פוסטים

הליכודניקים החדשים לא הצליחו להשפיע מבפנים, והתפצלו

מאז 2011 צברו ״הליכודניקים החדשים״ הצלחות ואויבים ● הם דרכו על הזנב של בכירים בליכוד, ולאחרונה התמודדו עם משברים פנימיים ופיצול כעת הם נאבקים נגד החלטת מנכ״ל המפלגה לדרוש ממתפקדי ליכוד להצהיר נאמנות, וטוענים: הדרישה לא חוקית אולם האם הם עומדים במטרה לשמה הוקמו – ליצור לובי דמוקרטי ליברלי בליכוד?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| כרמל שטרן |

מה עלה בגורלם של הליכודניקים החדשים? הקבוצה שפרצה בעשור האחרון לתודעה, הצליחה לאתגר את מרכז הליכוד, והספיקה לייצר הרים של כותרות והבטחות. הם נתקלו בלא מעט קשיים לאורך הדרך: החל מניסיונות חוזרים להדיח אותם מתוך מפלגת הליכוד, דרך מניעת התמודדות של מנהיגי הקבוצה בפריימריז ועד לקרע בהנהגה. 

בשבועות האחרונים חזרנו אל הקבוצה, שבינתיים התפצלה, כדי להבין איפה הם עומדים עכשיו ומה התוכניות שלהם לעתיד? קיימנו שיחות עם דמויות מובילות בשני המחנות שנוצרו כדי להבין מה קרה בדרך. ניסינו גם להבין האם הם עדיין מאמינים שהתיאוריה לפיה ניתן להשפיע על מפלגות גדולות ״מבפנים״ על ידי התפקדות המונית ויצירת מנופי לחץ מאורגנים – יכולה להתממש במציאות. 

ליכודניקים חוגגים ניצחון בבחירות 2020 (גילי יערי / פלאש 90)

סוסים טרויאנים

"הליכודניקים החדשים" הייתה אחת ההבטחות הגדולות שיצאו מהמחאה של קיץ 2011. "לא הבנתי איך חצי מיליון איש ברחוב לא מצליחים לשנות שום דבר", מעיד ליאור מאירי, מקים הקבוצה. "ואז התוודעתי לראשונה לשיטת הפריימריז. כשגיליתי את המספרים שאיתם נבחרו אז אנשים לכנסת, התפוצץ לי הראש. באמת לא האמנתי. יריב לוין נכנס לכנסת עם 1,900 קולות, דני דנון עם 2,000 קולות, אופיר אקוניס עם 2,400 קולות.

"הטריף אותי שזה לא משהו שכולם יודעים. זה היה אחד הסודות הגלויים הכי שמורים בישראל. החלטתי שאם אלה המספרים אז אין שום סיבה שאנחנו כאנשים דמוקרטיים ליברליים לא נתארגן ונכניס אנשים לכנסת".

המטרה על פי מאירי, הייתה "לפקוד עשרות אלפי אנשים לתוך המפלגות וכך להקטין את הכוח של קבוצות הלחץ המושחתות שבוחרות אנשים גרועים". 

בתחילה, קבוצה בשם "מתפקדים" ניסתה לפקוד אנשים לשלושת המפלגות הגדולות באותה עת – העבודה, קדימה והליכוד. 

כשהם הבינו שהם לא עומדים במשימתם החליטו חברי הקבוצה להתפצל איש איש למפלגה שאיתה הוא מזדהה, ולנסות להקים בה לובי דמוקרטי ליברלי. כך נכנס מאירי למפלגת הליכוד והקים את "הליכודניקים החדשים". 

פעילי ״הליכודניקים החדשים. במרכז ליאור מאירי (צילום באדיבות ליאור מאירי)

ב-2017 הם כבר היו כוח משמעותי של אלפי מתפקדים בתוך הליכוד. על המספרים המדויקים יש חילוקי דעות, אבל לראשונה התעוררה סביבם סערה כאשר היו מי שחשבו שצריך לבלום את ההתחזקות שלהם. כך למשל שרת התרבות מירי רגב שטענה כי מדובר ב״סוסים טרויאנים״. בכירים במפלגה עמדו מאחורי ניסיונות לעצור את ההתפקדות דרך הקבוצה, פעלו לביטול חברות של מתפקדים והעימות הגיע גם לאפיקים משפטיים.

"עד לפריימריז של פברואר 2019 בנינו את הכוח, עסקנו בעיקר בלפקוד. לא הייתה לנו יותר מדי השפעה על מה הנבחרים, הח"כים והשרים עושים", משתף איתי בר-יוסף, שהיה מחברי המטה של הקבוצה המקורית, וכיום הוא אחד ממובילי "הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית" שהתפצלה ממנה.

עוד בשקוף:

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 (שהתקיימו בפברואר 2019) במטה הליכודניקים החדשים התקבלה החלטה: להריץ בבחירות הפנימיות המוקדמות בליכוד שישה מועמדים מטעמם לרשימה. עד הרגע האחרון היה נדמה שזה יצליח – אך יומיים לפני הפריימריז פסלו בית הדין של הליכוד ויו"ר ועדת הבחירות של הליכוד חמישה מתוך ששת המתמודדים, בטענה שהם מסתננים מהשמאל. 

"הם כולם אנשים של ביבי עם ניגודי עניינים מאוד קשים״, אומר ליאור מאירי על חברי בית הדין. ״ערערנו למחוזי, שהשאיר את ההחלטה המושחתת על כנה, וגם העליון. זה היה היום הנורא ביותר שהיה לי בעשר שנות אקטיביזם", הוא משתף.

על התקופה הזאת מספר גם איתי בר-יוסף. "פתאום מצאנו את עצמנו מבלים בבית הדין של הליכוד, מגנים על הקבוצה וגם על פרטים בודדים שהתחילו להדיח. הטענה בגדול הייתה שאנחנו קבוצת שמאל, גיס חמישי, סוס טרויאני. האמת היא שפשוט באנו מאוד לא טוב לקבוצה מסוימת של חברי כנסת, שרים וח"כים בליכוד", הוא אומר. 

״ברגע שתקפנו באופן ישיר ובוטה את ראש הממשלה זה הוביל ישירות לזה. מה שלא צפינו זה את העוצמה שבה זה יגיע״. בנימין נתניהו. (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)

אבל בקבוצה לא הופתעו מהמלחמה שהתעוררה, הוא מציין. "צפינו שכאשר נגיע לגודל מסוים יתחיל עלינו עליהום. ברגע שתקפנו באופן ישיר ובוטה את ראש הממשלה זה הוביל ישירות לזה. מה שלא צפינו זה את העוצמה שבה זה יגיע". 

ולמרות זאת, אנשי הקבוצה לא אמרו נואש ופרסמו רשימת מומלצי הצבעה בפריימריז. "הבאנו בסופו של דבר לקלפי 5,640 איש. זאת כמות שאף קבוצה אחרת בליכוד לא הביאה בפריימריז האלה", מתגאה בר-יוסף. "עד לאותו רגע אף אחד לא האמין למספרים שאנחנו אומרים. זה היה חסר תקדים". 

במסגרת המלחמה הפנימית בליכוד יש מי שיחלקו על כך, אולם חברי הקבוצה עצמם מתגאים בכך שהעלו את שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר האוצר ישראל כ"ץ למקומות הראשון והשני ברשימה לכנסת. כמו כן, הם לוקחים אחריות על הדחת הח"כ לשעבר איוב קרא, על הכנסת חברת הכנסת שרן השכל למקום ריאלי ברשימה ועל העלאתו של יובל שטייניץ בכ-13 מקומות.

משקעים, אג'נדות ומאבקי כוח

כאמור, הבחירות לרשימת הליכוד בתחילת 2019 היו הניסיון הראשון של הקבוצה להכניס חברים משל עצמה אל תוך רשימת המפלגה. ניסיון שלא צלח. זו גם הנקודה שעבור רבים מהם מסמלת את תחילת המשבר הפנימי שהסתיים בפיצול באוקטובר 2019. "ההכנות לפריימריז החלו ושם הדברים התחילו להתפרק", ממפה חבר מטה "הליכודניקים החדשים", שפרש מהקבוצה בעקבות המשבר. 

אז מה קרה שם? בקצרה: 

לקראת הפריימריז של 2019 ליאור מאירי החליט לרוץ מטעם הקבוצה. מתנגדיו טענו כי הוא יתפס כ"סדין אדום" בליכוד. הם חששו כי ההתמודדות של מאירי תחבל בניסיונות הכוללים של הקבוצה להצליח בפריימריז. מי שלעתיד ייקראו "הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית" טוענים כי זו הייתה הנקודה בה התחילו המשקעים לחלחל. 

כמה חודשים אחר כך, לאחר הבחירות, אחד מחברי המטה – שהיה מהמתנגדים להתמודדותו של מאירי – התקשר לפוליטיקאי בכיר במפלגה והתייעץ איתו בנוגע לנושא אישי-משפחתי שאינו קשור לקבוצה. על אף ששתי הקבוצות מסכימות היום כי זו הייתה פעולה שגויה מצד חבר המטה, הדעות היו חלוקות באשר למה עושים הלאה. 

בשביל מאירי, היה מדובר בקו אדום והוא החליט להדיח אותו מהמטה, שעד לאותו רגע התנהל בצורה לא היררכית. "ניסיתי להדיח אותו בדרך דמוקרטית אבל אנשים סירבו להשתכנע, וכשבסופו של דבר הדחתי אותו הם מאוד נעלבו ממה שהם תפסו כמעשה כוחני והם עזבו איתו", מסביר מאירי. "זו זכותם, ואני מאחל להם הצלחה ככל שהם לא משתמשים בנכסים של הליכודניקים החדשים שהוקמו בדם יזע ודמעות הרבה לפני שרובם עוד הצטרפו. הם קבוצה קטנה, לא משפיעה ולא חשובה".

עינב אשכול ואיתי בר-יוסף, ממובילי ״הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית״ בכניסה לכנסת (צילום: איתי בר-יוסף)

מנגד, מסביר חבר אחר שפרש מהקבוצה: ״היינו קבוצה של חברים שרצו ביחד שנים. כשהתחיל המשבר הכול היה גם מאוד רגשי. זאת בסופו של דבר פלטפורמה להשגת כוח פוליטי. ברגע שיש כוח פוליטי על הכף אז הטבע האנושי נכנס לתמונה ואנשים מנסים להשיג כוח עבור עצמם. בתור מי שאין לו שאיפות פוליטיות או רצון להשגת כוח, לא התחברתי למה שקורה בקבוצה ולמה שהיא הפכה להיות".

לדבריו, "נהיה מחנה של 'מאיריסטים' (ע"ש ליאור מאירי, מקים הקבוצה, כ.ש.) ומחנה של כל השאר. הקבוצה של מאירי תגיד שהפיצול היה על רקע אידיאליסטי אבל ברור שזה מגיע מפוזיציה, מישהו ניסה להזיז לו את הגבינה ולקחת לו חלק מהכוח והוא לא היה מוכן לזה".

"לדעתי, החטא הקדמון הוא שלא כוננו מראש תקנון, מנגנון מסודר של קבלת החלטות, שקיפות ועדת ביקורת. בגלל שהמטה לא השכיל להכין מראש מנגנונים אז ברגע שהתגלעו ויכוחים לא היה שום מנגנון שיכריע. מי שהיה לו יותר כוח קיבל את ההחלטות, זה נהיה מן ג'ונגל שבו החזק שולט", הוא מוסיף. 

"יש לי דעה ברורה מאוד לגבי משבר המנהיגות הזה. אני חושב שיש קבוצה אחת שהגיעה לסוף הדרך ויש רק קבוצה אחת שהיא בעצם רלוונטית היום שזו הקבוצה הדמוקרטית. כשהייתי במטה, הייתי מאוד פעיל ואז האמנתי בכל כולי שזה ישיג את מטרתו. הדברים שקרו הפחיתו לי את האמונה אבל אם יש איזשהו סיכוי שזה ישיג את המטרה אז זה דרך הקבוצה הדמוקרטית. הקבוצה של מאירי היא מת מהלך".

שני מטות, מטרה דומה

למרות כל הקשיים שחוו בדרך, שתי קבוצות ממשיכות לפעול לאחר שכשליש מחברי המטה המקורי פרשו. לצד ״הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית״ רבים מחברי המטה המקורי עדיין ממשיכים לפעול כקבוצה תחת השם ״הליכודניקים החדשים״. גם ליאור מאירי הודיע על פרישה מהקבוצה. לא בפעם הראשונה. והוא רומז על ההמשך: "המאבק עוד לא נגמר, אנחנו בינתיים מפסידים. אני חושב שכרגע בזירה הארצית יש צורך באנשים שיודעים להניע תהליכים גדולים ויכול להיות שמה שאני יודע לתת כרגע נחוץ יותר במקום אחר". 

מפגש מתפקדים עם יו״ר הכנסת וכיום השר יולי אדלשטיין (צילום: איתי בר יוסף)

שני המטות טוענים כיום להנהגה על אותה קבוצת מתפקדים ואוחזים בגישות שונות: הגישה של הקבוצה המקורית ״הליכודניקים החדשים״, היא להמשיך ולאגור כוח עד שיצליחו להכניס חברים משלהם אל תוך הרשימה, מתוך מיאוס בעבודה עם פוליטיקאים שלא משלהם. 

הקבוצה שהתפצלה, "הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית", מאמינה כי יש לה הרבה עבודה פנימית לעשות. לטענת עינב אשכול, חברת מטה של "הקבוצה הדמוקרטית", "ההבדל העיקרי בין הקבוצות זה שאנחנו ממשיכים לעבוד בתפיסה שאי אפשר רק להגדיל את כוחנו כל הזמן מבלי לעבוד גם מבפנים. הם עובדים על להמשיך לפקוד. גם אנחנו מנסים לפקוד אבל אנחנו מאמינים שזה לא מספיק. אנחנו ממשיכים לעבוד עם חברי הכנסת ועם השטח. צריך גם להתחיל להביא קבלות על העשייה שלנו, לא מספיק שאנחנו נהיה גדולים אלא צריך גם להוכיח את הכוח הזה בעשייה".

בר-יוסף, חבר גם הוא ב"דמוקרטית", מסביר כי "הבנו שאנחנו צריכים לעבור לשלב של הפעלת הכוח. זה אומר להשתמש בזה שחברי הכנסת יודעים שיש לנו המון כוח כדי לקדם את האג'נדה שלנו. בעצם לעשות את מה שהמתפקדים שלנו התפקדו לשמו ואנחנו מרגישים מחוייבים לעשות״.

כך למשל, אחת המחלוקות העיקריות בין הקבוצות היא שאלת ראש הממשלה. עמדתם של ליאור מאירי והקבוצה המקורית היא שאסור לתמוך במועמדים שלא תואמים את סט הערכים שלהם. על כן, הם לא היו מוכנים לתמוך בגדעון סער בפריימריז לראשות הליכוד בסוף שנת 2019, מפני שלא היה מוכן לצאת בגלוי נגד פרשות השחיתות בהם נחשד נתניהו. לעומתם, "הקבוצה הדמוקרטית" הייתה מוכנה לתמוך באלטרנטיבה שהציב הליכוד נגד נתניהו – במקרה הזה סער. "היה לנו ברור לחלוטין – עם כל זה שיש לנו חילוקי דעות עם גדעון סער על לא מעט נושאים – שבבחירה בין גדעון סער לנתניהו ברור שנבחר בסער", מדגיש בר-יוסף.

דוכן התפקדות לליכודניקים החדשים במצעד הגאווה בירושלים, אוגוסט 2018 (צילום: איתי בר-יוסף)

בין ההישגים ש״הקבוצה הדמוקרטית״ רושמת לזכותה בשנה האחרונה הם מונים את אישור הצעת החוק שהגישה ח״כ שרן השכל נגד אי-הפללה של צרכני קנאביס בקריאה טרומית בחודש יוני האחרון. בנוסף לכך, הם נלחמו על הגנת ניוד המספרים הסלולריים, אשר נעשה ניסיון לבטלו בצל הקורונה. כמו כן, מספרים אנשי המטה, כי הקבוצה מקיימת דרך קבע מפגשי מתפקדים עם שרים וח"כים דרך שיחות וידאו.

הצהרת נאמנות 

בשבועות האחרונים מטה "הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית" שוב רועש וגועש. לפני קצת יותר מחודש קיבלו אלפים ממתפקדי הליכוד מכתב רשמי ממנכ"ל המפלגה צורי סיסו, בדרישה שיצהירו על נאמנותם לתנועת הליכוד ויתחייבו כי יצביעו למפלגה בבחירות הכלליות הקרובות. מטרת המהלך: לנפות מתפקדים שלטענת סיסו אינם מצביעי ליכוד. 

"בליכוד הצטברו ראיות משמעותיות, שמעידות על כך ש׳הליכודניקים החדשים׳ מנהלים מזה כמה שנים התפקדות לליכוד של אזרחים, שאינם מזדהים עם מטרות הליכוד ושאינם מתכוונים להצביע לליכוד בבחירות לכנסת, שהתפקדו לליכוד רק כדי ליהנות מהזכות לבחור ולהיבחר למוסדות הליכוד ולרשימת מועמדי הליכוד לכנסת וכך לסכל את יכולתו של הליכוד לממש את מטרותיו ולפגוע בו", כך נוסח המכתב. 

בהמשך מדגיש צורי כי על החברים שקיבלו את המכתב להשיב לו בתוך 45 ימים על מנת שישארו חברי מפלגה. למכתב הוא צירף את נוסח ההצהרה שעליה נדרשים החברים לחתום: "אני מצהיר/ה בזאת, כי אני מזדהה עם מטרות תנועת הליכוד, כפי שהן מפורטות בסעיף 1 לחוקת הליכוד ועם דרכו הרעיונית של הליכוד וכי בכוונתי להצביע לליכוד בבחירות לכנסת".

הליכודניקים החדשים בלאומיאדה 2019 (צילום: איתי בר-יוסף)

"הדרישה להצהיר שאתה מתכוון להצביע ליכוד בבחירות הבאות היא דרישה בלתי חוקית לחלוטין", אמר לנו בר-יוסף מ״הקבוצה הדמוקרטית״ על המהלך. "זו אפילו עבירה פלילית, זה לאיים על אנשים". 

בתגובה, הגישה ״הקבוצה הדמוקרטית״ עתירה לבית הדין של הליכוד כנגד המכתבים וכל ההליכים הנלווים אליהם וביקשו צו מניעה עד לדיון והחלטה של בית הדין בנושא. כמו כן, הגישו חברי הקבוצה הדמוקרטית בשבוע שעבר קרוב ל-30 תלונות במשטרה כנגד מנכ"ל הליכוד, בטענה כי הוא כבר מחק אלפים מספר המתפקדים של הליכוד, מבלי לחכות לתשובתם על המכתב. היועץ המשפטי של הליכוד ביקש לדחות את העתירה וכיום הצדדים מחכים לקביעת מועד לדיון.

"אנחנו בכל מקרה נלך עם הדבר הזה עד הסוף. במידה ובית הדין לא יקבל את העתירה אז אנחנו ניגש עם זה לבית משפט מחוזי ובית משפט עליון וכל מה שצריך", נמסר מן הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית. "מבחינתנו זה מלחמה עד הסוף".

הליברליות עברה למושב האחורי

אבל למרות הסערות והאיומים על עצם קיומם, לפעילי ״הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית״, יש גם אג׳נדה מובהקת שהם מבקשים לקדם. 

איתי בר-יוסף מסביר כי "התפקיד המרכזי שלנו הוא לחזק את הרגל הליברלית הדמוקרטית בליכוד. 'ליברלית' גם במובן של ליברליזם אזרחי וגם במובן של ליברליזם כלכלי. אנחנו מאמינים באי-הפללה. גם כל נושא ההדתה במערכת החינוך הוא נושא שמבחינתנו הוא קריטי: אחת הבעיות הגדולות במערכת החינוך היא שיש יד כמעט חופשית לעמותות להיכנס ולהעביר שיעורים במקום המורים, וזה דבר שאנחנו מאוד רוצים להפסיק אותו. אנחנו תומכים בחיזוק התחבורה הציבורית האיכותית, ברכבות ובמטרו גוש דן. בפתרון לענייני פקקים – תומכים באגרות גודש ונתיבי תחבורה ציבורית".

הקבוצה הדמוקרטית רושמת לזכותה בשנה האחרונה הישג: אישור בקריאה טרומית של הצעת החוק שהגישה ח״כ שרן השכל נגד אי-הפללה של צרכני קנאביס (צילום: אתר הכנסת)

בניגוד לתדמית המסורתית של מרבית מצביעי הליכוד, "הקבוצה הדמוקרטית" מעוניינת להוביל מאבקים חילוניים מובהקים – כמו הדתה במערכת החינוך ותחבורה ציבורית בשבת. 

כשהם נשאלים על ההבדלים ביניהם לבין קבוצות ליברליות אחרות בליכוד, דוגמת "הליברלים בליכוד", עיקר ההבדלים שהם מונים בין הקבוצות הם בתחומי דת ומדינה.

"בנושאים כלכליים אני מסכים איתם, הם מאוד ליברליים. אבל בנושאים ליברליים שקשורים לדת ומדינה הם פתאום מאבדים את כל הליברליות שלהם. פתאום זה בסדר שהרבנות שולטת פה בנישואים ובגירושים, זה בסדר שיש שליטה על כשרות", מסביר יריב לנצ'נר, חבר מטה הקבוצה הדמוקרטית. "בהרבה נושאים שהם אמורים להיות ליברליים הליברליות עוברת למושב האחורי והאופי השמרני הדתי הוא זה שמכתיב את העניינים". 

לצד זאת, חברת המטה עינב אשכול מוסיפה שורת תחומים אחרים הקשורים בכלכלה ליברלית ודמוקרטיה: "אנחנו פועלים לפירוק הוועדים הגדולים וקבוצות לחץ. בנוסף, אנחנו מתנגדים לכל פגיעה שהיא בהפרדת רשויות, במערכת המשפט, בשומרי הסף, כולל כל הצעות החוק ההזויות שהיו עכשיו לחקירת שופטים.

"זה לא שאנחנו אומרים שאי אפשר לעשות שום שינויים במערכת המשפט אבל לא בצורה הזאת. חשוב לנו גם לחזק את מעמד הכנסת, הכנסת הפכה להיות איזשהו גוף מוציא לפועל של הממשלה במקום הפוך". 

ומה הסיכוי לאיחוד של הקבוצות? "אני לא יודע מה יהיה בהמשך", מסכם בר-יוסף. "ביום שיהיו פריימריז ונצטרך לגבש רשימות מומלצים אני מניח שיהיה דיאלוג בצורה כזו או אחרת בין הקבוצות, ובסופו של דבר הרשימה תהיה דומה כי אנחנו מתבססים על אותה אג'נדה. אם הם מוכנים לחזור לעבוד כמו שעבדנו לפני כן, במטה דמוקרטי, אז ברור שיש מקום לאיחוד".

* * *

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

הצעה: ח"כים ושרים יחוייבו להגיש הצהרת הון – אחרת ייקנסו

תוך 60 יום יגישו ח"כים ושרים הצהרת הון ליו"ר הכנסת – כך לפי הצעת החוק של ח"כ גדעון סער וח"כ שרן השכל. אם תעבור, הצעת החוק תסייע במלחמה בשחיתות, ובקידום אינטרסים אישיים דרך הכנסת והממשלה. קנס של 20 אלף שקלים לעוברים על החוק הופך אותו לאפקטיבי. החשש: פרסום סכום הכסף המצוי בעובר ושב עלול לשמש כרכילות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

היום הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק מרגשת במיוחד: חוק להשקפת הצהרות הון של חברי הכנסת והשרים. חברי הכנסת שרן השכל וגדעון סער (ליכוד) הם שהגישו את הצעת החוק.

ח"כ השכל וח"כ סער. "החוק יעודד שקיפות ויחזק את אמון הציבור במדינת ישראל" (צילום: פלאש 90)

 "החוק יעודד שקיפות, גילוי נאות ויחזק את אמון הציבור במדינת ישראל בנבחריו וכפועל יוצא מכך בהחלטותיהם", נכתב בדברי ההסבר לחוק. על פי הצעת החוק, את הצהרת ההון יהיה על השרים והחכים להגיש ליו"ר הכנסת תוך 60 יום מתחילת כהונתם. 

הצעה עם שיניים

על הצהרת ההון לכלול את מקורות ההכנסה של נבחר או נבחרת הציבור ובני משפחתם, את הנכסים, את החובות שלהם ועוד. בחוק מעוגן גם עונש למי שלא יעמדו בתנאים: קנס של 20 אלף שקלים. הכנסת סעיף מרתיע הינה משמעותית וביכולתה להפוך את החוק לאפקטיבי.

עוד בנושא שקיפות הצהרות ההון:

כך למשל, מבדיקת "שקוף" בחודשים האחרונים עולה כי שרים רבים לא מגישים את הצהרות ההון שלהם למבקר המדינה בזמן. חלקם, כמו השר זאב אלקין (ליכוד) אף לא מגישים אותן כלל. זאת מפני שאין כל סנקציה שניתן להטיל עליהם אם לא יעשו זאת.

דיון על חסינות חיים כץ (מימין). לכאורה קידם הצעת חוק לקידום ענייניו (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

נקודה שנויה במחלוקת בהצעת החוק, היא הדרישה לחשוף גם את ההון הנוכחי של נבחרת או נבחר הציבור, כלומר את סכום הכסף שמצוי ב"עובר ושב" של חשבון הבנק שלו או שלה. חשיפת נכסים או מקורות הכנסה, יכולה לחשוף ניגוד עניינים בעבודת נבחרי הציבור, כמו החלטות שמקדמות אינטרס אישי והגדלת רווחים. שקיפות כזו מהותית לשמירה על ניקיון כפיים ולמניעת שחיתות מבעוד מועד. לעומת זאת, סכום הכסף ששוכב בבנק אינו מעיד על נקיון כפיו של נבחר הציבור – ואף יש שיאמרו שזו רכילות גרידא.

על מנת להימנע מכך, יש לנו הצעה אלטרנטיבית: לפרסם את הדלתא של ההון. הכוונה היא לחשוף את השינוי בסכום הכסף בעובר ושב בין הצהרת ההון הנוכחית לזו הקודמת. כך ניתן לדעת כמה הרוויח/ה נבחר/ת הציבור, ולבדוק האם מדובר בסכום הגיוני ביחס למשכורתם ונכסיהם או שמא מדובר בסכום גבוה מידי שעלול להעיד על שחיתות.

חשיפת הדלתא היא בלם נוסף לשחיתות שביכולתו למנוע את השוחד הבא. חבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל שהגיש בעבר הצעת חוק דומה, שילב בה את הסעיף לגבי חשיפת הדלתא. 

למה זה חשוב?

פרשות שחיתות כמו פרשת ח"כ חיים כץ, בה חבר הכנסת כץ קידם חוק שלכאורה מיטיב עם נכסיו, מוכיחות כי חשיפת הצהרות ההון של חברי הכנסת והשרים לציבור ביכולתה למנוע את השחיתות הבאה. כשכל האינטרסים חשופים, כולנו יכולים לפקח על חברי הכנסת והשרים שלא ימעדו.

הם מצדם, יחשבו פעמיים לפני שהם פועלים לטובת עצמם מפני שהם יודעים שעין הציבור פקוחה. כיום, חברי הכנסת מחוייבים להגיש את הצהרת ההון שלהם למבקר המדינה, אך לצערנו, אין כל חובה לפרסם את הצהרות ההון האלה לציבור.

אנחנו ב"שקוף" נלחמים כבר שנים להשקיף את הצהרות ההון של חברי הכנסת והשרים, ואנו מבקשים מהם באופן קבוע להשקיף את הצהרות ההון שלהם באופן וולנטרי. על כך ראוי לציין לטובה את חברי הכנסת סער והשכל, שכבר לפני שנה הסכימו להשקיף את הצהרות ההון שלהם לציבור (באופן חלקי). סער אף פרסם את הצהרת ההון שלו ב"שקוף". ח"כ סער וח"כ השכל לא היו מעוניינים להתראיין לכתבה זו.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

חשיפה ראשונה: הח"כים שהגיעו ואלו שנעדרו מוועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-22

בדיקת "שקוף" מגלה כי למועדון הנעדרים, שבו אפשר להמשיך למצוא את יאיר לפיד, מתווספים שמות חדשים ומפתיעים: מיקי זוהר ושרן השכל. ח"כים חדשים לעומת זאת, נחשפים כחרוצים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רוב דיוני ועדת החוץ והביטחון אמנם אינה משודרים, כיוון שתכניהם לרוב חסויים – אך נתוני הגעתם של ח"כים יכולים ללמד על הנעשה בה. מי נעדר בהכרעות על הביטחון השוטף ומי הגיעה בקביעות לדיונים?

ועדת חו"ב. צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת

בין היתר, גילינו שחברי הכנסת שרן השכל ומיקי זוהר מהליכוד וח"כ יאיר לפיד מיש עתיד, נעדרו בקביעות ממליאת הוועדה ולרוב גם מוועדות המשנה. לעומתם, חברי כנסת חדשים יחסית, כמו אלי אבידר מישראל ביתנו ואורנה ברביבאי מיש עתיד, הקפידו להגיע.

לאן נעלמו יאיר לפיד ושרן השכל?

הכנסת ה-22 בדומה לקודמתה, ה-21, הייתה קצרה להחריד. בסך הכל, כיהנה כחצי שנה, ולא הספיקה לעשות הרבה. עם זאת, ישנן שתי ועדות מרכזיות שדווקא כן הוקמו: ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון (חו"ב). 

בזמן שעבודת הח"כים בוועדת הכספים גלויה לכל, ועדת החוץ והביטחון היא ועדה חשאית, שבה רוב הפרוטוקולים נשמרים חסויים. כדי בכל זאת לדעת מי הגיע לוועדות, בשנים האחרונות אנו מגישים בקשת חופש מידע, ועל סמך הנתונים בודקים את נוכחות הח"כים בוועדה. 

הנתון המרכזי נוגע למליאת הוועדה, בה יושבים 17 חברים. בניגוד לוועדות משנה, היא פתוחה גם לחברי הכנסת האחרים. בכנסת ה-22 היא התכנסה תשע פעמים, כאשר שיאני הנוכחות, למעט יו"ר הוועדה גבי אשכנזי (כחול לבן) הם חברי הכנסת אלי אבידר (ישראל ביתנו), שהגיע לשמונה ישיבות, אורנה ברביבאי (יש עתיד) וגדעון סער (ליכוד), שהגיעו כל אחד לשבע ישיבות. 

לעומתם, מי שבקושי נראו היו יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד וח"כ שרן השכל (הליכוד), שהגיעו לישיבה אחת בלבד וח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שהגיע לשני דיונים.

מיקי זוהר ממשיך להיעדר

זוהר והשכל היו עקביים בהיעדרויותיהם, ולא ניתן היה למצוא אותם גם בוועדת המשנה לחוץ והסברה. התקיימו בה חמש ישיבות בלבד. אל מול הנעדרים, רוב חברי הוועדה הגיעו לכולן או פספסו אחת בלבד: גדעון סער, יו"ר הוועדה (הליכוד), יאיר גולן (מרצ), אורנה ברביבאי ואלעזר שטרן (יש עתיד) וישראל אייכלר (יהדות התורה). 

ח"כ שרן השכל. הגיעה פעם אחת למליאה שהתכנסה 11 פעמים, ונעדרה לחלוטין מוועדת המשנה לחוץ והסברה

בוועדת המשנה למודיעין מתקבלות החלטות חשאיות, על ידי שישה חברי ועדה בלבד. רבים מייחסים לה חשיבות יתרה בשל הסיווג הגבוה של החומרים הנדונים בה. כך למשל,  זו הוועדה שמפקחת כיום על מעקבי השב"כ אחר אזרחי ישראל. 

בכנסת ה-22 התקיימו 11 ישיבות בוועדת המשנה, כשרוב החברים בה הקפידו להתמיד. למעט היו"ר ח"כ גבי אשכנזי שניהל את כל הישיבות, גם חברי הכנסת יואב בן צור (ש"ס) ויואב קיש (ליכוד) נכחו בעשר מתוכן וח"כ משה (בוגי) יעלון בתשע. 

ח"כ גדעון סער, שמקפיד בדרך כלל על נוכחות ואף שימש כיו"ר של חוץ והסברה – הגיע כאן רק לשש ישיבות. ח"כ יאיר לפיד נשאר עם המקום האחרון, כשנכח רק בחמש ישיבות.

לא התעניינו בביטחון שוטף ומוכנות לחירום: עמיר פרץ וישראל אייכלר

בוועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף נערכו שש ישיבות בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד). אלי אבידר (ישראל ביתנו), אורנה ברביבאי (יש עתיד) ויאיר גולן (מרצ) הגיעו לארבע מתוכן. אלעזר שטרן (יש עתיד) לשלוש. 

לעומתם, שרן השכל נכחה רק בישיבה אחת. שני ח"כים, עמיר פרץ וישראל אייכלר, נעדרו מכל הישיבות. נציין שפרץ שימש יו"ר הוועדה למוכנות העורף, שם התקיימו שתי ישיבות. אייכלר חבר בעוד ועדות משנה, אליהן דווקא כן הגיע.

ח"כ אורנה ברביבאי. גילתה חריצות

ועדות משנה נוספות, כמעט ולא התכנסו, עקב אורך חייה הקצר של הכנסת: כך לדוגמה, הוועדה שעוסקת בתקציב הביטחון התכנסה שלוש פעמים וכך גם ועדת משנה לתקציב השירותים החשאיים. הוועדה למוכנות העורף התכנסה כאמור פעמיים. 

קשה ללמוד משהו מנוכחות בוועדה שהתכנסה מעט באופן יחסי, לכן העדפנו שלא לנתח את הנוכחות במקרים אלו. הסרנו מראש ועדות שהיו בהן פחות מחמש ישיבות והורדנו ח"כים שהיו חברים רק חלק מהתקופה.

ממיקי זוהר נמסר: "המינוי היה ברירת מחדל ולמיטב ידיעתי היו בדיונים חלק מחברי בסיעה כמחליפים שלי".

מיאיר לפיד, ישראל אייכלר, עמיר פרץ ושרן השכל לא נמסרה תגובה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): נושאים כמו מעקב השב"כ אחרי האזרחים, תקציב הביטחון או שירות נשים בצה"ל – הם רק חלק מרשימה ארוכה של סוגיות שעולות בדיוני הוועדה ומשפיעות על חיינו. דווקא משום שמדובר בנושאים ביטחוניים, שלרוב חסויים, חשיבות הוועדה גוברת: זהו הגוף המפקח היחיד שמייצג את הציבור וחשוף לחומרים הסודיים. גם דיוני הוועדה חסויים – לכן כל מה שנותר לנו זה לקוות שהם אכן מגיעים, שואלים שאלות קשות ומשפיעים על החלטות הרות גורל.

מעש"י (מה אפשר לעשות כדי שיותקן?): אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח אם נציגי הציבור ממשיכים להגיע לדיונים, מה שמשנה את התנהגותם, כפי שראינו רק לאחרונה כשיאיר לפיד החל להגיע לדיוני הוועדה. טוב יהיה אם הכנסת תפרסם את הנוכחות באופן יזום וגם פרוטוקולים של דיונים שאינם רגישים יפורסמו, לפחות, לאחר שהתקיימו.

ח"כים מציעים לקצץ ב-25% משכרם – אך מסרבים לוותר על תוספת שכר של 1,255 שקל. למה שנאמין?

בעקבות משבר הקורונה, הציעו ח"כים ממגוון סיעות לקצץ במשכורות ובפנסיות של עובדים במגזר הציבורי – אפילו בשל עצמם. אז למה רובם עדיין מסרבים לוותר על התוספת של 1,255 ש"ח שקיבלו לשכר? #טרחנות_לשבת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

במכתב ששיגרה השבוע ח"כ שרן השכל (הליכוד) לוועדת הכספים של הכנסת, היא דרשה לקדם דיון דחוף בנושא קיצוץ בשכר ובפנסיות של עובדות ועובדי המגזר הציבורי – לאור המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה. במכתב הציעה לקדם קיצוץ של 25% בשכר כל העובדים ששכרם גבוה פי שלושה מהשכר החציוני במשק – כלומר גבוה מכ-24 אלף ש"ח – מלבד חריגים, כמו צוות רפואי. על המכתב חתומים אף הח"כים אורית פרקש הכהן (כחול לבן), מתן כהנא (ימינה) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).

הצעה זו מצטרפת להצעות קודמות שהציע ח"כ כהנא (בתמיכת השר בנט) ואחרים.
אלא מה? על מנת לקדם את היוזמה יש צורך בדיונים בוועדות, בחקיקה ובהסכמה רחבה בכנסת. וזה, למרבה הצער, עדיין לא קורה. הסיבה? הנושא לא על סדר יומם של רה"מ בנימין נתניהו ושל יו"ר הכנסת בני גנץ.

אגב – כשהח"כים רצו להעלות את שכר השרים ב-5,000 שקל, הם עשו זאת בפחות משעה! אם זה עד כדי כך דחוף וחשוב, מה לוקח כל כך הרבה זמן הפעם?

פתרון ביניים – בידיהם 

אם הח"כים כבר רוצים לעשות מחווה כלפי הציבור שלא יודע איך לסגור את החודש המטורלל הזה, עומדת לפניהם אפשרות קלה בהרבה. באפשרות הח"כים לוותר על חלק משכרם עוד היום, בהחלטה אישית ובחתימה על טופס אחד. אלא שרוב המציעים את הקיצוץ הרוחבי לא הסכימו לעשות זאת בעצמם.

נסביר את זה בפעם המיליון אחרי שכבר הסברנו זאת לכל אחד מהם: בינואר קיבלו חברות וחברי הכנסת תוספת של 1,255 ש"ח לשכר – זאת לאחר שנה של אפס עבודה.

על התוספת הזאת – שהובילה לעליית שכר הח"כים למעל ל-45 אלף ש"ח – ניתן לוותר על פי חוק בעזרת חתימה על טופס בחשבות הכנסת. נצפה שאותם ח"כים שהציעו לקצץ ב-25% משכר שלל בכירים – כולל הח"כים עצמם – יתחילו קודם בקיצוץ הקטן והראוי הזה. אבל הח"כים שרן השכל, אורית פרקש הכהן ומתן כהנא לא הסכימו לעשות זאת, אף שביקשנו מכלל הסיעות לוותר על התוספת (שוב ושוב). 

למי כן מגיע פרגון?

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שחתומה גם היא על המכתב, כבר הסכימה יחד עם כל סיעת ישראל ביתנו לוותר על תוספת השכר עוד בינואר. ישראל ביתנו היא הסיעה היחידה שכל חבריה ויתרו על ההעלאה בשכר: אלי אבידר, יבגני סובה, אביגדור ליברמן, חמד עמאר, עודד פורר, אלכס קושניר ויוליה מלינובסקי. בלי קונצים – הם חתמו על הוויתור. 

בנוסף הסכימו לוותר על התוספת גם חברי הכנסת עמיר פרץ (העבודה-מרצ), יזהר שי (כחול לבן) וכן חברי הכנסת מהליכוד אופיר כץ וגדעון סער (שהציע הצעה דומה לקיצוץ שכר ופנסיות מוקדם יותר השבוע) מהליכוד. יחד הם כבר חסכו לכולנו כ-150 אלף ש"ח.

מלינובסקי וליברמן

האם על הח"כים לתרום במקום לעמותות?

רוב הח"כים מסרבים לבצע את המחווה הזו. מה קורה בכחול לבן? כמה ח"כים שם תורמים מדי פעם לעמותות, אבל כמעט כולם מסרבים לחתום על הטופס. התגובות שקיבלנו הזויות: כמה טענו שמשום שהטופס מחייב ויתור על התוספת לכל השנה, הם מעדיפים לתרום מדי חודש, וכך, במידה והמצב יחזור לנורמה, הם יוכלו להפסיק לתרום. 

השתגעם? יש מיליון מובטלים, ואתם מסרבים לרדת לשכר של 44 אלף ש"ח שיוצא מהכיס של כולנו?!

כמו כן, מה זה צריך להיות תרומה לעמותה? אתם 120 האנשים ששולטים בתקציב המדינה. עליכם להפריש את הכסף חזרה לתקציב הכללי. 'לא נעים' לכם מאיך שהתקציב מחולק? בניגוד אלינו – אתם יכולים לשנות את זה!

ובאשר לח"כים שקוראים לקיצוץ – ח"כ השכל, פרקש הכהן וכהנא: אם אתם רציניים לגבי קיצוץ במשכורות של עובדים רבים, כולל זו שלכם – למה שלא תתחילו בוויתור על ההעלאה הלא מוצדקת שקיבלתם, וגם תראו דוגמא אישית?

לכו מחר בבוקר לחשבות הכנסת וחתמו על הטופס שמוריד 1,255 ש"ח משכרכם עד סוף השנה.

זה יקח חמש דקות – ואם כל 120 הח"כים יעשו זאת, יחסוך ביום אחד 2 מיליון ש"ח לציבור – כסף שיכול ללכת לבתי החולים, לעצמאים או לכל מטרה אחרת שתעזור לציבור הרחב, ולא רק לכם.

אם לא תעשו זאת, למה שנאמין שההצעה לקצץ סכום גדול בהרבה היא אמיתית?

בתקופה כזאת של חוסר ודאות בריאותי וכלכלי, כשיש מיליון מובטלים שלא יודעים מתי יחזרו לעבוד – ראוי יותר מתמיד שנבחרות ונבחרי הציבור שלנו יראו דוגמא אישית ויקצצו בשכר של עצמם: ב-25%, או אפילו יותר, אבל קודם ב-1,255 ש"ח שנוספו למשכורתם מכיסנו בתחילת השנה.

לא נסתפק באחד עשר ח"כים – עזרו לנו לקרוא לכל נבחרי הציבור שלנו לוותר על תוספת השכר:

  • שלחו את הכתבה לח"כ אהוב/ה עליכם במיוחד, כתזכורת לחתום על הטופס הזה כבר!
  • הצטרפו לסיירת השקיפות – שינוי המציאות מהבידוד דרך הסמארטפון. הסיירת פועלת מול נבחרי הציבור לקדם תיקונים רוחביים וקיצוצים מסיביים יותר. להצטרפות לחצו כאן.
  • אנחנו במקביל מעודדים טיפול גם בפנסיות תקציביות מופרזות בעת המשבר. קראו תחקיר שהכנו שמסביר אחת ולתמיד מה קורה שם.

כל הכבוד לח"כ גדעון סער שהודיע השבוע שיוותר על התוספת. עשו לייק לציוץ שלו בטוויטר.

מוזמנות ומוזמנים להגיב בפוסט בפייסבוק של ח"כ שרן השכל על הצעתה לקיצוץ במשכורות, ולקרוא לה להתחיל בוויתור על תוספת השכר.

*

סרטון שלנו בנושא מ-1 באפריל:

קמפיין ש"ס לטובת נתניהו: ספק חוקי, ספק הגון

שבוע לפני הפריימריז בליכוד, מפלגת ש"ס יצאה בקמפיין בחירות ראשון, תחת הסיסמא: "אריה צריך ביבי חזק". האם בכך הצליחה המפלגה לעקוף את חוקי הבחירות המקדימות והנחיות מבקר המדינה?

| עידן בנימין | 

"אריה צריך ביבי חזק – שומרים על גוש הימין" – זוהי הסיסמא של קמפיין הבחירות של ש"ס שהושק אתמול, בו ניתן לראות את תמונתו של יו"ר המפלגה, אריה דרעי, לצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. האם הקמפיין, המיועד לכנסת ה-23, עשוי לסבך את נתניהו וש"ס עם מבקר המדינה בעבירת מימון בחירות? 

עד 1.9 מיליון שקלים למימון הקמפיין

חוק המפלגות קובע הגבלות על הכנסות והוצאות של מועמדים. בשונה מבחירות לרשימה, בה חבר זכאי לקבל עד 320 אלף שקלים להתמודדות בבחירות המקדימות (פריימריז), בבחירות לתפקיד היו"ר הזכאות הזו לא חלה. במקרה שלנו, מועמדים לתפקיד יו"ר הליכוד רשאים לגייס כשני מיליון שקלים (תלוי במספר המתפקדים המדויק), מאנשים פרטיים. המועמדים חייבים לדווח על כל תרומה כזו בכסף או בשווה כסף.

השלט של דרעי – דרך לעקוף את החוק

למרות שהשלט מוצג כחלק מהקמפיין של ש"ס, הוא עשוי להתפרש ככזה המעודד הצבעה לנתניהו בפריימריז, ואף העושה זאת בדרך פתלתלה במיוחד.: מצד אחד זה לא כסף שהמועמד גייס, ומצד שני זו לא המפלגה שנתנה לו כסף.

יכול להיות שדרעי בעצם מצא דרך לעזור לנתניהו בבחירות המקדימות, מתוך כספי מימון המפלגות של ש"ס (סכום שש"ס הצביעה להגדיל רק לאחרונה בעוד 63 מיליון שקלים)?

הדמיית השילוט – עלות של כ-60 אלף שקל לשלט

מהלך תמיכה שכזה הוא עסק יקר: מחיר שלט אחד כזה בתקופת בחירות יכול להגיע בקלות ל-60 אלף שקלים. המהלך עשוי להיות חוקי, אך לא בטוח שלזה התכוון המחוקק: מפלגות אמורות להתחרות האחת בשנייה בדרך לייצוג בוחריהם, ולא לשמש כמעין קרטל. עלולה להיווצר בעייתיות כאשר מפלגה מסוימת משתמשת בכספיה כדי לעזור למועמד ממפלגה אחרת, ובכך בעצם להגדיל את מימון הבחירות שלו בדרך עקיפה.

בוחרים של ש"ס יכולים להיות חברי הליכוד 

במפלגת ש"ס אין בחירות מקדימות, ולכן לבוחריה אין תמריץ להיות חברי המפלגה. הם כן יכולים להיות חברי מפלגת הליכוד ולעזור למועמד החביב עליהם, או על ראש המפלגה, מה שיכול ליצור עיוות בהליך הדמוקרטי. קמפיין שכזה עשוי להעביר מסר לבוחרי ש"ס שהם גם מתפקדי ליכוד – להצביע לנתניהו ולא לסער.

מישהו מפקח?

יכול להיות שמבקר המדינה ישים לב לבעיה החדשה שנוצרה, בה מפלגה יכולה לתמוך במועמד שאינו שלה בתקופת פריימריז. יכול להיות שיעיר בדו"ח בעוד שנה על התנהלות זו – ואז לכל היותר יקבלו נתניהו ומפלגת ש"ס קנס, בעוד התוצאה כבר תהיה עובדה מוגמרת. 

מש"ס נמסר: "התמיכה של מפלגת ש"ס בבנימין נתניהו, כמועמדה לראשות ממשלה עקבית לחלוטין. זה החל בבחירות אפריל 19, המשיך בבחירות ספטמבר 19 ויימשך גם בבחירות מרץ 2020".

תגובת המטות של נתניהו וסער טרם התקבלה.

מה חושבים בכירי הליכוד על ראש ממשלה תחת כתב אישום? תלוי באיזו שנה תשאלו אותם

מי משרי הליכוד אמר "אם יוגש כתב אישום, נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן"? ומי מנגד הכריז: "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום על שוחד, לא יכול להיות ראש ממשלה"? נברנו בארכיון וגילינו כיצד השתנו עמדות בכירי הליכוד כלפי ראש ממשלה שמכהן תחת כתב אישום, משנת 2007 ועד ימים טרופים אלו. מה יש להם להגיד היום בנושא?

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

"מדובר על ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו, ולא על בסיס האינטרס הלאומי". אלה היו מילותיו של בנימין נתניהו עצמו, בראיון לחדשות 2 בשנת 2008, על ראש הממשלה דאז החשוד בפלילים אהוד אולמרט.

בעוד שסרטון זה הפך לוויראלי, אמירות דומות לזו נשמעו גם מחברי כנסת נוספים – שחלקם בכירים כיום בליכוד – גם כאשר התמונה התהפכה וכעת זה ראש מפלגתם שנמצא במצב משפטי מסובך אף יותר. הכנו עבורכם לקט נבחר:

נתניהו, כחלון וארדן (אתר הכנסת)

"רק התפטרות הממשלה תשים קץ למסכת הכשלונות והתקלות האינסופיים שאירעו בשנה האחרונה בתחום המדיני, הביטחוני וטוהר המידות", הסביר יובל שטייניץ, 2007

"אין מנוס להקדים את הבחירות. כל עוד אולמרט הוא ראש הממשלה, אינטרסים חיוניים של המדינה נפגעים".  ישראל כץ, 2007

כץ ונתניהו (אתר הכנסת)

"שום מקום עבודה, ודאי לא משרד רה"מ, אינו יכול להרשות לעצמו שמי שאמור לנהל אותו יקדיש את מרב זמנו להתייעצויות עם עורכי דין ויועצים אחרים בניסיונות להיחלץ מזרועות החוק. בכל פעם שנראה שאולמרט הגיע לתחתית, הוא מוכיח לנו שניתן לרדת נמוך יותר. הציבור לא ישכח לשותפיו הקואליציוניים של אולמרט ולשריו, את מדיניות 'שתיקת הכבשים', אותה הם נוקטים אל מול החשדות הפליליים נגדו" גלעד ארדן, 2007

"עם אחוזי תמיכה אפסיים, חקירות פליליות וקואליציה מתפרקת, הוא נאחז בקרנות המזבח" יולי אדלשטיין, 2007

אדלשטיין ונתניהו (אתר הכנסת)

"לממשלה ששקועה עד לצוואר בחקירות פליליות ונכשלת במתן ביטחון לאזרחיה, אין זכות קיום", טען גדעון סער בשנת 2008.

חלק מחברי הקואליציה אף התבטאו בנושא בשנים האחרונות, בקשר לחקירות נתניהו.

כך למשל אמר השר משה כחלון בשנת 2018: "אם יוגש כתב אישום, נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן".

בשנת 2017, טען השר דוד אמסלם כי "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום על שוחד לא יכול להיות ראש ממשלה". כשנשאל על כך לאחרונה בראיון לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום, הסביר אמסלם שאילו היה מאמין לכתב האישום, היה דבק בדברים שאמר אז, אם כי זה לא המצב: "ראש ממשלה של מדינת ישאל שמוגש נגדו כתב אישום נגד שוחד אמיתי, כמו שאנשים ברחוב מבינים מה זה שוחד […] אם הייתי מאמין שיש פה שוחד הייתי הראשון שיוצא נגד ראש הממשלה".

כחלון ואמסלם (אתר הכנסת)

בשנת 2017, אמר סגן השר אבי דיכטר כי "ראש ממשלה או שר ביטחון שמוגש נגדם כתב אישום – דרך המלך אומרת שעליהם לעזוב את תפקידם, אלא אם יש סיבה מיוחדת אחרת. אני מקווה שזה לא יקרה".

לא רק זאת. חשוב להזכיר: ב-2008 הוגש חוק לפיו אם יוגש כתב אישום נגד רה"מ – הוא ייאלץ להתפטר. מי הצביע בעד החוק הזה? בין היתר גפני, ליצמן, כחלון, שטייניץ, חיים כץ ואחד נתניהו.

תגובות? רוב הח"כים מעדיפים לשתוק

פנינו לחברי הקואליציה שהתבטאו בנושא כהונת ראש ממשלה החשוד בפלילים לפני כעשור, ושאלנו אם עדיין עומדים מאחורי מה שאמרו אז – ואם לא, מה הוביל לשינוי בעמדתם. ארדן, אדלשטיין, כץ, שטייניץ וכחלון בחרו שלא להגיב לדברים.

דוברו של ח"כ אבי דיכטר הפנה אותנו לפוסט שפרסם בפייסבוק לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום נגד נתניהו, בו נכתב:

"חזקת החפות עומדת לכל אדם, גם אם קוראים לו בנימין נתניהו. נדמה שרבים שכחו זאת. היכרותי עימו משתרעת על פני עשרות שנים מימי היותו מפקד צוות בסיירת מטכ״ל ועד להיותו ראש ממשלה. אני מעריך מאוד את פעילותו הענפה למען מדינת ישראל, הכוללת הישגים מדיניים רבים ועמידה איתנה על בטחוננו. אלו הם ימים לא קלים לכולנו, אבל חברות ורעות הם ערכים שנמדדים ברגעים הקשים. לשון החוק מאוד ברורה ומאפשרת לו להילחם על חפותו. ראיתי את ראה״מ נתניהו מנהל את ענייני המדינה ביעילות ובמסירות גם בתקופות קשות למדינה ולו. אני משוכנע שכך גם ימשיך לעשות לאחר ההחלטה מאמש. שבת שלום".

דיכטר ונתניהו (אתר הכנסת)

מדוברו של ח"כ סער נמסר: "כבר ב-2006 בעקבות אופן ניהול מלחמת לבנון השניה קרא ח״כ סער להתפטרותו של ראש הממשלה אולמרט. עמדתו זו נותרה בעינה לכל אורך הקדנציה של אולמרט כראש הממשלה. ביסודה – תפיסתו של ח״כ סער שחלקה על דרכה של ממשלת אולמרט בנושאים המדיניים (המו״מ עם הפלסטינים, תהליך אנאפוליס) והביטחוניים".

לא רק חברי הליכוד גמישים בדעותיהם: ח"כ יאיר לפיד למשל, מתנגד היום לחוק שיעניק חסינות מהעמדה לדין לראש הממשלה – אך ב-2008 חשב שזה דווקא רעיון טוב. תוכלו לראות פוליטיקאים נוספים ששינו את דעתם בפרק של התכנית "מהצד השני".

ראש העיר חייב לכם כסף

בישראל קיימת ועדה לחיוב אישי. בידה הסמכות לקנוס בכירים ברשויות המקומיות על שימוש לא תקין בכספי ציבור. כלומר לקבוע שראשי ערים ובכירים ישלמו מהכיס שלהם על כספים שהוציאו שלא כדין מכיסנו.

נהדר, לא?

אז בסיוע המתנדב האלוף שלנו יוגב שרביט ניתחנו את ממצאי הוועדה (שפעילותה מתחת לרדאר). אלא שגילינו שהקנסות עלובים. שחלק מראשי ערים מצפצפים על ההחלטות. שהוועדה מוותרת בעצמה לעתים על הגבייה.

רעיון הקנסות מבורך (והלוואי שיחול גם על שרי הממשלה). אך הביצוע כושל. ההרתעה – אפסית.

כך למשל בין השנים 2001-2004 השתמש ראש עיריית נהריה ג׳קי סבג בכספי העירייה בניגוד למינהל התקין ובחריגה מהותית מהנחיות החוק. אליו הצטרפו גם ממלא מקום ראש העירייה דוד קדוש, גזבר העירייה דוד קביסה ומנכ״ל העירייה גדעון צימרמן. עברו יותר משבע שנים מאז שהתבקשו להחזיר את החוב מכיסם האישי, במסגרת מסלול הקנסות הייחודי שמפעילה הממשלה בשם ״החיוב האישי״. ה׳קנס׳ של השלושה מסתכם בסך כולל של 112,500 ש״ח. הנתונים האלו נחשפים רק לאחר מאבק ארוך מול משרד הפנים בנושא של מיזם מאה ימים של שקיפות. המשך קריאה…