פוסטים

הצעה: ח"כים ושרים יחוייבו להגיש הצהרת הון – אחרת ייקנסו

תוך 60 יום יגישו ח"כים ושרים הצהרת הון ליו"ר הכנסת – כך לפי הצעת החוק של ח"כ גדעון סער וח"כ שרן השכל. אם תעבור, הצעת החוק תסייע במלחמה בשחיתות, ובקידום אינטרסים אישיים דרך הכנסת והממשלה. קנס של 20 אלף שקלים לעוברים על החוק הופך אותו לאפקטיבי. החשש: פרסום סכום הכסף המצוי בעובר ושב עלול לשמש כרכילות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

היום הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק מרגשת במיוחד: חוק להשקפת הצהרות הון של חברי הכנסת והשרים. חברי הכנסת שרן השכל וגדעון סער (ליכוד) הם שהגישו את הצעת החוק.

ח"כ השכל וח"כ סער. "החוק יעודד שקיפות ויחזק את אמון הציבור במדינת ישראל" (צילום: פלאש 90)

 "החוק יעודד שקיפות, גילוי נאות ויחזק את אמון הציבור במדינת ישראל בנבחריו וכפועל יוצא מכך בהחלטותיהם", נכתב בדברי ההסבר לחוק. על פי הצעת החוק, את הצהרת ההון יהיה על השרים והחכים להגיש ליו"ר הכנסת תוך 60 יום מתחילת כהונתם. 

הצעה עם שיניים

על הצהרת ההון לכלול את מקורות ההכנסה של נבחר או נבחרת הציבור ובני משפחתם, את הנכסים, את החובות שלהם ועוד. בחוק מעוגן גם עונש למי שלא יעמדו בתנאים: קנס של 20 אלף שקלים. הכנסת סעיף מרתיע הינה משמעותית וביכולתה להפוך את החוק לאפקטיבי.

עוד בנושא שקיפות הצהרות ההון:

כך למשל, מבדיקת "שקוף" בחודשים האחרונים עולה כי שרים רבים לא מגישים את הצהרות ההון שלהם למבקר המדינה בזמן. חלקם, כמו השר זאב אלקין (ליכוד) אף לא מגישים אותן כלל. זאת מפני שאין כל סנקציה שניתן להטיל עליהם אם לא יעשו זאת.

דיון על חסינות חיים כץ (מימין). לכאורה קידם הצעת חוק לקידום ענייניו (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

נקודה שנויה במחלוקת בהצעת החוק, היא הדרישה לחשוף גם את ההון הנוכחי של נבחרת או נבחר הציבור, כלומר את סכום הכסף שמצוי ב"עובר ושב" של חשבון הבנק שלו או שלה. חשיפת נכסים או מקורות הכנסה, יכולה לחשוף ניגוד עניינים בעבודת נבחרי הציבור, כמו החלטות שמקדמות אינטרס אישי והגדלת רווחים. שקיפות כזו מהותית לשמירה על ניקיון כפיים ולמניעת שחיתות מבעוד מועד. לעומת זאת, סכום הכסף ששוכב בבנק אינו מעיד על נקיון כפיו של נבחר הציבור – ואף יש שיאמרו שזו רכילות גרידא.

על מנת להימנע מכך, יש לנו הצעה אלטרנטיבית: לפרסם את הדלתא של ההון. הכוונה היא לחשוף את השינוי בסכום הכסף בעובר ושב בין הצהרת ההון הנוכחית לזו הקודמת. כך ניתן לדעת כמה הרוויח/ה נבחר/ת הציבור, ולבדוק האם מדובר בסכום הגיוני ביחס למשכורתם ונכסיהם או שמא מדובר בסכום גבוה מידי שעלול להעיד על שחיתות.

חשיפת הדלתא היא בלם נוסף לשחיתות שביכולתו למנוע את השוחד הבא. חבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל שהגיש בעבר הצעת חוק דומה, שילב בה את הסעיף לגבי חשיפת הדלתא. 

למה זה חשוב?

פרשות שחיתות כמו פרשת ח"כ חיים כץ, בה חבר הכנסת כץ קידם חוק שלכאורה מיטיב עם נכסיו, מוכיחות כי חשיפת הצהרות ההון של חברי הכנסת והשרים לציבור ביכולתה למנוע את השחיתות הבאה. כשכל האינטרסים חשופים, כולנו יכולים לפקח על חברי הכנסת והשרים שלא ימעדו.

הם מצדם, יחשבו פעמיים לפני שהם פועלים לטובת עצמם מפני שהם יודעים שעין הציבור פקוחה. כיום, חברי הכנסת מחוייבים להגיש את הצהרת ההון שלהם למבקר המדינה, אך לצערנו, אין כל חובה לפרסם את הצהרות ההון האלה לציבור.

אנחנו ב"שקוף" נלחמים כבר שנים להשקיף את הצהרות ההון של חברי הכנסת והשרים, ואנו מבקשים מהם באופן קבוע להשקיף את הצהרות ההון שלהם באופן וולנטרי. על כך ראוי לציין לטובה את חברי הכנסת סער והשכל, שכבר לפני שנה הסכימו להשקיף את הצהרות ההון שלהם לציבור (באופן חלקי). סער אף פרסם את הצהרת ההון שלו ב"שקוף". ח"כ סער וח"כ השכל לא היו מעוניינים להתראיין לכתבה זו.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

חשיפה ראשונה: הח"כים שהגיעו ואלו שנעדרו מוועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-22

בדיקת "שקוף" מגלה כי למועדון הנעדרים, שבו אפשר להמשיך למצוא את יאיר לפיד, מתווספים שמות חדשים ומפתיעים: מיקי זוהר ושרן השכל. ח"כים חדשים לעומת זאת, נחשפים כחרוצים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רוב דיוני ועדת החוץ והביטחון אמנם אינה משודרים, כיוון שתכניהם לרוב חסויים – אך נתוני הגעתם של ח"כים יכולים ללמד על הנעשה בה. מי נעדר בהכרעות על הביטחון השוטף ומי הגיעה בקביעות לדיונים?

ועדת חו"ב. צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת

בין היתר, גילינו שחברי הכנסת שרן השכל ומיקי זוהר מהליכוד וח"כ יאיר לפיד מיש עתיד, נעדרו בקביעות ממליאת הוועדה ולרוב גם מוועדות המשנה. לעומתם, חברי כנסת חדשים יחסית, כמו אלי אבידר מישראל ביתנו ואורנה ברביבאי מיש עתיד, הקפידו להגיע.

לאן נעלמו יאיר לפיד ושרן השכל?

הכנסת ה-22 בדומה לקודמתה, ה-21, הייתה קצרה להחריד. בסך הכל, כיהנה כחצי שנה, ולא הספיקה לעשות הרבה. עם זאת, ישנן שתי ועדות מרכזיות שדווקא כן הוקמו: ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון (חו"ב). 

בזמן שעבודת הח"כים בוועדת הכספים גלויה לכל, ועדת החוץ והביטחון היא ועדה חשאית, שבה רוב הפרוטוקולים נשמרים חסויים. כדי בכל זאת לדעת מי הגיע לוועדות, בשנים האחרונות אנו מגישים בקשת חופש מידע, ועל סמך הנתונים בודקים את נוכחות הח"כים בוועדה. 

הנתון המרכזי נוגע למליאת הוועדה, בה יושבים 17 חברים. בניגוד לוועדות משנה, היא פתוחה גם לחברי הכנסת האחרים. בכנסת ה-22 היא התכנסה תשע פעמים, כאשר שיאני הנוכחות, למעט יו"ר הוועדה גבי אשכנזי (כחול לבן) הם חברי הכנסת אלי אבידר (ישראל ביתנו), שהגיע לשמונה ישיבות, אורנה ברביבאי (יש עתיד) וגדעון סער (ליכוד), שהגיעו כל אחד לשבע ישיבות. 

לעומתם, מי שבקושי נראו היו יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד וח"כ שרן השכל (הליכוד), שהגיעו לישיבה אחת בלבד וח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שהגיע לשני דיונים.

מיקי זוהר ממשיך להיעדר

זוהר והשכל היו עקביים בהיעדרויותיהם, ולא ניתן היה למצוא אותם גם בוועדת המשנה לחוץ והסברה. התקיימו בה חמש ישיבות בלבד. אל מול הנעדרים, רוב חברי הוועדה הגיעו לכולן או פספסו אחת בלבד: גדעון סער, יו"ר הוועדה (הליכוד), יאיר גולן (מרצ), אורנה ברביבאי ואלעזר שטרן (יש עתיד) וישראל אייכלר (יהדות התורה). 

ח"כ שרן השכל. הגיעה פעם אחת למליאה שהתכנסה 11 פעמים, ונעדרה לחלוטין מוועדת המשנה לחוץ והסברה

בוועדת המשנה למודיעין מתקבלות החלטות חשאיות, על ידי שישה חברי ועדה בלבד. רבים מייחסים לה חשיבות יתרה בשל הסיווג הגבוה של החומרים הנדונים בה. כך למשל,  זו הוועדה שמפקחת כיום על מעקבי השב"כ אחר אזרחי ישראל. 

בכנסת ה-22 התקיימו 11 ישיבות בוועדת המשנה, כשרוב החברים בה הקפידו להתמיד. למעט היו"ר ח"כ גבי אשכנזי שניהל את כל הישיבות, גם חברי הכנסת יואב בן צור (ש"ס) ויואב קיש (ליכוד) נכחו בעשר מתוכן וח"כ משה (בוגי) יעלון בתשע. 

ח"כ גדעון סער, שמקפיד בדרך כלל על נוכחות ואף שימש כיו"ר של חוץ והסברה – הגיע כאן רק לשש ישיבות. ח"כ יאיר לפיד נשאר עם המקום האחרון, כשנכח רק בחמש ישיבות.

לא התעניינו בביטחון שוטף ומוכנות לחירום: עמיר פרץ וישראל אייכלר

בוועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף נערכו שש ישיבות בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד). אלי אבידר (ישראל ביתנו), אורנה ברביבאי (יש עתיד) ויאיר גולן (מרצ) הגיעו לארבע מתוכן. אלעזר שטרן (יש עתיד) לשלוש. 

לעומתם, שרן השכל נכחה רק בישיבה אחת. שני ח"כים, עמיר פרץ וישראל אייכלר, נעדרו מכל הישיבות. נציין שפרץ שימש יו"ר הוועדה למוכנות העורף, שם התקיימו שתי ישיבות. אייכלר חבר בעוד ועדות משנה, אליהן דווקא כן הגיע.

ח"כ אורנה ברביבאי. גילתה חריצות

ועדות משנה נוספות, כמעט ולא התכנסו, עקב אורך חייה הקצר של הכנסת: כך לדוגמה, הוועדה שעוסקת בתקציב הביטחון התכנסה שלוש פעמים וכך גם ועדת משנה לתקציב השירותים החשאיים. הוועדה למוכנות העורף התכנסה כאמור פעמיים. 

קשה ללמוד משהו מנוכחות בוועדה שהתכנסה מעט באופן יחסי, לכן העדפנו שלא לנתח את הנוכחות במקרים אלו. הסרנו מראש ועדות שהיו בהן פחות מחמש ישיבות והורדנו ח"כים שהיו חברים רק חלק מהתקופה.

ממיקי זוהר נמסר: "המינוי היה ברירת מחדל ולמיטב ידיעתי היו בדיונים חלק מחברי בסיעה כמחליפים שלי".

מיאיר לפיד, ישראל אייכלר, עמיר פרץ ושרן השכל לא נמסרה תגובה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): נושאים כמו מעקב השב"כ אחרי האזרחים, תקציב הביטחון או שירות נשים בצה"ל – הם רק חלק מרשימה ארוכה של סוגיות שעולות בדיוני הוועדה ומשפיעות על חיינו. דווקא משום שמדובר בנושאים ביטחוניים, שלרוב חסויים, חשיבות הוועדה גוברת: זהו הגוף המפקח היחיד שמייצג את הציבור וחשוף לחומרים הסודיים. גם דיוני הוועדה חסויים – לכן כל מה שנותר לנו זה לקוות שהם אכן מגיעים, שואלים שאלות קשות ומשפיעים על החלטות הרות גורל.

מעש"י (מה אפשר לעשות כדי שיותקן?): אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח אם נציגי הציבור ממשיכים להגיע לדיונים, מה שמשנה את התנהגותם, כפי שראינו רק לאחרונה כשיאיר לפיד החל להגיע לדיוני הוועדה. טוב יהיה אם הכנסת תפרסם את הנוכחות באופן יזום וגם פרוטוקולים של דיונים שאינם רגישים יפורסמו, לפחות, לאחר שהתקיימו.

ח"כים מציעים לקצץ ב-25% משכרם – אך מסרבים לוותר על תוספת שכר של 1,255 שקל. למה שנאמין?

בעקבות משבר הקורונה, הציעו ח"כים ממגוון סיעות לקצץ במשכורות ובפנסיות של עובדים במגזר הציבורי – אפילו בשל עצמם. אז למה רובם עדיין מסרבים לוותר על התוספת של 1,255 ש"ח שקיבלו לשכר? #טרחנות_לשבת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

במכתב ששיגרה השבוע ח"כ שרן השכל (הליכוד) לוועדת הכספים של הכנסת, היא דרשה לקדם דיון דחוף בנושא קיצוץ בשכר ובפנסיות של עובדות ועובדי המגזר הציבורי – לאור המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה. במכתב הציעה לקדם קיצוץ של 25% בשכר כל העובדים ששכרם גבוה פי שלושה מהשכר החציוני במשק – כלומר גבוה מכ-24 אלף ש"ח – מלבד חריגים, כמו צוות רפואי. על המכתב חתומים אף הח"כים אורית פרקש הכהן (כחול לבן), מתן כהנא (ימינה) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).

הצעה זו מצטרפת להצעות קודמות שהציע ח"כ כהנא (בתמיכת השר בנט) ואחרים.
אלא מה? על מנת לקדם את היוזמה יש צורך בדיונים בוועדות, בחקיקה ובהסכמה רחבה בכנסת. וזה, למרבה הצער, עדיין לא קורה. הסיבה? הנושא לא על סדר יומם של רה"מ בנימין נתניהו ושל יו"ר הכנסת בני גנץ.

אגב – כשהח"כים רצו להעלות את שכר השרים ב-5,000 שקל, הם עשו זאת בפחות משעה! אם זה עד כדי כך דחוף וחשוב, מה לוקח כל כך הרבה זמן הפעם?

פתרון ביניים – בידיהם 

אם הח"כים כבר רוצים לעשות מחווה כלפי הציבור שלא יודע איך לסגור את החודש המטורלל הזה, עומדת לפניהם אפשרות קלה בהרבה. באפשרות הח"כים לוותר על חלק משכרם עוד היום, בהחלטה אישית ובחתימה על טופס אחד. אלא שרוב המציעים את הקיצוץ הרוחבי לא הסכימו לעשות זאת בעצמם.

נסביר את זה בפעם המיליון אחרי שכבר הסברנו זאת לכל אחד מהם: בינואר קיבלו חברות וחברי הכנסת תוספת של 1,255 ש"ח לשכר – זאת לאחר שנה של אפס עבודה.

על התוספת הזאת – שהובילה לעליית שכר הח"כים למעל ל-45 אלף ש"ח – ניתן לוותר על פי חוק בעזרת חתימה על טופס בחשבות הכנסת. נצפה שאותם ח"כים שהציעו לקצץ ב-25% משכר שלל בכירים – כולל הח"כים עצמם – יתחילו קודם בקיצוץ הקטן והראוי הזה. אבל הח"כים שרן השכל, אורית פרקש הכהן ומתן כהנא לא הסכימו לעשות זאת, אף שביקשנו מכלל הסיעות לוותר על התוספת (שוב ושוב). 

למי כן מגיע פרגון?

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שחתומה גם היא על המכתב, כבר הסכימה יחד עם כל סיעת ישראל ביתנו לוותר על תוספת השכר עוד בינואר. ישראל ביתנו היא הסיעה היחידה שכל חבריה ויתרו על ההעלאה בשכר: אלי אבידר, יבגני סובה, אביגדור ליברמן, חמד עמאר, עודד פורר, אלכס קושניר ויוליה מלינובסקי. בלי קונצים – הם חתמו על הוויתור. 

בנוסף הסכימו לוותר על התוספת גם חברי הכנסת עמיר פרץ (העבודה-מרצ), יזהר שי (כחול לבן) וכן חברי הכנסת מהליכוד אופיר כץ וגדעון סער (שהציע הצעה דומה לקיצוץ שכר ופנסיות מוקדם יותר השבוע) מהליכוד. יחד הם כבר חסכו לכולנו כ-150 אלף ש"ח.

מלינובסקי וליברמן

האם על הח"כים לתרום במקום לעמותות?

רוב הח"כים מסרבים לבצע את המחווה הזו. מה קורה בכחול לבן? כמה ח"כים שם תורמים מדי פעם לעמותות, אבל כמעט כולם מסרבים לחתום על הטופס. התגובות שקיבלנו הזויות: כמה טענו שמשום שהטופס מחייב ויתור על התוספת לכל השנה, הם מעדיפים לתרום מדי חודש, וכך, במידה והמצב יחזור לנורמה, הם יוכלו להפסיק לתרום. 

השתגעם? יש מיליון מובטלים, ואתם מסרבים לרדת לשכר של 44 אלף ש"ח שיוצא מהכיס של כולנו?!

כמו כן, מה זה צריך להיות תרומה לעמותה? אתם 120 האנשים ששולטים בתקציב המדינה. עליכם להפריש את הכסף חזרה לתקציב הכללי. 'לא נעים' לכם מאיך שהתקציב מחולק? בניגוד אלינו – אתם יכולים לשנות את זה!

ובאשר לח"כים שקוראים לקיצוץ – ח"כ השכל, פרקש הכהן וכהנא: אם אתם רציניים לגבי קיצוץ במשכורות של עובדים רבים, כולל זו שלכם – למה שלא תתחילו בוויתור על ההעלאה הלא מוצדקת שקיבלתם, וגם תראו דוגמא אישית?

לכו מחר בבוקר לחשבות הכנסת וחתמו על הטופס שמוריד 1,255 ש"ח משכרכם עד סוף השנה.

זה יקח חמש דקות – ואם כל 120 הח"כים יעשו זאת, יחסוך ביום אחד 2 מיליון ש"ח לציבור – כסף שיכול ללכת לבתי החולים, לעצמאים או לכל מטרה אחרת שתעזור לציבור הרחב, ולא רק לכם.

אם לא תעשו זאת, למה שנאמין שההצעה לקצץ סכום גדול בהרבה היא אמיתית?

בתקופה כזאת של חוסר ודאות בריאותי וכלכלי, כשיש מיליון מובטלים שלא יודעים מתי יחזרו לעבוד – ראוי יותר מתמיד שנבחרות ונבחרי הציבור שלנו יראו דוגמא אישית ויקצצו בשכר של עצמם: ב-25%, או אפילו יותר, אבל קודם ב-1,255 ש"ח שנוספו למשכורתם מכיסנו בתחילת השנה.

לא נסתפק באחד עשר ח"כים – עזרו לנו לקרוא לכל נבחרי הציבור שלנו לוותר על תוספת השכר:

  • שלחו את הכתבה לח"כ אהוב/ה עליכם במיוחד, כתזכורת לחתום על הטופס הזה כבר!
  • הצטרפו לסיירת השקיפות – שינוי המציאות מהבידוד דרך הסמארטפון. הסיירת פועלת מול נבחרי הציבור לקדם תיקונים רוחביים וקיצוצים מסיביים יותר. להצטרפות לחצו כאן.
  • אנחנו במקביל מעודדים טיפול גם בפנסיות תקציביות מופרזות בעת המשבר. קראו תחקיר שהכנו שמסביר אחת ולתמיד מה קורה שם.

כל הכבוד לח"כ גדעון סער שהודיע השבוע שיוותר על התוספת. עשו לייק לציוץ שלו בטוויטר.

מוזמנות ומוזמנים להגיב בפוסט בפייסבוק של ח"כ שרן השכל על הצעתה לקיצוץ במשכורות, ולקרוא לה להתחיל בוויתור על תוספת השכר.

*

סרטון שלנו בנושא מ-1 באפריל:

קמפיין ש"ס לטובת נתניהו: ספק חוקי, ספק הגון

שבוע לפני הפריימריז בליכוד, מפלגת ש"ס יצאה בקמפיין בחירות ראשון, תחת הסיסמא: "אריה צריך ביבי חזק". האם בכך הצליחה המפלגה לעקוף את חוקי הבחירות המקדימות והנחיות מבקר המדינה?

| עידן בנימין | 

"אריה צריך ביבי חזק – שומרים על גוש הימין" – זוהי הסיסמא של קמפיין הבחירות של ש"ס שהושק אתמול, בו ניתן לראות את תמונתו של יו"ר המפלגה, אריה דרעי, לצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. האם הקמפיין, המיועד לכנסת ה-23, עשוי לסבך את נתניהו וש"ס עם מבקר המדינה בעבירת מימון בחירות? 

עד 1.9 מיליון שקלים למימון הקמפיין

חוק המפלגות קובע הגבלות על הכנסות והוצאות של מועמדים. בשונה מבחירות לרשימה, בה חבר זכאי לקבל עד 320 אלף שקלים להתמודדות בבחירות המקדימות (פריימריז), בבחירות לתפקיד היו"ר הזכאות הזו לא חלה. במקרה שלנו, מועמדים לתפקיד יו"ר הליכוד רשאים לגייס כשני מיליון שקלים (תלוי במספר המתפקדים המדויק), מאנשים פרטיים. המועמדים חייבים לדווח על כל תרומה כזו בכסף או בשווה כסף.

השלט של דרעי – דרך לעקוף את החוק

למרות שהשלט מוצג כחלק מהקמפיין של ש"ס, הוא עשוי להתפרש ככזה המעודד הצבעה לנתניהו בפריימריז, ואף העושה זאת בדרך פתלתלה במיוחד.: מצד אחד זה לא כסף שהמועמד גייס, ומצד שני זו לא המפלגה שנתנה לו כסף.

יכול להיות שדרעי בעצם מצא דרך לעזור לנתניהו בבחירות המקדימות, מתוך כספי מימון המפלגות של ש"ס (סכום שש"ס הצביעה להגדיל רק לאחרונה בעוד 63 מיליון שקלים)?

הדמיית השילוט – עלות של כ-60 אלף שקל לשלט

מהלך תמיכה שכזה הוא עסק יקר: מחיר שלט אחד כזה בתקופת בחירות יכול להגיע בקלות ל-60 אלף שקלים. המהלך עשוי להיות חוקי, אך לא בטוח שלזה התכוון המחוקק: מפלגות אמורות להתחרות האחת בשנייה בדרך לייצוג בוחריהם, ולא לשמש כמעין קרטל. עלולה להיווצר בעייתיות כאשר מפלגה מסוימת משתמשת בכספיה כדי לעזור למועמד ממפלגה אחרת, ובכך בעצם להגדיל את מימון הבחירות שלו בדרך עקיפה.

בוחרים של ש"ס יכולים להיות חברי הליכוד 

במפלגת ש"ס אין בחירות מקדימות, ולכן לבוחריה אין תמריץ להיות חברי המפלגה. הם כן יכולים להיות חברי מפלגת הליכוד ולעזור למועמד החביב עליהם, או על ראש המפלגה, מה שיכול ליצור עיוות בהליך הדמוקרטי. קמפיין שכזה עשוי להעביר מסר לבוחרי ש"ס שהם גם מתפקדי ליכוד – להצביע לנתניהו ולא לסער.

מישהו מפקח?

יכול להיות שמבקר המדינה ישים לב לבעיה החדשה שנוצרה, בה מפלגה יכולה לתמוך במועמד שאינו שלה בתקופת פריימריז. יכול להיות שיעיר בדו"ח בעוד שנה על התנהלות זו – ואז לכל היותר יקבלו נתניהו ומפלגת ש"ס קנס, בעוד התוצאה כבר תהיה עובדה מוגמרת. 

מש"ס נמסר: "התמיכה של מפלגת ש"ס בבנימין נתניהו, כמועמדה לראשות ממשלה עקבית לחלוטין. זה החל בבחירות אפריל 19, המשיך בבחירות ספטמבר 19 ויימשך גם בבחירות מרץ 2020".

תגובת המטות של נתניהו וסער טרם התקבלה.

מה חושבים בכירי הליכוד על ראש ממשלה תחת כתב אישום? תלוי באיזו שנה תשאלו אותם

מי משרי הליכוד אמר "אם יוגש כתב אישום, נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן"? ומי מנגד הכריז: "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום על שוחד, לא יכול להיות ראש ממשלה"? נברנו בארכיון וגילינו כיצד השתנו עמדות בכירי הליכוד כלפי ראש ממשלה שמכהן תחת כתב אישום, משנת 2007 ועד ימים טרופים אלו. מה יש להם להגיד היום בנושא?

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

"מדובר על ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו, ולא על בסיס האינטרס הלאומי". אלה היו מילותיו של בנימין נתניהו עצמו, בראיון לחדשות 2 בשנת 2008, על ראש הממשלה דאז החשוד בפלילים אהוד אולמרט.

בעוד שסרטון זה הפך לוויראלי, אמירות דומות לזו נשמעו גם מחברי כנסת נוספים – שחלקם בכירים כיום בליכוד – גם כאשר התמונה התהפכה וכעת זה ראש מפלגתם שנמצא במצב משפטי מסובך אף יותר. הכנו עבורכם לקט נבחר:

נתניהו, כחלון וארדן (אתר הכנסת)

"רק התפטרות הממשלה תשים קץ למסכת הכשלונות והתקלות האינסופיים שאירעו בשנה האחרונה בתחום המדיני, הביטחוני וטוהר המידות", הסביר יובל שטייניץ, 2007

"אין מנוס להקדים את הבחירות. כל עוד אולמרט הוא ראש הממשלה, אינטרסים חיוניים של המדינה נפגעים".  ישראל כץ, 2007

כץ ונתניהו (אתר הכנסת)

"שום מקום עבודה, ודאי לא משרד רה"מ, אינו יכול להרשות לעצמו שמי שאמור לנהל אותו יקדיש את מרב זמנו להתייעצויות עם עורכי דין ויועצים אחרים בניסיונות להיחלץ מזרועות החוק. בכל פעם שנראה שאולמרט הגיע לתחתית, הוא מוכיח לנו שניתן לרדת נמוך יותר. הציבור לא ישכח לשותפיו הקואליציוניים של אולמרט ולשריו, את מדיניות 'שתיקת הכבשים', אותה הם נוקטים אל מול החשדות הפליליים נגדו" גלעד ארדן, 2007

"עם אחוזי תמיכה אפסיים, חקירות פליליות וקואליציה מתפרקת, הוא נאחז בקרנות המזבח" יולי אדלשטיין, 2007

אדלשטיין ונתניהו (אתר הכנסת)

"לממשלה ששקועה עד לצוואר בחקירות פליליות ונכשלת במתן ביטחון לאזרחיה, אין זכות קיום", טען גדעון סער בשנת 2008.

חלק מחברי הקואליציה אף התבטאו בנושא בשנים האחרונות, בקשר לחקירות נתניהו.

כך למשל אמר השר משה כחלון בשנת 2018: "אם יוגש כתב אישום, נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן".

בשנת 2017, טען השר דוד אמסלם כי "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום על שוחד לא יכול להיות ראש ממשלה". כשנשאל על כך לאחרונה בראיון לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום, הסביר אמסלם שאילו היה מאמין לכתב האישום, היה דבק בדברים שאמר אז, אם כי זה לא המצב: "ראש ממשלה של מדינת ישאל שמוגש נגדו כתב אישום נגד שוחד אמיתי, כמו שאנשים ברחוב מבינים מה זה שוחד […] אם הייתי מאמין שיש פה שוחד הייתי הראשון שיוצא נגד ראש הממשלה".

כחלון ואמסלם (אתר הכנסת)

בשנת 2017, אמר סגן השר אבי דיכטר כי "ראש ממשלה או שר ביטחון שמוגש נגדם כתב אישום – דרך המלך אומרת שעליהם לעזוב את תפקידם, אלא אם יש סיבה מיוחדת אחרת. אני מקווה שזה לא יקרה".

לא רק זאת. חשוב להזכיר: ב-2008 הוגש חוק לפיו אם יוגש כתב אישום נגד רה"מ – הוא ייאלץ להתפטר. מי הצביע בעד החוק הזה? בין היתר גפני, ליצמן, כחלון, שטייניץ, חיים כץ ואחד נתניהו.

תגובות? רוב הח"כים מעדיפים לשתוק

פנינו לחברי הקואליציה שהתבטאו בנושא כהונת ראש ממשלה החשוד בפלילים לפני כעשור, ושאלנו אם עדיין עומדים מאחורי מה שאמרו אז – ואם לא, מה הוביל לשינוי בעמדתם. ארדן, אדלשטיין, כץ, שטייניץ וכחלון בחרו שלא להגיב לדברים.

דוברו של ח"כ אבי דיכטר הפנה אותנו לפוסט שפרסם בפייסבוק לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום נגד נתניהו, בו נכתב:

"חזקת החפות עומדת לכל אדם, גם אם קוראים לו בנימין נתניהו. נדמה שרבים שכחו זאת. היכרותי עימו משתרעת על פני עשרות שנים מימי היותו מפקד צוות בסיירת מטכ״ל ועד להיותו ראש ממשלה. אני מעריך מאוד את פעילותו הענפה למען מדינת ישראל, הכוללת הישגים מדיניים רבים ועמידה איתנה על בטחוננו. אלו הם ימים לא קלים לכולנו, אבל חברות ורעות הם ערכים שנמדדים ברגעים הקשים. לשון החוק מאוד ברורה ומאפשרת לו להילחם על חפותו. ראיתי את ראה״מ נתניהו מנהל את ענייני המדינה ביעילות ובמסירות גם בתקופות קשות למדינה ולו. אני משוכנע שכך גם ימשיך לעשות לאחר ההחלטה מאמש. שבת שלום".

דיכטר ונתניהו (אתר הכנסת)

מדוברו של ח"כ סער נמסר: "כבר ב-2006 בעקבות אופן ניהול מלחמת לבנון השניה קרא ח״כ סער להתפטרותו של ראש הממשלה אולמרט. עמדתו זו נותרה בעינה לכל אורך הקדנציה של אולמרט כראש הממשלה. ביסודה – תפיסתו של ח״כ סער שחלקה על דרכה של ממשלת אולמרט בנושאים המדיניים (המו״מ עם הפלסטינים, תהליך אנאפוליס) והביטחוניים".

לא רק חברי הליכוד גמישים בדעותיהם: ח"כ יאיר לפיד למשל, מתנגד היום לחוק שיעניק חסינות מהעמדה לדין לראש הממשלה – אך ב-2008 חשב שזה דווקא רעיון טוב. תוכלו לראות פוליטיקאים נוספים ששינו את דעתם בפרק של התכנית "מהצד השני".

ראש העיר חייב לכם כסף

בישראל קיימת ועדה לחיוב אישי. בידה הסמכות לקנוס בכירים ברשויות המקומיות על שימוש לא תקין בכספי ציבור. כלומר לקבוע שראשי ערים ובכירים ישלמו מהכיס שלהם על כספים שהוציאו שלא כדין מכיסנו.

נהדר, לא?

אז בסיוע המתנדב האלוף שלנו יוגב שרביט ניתחנו את ממצאי הוועדה (שפעילותה מתחת לרדאר). אלא שגילינו שהקנסות עלובים. שחלק מראשי ערים מצפצפים על ההחלטות. שהוועדה מוותרת בעצמה לעתים על הגבייה.

רעיון הקנסות מבורך (והלוואי שיחול גם על שרי הממשלה). אך הביצוע כושל. ההרתעה – אפסית.

כך למשל בין השנים 2001-2004 השתמש ראש עיריית נהריה ג׳קי סבג בכספי העירייה בניגוד למינהל התקין ובחריגה מהותית מהנחיות החוק. אליו הצטרפו גם ממלא מקום ראש העירייה דוד קדוש, גזבר העירייה דוד קביסה ומנכ״ל העירייה גדעון צימרמן. עברו יותר משבע שנים מאז שהתבקשו להחזיר את החוב מכיסם האישי, במסגרת מסלול הקנסות הייחודי שמפעילה הממשלה בשם ״החיוב האישי״. ה׳קנס׳ של השלושה מסתכם בסך כולל של 112,500 ש״ח. הנתונים האלו נחשפים רק לאחר מאבק ארוך מול משרד הפנים בנושא של מיזם מאה ימים של שקיפות. המשך קריאה…