פוסטים

הגיע הזמן לבחור מבקרת מדינה

ביולי הקרוב יסיים מבקר המדינה יוסף שפירא את תפקידו לאחר 7 שנות כהונה. איך נבחר המחליף? חברות וחברי הכנסת מציעים מועמדים לתפקיד – כל עשרה ח"כים יכולים להציע שם – והמבקר הבא נבחר בהצבעה חשאית בכנסת.

לנו יש הצעה: בחרו מבקרת!

| יעל פינקלשטיין |

כשתיבחר, יהיה על מבקרת המדינה לוודא שמשרדי הממשלה פועלים לפי חוק ובהתאם לטוהר המידות. עליה להיות ישרה, יסודית, מוסרית ואמיצה.
לפי חוק מבקר המדינה, לחברות וחברי הכנסת מותר להציע כל מועמד/ת (עוד על התהליך כאן). למרות זאת, רק פעם אחת מקום המדינה נבחרה מבקרת: השופטת מרים בן פורת כיהנה בתפקיד מ-1988 ועד 1998 (מזמן!). היא היתה גם הראשונה לכהן כשופטת בבית המשפט העליון.

אם ניתן להציע כל אזרח/ית ישראלי/ת – איך יכול להיות שבדרך כלל הבחירה היא בין מועמדים גברים?
אולי כי מספר חברות הכנסת נמוך יחסית. בכנסת מאז ומעולם היה רוב גברי (בכנסת החדשה 29 נשים בלבד, פחות מרבע מהחברים) וההחלטה על המינוי עולה מתוך הכנסת עצמה ואישורה דורש רוב.

מבקרי המדינה לדורותיהם. עד היום כיהנה רק מבקרת אחת

אפילו השפה בה אנחנו מדברים על מוסד המבקר מקשה עלינו לדמיין בטבעיות מצב בו חברי הכנסת מפסיקים להציע שוב ושוב גברים כמועמדים ובוחרים מבקרת אישה. תחשבו על זה: אחרי ששמענו בחדשות במשך שנים על דו"ח המבקר – קשה לדמיין את "דו"ח המבקרת".
אותו דו"ח אמור להתפרסם מתוך משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ששוכן – איך לא – ברחוב מבקר, ולא מבקרת, המדינה, בירושלים.

אבל גם חברי הכנסת הגברים מסוגלים לחשוב על נשים כמועמדות אפשריות ושוות, בכל התחומים, להציע אותן ולבחור בהן. אין שום מניעה שזה יקרה – לא יכול להיות שאין אישה שכישוריה זהים או עולים על כישורי שאר המועמדים.

בינתיים נשמעה הצעה למועמד רק מכיוון חברי כנסת בליכוד – הניצב בדימוס יעקב בורובסקי. פנינו לשאר המפלגות ובאף אחת מהן לא ידעו מי המועמד או המועמדת שיבחרו לקדם, אף שמדובר בדקה ה-89 וההצבעה צפויה להתבצע לכל המאוחר בתחילת חודש יוני. כל האפשרויות פתוחות: מי הח"כ שתעשה/יעשה את השינוי?

"יש ערך מאוד משמעותי בנורמליזציה של נשים בתפקידים בכירים. שיהיו שם לא אחת מתוך קבוצה גדולה, לא אחת פעם בשבעים שנה, אלא באופן שוטף", אמרה לנו מיכל גרא מרגליות, מנכ״לית שדולת הנשים בישראל.

לדבריה, "זה חשוב גם בגלל שנשים מסתכלות על דברים קצת אחרת, ולפעמים הן שואלות שאלות אחרות. יש לזה ערך משמעותי בתפקיד של ביקורת". עוד הוסיפה כי ״את לא יכולה להיות מה שאת לא יכולה לראות. אם אנחנו לא נראה נשים בתפקידים בכירים אז גם הילדות שלנו לא יראו את עצמן במקומות האלה. זה דבר שצריך לשבור כי זאת הדרך היחידה האפקטיבית גם למצות את כוח האדם באוכלוסיה ולאפשר לכולן ולכולם לשגשג, לא רק על פי מגדר".

גרא מרגליות הציעה שאנחנו, הציבור, נעודד את נבחרי ונבחרות הציבור שלנו לקדם את המהלך: "בבחירה חשאית (כפי שמתבצע עם המבקר) יכולות להיות הפתעות. צריך להפעיל לחץ ציבורי על חברי וחברות הכנסת. להגיד שזה חשוב לנו, שאנחנו רואות ורואים בזה ערך, ואם נייצר את התחושה הזאת זה יקדם מאוד את הסיכויים של המהלך הזה להצליח".

לדעתי, יש להתנער מהקיבעון ולמנות מבקרת. כולכם וכולכן מוזמנים להגיב על הרעיון הזה ולהציע בתגובות מועמדות ראויות ומתאימות. מעבר לכך שאין סיבה שלא תיבחר אישה, הבונוס הגדול לדעתי, הוא שכך הילדות בישראל יקבלו מודל לחיקוי בדמות אישה מוכשרת וחזקה שמבקרת את פעילות הממשלה.

אולי אחת מהן תראה ותגיד – גם אני יכולה.

עכשיו לאחר הבחירות נפתח המירוץ לתפקיד מבקר המדינה  

מבקר המדינה יוסף שפירא צפוי לסיים את תפקידו ב-4 ביולי השנה. על-פי חוק, חייבת הכנסת לבחור מבקר חדש בחלון זמן קצר שמתחיל עכשיו ומסתיים עוד פחות מחודשיים – האם יהפוך ההליך לזירת קרב פוליטית? כתבה מקדימה לתחקיר "שקוף" על מוסד מבקר המדינה

| עידן בנימין |

המו"לים של שקוף בחרו שנצא לתחקיר מעמיק על מוסד מבקר המדינה – תחום חשוב, ועכשיו יותר מתמיד גם אקטואלי. המבקר הנוכחי, יוסף שפירא, יסיים את כהונתו בתחילת חודש יולי. מינוי המבקר הקרוב נחת בתזמון בעייתי: בשבועות הקרובים, במקביל לניסיון להרכיב ממשלה, הכנסת מחויבת לבחור מבקר חדש.

בשל הרלוונטיות, אנו מפרסמים היום את הפרק על אודות הליך בחירת מבקר המדינה, טרם יציאת התחקיר המלא.

*

בקיץ 2012, החל יוסף שפירא לכהן כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור של מדינת ישראל, לכהונה בת שבע שנים. המשמעות המיידית? אנחנו בישורת האחרונה לקראת בחירתו של מבקר חדש. על-פי החוק, הבחירה יכולה להתבצע בחלון זמן של חודשיים, אשר נפתח שלושה חודשים לפני תום הכהונה ומסתיים חודש לפני תומה.

שפירא יסיים את תפקידו ב-4 ביולי, כלומר לכנסת מעכשיו ועד ה-4 ביוני לבחור לו מחליף. גם אם תוקם ממשלה בניסיון הראשון ובתוך פחות מ-45 יום – מועד הקמתה יהיה סביב אמצע חודש מאי, כך שיוותר זמן קצר בלבד לבחירת המבקר החדש. תוסיפו לכך את החובה של יו"ר הכנסת להודיע בכתב לחברי הכנסת שלושה שבועות מראש (ובכתב) על מועד ההצבעה – ונראה שעומד לפנינו סד זמנים דחוק.

יוסף שפירא, מבקר המדינה

בחירות חשאיות

מי שבוחר את המבקר הם חברי הכנסת, בהצבעה חשאית. הגשת המועמדות לתפקיד נעשית על-ידי 10 ח"כים שחותמים על מכתב למועמד לבחירתם – כאשר כל ח"כ יכול להיות חתום על המלצה אחת בלבד. מהן דרישות הסף? דופק ואזרחות ישראלית – ועם זאת, כל מבקרי המדינה עד כה הגיעו מתחום המשפט.

לאחר הצגת המועמדים, נבחר המבקר בכנסת בהצבעה חשאית ברוב מיוחד (61 ח"כים). עוד מוקדם לומר כיצד יבחרו להתנהל הח"כים בתהליך ההצבעה – האם יפגינו עצמאות ויצרו קואליציות על בסיס היכרות כישורי המועמד או, שמא הקואלציה הנבחרת תהפוך זאת לעניין פוליטי מובהק.

*

בהקשר זה ראוי לציין כי בהליך בחירת המבקר הקודם, התמודד שפירא – שופט מחוזי בדימוס – מול אליעזר ריבלין – שופט עליון. שפירא כאמור ניצח, עם 68 קולות מתוך 111 שהצביעו.

יריב לוין (הליכוד) סיכם בזמנו את תוצאות ההצבעה ואמר: "תוצאות ההצבעה מהוות אמירה היסטורית של הכנסת לפיה תמה התקופה בה קבוצה קטנה של שופטים בביהמ"ש העליון מכתיבה את מינוי חבריה לתפקידים הבכירים בשירות הציבורי".

מיכאל בן ארי, שמועמדותו נפסלה לכנסת הנוכחית, אמר: "כנופיית שלטון החוק הפסידה. שוב הוכח שניתן לחסום את העליונות של העליון ולהחזיר אותם לממדים שלהם. שפירא לא ימין, אבל ריבלין וחבריו צריכים ללמוד שתחושת העליונות של חלק משופטי העליון מתרסקת שוב".

נזכיר שוב: את שני המועמדים הציעו חברי הכנסת ושניהם שופטים. נמשיך לעקוב.