשמל בכ־50%, וזאת עד לגמילת ישראל מדלקים מזהמים באופן מוחלט". (מתוך תגובת משרד האנרגיה לדו"ח של המשרד להגנת הסביבה שהמליץ להפסיק לייצר חשמל מגז טבעי).

בתחילת חודש נובמבר השתתפתי בדיון נוסף, הפעם בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, המוכרת בשם "קרן העושר", העוסקת בתמלוגי המדינה מרווחי הגז. הדיון עסק בהצעה להקדמת מועד הגג להפסקת השימוש בפחם, שנקבע לשנת 2025. 

במהלך הדיון, טען בגאווה מנכ"ל משרד האנרגיה כי "ישראל תהיה הראשונה בעולם בהפחתת הפחם. כשהצגנו את זה בוועידת מדריד זכינו למחיאות כפיים". בשנה שעברה בוועידת מדריד, הצהיר השר שטייניץ כי: "השנה החלטתי לשים סוף לשימוש בפחם בתחנות הכוח שלנו עד שנת 2025. כתוצאה מכך, בשנים 2025-2012 תרד ישראל מ-65% פחם לייצור חשמל, לאפס. יותר מכל מדינה אחרת בעולם". כעת, כאמור, הצטרף גם ראש הממשלה להבטחות

אז כן, חשוב להגיד מילה טובה למשרד האנרגיה על מהלך הגמילה מהפחם: על אף שקשה מאוד להבין מדוע פחם לא, ואילו נפט וגז, שגם הם דלקים מזהמים, דווקא כן, זה בהחלט צעד משמעותי בכיוון הנכון. עם זאת, גם הפעם שטייניץ והמשרד שלו לא מדייקים בנתונים.

אנרג'יקס נאות חובב, מתקן של 37.5 מגה וואט באזור התעשייה נאות-חובב. צילום: Amiromania, ויקימדיה)

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, שעוסק רבות בקשר בין כלכלה, ממשל ומשבר האקלים, חושב שהתמונה קצת יותר מורכבת. במהלך הדיון הוא אמר: "בואו נראה מה עושים בעולם. בריטניה, המדינה שבה הפחם היה חלק מהמסורת, נמצאת היום בכמעט אפס פחם. הם ירדו מ 25% פחם לאחוזים בודדים, כמעט לאפס תוך שנתיים… וזה לא רק הבריטים.. יש באירופה 10 מדינות שיש בהן אפס פחם כבר היום. צרפת סוגרת את הפחם עד 2023."

כמו כן, כיום השימוש בפחם בישראל עומד על כ-30% – גבוה מהממוצע באירופה וב-OECD ופי 10 מבריטניה, שעומדת היום על 3% או פחות. 

ובכל זאת, יש לקוות כי המהלך החשוב של משרד האנרגיה יצליח, ולשם שינוי, הפעם באמת נעמוד ביעדים, ואולי אפילו נזכה לעמדת הובלה. פרופסור פלטיאל וינר שהשתתף בדיון, המחיש את חשיבות הנושא, וציין כי בישראל נפטרים בין 2,000 ל-2,500 אנשים בשנה כתוצאה מזיהום אוויר, וכי לתחנות הפחמיות תפקיד מפתח בכך. 

בהמשך הדיון, אודי התייחס לנושא זיהום האוויר, ואמר: "אנחנו מפחיתים בישראל בין 2015 ל-2025 למעלה מ-90% מזיהום האוויר כתוצאה מהפסקת השימוש בפחם, כתוצאה מהחלפתו בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות ככל האפשר". 

שנה וחצי קודם לכן הביע עמדה דומה גם השר שלו, בראיון לתוכנית הכלכלית בגלי צה"ל לרגל השלמת צינור הגז לירושלים: "הברכה הכי גדולה זה הברכה של איכות הסביבה […] למעשה, גז טבעי – אפס זיהום. הפחם הורג, הגז הטבעי מציל חיים". 

חשוב לציין כי גז "טבעי" אינו אנרגיות מתחדשות. ולמרות ששריפת גז באמת פחות מזהמת משריפת פחם ונפט, היא בהחלט מזהמת.

 

אבל הבעיה המרכזית של השימוש בגז היא אחרת: בתהליכי שאיבת הגז וזיקוקו נפלטות כמויות גדולות של מתאן, כמו גם מספר סוגים של מזהמים מסרטנים. המתאן דולף בכמויות אדירות בכל שלבי הפקת הגז, וביתר שאת בתהליך הולכתו למרחקים. מחקרים הוכיחו בבירור כי פליטות המתאן, שהגיעו לשיא היסטורי לאחרונה, הם בעלות השפעה גדולה פי 86 על ההתחממות הגלובלית מזאת של פחמן דו חמצני, בתקופה של 20 שנים. כלומר, לגז יש ככל הנראה השפעה חריפה יותר על משבר האקלים מאשר לפחם. ובכל זאת, שר האנרגיה בוחר להמשיך להתעלם מהמתאן, ולא להכליל אותו בחישובי המשרד. 

חשוב להגיד שבשנים האחרונות רמת זיהום האוויר בישראל לא יורדת, אלה רק הולכת ועולה. האם משרד האנרגיה משקר? כמו במקרים אחרים, זה לא בדיוק שקר, אלה יותר בחירה סלקטיבית של נתונים. בהסכם פריז, מדינת ישראל, בניגוד לרוב המוחלט של מדינות הOECD, לא התחייבה להפחתת פליטות אבסולוטית, אלא להפחתה ביחס לגודל האוכלוסיה. אך אוכלוסיית ישראל גדלה, ולפי נתוני רשות החשמל גם צריכת החשמל וייצורו צפויים לעלות. ולכן, למרות שכמות הפליטות לנפש קטנה, כפי שאומר שר האנרגיה, כמות הפליטות הכוללת רק הולכת ועולה וזיהום האוויר מחמיר משנה לשנה. 

בגרף של המשרד להגנת הסביבה המבוסס על נתונים של הOECD, ניתן לראות את מגמת העלייה בפליטות גזי החממה בישראל, לעומת מגמת הירידה במדינות OECD נבחרות.

מתוך מצגת של המשרד להגנת הסביבה, שהוצגה במהלך דיון בוועדת הפנים של הכנסת ב-27 ביולי 2020

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך)?

בעת משבר כלכלי חמור ובהיעדר תקציב מדינה, חשוב לדעת לאן הולך הכסף שלנו. בתקופה כזאת, משרד האנרגיה מוצא לנכון לקדם תוכניות מזהמות בהשקעה של מליארדים מכספי הציבור, אף על פי שהן מסכנות לא רק את הסביבה ואת הבריאות שלנו, אלה גם את עתידנו ועתיד ילדינו, אשר יצטרכו לחיות את ההשלכות ההרסניות של משבר האקלים. 

המדיניות של משרד האנרגיה באה בניגוד גמור למגמה העולמית, המשלבת בתוכניות ליציאה ממשבר הקורונה השקעה באנרגיות מתחדשות, שהן לא רק נקיות וירוקות יותר, אלה גם זולות יותר, ובהרבה. 

הדבר הכי מקומם הוא שזה קורה תחת מעטה של הצהרות יפות ונכונות המקושטות בשלל נתונים מחמיאים שמייפות את המציאות בזמן שהמעשים בשטח מייצגים בדיוק את ההפך. כאזרחים במדינה, מגיע לנו שמשרדי הממשלה יספרו לנו את האמת, ויפעלו בצורה שתואמת את האמירות שלהם.

מעש"י (מה עושים כדי שיתוקן)?

עם כל הביקורת על משרד האנרגיה והשר שטייניץ, חשוב להגיד שהם כן התחילו לצעוד בכיוון הנכון: הן השינוי בשיח וההכרה בדחיפות משבר האקלים, גם אם באיחור רב, והן הצעד המבורך עליו הכריזו: הפסקת השימוש בפחם עד 2025.

כל זה לא היה קורה, ללא לחץ משמעותי מצד ארגוני הסביבה, אנשי אקדמיה ופעילים ופעילות שאכפת להם מהעתיד של כולנו. אבל זה לא מספיק. כדי שמשרד האנרגיה יעשה שינוי כיוון אמיתי, יבטל את התוכניות המזהמות ויסיט את ההשקעה מדלקים פוסיליים לאנרגיות מתחדשות, חייבים לחץ ציבורי מסיבי, שהוא הרבה מעבר למעגל המצומצם של פעילי הסביבה, של כל מי שעתיד האנושות על הכדור הזה חשוב להם. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

על שטייניץ לרסן את שברון, או להתפטר

לחברת שברון שיא אנטי סביבתי עולמי. יש לה רקורד של בריונות כלפי ממשלות, נטיה שלא לכבד חוקים מקומיים ולא לשלם מיסים. שר האנרגיה העביר לה החזקה במאגרי הגז תמר ולוויתן – בלי בדיקת נאותות מספקת, בלי מגבלות ובלי להבטיח שהאינטרס שלנו האזרחים נשמר. "צלול" ו"שומרי הבית" קוראים לשטייניץ לשנות כיוון או לפנות את הכיסא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה יעקבס, יוסף אברמוביץ' ויוני ספיר |

שיעור לתלמידים על גז טבעי – בחסות נובל אנרג'י

"תעשיידע" היא עמותה חינוכית של התאחדות התעשיינים, הפועלת בבתי ספר ברחבי הארץ ומעבירה שיעורים וסדנאות בנושאי טכנולוגיה ותעשייה. התורמת הגדולה ביותר של העמותה היא לא אחרת מחברת נובל אנרג'י – המפעילה של אסדת לווייתן. בתחילת דצמבר, שיאו של המאבק הציבורי של תושבי אזור חוף הכרמל בנובל אנרג'י – העבירה "תעשיידע" שיעור לתלמידים בנושא גז טבעי, במהלכו הוקרן סרטון פרסומי של החברה, ושאר השיעור עסק ביתרונותיו של הגז הטבעי. משרד החינוך, האוסר על הקרנת חומרים פרסומיים לתלמידים: "פנינו ל'תעשיידע' בבקשה להסיר באופן מיידי את הסמלים המסחריים מהמצגות"

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

עמותת "תעשיידע" פועלת בבתי ספר ברחבי הארץ כבר שנים, ומעבירה שיעורים וסדנאות בנושאי טכנולוגיה ותעשייה למאות אלפי תלמידות ותלמידים. פעילותה ממומנת בעשרות מיליוני שקלים ע"י משרד החינוך, וגם על ידי תרומות מחברות שונות. התורמת הגדולה מביניהן – חברת נובל אנרג'י.

לפי מידע שהגיע אל "שקוף", בדצמבר האחרון העבירה "תעשיידע" שיעור לכ-200 תלמידי כיתה ט' בבית ספר "מקיף המעיין" בראשון לציון, בנושא הגז הטבעי ויתרונותיו. במהלך השיעור התלמידים צפו בין היתר בסרטון פרסומת של נובל אנרג'י בנושא הגז, והמסר מהשיעור הוא שתהליך הייצור של הגז הוא: "נקי, יעיל וזול" – נושא שנוי במחלוקת וטעון במיוחד בימים אלה.

אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י

אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י

חברה שנויה במחלוקת

לחברת נובל אנרג'י תדמית ציבורית בעייתית: החברה עומדת בימים אלו במרכזו של מאבק חברתי-סביבתי גדול של תושבים מאזור חוף הכרמל והסביבה, החוששים מזיהום אוויר והשפעות סביבתיות בעייתיות נוספות מאסדת לווייתן, הנמצאת בבעלות החברה. אלפי תושבים מאזורים הסמוכים לאסדה התפנו מבתיהם מחשש לזיהום אוויר, ויצאו להפגין כנגד התנהלות ופעילות חברת נובל אנרג'י, והמשרד להגנת הסביבה.

תושבי אזור חוף הכרמל מתפנים מבתיהם ויוצאים להפגין

לנובל אנרג'י עבר בעייתי גם בהתנהלות מול המשרד להגנת הסביבה, שנאלץ לעכב את פעילות אסדת לווייתן בעקבות אי עמידה בתנאי המשרד. גם בפעילות של המשרד להגנת הסביבה מול אסדת תמר, אסדה נוספת בבעלות החברה, נמצאו כשלים: נובל אנרג'י לא דיווחה על זיהום אוויר חריג מהאסדה.

בדיקת "שקוף" מעלה כי נובל אנרג'י היא התורמת הגדולה ביותר לעמותת "תעשיידע" בשנת 2018. ע"פ הדוח הכספי של העמותה, החברה תרמה ל"תעשיידע" כ-1.4 מיליון ש"ח בשנה זו.

בתקציר התכנית של "תעשיידע" במסגרתה הועבר השיעור לתלמידים, נכתב: "לגז הטבעי יתרונות רבים בהשוואה למשאבים האחרים וביניהם, תהליך ייצור נקי, יעיל וזול". נקי יעיל וזול – הינן בדיוק הנקודות הנמצאות בלב המחלוקת בשיח על הגז בישראל.

אז מה קרה בשיעור?

תלמידות מבית הספר סיפרו ל"שקוף": "באו שני בנים צעירים, אמרו שהם מ'תעשיידע' ופתחו מצגת. הם הראו לנו דבר ראשון סרטון כזה על אסדת תמר והגז הטבעי, אחרי זה העבירו לנו שאלון 'מה זה גז טבעי?' וכמה הוא לא מזהם יחסית לדברים אחרים, אחר כך סתם משחק, ואז הראו עוד סרטון של נובל אנרג'י."

תלמידים שתפסו את הסיטואציה המתרחשת בשיעור כבעייתית, החליטו לצלם את הסרטון שהוקרן להם, והוא הועבר לידי "שקוף". מהסרטון עולה כי התוכן שהוקרן לתלמידים בעייתי. ראשית, הוא נלקח מערוץ היוטיוב של נובל אנרג'י עצמה, מה שמחזק את התחושה שמדובר בסרטון פרסומת. זאת ועוד, כפי שניתן לראות בסרטון, הלוגו של החברה מככב על ראשה של הדמות הראשית לכל אורכו, ובסרטון גם חוזר שמה של החברה מספר פעמים: 'אנחנו בנובל אנרג'י ננסה להסביר לכם את התהליך…'.

לסרטון המלא מערוץ היוטיוב של נובל אנרג'י: לחצו כאן

ע"פ חוזר מנכ"ל משרד החינוך מ-2017 בנושא "האיסור הכללי לשלב פרסומת מסחרית במוסדות החינוך", אין להציג לתלמידי בית ספר פרסומת ישירה, וגם את לוגו החברה, שמה המסחרי ושם המותג.

סרטון פרסומת של נובל אנרג'י שהוקרן לתלמידי כיתה ט'. התמונה מתוך ההקרנה בבית הספר. ניתן לראות את לוגו החברה לכל אורך הסרטון

כמו כן, נראה כי הסרטון מציג מידע מטעה בנוגע לתהליך הפקת הגז בישראל: בסרטון מסופר כי "הגז מוזרם למתקן החופי שם הוא עובר טיפול, משם למערכת חלוקת הגז של מדינת ישראל" – בפועל, הטיפול בגז מתבצע על האסדה בחוף.

האנימציה בסרטון אף היא מטעה: בסרטון ניתן להבין שהאסדה ממוקמת מעל באר הגז, כשבפועל באר הגז ממוקמת כ-120 ק"מ מהחוף, והאסדה בה מתבצע הטיפול בגז נמצאת במרחק של כ-10 ק"מ מהחוף. עניינים אלה הם מרכזיים במיוחד במאבק של המתנגדים לאסדה, וניתן לקרוא עליהם בהרחבה כאן.

חרף בקשות חוזרות ונשנות מצד "שקוף", עמותת "תעשיידע" לא הסכימה להעביר לידינו את מערך השיעור המלא שהועבר לתלמידי כיתה ט' בחודש זה, אלא רק את הקו הכללי של השיעור.

עדויות נוספות לפעולות של נובל אנרג'י ו"תעשיידע" עם תלמידים

באתר העמותה ובעמוד הפייסבוק שלה, ניתן למצוא עדויות לדוגמאות נוספות לפעילות של "תעשיידע" עם נובל אנרג'י: ב-2015 העמותה הביאה הרצאה של נובל אנרג'י לבית הספר "אלון גינזבורג" ביבנה.

בתמונות באתר העמותה, ניתן לראות מהנדס מנובל אנרג'י עומד מול אודיטוריום מלא תלמידים, כשמאחוריו מסך שעליו מוקרן לוגו ענק של נובל אנרג'י. בעמוד הפייסבוק של "תעשיידע" ניתן למצוא גם פעילות אחרת של נובל אנרג'י עם אלפי תלמידים, אך לא ברור לאילו בתי ספר הועברה הפעילות.

הרצאה של נובל אנרג'י מ-2015 בבית הספר אלון-גינזבורג ביבנה

נובל אנרג'י ביריד מגמות של "תעשיידע"

"תעשיידע": התקשרויות בשווי עשרות מיליוני שקלים עם משרד החינוך

"תעשיידע" מעבירה פעילויות חינוכיות בבתי ספר בנושאי טכנולוגיה ותעשייה במשך שנים, באישור משרד החינוך.
תחקיר של טלי חרותי-סובר מדהמרקר, חשף התנהלות תמוהה בעמותת "תעשיידע" ותקציבים מנופחים למדי שמעביר משרד החינוך לעמותה: מסתבר ש"תעשיידע", שהייתה עמותה עם מחזור כספי לא גדול במיוחד עד 2016, התחילה לקבל עשרות מיליוני שקלים בשנה ממשרד החינוך.

מדוע? מפני שהעמותה הוכרזה ב-2016 כ"ספק יחיד" של המשרד – כלומר, המשרד שכר את שירותי העמותה ללא תחרות מול עמותות אחרות שיכולות להציע שירותים דומים.

ב-2017, משרד החינוך פרסם מרכז בו השתתפו עמותות נוספות, אך "תעשיידע" זכתה בו: ע"פ תקירה של סובר, המרכז נתפר למידותיה של "תעשיידע".

גם היום משרד החינוך ממשיך את ההתקשרות עם העמותה, ואך העביר לה כ-40 מיליון ש"ח עבור פעילות בשנת הלימודים 2018, ועבור שנת הלימודים הנוכחית הסכום כבר קפץ ל-66 מיליון ש"ח.

חכמים בדיעבד

פנינו למשרד החינוך בנושא, והצגנו בפניו את החומרים שהועברו בשיעור. ממשרד החינוך נמסר כי הוא אוסר על שילוב פרסומת מסחרית בבתי הספר, וכי לנוכח החומרים שהובאו בפניו, הוא פנה לגוף האחראי "תעשיידע" בבקשה להסיר באופן מידי את הסמלים המסחריים.

מנכ"ל "תעשיידע", דן פרת, מסר בתגובה לפניית "שקוף" בנושא: "אם היינו יותר 'חכמים', במרכאות, אולי היינו באים לבתי הספר ואומרים להם שעכשיו כשנובל מקבלת תקשורת שלילית בעיתונים, אנחנו לא צריכים לעשות תכניות על גז טבעי ועל אנרגיה בישראל בבית הספר. מצד שני, אני חושב שאם היינו מורידים את כל הסדנאות לחודש דצמבר – הייתי חושד בעצמי שיש לי משהו להסתיר, או שאני עושה משהו לא בסדר".

עוד הוסיף: "חשוב לי להבהיר: זה לא שנובל התקשרו אלינו ואמרו לנו שהם בצרה ושהם צריכים עזרה עם דעת הקהל. התכנים האלה פותחו והופעלו קודם לכן כחלק מתכנית על משק האנרגיה בישראל. ההתייחסות לגז הטבעי היא מהפן הטכנולוגי, והתכנים אינם נוקטים עמדה בנושאים סביבתיים. ב"תעשיידע" אנחנו מביאים נושאים שאנחנו יודעים שמתנהלים סביבם ויכוחים והבחירה שלנו היא כן לגעת בהם, אבל מהזוית שלנו – יציאה החוצה אל העולם האמיתי בו המדע והטכנולוגיה מקבלים משמעות פרקטית ומעשית. יש המון שאלות מורכבות ואנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו וכך נעשה גם במקרה הזה".

מחברת נובל אנרג'י נמסר: "נובל אנרג'י גאה לתמוך בפרוייקט החינוכי שמובילה תעשיידע, שמטרתו לקדם את החינוך הטכנולוגי בישראל.
יצויין כי נובל תומכת בפרויקט מזה שש שנים והתכנים המועברים במסגרתו כוללים חשיפת העשרה לכל סוגי האנרגיה החל מדלקים פוסייליים וכלה באנרגיות מתחדשות, והם גובשו על ידי הצוות המקצועי של תעשיידע ומועברים על ידו.
התמיכה בתעשיידע נעשית במסגרת פעילות ההשקעה בקהילה של החברה אשר שמה לעצמה מטרה לקדם את החינוך הטכנולוגי בישראל ותוך כדי כך לסייע בבניית כוח עבודה מקצועי-ישראלי לתעשיית הגז הטבעי המתפתחת בארץ".

מבית הספר "מקיף המעיין" בראשון לציון, נמסר: "הפעילות התקיימה במסגרת תוכנית "תעשיידע" הפועלת תחת פיקוח משרד החינוך".