פוסטים

לקראת כיפור: יצאנו לחפש נבחרי ציבור שמוכנים לקחת אחריות

פנינו ל-12 נבחרי ציבור שנתפסו על חם כשהם מפרים את הנחיות הקורונה הצענו להם לקחת אחריות ולהעביר מסר לציבור לכבוד יום הכיפורים רק אחד הרים את הכפפה מהאחרים קיבלנו תירוצים במקום סליחות בלי דוגמא אישית של נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל אין לנו שום סיכוי לנצח את הקורונה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

״לא עשינו מספיק כהנהגה כדי להיות ראויים לתשומת לבכם. סמכתם עלינו, ואנחנו, אכזבנו״, התנצל הנשיא רובי ריבלין בנאום מיוחד לקראת ערב ראש השנה. הנשיא העשירי של ישראל החליט לקחת אחריות ולהתנצל. צעד שכבר מזמן לא נראה במחוזותינו, גם אם זו הדרגה הנמוכה ביותר של לקיחת אחריות. 

"ברמה האישית אני מבקש את סליחתכם על התנהלותי כאן בבית הנשיא במהלך הסגר של ימי הפסח. התנצלתי על כך בעבר, כן, ואני עושה זאת שוב היום. הבדידות שלי אינה כואבת יותר מהבדידות של רבים מכם שהקפדתם על ההנחיות", כך הוא אמר. ריבלין, כזכור, הפר את ההנחיות כשאירח בבית הנשיא את ביתו ומשפחתה ובניגוד להנחיות שהיו בתוקף בערב החג. 

מראה נדיר במחוזותינו: איש ציבור שלוקח אחריות. הנשיא ראובן ריבלין. (צילום: ויקימדיה)

אנחנו עוברים תקופה של דאגה ושל חשש מפני הבאות. רבים חווים תחושה של בדידות, חוסר בטחון, חוסר יציבות. לצד הפחד להידבק, ישנה החרדה לעתיד הכלכלי. על אלו מתווספות ההנחיות הקשות שמטילה הממשלה על הציבור חדשות לבקרים. הן כוללות פגיעה בחופש התנועה ובחופש בכלל, מצופפות משפחות שלמות בתוך בתים סגורים, מעמיקות את הבידוד, ופוגעות גם בבריאות. לפעמים הן מרגישות שרירותיות ולא מובנות. אבל רובנו מבינים שאם אנחנו רוצים לעצור את ההתפרצות אנחנו צריכים לשתף פעולה. ביחד. 

היינו מצפים מנבחרי הציבור – הם אלו שמחליטים על ההנחיות האלו, לטובת כולנו כמובן – להיות הראשונים שנותנים דוגמא אישית ואפילו להחמיר עם עצמם. אלו שמקפידים יותר מכולם, שמנדנדים לאנשים שעובדים איתם לשים את המסכות טוב טוב גם על האף. 

מאז פרצה מגפת הקורונה לחיינו נחשפו יותר מדי מקרים בהם קרה בדיוק ההיפך. נבחרי ציבור רבים מידי – גם הבכירים ביותר שהחליטו בימים האחרונים על החרפת הסגר, וגם כאלו שמאשימים את האזרחים בחוסר ציות להנחיות שהוביל להתפרצות המחודשת – פשוט זלזלו בהחלטות של עצמם.

עוד בשקוף:

לפעמים זה מרגיש שנבחרי הציבור שלנו חושבים שהם חסינים מפני הנגיף. זה לא רק לוחץ היטב על כפתור ה״פראיירים״ הישראלי, אלא ממש מבלבל. כי יש מי שיראו בזה סימן לכך שאולי אם הנבחרים לא ממלאים אחר ההנחיות בכלל אין נגיף. אולי זו רק קונספירציה? למען הסר ספק, יש נגיף והוא מסוכן.

סגן שר החינוך, מאיר פרוש, נתפס בחתונה המונית בחיפה ואלי כהן, שר המודיעין בחתונה של חבר ובשניהם לא שמרו על הכללים; כחול לבן קיימו אירוע גיבוש בלי להקפיד על עטיית מסכות ושמירה על ריחוק.

סגן השר לביטחון הפנים גדי יברקן הפר חובת בידוד (ולאחר מכן התגלה כי באמת חלה) וכך גם רה"מ נתניהו שבנוסף השתתף בטקס החתימה בוושינגטון, שם התנהלו כולם כאילו הקורונה זו רק בירה שלוקחים מהבר בטקס.

שרת התחבורה מירי רגב נאמה לרגל חניכת מחלף חדש, באירוע שגרם להתקהלות אסורה; חברי הכנסת אביגדור ליברמן, ניר ברקת, יואב גלנט וגם הנשיא ריבלין אירחו את ילדיהם בערב חג הפסח, ושני שרי הבריאות האחרונים: יעקב ליצמן וגם יולי אדלשטיין נתפסו בחוסר דוגמא אישית. אלו רק חלק מהאירועים. 

אלו הם רק חלק מהמקרים הבולטים בחודשים האחרונים, בהם נבחרי ציבור נתפסו על חם כשהפרו הנחיות או התחכמו. לכבוד יום הכיפורים ובפתחו של החמרת הסגר השני, פנינו אליהם. רצינו להציע להם לקחת אחריות, לפתוח דף חדש, לנצל את הבמה כדי להעביר מסר לציבור ואולי אפילו ממש להתנצל. כמו הנשיא. הבהרנו שכוונותינו טובות. 

זה היה אמור להיות פרויקט חיובי. אחרי הזעם הציבורי ביקשנו דווקא לסלוח. לקראת הסגר המוחלט השני חשבנו שלציבור חשוב שהם יפגינו מנהיגות. 

אנחנו לא תמימים. ידענו שעד כה עיתונאים וגם גולשים ברשתות החברתיות ביקשו מהם לא פעם להסביר מה קרה ולקחת אחריות. ושזה לא קרה. אז לא באמת ציפינו להתנצלות אלא לדעת שהם מבינים שהנראות חשובה. שהציבור נושא אליהם עיניים ויש משמעות למה שהם עושים. ולמרות זאת, התאכזבנו. 

טעינו. ואנחנו מתנצלים בפניכם קוראי שקוף היקרים והיקרות. ערב יום הכיפורים, ובמקום סליחות מצאנו בעיקר תירוצים והכחשות. רק אחד מנבחרי הציבור אליהם פנינו גילה שביב של לקיחת אחריות. השאר התפתלו, דקדקו איתנו על חודו של קוץ מה בדיוק היו ההנחיות באותה שניה ספציפית, התווכחו אם היו 48 משתתפים או 51, חלקם ביקשו להסביר ״שלא לציטוט״ את מה שהתרחש מאחורי הקלעים, והיו מי שהסבירו לנו למה דווקא אנחנו אלו שלא בסדר. זה בהנחה שבכלל קיבלנו תשובה.

כשכבר נואשנו התקבלה תגובה מלשכתו של שר המודיעין, אלי כהן. זיק קטן של לקיחת אחריות: "עטיית מסכה היא חיונית במלחמה בקורונה. במסגרת אירוע בו השתתפתי הורדתי מסכה לטובת צילום עם בעל השמחה, וקיבלתי וכיבדתי את הביקורת גם על עצם הצילום ואקפיד להבא כמובן קלה כבחמורה. ביחד ננצח את נגיף הקורונה".

בימים אלו אנחנו מסתפקים במועט. וזה בדיוק מה שצריך. לא יותר ולא פחות. 

גם נבחרי ציבור הם בני אדם. יכול להיות שטעו או נקלעו לסיטואציה שלא התכוונו אליה. אולי הדברים לא נעשו מתוך רוע או בזדון. אבל אנחנו לא נפסיק לצפות מהם לתת דוגמה אישית, ולדרוש מהם לתת לנו, הציבור, דין וחשבון.

המאבק במגפה דורש ערבות הדדית, סולידריות ושיתוף פעולה של כולם, מקטן עד גדול, מהבן של השכנים ועד לראש הממשלה. אבל אנחנו חיים במדינה שהספורט האולימפי שלה הוא ״לא לצאת פראייר״. מדינה שבה אמון הציבור במערכת נשחק עד דק. חצי שנה לתוך הקורונה הגיע הזמן כבר להתעורר ולהבין שאם חבר כנסת לא מכסה את האף, אז גם הציבור לא יכסה את האף. ואם השר משתתף בטרנד של מסכת-סנטר, אז לכולם מותר ללכת עם מסכה על הסנטר. בלי דוגמא אישית ולקיחת אחריות של נבחרי ציבור ושל מובילי דעת קהל אין לנו סיכוי לנצח את הקורונה.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

מה אפשר לעשות עם 63 מיליון ש"ח – במקום עוד קמפיין?

המפלגות הגדילו את תקציב קמפיין הבחירות שלהן לבחירות השלישיות בעוד 63 מיליון שקלים, כך שלפחות 253 מיליון שקלים יוקצו בבחירות הקרובות לקמפיינים של המפלגות. הפעם ב#טרחנות_לשבת: במקום עוד תעמולת בחירות – מה אפשר לעשות עם 63 מיליון שקלים לטובת הציבור? 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לאחרונה פרסמנו כי המפלגות הגדילו את תקציב קמפיין הבחירות שלהן בעוד 63 מיליון שקלים. תוך 24 שעות החליטו חברי הכנסת על התוספת השמנה, שתוביל לכך שלפחות 253 מיליון שקלים(!) ייצאו במערכת הבחירות הקרובה – אך ורק על הקמפיין של המפלגות. הגדלת התקציב קודמה ע"י מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית, ועברה באישון לילה, הרחק מעיני הציבור.

מדהים איך המפלגות יודעות לקבל החלטות בנוגע להגדלת תקציבן תוך יממה – בזמן שהחלטות חשובות ומועילות לציבור מתעכבות ונותרות תקועות במשך שנים בכנסת, בשלל תירוצים.

לפחות 253 מיליון ש"ח ייצאו במערכת הבחירות הקרובה על הקמפיין של המפלגות

הדוחות הסודיים של המפלגות

זה זמן טוב להזכיר: הדוחות הכספיים של כלל המפלגות – חסויים. לאן ילכו עשרות מיליוני השקלים שהחליטו המפלגות להעביר לעצמן עכשיו, ולאן הלכו כלל הכספים בבחירות הקודמות? זה נשמע הזוי – אבל אנחנו לא יודעים.

הכסף הזה הוא שלנו, של הציבור, וזכותנו לדעת לאן הוא הולך, כדי להיות בטוחים שנעשה בו שימוש ראוי.
כתבנו רבות על הנושא בעבר, ותוכלו לקרוא על כך בהרחבה כאן.

אז מה עוד היה אפשר לעשות עם 63 מיליון שקלים?

הנה כמה מהלכים שהיו מועילים לציבור הרבה יותר מעוד קמפיין בחירות:

  • 17 מיליון ש"ח – השלמת התקציב לתכנית הלאומית למניעת אובדנות: התקציב של היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות עומד על 27 מיליון שקל, שמתחלקים בין שישה משרדי ממשלה שונים. מפרסומים מהשנתיים האחרונות, עולה כי המשרד קיצץ את תקציב התכנית בצורה משמעותית, והקצה לה בפועל רק 10 מיליון שקל. כתוצאה מכך לא קיבל משרד הרווחה כל תקציב עבור הפעלת התכנית, ומשרדים אחרים קיבלו תקציב חלקי.
    משרד הבריאות

    משרד הבריאות קיצץ את תקציב התכנית למניעת אובדנות

  • 3 מיליון ש"ח – הפעלת תכנית "אשת חיל" להעצמת נשים בפריפרייה: תכנית "אשת חיל" מסייעת לנשים ממשפחות מסורתיות החיות בעוני, לרכוש השכלה ולמצוא תעסוקה. במהלך התכנית, הנשים המשתתפות מקבלות שלוש שנים של ליווי תעסוקתי מקצועי ופרטני, ומשתתפות בסדנאות ובקורסים יעודיים שונים. התכנית פועלת ב-74 יישובים ברחבי הארץ, ומסייעת למשתתפות לגשר על חסמים בכניסה לשוק העבודה כמו פערי תרבות, שפה וטכנולוגיה. ע"פ מחקר שנערך ב-2017, התכנית הוכחה כיעילה, ונמצא כי הובילה לשיפור המצב הכלכלי של המשתתפות. השנה, התכנית עומדת בפני סגירה ב-11 יישובים, עקב אי העברת תקציבים ממשרד הרווחה עבור הפעילות ב-2020.
    שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא-ביטון. "עיכוב טכני"

    שרת הרווחה, יפעת שאשא-ביטון

  • 3.5 מיליון ש"ח – הקמת מרכז מורשת יהודי אתיופיה בירושלים: ע"פ חוק, המרכז למורשת יהודי אתיופיה היה צריך לקום בירושלים עוד ב-2013. מטרת המרכז היא איסוף חומר ארכיוני בנוגע למורשת יהדות אתיופיה וריכוז הפעילות שנעשתה בתחום חקר בנושא זה. משרד התרבות, האמון על מתן תקציב למרכז, לא העביר את התקציב ליעדו, ועד היום לא קם המרכז בירושלים. לאחרונה עניין אי הקמתו המרכז עלה לכותרות לאחר תגרה מתוקשרת בנושא בין ח"כ גדי יברקן, בן העדה האתיופית, לבין שרת התרבות מירי רגב.
    ח"כ גדי יברקן. מתוך אתר הכנסת

    ח"כ גדי יברקן. מתוך אתר הכנסת

  • 10 מיליון ש"ח – רכישת מכ"ם חדש לשירות המטאורולוגי: גופים רבים נסמכים על השירות המטאורולוגי בפעילותם ונערכים על פי תחזיותיו, ביניהם גם גופי הביטחון כמו המשטרה, כיבוי האש, ועוד. המכ"ם של השירות המטאורולוגי נרכש לפני 26 שנים, ובשנתיים האחרונות הוא שובק חיים אחת לכמה זמן ולא מספק נתונים מדוייקים. באין מכ"ם הפועל כראוי – ההערכות שייתן השירות המטאורולוגי לגופים אלה לא יהיה מדויק, והם יהיו צריכים לקחת שולי ביטחון גדולים יותר בפעילותם. כבר בשנה שעברה הבטיחה הממשלה שתפעל לרכישת מכ"ם חדש, אך בעקבות תקופת ממשלת המעבר התקציב התעכב. במקום זאת הוחלט לנסות להקצות תקציב של 2.5 מיליון ש"ח לשיפוץ מקיף של המכ"ם הנוכחי, אך גם תקציב זה לא הגיע לשירות המטאורולוגי: משרד האוצר החליט לעצור את כל ההתקשרויות באין תקציב מאושר.
  • 22 מיליון ש"ח – השלמת ההיערכות לטיפול בזיהומי ים בשמן: כדי לעמוד בתנאי התכנית הלאומית לטיפול בזיהום ים בשמן (התלמ"ת) שעברה ב-2008, מבקש המשרד להגנת הסביבה ממשרד האוצר לאשר הקצאה חד-פעמית של 22 מיליון שקל עוד מסוף שנת 2010. את הכסף יקצה המשרד להרחבת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה. ליחידה הקטנה הזו התווספה משימה חשובה לאחרונה, והיא הגנה על הסביבה הימית מפני שפך שמן חמור מאסדות הגז.
    תוצאותיו של שפך כזה, באם יתרחש, עלולות להיות הרות אסון. כרגע אמנם יש תכנית להתמודדות עם זיהום ים בשמן – אך אין תקציב שמגבה את תכנית זו, כך שלא ניתן להוציא אותה לפועל בשלמותה.

    אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י

    אסדת הגז לווייתן

  • 3.5 מיליון ש"ח – שילוב סטודנטים חרדים בלימודים אקדמיים בטכניון:תכנית ייחודית שהייתה אמורה לשלב חרדים בטכניון לא יצאה לפועל עקב חוסר מימון. הטכניון לא קיבל את המימון מהמל"ג לטובת מלגות המחיה עבור 35 המשתתפים. בפברואר אשתקד קיבלו התלמידים הודעה שהתכנית לא תיפתח, שבועות בודדים לפני שהיו אמורים להתחיל את לימודיהם. התקציב החסר הוא סביב ה-3.5 מיליון ש"ח.

    הטכניון. 35 תלמידים חרדים לא התחילו את לימודיהם

נציג הקהילה האתיופית ברשימה של גנץ: לוביסט לשעבר

אחרי שבעבודה ניסתה להשתלב לוביסטית (בהירה ברדוגו), ובליכוד הצליחה (קרן ברק) – אנחנו חושפים שגדי יברקן, נציג הקהילה האתיופית ברשימת חוסן לישראל, עבד בחברת "פוליסי" ונהנה בעבר מתרומה גבוהה מבעלי החברה, בוריס קרסני

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שבי גטניו |

גדי יברקן, נציג קהילת יוצאי אתיופיה ברשימת "חוסן לישראל", הועסק בעבר על ידי הלוביסט בוריס קרסני, בעל חברת הלובינג "פוליסי". יברקן אף זכה מקרסני לתרומה בגובה 25,000 ש"ח כשהתמודד בבחירות המקומיות ברחובות.

יברקן היה ממובילי המאבק לשוויון של יוצאי אתיופיה ועלה לכותרות לראשונה ב-2007, כאשר התעמת עם עו"ד רם כספי – שבאותה תקופה יוחסה לו בתקשורת אמירה לכאורה פוגענית כלפי יוצאי אתיופיה ("הם סוג ב"). יברקן, אז יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי ליהודי אתיופיה, אמנם התעמת עם כספי – אך בהמשך השניים דווקא התחברו.

גדי יברקן ועו"ד רם כספי. בהתחלה התעמתו, בהמשך התחברו

שנה לאחר מכן, החל יברקן לפעול בכנסת כלוביסט של "פוליסי", חברת הלובי העוצמתית בבעלות בוריס קרסני. "פוליסי" אישרו בפנינו את המידע ומסרו כי יברקן אכן "עבד 8 חודשים ב-2008".

הקישור בין יברקן, הלוביסט קרסני ועו"ד כספי שב ומופיע ב-2013, כאשר יברקן התמודד בבחירות המוניציפליות ברחובות. מרשומות מבקר המדינה עולה כי קרסני תרם להתמודדות של יברקן כ-25,000 ש"ח. לפי פרסום של מקומון ברחובות, מדובר היה בתרומה הגדולה ביותר של אדם בודד באותן בחירות. כספי תרם ליברקן באותן בחירות 4,518 ש"ח.

בוריס קרסני הוא אולי הלוביסט הוותיק והחזק בישראל. החברה שבבעלותו, "פוליסי", מייצגת בכנסת ובמשרדי ממשלה עשרות גופים מסחריים מהגדולים בישראל: איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח, פיליפ מוריס, תנובה, אסם, התאחדות הקבלנים, גוגל, eBay ועוד. כל אלה מעוניינים לקדם אינטרסים מסחריים מול חברי כנסת, שרים ופקידות ציבורית.

מה הבעיה בלוביסט שהופך להיות ח"כ? כתבנו על כך פה.

תגובות

אז למה קרסני תרם כל כך הרבה כסף ליברקן בבחירות של 2013? שני הצדדים סירבו לספר לנו.

מ"פוליסי" נמסר כי יברקן לא הועסק על ידי החברה מעבר לאותם 8 חודשים, אך אין להם מידע לגבי העסקה אפשרית של יברקן בעסקיו האחרים של קרסני בארץ ובחו"ל.