פוסטים

עד כמה אתם מעודכנים בפעילות המפלגות בכנסת ה-20? שאלון שקוף לתור הקצרצר בקלפי

בחנו את עצמכם – עד כמה אתם מעודכנים בחדשות שקוף. בהצלחה!

התור קצת מתארך?

לכתבות המלאות:

המלצות קריאה נוספות לפני הבחירות:

עדיין מתלבטים למי להצביע? הכתבה הזו יכולה לעזור לכם להחליט

לצפייה במדדים

עשינו סקר בחירות משלנו שחושף את המניפולציות בתעשיית הסקרים

לראשונה אנו חושפים בפניכם איך תעשיית הסקרים עובדת: לפניכם ניתוח לב פתוח של סקר פוליטי שהוצאנו לפועל במימון הציבור. הסקר השקוף של בחירות 2019 – שלב התוצאות, צעד אחר צעד

| חגי אלקיים שלם |

בשבועות האחרונים הוצאנו לפועל את "הסקר השקוף" – פרויקט ראשון מסוגו שנועד להציג לציבור את מאחורי הקלעים של תעשיית הסקרים בישראל. אתם מוזמנים לקרוא עוד על הרקע לפרויקט בכתבה שפרסמנו בעת ההשקה – אבל עכשיו בואו נדבר על הדבר המעניין באמת: התוצאות.

תגובה ראשונה נפוצה למראה קובץ נתונים גולמי של סקר היא: "מה לעזאזל הולך פה?!". יונתן לזר-תלם, שהוביל איתי את המיזם, ואנכי מכירים מקרוב את הבלאגן שכל סוקר צריך להתמודד איתו. וכפי שאמרנו בתחילת הדרך: את תיקוני הנתונים שעושים הסוקרים ("מניפולציות", בשפה פחות יפה) – הם חייבים לעשות.  אם מדגם הסקר מכיל, לדוגמא, יותר מדי מאוכלוסייה מסוימת או פחות מדי מאוכלוסייה אחרת – זו חובה מקצועית ואתית של הסוקר לבצע תיקונים סטטיסטיים שיוודאו שהתוצאה הסופית של משקפת את המציאות.

ולכן, המטרה העיקרית של "הסקר השקוף" היא פשוט להראות לכם איך כל התיקונים האלה מתבצעים – להציג בצורה שקופה וחסרת תקדים את התהליך של הכנת סקר, ובכך לעזור בהבנה של הנקודות בהן סקרים יכולים לפספס, מה מסביר את ההבדלים (ואת חוסר ההבדלים) בין הסקרים השונים, ומאיפה יכולות לבוא הפתעות בחירות.

היום אנחנו מביאים לכם את תוצאות הסקר! אבל בניגוד לסקרים שאתם רואים בכלי תקשורת אחרים, אנחנו נעשה את זה בשלבים: נתקדם במעלה התיקונים הסטטיסטיים אל עבר התוצאות הסופיות – כדי שתוכלו לראות איך זה באמת עובד.

כל הניתוחים מכל הזוויות:

התיקונים שבחרנו לעשות הם לא בהכרח אלה שסוקרים אחרים עושים. לכל סוקר יש את הסודות המקצועיים שלו והשיטות שלו לבצע את התיקונים (הדברים האלה הם מה שהופך סוקר לטוב בעבודתו). ולכן נציג לכם לאורך הדרך לא רק את התיקונים שבחרנו לעשות – אלא גם את אלה שלא עשינו, ונסביר למה. אנחנו מקווים שכשתסיימו לקרוא, תוכלו לסגל לעצמכם דרך קריאה קצת שונה לסקרים. ואנחנו עוד יותר מקווים שיותר ויותר כלי תקשורת יתחילו להיות שקופים לגבי התיקונים שנעשו לנתונים לפני שהוצגו לציבור.

רוצים לנסות לנתח את התוצאות בעצמכם? לחצו על התמונה לגישה לקובץ הנתונים הגולמי

הפרטים הטכניים ההכרחיים והערה אחת חשובה
  • בסקר נדגמו 1011 ישראלים, בדגימת שכבות של החברה הישראלית. המדגם נערך על גבי פאנל משיבים אינטרנטי של חברת iPanel. גודל טעות הדגימה המירבית: 3.2%. הסקר נערך בשיטות סטטיסטיות מוכרות.
  • כל תכנית ניתוח הנתונים שמוצגת כאן נכתבה מראש. כלומר: לא הוספנו או הורדנו ניתוחים בהתאם לתוצאות שראינו, אלא החלטנו מראש על התיקונים הנדרשים ועל התחזיות השונות שנציג, והתוצאות המוצגות למטה הן התוצאה הישירה של הנוסחאות שכתבנו בהתאם להחלטות אלה, ללא כל התערבות או שיקול דעת נוסף.

סקר מוצג בחדשות 12 (צילום מסך)

שלב ראשון: תיקוני מדגם

אמ;לק

המדגם שלנו שונה מבחינה דמוגרפית מהאוכלוסייה הישראלית, ולפני שמסיקים כל מסקנה מהסקר, חייבים לתקן אותו בהתאם.

כך נראות התוצאות בתום השלב הזה:

השלב הראשון של ניתוח הנתונים הוא תיקון הייצוגיות של הסקר. למה הכוונה? כבר כשהוצאנו את הסקר, ידענו שהוא לא יהיה לגמרי מייצג. כשמבצעים סקר, חשוב להשיג דגימה גדולה יותר של אוכלוסיות שיש בהן שונות גבוהה, ופחות חשוב להשיג דגימה גדולה של אוכלוסיות שיש בהן שונות נמוכה.

כלומר: אם אנחנו יודעים שהאוכלוסייה החרדית בישראל היא בעלת דפוסי הצבעה די עקביים, ושיש מעט מאד אפשרויות רלוונטיות עבור האוכלוסייה הזו, אז אין לנו צורך לדגום 10% משיבים חרדים כדי להצליח לנבא היטב את ההצבעה של האוכלוסייה הזו. לעומת זאת, האוכלוסייה החילונית בישראל מצביעה להרבה מפלגות קטנות, רובן מסתובבות צמוד לאחוז החסימה, ולכן כדי לשפר את הדיוק יש להגדיל את הדגימה של האוכלוסייה החילונית.

בהתאם, כשהוצאנו את הסקר, ביקשנו שהדגימה בציבור היהודי תכלול 50% חילונים (לעומת 44% באוכלוסייה), 30% מסורתיים (לעומת 22% מסורתיים לא כל כך דתיים ו-13% מסורתיים דתיים), 14% דתיים (לעומת 11% באוכלוסייה), ו-6% חרדים (לעומת 10% באוכלוסייה). בהתאם, היינו צריכים לתקן את הנתונים: להגדיל את משקלם היחסי של החרדים, להקטין את משקלם היחסי של החילונים, וכן הלאה.

האם זה התיקון "הנכון" היחיד? חד משמעית – לא. אנחנו עשינו את התיקון בהתאם לאחוזים באוכלוסייה – ובהחלט אפשר לבצע את החישוב גם  לפי האחוזים מבין המצביעים; עוד אפשרויות: ניתן לתקן לפי האחוזים בקרב האוכלוסייה הבוגרת בלבד, מעל גיל 18; אפשר לתקן לפי האחוזים בקרב האוכלוסייה שבאותו טווח הגילאים שמכיל גם הסקר שלנו; ועוד. יש מגוון תיקונים אפשריים, ואנחנו מזמינים כל מי שירצה להתנסות בעצמו בתוצאות הצפויות של הסקר עם תיקונים מעט שונים.

בכל מקרה, אחרי התיקון שערכנו, כך מתפלגים המצביעים – כולל המתלבטים:

כמו שגילינו בעבר, "המתלבטים" היא אחת המפלגות הגדולות בישראל.

מה שברור לנו כבר מהגרף הזה, זה שיש סיכוי סביר שיש לנו בעיית דגימה. למשל, הרשימות הערביות מקבלות בסך הכל פחות מ-5.5% מסך הקולות (בהשוואה ל-10.6% מהקולות בבחירות ב-2015), וישראל ביתנו מקבלת אחוז אפסי מהקולות (0.75%), מה שיכול להעיד על בעיית דגימה בציבור דובר הרוסית (מאד סביר, מכיוון שהסקר נערך בעברית).

מה נעשה עם בעיות הדגימה האלה? יש פה מורכבות לא פשוטה: עם האוכלוסייה הערבית, אנחנו יודעים שיש לנו דגימה משמעותית, אבל יכול להיות שהיא לא מייצגת, ולכן אין לנו מסלול פשוט לתיקון. עם האוכלוסייה דוברת הרוסית, אנחנו בבעיה – לא ברור לנו האם המשיבים שאנחנו יודעים שעלו מברית המועצות – שבהינתן המענה שלהם לסקר אנחנו יודעים שהם דוברי עברית – מייצגים גם את הציבור המשמעותי שדובר רוסית אך אינו דובר גם עברית. כלומר, לא לגמרי ברור לנו שיש פתרון פשוט לתיקון הייצוג, בניגוד למקרה של רמת הדתיות (שם יותר קל לתקן). אנחנו משאירים את השאלה הזו פתוחה לעת עתה, ומזמינים חוקרי נתונים אחרים לנסות לפתור אותה.

שלב שני: אחוז החסימה + ודאות בהצבעה

אמ;לק

יש אנשים שפחות בטוחים שהם יגיעו להצביע – ובשלב הזה אנחנו נותנים להם משקל נמוך יותר בסקר. וכמובן שגם את אחוז החסימה צריך לשקלל.

כך נראות התוצאות בתום השלב הזה:

בשלב הבא של המודל, אנחנו עושים שני דברים: קודם כל, אנחנו מסירים את המתלבטים מהגרף, כי לצערנו מפלגת "המתלבטים" עדיין לא יכולה לקבל מושבים בכנסת. שנית, אנחנו מפעילים את אחוז החסימה: כל מפלגה שמקבלת פחות מ-3.25% מהקולות מוסרת מסך הקולות, והמנדטים הנותרים מחושבים ללא הקולות שהלכו למפלגה הזו.

למה גשר ושס אף פעם לא עוברות?

בקצרה: גם בפילוח הנתונים הכי "מפרגן" שעשינו בסקר – אחרי ש"חיזקנו" את ש"ס וגשר באמצעות מצביעים מתלבטים – אנחנו עדיין מוצאים שרוב הסיכויים ששתי המפלגות לא יעברו את אחוז החסימה. באחוזים: לגשר יש 30% סיכוי לעבור, ולש"ס 22.1% בלבד.

זה לא אומר שהן בהכרח לא יעברו את אחוז החסימה: תמיד יכול להיות שהמדגם שלנו פספס בדיוק בקהלים הרלוונטיים של המפלגות האלה, או שזו טעות מקרית. אבל לפי הנתונים שיש לנו, אנחנו לא מוצאים שום הצדקה סבירה "להעביר" את ש"ס ואת גשר. זו דוגמה להחלטה שסוקרים צריכים לקבל, וראינו כבר לא מעט סוקרים שמוכנים "להעביר" מפלגות בלי לחלוק איתנו את ההצדקה שלהם להחלטה הזו.

בנוסף, אנחנו מתייחסים גם לנושא של ודאות בהצבעה. כלומר: אנחנו משקללים את העובדה שמצביעים של מפלגות שונות עלולים להצביע באחוזים שונים. כדי לנסות לאמוד את הסיכוי שאדם מסוים יצביע, כללנו בסקר שאלה רלוונטית: "האם אתה מתכנן להצביע בבחירות הקרובות לכנסת?" כאשר אפשרויות הבחירה הוצגו על טווח  (אצביע בוודאות / די בטוח שאצביע / כנראה שאצביע / כנראה שלא אצביע / די בטוח שלא אצביע / בטוח שלא אצביע).

אפשר להתווכח רבות על האופן שבו מחשבים את הסיכוי שאדם יצביע – אבל אנחנו בחרנו בגישה שמניחה מעט מאד הנחות, ושהיא במידה רבה שרירותית: מי שעונה "די בטוח שאצביע" ו"בטוח שאצביע" נחשב כמי שיצביע בוודאות, מי שעונה "כנראה שאצביע" נחשב כמי שיש לו סיכוי של 75% להצביע, מי שעונה "כנראה שלא אצביע" מקבל משקל קצת גבוה של 50%, והיתר מסוננים מהמדגם.

איך נראית מפת המנדטים אחרי החישוב הזה?

(מפלגות שקיבלו מעל 1% מהקולות אך לא עברו את אחוז החסימה: רע"ם-בל"ד עם 1.34% מהקולות; גשר עם 2.31% מהקולות; ש"ס עם 2.88% מהקולות).

שלב שלישי: שקלול המתלבטים

אמ;לק

הגיע הזמן להחליט מה עושים עם כ-17% מתלבטים – אז אנחנו מחלקים אותם בין כל המפלגות שהם שוקלים לתמוך בהן.

כך נראות התוצאות בתום השלב הזה:

מי שחסרים בתחזית הזו, כמובן, הם המתלבטים. איך נכריע למי כל אחד מהמתלבטים הולך להצביע?

יש מגוון שיטות לפלח את המתלבטים. אנחנו בחרנו בשיטה הצנועה ביותר, שדורשת מאיתנו את מינימום ההנחות הנדרשות: שאלנו את המשיבים מי המפלגות שהם מתלבטים ביניהן, וחילקנו את קולותיהם של המתלבטים שווה בשווה בין כל המפלגות שהם מתלבטים ביניהן. כלומר: אם אחד המשיבים ציין שהוא מתלבט בין הליכוד לכחול-לבן, כל אחת מהמפלגות קיבלה חצי קול נוסף.

ככה נראות התוצאות אחרי השלב הזה:

(מפלגות שקיבלו מעל 1% מהקולות אך לא עברו את אחוז החסימה: רע"ם-בל"ד עם 1.68% מהקולות; גשר עם 2.91% מהקולות; ש"ס עם 2.77% מהקולות)

האם יש דרכים נוספות לפלח את קולות המתלבטים? כמובן שכן. ניתן, למשל, לחלק את המתלבטים לקבוצות דמוגרפיות שונות, ואז להתאים את ההצבעה הצפויה לכל קבוצה דמוגרפית. ניתן גם להיעזר בנתוני עבר – למשל, להניח שאנשים שמתלבטים בין מרצ למפלגת העבודה יתפלגו באופן שמוטה יותר לטובת מפלגת העבודה. אבל בחרנו בכוונה באפשרות שדורשת מאיתנו הכי פחות הנחות: אנחנו לא רוצים לעצב את הנתונים באמצעות ההנחות שלנו, אלא להציג אותם בצורה ניטרלית ככל הניתן.

שלב רביעי: התאמה לבחירות 2015

אמ;לק

החלטנו לבדוק מה קורה אם מנסים לנבא את ההצבעה בבחירות האלה, על בסיס התפלגות המצביעים בבחירות 2015. מסתבר שיש שינויים בתוך הגושים, אבל לא ממש רואים שינויים בין הגושים.

כך נראות התוצאות בתום השלב הזה:

לבסוף, בחרנו לנסות תחזית אחת אחרונה: בסקר שאלנו את המשיבים לאיזו מפלגה הם הצביעו בבחירות הקודמות. התוצאות היו מאד משונות: למשל, רק 9.9% מהמשיבים בסקר ציינו שהצביעו ב-2015 לרשימת "המחנה הציוני", למרות שבפועל הרשימה זכתה ל-18.67% מקולות הבוחרים, בעוד ש-7.72% מהמשיבים בסקר ציינו שהצביעו לרשימת "הבית היהודי", למרות שהרשימה זכתה רק ל-6.74% תמיכה בפועל.

המספרים האלה מאד מוזרים אך יש להם גם הסבר די פשוט: קודם כל, יש הרבה אנשים שלא זוכרים כיצד הם הצביעו בפעם הקודמת; ושנית, מאד נפוץ שאנשים "מתקנים" את הזכרונות שלהם בהתאם לכמה שהם היו מרוצים (או, יותר מדויק, לא מרוצים) מהבחירה שלהם. וכמובן, יש אנשים שפשוט מוסרים מידע לא נכון כדי להימנע מאי הנעימות הזו.

אבל למרות זאת, בחרנו לנסות לערוך תיקון אחרון לתוצאות הסקר, ולבחון איך התוצאות היו נראות במצב שבו אנחנו מתאימים את המדגם שלנו לתוצאות האמת של בחירות 2015. המשמעות היא מתן משקל יתר לבוחרים של די הרבה מפלגות: יהדות התורה, הליכוד, המחנה הציוני, כחלון, ועוד; ומתן משקל חסר למצביעים של מפלגות אחרות, כמו מרצ, הבית היהודי, ויש עתיד.

כך נראות התוצאות לאחר התיקון הזה:

(מפלגות שקיבלו מעל 1% מהקולות אך לא עברו את אחוז החסימה: רע"מ-בל"ד עם 1.75% מהקולות; ישראל ביתנו עם 1.52% מהקולות; וגשר עם 2.69% מהקולות)

נראה שהשינויים העיקריים שנוצרו פה הם שינויים בתוך הגושים, ולא שינויים דרמטיים בין הגושים – מה שמלמד אותנו בעיקר שאנשים אולי מדווחים לא נכון על המפלגה שהצביעו עבורה, אבל הדיווח כנראה נשאר בגבולות אותו הגוש.

זו התחזית האחרונה שאנחנו מציגים, אבל חשוב להבהיר שמבחינתנו, מדובר במידה רבה ב"תרחיש אלטרנטיבי". התרחיש איתו אנחנו מרגישים יותר בנוח הוא זה שהוצג בשלב הקודם – לאחר פילוח המתלבטים. בסופו של דבר, אנחנו סומכים יותר על "תיקון" הנתונים בהתאם לנתונים דמוגרפיים, מאשר על הדיווח העצמי של אנשים לגבי ההצבעה שלהם בבחירות הקודמות (מסיבות שהסברנו קודם). בחרנו לכלול את התוצאות הללו בכל זאת, ולו רק כדי להדגים דרך נוספת בה ניתן לשקלל את הנתונים, וממנה אנחנו יכולים ללמוד עוד על היכולת של סוקרים להשפיע על התוצאות שהם מפרסמים.

בונוס 1: מדד המאוכזבים

אמ;לק

לאיזו מפלגה אחוז המאוכזבים הגבוה ביותר מבין בוחרי הבחירות הקודמות ב-2015?

כך נראות התוצאות של הניתוח הזה:

אם כבר בדקנו מה קורה לאנשים בהתאם להצבעה שלהם ב-2015, החלטנו לייצר גם את "מדד המאוכזבים": אחוז האנשים שמדווחים שהצביעו למפלגה מסוימת ב-2015 ואפילו לא שוקלים לתמוך בה הפעם.

ישראל ביתנו וכולנו מככבות עם יותר ממחצית מהבוחרים שלהן שאפילו לא שוקלים לבחור בהן שוב:

המחנה הציוני יוצאת דופן פה מכיוון שמדובר במפלגה שלא מתמודדת בבחירות הנוכחיות (חיבור של "העבודה" ו"התנועה", שסביר שחלק גדול מהתומכים בה יעדיפו להצביע ל"כחול לבן"). משם והלאה אנחנו כבר רואים צניחה מהירה יחסית במספר המאוכזבים של כל מפלגה. חשוב לציין, כמובן, שבבחירות האלה יש הרבה מפלגות חדשות שלציבור לא הייתה עדיין את ההזדמנות להתאכזב מהן.

בונוס 2: תחזיות בהתאם לסדרי עדיפויות שונים

אמ;לק

מה קורה אם רק האנשים שבוחרים לפי נושאי ביטחון היו מצביעים? ומה אם רק האנשים שבוחרים לפי נושאי טוהר המידות היו מצביעים? ארבע מודלים שונים לכנסת.

שאלנו את המשיבים בסקר לגבי הנושאים שמשפיעים עליהם ביותר כאשר הם מצביעים. 44.6% מהמשיבים ציינו נושאי ביטחון בתור השיקול המרכזי, 19.7% ציינו נושאים כלכליים (מיסים, תעסוקה), 13.8% בחרו בנושאים חברתיים (רווחה, חינוך), ו-9.8% ציינו את טוהר המידות בתור השיקול המרכזי שלהם בהצבעה.

החלטנו לראות איך הייתה נראית הכנסת אם רק מי שציינו כל אחת מארבעת הנושאים האלה בתור השיקול המרכזי שלהם בבחירות היו בוחרים אותה. להלן ארבעת הכנסות הפוטנציאליות שמצאנו:

בונוס 3: ממשלת החלומות

אמ;לק

מי הן המפלגות הנוספות שהבוחרים היו רוצים לראות בממשלה, לצד המפלגה בה הם בוחרים.

ביקשנו מהמשיבים של הסקר לבחור 4 מפלגות שהם היו רוצים לראות בממשלה – במטרה להבין איזה ממשלות מרכיבים בראש מצביעי כל אחת מהמפלגות. נתחיל במדד הכללי: בקרב כלל המשיבים, המפלגות שהכי רצויות בממשלה הן הליכוד (50.05% מהמשיבים), כולנו (46.85% מהמשיבים), כחול לבן (46.51% מהמשיבים), והימין החדש (40.09% מהמשיבים).

עם הנתונים הללו, בעבור מצביעי כל מפלגה, ירדנו במורד הרשימה עד שהגענו לממשלה של 61 חברי כנסת.

כך נראות הממשלות שמרכיבים תומכי המפלגות השונות:

  • כחול לבן: כחול לבן, העבודה, כולנו, מרצ, והליכוד (83 מנדטים).
  • הליכוד: הליכוד, הימין החדש, כולנו, איחוד מפלגות הימין, זהות, יהדות התורה (67 מנדטים).
  • העבודה: העבודה, כחול לבן, מרצ, כולנו, חד"ש-תע"ל, הליכוד (90 מנדטים).
  • יהדות התורה: יהדות התורה, הליכוד, איחוד מפלגות הימין, הימין החדש, כולנו, מפלגת העבודה (67 מנדטים).
  • מרצ: מרצ, העבודה, כחול לבן, חד"ש-תע"ל, כולנו, זהות (67 מנדטים).
  • הימין החדש: הליכוד, הימין החדש, איחוד מפלגות הימין, כולנו, זהות, כחול לבן (90 מנדטים).
  • זהות: זהות, הליכוד, הימין החדש, איחוד מפלגות הימין, כולנו, כחול לבן (90 מנדטים).
  • חד"ש-תע"ל: חד"ש-תע"ל, מרצ, כחול לבן, העבודה, כולנו, זהות (67 מנדטים).
  • איחוד מפלגות הימין: איחוד מפלגות הימין, הליכוד, הימין החדש, יהדות התורה, כולנו, זהות (67 מנדטים).
  • כולנו: כולנו, כחול לבן, הליכוד (68 מנדטים).

נשאיר לכל אחד מכם להסיק את המסקנות שלו, אבל נראה שהרבה מאד מהממשלות המורכבות בשאלה הזו יוצרות אבסורדים מאד משונים, מהר מאד.

בונוס 4: שאלה מוטה בנושא פתרון שתי המדינות

אמ;לק

כיצד עורכי סקר יכולים להשפיע על התוצאות, עוד לפני שלב ניתוח הנתונים, באמצעות ניסוח מוטה של שאלות.

השאלה האחרונה בסקר הייתה שאלה מוטה בכוונה המטרה הייתה להדגים כיצד עורכי סקר יכולים להשפיע על התוצאות, עוד לפני שלב ניתוח הנתונים.

הצענו לתומכי קמפיין מימון ההמונים של "הסקר השקוף" לבחור נושא לגביו נכתוב שתי שאלות – כאשר כל אחת מהן נועדה ליצור הטייה אצל המשיבים (בעד או נגד הסוגיה המסוימת). התומכים בחרו בנושא פתרון שתי המדינות.

בהתאם, הכנו שני נוסחים לשאלה. בכל אחד מהנוסחים הצגנו שני היגדים, שאחד הוא, בקווים כלליים, "בעד" פתרון שתי המדינות, והשני "נגד". כל נוסח הוצג לחצי מהמשתתפים בסקר, באופן אקראי.

הנוסח שמוטה בעד פתרון שתי המדינות נוסח כך:

עם איזו מהעמדות הבאות אתה מסכים יותר?

  1. מדינת ישראל צריכה לנהל משא ומתן מול הפלסטינים ולחתור לפתרון מדיני ברוח שתי מדינות לשני עמים.
  2. מדינת ישראל לא צריכה לנהל משא ומתן וצריכה לפעול כדי להמשיך את המצב הקיים מול הפלסטינים.

הנוסח שמוטה נגד פתרון שתי המדינות נוסח כך:

עם איזו מהעמדות הבאות אתה מסכים יותר?

  1. כיום אין ברירה, ומדינת ישראל חייבת לעשות הכל, כבר בעתיד הקרוב, כדי לסגת מהשטחים ולתמוך בהקמת מדינה פלסטינית במסגרת הסכם.
  2. כיום אין פרטנר בצד הפלסטיני, והקמת מדינה פלסטינית היא לא אפשרות ריאלית עבור מדינת ישראל, ולכן יש להמשיך את המצב הקיים מול הפלסטינים.

ולהלן התוצאות:

כפי שניתן לראות, כמעט 20% מהציבור עברו מתמיכה בפתרון שתי המדינות, להתנגדות לפתרון שתי המדינות, בהתאם לתיקוני ניסוח קטנים יחסית. זו דוגמה ברורה לאופן שבו מי שמנסחים את הסקרים יכולים להשפיע על התוצאות באמצעות נוסחים מוטים, ומשם לייצר כותרות ענק בהתאם.

בונוס 5 – אחרון ומיוחד: שקיפות

אמ;לק

שאלה שנבחרה בידי תומכי שקוף – עד כמה חשובה השקיפות והמלחמה בשחיתות לבוחרים בבואם להחליט למי להצביע.

כך נראות התוצאות של הניתוח הזה:

הגיע הזמן לשאלה שנבחרה בידי תומכי "שקוף"! שאלנו את המשיבים בסקר עד כמה העמדות של מפלגה בנושאי שקיפות ומלחמה בשחיתות משפיעות על הסיכוי שהם יצביעו למפלגה כזו.

להלן התוצאות:

ניתן לראות שרוב המשיבים טוענים שנושא השקיפות מאד משפיע על ההצבעה שלהם. האם זה באמת המצב? את זה נראה במבחן התוצאה.

אז מה למדנו?

אנחנו מרגישים שיצאנו מפרויקט "הסקר השקוף" עם כמה תובנות עיקריות.

קודם כל, הדגמנו כמה שיקול דעת קיים בתהליך. החל מההחלטה לגבי התיקונים במדגם ועד להחלטה כיצד לפלח את קולות המתלבטים. אנחנו בחרנו בגישות צנועות יחסית, שלא דורשות מאיתנו להניח הנחות מתקדמות, אך ברור לנו שניתן היה לבחור בגישות פחות צנועות שיכולות לייצר נתונים מאוד שונים. כאשר אחוז המתלבטים כל כך גבוה, וכאשר יש כל כך הרבה מפלגות שסובבות את אחוז החסימה, גם התיקונים הקטנים ביותר יכולים להיות בעלי השפעות מרחיקות לכת.

שנית, הצלחנו להדגים כמה עושר קיים בנתוני סקרים מעבר לגרף המנדטים הפשוט שאנחנו רואים. הדגמנו כאן רק כמה דוגמאות פשוטות: איך נראות הבחירות של בוחרים בעלי סדר עדיפויות שונות? מצביעי איזו מפלגה ב-2015 הכי מאוכזבים הפעם? ואיזה ממשלה היו רוצים לראות המצביעים של כל מפלגה? אבל יש גם אפשרויות נוספות – למשל, אפשר להעמיק בפילוח המתלבטים, ולגלות את הפוטנציאל המקסימלי של כל מפלגה, לאתר את המקורות האפשריים להפתעת בחירות (כמו שעשיתי בפרק 33 של "הספינר"), ועוד הרבה דברים אחרים.

וכל זה מוביל אותנו למסקנה הגדולה: למתודולוגיה, לתהליך עריכת הסקר, החל משלב ניסוח הנתונים ועד לנוסחאות הסיכום, יש חלק קריטי בתהליך. סוקר לא ישר יכול להיות בעל כוח עצום: בין אם זה באמצעות ניסוח מוטה של שאלות או פילוח פחות ניטרלי של המתלבטים, סוקר יכול לייצר תוצאות שמתאימות ללקוח, לנראטיב התקשורתי, או לכל מטרה אחרת.

אנחנו צריכים יותר שקיפות בתהליך הסקירה. אנחנו צריכים לדעת מה הנתונים שמאחורי הקלעים, ואיזה עיבוד הם עוברים. ואנחנו יכולים לדרוש מהתקשורת לדווח על סקרים בצורה מעמיקה יותר ומקיפה יותר – בידיעה ברורה שבתוך ים הנתונים שנמצא בכל סקר ניתן למצוא מגוון סיפורים מעניינים לספר, גם מעבר לגרף המנדטים הפשוט.

להלן קובץ הנתונים המלא של הסקר השקוף. אנחנו מזמינים אתכם לנסות בעצמכם לנתח את הנתונים ולראות לאיזו מסקנות אתם מגיעים, ואפילו להשתתף בתחרות "הראשון לזהות" (ב"מקצה החובבים" או ב"מקצה הסטטיסטיקאים") ולהגיש את התחזיות שלכם. ואחרי הבחירות, נשמח לראות אתכם באירועי סיכום הפרויקט שלנו: אירוע "הפתעת הבחירות: מסיבת המדגמים" שיתקיים בירושלים בסוף יום הבחירות, ואירוע "יום הכיפורים של הסוקרים"  שיתקיים במרכז ב-14.04.

***

חגי אלקיים שלם הוא פסיכולוג פוליטי, יועץ אסטרטגי, עורך סקרים מקצועי ומנחה הפודקאסט "הספינר"; יונתן לזר-תלם הוא סטטיסטיקאי מוסמך, עובד כחוקר נתונים בחברת הייטק ויוזם הפרויקט "הסוקר האוטומטי".

הון-שלטון-עיתון: מיפוי הזיקות בין הפוליטיקאים לתקשורת

מי מהפוליטיקאים שיקר לנו במהלך מערכת הבחירות?

לא מעט פוליטיקאים שחררו לאוויר שקרים מאז שהוכרזו על הבחירות. הנה ריכוז שלהם, וגם: טיפים לקריאה ביקורתית על קצה המזלג מ"תזונאית התקשורת" שלנו

| תומר אביטל |

נתחיל: סתיו שפיר (העבודה) טענה שהממשלה קיצצה בבריאות ורווחה. התקציבים? בכלל גדלו. נפתלי בנט (הימין החדש) אמר שצמצם את חובות הבית היהודי מ-40 מיליון ל-19 מיליון שקל. האמת: בנט השתלט על המפלגה כאשר החוב עמד על 17 מיליון שקל, והוא מחזיר אותה לכאורה בחוב של 22 מיליון (וזאת עוד אחרי שהמפלגה קיבלה מהמדינה 60 מיליון שקל במימון מפלגות).

אלו רק שני שקרים שנזרקו לחלל האוויר מתחילת השנה. בסיוע ליאור גורדיסקי, המתנדב האדיר שלנו, ריכזתי את בדיקת אמירות המועמדים לכנסת, כפי שנעשתה באתר "המשרוקית" (לצד בדיקות נקודתיות נוספות שנערכו בתוכנית "מהצד השני עם גיא זוהר" וב"חדשות 12").

הנה ריכוז שלהם:

  • יאיר לפיד (יש עתיד) הכריז: "הממשלה הזאת כל שנה הורידה עוד 300 מיליון שקל מתקציב הרשות הלאומית לחדשנות, יחד זה יותר ממיליארד". ההפך – התקציב עלה ב-6%.
  • אלי אלאלוף (כולנו): "אנחנו העלנו את שכר המינימום ב-1,300 שקל". זה לא נכון. הסכום עלה ב-650 שקל בלבד.
  • גם משה כחלון ממפלגתו של אלאלוף התפאר בהעלאת שכר המינימום. אלא שמרבית ההעלאה מקורה בכלל בהסכם מהממשלה לפניו.
  • אלי כהן (כולנו) הכריז: "ביטלנו את כל הנושא של הבלעדיות בקניונים". זה לא נכון. זה היה רק בענף המזון.
  • בנימין נתניהו (הליכוד ) טען שסגרו ללבני תיק חקירה לפני הבחירות. זה שקר (אחת מיני הטעיות רבות במקרה של נתניהו בשלושת החודשים האחרונים. נסתפק בזאת).
  • אמיר אוחנה (הליכוד) טען "מעולם ישראל לא הייתה בקשרים דיפלומטיים עם יותר מדינות מאשר בנקודת הזמן הזו". למעשה בשנת 1999 הייתה ישראל ביחסים דיפלומטיים עם 163 מדינות, וב-2005 עם 161 מדינות. כיום לישראל יחסים דיפלומטיים עם 160 מדינות.
  • אלי ישי (לשעבר יחד) טען שרוב הציבור נגד פונדקאות לזוגות חד-מיניים: סקרים הוכיחו שהמצב הפוך.
  • דוד אמסלם (הליכוד) הוליך אתכם שולל כשהכריז שכל הרגולטורים לפני נתניהו החליטו לאפשר מיזוג בזק-יס. הוא גם שיקר כשציין ברדיו שאסור לקיים שימוע לרה"מ בזמן בחירות.
  • צבי האוזר (כחול-לבן) הודיע שהיקף הבנייה ביהודה ושומרון הוא הנמוך ביותר בדור האחרון. בפועל ההיקף מהגבוהים שהיו.
  • מירי רגב (הליכוד) טענה שמבקר המדינה הטיל את האחריות על המנהרות של חמאס על גנץ, בעוד שהוא ביקר בעיקר את ראש הממשלה. רגב גם הצהירה שמפלגת העבודה חתמה על הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת. גם יואב גלנט וגם יובל שטייניץ חזרו על כך. שלושתם שיקרו.
  • עוד שקר. הפעם של גילה גמליאל – באתר המשרוקית

  • הנה כל המקורות לבדיקת העובדות האלו ושקרים נוספים.

קריאה ביקורתית

רובנו בולעים מידע ללא סינון. קשה יותר ויותר להבדיל בין ביקורת לתעמולה. איש לא צייד אותנו בכלים לעשות זאת. השלטון? עוזר לשקרנים! הקואליציה הרגה בקדנציה האחרונה חוק שביקש לסמן בבירור כתבות ממומנות.

אז מה כן אפשר לעשות? הנה טיפים על קצה המזלג מ"תזונאית התקשורת" שלנו. קחו אחד מהם או את כולם:

  1. קראו עיתונות עצמאית כמו שלנו, וגם הכירו את המשרוקית ולמדו דרכה לפקפק בעובדות שזורקים פוליטיקאים. המסקנה מהשקרים הרבים איננה צריכה להיות שאסור להאמין לאיש. אלא שצריך, אפשר וקל לבדוק אמירות. במיוחד מפוליטיקאים.
  2. צפו בסרטון שהקליט עבורנו דן אריאלי שמסביר ששקרים קטנים של אנשים במוקדי כוח יכולים להזיק לנו במיוחד:

3. קראו לפחות פעם בשבוע העין השביעית או "מי נגד מי" – הם עושים לתקשורת את מה שאנו עושים לשלטון: שקיפות.  כך תלמדו את האינטרסים מאחורי הכתבות שאתם קוראים.

4. האזינו לפודקאסט שהקלטתי על פוסט אמת. 

5. הזמינו אותנו אליכם לסדנת קריאה ביקורתית. אין לכם זמן? למדו בעצמכם אילו שאלות לשאול. בדקו מה הח"כים באמת עשו בקדנציה האחרונה במפת הח"כים שלנו.

6. קראו את אתר המעקב האזרחי המצוין אחר הבטחות של נבחרי ציבור, מבית "המרכז להעצמת האזרח". 

איור: שרית כהן (שנקר)

7. לקינוח: גוונו ככל הניתן בכלי התקשורת אותם אתם צורכים. *הימנעו* מקבלת מידע ממקור מידע יחיד (גם אל תסתפקו בשקוף!). זה מעכב ספיגה של דעות אחרות, וגיוון מעולה למערכת העיכול המנטלית שלכם.

ובכל מקרה: אל תאמינו לשום דבר שיתפרסם בשבוע שלפני הבחירות בלי בדיקה מדוקדקת.

מה חושבות המפלגות על שקיפות בשלוש שאלות פשוטות?

לקראת הבחירות, פנינו לכל המפלגות וביקשנו מהן להציג את תפיסת עולמן בסוגיות של מניעת שחיתות, הגברת השקיפות ושינוי הדרך בה פועלת ועדת השרים לחקיקה

| תומר אביטל |

קודם כל, הנה המפלגות ששקיפות לא מעניינת אותן: הליכוד, זהות, ש"ס, רע"ם-בל"ד, כחול-לבן, ישראל ביתנו ואיחוד מפלגות הימין. למפלגות הללו פנינו שוב ושוב – אך הן החליטו לא לענות על שלוש השאלות הפשוטות ששאלנו. כנראה שלא חשוב להן לעצור את השחיתות הבאה.

ועכשיו למנה העיקרית – התשובות של המפלגות שכן ענו:

שאלה 1: כיצד, אם בכלל, אתם מתכוונים לשנות את הדרך בה פועלת ועדת השרים לענייני חקיקה?

לקריאה נוספת על הבעיות בדרכי עבודת הוועדה.

גשר

נדרוש תיקון תקנון הממשלה כדי שתהיה שקיפות מוחלטת על הצבעות השרים בוועדת השרים לחקיקה.

הימין החדש

כפי שמר תומר אביטל יודע, שרת המשפטים הנהיגה שקיפות שמעולם לא היתה בוועדת השרים לענייני חקיקה. הודות לפעולתה, היום כל אזרח יכול לקבל לכתובת המייל שלו את מלוא החומרים ואת תוצאות ההצבעה של הוועדה. בנוסף, השרה שקד נהגה לפרסם מדי שבוע את אופן הצבעתה. שרת המשפטים מצדדת גם בפרסום הצבעות יתר השרים, אלא שדבר זה דורש החלטת ממשלה ונמצא לפתחו של ראש הממשלה.

ועדת השרים לחקיקה בראשות השרה שקד פועלת בשנים האחרונות באופן יסודי ומקצועי ביותר. מתוך התפיסה שחקיקה עודפת מזיקה לכלכלה ולאזרחי ישראל, השרה שקד בלמה עשרות אחוזים של הצעות חוק שמטרתן הטלת עוד רגולציה על האזרח ועל העסקים בישראל. מתוך 5,996 הצעות חוק שהוגשו, רק 3 אחוז אושרו סופית ונכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. ככל שהשרה שקד תמשיך בתפקידה כשרת המשפטים, בכוונתה להמשיך באותה התנהלות גם בקדנציה הבאה.

העבודה

אנחנו מאמינים שאופן הפעילות בוועדת השרים לחקיקה חייב להשתנות. נפעל לפרסום הצבעות השרים החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה באופן שוטף. בנוסף, נקפיד לקיים דיון ענייני ורציני בהצעות החוק על בסיס האינטרס הציבורי. לא נפסול או נאשר הצעות חוק על בסיס זהות הח"כ היוזם (האם הוא מהקואליציה או האופוזיציה) כפי שהממשלה הנוכחית עשתה לכל אורך כהונתה.

חדש

ועדת השרים לחקיקה קובעת אילו חוקים יזכו לתמיכת הממשלה ויעברו בכנסת ואילו חוקים ייגנזו. עד היום היו דיוני הוועדה חסויים, לא נרשמו תמלולי הדיונים ואופן הצבעת השרים לא תועד. היעדר השקיפות חיזק את היכולת של בעלי אינטרסים להפעיל לחצים, לסגור דילים ולחסל יוזמות חקיקה מבלי שלציבור תהיה יכולת לפקח על מהלכי הממשלה. חדש מציעה לבטל, באמצעות חקיקה, את החשאיות סביב הנושאים בהם דנה הוועדה, אופן ההצבעה של השרים ופרסום מלא של דיוניה.

יהדות התורה

המפלגה תומכת בשקיפות ציבורית ותפעל בכל דרך למימושה.

ישר

מפלגת ישר מציעה מהפך של שקיפות בדרך בה פועלת ועדת השרים לחקיקה. שקיפות מלאה בנוגע לסדר היום שלה, הצעות החוק שעולות בה, עמדת משרדי הממשלה, ההצבעות של כל החברים, הכל יהיה גלוי, יפורסם מראש, והציבור יוכל להשתתף ולהביע דעתו, באמצעות האפליקציה של ישר.

ד"ר יובל קרניאל מראשי ישר, היה יועץ בכיר לשר לבטחון פנים בועדת השרים לחקיקה בממשלת רבין והכין את חוות הדעת לשר על כל הצעת חוק. לדעתו, שאומצה על ידי המפלגה, ועדת השרים לחקיקה זקוקה למערכת של יעוץ עצמאי, בלתי תלוי של מומחים שיחוו את דעתם על הצעות החוק, ויכינו תזכיר על כל הצעה רצינית, וזאת לצד העמדות של משרדי הממשלה השונים. בדומה לגוף מקביל שקיים לחברי כנסת, שמספק להם מידע ורקע על הצעות החוק.

כולנו

מפלגת כולנו תתמוך בקידום שינויים מבניים בועדת השרים לענייני חקיקה, תוך הקפדה על ענייניות וטובת הציבור בפעילות הוועדה.

מרצ

מרצ רואה ערך עליון בשמירה על ערכי הדמוקרטיה ובראשם הפרדת הרשויות והקפדה על החופש של שומרי הסף לפעול ולהתבטא. בשנים האחרונות ישנה פגיעה חמורה של הממשלה בעיקרון זה, שמתבטאת בין השאר בהשתלחות חסרת רסן והתבטאויות חריפות נגד בית המשפט והתקשורת ובנסיונות רבים להגביל את כוחה של הרשות המחוקקת והרשות השופטת. הרשות המחוקקת מוגבלת יותר מתמיד, כאשר ועדת השרים לענייני חקיקה מחליטה מראש מה יעלה בגורל הצעות החוק הפרטיות של חברי כנסת, עוד בטרם ההצעה הגיעה להצבעה במליאה. כך שבפועל הרשות המבצעת אינה מופרדת מהמחוקקת ואף מסרסת אותה. פגיעה נוספת באה לידי ביטוי בהחלטה של הממשלה להגביל את כמות הצעות אי האמון של האופוזיציה ל10 הצעות בלבד בשנה ועם ההכרח כי הצבעה להפלת הממשלה תהיה מותנית בהצבעה על ממשלה חלופית במועד ההצבעה על האי אמון. מרצ מציעה לשנות את שיטה זו, להגביל את כוחה של ועדת השרים לענייני חקיקה ולהחזיר את הכח לרשות המחוקקת לחוקק באופן בלתי תלוי ברשות המבצעת.

מרצ גם מקדמת כמה הצעות חוק לשקיפות ועדת השרים לענייני חקיקה ולשיתוף הציבור בהליכי החקיקה. בתוך כך, יש לנו הצעת חוק שדורשת פרסום סיבת הדחייה/קבלה של הצעת חוק בועדה בכדי לדעת מה היו המניעים והעמדות של השרים שהתנגדו או תמכו בהצעות. הצעת חוק נוספת מבקשת ליצור מנגנון שיתוף של הציבור בהצעות חוק ממשלתיות על ידי הקמת אתר אינטרנט יעודי לפרסום יוזמות חקיקה ממשלתיות ובו הציבור יוכל להגיב לתזכיר החוק הממשלתי ושהממשלה לא תוכל להביא לכנסת את ההצעה לפני תום תקופת ההתייעצות הציבורית ועדכון ההצעה בהתאם.

שאלה 2: האם אתם מתכוונים להשקיף את האינטרסים הכלכליים של חברי הכנסת?

לכל ח"כ יש אחזקות, מקורבים ונכסים – אי-אפשר להעלים אותם ואין בכך בהכרח בעיה. אך מה שניתן וחשוב לעשות הוא להשקיף את המידע, כדי למנוע ניגודי עניינים.

גשר

כן.

הימין החדש

לאחר הבחירות והכניסה לכנסת נקבל החלטות לגבי שקיפות המידע ובכל מקרה המפלגה תפעל למניעה של ניגוד עניינים.

העבודה

כחלק מתכניתנו למאבק בשחיתות נפעל כמובן להגברת השקיפות בקרב חברי הכנסת. נפרסם קוד אתי מעודכן ומפורט לחברי הכנסת והשרים שינחה אותם כיצד לפעול ולממש את חובות הדיווח המוטלות עליהם. בנוסף, נעודד ונתמרץ פרסומים יזומים של מידע מסוג זה באופן וולונטרי לאזרחים.

חדש

חדש פעלה פועלת ותפעל לשקיפות סבך האינטרסים הכלכליים של חברי הכנסת ושרי הממשלה – כולל ראש הממשלה. כמקובל בארצות שונות על כל נבחר ציבור בכנסת ו/או הממשלה לפרסם דו"ח שנתי על נכסיו, קשריו העסקיים או המקצועיים, לפני כניסתו לחיים הציבוריים ובמהלכם. ח"כ דב חנין פעל רבות ברוח ובמשך שנים למען השקיפות בחיים הציבוריים – במסגרת עבודתו הפרלמנטרית ובעבודת הכנסת והממשלה.

יהדות התורה

בעד.

ישר

מפלגת ישר, שבין ראשיה ד"ר יובל קרניאל, שהיה שותף לייסוד התנועה לחופש המידע, תומכת בשקיפות מלאה של מלוא האינטרסים של חברי הכנסת ושל הסדרי ניגוד העניינים שהם חותמים. כל חבר כנסת יחתום על הצהרת הון מלאה ושקופה, ויצהיר על כל האינטרסים שלו ושל משפחתו ומקורביו.

כולנו

לא זו בלבד שבכוונתנו להמשיך לעשות זאת, אלא שעשינו זאת גם בכנסת הקודמת ונמשיך לפעול ברוח זו.

(הערת הכותב: זה לא נכון. לא כל חברי כולנו חשפו את אחזקותיהם, נכסיהם והסכמי ניגוד העניינים שלהם בכנסת החולפת).

מרצ

חברי הכנסת, שרי הממשלה ופקידי ממשל בכירים יחוייבו לנהל יומנים שקופים לציבור, למעט כשעסקינן בפגישות אישיות ולפרסם סיכום של פגישותיהם.

בנוסף, חברי הכנסת, שרי הממשלה ופקידי ממשל בכירים יחוייבו לדווח בפירוט על כל פגישה שכללה שדלנים, או שבמהלכה נתבקשו לקדם מהלכים, שיש בהם משום קידום אינטרסים כלכליים של גופים פרטיים.

מרצ תפעל להגברת השקיפות בעבודת השתדלנים בכנסת, ולפרסום ציבורי של המידע אותו הם מעבירים לחברי הכנסת.

שאלה 3: מהי תכנית העבודה שלכם למיגור השחיתות ברשויות המקומיות?

למשל, לפעול לחיזוק העצמאות של מבקר העירייה והיועץ המשפטי המקומי, ולחייב כל רשות לפרסם כיצד הוציאה את כספי התושבים.

גשר

כן. (הערה: זאת באמת התשובה שהם שלחו לנו)

הימין החדש

הצעת חוק בנושא עברה את אישור ועדת השרים לחקיקה, בתמיכת שרת המשפטים. ככל שהכוונה להרחיב את החקיקה לתחומים נוספים, הרי שהעניין נמצא באחריות משרד הפנים ועל השר הממונה לתכלל את הטיפול בנושא.

העבודה

נאבק בשחיתות ברשויות המקומיות, בדיוק כפי שנאבק בשחיתות בכלל המערכות הציבורית בארץ. נקצוב את כהונת ראשי הרשויות ל-3 קדנציות רצופות מקסימום, כדי למנוע סיאוב במנגנונים המקומיים ולאפשר תחלופה בריאה של מוקדי הכוח. נחזק את מעמדם החוקי של שומרי הסף המקומיים, לרבות היועץ המשפטי ומבקר העיריה, כדי למנוע מצבים של "אפקט מצנן" בעקבות התנכלויות מצד ראש רשות סורר. אנחנו משוכנעים שהשרשת נורמות של הוגנות, שקיפות ומנהל תקין בממשלה ובכלל המערכות הציבוריות, תחלחל גם לרשויות המקומיות".

בעבודה הוסיפו כי גיבשו תכנית "ישראל ללא שחיתות". לדבריהם: "זו תכנית מקיפה של מפלגת העבודה למאבק בשחיתות, לחיזוק שלטון החוק, להבטחת המנהל התקין ולהגברת השקיפות במערכות הציבוריות. התכנית כוללת הבטחה ברורה להפסיק את תרבות הג'ובים בשירות הציבורי, לתמרץ את הטובים ביותר למערכת, לחזק את גורמי אכיפת החוק והמשפט ולהכניס תרבות שלטונית מתקדמת במוסדות הממשל.

חדש

חדש פעלה, פועלת ותפעל לשקיפות מלאה של סבך האינטרסים של הנבחרים   ברשויות המקומיות – כולל ראשי הערים והרשויות, סגניהם, חברי מועצות הערים והמועצות המקומיות ומשרות האמון. כמו כן, חדש מציעה לפרסם באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות את התקציב העירוני המלא, סעיפיו, הכנסותיו והוצאותיו. צעדים ברוח זו כבר נעשו לפני שנים אחדות על ידי סיעת "עיר לכולנו" בראשות דב חנין ונמשכים כעת על-ידי נבחרי סיעת "אנחנו העיר" במועצת העיר ת"א-יפו. כמו כן, יש לאמץ את שיטת ה"תקציב השיתופי" הקיימת ברחבי העולם, לפיה לתושבי שכונות העיר חלק בקביעת יעדי התקציב העירוני והפיקוח על הוצאות העירייה.

יהדות התורה

אנו נדון לגופה של הצעה ונתמוך בהגברת השקיפות.

ישר

מפלגת ישר מחוייבת למאבק ללא פשרות בשחיתות בכלל, וברשויות מקומיות בפרט. יוקם בית דין מיוחד לשיפוט של עובדי ציבור בעבירות שחיתות, שינוהל על ידי שופט חוקר, בעל סמכויות, בדומה למערכת באירופה. ברשויות המקומיות יש לחזק את העצמאות ואי התלות של שומרי הסף, המבקר הפנימי, והיועץ המשפטי

כולנו

להבדיל ממפלגות אחרות שמדברות ומצהירות, מפלגת כולנו הובילה בכנסת הקודמת את קידום התיקון לפקודת העיריות המוכר בשמו "חוק טוהר המידות בשלטון המקומי", שגובש בהתבסס על דוח ועדה ממשלתית בינמשרדית בשיתוף המרכז לשלטון מקומי בנושא זה.

במסגרת זו, אף שניסינו להחתים ח"כים מסיעות אחרות בקואליציה ובאופוזיציה, אף סיעה למעט חברי סיעת כולנו לא חתמה על הצעת החוק בנימוק ש"לא רוצים להסתכסך עם ראש רשות כזה או אחר".

מפלגת כולנו מחויבת לקדם את הצעת החוק, הכוללת רפורמות מרחיקות לכת בעבודה הרשויות המקומיות, לרבות חיזוק מעמד שומרי הסף בראשות המקומית ועוד

מרצ

חד משמעית כן. הביקורת הציבורית על השלטון המקומי חלשה יותר ופרשות שחיתות נדחקות לשולי השיח הציבורי. על אף שבידי שר הפנים מצויים הכלים לטיפול בנושא (יכולת לפטר ראשי ערים, הקמת ועדה קרואה, הפעלת נוהל חיוב אישי) עדיין קיימות לא מעט תופעות של שחיתות בשלטון המקומי, הפוגעות, לעיתים, במצבם של ישובים שלמים. יש לנקוט בסדרה של צעדים פרטניים למיגור השחיתות ברמה המקומית.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • הפעלה נרחבת של הסנקציות המצויות בידי שר הפנים כלפי ראשי ערים ומועצות מקומיות, ובפרט נוהל חיוב אישי במקרים של עבירות.
  • חיוב ראשי ערים ומועצות בפרסום כל פגישותיהם עם מועמדים לקבלת מכרזים בכלל ובתחום התכנון והבנייה בפרט.
  • חיוב קיומן של ועדות חובה במועצות המקומיות (בנושאים כמו: סביבה, חינוך, רווחה ועוד) אשר יכינו תכנית פעולה למועצה ויפקחו על ביצועה.
  • כל נושאי המשרות הבכירות ברשות המקומית, וכן כל חברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יחויבו בהגשת הצהרת הון מיד עם מינוים ובכל שנה במשך השנתיים שלאחר עזיבת התפקיד למבקר המדינה או למוסד אחר שייקבע בחוק. הצהרות אלה יבדקו כחוק ע"י מבקר המדינה או מוסד אחר שייקבע לכך ויפורסמו באופן מוסדר.
  • קיום חובת רישום פרוטוקולים ופרסומם באינטרנט של דיונים בתהליכי רגולציה, הן ברשויות שלטוניות (כמו מנהל מקרקעי ישראל) והן בוועדות תכנון ובניה ברשויות מקומיות.
  • חיוב רשויות שלטוניות בפרסום דוחות חשבונאיים, המפרטים הטבות שלטוניות אשר הוענקו למגזרים שונים, כולל הנחות מס.
  • חיוב ראשי רשויות מקומיות בפרסום שיקוליהם לגבי מתן פטורים הקשורים להיתרי בנייה.
  • קיום חובת פרסום פניות אשר הוגשו לעובדי ציבור להטבות שלטוניות או סיוע של עובדי ציבור. רשויות המנהל הציבורי יהיו מחויבות לספק לאזרחים, ביוזמתן, מידע מלא על זכויותיהם על-פי חוק חופש המידע, אשר נחקק ביוזמת מרצ.
  • תובטח הגנה על צנעת הפרט מפני העברת מידע בעניינו של אדם ללא ידיעתו והסכמתו.

מצביעים רציונלי עם דן אריאלי – פרק 2: ניגוד אינטרסים

פרק נוסף במיזם המשותף שלנו עם פרופ' דן אריאלי, לקראת הבחירות הקרובות – "מצביעים רציונלי", ובסרטון היום: על ניגוד אינטרסים

כאשר פוליטיקאים פועלים בניגוד אינטרסים, הסיכוי שהם ייצגו אותנו, הציבור, הוא מאוד נמוך. בכנסת הקרובה חברי הכנסת צריכים פשוט להימנע ממצבים כאלה – ושקיפות יכולה לעזור להם בזה. מי שחושף יומן – יחשוב פעמיים לפני שייפגש עם בעל עניין.

המשיכו לעקוב צמוד, כי זה רק אחד מתוך סדרת סרטוני דן אריאלי שנפרסם לקראת הבחירות – וזאת לצד עוד ועוד כלים שאנחנו בונים, שיסייעו לכם להצביע מהראש.

נציג הקהילה האתיופית ברשימה של גנץ: לוביסט לשעבר

אחרי שבעבודה ניסתה להשתלב לוביסטית (בהירה ברדוגו), ובליכוד הצליחה (קרן ברק) – אנחנו חושפים שגדי יברקן, נציג הקהילה האתיופית ברשימת חוסן לישראל, עבד בחברת "פוליסי" ונהנה בעבר מתרומה גבוהה מבעלי החברה, בוריס קרסני

| שבי גטניו |

גדי יברקן, נציג קהילת יוצאי אתיופיה ברשימת "חוסן לישראל", הועסק בעבר על ידי הלוביסט בוריס קרסני, בעל חברת הלובינג "פוליסי". יברקן אף זכה מקרסני לתרומה בגובה 25,000 ש"ח כשהתמודד בבחירות המקומיות ברחובות.

יברקן היה ממובילי המאבק לשוויון של יוצאי אתיופיה ועלה לכותרות לראשונה ב-2007, כאשר התעמת עם עו"ד רם כספי – שבאותה תקופה יוחסה לו בתקשורת אמירה לכאורה פוגענית כלפי יוצאי אתיופיה ("הם סוג ב"). יברקן, אז יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי ליהודי אתיופיה, אמנם התעמת עם כספי – אך בהמשך השניים דווקא התחברו.

גדי יברקן ועו"ד רם כספי. בהתחלה התעמתו, בהמשך התחברו

שנה לאחר מכן, החל יברקן לפעול בכנסת כלוביסט של "פוליסי", חברת הלובי העוצמתית בבעלות בוריס קרסני. "פוליסי" אישרו בפנינו את המידע ומסרו כי יברקן אכן "עבד 8 חודשים ב-2008".

הקישור בין יברקן, הלוביסט קרסני ועו"ד כספי שב ומופיע ב-2013, כאשר יברקן התמודד בבחירות המוניציפליות ברחובות. מרשומות מבקר המדינה עולה כי קרסני תרם להתמודדות של יברקן כ-25,000 ש"ח. לפי פרסום של מקומון ברחובות, מדובר היה בתרומה הגדולה ביותר של אדם בודד באותן בחירות. כספי תרם ליברקן באותן בחירות 4,518 ש"ח.

בוריס קרסני הוא אולי הלוביסט הוותיק והחזק בישראל. החברה שבבעלותו, "פוליסי", מייצגת בכנסת ובמשרדי ממשלה עשרות גופים מסחריים מהגדולים בישראל: איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח, פיליפ מוריס, תנובה, אסם, התאחדות הקבלנים, גוגל, eBay ועוד. כל אלה מעוניינים לקדם אינטרסים מסחריים מול חברי כנסת, שרים ופקידות ציבורית.

מה הבעיה בלוביסט שהופך להיות ח"כ? כתבנו על כך פה.

תגובות

אז למה קרסני תרם כל כך הרבה כסף ליברקן בבחירות של 2013? שני הצדדים סירבו לספר לנו.

מ"פוליסי" נמסר כי יברקן לא הועסק על ידי החברה מעבר לאותם 8 חודשים, אך אין להם מידע לגבי העסקה אפשרית של יברקן בעסקיו האחרים של קרסני בארץ ובחו"ל.