פוסטים

בית המשפט דחה את ניסיונות הנאשמים לעיכוב במשפט ההון-שלטון-עיתון

עורכי הדין ביקשו דחיה של שנה ויותר, אך השופטת קבעה כי הדיונים יחלו בינואר ויתקיימו שלוש פעמים בשבוע • במהלך הדיון הפרקליטות גילתה כי בעוד פרקליטי המו"לים נמצאים איתה בקשר שוטף, עורכי-דינו של נתניהו לא פנו אליה עד היום • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |

שלב הראיות במשפט הפלילי נגד בנימין נתניהו, ארנון "נוני" מוזס והזוג שאול ואיריס אלוביץ' ייפתח בחודש ינואר הקרוב ויתקיים שלוש פעמים בשבוע. זאת, לפי הודעתה הבוקר (ראשון) של השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בסיומו של דיון מוקדם שנערך בבית-המשפט המחוזי בירושלים, תוך שהיא דוחה שלל טענות שהעלתה סוללת עורכי הדין של הנאשמים: ראש ממשלה מכהן, מו"ל ועורך אחראי של קבוצת תקשורת גדולה ומו"לים לשעבר של אתר חדשות גדול.

על אף אופיו הטכני, הדיון עורר מטבע הדברים התעניינות תקשורתית גדולה. עשרות עיתונאים הגיעו לבית-המשפט המחוזי בירושלים, אך כמו בדיון הראשון, מלבד צוות צלמי פול, העיתונאים לא הורשו לעלות לקומה השלישית, שם נמצא אולמה של השופטת פרידמן-פלדמן. תחת זאת נאלצו העיתונאים לצפות בשידור במעגל סגור של המשפט מאולמות שבקומה השנייה.

קראו כתבות נוספות בסיקור משפט המו"לים:

עיקרו של הדיון הוקדש לטענות שונות מצד הסנגורים באשר לפרק הזמן שעדיין דרוש להם כדי להיערך כראוי לתחילת שמיעת הראיות בתיק.

עו"ד ז'ק חן, המייצג את בני הזוג הנאשמים אלוביץ', אמר כי רק בסוף השנה הנוכחית יסיימו לעבור על כל חומר החקירה ולאחר מכן יזדקקו לכמה חודשים נוספים כדי להתכונן לחקירות העדים, כך שלא ניתן יהיה להתחיל בשלב ההוכחות עד אמצע השנה הבאה.

בהמשך הוסיף כי אם שמיעת הראיות במשפט תתחיל בתיק 4000, שבו מעורבים בני הזוג אלוביץ', לא יהיה מנוס מלדחות עוד יותר את שלב הראיות. התאריך בו נקב עו"ד חן נמצא הרחק בעתיד: סוף שנת 2021.

עו"ד נוית נגב, באת-כוחו של הנאשם מוזס, הבהירה כי גם הם זקוקים לזמן נוסף עוד לפני שבכלל יגישו בקשה על הסרת חיסיון מחלק מחומרי החקירה. אולם מי שהרחיק לכת עוד יותר היה עורך דינו של הנאשם נתניהו, עו"ד יוסי שגב, שהצטרף לאחרונה לצוות הגנה של ראש הממשלה. שגב הציע להמתין חצי שנה עוד לפני שבכלל קובעים את המועדים לתחילת שלב ההוכחות.

פרקליטת הנאשם אלוביץ' מודיעה על "אירוע חמור"

הנאשמים כולם קיבלו פטור מהתייצבות בדיון אך הנאשם אלוביץ' החליט בכל זאת להגיע ונכח באולם. זמן קצר לאחר פתיחת הדיון התברר מדוע. עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את בני הזוג אלוביץ' יחד עם עו"ד חן, פנתה לשופטת בנימה דרמטית. "מבחינתנו נפל דבר", אמרה. לדבריה, אלוביץ' התעקש להגיע היום לבית-המשפט לאור "אירוע חמור שמבחינתנו משליך על המשפט".

שאול אלוביץ', בדיון הפתיחה בבית המשפט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

האירוע, הסבירה, נוגע למפגש שנערך לאלוביץ' עם בנו אור אלוביץ', במסגרת חקירתו במשטרה. כפי שפורסם בעבר על ידי העיתונאי עמית סגל בחדשות 12, כבר בפתח הפגישה בין השניים ניסה אלוביץ' הבן לשכנע את אביו להחליף את עו"ד חן בעו"ד אחר שיהיה נוח יותר לאפשרות של חתימת הסכם עד מדינה. לפי הפרסום, אלוביץ' השיב כי יהיה עליו לשקר כדי להפוך לעד מדינה.

בעקבות פרסום השיחה בין הבן לאב התעוררה ביקורת על פגיעה אפשרית בזכויות החשוד, והיועמ"ש נדרש לבדוק את האירוע. בסיום הבדיקה הודיע כי לא הייתה כל התערבות מצד החוקרים או ניסיון לשדל את הבן אלוביץ' לשכנע את אביו.

"קיבלנו את חומר החקירה ואנחנו לומדים את החומר", אמרה עו"ד רוזן-עוזר לשופטת, "ומצאנו מזכר שמתעד מפגש של החוקרת עם אור אלוביץ' ביום החקירה". לאחר מאמצים גדולים, לדבריה, נמצא בחומרי החקירה התמליל של השיחה בין החוקרת לאלוביץ' הבן, אולם שם, ממש לפני שהחוקרת שואלת את אלוביץ' האם ירצה "לדבר עם אביו על הנושא הזה", העמוד מלא בסימני שלוש נקודות.

חיפוש נוסף בחומרי החקירה הניב את הקלטת השיחה בין החוקרת לאלוביץ' הבן, וממנה עולה כי החוקרת בפירוש שוחחה עמו על אפשרות של החלפת הייצוג של אביו לכזה שיקל על חתימת הסכם עד מדינה.

איריס אלוביץ', נאשמת במשפט המו"לים. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עו"ד רוזן-עוזר הקריאה שיחה שלמה שהתקיימה בין חוקרת המשטרה לאלוביץ' הבן, ואשר לדבריה אין לה כל זכר בתמליל שקיבלו, ובה עודדה אותו לשוחח עם אביו על ייצוגו המשפטי. לדברי עו"ד רוזן-עוזר, מעבר לגילוי כי המשטרה פעלה כאן בניגוד לחוק ומעבר למה שמסתמן כהטעיית היועמ"ש בידי המשטרה, הפער בין קלטת השמע לתמליל שלה משליך על כל עשרות אלפי שעות ההקלטה שהתקבלו מהפרקליטות במסגרת חומר הראיות.

"אני לא יכולה להגיד שקיבלתי את חומר החקירה כמו שישנו אצל הרשויות", הדגישה, "אנחנו לא באירוע של לפתוח יומנים", כלומר, לקבוע מועדים לדיוני הוכחות. לדברי עורכת דינו של הנאשם אלוביץ', "מסתירים מאתנו את האמת בתיק הזה ואנחנו לא נוכל להשלים עם הדבר הזה. תחת מעטה של שלוש נקודות נעשה פה ניסיון לשבש את ההליכים ולהסתיר את להיטות היתר של המשטרה".

התובעת עו"ד ליאת בן-ארי אמרה כי זו הפעם הראשונה שהיא שומעת טענות לפער בין ההקלטה לתמלול וכי בכל מקרה לסנגורים יש את כל ההקלטות כך שהם תמיד יכולים לבדוק מה נאמר בכל מקום שבו התמליל לא ברור. "עיקר הדברים נמצאים בתמלילים", אמרה.

עו"ד בן ארי, התובעת. "זה נוח להגנה לבקש תמלול כדי לדחות את הדיון" (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

השופטת פרידמן-פלדמן לא הקלה עליה. "עיקר זה לא הכל", אמרה השופטת. "עיקר של התביעה זה לא עיקר של ההגנה. והשאלה היא אם זה רק התמליל הזה. […] אם בתמליל אחד מישהו בחר לעשות שלוש נקודות ולא לתמלל עד הסוף אולי יש עוד תמלילים? האם הם צריכים עכשיו לשבת ולהקשיב לכל הקלטות ולבדוק הכל מהתחלה? מי יעשה את זה?"

"אני לא רואה עכשיו מצב שבו לוקחים את כל ההקלטות האלה ומההתחלה מתמללים את הכל", אמרה עו"ד בן-ארי, והוסיפה: "אולי זה נוח להגנה לבקש בקשה כזו כי זה משרת את האינטרס המאוד ברור שלה לדחות את הדיון". על משפט אחרון זה מחו באי-כוח בני הזוג אלוביץ', שטענו כי מה שעומד לנגד עיניהם הוא אך ורק השאיפה למשפט צדק שיחתור לגילוי האמת, ולא כל אינטרס אחר.

פרקליט הנאשם נתניהו מחפש "סימנים של אמת"

כאמור, גם לבא-כוחו החדש של הנאשם נתניהו, עו"ד יוסי שגב, היתה הצעה לדחות את ההליכים במשפט, אך עוד לפני שהספיק לטעון נדרש להבהיר את מעמדו. רק לאחרונה נכנס עו"ד שגב בנעליו של עו"ד מיכה פטמן, שייצג את נתניהו בדיון הראשון של המשפט אך פרש כשהתברר כי לראש הממשלה לא אושרה קבלת הלוואה של מיליונים לצורך מימון הגנתו המשפטית.

כשהשיב עו"ד שגב כי קיבל מנתניהו יפוי כוח לייצגו אך ורק לישיבה זו פרצו בצחוק קל העיתונאים שצפו בדיון בשידור במעגל סגור. גם השופטת פרידמן-פלדמן לא רוותה נחת מהאמירה של עו"ד שגב. "מה זה אומר יפוי כוח רק להיום?", שאלה. "מה אדוני עושה כאן?". בהמשך הוסיפה כי לא יתכן שבכל דיון יבוא עו"ד חדש מטעם נתניהו עם יפוי כוח ליום אחד. "זה לא יעבוד כך, צריך להיות כאן ייצוג", אמרה.

נתניהו בדיון הפותח (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עו"ד שגב הבטיח כי עד לישיבת התזכורת הבאה במשפט הוא "מתכוון לפתור את בעיית הייצוג" באחת משתי אפשרויות: "או שיהיה מימון שמאפשר הגנה לנאשם על ידי עורכי-הדין שהוא רוצה, או שנמצא פתרון אחר לעניין הזה". עו"ד שגב לא פירט מהו הפתרון האחר.

בהמשך הסביר עו"ד שגב מדוע לדעתו בכל מקרה יש לדחות את שלב ההוכחות בתיק. במקום פערים בחומרי הראיות, עו"ד שגב דיבר על על מגפת הקורונה. "אני לא יכול לחקור עדים עם מסכה", אמר, אך השופטת דחתה טענה זו מיד: "תאמין לי שאפשר, עושים את זה כאן יום יום".

עו"ד שגב התעקש כי במשפט שבו פעמים רבות יש להכריע במצב של מילה נגד מילה, לא ניתן יהיה לראות "סימנים של אמת" אצל העד. השופטת פרידמן-פלדמן שאלה אם עו"ד שגב מציע לסגור את בתי המשפט לחודשים הקרובים, ואחרי שהשיב בשלילה הורתה לו להתקדם.

בשלב זה אמר בא-כוחו של ראש הממשלה כי "יש לנו מחשבה" להגיש בקשה לביטול כתב האישום בעילת "הגנה מן הצדק", כלומר בשל התנהלות פגומה של גורמי החקירה, כגון רדיפה או אכיפה בררנית, שפוגעת ביכולת של הנאשם נתניהו להגן על עצמו כראוי. אמירה זו לא זכתה לתגובה מצד השופטת, התובעת או באי-כוח הנאשמים האחרים.

עו"ד יוסי שגב פרקליטו של נתניהו. "לא יכול לחקור עדים עם מסכה" (צילום: ריקו שירזי, פלאש 90)

כשעו"ד בן-ארי קיבלה שוב את רשות הדיבור ציינה שבעוד באי-כוחם של הנאשמים בני הזוג אלוביץ' והנאשם מוזס נמצאים איתה בקשר רציף, שואלים שאלות לגבי חומר הראיות ומקבלים תשובות, באי כוחו של הנאשם מספר 1 בנימין נתניהו לא פנו אליה עד היום ולו בבקשה אחת ונראה כי הם כלל אינם מבקשים לקדם את התיק.

לאחר שסיימה לשמוע את טענות כל הצדדים הודיעה השופטת פרידמן-פלדמן: "אני קובעת כרגע תאריכים כדי להכניס לאיזושהי מסגרת. זה לא מה שביקשתם אבל זה מה שאני קובעת". בתוך שבוע תידרש הפרקליטות להשיב לטענות באת-כוח בני הזוג אלוביץ' לפערים בין הקלטת לתמליל. בקשות לגילוי חומרי חקירה והסרת חיסיון יוגשו בתוך חודשיים. תשובת הנאשמים לאישומים תוגש בתוך שלושה חודשים, ושלב הראיות, כאמור, יחל בינואר 2021, ויתקיים מדי שבוע בימים שני, שלישי ורביעי.

לאחר החלטת השופטת ביקש עו"ד ז'ק חן לאפשר לו להגיש בקשה לרווח את הדיונים, כך שלא יתקיימו ברצף. הדיון הבא במעמד הנאשמים, יתקיים בפני הרכב השופטים המלא ויעסוק בתשובות לאישומים שיגישו ובטענות המקדמיות שיעלו.

*  *  *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

משפט המו"לים נפתח: התקשורת עומדת לדין והעיתונאים נשארים בחוץ

נפתח משפטם של המו"לים ארנון מוזס ושאול אלוביץ' • באולם נכח עיתונאי אחד שאמר מילה אחת: כן • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |

מגפת הקורונה הביאה עימה שינויים רבים, גדולים וקטנים. אחד מהם בלט בדיון שהתקיים אתמול (ראשון) בבית-המשפט המחוזי בירושלים: הנאשמים המתוקשרים לא נאלצו להתבזות בכיסוי פניהם בפריטי לבוש או בהסתרת פניהם בכפות ידיהם, ויכלו להתחבא מאחורי החובה לחבוש מסיכות רפואיות. ארנון (נוני) מוזס, שבמשך שנים רבות קשה היה למצוא תמונה עדכנית שלו בארכיוני הצילומים, עלה חפוי ראש ועטוי מסיכה במדרגות אל אולם בית-המשפט. על שאלתי האם שקל להתפטר מתפקידו כעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" מוזס בחר שלא להשיב.

היום, אחרי שנים של חקירה, עיכובים, דחיות, קמפיין תעמולה חסר תקדים נגד מערכת המשפט ומגפה עולמית אחת, נפתח משפטם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל המו"לים נוני מוזס ושאול ואיריס אלוביץ'. השלושה נאשמים כי קיימו או זממו לקיים ביניהם עסקאות שוחד: נתניהו סיפק או הבטיח לספק שימוש בכוחו השלטוני לטובת בזק שבשליטת אלוביץ' ו"ידיעות אחרונות" שבבעלות מוזס. אלוביץ' ומוזס, מנגד, הבטיחו להטות את הסיקור בכלי התקשורת שלהם כך שישרת את נתניהו, יציגו אותו ואת משפחתו באור חיובי, יצנזרו סיקור ביקורתי ולעומת זאת יסקרו באופן שלילי את יריביו הפוליטיים.

הדיון, שארך כשעה, הוקדש בעיקר לנסיונות של באי כוח הנאשמים לדחות ככל הניתן את המשך המשפט, אולם עסק גם בהופעתם בתקשורת של עדי תביעה, בעקבות שידור פרק בתוכנית "המקור" ביום חמישי, מעין משפט דמה ב"תיק 4000". מדובר בתיק שבו נתניהו נאשם כי סידר לבזק של אלוביץ' הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים כדי שירתום למענו את "וואלה", אחד מאתרי החדשות הנפוצים בישראל.

שאול אלוביץ', בדיון בבית המשפט (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

עו"ד ז'ק חן, המייצג את אלוביץ', התרעם על כך מול השופטים וכינה את המשדר "קרקס": "ביום חמישי התראיינו ארבעה-חמישה עדי תביעה מרכזיים בתיק בתוכנית טלוויזיה. זאת עוד לא היה. […] אנו מבקשים שהמשפט יתנהל דרך בית-המשפט הזה. איננו יכולים, ובוודאי בית-המשפט לא ירשה שיעשו איתו תחרות מחוץ לכותלי בית-המשפט. […] אנו מבקשים מבית-המשפט שיורה לתביעה להורות לעדיה אחד-אחד שאסור להם להתראיין, ואת דברו יאמר בדוכן העדים כאשר ייחקר בחקירה ראשית ונגדית על-ידי נציגי התביעה ועל-ידינו".

משפט המו"לים: למה בחרנו להתמקד במוזס ואלוביץ'?

עו"ד חן סיפר כי עם שידור הקדימון לתוכנית "המקור" פנה לפרקליטות בבקשה לעצור את השידור, אולם היועץ המשפטי לממשלה השיב במשפט אחד: "אין בכוונתי להתערב". כעת, הוסיף, "בלית ברירה אנו עותרים לבית-המשפט מכוח תפקידו להבטיח את התנאים שיתקיים כאן משפט צדק והליך הוגן לנאשמים, ושהאמת תצא לאור. אני בטוח שבעניין זה התביעה שותפה לעמדתנו שכך צריך לעשות לעדים ולא טוב שעדים יתראיינו".

עו"ד ליאת בן-ארי, המנהלת את התביעה מטעם הפרקליטות, הבטיחה שהתביעה תזכיר כבר היום או מחר לכל העדים מטעמה שאסור להם להתראיין. "אני לא חושבת שצריך החלטה של בית-משפט על זה", אמרה. למרות זאת, סמוך לאחר תום הדיון יצאה החלטה מטעם השופטים שלפיה הם "רשמו לפניהם" את הודעת בן-ארי על כך ש"בימים הקרובים" יובהר לכל עדי התביעה כי "נאסר עליהם להתראיין בתקשורת".

ושמו ייקרא נוני

גם נתניהו תקף את "המקור" בדברים שאמר לפני שנכנס לאולם. שלא כמו עורכי-הדין, הוא נקב בשם המפורש. התקשורת נכחה באולם ברוחה – בכתב האישום כמו גם בטענות הסניגורים, אולם נעדרה ממנו בגופה. למעשה, העיתונאי היחיד שנכח באולם היה מוזס, שמכהן כעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" (השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, בבדיקת הנוכחות שערכה בתחילת הדיון, הכריעה בשאלת שמו של מוזס כשבחרה להשתמש בכינוי "נוני" ולא בשמו המלא). עיתונאי אחד, שאמר מילה אחת במהלך כל הדיון – "כן" – כשנשאל האם הוא מבין את האישומים נגדו.

ארנון (נוני) מוזס בדיון הפתיחה. העיתונאי היחיד בדיון (צילום: יונתן שינדל פלאש 90)

מלבדו היה האולם נטול עיתונאים. נציגי התקשורת נאלצו להתקבץ בשלושה חדרים נפרדים בקומה מתחת לאולם שבו התקיים המשפט ולצפות בדיון בטלוויזיה במעגל סגור שכוונה אל השופטים.

מבחינה עיתונאית מדובר היה בפארסה. אף אחד מהנוכחים באולם לא ישב על ספסל הנאשמים שלצד השופטים; לכן כיכבו בשידור עורפו של מוזס ועורפו של נתניהו. מאלוביץ' לא נראה אפילו עורף, אם כי לפני תחילת הדיון ניתן היה להבחין ברעמת שיער. לא ניתן היה לראות את פרצופיהם של הנאשמים ולבחון את תגובותיהם, לא ניתן היה לשמוע אמירות אגב מהספסלים, ובקיצור – לא ניתן היה לסקר את הדיון באופן מקצועי וראוי. מבחינה זו, לפחות, תאם המעמד את הטענות שמופיעות בכתב האישום לגבי איכויותיה של העיתונות הישראלית.

תיק שרירי מאוד

בדיונים הבאים ייתכן שהאולם לא יהיה רק נטול עיתונאים, אלא גם נטול נאשמים. השופטת פרידמן-פלדמן היא שהעלתה לקראת סוף הדיון את האפשרות לפטור את נתניהו, מוזס ובני הזוג אלוביץ' מהגעה לדיונים, שיהיו טכניים בעיקרם עד פתיחת שלב ההוכחות. מיותר לציין שהסניגורים הסכימו כולם. "ראש הממשלה אמר שיעשה מה שהדין מחייב אותו, ולכן הוא כאן", אמר בשם נתניהו עו"ד מיכה פטמן, "בישיבות האלה אם הם [הנאשמים] לא יגיעו, נצמצם את הקרקס התקשורתי". עו"ד בן-ארי הסכימה.

עו"ד ליאת בן ארי, התובעת במשפט המו"לים (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

מלבד הנאשמים נכחו באולם עו"ד ליאת בן-ארי מטעם התביעה, ומולה ארבעה סניגורים: פטמן, חן, מיכל רוזן-עוזר ונוית נגב. מגפת הקורונה צימצמה את סוללות עורכי-הדין לארבעה נציגים אלו, אחד לכל נאשם.

במהלך המשפט ביקש עו"ד פטמן, המייצג את נתניהו, לאפשר לעו"ד עמית חדד להיכנס לאולם במקומו ולשאת דברים, משום שהוא "מכיר את התיק יותר זמן". עו"ד נגב, המייצגת את מוזס, הציעה לצאת כדי לאפשר לחדד להיכנס. "את הסנגורית היחידה של מוזס באולם", הגיבה השופטת פרידמן-פלדמן, "אי-אפשר להשאיר אותו לבד".

כאמור, עיקר הדיון הוקדש לנסיונות הסניגורים למתוח עד כמה שאפשר את משך המשפט, בטענה כי הם זקוקים לזמן רב כדי ללמוד את חומרי החקירה, שמסתכמים ב"230 קלסרים" בתיק 4000 ו"כ-300 קלסרים" בשני התיקים האחרים.

כדי לתמוך בטענותיהם אלה הכבירו הסניגורים טענות שנראה היה כאילו יצאו מכיוונה של התביעה. כך, כדי לשכנע את בית-המשפט כי על עורכי-הדין לעבור על כל מסמך ומסמך מחומרי החקירה, אמרו הסניגורים כי מדובר ב"תיק שרירי מאוד" ש"אין בו שומנים", ושכל פריט מידע בו חשוב. בנוסף הצהירו הסניגורים כי הפרשיות השונות קשורות זו לזו: "לפרשות יש רצף מסוים", נטען, והן בנויות כ"מקשה אחת".

בן-ארי, מצדה, אחרי שהעירה שבפרקליטות לא מדברים על "קלסרים" אלא על "קרגלים", הציבה את טענות הסניגוריה בפני סולם פרופורציות שונה: "תיק 4000" כולל לדבריה 68 קרגלים, "תיק 1000" ו"תיק 2000" כוללים יחד כ-40. לעומתם, תיק הולילנד, שגם בו ייצגה בן-ארי, כלל 1,200 קרגלים.

מחכים לסנגורים

התובעת סברה כי כדי ללמוד את חומרי החקירה "צריך שלושה-ארבעה חודשים", והזכירה כי ההחלטה על הגשת כתב האישום (בכפוף לשימוע) ניתנה כבר בפברואר 2019 – הנאשמים הם אלה שהחליטו לא לקחת את חומרי החקירה ולחכות עד אפריל-מאי 2019. במועד זה נטלו את החומרים שהם "ליבת החקירה".

גם לאחר הגשת כתב האישום בחרו הנאשמים לא לקחת את חומרי החקירה, אלא לחכות לסיום הליך הסריקה שנעשה בידי הפרקליטות, מעשה שעיכב את המסירה בעוד כמה חודשים. כך או כך, אמרה בן-ארי, הנאשמים והפרקליטים מכירים את טענות התביעה כבר שנה וחודשיים.

כשבן-ארי קבעה שמספיקים "שלושה-ארבעה חודשים" ללימוד התיק מאפס נשמעו המהומי תרעומת מצדו של עו"ד פטמן. עו"ד ז'ק חן אמר שנחוצים פרקי זמן "משולשים ומרובעים" מאלו שבהם נקבה בן-ארי, כלומר כשנה. בשלב מסוים נקבה השופטת במועד של "חצי שנה", כששאלה אם גם לטענות המקדמיות יש צורך בחצי שנה. ייתכן שבכך רמזה לשיהוי שתיתן בפועל לסניגוריה.

הדיון הבא, שבו יודיעו הסנגורים על התקדמותם בלימוד התיק, יתקיים ב-19.7.

הדיון נערך בפני השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם. את המדינה ייצגה פרקליטות מחוז תל-אביב. את מוזס ייצגו עורכי-הדין נוית נגב, איריס ניב-סבאג, יאנה פוגל-סלוצניק ואריאל אילוז. את שאול אלוביץ' ייצגו עורכי-הדין ז'ק חן, שי אילון ותאיר בן-שושן. את רעייתו ייצגו עורכי-הדין מיכל רוזן-עוזר ונעה פירר. את נתניהו ייצגו עורכי-הדין מיכה פטמן ועמית חדד.

*  *  *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

הסלחנות הציבורית לשחיתות העיתונאית היא שאיפשרה לה לשגשג

המשפט שהחל היום בתיקי "2000" ו"4000" הוא הזדמנות נדירה, אולי חד-פעמית, לחשוף את הבגידה של המו"לים בישראל ולהציב תו תקן חדש • פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |

היום (ראשון) נפתח רשמית משפט השוחד של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל. העבירות הפליליות של נתניהו יעמדו באופן טבעי במוקד הדיון המשפטי, אך כדאי לכל אזרח להביט גם אל הקרקע שזימנה לראש הממשלה את ההזדמנות לבצע את העבירות שבהן הוא מואשם, השיטה המושחתת שבה פעלה ופועלת התקשורת הישראלית.

מלבד נתניהו יעמדו לדין שלושה נאשמים נוספים: ארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה בפועל והעורך האחראי של קבוצת "ידיעות אחרונות"; ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', ששלטו בחברת בזק ובאמצעותה באתר "וואלה". כל אחד מהנאשמים הוא סיפור בפני עצמו. כל אחד, כך על פי האישומים ואין ספור עדויות, פלש ברגל גסה למערכות החדשות בכלי התקשורת שבבעלותו כדי שאלו ישרתו את האינטרסים האישיים שלו על חשבון האינטרס הציבורי.

עוד על משפט המו"לים:

מוזס, רב-אמן בניצול אימפריית התקשורת שתחת שליטתו ליצירת קשרים מסועפים עם פוליטיקאים ואילי-הון, נקלע למרבה צערו לצירוף מקרים נדיר שבו שיחת שוחד מוקלטת ומתגלה באקראי אצל פקיד שהסתבך בפרשייה פלילית לא קשורה. בני הזוג אלוביץ', שהתקנאו ביכולת של מוזס לעשות בעיתונאים שלו כרצונו, היו מטרה לחקירת רשות ניירות ערך על עסקת בעלי עניין שלא קשורה כלל לאתר "וואלה" – וראו כיצד היא מתגלגלת לחקירה משטרתית. חקירה שבה התברר כי מנהלים ומקורבים הקליטו אותם ושמרו לשעת צרה שיחות והודעות ובהן בקשות אסורות והוראות חשודות בפלילים.

מבחינה פלילית, המו"לים שעומדים היום למשפט מואשמים בשוחד. מבחינה ציבורית יש להאשימם בבגידה באמון הציבור, שבשמו פעלו כלי התקשורת שלהם. כך או כך, מוזס ואלוביץ' הם רק דוגמאות לשיטה המושחתת. מבחינה ציבורית, באותה המידה, את מקומם היו יכולים למלא נוחי דנקנר של "מעריב" או אליעזר פישמן של "גלובס".

משום כך, לאורך המסע הארוך שיחל ביום ראשון, ראוי להפנות את המבט לחשיפה של התנאים שאיפשרו לתיקי 2000 ו-4000 להפוך למציאות מכוערת. בעוד שכל התקשורת תתמקד ובצדק בראש הממשלה הישראלי הראשון אי פעם שמנהל משפט שוחד בעודו מכהן בתפקידו, העין צריכה לבחון במקביל גם את מוזס, המו"ל הישראלי הראשון שמנהל משפט שוחד בעודו מכהן בתפקיד העורך האחראי.

סיאוב של שנים: כך ניצל מוזס את כוחו

חשוב לבחון בעיקר את התשתית המושחתת שהציב מוזס ופיתח לאורך השנים, פיתיון שהניב בסופו של דבר דג שמן במיוחד: יחסי תן-וקח עם בעלי ההון והשררה; קידום דיווחים או הצנעתם בהתאם לצורך; תקיפת יריבים וחנופה למקורבים.

אם מוזס לא היה מנצל לאורך שנים מונופול תקשורתי – אולי חסר תקדים במדינה דמוקרטית – כדי להשיג עמדה חריגה במערך הכוחות הישראלי, נתניהו לא היה נזקק למיליארדר הימורים שיקים עבורו מפלצת דורסנית כמו "ישראל היום"; מוזס לא היה נדחק לפינה ומן הסתם לא היה מנהל משא ומתן עברייני בחוסר זהירות מופגן.

בלי הדוגמה שהציב מוזס ל"ניהול עיתונאים", לא היו רואים זאת בני הזוג אלוביץ' וחושבים לעצמם: "גם אנחנו רוצים". בלי הנורמה הנוראית שהתבססה בישראל לפיה מו"לים מוכנים למכור את האינטגריטי של עיתונאיהם, אפשר שנתניהו כלל לא היה עומד לדין.

נוני מוזס. ניצל את המונופול של ידיעות (צילומים מקוריים: פלאש 90)

מוזס אחראי לא פחות מנתניהו ממנו להשחתתה של התקשורת. גם אם ייאלץ לפרוש מתפקידו, גם אם יאבד את שליטתו בפועל באימפריית "ידיעות אחרונות", לא ישתנה דבר כל עוד יוחלף במו"ל מושחת אחר והשיטה תישאר על כנה. המקרה של "וואלה" מוכיח כי מערכת חדשות בריאה יכולה לתקן את עצמה במהירות אחרי שהשחיתות פלשה אליה מבחוץ ונאלצה לסגת. אך מה יקרה אם האתר יימכר לטייקון חדש שיחליט לעשות בו כרצונו?

הסלחנות הציבורית לשחיתות העיתונאית היא שאיפשרה לה לשגשג. הציבור הישראלי עדיין רוכש וקורא את "ידיעות אחרונות", עדיין גולש ב-ynet. הברנז'ה העיתונאית לא הקיאה מתוכה את העורכים הבכירים שמילאו את הוראות המו"ל. המשפט שיחל היום הוא הזדמנות נדירה, אולי חד-פעמית, לחשוף את הבגידה של המו"לים בישראל ולהציב תו תקן חדש.

אם בחודשים ובשנים הקרובות תיפתח מעל דוכן העדים המורסה של מוזס ואלוביץ' והמוגלה תנוקז החוצה בהליך פומבי, אפשר יהיה להתחיל בתיקון שאחריו תהפוך השחיתות התקשורתית לפסולה לא רק מהבחינה הפלילית, אלא קודם כל מהבחינה הציבורית.

*  *  *

"משפט המו"לים" – סיקור משפטי של "תיק 2000" ו"תיק 4000" הוא פרויקט משותף של "שקוף" ו"העין השביעית"

לא רק נתניהו: המשפט נגד מוזס ואלוביץ' נפתח

בזמן שכולם יסקרו את משפט נתניהו, אנחנו נמקד את הזרקור במי שבגדו לכאורה באתיקה העיתונאית: נוני מוזס ושאול אלוביץ' • זה לא עניין של ימין ושמאל – מו"לים מושחתים רעים לכולנו • פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שוקי טאוסיג |

היום (ראשון) נפתח משפט בנימין נתניהו. במקביל, ייפתח גם משפטם של ארנון מוזס ושאול אלוביץ'. כמו נתניהו, גם מוזס ואלוביץ', המו"לים של "ידיעות אחרונות" ו"וואלה" בשנים של "תיק 2000" ו"תיק 4000", ייכנסו בשערי בית-המשפט המחוזי. 

כמו נתניהו, גם הם יקומו לכבוד השופטים ויישאלו האם הבינו את כתב האישום החמור: אשמת מתן שוחד מצד אלוביץ', שמואשם שהיטה את סיקור "וואלה" לטובת ראש הממשלה כדי לקבל הטבות לחברת "בזק" שבשליטתו. אשמת הצעת שוחד מצד מוזס, להטות את הסיקור בקבוצת "ידיעות אחרונות" לטובת נתניהו תמורת קידום חוק שיפגע במתחרה שלו, "ישראל היום".

במהלך האישומים יתברר האם השניים סחרו באמון הציבור בעיתונות – תמורת הגדלת רווחיהם. משפט המו"לים הוא משפטה של התקשורת הישראלית, של ניצול לרעה של הכוח העיתונאי, של היבריס וסיאוב מו"לים. 

האם תוכל התקשורת לעשות דין צדק עם סיקור השחיתות שפשתה בה עצמה? אנחנו יכולים לשער שלא. אל מול השאלה הזו ננסה לתת את התשובה שלנו, "שקוף" ואתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", ולסקר באדיקות את משפט המו"לים. נעשה זאת מנותקים מהקשרים, החברויות, האילוצים והאינטרסים שקושרים יחדיו את כלי התקשורת המרכזיים.

חשוב לאוהבי ולשונאי נתניהו

שמו של נתניהו נחקק בהיסטוריה, לטוב ולרע. דמותו מוכרת בכל בית. אולם מי מכיר את נוני מוזס, אדם שהשפיע ועיצב את הפוליטיקה הישראלית כשנתניהו עוד עשה את צעדיו הראשונים בזירה הציבורית? משפט "תיק 2000" הוא הזדמנות חסרת תקדים להוציא אל האור את איש הצללים בה"א הידיעה של הציבוריות הישראלית. 

נוני מוזס ושאול אלוביץ' (צילומים מקוריים: פלאש 90)

במשך שנים ארוכות היה מוזס אדם שעיתונאים פחדו להזכיר את שמו. פחד, אמיתי או מדומיין, ממוטת השפעתו ועוצמת נקמנותו, הפכו את "ידיעות אחרונות" לא רק למונופול תקשורת אדיר אלא גם לממלכה המתנהלת במחשכים. 

בעידן נתניהו כל עמדה ודעה נבחנות לפי מד אחד, "ימין" או "שמאל". הכל יסולח אם העבריין מגיע מהמחנה הנכון. מאחורי מסך העשן הזה יסתתרו המו"לים מוזס ואלוביץ'

עידן נתניהו הוא גם עידן הקיטוב, עידן שבו אין אזור מפורז וכל עמדה ודעה נבחנות לפי מד אחד, "ימין" או "שמאל", הלנו או לצרינו. זהו עידן מסך העשן, ההסוואה שמאחוריה ניתן להסתיר כל דבר עוולה: הכל יסולח אם העבריין מגיע מהמחנה הנכון. היום יחל משפט נתניהו, ומאחורי מסך העשן שפיזר ראש הממשלה יסתתרו גם רעיו לספסל הנאשמים: המו"לים מוזס ואלוביץ'.

עיתונאים רבים שיסקרו את המשפט יתחלקו, חלקם מרצון וחלקם בעל כורחם, למי שישאו פנים לנתניהו ולמי שינסו לחבוט בו. אל תוך הבור הזה מחליקה התקשורת הישראלית כבר שנים, בור של ריב ומדון, של "שנאת נתניהו" וסגידה לו. סיקור משפטם של מוזס ואלוביץ' לא צריך להידרדר לבור הזה. מימין ומשמאל, עלינו לשאוף לתקשורת נקייה משחיתות. 

סיקור נקי מעמדה כלפי נתניהו (צילום: דוברות הכנסת)

את משפטי "תיק 2000" ו"תיק 4000" צריך לסקר מהאזור המפורז. אזור נטול נתניהו – גם אם ראש הממשלה יימצא תמיד מהצד השני של התיקים, מהעבר האחר של עסקת השוחד. 

נתניהו הפך את העיסוק בו לרעיל; במוזס ובאלוביץ' צריכים לעסוק בראש נקי ובעיניים פקוחות, ללא מורא הטוקבקיסטים וללא משוא פני הטוויטר. בחודשים ובשנים הקרובות נפקח עין על משפט המו"לים. משום שמו"לים מושחתים רעים לשמאל, מו"לים מושחתים רעים לימין, מו"לים מושחתים רעים לכולנו.

*  *  *

"משפט המו"לים" – סיקור משפטי של "תיק 2000" ו"תיק 4000" הוא פרויקט משותף של "שקוף" ו"העין השביעית"