פוסטים

הממשלה יכולה לקצר לכם את תקופת הבידוד אך גוררת רגליים

דיון בוועדת החוץ והביטחון חושף כי אפשר לקצר את תקופת הבידוד, אבל מריחת זמן של הממשלה פוגעת בנו. וגם: רוב המערערים על איכון השב"כ שוחררו. חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "יותר נזק מתועלת"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הסבירות שהמבודד ידביק ביום ה-12 לאחר בדיקה, דומה לסבירות שידביק ביום ה-14", כך, רק לאחר 40 דקות דיון שהתקיים השבוע בוועדת החוץ והביטחון בכנסת, ובעקבות לחץ מתמשך של יו"ר הוועדה צביקה האוזר וח"כ איילת שקד, הודה ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ (צוות טיפול במגיפות) במשרד הבריאות, כי אפשר לשחרר את מי שנגזר עליו בידוד לאחר 12 יום, ולא לאחר 14 יום כנדרש כיום.

גם יומיים בלבד הם קיצור משמעותי כשמדובר בבידוד, שהוא למעשה מעצר בית, לעיתים בחדר קטן, תוך גרימת סבל למשפחת המבודד ואובדן פרנסה. במקרה שההודעה על המגע המאומת מגיעה בהפרש גדול מרגע המגע בפועל, קיצור של יומיים יכול אפילו לייתר את הבידוד כולו. אם ישנה הצדקה רפואית לקיצור, ע"י עריכת בדיקה ביום השמיני או התשיעי, מדוע הוא אינו מתבצע? הסיבה, כפי שהתברר בדיון, היא בעיקר סרבול ומריחה ממשלתית.

"השר ביקש כי עד ל-9 בחודש תוגש לו חוות דעת לגבי היכולת לספק בדיקות לכלל המבודדים ביום השמיני או התשיעי, והמשרד ממתין להתייחסות משרד הבריאות בנושא", אמרה מיכל כצנלסון, בהתייחסה לשאלה אם הממשלה והשר הממונה, אלי כהן נדרשו לסוגיה. אבל לשאלה מדוע דרושים תשעה ימים לקבל תשובה – לא ידעה לענות (אגב, כצנלסון היא בכלל לא עובדת משרד הבריאות אלא ראש אגף מדיניות במשרד המודיעין, שמרכז את עבודת צוות השרים בנושא איכוני שב"כ).

נציין שמספר הבדיקות הנדרש לצמצום ימי הבידוד קל למדי להערכה – משרד הבריאות יודע כמה אנשים נשלחים מדי יום לבידוד. מתוכם יש להוריד את מספר החולים המאומתים הממוצע מסך המבודדים וכך נגיע למספר שמשקף את מספר הבדיקות המקסימלי. המספר האמיתי יהיה כנראה נמוך יותר, מאחר וכנראה שלא כולם יממשו זכות זאת. 

עוד בדיון, האוזר שאל מדוע שוויץ ואוסטריה קיצרו את תקופה הבידוד ומה אפשר ללמוד מהם. התשובה שהוא קיבל מנציג משרד הבריאות היא כי "המחלקה הבינלאומית של משרד הבריאות פנתה בשאלות למדינות הללו, אך טרם קיבלה תשובות". לא הצלחנו ליצור איתם קשר, אמר הנציג, ד"ר לב. אמירה תמוהה מאחר ואם יכול היה מנכ"ל משרד הבריאות לטוס לדובאי – מדינה שרק עתה כוננו איתה יחסים דיפלומטים ולהיפגש עם מקבילו בנסיכות, הוא יכול להשיג את מספר הטלפון של שר הבריאות האוסטרי. 

"832 אלף איש הוכנסו לבידוד. יציאה מהבידוד ביום ה-12 לאחר בדיקה, פירושה חיסכון של מעל מיליון ושש מאות אלף ימי עבודה מבחינת המשק, וימים בהם לא נשלל חופש התנועה של אדם מבחינת זכויות הפרט והחברה", אמר האוזר. "זה חיסכון משוער של כ-150 מיליון שקל בחודש וכ-2 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי. אל מול זה, בהינתן כי נכנסים לבידוד כ-100 אלף אזרחים בשבוע, יידרשו 12 אלף בדיקות ביום למי שנמצא בבידוד בכדי לקצר את זמן הבידוד – אני בטוח שאם משרד האוצר ייתן דעתו לעלויות אלה מול אלה, גם הם ישתכנעו בהצדקה הכלכלית לכך".

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צבי האוזר, בדיון בוועדה. צילום: מוריה ברקוביץ, דוברות הכנסת

כזכור, חוק הסמכת השב"כ אושר בוועדה ובמליאת הכנסת בסוף חודש יולי, על מנת לסייע בצמצום התפשטות נגיף הקורונה ובמקביל לקדם את השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים. על פי החוק, בכל פעם רשאית הממשלה להכריז על הסמכת שב"כ לתקופה של עד 21 יום, אך הדבר נתון לאישור סופי של ועדת החוץ והביטחון.

הוועדה, כדי להביע את מורת רוחה מהתשובות הלא מספקות שקיבלה בקשר לסוגיית קיצור תקופת הבידוד, האריכה את ההסכמה רק עד ה-16.9 ולא עד ה-21 לחודש כפי שביקשה הממשלה. בזמן הזה על הממשלה יהיה לבחון את הגדלת מערך הבדיקות וקיצור תקופת הבידוד. 

ומה באשר להתקדמות במציאת פתרונות אזרחיים לקטיעת שרשרת ההדבקה, פתרונות אלטרנטיביים לשימוש בשב"כ? 

גם כשהגיעו בוועדה לדיון על אפליקציית המגן לא ניתן היה למצוא בשורות. במשרד סיפרו כי קיצרו את הליך ההרשמה לאפליקציה, אך שלל בעיות אחרות טרם נפתרו. משרד הבריאות השיק את האפליקציה לפני חודש, נתקל בקשיים והוריד את הקמפיין לאחר שבוע. מזה שלושה שבועות הקמפיין נתון בהקפאה עמוקה ורק בשבוע הבא יושק מחדש.

"הפסקנו את הקמפיין לאחר שראינו שהורידו אותו 100 אלף והסירו אותו 50 אלף. אם לא יצליחו לשפר בשבוע הקרוב עוד קצת את האפליקציה אנחנו נצא לניסיון נוסף, רק בדיגיטל, אם זה לא עובד אז נעצור שוב", סיפקה עינת שומרון, סמנכ"לית הסברה ויחסים בינ"ל במשרד הבריאות, הסבר קודר למדי.

"ברור שהאשליה שהשב"כ לבדו ימנע סגר התפוגגה כליל", אמר גיל גן-מור מהאגודה לזכוית האזרח. "החלופה האמיתית היא החקירות האנושיות והוועדה לא משקיעה זמן בשאלה מדוע אנחנו לא משפרים את היעד לשיפור החקירות האנושיות. לא באמצעות טלפונים אישיים וחקירות על נייר אלא באופן דיגיטלי יזום". 

"בדיוני הצוות של הצט"ם (צוות טיפול במגיפות) יש כאלו שמתנגדים לאיכוני השב"כ ועד עכשיו קולם לא הגיע אליכם", אמר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "למה שמקבלי ההחלטות לא ישמעו את חוות הדעת המקצועית? למה שלא נראה את הדיון ושההחלטה תתקבל בשקיפות מלאה? הכלי הזה גורם הרבה יותר נזק מאשר תועלת", סיכם.

832 אלף אנשים נשלחו לבידוד תוך חודשיים. שני שליש מהמערערים על האיכון שוחררו

מניתוח הנתונים שהכינה ועדת החו"ב ניתן ללמוד שהמדינה אכן ממשיכה לשפר את המערך האפידמיולוגי ויותר חולים מזוהים על ידי חקירה אפידמיולוגית, לעומת כלי השב"כ. כך אם באמצע יולי אותרו רק כ-27 אחוז מהחולים על ידי חקירה אפידימולוגית לבדה, כיום אנו עומדים על יותר מ-50 אחוזים.

מבחינת אפקטיביות הכלי נראה ש-5.2% מהמבודדים שמאותרים על ידי השב"כ בלבד מזוהים לבסוף כחולים. 

עם זאת בתמונה הכללית נראה שמרחב הטעות של השב"כ הוא רחב. 63% מההשגות שהוגשו על מגע עם חולה אושרו. כלל ההשגות עומד על 204 אלף.

רבע ממבודדי קורונה שאותרו על ידי שב״כ שוחררו לאחר שהתברר כי האיכון היה שגוי

בחמישה שבועות שלח השב״כ לבידוד כ-281 אלף אזרחים באמצעון מסרון רק כ-4 אחוזים ממבודדי שב״כ אובחנו כחולים למרות הטענות כי אינו יעיל במאבק בקורונה, הממשלה ממשיכה להשתמש בכלי הדיגיטלי של שב״כ ולעקוב אחר כל אזרחי המדינה 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רק כ-4.3 אחוז מהאזרחים שקיבלו הודעה על חובת בידוד לאחר שהטלפון שלהם אוכן על ידי השב״כ כמי שנחשפו לחולה מאומת – אובחנו כחולים בקוביד-19. רבע מהאנשים שאותרו באמצעות כלי המעקב שמפעיל השב״כ ונשלחו לבידוד, שוחררו לאחר שהתברר כי האיכון היה שגוי. למרות שהאפקטיביות שלו מוטלת בספק גדול, ולמרות שפותחה אפליקציה ייעודית מטעם משרד הבריאות – המגן – מתעקשת הממשלה להמשיך לעשות שימוש בכלי המעקב של שירות הבטחון הכללי. 

מחר זה יכול לקרות גם לך – הודעת אסמס אחת תשלח אותך לבידוד מלא, בטעות, ולכי תוכיחי שאין לך אחות. בידוד קורונה, אילוסטרציה.

מה שהיה נראה כצעד חסר תקדים במדינה דמוקרטית – לאשר לשירותי הבטחון שלה לעקוב אחר כל האזרחים באופן גורף ואיסוף מידע עליהם – הפך במרוצת החודשים האחרונים של התמודדות עם מגפת הקורונה לעובדה קיימת שהתרגלנו אליה. ישראל היא המדינה היחידה שמתגאה במשטר הדמוקרטי שלה, ומשתמשת באמצעי ריגול נגד אזרחיה באופן גורף. 

כמעט חצי מליון מבודדים בחמישה שבועות

בשבוע שעבר התקיים בוועדת החוץ והבטחון של הכנסת, בראשה עומד ח״כ צבי האוזר (דרך ארץ), דיון במהלכו נחשפו הנתונים על אזלת היד שמגלה המדינה בכל הקשור לאיתור ובידוד מגעים עם חולים מאומתים. 

במהלך הדיון נחשף כי בתוך חמישה שבועות, מאז ה-1 ביולי, נשלחו 483 אלף אזרחים לבידוד. כ-281 אלף מהם אותרו באמצעות כלי השב"כ. אחרים אותרו באמצעים אחרים (חקירות אפידמיולוגיות, ודיווח עצמי). 70 אלף, כרבע מתוך המבודדים בעקבות איתורים של השב"כ ערערו על נכונות המידע, ושוחררו מהבידוד הכפוי. 

עוד בנושא:

הסיבה המרכזית בגינה כינס ח״כ האוזר את הוועדה בראשה הוא עומד היתה ניסיון להוביל מהלך שיצמצם את תקופת הבידוד מ-14 יום ל-12. הטענה המרכזית של האוזר היא שאם משתמשים בכלי הדרקוני של שב"כ צריך לצמצם עד כמה שניתן את הנזק שנגרם לציבור. אולם המהלך לא זכה לשיתוף פעולה ממשרד הבריאות. 

במהלך הדיון חשף האוזר כי ניסה לקבל חוות דעת בנושא ממשרד הבריאות, אך ללא הצלחה. הוא סיפר כי פנה למנכ״ל משרד הבריאות, פרופ׳ חזי לוי, עוד ב-21 ביולי אולם עד לזמן הדיון לא קיבל ממנו תשובה. שבוע אחר כך, ב-28 ביולי פנה לפרויקטור הקורונה פרופ׳ רוני גמזו, אך לא קיבל התייחסות. האוזר, שמשוכנע שצריך לקצר את תקופת הבידוד אמר במהלך הדיון שאם משרד הבריאות לא ימסור לו את המידע הרלוונטי ואת חוות דעתו המקצועית הוא יבקש מוועדת החוץ והביטחון לעצור את איכוני השב"כ.

ניסה לצמצם את תקופת הבידוד. ח״כ צבי האוזר ועדת חוץ וביטחון (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

סגן שר הבריאות, ח״כ יואב קיש (הליכוד), שנכח בדיון, ענה להאוזר שהוא לא מכיר את הפניה והתנצל בשם המשרד, אך גם לא סיפק תשובה בעצמו. קיש טען בדיון כי הכלי של השב"כ הוא זה שהצליח להוריד את התחלואה. יכול להיות שח״כ קיש צודק, אבל אי אפשר באמת לדעת. לא בלי מידע. וגם קיש לא הציג נתונים שמגבים את הטענה שלו. היום (שני, 17/8) הודיע משרד הבריאות כי הוא מתנגד לקיצור ימי הבידוד. מלשכתו של האוזר נמסר בתגובה לפניית ״שקוף״ כי הוא: "יבקש ממשרד האוצר דו"ח האומד את היקף הפגיעה הכלכלית באשר למספר המבודדים".

המועד הבא שבו תידרש הוועדה לאשר את המשך איכוני השב״כ יהיה ב-3 בספטמבר. זו תהיה הזדמנות נוספת של הוועדה "לאיים" בהפסקת השימוש בכלי.

מדינה אדומה במעקב

קשה מאוד להפריד בין הפעולות השונות שננקטו, לטוב ולרע, ולהסיק מהן מה סייע למאבק במגפה, ומה דרדר את מצבנו. כך לדוגמא, לצד הפעלת הכלי ב-1 ביולי התבצעה פתיחה מהירה של המשק. בנוסף, מספר החקירות אפידמיולוגית עדין נמוך מהמצופה. לפי דו"ח של מרכז המחקר והידע הלאומי למערכה בקורונה (גוף של אגף המודיעין בצה״ל) ביחס למדינות מערביות אחרות, ישראל ממוקמת במקום נמוך במספר החוקרים האפידימיולוגים שהיא מפעילה. לאחר שיסתיים התגבור המובטח של מערך החקירות, יעמוד היחס על חוקר אפידימולוגי אחד על כל עשרת אלפים תושבים. לשם הפרופורציות, בגרמניה יש חוקר אחד לכל 4,000 נפש, ובאנגליה היחס הוא 1:2,200. המצב שלנו טוב יחסית לסינגפור שם היחס עומד על חוקר אחד לכל 40 אלף נפשות. 

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שמשתמשת בכלי מעקב אחרי כל האזרחים שלה. למרות זאת אנחנו עדיין מדינה ״אדומה״. לשם השוואה, לפי אתר הסטטיסטיקה הבינלאומי worldometers, שמרכז נתונים בזמן אמת אודות המאבק העולמי בקורונה, ישראל נמצאת במקום 20 בעולם עם 9,083 מקרים מאומתים לכל מיליון תושבים, כאשר הממוצע העולמי עומד על 2,572 מקרים לכל מיליון תושבים. גרמניה, שממוקמת מעט מתחת לממוצע העולמי, אגב, לא משתמשת בכלי ריגול אחר אזרחיה.

מספר החוקרים האפידימיולוגים בישראל נמוך, ביחס למדינות מערביות אחרות. (צילום מסך מתוך דו"ח של מרכז המחקר והידע הלאומי למערכה בקורונה)

בנוסף, אם בכל שבוע מאה אלף איש נשלחים לבידוד ומנתקים אותם מהאוכלוסיה, לא משנה מי הם והאם הם חולים, זה עשוי להוריד את היקף התחלואה. 

הודעות שגויות ששלח השב״כ. יש אנשים שהצליחו להוכיח כי ההודעה שקיבלו שגויה, אבל מה עושה מי שאינו יכול להוכיח ונשלח ל-14 ימי בידוד בלי שום סיבה?

בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות, שהתפרסם לפני כשבועיים, נכתב כי: "גם בחלוף כחודש מאז חודש השימוש בו, מנגנון השב"כ עודנו גוזר על רבבות מתושבי מדינת ישראל הגבלה דרסטית על חופש התנועה לפרק זמן של שבועיים, מבלי שנחשפו כלל לחולה קורונה".

הדו"ח מציין כי: "הדוח האחרון שהועבר על ידי משרד הבריאות ליועץ המשפטי לממשלה מלמד כי כ-57% מההשגות שהוגשו על ידי מי שקיבל הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון השב"כ, התקבלו והובילו לשחרור מבידוד". בנוסף, מציינים בדו"ח כי רק ״כ- 4.3% בלבד ממי שקיבלו הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון השב"כ, אובחנו בסופו של יום כחולים".

למרות זאת, במהלך הדיון ח״כ קיש רמז שהממשלה הולכת להתעקש על המשך השימוש בכלי המעקב של שב״כ גם במספרים נמוכים יותר. "אני לא בטוח שהמדד של פחות ממאתיים חולים ביום הוא נכון", אמר קיש ביחס למגבלה בחוק שקובעת כי יש להפסיק את השימוש בכלי המעקב אם המגפה נבלמת ונגיע למצב שבו יתגלו ביום 200 חולים מאומתים ומטה. 

למרות אמצעי הריגול המשוכללים, ישראל לא מצליחה לקטוע את שרשרת ההדבקות. מאז התגאה נתניהו בכך שאנחנו משמשים דוגמא למדינות העולם בהתמודדות עם המגפה – ירדנו לתחתית הדירוגים והפכנו למדינה אדומה. סימן שאלה ענק מרחף מעל יעילות השימוש בכלי האיכון של השב״כ, ששולח עשרות אלפי אנשים לשבועיים של בידוד – שהוא כמו מעצר בית ללא משפט, לעיתים בחדר סגור ובניתוק מוחלט ממשפחה וחברים. וכל זאת – באבחת הודעת טקסט אוטומטית.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):
מהנתונים עולה כי כלי השב"כ שולח עשרות אלפי אזרחים לבידוד ללא כל צורך. מחר זה יכול לקרות גם לך – הודעת אסמס אחת תשלח אותך לבידוד מלא, ולך תוכיח שאין לך אחות. לצד אותם אנשים שהצליחו להוכיח את טענתם כי האיכון שלהם היה שגוי, רבים אחרים קיבלו את ההודעה על בידוד אך לא הצליחו להוכיח שמקורה בטעות. מדובר בפגיעה אנושה בזכויות אדם, בפרטיות, בחופש העיסוק והתנועה, ביכולת להשתכר, לקיים חיי משפחה וחברה. בידוד ארוך בחלל סגור עלול גם לפגוע בבריאות, הפיזית והנפשית, אם הוא נעשה מהמניעים הלא נכונים. 

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י):
לא רק שהיא פוגעת קשות בפרטיות שלנו, הממשלה ממשיכה להשתמש בכלי שהוכח שוב ושוב שאינו אפקטיבי ואינו מסייע בצמצום המגפה. בדרך הזאת היא מתחמקת מהצגת תוכניות פעולה אפקטיביות. חברי הכנסת חייבים לדרוש מהגופים המוסמכים להציג פתרונות יעילים שפגיעתם באזרחים חמורה פחות. 

* * *

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

 

גם אם הכנסת תושבת – ח"כים יכולים להפר בידוד

בניגוד לכל אזרח ואזרחית – ח"כים יכולים להסתובב חופשי גם אם הנחו אותם להיכנס לבידוד, או אפילו אם חלו בקורונה ● בחודשי הסגר הנהלת הכנסת נקטה בקו חמור, אך ח"כים הפרו בידוד ונכנסו למשכן בחסות חוק החסינות ● מנכ"ל הכנסת היוצא: "להחזיר מיידית את ההגבלות, גם במחיר פגיעה בפעילות הפרלמנטרית"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עקיבא נוביק |

מכל מוסדות השלטון, הכנסת נקטה את הקו הכי קיצוני וחריף מול ההגבלות: שלושה ימים אחרי הבחירות האחרונות, ב-5 במרץ, הודיע מנכ"ל הכנסת דאז אלברט סחרוביץ' על יציעים ריקים בטקס ההשבעה,על ביטול כל טקס מתוכנן ועל צמצום דרמטי של ההזמנות למשכן. 

יולי אדלשטיין לפני ההשבעה לכנסת. ח"כים יכולים להפר בידוד ולהסתובב חופשי

כעבור שבוע החליט כי חברי הכנסת ישבעו אמונים בשלשות, ובמליאה יורשו לשהות עד 10 אנשים ברגע נתון – הגבלה שאפילו משרד הבריאות לא דרש בנקודת הזמן ההיא. 

עוד באותו נושא:

בזמן אמת, ההחלטה של סחרוביץ' עוררה זעם. בחודשים ההם הליכוד ניסה לסגור את הכנסת ולמנוע הקמת ועדות לעומתיות ודיונים שיאתגרו את הממשלה. המנכ"ל, שהינו חבר ליכוד ותיק, נתפס כמי שמקבל החלטות ששירתו את האינטרס הליכודי ולא את האינטרס הדמוקרטי והציבורי. בכחול לבן של אז זעמו על סחרוביץ' ואדלשטיין והאשימו את הליכוד בניצול ציני של המשבר.

הנגבי נשבע – והאסימון נפל

הזעם הזה נמשך ימים ספורים. ביום ההשבעה (16 במרץ) הגיע למשכן השר צחי הנגבי, ומייד נקרא ללשכת קצין הכנסת. זה הבהיר לו כי הוא נדרש להימצא בבידוד, וביקש ממנו לעזוב מיידית את הכנסת. 

השר צחי הנגבי. הגיע למליאה חרף ההזהרות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הנגבי בחר להיכנס בכל זאת למליאה ולהישבע אמונים. התנהלותו הדליקה את כל הנורות האדומות במשכן. כל הסכנות צפו מייד אל מול המצלמות: ח"כים ושרים אינם מחויבים לציית לכל הוראה המגבילה את תנועתם.

על פי החוק, הכנסת או גוף אחר כלשהו לא יכולים לומר לח"כ איפה להסתובב או לאן לא להגיע. חוק חסינות הח"כים קובע כי "לא ניתן להגביל את תנועתו של ח"כ. שום הוראה שמגבילה תנועה במקום ציבורי לא חלה על חברי כנסת" (סעיף 9 א) "אלא אם ההגבלה נובעת מנימוק של ביטחון המדינה או שמירה על סוד צבאי".

הסכנה: הפצת הווירוס במשכן

תאורטית, גם ח"כ חולה בקורונה יכול להגיע למשכן ולהשתתף בכל פעילות שימצא לנכון. זה תסריט אימים מבחינת האחראים. לכן, ב- 22 במרץ פרסמה הכנסת הודעה חריגה ונואשת: מנכ"ל הכנסת וקצין הכנסת, פנו לכלל חברי הכנסת והשרים המצויים בבידוד וביקשו מהם "לנהוג באחריות, לא להפר את הנחיות משרד הבריאות ולא להגיע למחרת למשכן הכנסת ובכך לסכן את עמיתיהם ואת עובדי הכנסת". 

לאחר מכן הותקן מסלול מיוחד ביציע האורחים שבו ח"כים יוכלו להיכנס בצורה סטרילית מכניסה נפרדת להצביע, ולשוב לבידוד. אבל כאב הראש נשאר. כעבור שבוע הוחלט כי חברי הכנסת ישבעו אמונים בשלשות ובמליאה יורשו לשהות עד 10 אנשים ברגע נתון – הגבלה שמשרד הבריאות לא דרש בנקודת הזמן ההיא. 

בבוקר ה-22 באפריל התעמת סחרוביץ' עם חברי הכנסת  ובעיקר עם ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד-תלם), שסירבו לחבוש מסכות בדיון בוועדה בכנסת. המנכ"ל דרש מכל עובדי הוועדה לצאת והשבית, הלכה למעשה, את הדיון. 

מאז חלפו הימים, סחרוביץ' הוחלף במנכ"ל חדש וכל הגבות שהורמו בתחילת הגל הראשון ירדו אחת אחת. אחרי שר וח"כ שחלו בקורונה, עשרות מבודדים ווועדה שהושבתה (חוץ וביטחון), ומשראינו איזה 'קצוץ' שמים חלק מהשרים והח"כים על ההנחיות והכללים, התברר כי סחרוביץ' צדק. 

"אין ברירה אלא לפגוע בפעילות הפרלמנטרית"

מאז 14 ביוני מתנהלת הכנסת בשגרת קורונה: לא ניתן לשבת באף אחד ממזנוני המשכן, רק ח"כים מורשים להיכנס למזנון הח"כים. בחדרי הוועדות והסיעות הותקנו מחיצות שקופות ומליאת הכנסת פוזרה ביציעים ובאגף האורחים לצורך ריחוק. 

עתה גורס סחרוביץ' כי יש להחזיר את ההגבלות המחמירות באופן מיידי. "הכנסת צריכה להגיב עכשיו", אמר ל'שקוף'. "יש משמעות למהירות התגובה. ככל שמדברים והעסק לא פועל זה גורם נזק. מה שעמד לזכותנו בגל הראשון זה מהירות התגובה. היינו מהראשונים שנקטנו פעולות. התגובה המהירה הוכיחה את עצמה".

אלברט סחרוביץ', מנכ"ל הכנסת לשעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לדבריו "עכשיו התגובה הזו פחות קורית. אין ברירה אלא לפגוע כרגע בפעילות הפרלמנטרית. חד משמעית צריך להחזיר מיידית את ההגבלות. כל מה שלא קשור באופן מובהק וברור בפעילות הליבה של הכנסת צריך להתבטל. כל מי שלא קריטי לא צריך להתקרב לכנסת, גם בכירים. זה לא קורה עכשיו וחבל".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מיידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

סמינר שהפך למלונית קורונה ביוזמת דרעי נכשל – אך קיבל חצי מיליון ש"ח

חשיפת "שקוף": בשיא המשבר דרעי דחף להפיכת סמינר "אור החיים" בבני ברק למלונית קורונה. המבודדים כלל לא הגיעו אך המוסד עדיין קיבל תשלום של כחצי מיליון שקל. מנגד, מוסד בחיפה שקלט 117 מבודדים קיבל כ-712,000 שקל. משרד הפנים: "הסקת המסקנות המיידית חסכה למדינה תקציב רב בטווח הרחוק"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

במהלך מגפת הקורונה הסב משרד הפנים שני מתקנים למלוניות עבור מי שנדרשים לבידוד מהקהילה ואינם יכולים לשמור על בידוד ביתי באופן עצמאי. מסמכים שהגיעו לידי "שקוף" מעלים תמיהה ביחס להליך בחירה והקצאת כספים סביב בחירת המתקנים שהוסבו למלוניות.

סמינר אור החיים, לאחר שהוסב למלונית בידוד (צילום: משרד הפנים)

מתקן אחד שהפעיל משרד הפנים היה אנ"א (אגודת אכסניות נוער) חיפה. אנ"א הפך למלון ייעודי למי שנשלחו לבידוד מכל הארץ וקלט לאורך שישה שבועות 117 מבודדים. בתמורה קיבל המוסד כ-712,000 שקל

משרד הפנים השתמש גם בסמינר "אור החיים" בבני ברק לקליטת מבודדים מהעיר בלבד. אלא שהשימוש בו היה לכישלון גמור: המבנה קלט שלושה מבודדים בלבד ונסגר לאחר שבוע. משרד הפנים שילם ל"אור החיים" כ-510,000 אלף שקל – הפרש של 200 אלף שקל מאנ"א. זאת, חרף העובדה שהמוסד כמעט ולא טיפל במבודדים ונסגר מיד. לאן הלכו חצי מיליון שקלים?

דרעי יזם ודחף

היה הגיון רב ביצירת מלונית בידוד בבני ברק. בסוף מרץ, בשיא הקורונה הודיעה העירייה כי דירות המגורים הצפופות יוצרות סיכון ממשי לשוהים בסביבת חייבי בידוד. 

אריה דרעי שר הפנים (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

אבל איך נבחר דווקא "אור החיים"? מסתבר ששר הפנים אריה דרעי בעצמו, כך לפי הודעת משרדו, הוא זה שביקש לשכור את המוסד.

הודעת משרד הפנים

דרעי יזם סיור של פקידים בכירים במקום. לפי הדיווחים דרעי הורה כי "משרד הפנים יתקצב ישירות את העירייה ויעקוף את הבירוקרטיה". בהתאם, שכרה עיריית בני ברק את המקום, ודרעי אף זכה על המהלך לתשבוחות בתקשורת החרדית.

מדובר בסמינר לימודים גדול לבנות במגזר החרדי-ספרדי. המוסד שייך ל"אור החיים", עמותה שחבר מועצת חכמי התורה של ש"ס שמעון בעדני הוא מראשיה ומייסדיה

הרב שמעון בעדני, מועצת חכמי התורה (צילום: אהרון קרון, פלאש 90)

המוסד בקושי קלט מבודדים אך קיבל את תקרת התשלום

עיריית בני ברק מסרה בתגובה כי נבדקו שלל חלופות והסמינר נמצא כמתאים ביותר, בין השאר לאור האפשרות הטמונה בו להפרדה מגדרית, תנאי כשרות מגוונים וכן הלאה. אלא שהמבודדים לא הגיעו וההתקשרות עימו הופסקה תוך שבוע. בעירייה מסבירים כי הכישלון להסב את המוסד למלונית בידוד נבע בין היתר מדרישות רבניות למערך כשרות מורכב יותר והפרדה מגדרית מחמירה יותר.

כיצד ייתכן שהיתרונות שבגינו נבחר המוסד הפכו לכשלים? לא ברור. נראה שגם הסכום העצום שהועבר לעמותה – מעל לחצי מיליון שקלים – בסופו של דבר לא סייע בהתאמת המוסד לצרכי התושבים החייבים בבידוד.

ואיך הגענו לחצי מיליון שקלים? בחוזה סוכם כי יועבר לכל הפחות תקציב שיכסה 150 שוהים לתקופת מינימום של עשרה ימים. התקציב, לפי העירייה, הוא תחשיב של תקרת התשלום שאפשר החוזה – 340 שקל לאדם לאירוח (לרבות אש"ל מלא)מדוע שולמה התקרה אם הגיעו רק שלושה מבודדים?

תמיכה מהמדינה ותורמים מפנמה

מדו"חות "אור החיים" עולה כי מדובר בעמותה גדולה בעלת מחזור של כ-40 מיליון שקלים בשנה. כ-20 מיליון שקל מתוכן מקבלת העמותה מהמדינה. במקביל העמותה נהנית מתרומות בגובה מיליוני שקלים. 

בין התורמים בשנת 2018, נמצאים גם שני אזרחים תושבי פנמה שתרמו יחד כ-345 אלף שקל והעמותה ביקשה חיסיון על שמם. לעמותה יש גם תרומות מתאגידים ששמם לא מצויין.

בלשכתו של דרעי בחרו שלא להגיב.

ממשרד הפנים נמסר כי "מתקן 'אור החיים' בבני ברק היווה פיילוט להקמת מתקנים למבודדים על ידי הרשויות המקומיות. סמינר 'אור החיים' היווה פיתרון מהיר למצוקה האדירה שהייתה בבני ברק בזמנו, כאשר בשיא התפרצות מגיפת הקורונה המטרה המיידית הייתה הוצאת המבודדים והחולים מהקהילה כדי למנוע הדבקה, שהיתה אז המשימה הדחופה ביותר למנוע את העמקת המשבר בבני ברק.

"עיריית בני ברק התקשרה באופן ישיר עם סמינר 'אור החיים', והתאמת המתקן לכל דרישות משרד הבריאות לקליטת מבודדים, הייתה כרוכה בעלויות תקציביות משמעותיות".

כשביקשנו את פירוט ה"עלויות התקציביות המשמעותיות", ביקשו מאיתנו לפנות לעירית בני ברק.

עוד הסבירו, כי "על אף שהמתקן היה ערוך לקליטת מבודדים וכספים רבים הושקעו בהתאמתו ובהסברה לתושבי בני ברק להתפנות אליו, הביקוש למתקן היה נמוך והוא נסגר לאחר שבוע.

"לאחר הניסיון של המשרד עם מתקן אור החיים, המשרד הפיק את  הלקחים הדרושים ומצא שהפתרון המוצלח יותר הינו התקשרות ישירה של המשרד עם רשת אכסניות אשר יכולה לשמש מבודדים ללא תנאי בידוד הולמים. אין ספק כי הסקת המסקנות המיידית חסכה למדינה תקציב רב בטווח הרחוק".

ניסיונות לקבל תגובות מ"אור החיים" וממנהל הסמינר הרב משה מגנוז העלו חרס, חרף ניסיונות חוזרים ונשנים.

עיריית בני ברק הרחיבה בתגובתה. התגובה המלאה תופיע בשלמותה בסוף הכתבה, הנה הטענות הרלוונטיות: "הנהלת 'אור החיים' דרשה התחייבות לתקופת מינימום של 10 ימים ל-150 שוהים לכל הפחות, זאת בשל ההערכות הלוגיסטית הכוללת פתיחת מטבח והפעלת מטבח פסח וגיוס צוות תפעול. כאשר בתום תקופת ההתחייבות תשלם הרשות בהתאם למספר השוהים.

"למרבה הצער, עם הפעלת המתחם התעוררו קשיים משמעותיים שלא ניתן היה לצפות מראש. החל מדרישה רבנית להבטיח מערך הסעדה נפרד במנעד כשרויות רחב לכלל השוהים, דרישות קהילתיות שונות של גורמים רבניים על הפרדה מגדרית מפוקחת ברמות מחמירות, ועד לחוסר הבנה בסיסי של ציבור היעד שסבור היה כי מדובר ב'מתחם הדבקה' ההופך מבידוד מניעתי למרכז הידבקות, מה שגרם בפועל לבקשת שהייה מצומצמת של 3 חולים בלבד.

גם ניסיונות העירייה להגיע אל המבודדים ולעדכן על כלל שירותי הדת ומרכיבי הבטיחות שננקטו והוטמעו במקום, עלו בתוהו. פרטי חייבי הבידוד שהועברו אלינו על ידי משרד הבריאות הגיעו בחסר, כך שאלפי שוהים בבידוד מניעתי לא הופיעו ברשומות המשרד לאחר שלא עודכנו ככל הנראה על ידי חלק גדול באוכלוסייה מטעמים שונים.

לאחר כעשרה ימים של תפעול המתחם עם תפוסה של שלושה שוהים בלבד ולאחר ניסיונות רבים לשנות את תמונת המצב, מאמצים שכללו פרסום מכתבי רבני העיר, פרסום והסברה תקשורתית משמעותית, הובן כי המודל אינו מצליח למלא את ייעודו ואין כל טעם להשאיר את המתחם ללא שימוש הקרוב לייעודו וכי ראוי ונכון להפסיק את ההתקשרות באופן מיידי".

תגובת עיריית בני ברק במלואה

"כידוע לכל, תקופת הקורונה פגעה בעיר בני ברק באופן קשה ביותר. בתוך תקופה קצרה מצאה העיר את עצמה מתמודדת עם מכפלות של חולים בקצב יומיומי מסחרר, מצב חירום שכמותו לא חוותה עיר בישראל.

"בתוככי מצב החירום הזה, זיהו גורמי החירום העירוניים בשיתוף כלל הגורמים הרפואיים, כי ההדבקה במעגלים הקרובים ביותר קרי 'הדבקה משפחתית', היא גורם התחלואה המובהק המאפיין את עקומת התחלואה המטפסת, כאשר בהיעדר אפשרויות בידוד ביתי ישימות הופך כל מחויב בידוד לגורם סיכון ודאי לסביבתו הקרובה ביותר.

"במאות בירורים שערך חמ"ל החירום עם משפחות חייבי בידוד עלה הנושא שוב ושוב, כי הוראות הבידוד אינן מיושמות על ידם באופן מלא, בשל צפיפות המגורים ומספר הנפשות בדירה, מצב נתון שאינו מאפשר זהירות מינימלית.

"בשיחות חירום שקיים צוות החמ"ל העירוני עם משרד הפנים, עלה הצורך הדחוף בהפרדתם של חייבי בידוד מייתר תושבי העיר, כצעד חירום שיביא לעצירת קצב ההדבקה המטורף. ברור גם היה, כי מתחם זה חייב להיות בתוך העיר בכדי לא להיגרר למערך היסעים מסורבל ומורכב ובכדי לאפשר תחלופת שוהים יומיומית מהירה ורציפה.

"ואכן, משרד הפנים נענה לבקשתנו וביקש שנבחן מקומות ישימים באופן מיידי לבידוד קהילתי, כאשר המשרד ישפה את הרשות על הוצאה זו. 

"במאמץ מרוכז נעשתה עבודה משותפת בה בחנו עיריית בני ברק ומשרד הפנים מתחמים רבים שעלו וירדו, כאשר דרישות הסף הן מתחם פנימייתי מוכר ומאושר כחוק היכול לאכלס כ-200 שוהים בתנאי בידוד מלא, מרחב גדול המציע אפשרות הפרדה בין גברים ונשים בדרכי הכניסה ובמתחם עצמו, מטבח העומד בכללי התקינה הערוך באופן מיידי לאספקת תצרוכת הסעדה מלאה בתנאי הגיינה מחמירים לחייבי בידוד, מתחם המאפשר הכשרה ו/או השמשת מטבח חליפי לימי הפסח, והיות המתחם מבודד ושמור הרמטית לכניסת מבקרים.

"לאחר ניפוי החלופות, עלה כי מתחם סמינר 'אור החיים' – מהמוסדות הפנימייתיים הגדולים ביותר בעיר, הינו המתאים ביותר. המוסד הציג את מכלול האישורים ובבדיקה וסיור מקיף בקומפלקס המוסד, הוברר כי אכן המוסד כולל שטחי שירות רבים ויכולת קליטה רחבי בתנאי בידוד מלאים, מטבחים רחבי ידיים העונים לדרישות כשרות אפשריות, המתחם מציע מגוון אפשרות חלוקה והפרדה דתית במקרה של דרישות השוהים, ריחוק יחסי למבני מגורים והיות המתחם מגודר ושמור ללא צורך בעלויות אבטחה נוספות.

"בחירה עליה סמך את ידו גם צוות משרד הפנים בהתחשב בשיקולים שצויינו. ההבנה המקצועית שהציבו גורמי המקצוע הייתה, כי מדובר בתקופת התמודדות העלולה להיות ארוכת טווח בזהירות ובאחריות, סיכמה הרשות עם הנהלת המוסד על מתווה שהוסכם על משרד הפנים, לפיו תחכור הרשות את המתחם לתקופה קצובה עם אופצייה להארכה בהתאם לצורך.

"עלות השהייה לאדם כפי שדרש המוסד, נקבעה על תקרה של 340 שקלים לאדם לאירוח ואש"ל מלא. כאשר במהלך תקופת הפסח תוסיף העירייה סכום של 190 שקלים ליום לאדם, בגין עלויות מוצרי הפסח ודרישות כשרות מורכבות.

"הנהלת המוסד דרשה התחייבות לתקופת מינימום של 10 ימים ל-150 שוהים לכל הפחות, זאת בשל ההערכות הלוגיסטית הכוללת פתיחת מטבח והפעלת מטבח פסח וגיוס צוות תפעול. כאשר בתום תקופת ההתחייבות תשלם הרשות בהתאם למספר השוהים.

"התניית התשלום כללה את הפירוט אותה הציגה המפעילה בפנינו כהכרחיים להפעלת המתחם, בהם עלויות תפעול רבות ובכללן הפרדת חדרים במתחם, גידור בין המבנים, בידוד שטחי ציבור, הכשרת המתחם וניקויו באופן יסודי, פתיחת מטבח, הכשרת מטבח נוסף והקמתו מהמסד כ'מטבח פסח', הפעלת 'אחראי מתחם' וצוות תפעול.

"תקופת ההפעלה החלה ביום 31/3/2020 – ו' בניסן.

"למרבה הצער, עם הפעלת המתחם התעוררו קשיים משמעותיים שלא ניתן היה לצפות מראש. החל מדרישה רבנית להבטיח מערך הסעדה נפרד במנעד כשרויות רחב לכלל השוהים, דרישות קהילתיות שונות של גורמים רבניים על הפרדה מגדרית מפוקחת ברמות מחמירות, ועד לחוסר הבנה בסיסי של ציבור היעד שסבור היה כי מדובר ב'מתחם הדבקה' ההופך מבידוד מניעתי למרכז הידבקות, מה שגרם בפועל לבקשת שהייה מצומצמת של 3 חולים בלבד.

"גם ניסיונות העירייה להגיע אל המבודדים ולעדכן על כלל שירותי הדת ומרכיבי הבטיחות שננקטו והוטמעו במקום, עלו בתוהו. פרטי חייבי הבידוד שהועברו אלינו על ידי משרד הבריאות הגיעו בחסר, כך שאלפי שוהים בבידוד מניעתי לא הופיעו ברשומות המשרד לאחר שלא עודכנו ככל הנראה על ידי חלק גדול באוכלוסייה מטעמים שונים.

"לאחר כעשרה ימים של תפעול המתחם עם תפוסה של 3 שוהים בלבד ולאחר ניסיונות רבים לשנות את תמונת המצב, מאמצים שכללו פרסום מכתבי רבני העיר, פרסום והסברה תקשורתית משמעותית, הובן כי המודל אינו מצליח למלא את ייעודו ואין כל טעם להשאיר את המתחם ללא שימוש הקרוב לייעודו וכי ראוי ונכון להפסיק את ההתקשרות באופן מיידי.

"בשיח ברור בין הרשות להנהלת המוסד, הודיעה הרשות ביום 7/4/2020 על כוונתה להביא לסיום ההתקשרות עם המוסד באופן מיידי בתום 48 שעות כמופיע בחוזה ההתקשרות – ביום 9/4/2020. תמורת תשלום בטוחת ההתחייבות הראשונית של 10 ימי הפעלה שכללה כאמור תחשיב של 340 ₪ ל-150 שוהים, סה"כ 510,000 ₪ במדויק.

"עיריית בני ברק עומדת מאחורי החלטת החירום לפעול להפרדת חייבי הבידוד מיתר חלקי האוכלוסייה, פעולה חיונית נכונה שהקדימה אולי שעתה טרם קמפיין מודעות והסברה של מערכת הבריאות למודעות ציבורית לנושא. כך בעוד שפינוי חולים מאומתים למלוניות המיוחדות לוותה בהסברה נרחבת ובפעילות משותפת של המערכת הרפואית כולה, נותר תחום זה בראשיתו, כפיילוט הזקוק לשיפור. בתקווה כי בני ברק לא תזדקק לו בעתיד, בבריאות איתנה של תושביה יחד עם אזרחי ישראל כולה".

  •  יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

מערכת ריגול שלחה את אשתי לבידוד – מבלי שיצאה מהבית

הכלי הממוחשב למעקב אחרינו מסר לאשתי שעליה להיכנס מיד לבידוד כי נחשפה לחולה קורונה. אבל בשעת החשיפה שנינו ישבנו על הספה בסלון. משום מה אותי לא שלחו למעצר. שבוע לאחר מכן זה קרה שוב. כל ניסיון לעדכן את משרד הבריאות נכשל. אז אם כבר מרגלים אחרינו, איך דואגים שלפחות יעשו את זה כמו שצריך?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אשתי קיבלה ביום שישי לפני שבוע וחצי הודעה ממערכת ריגול סודית, כי שהתה בקרבת חולה קורונה. באותה שעה גורלית שבה נחשפה כביכול לנגיף – שנינו ישבנו על הספה בסלון. קל לזכור זאת כשאתה יוצא מהבית רק לסופר. לאחר שלא מצאנו באתר משרד הבריאות דרך לערער, ניסינו באותו היום לטלפן למשרד הבריאות כדי לשאול איך ניתן לבטל את ההחלטה השרירותית של המערכת, אך לא היה מענה. לאחר פעמיים בהן זמן ההמתנה עבר את ה-35 דקות החלטנו לוותר. בצער, כאזרחים ממושמעים, קיבלנו בהכנעה את רוע הגזירה. אשתי נשארה כלואה בבית.

מערכת הריגול אפילו שלחה הביתה מישהו שכבר היה בבידוד

ערב לפני שנגמר העוצר, בשישי שעבר, היא קיבלה שוב הודעה על כך ששהתה ליד חולה קורונה. גם הפעם היא הייתה איתי בבית בשעת החשיפה, ושוב היא קיבלה הודעה ואני לא. וכך, באופן שרירותי ובלי סיבה, נכנסה אישתי לשבוע נוסף בבידוד. הפעם התפוצץ לה הוריד באמת: מילא לא לצאת מהבית, אבל לשלוח אותי לבד לסופר לפני החג זה כבר בלתי נסבל.

היא טלפנה שוב למשרד הבריאות, הפעם בהצלחה. במוקד אמרו לה שהם לא יודעים איך המערכת עובדת והיא יכולה להגיש רק דרכם ערעור. לאחר שהבטיחו לה מענה לערעור תוך 24 שעות, התקשרו יום למחרת לבשר שזה יקח שני ימי עסקים. עברו שני ימי עסקים וכמה שיחות בהן נחקרה על מעשיה עד שלבסוף שוחררה ממעצר. מסתבר שהיא לא היחידה. אדם נוסף שאנחנו מכירים נשלח לבידוד בזמן שהיה כבר בבידוד! 

מרגלים אחרינו – אבל שוכחים את עצמם

המדינה לא יכולה להתחבא מאחורי מערכות ממוחשבות. בישראל הקימו מערכת שמרגלת אחרי אזרחים ושולחת בשרירותיות אנשים למעצר בית, ללא הסבר וללא יכולת סבירה לערער. אם מי שמפעיל אותה לא יקבל מידע על הטעויות שביצע, הן ימשיכו וככל הנראה יתרחבו. מי יודע כמה אנשים, למרות שלא שהו בקרבת חולה קורנה, קיבלו הודעה ולכמה מהם קרה המקרה ההפוך – ששהו ולא קיבלו הודעה.

כדי לתקן את המצב, בהודעה שיוצאת מטעם משרד הבריאות חייבים לציין את המיקום בו נחשפנו לחולה הקורונה. זה יעזור לאדם שמקבל את ההודעה לדעת שלא קיבל סתם הודעה. בנוסף, באתר משרד הבריאות חייבים לאפשר יכולת לערער ולהצהיר היכן שהית באותו הזמן עם חקירה מדגמית מעמיקה של המערערים. בשעה שכזו היחידים שיכולים לוודא שזה קורה הם חברי הכנסת שאמורים לפקח על הדרך בה מנהל משרד הבריאות את השימוש במערכת.

ביקשנו ממשרד הבריאות הסבר רשמי על תהליך הערעור ואופן השימוש בו. מהמשרד לא נמסרה תגובה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו?): אם כבר יש מערכת שמרגלת עלינו, שתעשה את העבודה שלה כמו שצריך. הטעויות האלה מעלות חשד שמי שבאמת צריך להיסגר בבידוד בכלל לא יודע את זה. מנגד, הפגיעה במי שנשמרו היטב ונשלחים למעצר בית בגלל טעות, גם היא לא מבוטלת. 

מעש"י (מה עושים כדי לתקן?): זה אינטרס של מפעילי מערכת הריגול להתחיל לרגל אחרי עצמם. רק ככה יוכלו לשפר את התוצאות. הם צריכים לשפר את הקשר עם הציבור על ידי ערעורים ומעקב מתמשך אחר הטעויות. כדי לוודא שזה יקרה – צריך ללחוץ על חברי הכנסת לשאול את השאלות המתאימות ולפקח על הריגול המשובש.

*

קרה לכם מקרה דומה? כתבו לכתב שלנו עידן בנימין: [email protected]

בינג' לסגר-פסח: תחקירים, סרטונים ופודקאסטים של שקוף

לרגל הזמן שהתפנה, ריכזנו לך חומר קריאה – כמה מהכתבות של שקוף שעומדות במבחן הזמן. את רוב התחקירים ברשימה יצאנו לבצע בשליחות המו"לים שלנו – ואנחנו שמחים שבחרתן נושאים שנוגעים בלב הבעיות בישראל ושומרים על רלוונטיות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| צוות שקוף |

תחקיר: איך משפיעים הלוביסטים על פעילות הכנסת והממשלה, ואיך אפשר לתקן את השיטה

"דמיין את הכנסת כחניון תת-קרקעי עם המון מפלסים שיורדים מתחת לאדמה. אם אתה מבקר בכנסת, אתה רואה רק את קומת הקרקע שלה. העניין הוא כזה: בפועל בחניון הזה יש 20 קומות מתחת לקרקע, אבל אף אחד לא חשוף לנעשה שם". כך תיאר גורם בכיר בכנסת את המציאות על עולם הלובינג. רוצים להבין למה בדיוק התכוון? התשובות בתחקיר הלובינג הגדול.

פרויקט: קריאה ביקורתית – איך לצרוך תקשורת מבלי שיעבדו עליכם

כולנו נחשפים לחדשות כמעט כל שעה, אך אף אחד מעולם לא לימד אותנו איך לקרוא אותן בצורה ביקורתית. הגיע הזמן לשנות את זה. פרויקט הקריאה הביקורתית שואף ללמד אותך לנווט במבוך האינטרסים התקשורתי. מהקישור אפשר להגיע לכל שאר הכתבות בסדרה. אל תפספסו את המניפולציות שעושים עלינו.

המדריך למשקיף המתחיל – כל הדרכים להשקיף את רשויות השלטון מהכורסא בבית

האנציקלופדיה המלאה לאיך פועלת הכנסת האמיתית של מדינת ישראל

בשיעורי אזרחות לא סיפרו לנו את האמת, בלשון המעטה. גורלו של חוק לא תלוי בדעותיהם ואמונותיהם האישיות של הח"כים ואפילו לא בהסכמים הקואליציוניים. עתידם של חוקים נקבע בחדר ועדת השרים לענייני חקיקה – והח"כים מתיישרים. הדיון מוסתר מעיני הציבור, הוועדה עמוסה בלחצים פוליטיים והתחשבנויות והפוליטיקאים חופשיים מדין וחשבון לציבור. הדלקנו פנס במקום האפל בממשלה – איך באמת מתקבלות פה החלטות?

כל מה שצריך לדעת על אסדת הגז לווייתן

"לווייתן" הוא מאגר הגז הגדול ביותר שהתגלה בישראל. אסדת המאגר החלה לפעולה בדצמבר 2019 במרחק 10 ק"מ בעומק הים, מול חוף הכרמל. טרם הקמתה התנהל מאבק ציבורי אדיר מימדים בהובלת ארגון "שומרי הבית", שממשיך לטעון שמיקום האסדה הנוכחי עלול להיות הרסני. מה עומד בלב המחלוקת לגבי האסדה ומה האלטרנטיבות שחשוב שנכיר? לחצו כדי להבין על מה המהומה.

תחקיר: מבקר המדינה – מדוע אסור לוותר על המשקיף מספר 1

יצאנו לבדוק את מהות וחשיבות מוסד מבקר המדינה, וגילינו שהכל תלוי בזהות המבקר עצמו: אם ירצה זה יהיה מוסד נשכני, חושף שחיתויות ומכלבי השמירה החזקים במדינה. ואם לא? כציפור על אדן החלון במשרדי הממשלה. אם תהית מי הבוס של מבקר המדינה, על איזה גופים הוא אחראי, ומדוע מסקנותיו לעתים קרובות לא מיושמות – התחקיר הזה בשבילך.

הדלתות מסתובבות במשרד להגנת הסביבה

בעלי תפקידים בכירים במשרד להגנת הסביבה מסיימים את עבודתם הציבורית – ועוברים לעבוד עבור התעשייה המזהמת עליה פיקחו. הידע והקשרים שצברו בשירות המדינה משמשים כנשק במאבק ברגולציה ובביקורת הציבורית. 13 מנכ”לים היו למשרד להגנת הסביבה מאז הקמתו, לא פחות משמונה (!) מהם עברו לצד השני של המתרס עם סיום עבודתם הציבורית. כל הסיפורים המטורפים בתחקיר.

שקוף גם אצלכם באוזניות – חפשו "שקוף" בכל אפליקציות הפודקאסטים

איך העבירות לכאורה של ראש הממשלה נתניהו פגעו בך?

איך שלושת התיקים בהם חשוד ראש הממשלה פוגמים בחיי היום-יום שלך? עברנו תיק-תיק ובדקנו כמה כסף יכולנו לחסוך אילו נתניהו לא היה מבצע את העבירות שהיועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל מייחסים לו. איך התיקים מכשירים שחיתויות עתידיות, כיצד ניהול המדינה נפגע, וגם על איזה תיק כולנו צריכים להגיד תודה? לפירוט המקומם.

פרויקט: איך אפשר למדוד את חברי הכנסת שלנו?

עבודתם של הח"כים מורכבת מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. כדי שנוכל להבין מי מהח"כים באמת עובד, פירקנו את המרכיבים למדדים אובייקטיבים. מדובר במשימה מורכבת, אך קריטית. זו האחריות של כולנו יחד לבחור את חברי כנסת, לפקח עליהם – ולהחליפם במידת הצורך. קראו את המדדים השונים ותבדקו גם נתונים במפת הח"כים של הקדנציה הקודמת. 

פרויקט: עיר מקלט – למה חיים כץ קיבל פטור מבית משפט?

"יש לי רושם שאנו מחפשים כל מיני דרכים כדי לתת חסינות לחבר כנסת שעבר עבירה, וזה, במקום לומר בפשטות, שחבר כנסת חייב להתגבר על היצר הרע ולא לעבור עבירה", אמרה ח"כ עדה מימון כבר בשנת 1951. כמעט 70 שנים לאחר מכן החליטו הח"כים שלנו לפטור את ח"כ חיים כץ ממשפט ולהפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים. איך זה קרה, מה עקום במנגנון ואיך לתקן? סדרת הכתבות "עיר מקלט".

שקיפות באגודות עות'מאניות

אולי (לא) תופתעו, אך בישראל 2020 קיימים שלל גופים ציבוריים, חלקם מגלגלים מאות מיליוני שקלים, הפטורים מכל סוג של ביקורת, בחסות החוק. מדובר בעיקר בארגוני עובדים, החל בהסתדרות החדשה וכלה בהסתדרות הרפואית. באמצעות לובי חזק הצליחו האגודות העות'מאניות להתקמבן על פרצה בחוק העמותות, כך שהם ממשיכים להתנהל כמו במאה ה-19. התוצאה: אפילה כמעט מוחלטת שמובילה שוב ושוב לשחיתויות – על חשבון הציבור. לנייר מדיניות.

המדריך לח"כ המושחת

הכנסת חזרה לעבוד אחרי פגרה אינסופית, ועשרות נבחרי ציבור יוכלו סוף סוף לעבוד. המדריכים לחברי הכנסת החדשים מורכבים מקלישאות. אז ריכזנו מגוון טיפים ברוח העידן הנוכחי – איך להשתמש בתקנון ובחוקים כדי לשרת בעיקר את עצמך ולחמוק ממאסר ומדין וחשבון? למדריך המלא לח"כ המושחת.

פודקאסט – המדריך לדמוקרטיה

עוד פודקאסט, אבל הפעם כזה שמתרכז במנגנון קבלת ההחלטות במדינת ישראל ובכל מה שהסתירו מכם בשיעורי האזרחות. הוקלט יחד עם 'כאן'. להאזנה

הסקר השקוף – ניתוח לב פתוח לסקרים פוליטיים 

פוליטיקאים וכלי תקשורת משתמשים בסקרים באופן שוטף, וביתר שאת בתקופות בחירות. אבל תעשיית הסקרים עובדת בשיטות יצירתיות, שמאפשרות לעשות מניפולציות אדירות בתוצאות, לשביעות רצון מזמין הסקר. לקראת בחירות 2019 מועד א' ביצענו ניתוח לב פתוח, שמסביר איך אפשר "לשחק" עם סקרים ולקבל תוצאות שונות. להסבר המרתק על תעשיית הסקרים.

סדרת כתבות על מערך הכבאות

יחסי עבודה תקינים במערך הכבאות הם קריטיים לחיים של כולנו. גילינו שהמלחמה בין הנציבות לוועד הכבאים לא יודעת גבול: ניסיונות הכפשה של בכירים בכבאות, רכישת תחקירים מזויפים מכספי הוועד וביקורים קבועים בבית המשפט הם רק חלק קטן מהסיפור הגדול

איך הפנסיה התקציבית מרוקנת את הכיס שלך מדי חודש ומה צריך לעשות בנושא

במאה הקודמת החליטו ממשלות ישראל לחלק פנסיות מנותקות מהמציאות למגזרים מצומצמים. מאיפה הכסף? מהכיס שלנו. כמה? כמיליארד וחצי שקלים בכל חודש. מדובר בסוגיה קריטית שמעולם לא עסקנו בה לעומק. לאור המיתון מתקרב, הגיע הזמן לדבר על זה: איך הפנסיה התקציבית מרוששת אותנו, ומה אפשר לעשות?

פרויקט: יורדים לשורשים – מפרקים את הדמוקרטיה הישראלית

במקום להסתפק בזריקת ביטויים ועקרונות דמוקרטיים לאוויר, בחרנו לנבור, לפרק ולהבין איך בנויות מערכות השלטון במדינה. גילינו מוסדות מורכבים, שנבנו בצורה לא מסודרת, טלאי על טלאי. למי שרוצה להבין מאיפה נובעים המתחים הפוליטיים בישראל, בואו לצלול לדמוקרטיה הישראלית.

תחקיר הון-שלטון-עיתון: מיפוי הזיקות בין הפוליטיקאים לתקשורת

יחסים בין התקשורת לנבחרי ציבור לא מתחילים וגם לא נגמרים בתיקי האלפים של ראש הממשלה. מצאנו 22 זיקות בין פוליטיקאים מכל המפלגות למו"לים בכלי תקשורת מרכזיים. בואו לקרוא למה אנו מקבלים תמונת מציאות מדומיינת. למפת הקשרים המלאה.