פוסטים

• עימות, עכשיו! / טור דעה •

נוצר מצב מגוחך בו הפוליטיקאים מכתיבים לנו את סדר היום דרך סרטונים ברשתות החברתיות, וכל זה נעשה בהעדרו של שיח אידאולוגי אמיתי, תוך מאמצים לטשטש את העובדה ששיח כזה כבר לא מתנהל כאן. גם במידה שהעימות לא ישפיע כלל על תוצאות הבחירות, לפחות נזכיר לפוליטיקאים שעליהם להתאמץ על מנת להרוויח את מקום עבודתם
| טל מרגלית | אורי נבו |
אין אדם שאוהב ראיון עבודה. זה מלחיץ, הלב דופק והראש חוזר שוב ושוב על נקודות שחשוב לך להסביר על עצמך. ואחר כך מה? צריך לבוא מוכן. יש לך רזומה מכובד, אבל ברור לך שכדי לקבל את העבודה צריך גם להרשים.

עימות פוליטי הוא כמו ראיון עבודה להנהגת המדינה. והמראיין, כלומר הבוס, הוא הציבור.רק נראה שאצלנו הפוליטיקאים שכחו בעבור מי הם עובדים. האנשים ששואפים לקבל את המשרה לא חושבים שהם צריכים לעשות ראיון עבודה. הפוליטיקאים שלנו קמים כל בוקר נינוחים למראה הסקרים שמבשרים שעבודתם מובטחת. אולי הזויה מכל היא העובדה שאפילו הבוס כלל לא דורש מהמתראיינים לערוך ראיון עבודה.

במצב אבסורדי שכזה, למה שהם יצאו מגדרם ויעבדו קשה אם עבודתם תינתן להם כך או כך?

לעימות הפוליטי חשיבות רבה: בדיבייט האחרון בארה"ב, למשל, צפו למעלה מ-84 מיליון אנשים. בדיבייט ניתנת הזדמנות למועמדים להציג את המצע שלהם לציבור, לענות על שאלות נוקבות ולהגיב בזמן אמת ליריב הפוליטי. ובישראל? מאז 1998 לא נערך עימות ציבורי. למעשה, ישראל נמצאת על הפודיום כאחת משלוש הדמוקרטיות היחידות שאינן מקיימות עימות.

לדיבייט יש כוח פוליטי שאין להמעיט בערכו. הסוציולוג הגרמני הברמס טוען שעימות מחזק את תחושת הריבונות של העם מכיוון שהוא מאפשר לעם להציף לנבחריו בעיות, ומזמין את האזרחים במדינה לקחת חלק אקטיבי במדינה. כך, מתקרב העם אל נציגו, ומטשטש הגבול בין שלטון לעם.

הציבור שהתעייף מהפוליטיקה הישראלית כבר איננו מכתיב את הסוגיות הבוערות לפוליטיקאים. נוצר מצב מגוחך בו הפוליטיקאים מכתיבים לנו את סדר היום דרך סרטונים ברשתות החברתיות, וכל זה נעשה בהעדרו של שיח אידאולוגי אמיתי, תוך מאמצים לטשטש את העובדה ששיח כזה כבר לא מתנהל כאן.

אם אנחנו, הציבור, לא נתעורר ונדרוש מנבחרינו לקיים שיח אידאולוגי על סוגיות מהותיות, ניסיון העבר מלמד שהפוליטיקאים לא ירימו את הכפפה ויקיימו את השיח הזה עבורנו מיוזמתם האישית.
גם במידה שהעימות לא ישפיע כלל על תוצאות הבחירות, לפחות נזכיר לפוליטיקאים שעליהם להתאמץ על מנת להרוויח את מקום עבודתם.
איך לתמוך ברעיון? נכנסים לעמוד של עימות עכשיו ועוקבים אחריו. משתפים את רעיון העימות בקרב חברים וחברות מכל הקשת הפוליטית.

דורשים עימות עכשיו, כי הסיבה היחידה שאין עימות היא שהציבור לא דורש אותו.


הכותבים, טל מרגלית ומאורי נבו, משרתים שירות לאומי בבית הספר "קשת" בדרום ת"א.

קחו הכל – אבל אל תגעו לנו בחסינות: העמדה הבעייתית של דוד ביטן

בראיון לניסים משעל אמר דוד ביטן שמי שיתנגד לחסינות לנתניהו "גמר את הקריירה שלו בליכוד". משעל מצידו שכח להזכיר לביטן עצמו שהמשטרה מצאה תשתית ראייתית להעמידו לדין ב-12 פרשיות שחיתות שונות ושהוא עצמו במסלול המהיר לבקשת חסינות. השמטת הקונטקסט במקרה זה בעייתית במיוחד. ביקורת פוליטית ותקשורתית

| עידן בנימין |

"אם הקבוצה הזאת תנסה למנוע מנתניהו חסינות, היא גמרה את הקריירה בליכוד", אמר ח"כ דוד ביטן בראיון בשבוע שעבר על גדעון סער והח"כים שתמכו בו בפריימריז. 

מדובר בראיון ששודר ביום שישי האחרון ברדיו 103FM. משעל שכח להזכיר למאזינים מספר עובדות מהותיות: 

  1. נגד ביטן עצמו עומדות חשדות למעורבות ב-12 פרשיות שחיתות שונות. 
  2. המשטרה כבר מצאה תשתית ראייתית להעמידו לדין וההחלטה בעניינו תתקבל בקרוב בפרקליטות. 
  3. באם יוחלט להגיש כנגד ביטן כתב אישום, גם הוא עשוי לבקש חסינות בדיוק כפי שביקש חיים כץ שמואשם במרמה והפרת אמונים וכפי שככל הנראה יבקש גם נתניהו שמואשם בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים. 

דוד ביטן – אתר הכנסת

קחו תפקידים ואל תגעו בחסינות

אלא שבראיון הזהיר ביטן את הח"כים בליכוד שיתנגדו לחסינות. כשמשעל שאל אם הוא רוצה שיצביעו כנגד מצפונם, השיב: "כולנו מצביעים נגד מצפוננו בהרבה מאוד דברים". והוסיף: "זה לא ערכי, אם הם יתנגדו לחסינות של נתניהו".

במקום זאת ביטן מציע מה הם כן יכולים לבקש – תפקידים: "אם הם יתנגדו לחסינות אז הם גמרו את הקריירה בליכוד, כולל גדעון סער, אין להם שום סיכוי בליכוד יותר לשום דבר, לכן הם לא יעשו את זה. שונה הדבר בקשר לתפקידים. יבואו ויגידו לו: אדוני הנכבד, יש לנו מספר מנדטים, אנחנו רוצים שר לזה, סגן לזה, יו"ר ועדה לזה, זה כן יהיה. זה בדיוק מה שקרה פעם בשיטת המחנות בליכוד, ובעצם זה מה שיקרה".

חשדות לתעשיית שחיתות

מוזר שהמאזינים – ששמעו את ביטן יוצא כנגד החסינות, לא קיבלו את המידע המשלים שיעזור, אולי, להבין מדוע ביטן מחזיק בעמדה הזו: יש לו אינטרס אישי.

אז אנחנו נמלא את החלל: במרץ 2019 המליצה המשטרה לפרקליטות להעמיד את ביטן לדין בגין: שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס ב-12 פרשיות! לדוגמא: במסגרת פרשת 'חברת דניה סיבוס', חשוד ביטן כי קיבל 430,000 ש"ח לעצמו ולאדם נוסף, על מנת לקדם היתרי בניה ואינטרסים נוספים של החברה. במסגרת פרשה נוספת עלה החשד שבשנים 2017-2011, סייע ביטן ליזמים לקדם אישורים והיתרים בתמורה ל 385,000 ש"ח.

 

קמפיין ש"ס לטובת נתניהו: ספק חוקי, ספק הגון

שבוע לפני הפריימריז בליכוד, מפלגת ש"ס יצאה בקמפיין בחירות ראשון, תחת הסיסמא: "אריה צריך ביבי חזק". האם בכך הצליחה המפלגה לעקוף את חוקי הבחירות המקדימות והנחיות מבקר המדינה?

| עידן בנימין | 

"אריה צריך ביבי חזק – שומרים על גוש הימין" – זוהי הסיסמא של קמפיין הבחירות של ש"ס שהושק אתמול, בו ניתן לראות את תמונתו של יו"ר המפלגה, אריה דרעי, לצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. האם הקמפיין, המיועד לכנסת ה-23, עשוי לסבך את נתניהו וש"ס עם מבקר המדינה בעבירת מימון בחירות? 

עד 1.9 מיליון שקלים למימון הקמפיין

חוק המפלגות קובע הגבלות על הכנסות והוצאות של מועמדים. בשונה מבחירות לרשימה, בה חבר זכאי לקבל עד 320 אלף שקלים להתמודדות בבחירות המקדימות (פריימריז), בבחירות לתפקיד היו"ר הזכאות הזו לא חלה. במקרה שלנו, מועמדים לתפקיד יו"ר הליכוד רשאים לגייס כשני מיליון שקלים (תלוי במספר המתפקדים המדויק), מאנשים פרטיים. המועמדים חייבים לדווח על כל תרומה כזו בכסף או בשווה כסף.

השלט של דרעי – דרך לעקוף את החוק

למרות שהשלט מוצג כחלק מהקמפיין של ש"ס, הוא עשוי להתפרש ככזה המעודד הצבעה לנתניהו בפריימריז, ואף העושה זאת בדרך פתלתלה במיוחד.: מצד אחד זה לא כסף שהמועמד גייס, ומצד שני זו לא המפלגה שנתנה לו כסף.

יכול להיות שדרעי בעצם מצא דרך לעזור לנתניהו בבחירות המקדימות, מתוך כספי מימון המפלגות של ש"ס (סכום שש"ס הצביעה להגדיל רק לאחרונה בעוד 63 מיליון שקלים)?

הדמיית השילוט – עלות של כ-60 אלף שקל לשלט

מהלך תמיכה שכזה הוא עסק יקר: מחיר שלט אחד כזה בתקופת בחירות יכול להגיע בקלות ל-60 אלף שקלים. המהלך עשוי להיות חוקי, אך לא בטוח שלזה התכוון המחוקק: מפלגות אמורות להתחרות האחת בשנייה בדרך לייצוג בוחריהם, ולא לשמש כמעין קרטל. עלולה להיווצר בעייתיות כאשר מפלגה מסוימת משתמשת בכספיה כדי לעזור למועמד ממפלגה אחרת, ובכך בעצם להגדיל את מימון הבחירות שלו בדרך עקיפה.

בוחרים של ש"ס יכולים להיות חברי הליכוד 

במפלגת ש"ס אין בחירות מקדימות, ולכן לבוחריה אין תמריץ להיות חברי המפלגה. הם כן יכולים להיות חברי מפלגת הליכוד ולעזור למועמד החביב עליהם, או על ראש המפלגה, מה שיכול ליצור עיוות בהליך הדמוקרטי. קמפיין שכזה עשוי להעביר מסר לבוחרי ש"ס שהם גם מתפקדי ליכוד – להצביע לנתניהו ולא לסער.

מישהו מפקח?

יכול להיות שמבקר המדינה ישים לב לבעיה החדשה שנוצרה, בה מפלגה יכולה לתמוך במועמד שאינו שלה בתקופת פריימריז. יכול להיות שיעיר בדו"ח בעוד שנה על התנהלות זו – ואז לכל היותר יקבלו נתניהו ומפלגת ש"ס קנס, בעוד התוצאה כבר תהיה עובדה מוגמרת. 

מש"ס נמסר: "התמיכה של מפלגת ש"ס בבנימין נתניהו, כמועמדה לראשות ממשלה עקבית לחלוטין. זה החל בבחירות אפריל 19, המשיך בבחירות ספטמבר 19 ויימשך גם בבחירות מרץ 2020".

תגובת המטות של נתניהו וסער טרם התקבלה.

הגיע הזמן לדבר על הנדל"ן של משפחת נתניהו

בית צמוד שנתניהו ביקש מאיש עסקים לקנות. בית נוסף שהשותף לדירה הוא טייקון שמעולם לא ביקר בה. דירת שרד יוקרתית בניו-יורק שעדיין רשומה על שמו. ועוד ועוד. הגיע הזמן לדבר על הנדל"ן של משפחת נתניהו

| תומר אביטל |

כשרה"מ בנימין נתניהו נכנס לתפקידו, הציבור ידע כי הוא מחזיק בשלושה בתים – וילות בקיסריה ובירושלים, והמעון הרשמי בו הוא דייר זמני. למעשה יש עוד: מהבית צמוד שנתניהו הוביל טייקון לקנות, בית נוסף שהשותף לקנייתו הוא טייקון שמעולם לא ביקר בה, ודירת שרד יוקרתית בניו-יורק שעדיין רשומה על שמו. וזה לא הכל.

בשעה שהשיח מתרכז ב"סיגרים ושמפניות" כדאי לעשות סדר בסיפורי הנדל"ן המוזרים של משפחת נתניהו.

בנימין נתניהו

דירה 1: אצל השכן הנדיב בקיסריה

למשפחת נתניהו וילה בקיסריה, זה ידוע. מה שפחות ידוע הוא שאת הווילה הסמוכה אליה, רכש איש העסקים והחבר ג'יימס פאקר.

אלא שמדובר בהרבה יותר משכנות חברית: הדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן, סיפרה כי נתניהו עסק באופן אישי ברכישת הבית. במסגרת חקירת תיק 1,000 אמרה לשוטרים כי "פאקר רכש את הווילה הצמודה לזו של משפחת נתניהו, ברחוב הדר בקיסריה. נתניהו עסק באופן אישי ברכישה עם מתווך נדל"ן חרדי שהביא עמו".

מהחקירה עלה כי מיד לאחר הרכישה, משפחת נתניהו דרשה שיהיה מעבר חופשי בין הווילות (לאור התנגדות השב"כ הסתפקה בקבלת מפתח).

המשפחה אף השתמשה בבריכה של פאקר, וביקשה שיסייע בשיפוץ הבריכה שלהם. קליין הטיבה לנסח את מערכת היחסים ביניהם: "פאקר הוקסם מנתניהו. משפחת נתניהו הוקסמה מהאפשרות לנצל אותו".

גם מהעדות של מרים אדלסון, רעייתו של הטייקון שלדון אדלסון, בעליו של העיתון "ישראל היום" עולה כי מוקדם לכך הזוג נתניהו לחץ עליהם – לרכוש את אותו בית. 

שלדון ומרים אדלסון

מה בעצם קרה פה? מיליונר נעזר בנתניהו בעסקת הרכישה לווילה שצמודה לשלו. לאחר מכן הוא נתן לו לשחות בבריכה שלו, ואף אפשר לו "מעבר חופשי בין הווילות". הוא נתן לו ולרעייתו לקחת משם מחפצים. הוא בקושי נכח בה, ונתן לנתניהו את המפתח שלה. תחליטו אתם מה זה אומר.

דירה 2: בית עצום ועתיק בירושלים – עם שותף טייקון שמעולם לא היה בו

נתניהו ירש עם אחיו עידו בית מרשים בשכונת קטמון הישנה בירושלים. זהו בית ערבי שמשתרע על מגרש בגודל 582 מ"ר, וכולל גם מרפסות וחנייה. 

עידו ביקש למכור את הנכס – ורה"מ חיפש רוכש נוח. למעשה הוא יהיה השותף שלו. נתניהו לא פרסם מודעת דרושים. הוא בחר באיש עסקים אמריקאי בשם ספנסר פרטרידג' ששילם מיליוני שקלים עבור חלק מהבית. 

כשהעניין נחשף ב"הארץ", פרטרידג' סירב לפרט יותר מדי, אך בחקירתו במשטרה למרבה המזל נאלץ לענות על שאלות. הנה חלק מהדיאלוג עם חוקריו.

הוא נשאל: "מדוע קנית את הנכס?"

פרטרידג': "ראש הממשלה הזכיר שמישהו רצה לקנות את החלק של אח שלו, ואח שלו רצה את הכסף, אני לא יודע למה, זה לא העסק שלי. הוא לא רצה לעשות עסקים עם האיש ההוא, אז אמרתי – אני אקנה אותו. ראיתי את הנכס הרבה פעמים מבחוץ. אני לא יודע את המספרים הממשיים אבל זו פיסת נדל"ן גדולה עם חצר אחורית וזה בית גדול מאוד. זה בפינת הכיכר היחידה. הוא לא ביקש ממני לקנות".

חוקר: נתניהו אמר במהלך החקירה שלו שהוא ביקש ממך לקנות

פרטרידג': "כן, אוקיי, זה טוב. כך הוא זכר את זה. אני חשבתי שאני הצעתי את זה. אוקיי, זה אותו דבר… תחושת הבטן שלי אמרה לי שזה נדל"ן טוב. אני לא צריך לבדוק. הייתי בישראל הרבה. ידעתי שזה נדל"ן טוב".

חוקר: יש לך הסכם שותפים עם ראש הממשלה?

פרטרידג': "שאלה טובה, אני לא חושב כך. אני לא חושב. מעולם לא יצא לנו לכתוב אחד כזה".

חוקר: אתה מודע לעובדה שאתה לא יכול לעשות שום דבר בנכס ללא הרשות שלו ולהיפך?

פרטרידג': "אנחנו חייבים לעשות את זה. זה עדיין לא נעשה. זה קרה ממש לאחרונה. אנחנו חברים טובים. אנחנו חברים".

חוקר: אנחנו מאמינים שהסיבה היחידה שקנית את הנכס היא כתוצאה מבקשתו של נתניהו ולמען טובתו של נתניהו.

פרטרידג': "לחלוטין לא. זה מצחיק כי זו השקעה טובה, כמובן".

חוקר: איך יכול להיות שאתה מעולם לא השקעת בישראל?

פרטרידג': "כולם רצו לעבוד עליי".

לפי תכנית "המקור", פרטרידג' כונה בספר הטלפונים של נתניהו "עשיר", "חבר" ו"המונית האווירית לארה"ב". נתניהו אף טס במטוסו הפרטי של פרטרידג' פעמים רבות, וקיבל ממנו חליפות בשווי עשרות אלפי שקלים. פרטרידג' היה גם זה שהעביר לנתניהו מאות אלפי דולרים – בלי שום הסכם – לצורך ניהול משפטו. נראה שהוא משמש עבורו כמעין כספומט, וש"המשיכה" הגדולה ביותר שביצע נתניהו הייתה בעת רכישת הבית – אך היא בקושי דוברה. וזה מוזר.

האם הגיוני שטייקון ייקנה בשותפות בית עם רה"מ, בו לא ביקר מעולם? 

דירה 3: בית יוקרה בניו יורק שבכלל נרכש על ידי המדינה

למדינת ישראל יש דירה בשדרה החמישית במנהטן, ניו יורק, אלא שהיא רשומה על שם נתניהו. הסיפור מוזר במיוחד: 

המדינה רכשה אותה ב-1986 למען שגרירי ישראל באו"ם. הסכום? כמאה אלף דולר. נתניהו היה הראשון לגור בה, וכיום גר בה דני דנון. אלא שמשום מה המדינה רשמה אותה בזמנו על שמו של נתניהו – והרישום קיים גם היום, 33 שנה מאוחר יותר.

שוויה מוערך היום בכ-13 מיליון דולר. לפי גלובס, בבניין יש חדר כושר, כניסה מקורה ושוער, והיה ניתן לראותו בסרט "סקס והעיר הגדולה 2" כאשר קרי ומיסטר ביג קנו בו דירה.

משרד החוץ הגיב ביוני 2018 לחשיפת גלובס כי הרישום אמור לעבור לבעלות מדינת ישראל, אך הם מתקשים לעשות זאת.

בניין הדירות במנהטן, צילום מאפליקציית המפות של גוגל

על פניו נראה שזה עניין ביורוקרטי. אלא שלמישהו נשמע הגיוני שלוקח עשרות שנים להעביר רישום?

אז חיכינו שנה וחצי, ובשבוע שעבר שאלנו את משרד החוץ: האם הדירה בניו יורק גם היום (דצמבר 2019) רשומה על שם רה"מ נתניהו?

הם ענו לנו: "מאז דצמבר 2016 מתנהל משא ומתן משפטי מול חברת האחזקות בניו יורק להסדרת סוגיית הרישום באופן שיהיה על שמה של מדינת ישראל בלבד. כפי שנמסר בעבר, לכל הנוגעים בדבר הובהר מבחינה משפטית שאין לדיפלומטים מכהנים כל זכויות בדירה, ואין שום ספק שהן שייכות למדינת ישראל בלבד. הטיפול בסוגיה נעשה בתיאום עם החשב הכללי במשרד האוצר".

לשאלת המשך הגיבו לנו כי "המשא ומתן משפטי ממשיך להתנהל", אך סירבו לומר מדוע זה מתעכב ומה תאריך היעד. בינתיים? היא בבעלות ראש הממשלה.

ברור, נתניהו לא עושה מהדירה הזו שום רווח. קשה אף לומר שזה באשמתו. אלא שכשמסתכלים ממעוף הציפור על נכסי רה"מ – חשוב לציין כי גם הדירה הזו – לפחות בינתיים – רשומה על שמו.

דירה 4: אחוזה בקיסריה

את סופי השבוע מעבירה משפחת נתניהו בווילה בקיסריה, ששוויה מוערך בכ־20 מיליון שקל, ואותה רכש נתניהו ב־2002. היא בנויה על 1.4 דונם וכוללת שתי קומות ושמונה חדרים, בריכת שחייה ומרתף בשטח בנוי של כ־500 מ"ר.

דירה 5: בית רחוב עזה

כמה מטרים משם, למשפחת נתניהו יש בית נוסף: דולפקס עם מרפסת גג פתוחה וגג עליון ברחוב עזה בירושלים. מדובר בדירה בשטח של 240 מ"ר עם מרפסות ומוערך ב־10 מיליון שקל. 

דירה 6: המעון הרשמי 

בנוסף ישנו כמובן המעון הרשמי בבלפור, ירושלים, בו נתניהו גר לאורך השבוע בעשור האחרון, ויוכל להישאר שם כל עוד יישב בכסא רה"מ. המעון הזה כמובן יעבור לרה"מ הבא בבוא היום. לאורך השנים אנחנו ואחרים פרסמנו שוב ושוב מסמכים שמראים כיצד המשפחה משתדלת להעמיס דרך תקציב המעון עוד ועוד עלויות, גם של שאר הנדל"ן – על חשבון המדינה; מים בבריכה בקיסריה לצד תחזוק תשתיות ושדרוג ואפילו רכישת ביגוד בכחצי מיליון שקל דרך תקציב המעון. וכל זאת בשעה שלפי כלכליסט, הווילה בקיסריה וברחוב עזה בירושלים לצד מחצית בית ברחוב הפורצים בירושלים – שווים לבדם 35 מיליון שקל. חשוב לזכור: אנו, הציבור, מממנים גם את אחזקות הבתים בקיסריה וברחוב עזה.

במעון הרשמי. צלם חיים צח

מסרב לחשוף את הונו

בנוסף למשפחה יש זיקה לדירה מספר 7: בית בשווי מיליוני שקלים בשכונת רמות, שככל הנראה ירשה שרה נתניהו מאביה יחד עם אחיה. האם יש עוד? לא ברור. נתניהו מסרב לחשוף את הונו לציבור – ואף הערים קשיים על משרד מבקר המדינה שביקש ממנו פירוט בנושא. כך, שאין לנו מושג באמת במה מחזיקה המשפחה.

ואם זה לא מספיק – קואליציית נתניהו חוקקה אשתקד שגם אחרי שנתניהו יסיים את תפקידו – נמשיך לממן הטבות בבתיו האחרים לנצח.

מה חושבים בכירי הליכוד על ראש ממשלה תחת כתב אישום? תלוי באיזו שנה תשאלו אותם

מי משרי הליכוד אמר "אם יוגש כתב אישום, נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן"? ומי מנגד הכריז: "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום על שוחד, לא יכול להיות ראש ממשלה"? נברנו בארכיון וגילינו כיצד השתנו עמדות בכירי הליכוד כלפי ראש ממשלה שמכהן תחת כתב אישום, משנת 2007 ועד ימים טרופים אלו. מה יש להם להגיד היום בנושא?

 

| יעל פינקלשטיין |

"מדובר על ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו, ולא על בסיס האינטרס הלאומי". אלה היו מילותיו של בנימין נתניהו עצמו, בראיון לחדשות 2 בשנת 2008, על ראש הממשלה דאז החשוד בפלילים אהוד אולמרט.

בעוד שסרטון זה הפך לוויראלי, אמירות דומות לזו נשמעו גם מחברי כנסת נוספים – שחלקם בכירים כיום בליכוד – גם כאשר התמונה התהפכה וכעת זה ראש מפלגתם שנמצא במצב משפטי מסובך אף יותר. הכנו עבורכם לקט נבחר:

נתניהו, כחלון וארדן (אתר הכנסת)

"רק התפטרות הממשלה תשים קץ למסכת הכשלונות והתקלות האינסופיים שאירעו בשנה האחרונה בתחום המדיני, הביטחוני וטוהר המידות", הסביר יובל שטייניץ, 2007

"אין מנוס להקדים את הבחירות. כל עוד אולמרט הוא ראש הממשלה, אינטרסים חיוניים של המדינה נפגעים".  ישראל כץ, 2007

כץ ונתניהו (אתר הכנסת)

"שום מקום עבודה, ודאי לא משרד רה"מ, אינו יכול להרשות לעצמו שמי שאמור לנהל אותו יקדיש את מרב זמנו להתייעצויות עם עורכי דין ויועצים אחרים בניסיונות להיחלץ מזרועות החוק. בכל פעם שנראה שאולמרט הגיע לתחתית, הוא מוכיח לנו שניתן לרדת נמוך יותר. הציבור לא ישכח לשותפיו הקואליציוניים של אולמרט ולשריו, את מדיניות 'שתיקת הכבשים', אותה הם נוקטים אל מול החשדות הפליליים נגדו" גלעד ארדן, 2007

"עם אחוזי תמיכה אפסיים, חקירות פליליות וקואליציה מתפרקת, הוא נאחז בקרנות המזבח" יולי אדלשטיין, 2007

אדלשטיין ונתניהו (אתר הכנסת)

"לממשלה ששקועה עד לצוואר בחקירות פליליות ונכשלת במתן ביטחון לאזרחיה, אין זכות קיום", טען גדעון סער בשנת 2008.

חלק מחברי הקואליציה אף התבטאו בנושא בשנים האחרונות, בקשר לחקירות נתניהו.

כך למשל אמר השר משה כחלון בשנת 2018: "אם יוגש כתב אישום, נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן".

בשנת 2017, טען השר דוד אמסלם כי "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום על שוחד לא יכול להיות ראש ממשלה". כשנשאל על כך לאחרונה בראיון לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום, הסביר אמסלם שאילו היה מאמין לכתב האישום, היה דבק בדברים שאמר אז, אם כי זה לא המצב: "ראש ממשלה של מדינת ישאל שמוגש נגדו כתב אישום נגד שוחד אמיתי, כמו שאנשים ברחוב מבינים מה זה שוחד […] אם הייתי מאמין שיש פה שוחד הייתי הראשון שיוצא נגד ראש הממשלה".

כחלון ואמסלם (אתר הכנסת)

בשנת 2017, אמר סגן השר אבי דיכטר כי "ראש ממשלה או שר ביטחון שמוגש נגדם כתב אישום – דרך המלך אומרת שעליהם לעזוב את תפקידם, אלא אם יש סיבה מיוחדת אחרת. אני מקווה שזה לא יקרה".

לא רק זאת. חשוב להזכיר: ב-2008 הוגש חוק לפיו אם יוגש כתב אישום נגד רה"מ – הוא ייאלץ להתפטר. מי הצביע בעד החוק הזה? בין היתר גפני, ליצמן, כחלון, שטייניץ, חיים כץ ואחד נתניהו.

תגובות? רוב הח"כים מעדיפים לשתוק

פנינו לחברי הקואליציה שהתבטאו בנושא כהונת ראש ממשלה החשוד בפלילים לפני כעשור, ושאלנו אם עדיין עומדים מאחורי מה שאמרו אז – ואם לא, מה הוביל לשינוי בעמדתם. ארדן, אדלשטיין, כץ, שטייניץ וכחלון בחרו שלא להגיב לדברים.

דוברו של ח"כ אבי דיכטר הפנה אותנו לפוסט שפרסם בפייסבוק לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום נגד נתניהו, בו נכתב:

"חזקת החפות עומדת לכל אדם, גם אם קוראים לו בנימין נתניהו. נדמה שרבים שכחו זאת. היכרותי עימו משתרעת על פני עשרות שנים מימי היותו מפקד צוות בסיירת מטכ״ל ועד להיותו ראש ממשלה. אני מעריך מאוד את פעילותו הענפה למען מדינת ישראל, הכוללת הישגים מדיניים רבים ועמידה איתנה על בטחוננו. אלו הם ימים לא קלים לכולנו, אבל חברות ורעות הם ערכים שנמדדים ברגעים הקשים. לשון החוק מאוד ברורה ומאפשרת לו להילחם על חפותו. ראיתי את ראה״מ נתניהו מנהל את ענייני המדינה ביעילות ובמסירות גם בתקופות קשות למדינה ולו. אני משוכנע שכך גם ימשיך לעשות לאחר ההחלטה מאמש. שבת שלום".

דיכטר ונתניהו (אתר הכנסת)

מדוברו של ח"כ סער נמסר: "כבר ב-2006 בעקבות אופן ניהול מלחמת לבנון השניה קרא ח״כ סער להתפטרותו של ראש הממשלה אולמרט. עמדתו זו נותרה בעינה לכל אורך הקדנציה של אולמרט כראש הממשלה. ביסודה – תפיסתו של ח״כ סער שחלקה על דרכה של ממשלת אולמרט בנושאים המדיניים (המו״מ עם הפלסטינים, תהליך אנאפוליס) והביטחוניים".

לא רק חברי הליכוד גמישים בדעותיהם: ח"כ יאיר לפיד למשל, מתנגד היום לחוק שיעניק חסינות מהעמדה לדין לראש הממשלה – אך ב-2008 חשב שזה דווקא רעיון טוב. תוכלו לראות פוליטיקאים נוספים ששינו את דעתם בפרק של התכנית "מהצד השני".

כנסת לא מתפקדת = כרטיס יציאה מהכלא לשני חברי כנסת בכירים

ממשיכים לעקוב אחר חברי הכנסת החשודים בפלילים. והפעם ב- #טרחנות_חקירות: על שניים מהחשודים שהאינטרס האישי שלהם אולי סותר את זה של מפלגתם והמדינה

| עידן בנימין |

1) ח"כ חיים כץ (הליכוד) מואשם בכך שעזר לחברו, איש שוק ההון מוטי בן-ארי, בקידום חקיקה שתסייע לבן-ארי ישירות, בזמן שהוא מרוויח מהצד כסף באמצעות טיפים של בן-ארי. היועמ"ש החליט להגיש נגד כץ כתב אישום בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים. כתב האישום הוגש עוד בכנסת ה-21 – וכץ ביקש חסינות מהכנסת בזריזות, בתוך חלון ההזדמנויות של 30 ימים שעמד לרשותו.

המצב הפוליטי יוצא הדופן בו אנו נמצאים מיטיב עם כץ: כל עוד אין ממשלה והכנסת לא מתפקדת, הוועדה שאמורה לדון בבקשת החסינות שלו בעצם לא קיימת. אם ביום רביעי תתפזר הכנסת שוב – אז הוועדה הרלוונטית תוקם לכל המוקדם באפריל. כל עוד בקשת החסינות של כץ עומדת בעינה – לא ניתן להעמיד אותו למשפט. לכץ יש אינטרס שהכנסת לא תתפקד.

2) כץ איננו היחיד. לאחר שגדעון סער קרא לערוך פריימריז בזק לתפקיד יו"ר הליכוד (מתוך אמונה שיצליח להקים ממשלה בתוך תקופת 21 הימים) – נפגש כץ (בתפקידו כיו"ר מרכז הליכוד) עם יו"ר התנועה, בנימין נתניהו – שגם נגדו הוגש כידוע כתב אישום – לדון על מועד הפריימריז.

הפריימריז בליכוד, אם יתקיימו, יהיו לבסוף רק לאחר פיזור הכנסת. מעבר לאינטרס הפוליטי (צודק או לא – תחליטו אתם) – לכץ ונתניהו יש אינטרס אישי: להישאר חופשיים. וכל עוד אין ממשלה והכנסת לא מתפקדת 👈 אין גם דיון על חסינות ולכן אין משפט.
לנתניהו? יש עד ה-1 בינואר להגיש את בקשתו לחסינות.

חשוב לזכור את סבך האינטרסים הזה.

3) כץ ונתניהו אינם היחידים בניגוד עניינים קשה, שחירותם האישית עומדת למול טובת הציבור.
הליכים פליליים מתנהלים גם נגד סגן השר יעקב ליצמן, השר אריה דרעי וח"כ דוד ביטן.

אך באופן מעניין, האינטרס של השלושה הללו כנראה דווקא הפוך מזה של כץ ונתניהו. אצלם היועמ"ש דווקא ישאף לזרז את העניינים ולהחליט האם להגיש כתב אישום – אם יוקדמו הבחירות. נעמיק עוד בעניינם בטרחנות הבאה בשבת הקרובה, אם הכנסת אכן תתפזר השבוע.

לא נכון שראש ממשלה יכהן תחת כתב אישום

| מאמר מערכת / צוות "שקוף" |

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע הערב על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים.
לראשונה בתולדות מדינת ישראל, ראש ממשלה מכהן מואשם בעבירת שוחד.

בחזון "שקוף" הגדרנו את האג'נדה המרכזית של כלי התקשורת הציבורי הראשון: "חיזוק הדמוקרטיה, מנהל תקין, הגברת השקיפות השלטונית ומלחמה בשחיתות".
לעמדתנו, לא יעלה על הדעת שראש ממשלה ימשיך לכהן או יעמיד את עצמו לבחירה כאשר חשדות כבדים מרחפים מעל ראשו.

באמירה זו אנו חוזרים לקו האדום שסימנו בעבר, כאשר נתניהו עמד לפני שימוע. לתחושתנו, קיימת חובה לסמן שוב קו אדום ביום זה, בו הערכים העומדים בלב-ליבם של פעילותנו וחיינו נמצאים בסכנה.

אף אדם ואף רשות אינם מושלמים או חסינים מפני ביקורת. עם זאת, בין שתי החלופות – אמון במערכת אכיפת החוק, או האפשרות לשמוט מתחתיה את הקרקע – אנו מאמינים כי הבחירה היא קלה. אף אדם אינו מעל החוק – גם לא ראש הממשלה.
*
המשטרה, הפרקליטות ועתה גם היועמ"ש סבורים כי נתניהו חשוד בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. בתמורה, הם זוכים להשתלחות חסרת מעצורים מצד ראש הממשלה ואנשיו. ההשתלחות הזו מסוכנת, בעיקר כאשר החשוד יושב במוקד הכוח של המדינה. המשך כהונתו במקביל לניהול משפט פלילי מהווה איום ממשי לדמוקרטיה הישראלית.
*
האם אתם יכולים לדמיין אדם מנהל מדינה בשעה שהוא יושב על ספסל הנאשמים?
בראייתנו, לא.

לכל אדם עומדת חזקת החפות. גם ראש הממשלה אינו אשם עד שבית המשפט יקבע אחרת. עם זאת, לא ייתכן שראש מדינה יתכונן למשפט פלילי בבוקר, ויקבל החלטות על יציאה למלחמה או רפורמה ענקית בערב.
*
בנימין נתניהו החל בפעילותו הציבורית לפני למעלה מ-36 שנה, הקדיש כמחצית מחייו למען השירות הציבורי – ובתקופה זו עשה ונתן רבות למען המדינה, בחזיתות רבות. הגיע הרגע שייצא להילחם על חפותו כאזרח.

אנו מאחלים לו ולכולנו כי האמת תצא לאור במהרה.

למה תומר אביטל מבקש לקבל מ"שקוף" מתנות במקום שכר?

| תומר אביטל |

כתב האישום מתקרב ורה"מ בנימין נתניהו טוען שוב ושוב ש"אין בעיה עם מתנות מחברים". מדובר במתנות שנתניהו דרש בצורה קבועה, והגיעו לשווי כולל של כמיליון שקל. המכתב למעלה הוא כמובן בדיחה. זה ניסיון להבהיר שאפילו בעובדה הכי בסיסית שמופיעה בכתב האישום – יש אמת מטרידה. 

הרי לפי נתניהו, כל אחד יכול לבקש מאנשים שיעבירו לו בשיטתיות ובקביעות במקום משכורת – דברים שהוא זקוק להם, וכך למעשה להתחמק מתשלום מס. נתניהו דרש שוב ושוב לקבל את אותן מתנות במשך לא פחות מ-5 שנים. קראו את המשפט הזה שוב. מהחישוב יוצא שנתניהו קיבל מהצד מתנות בשווי של 17 אלף שקל לחודש **בקביעות** ועדיין הדבר לא הוכר כהכנסה, ולא שולם עליו מס. בחקירותיו אף סיפר נתניהו, כבדרך אגב, שקיבל גם מבן דוד אחר אלפי דולרים בחודש.

נכון, מתנות פטורות ממס, אך האם מדובר במתנה גם אם הפוליטיקאי דורש אותה והיא ניתנת בקביעות? מה דעתך?

לפי רשויות המס התשובה ברורה. "המבחן לסיווג התקבול כמתנה או כהכנסה בידי המקבל, הוא האם התקבול ניתן בתור מחווה של הבעת תודה במישור הרגשי, כנדיבות לב גרידא, או שמא כתמורה וכגמול עבור שירות שניתן על ידי מקבל המתנה", הסביר ג׳ק בלנגה, רו״ח ועו״ד סגן נשיא לשכת רואי חשבון. הוא הדגיש כי "שירות יכול שיהיה גם מתן עצות, קידום אינטרס עסקי וכדומה". לדבריו, כדי שתהיה פטורה ממס – אסורה להיות אצל מקבל המתנה ציפייה לקבלה.

מלבד מתנות מובהקות, על כל אגורה שאזרח בישראל מקבל, עליו לשלם מס – לא משנה למה זה משמש. גם תרומות. אין כזה דבר לקבל תרומה מבלי להוציא קבלה. כל פעולה חשבונאית בישראל חייבת במס.

ככה מממנים את הכבישים ובתי החולים שלנו. ככה מממנים את צה"ל ואת כיתות הלימוד.

נתניהו, שהודה כי ביקש את ה"מתנות" האלו, ואין על העובדות האלו מחלוקת, למעשה גזל כסף מהקופה הציבורית.

בנימין נתניהו

זה רק חלק מהתמונה. נתניהו הוא מקבל ההחלטות מספר 1 במדינת ישראל. בסמכותו לקבל החלטות שמשפיעות על כולנו. לכן יש כאן כמה מחדלים חמורים:

1) רה"מ אמור לדווח על כל אדם שיש לו איתו קשר חריג כדי למנוע ניגודי עניינים. אלא שנתניהו לא סיפר מעולם על הזיקה שלו למרעיפי המתנות – אף שאלה פינקו אותו לאורך שנים בסכומי עתק. נתניהו העלים מידע זה ממשרד המשפטים.

2) לא רק זאת, חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם-1979 מנוסח ברור להפליא: שרים, ח"כים ופקידים חייבים לדווח על כל חולצה או עט שהם מקבלים. וכפי שהראינו בעבר – החוק איננו אות מתה, כולם, מלבד נתניהו, מדווחים על מתנות גם בשווי של שקלים בודדים: https://shkifut.info/gifts. לא רק זאת, המתנה אצל איש ציבור בכלל אמורה לעבור לרשות המדינה (לחצו לפירוט נוסף).  נתניהו? לא דיווח על מתנות בשווי שהתקרב לכמיליון שקל (!) בניגוד לחוק. למה? כנראה שידע שבסכום ובשיטתיות שכאלו – אין עו"ד או רו"ח בעולם שיחשוב שמדובר במשהו אחר מאשר משכורת קבועה ולא חוקית מהצד.

3) נתניהו קיבל במקביל שכר יפה לצד כיסוי של כלל הוצאותיו  – והמימון ימשיך גם אחרי שיסיים את כהונתו.

4) הדילים האלו פוגעים ישירות בך

אין ארוחות חינם ונתניהו במקביל עזר לכאורה למרעיפי המתנות. לפי טיוטת כתב האישום, מי ש"פינק" את רה"מ זכה לאוזן קשבת, לרבות הרמת טלפונים אישית למענו לבכירים בארה"ב, קידום רפורמה שתפחית מהמס שהיה נדרש לשלם, הטסה במסוק המיוחד של רה"מ ועוד.
ואם זה לא מספיק, במקום להתנצל, רה"מ מנסה להגדיר מחדש נורמות כמו "מתנות" ו"ניגודי עניינים" בצורה שתכשיר את השרץ הזה ותפגע בכולנו לעוד שנים קדימה. 😡

ספין שמגשים את עצמו: איך נתניהו דאג שלא תדעו למה בדיוק נסגר התיק נגד איתן כבל?

| עידן בנימין |

רה"מ בנימין נתניהו טוען ש"אם התיק נגד איתן כבל נסגר, תיקי 2000 ו-4000 חייבים להיסגר". ואנחנו שואלים – למה באמת נסגר לכבל התיק?

מתוך עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו

האמת היא שאנחנו לא יכולים לדעת – דווקא בגלל נתניהו.
*
חוק שקידם דוד אמסלם (הליכוד) בכנסת ה-20 בתמיכת נתניהו קבע כי: "על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב ללא ציון עילת סגירת התיק".

יש סיבות שונות לסגירת תיק: בין חוסר אשמה – עילה שקובעת שאין ממש בטענות, לבין חוסר ראיות שמקשה על היכולת להוכיח את אשמת החשוד בביהמ"ש – יש הבדל קריטי.

יכול להיות, למשל, שכבל היה חשוד לא פחות מנתניהו, אך לא התקיימה תשתית ראייתית להוכיח זאת. לצערנו, כאמור, לא נוכל לדעת – בגלל ממשלת נתניהו, שהציבה את חזקת החפות של נבחרי ציבור לפני עיקרון זכות הציבור לדעת. אכן יש מסמך ציבורי שמנמק את החלטת הסגירה אך אינו מציין את העילה.

אמנם, יש דרך בחוק שבה ניתן לדעת מהי עילת הסגירה, אבל בשביל זה כבל נדרש לסור לתחנת המשטרה ולמלא טפסים.

פנינו לאיתן כבל ושאלנו אם בירר את עילת הסגירה. התשובה היא שלא.
פנינו גם לדוד אמסלם ושאלנו מה דעתו על המצב שיצר. אמסלם טרם מסר תגובה.

לסיכום, נתניהו – שמנסה להיתלות בסגירת התיק של כבל – יכול להודות רק לעצמו על כך שאנחנו לא יודעים למה התיק בכלל נסגר.

למה התקשורת והפוליטיקאים מוכרים את הציבור הישראלי? הצצה מאחורי הקלעים

שיחת התן וקח בין נתניהו למוזס מחדדת את הבעיה התשתיתית בתקשורת: ניגוד העניינים המובנה בין הרצון לעשות כסף – לבין להביא לקוראים את האמת. איך זה באמת עובד ומדוע עיתונות עצמאית היא הפתרון האולטימטיבי

| תומר אביטל |

בתחילת העשור, נהגה מירי רגב לצרוח על דובריה שכל יום בו היא אינה מופיעה בעיתונים – הוא כישלון שלהם. אז הדוברים בלשכתה התחלפו ללא הרף: רגב החליפה לא פחות מ-10 יועצים בשמונה חודשים.

באותה תקופה עבדתי (תומר) ב"כלכליסט" מבית "ידיעות אחרונות", והחלטתי לכתוב אייטם קטן בטור שלי על כך שרגב השיאנית בהחלפת יועצים פרלמנטריים. 

תוצאת תמונה עבור ידיעות אחרונות

אלא שאחרי שביקשתי ממנה תגובה, תפסה אותי בוועדת הכספים וצרחה עליי: "מה זה עניינך כמה יועצים אני מחליפה? אתלונן עליך עם נוני מוזס! חכה תראה!" רגב טענה שיש לה מהלכים אצל מוזס ואמרה שהוא יעיף אותי.

מוזס לא צעק עליי בסוף (למעשה לא ראיתיו בחיי), אבל זה לא היה מופרך. רגב קיבלה שוב ושוב סיקור חיובי ב"ידיעות" באותה תקופה. ואילו הייתי מפחד על מקום העבודה שלי – הסיקור שלי עליה בהחלט היה משתנה.

זה לא היה מקרה חריג. פעם כתבתי בעיתון תחקיר על ג'וב שקיבל בן משפחה של אביגדור ליברמן, פוליטיקאי הידוע בקרבתו ל"ידיעות". התחקיר נגנז בדקה התשעים – ואף אחד לא ידע להסביר לי למה. הייתה גם תקופה ששלי יחימוביץ' הייתה ברוגז עם נוני – אז היה זה סוד גלוי שלא כדאי לאזכר אותה. 

אלו רק כמה דוגמאות, ועוד מ"כלכליסט" – שם שמרו פי מיליון על הגינות וענייניות לעומת עיתון האם, בו עיתונאים רבים כבר חשפו איך ערכו אותם בצורה לא רלוונטית לקוראים ולקוראות – אלא רלוונטית לעסקים.

לכן השיחה לה נחשפנו ב"המקור", בה המו"ל נוני מוזס מספסר באחד מכלי התקשורת הגדולים במדינה, בעיתונאים ובקוראים מול ראש הממשלה – הגעילה והחרידה אותי – אך לא הפילה אותי מהרגליים.

התן וקח הזה רק חידד בעיניי את הבעיה התשתיתית בתקשורת: ניגוד העניינים המובנה בין הרצון לעשות כסף – לבין להביא לקוראים את האמת.

בספקטרום הרחב שבין השניים, מוזס בחר בנקודת הקיצון בין השניים. זו לא תאוריה, נוני הסביר סוף סוף בפשטות ראויה לציון את המוטיבציה שלו: "אני רוצה להרוויח כסף".

יודעים מה? זה הגיוני. זה טבעי ואפילו מחויב המציאות – עיתון הוא חברה עסקית, וככזו היא חייבת למקסם את הכנסותיה, אחרת תיסגר. כל עוד החברה שומרת חוק – לא אמורה להתעורר בעיה.

אלא שעיתון הוא לא עוד חברה. יש לו תפקיד קריטי בדמוקרטיה: כלב שמירה. 

לכן, זה עסק מיוחד: בידיים הנכונות, המוצר שלנו הוא כלי למיגור עוולות, או לכל הפחות – כלי לתיווך אחראי של המציאות. 

בידיים הלא נכונות? המוצר הזה יכול לעוות מציאות, להשתיק קולות, להסתיר עובדות מסוימות ולהבליט כאלו שיש מאחוריהן אינטרס צר. אתה יכול לכרות דילים עם מפרסמים, לרומם פוליטיקאים מסוימים שעוזרים לאינטרסים הכלכליים שלך ואתה יכול להשתמש בעיתון כדי לרסק ולפגוע באויבים שלך או בהצעות חוק הרעות לך, לא משנה בכלל כמה הם טובים לעם ישראל. הכל כדי לגרוף עוד ועוד הכנסות.

האם ידיעות מוטים פוליטית?

רבים חושבים ש"ידיעות" הם שמאלנים או ימניים – זה לא רלוונטי. האג'נדה שלהם זה כסף, ורק כסף. רואים את זה במערכות יחסים שלהם עם נתניהו מחד, ועם איתן כבל ואיציק שמולי מאידך. רואים את זה דרך 14 זיקות שלהם עם נבחרי ציבור שמיפינו בכל המפה הפוליטית.

רואים את זה בכתבה בה פרסמנו כיצד קבוצת ידיעות צילמה פוליטיקאים והתנתה את הפרסום שלהם לאחר מכן בתשלום. רואים את זה בחשיפתנו כי נוני מוזס מכר וילה ללב לבייב, והסיקור החיובי שקיבל לאחר מכן.

בגלל זה, תקשורת עצמאית היא כל כך, כל כך חשובה. 

למה? כי מערכת התמריצים שמניעה אותה שונה בתכלית. היא מופעלת  בידי אנשים שמשתוקקים להשתמש במדיה כאמצעי לשינוי מציאות, ולא כאמצעי להרוויח שכר או לגרוף כוח. הודות למודל כלכלי שלא מתבסס על פרסום וכניסות, ובזכות חוסר תלות בפוליטיקאים – זה גם אפשרי. 

אחד הדברים שנחשפו בהקלטות הוא שמדי מערכת בחירות, עוד מ-96' (!) ראש הממשלה נהג להפגש עם המו"ל של ידיעות כדי לסדר לו ניצחון. מה נתניהו היה עושה מול "שקוף" – נפגש עם 2,714 המו"לים שלנו? קצת מסובך.

זו לא קלישאה. ב"שקוף", אין לנו בעל בית עם אינטרסים סמויים – אתם ואתן הבוס.

אנחנו עדיין מזעריים, אבל השלמנו השנה את בדיקת ההיתכנות וכבר עובדים אצלנו שישה אנשים במשרה מלאה ועם אפס ניגודי עניינים!

החלטנו לנצל השבוע את החשיפה הזו כדי להעלות הילוך. אנחנו צריכים לגייס עוד 4,655 ש"ח בהוראות כדי להשיק מחלקת וידאו – כדי שתוכלו לקבל עוד סיפורים ותחקירים  שאולי יהיו קצת פחות סקסיים – אבל הכרחיים כדי לתקן את המציאות שלנו. 

זה הזמן לתייג חברים ולצרף בני משפחה. עוד 150 מו"לים – ואנחנו שם!

ולמי שחושב שתמיד נשאר לצעוק מהיציע – יש לי חדשות. אם תמשיכו להצטרף, תוך ארבע שנים מהיום נהיה אחד מכלי התקשורת הגדולים בישראל.

כשזה יקרה – נשנה מציאות פי כמה וכמה. נשפיע ללא הרף.

מי שיבחר להסיט את הדיון לספינים במקום להתמודד עם סוגיות המעסיקות את הציבור ביום-יום – לא יסוקר. זה יחרפן את המנהיגים, ואז זה יחייב אותם לשנות את ההתנהגות שלהם ולדאוג אך ורק לכם, כפי שהם תמיד היו אמורים לעשות. יחד אתכם נקבע סדר יום חדש. יחד אתכם נבנה כלי תקשורת חסין משחיתויות, כי אותנו  שום חוק ושום מפרסם לא יכולים לאלץ לסגת מסיפור. אנחנו פה – כל עוד תרצו בכך, ולא שנייה אחת מעבר.

צפו: למה התקשורת והפוליטיקאים תמיד ימכרו אתכם?

Posted by ‎שקוף – מאה ימים של שקיפות‎ on Monday, October 28, 2019

הלקח ברור. קראו עיתונות עצמאית ותגדילו אותה.

ועבורנו ב"שקוף" – כל תמיכה חודשית תעשה את כל ההבדל