פוסטים

איך העיכוב במינויי רבני ערים משפיע עליך?

ב-29 רשויות, ביניהן תל אביב, חיפה ובני ברק – רב העיר הוא ממלא מקום שכלל אינו חייב לגור בעיר ● הסיבה: מחלוקות פוליטיות מעכבות מינויים קבועים ● המשמעות: תעודות הכשרות בעסק שלך תלויות בכך – וגם הוכחת היהדות לצורך רישום נישואין ● טור אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תני פרנק / טור אורח |

סביר שאתם לא מכירים את רב העיר שלכם. עוד יותר סביר, שאין בעירכם רב עיר במינוי קבוע, אלא ממלא מקום. ייתכן שהוא עסוק מאוד ומתפקד כממלא מקום גם בעיר נוספת. ניחוש פרוע: הוא אפילו איננו גר בעיר.

יו"ר מועצת הרבנות, הבוחרת את רבני הערים, הרב הראשי יצחק יוסף. (צילום: ישיבת מרכז הרב, ויקימדיה, CC BY-SA 3.0)

איך זה משפיע עליך? לרב העיר יש שתי סמכויות משמעותיות – חתימה על תעודות הכשרות וחתימה על תעודות הרישום לנישואין. יכול להיות, למשל, שהמסעדה שלך מפסידה כסף כי תעודת הכשרות "תקועה" בשל החלטה של הרב להחיל מדיניות חדשה שלא מתאימה לתושבים. 

עוד באותו נושא:

יכול גם להיות שאת עולה חדשה מרוסיה והחלטת להתחתן, אבל רב העיר שלך הוחלף בממלא מקום חרדי עם מוטיבציה להקשיח את התנאים. אולי הוא יחליט לפתוח בהליך בירור יהדות לגבייך מכיוון שאינו מכיר מספיק את הקהילה המקומית.

מתל אביב ועד בית שמש

ב-29 ערים ומועצות מקומיות בישראל מכהנים כעת ממלאי מקום במקום רבנים. ברשימה הזו מצויות גם ערים גדולות מאוד: תל-אביב, חיפה, רמת השרון, שדרות, בית שמש, רמת גן, אשקלון, קרית מלאכי, לוד, כפר סבא, הרצליה, ראש העין, בני ברק, אריאל ועוד.

הליכי המינוי הרשמיים לרב עיר נתקעים פעמים רבות מסיבות פוליטיות, בשל צורך בתיאום בין השר לענייני דת לבין ראש הרשות. לשר לשירותי דת יש תמריץ להביא למינוי של מספר גדול יותר של רבני ערים, בעיקר אם הם מזוהים עם המפלגה ממנה הוא מגיע. כיום זהו הרב יעקב אביטן מש"ס, ששולטת גם במשרד הפנים, שבראשו עומד השר אריה דרעי. מצב זה מגדיל מאוד את האינטרס של כל ראש רשות לשמור על "רוח טובה" עם יו"ר ש"ס.

יו"ר ש"ס אריה דרעי. משפיע על מינוי רבני הערים דרך משרדי הממשלה (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

את ממלאי המקום ממנה גוף שנקרא "מועצת הרבנות הראשית", שהפרוטוקולים שלה משלוש השנים האחרונות נחשפים לציבור ב"שקוף" לראשונה. בעוד שרב עיר קבוע חייב להיות תושב העיר, ממלאי המקום יכולים להתגורר ביישוב אחר ובמנותק מהקהילה. בדרך כלל הם לא מתגוררים בה, ופעמים רבות המינוי אף מתבצע ללא התייעצות עם מועצת העיר או עם העומד בראשה. כלומר, הם מוצנחים מעל ראשיהם של התושבים.

מבקר המדינה כבר התריע על הכשל במינוי של רבני ערים קבועים בשנים האחרונות, אך עד כה לא נעשה שינוי במנגנון המינוי. 

רקע קצר: הרכב מועצת הרבנות הראשית

לפני שנצלול לדוגמאות כדאי להכיר את מועצת הרבנות הראשית. מדובר בדירקטוריון של הרבנות הראשית לישראל, גוף שעל פי חוק יש לו סמכויות לפסוק הלכה בשלל נושאים, בהם נושאים שיש להם השפעה ישירה על חיי היומיום שלכם כמו מתן תעודות הכשר ותעודות רישום לנישואין. 

מועצת הרבנות הראשית מורכבת כיום מ-16 חברים. שני הרבנים הראשיים לישראל מכהנים ברוטציה כנשיאי מועצת הרבנות, כלומר יו"ר הדירקטוריון. בנוסף עליהם חברים בה הרבנים הראשיים של ירושלים, תל-אביב, חיפה ובאר שבע (נכון להיום רק הרבנים של ירושלים ובאר שבע, כיוון שבתל-אביב ובחיפה לא מכהנים רבנים קבועים), הרב הצבאי הראשי ועשרה רבנים (חמישה ספרדים וחמישה אשכנזים) שנבחרים על ידי אסיפה בוחרת המורכבת מרבנים ונציגי ציבור פעם בחמש שנים.

נכון להיום נשיא מועצת הרבנות הראשית הוא הרב הראשי הספרדי הרב יצחק יוסף, אשר מכהן בתפקיד זה כבר כמעט שנתיים. הוא החליף את הרב דוד לאו, הרב הראשי האשכנזי, אשר כיהן בתפקיד בין 2013 ל-2018.

 "הממשלה" של הרבנות היא זו שמחליטה עבור רוב אזרחי ישראל מי יהיה בפועל רב העיר שלהם. היא גם מחליטה האם סמכויות מתן תעודת כשרות ותעודת נישואין יוטלו על אדם אחד או שניים. 

ממלאים מקום יותר משלוש שנים

הנה המקרה של העיר רמת גן, שרב העיר שלה הוא ממלא מקום שכלל לא מתגורר במקום והוצנח בהליך בחירה חפוז ותמוה. 

בשנת 2017 סיים הרב יעקב אריאל את כהונתו כרב העיר לאחר 27 שנים. במקומו מונה הרב אהרן כ"ץ, אשר שימש עוד קודם בתפקידים במועצה הדתית המקומית, כממלא מקום רב העיר. לפני כשנה הגיע הרב כ"ץ לגיל פרישה.

לאחר עיכוב של כחצי שנה מועצת הרבנות הראשית החליטה על מינוי מחליף. המינוי נעשה ללא התייעצות עם מועצת העיר או ראש העיר, ללא ידיעתו של הרב כ"ץ ובמשאל טלפוני בין חברי מועצת הרבנות הראשית. ממלא המקום החדש הוא הרב חן סידה, רב המושב אחיטוב. 

המושב אחיטוב, אם לא הכרתם, נמצא בעמק חפר – הרחק מרמת גן, אבל זה לא הפריע למועצת הרבנות הראשית באותו משאל טלפוני למנות את הרב סידה, ללא ניסיון קודם ברבנות עיר, לממלא מקום רב עיר מהגדולות בישראל.

הרב אליעזר שמחה וייס. ממלא מקום בהרצליה – וחבר מועצת הרבנות בעצמו (צילום: ישיבת מרכז הרב, ויקימדיה)

גם בהרצליה נולד צורך למנות ממלא מקום לרב העיר שנפטר לפני כשנה וחצי לאחר כהונה של 66 שנים בתפקיד. במקרה הזה לא הסתפקו ברבנות הראשית במינוי אחד ומינו שני ממלאי מקום – כששניהם לא מתגוררים בהרצליה ומשמשים גם כרבנים של ערים שונות נוספות.

אחד מהם, הרב אליעזר שמחה וייס, הוא חבר מועצת הרבנות הראשית בעצמו. הוא כיהן במשך שנים כרב המושב הדתי כפר הרא"ה (בעמק חפר) ובנוסף הוא ממלא מקום רב העיר בני ברק. 

השני, הרב מרדכי מלכא, מכהן גם כרב העיר הספרדי של אלעד ויחד עם תפקידו בהרצליה מונה גם 'על הדרך' לממלא מקום של רב ראש העין, הסמוכה למקום מגוריו. בשני המקרים הליך המינוי היה חפוז ולא רציני, כשהרב מלכא מונה לשני תפקידי מילוי המקום בישיבת טלפונית של מועצת הרבנות הראשית.

מה היו השיקולים למינויים אלו? לא ברור. אך הרב מלכא עצמו אמר כי "נענה לבקשת הרבנים הראשיים" כאשר נכנס לתפקידו החדש בהרצליה.

כפר סבא: המינוי הגיע לבג"ץ

בכפר סבא הגיע הליך המינוי עד לבית המשפט העליון. זה התחיל כשהרב אברהם שלוש שכיהן במשך עשרות שנים כרב העיר הודח מתפקידו במהלך שנת 2017. הסיבה להדחה: במשרד לשירותי דת מצאו שבניגוד לחוק, הוא אינו מתגורר בעיר כלל ובקושי מגיע למועצה הדתית לבצע את תפקידו. 

הרב שלוש. הודח מתפקידו בכפר סבא כי אינו מתגורר בה. לממלאי מקום מותר לגור בעיר אחרת (צילום: ויקיפדיה)

מייד לאחר מכן מונה הרב דוד אוחיון, רבה של אלפי מנשה, לממונה על תחום הכשרות בעיר בעוד הרב ראובן הילר מהוד השרון מונה כרושם הנישואין. עם זאת, לאחר כניסת הרב יצחק יוסף לתפקידו כנשיא מועצת הרבנות הראשית החליטה המועצה למנות את הרב אוחיון גם לרושם הנישואין ובכך להפכו לרב העיר בפועל. 

בעיריית כפר-סבא לא אהבו את ההחלטה, בין השאר על רקע סכסוך בין ראש המועצה הדתית לרב אוחיון והחליטו לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה של מועצת הרבנות. בג"ץ דחה את העתירה והרב אוחיון מונה לתפקיד על אף התנגדות מוצהרת של נציגי הציבור המקומי בכפר-סבא.

התופעה של הצנחת רבני ערים על הציבור ללא התייעצות מוקדמת עם נציגי הציבור המקומי איננה דמוקרטית ומתנהלת בהיעדר שקיפות. יש לדרוש ממועצת הרבנות הראשית והעומד בראשה הראשון לציון הרב יצחק יוסף ליצור שקיפות בקבלת ההחלטות. עליו לקבוע מנגנון התייעצות בטרם ימונה מחליף לרב העיר, גם אם מדובר במינוי זמני. לבסוף, יש לחדש את תהליכי מינוי רבני הערים ולהגדיל את השתתפות הציבור המקומי בתהליך הבחירה.

***

הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

סמינר שהפך למלונית קורונה ביוזמת דרעי נכשל – אך קיבל חצי מיליון ש"ח

חשיפת "שקוף": בשיא המשבר דרעי דחף להפיכת סמינר "אור החיים" בבני ברק למלונית קורונה. המבודדים כלל לא הגיעו אך המוסד עדיין קיבל תשלום של כחצי מיליון שקל. מנגד, מוסד בחיפה שקלט 117 מבודדים קיבל כ-712,000 שקל. משרד הפנים: "הסקת המסקנות המיידית חסכה למדינה תקציב רב בטווח הרחוק"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

במהלך מגפת הקורונה הסב משרד הפנים שני מתקנים למלוניות עבור מי שנדרשים לבידוד מהקהילה ואינם יכולים לשמור על בידוד ביתי באופן עצמאי. מסמכים שהגיעו לידי "שקוף" מעלים תמיהה ביחס להליך בחירה והקצאת כספים סביב בחירת המתקנים שהוסבו למלוניות.

סמינר אור החיים, לאחר שהוסב למלונית בידוד (צילום: משרד הפנים)

מתקן אחד שהפעיל משרד הפנים היה אנ"א (אגודת אכסניות נוער) חיפה. אנ"א הפך למלון ייעודי למי שנשלחו לבידוד מכל הארץ וקלט לאורך שישה שבועות 117 מבודדים. בתמורה קיבל המוסד כ-712,000 שקל

משרד הפנים השתמש גם בסמינר "אור החיים" בבני ברק לקליטת מבודדים מהעיר בלבד. אלא שהשימוש בו היה לכישלון גמור: המבנה קלט שלושה מבודדים בלבד ונסגר לאחר שבוע. משרד הפנים שילם ל"אור החיים" כ-510,000 אלף שקל – הפרש של 200 אלף שקל מאנ"א. זאת, חרף העובדה שהמוסד כמעט ולא טיפל במבודדים ונסגר מיד. לאן הלכו חצי מיליון שקלים?

דרעי יזם ודחף

היה הגיון רב ביצירת מלונית בידוד בבני ברק. בסוף מרץ, בשיא הקורונה הודיעה העירייה כי דירות המגורים הצפופות יוצרות סיכון ממשי לשוהים בסביבת חייבי בידוד. 

אריה דרעי שר הפנים (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

אבל איך נבחר דווקא "אור החיים"? מסתבר ששר הפנים אריה דרעי בעצמו, כך לפי הודעת משרדו, הוא זה שביקש לשכור את המוסד.

הודעת משרד הפנים

דרעי יזם סיור של פקידים בכירים במקום. לפי הדיווחים דרעי הורה כי "משרד הפנים יתקצב ישירות את העירייה ויעקוף את הבירוקרטיה". בהתאם, שכרה עיריית בני ברק את המקום, ודרעי אף זכה על המהלך לתשבוחות בתקשורת החרדית.

מדובר בסמינר לימודים גדול לבנות במגזר החרדי-ספרדי. המוסד שייך ל"אור החיים", עמותה שחבר מועצת חכמי התורה של ש"ס שמעון בעדני הוא מראשיה ומייסדיה

הרב שמעון בעדני, מועצת חכמי התורה (צילום: אהרון קרון, פלאש 90)

המוסד בקושי קלט מבודדים אך קיבל את תקרת התשלום

עיריית בני ברק מסרה בתגובה כי נבדקו שלל חלופות והסמינר נמצא כמתאים ביותר, בין השאר לאור האפשרות הטמונה בו להפרדה מגדרית, תנאי כשרות מגוונים וכן הלאה. אלא שהמבודדים לא הגיעו וההתקשרות עימו הופסקה תוך שבוע. בעירייה מסבירים כי הכישלון להסב את המוסד למלונית בידוד נבע בין היתר מדרישות רבניות למערך כשרות מורכב יותר והפרדה מגדרית מחמירה יותר.

כיצד ייתכן שהיתרונות שבגינו נבחר המוסד הפכו לכשלים? לא ברור. נראה שגם הסכום העצום שהועבר לעמותה – מעל לחצי מיליון שקלים – בסופו של דבר לא סייע בהתאמת המוסד לצרכי התושבים החייבים בבידוד.

ואיך הגענו לחצי מיליון שקלים? בחוזה סוכם כי יועבר לכל הפחות תקציב שיכסה 150 שוהים לתקופת מינימום של עשרה ימים. התקציב, לפי העירייה, הוא תחשיב של תקרת התשלום שאפשר החוזה – 340 שקל לאדם לאירוח (לרבות אש"ל מלא)מדוע שולמה התקרה אם הגיעו רק שלושה מבודדים?

תמיכה מהמדינה ותורמים מפנמה

מדו"חות "אור החיים" עולה כי מדובר בעמותה גדולה בעלת מחזור של כ-40 מיליון שקלים בשנה. כ-20 מיליון שקל מתוכן מקבלת העמותה מהמדינה. במקביל העמותה נהנית מתרומות בגובה מיליוני שקלים. 

בין התורמים בשנת 2018, נמצאים גם שני אזרחים תושבי פנמה שתרמו יחד כ-345 אלף שקל והעמותה ביקשה חיסיון על שמם. לעמותה יש גם תרומות מתאגידים ששמם לא מצויין.

בלשכתו של דרעי בחרו שלא להגיב.

ממשרד הפנים נמסר כי "מתקן 'אור החיים' בבני ברק היווה פיילוט להקמת מתקנים למבודדים על ידי הרשויות המקומיות. סמינר 'אור החיים' היווה פיתרון מהיר למצוקה האדירה שהייתה בבני ברק בזמנו, כאשר בשיא התפרצות מגיפת הקורונה המטרה המיידית הייתה הוצאת המבודדים והחולים מהקהילה כדי למנוע הדבקה, שהיתה אז המשימה הדחופה ביותר למנוע את העמקת המשבר בבני ברק.

"עיריית בני ברק התקשרה באופן ישיר עם סמינר 'אור החיים', והתאמת המתקן לכל דרישות משרד הבריאות לקליטת מבודדים, הייתה כרוכה בעלויות תקציביות משמעותיות".

כשביקשנו את פירוט ה"עלויות התקציביות המשמעותיות", ביקשו מאיתנו לפנות לעירית בני ברק.

עוד הסבירו, כי "על אף שהמתקן היה ערוך לקליטת מבודדים וכספים רבים הושקעו בהתאמתו ובהסברה לתושבי בני ברק להתפנות אליו, הביקוש למתקן היה נמוך והוא נסגר לאחר שבוע.

"לאחר הניסיון של המשרד עם מתקן אור החיים, המשרד הפיק את  הלקחים הדרושים ומצא שהפתרון המוצלח יותר הינו התקשרות ישירה של המשרד עם רשת אכסניות אשר יכולה לשמש מבודדים ללא תנאי בידוד הולמים. אין ספק כי הסקת המסקנות המיידית חסכה למדינה תקציב רב בטווח הרחוק".

ניסיונות לקבל תגובות מ"אור החיים" וממנהל הסמינר הרב משה מגנוז העלו חרס, חרף ניסיונות חוזרים ונשנים.

עיריית בני ברק הרחיבה בתגובתה. התגובה המלאה תופיע בשלמותה בסוף הכתבה, הנה הטענות הרלוונטיות: "הנהלת 'אור החיים' דרשה התחייבות לתקופת מינימום של 10 ימים ל-150 שוהים לכל הפחות, זאת בשל ההערכות הלוגיסטית הכוללת פתיחת מטבח והפעלת מטבח פסח וגיוס צוות תפעול. כאשר בתום תקופת ההתחייבות תשלם הרשות בהתאם למספר השוהים.

"למרבה הצער, עם הפעלת המתחם התעוררו קשיים משמעותיים שלא ניתן היה לצפות מראש. החל מדרישה רבנית להבטיח מערך הסעדה נפרד במנעד כשרויות רחב לכלל השוהים, דרישות קהילתיות שונות של גורמים רבניים על הפרדה מגדרית מפוקחת ברמות מחמירות, ועד לחוסר הבנה בסיסי של ציבור היעד שסבור היה כי מדובר ב'מתחם הדבקה' ההופך מבידוד מניעתי למרכז הידבקות, מה שגרם בפועל לבקשת שהייה מצומצמת של 3 חולים בלבד.

גם ניסיונות העירייה להגיע אל המבודדים ולעדכן על כלל שירותי הדת ומרכיבי הבטיחות שננקטו והוטמעו במקום, עלו בתוהו. פרטי חייבי הבידוד שהועברו אלינו על ידי משרד הבריאות הגיעו בחסר, כך שאלפי שוהים בבידוד מניעתי לא הופיעו ברשומות המשרד לאחר שלא עודכנו ככל הנראה על ידי חלק גדול באוכלוסייה מטעמים שונים.

לאחר כעשרה ימים של תפעול המתחם עם תפוסה של שלושה שוהים בלבד ולאחר ניסיונות רבים לשנות את תמונת המצב, מאמצים שכללו פרסום מכתבי רבני העיר, פרסום והסברה תקשורתית משמעותית, הובן כי המודל אינו מצליח למלא את ייעודו ואין כל טעם להשאיר את המתחם ללא שימוש הקרוב לייעודו וכי ראוי ונכון להפסיק את ההתקשרות באופן מיידי".

תגובת עיריית בני ברק במלואה

"כידוע לכל, תקופת הקורונה פגעה בעיר בני ברק באופן קשה ביותר. בתוך תקופה קצרה מצאה העיר את עצמה מתמודדת עם מכפלות של חולים בקצב יומיומי מסחרר, מצב חירום שכמותו לא חוותה עיר בישראל.

"בתוככי מצב החירום הזה, זיהו גורמי החירום העירוניים בשיתוף כלל הגורמים הרפואיים, כי ההדבקה במעגלים הקרובים ביותר קרי 'הדבקה משפחתית', היא גורם התחלואה המובהק המאפיין את עקומת התחלואה המטפסת, כאשר בהיעדר אפשרויות בידוד ביתי ישימות הופך כל מחויב בידוד לגורם סיכון ודאי לסביבתו הקרובה ביותר.

"במאות בירורים שערך חמ"ל החירום עם משפחות חייבי בידוד עלה הנושא שוב ושוב, כי הוראות הבידוד אינן מיושמות על ידם באופן מלא, בשל צפיפות המגורים ומספר הנפשות בדירה, מצב נתון שאינו מאפשר זהירות מינימלית.

"בשיחות חירום שקיים צוות החמ"ל העירוני עם משרד הפנים, עלה הצורך הדחוף בהפרדתם של חייבי בידוד מייתר תושבי העיר, כצעד חירום שיביא לעצירת קצב ההדבקה המטורף. ברור גם היה, כי מתחם זה חייב להיות בתוך העיר בכדי לא להיגרר למערך היסעים מסורבל ומורכב ובכדי לאפשר תחלופת שוהים יומיומית מהירה ורציפה.

"ואכן, משרד הפנים נענה לבקשתנו וביקש שנבחן מקומות ישימים באופן מיידי לבידוד קהילתי, כאשר המשרד ישפה את הרשות על הוצאה זו. 

"במאמץ מרוכז נעשתה עבודה משותפת בה בחנו עיריית בני ברק ומשרד הפנים מתחמים רבים שעלו וירדו, כאשר דרישות הסף הן מתחם פנימייתי מוכר ומאושר כחוק היכול לאכלס כ-200 שוהים בתנאי בידוד מלא, מרחב גדול המציע אפשרות הפרדה בין גברים ונשים בדרכי הכניסה ובמתחם עצמו, מטבח העומד בכללי התקינה הערוך באופן מיידי לאספקת תצרוכת הסעדה מלאה בתנאי הגיינה מחמירים לחייבי בידוד, מתחם המאפשר הכשרה ו/או השמשת מטבח חליפי לימי הפסח, והיות המתחם מבודד ושמור הרמטית לכניסת מבקרים.

"לאחר ניפוי החלופות, עלה כי מתחם סמינר 'אור החיים' – מהמוסדות הפנימייתיים הגדולים ביותר בעיר, הינו המתאים ביותר. המוסד הציג את מכלול האישורים ובבדיקה וסיור מקיף בקומפלקס המוסד, הוברר כי אכן המוסד כולל שטחי שירות רבים ויכולת קליטה רחבי בתנאי בידוד מלאים, מטבחים רחבי ידיים העונים לדרישות כשרות אפשריות, המתחם מציע מגוון אפשרות חלוקה והפרדה דתית במקרה של דרישות השוהים, ריחוק יחסי למבני מגורים והיות המתחם מגודר ושמור ללא צורך בעלויות אבטחה נוספות.

"בחירה עליה סמך את ידו גם צוות משרד הפנים בהתחשב בשיקולים שצויינו. ההבנה המקצועית שהציבו גורמי המקצוע הייתה, כי מדובר בתקופת התמודדות העלולה להיות ארוכת טווח בזהירות ובאחריות, סיכמה הרשות עם הנהלת המוסד על מתווה שהוסכם על משרד הפנים, לפיו תחכור הרשות את המתחם לתקופה קצובה עם אופצייה להארכה בהתאם לצורך.

"עלות השהייה לאדם כפי שדרש המוסד, נקבעה על תקרה של 340 שקלים לאדם לאירוח ואש"ל מלא. כאשר במהלך תקופת הפסח תוסיף העירייה סכום של 190 שקלים ליום לאדם, בגין עלויות מוצרי הפסח ודרישות כשרות מורכבות.

"הנהלת המוסד דרשה התחייבות לתקופת מינימום של 10 ימים ל-150 שוהים לכל הפחות, זאת בשל ההערכות הלוגיסטית הכוללת פתיחת מטבח והפעלת מטבח פסח וגיוס צוות תפעול. כאשר בתום תקופת ההתחייבות תשלם הרשות בהתאם למספר השוהים.

"התניית התשלום כללה את הפירוט אותה הציגה המפעילה בפנינו כהכרחיים להפעלת המתחם, בהם עלויות תפעול רבות ובכללן הפרדת חדרים במתחם, גידור בין המבנים, בידוד שטחי ציבור, הכשרת המתחם וניקויו באופן יסודי, פתיחת מטבח, הכשרת מטבח נוסף והקמתו מהמסד כ'מטבח פסח', הפעלת 'אחראי מתחם' וצוות תפעול.

"תקופת ההפעלה החלה ביום 31/3/2020 – ו' בניסן.

"למרבה הצער, עם הפעלת המתחם התעוררו קשיים משמעותיים שלא ניתן היה לצפות מראש. החל מדרישה רבנית להבטיח מערך הסעדה נפרד במנעד כשרויות רחב לכלל השוהים, דרישות קהילתיות שונות של גורמים רבניים על הפרדה מגדרית מפוקחת ברמות מחמירות, ועד לחוסר הבנה בסיסי של ציבור היעד שסבור היה כי מדובר ב'מתחם הדבקה' ההופך מבידוד מניעתי למרכז הידבקות, מה שגרם בפועל לבקשת שהייה מצומצמת של 3 חולים בלבד.

"גם ניסיונות העירייה להגיע אל המבודדים ולעדכן על כלל שירותי הדת ומרכיבי הבטיחות שננקטו והוטמעו במקום, עלו בתוהו. פרטי חייבי הבידוד שהועברו אלינו על ידי משרד הבריאות הגיעו בחסר, כך שאלפי שוהים בבידוד מניעתי לא הופיעו ברשומות המשרד לאחר שלא עודכנו ככל הנראה על ידי חלק גדול באוכלוסייה מטעמים שונים.

"לאחר כעשרה ימים של תפעול המתחם עם תפוסה של 3 שוהים בלבד ולאחר ניסיונות רבים לשנות את תמונת המצב, מאמצים שכללו פרסום מכתבי רבני העיר, פרסום והסברה תקשורתית משמעותית, הובן כי המודל אינו מצליח למלא את ייעודו ואין כל טעם להשאיר את המתחם ללא שימוש הקרוב לייעודו וכי ראוי ונכון להפסיק את ההתקשרות באופן מיידי.

"בשיח ברור בין הרשות להנהלת המוסד, הודיעה הרשות ביום 7/4/2020 על כוונתה להביא לסיום ההתקשרות עם המוסד באופן מיידי בתום 48 שעות כמופיע בחוזה ההתקשרות – ביום 9/4/2020. תמורת תשלום בטוחת ההתחייבות הראשונית של 10 ימי הפעלה שכללה כאמור תחשיב של 340 ₪ ל-150 שוהים, סה"כ 510,000 ₪ במדויק.

"עיריית בני ברק עומדת מאחורי החלטת החירום לפעול להפרדת חייבי הבידוד מיתר חלקי האוכלוסייה, פעולה חיונית נכונה שהקדימה אולי שעתה טרם קמפיין מודעות והסברה של מערכת הבריאות למודעות ציבורית לנושא. כך בעוד שפינוי חולים מאומתים למלוניות המיוחדות לוותה בהסברה נרחבת ובפעילות משותפת של המערכת הרפואית כולה, נותר תחום זה בראשיתו, כפיילוט הזקוק לשיפור. בתקווה כי בני ברק לא תזדקק לו בעתיד, בבריאות איתנה של תושביה יחד עם אזרחי ישראל כולה".

  •  יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

חוץ מראש הממשלה, 2 שרים ו-2 ח"כים עשויים לעמוד לדין השנה

שנה וחצי עברה מאז שהמשטרה המליצה להעמיד את אריה דרעי לדין. היועמ"ש מתעכב בהחלטה נוספות גם בעניינו של השר ליצמן. דוד ביטן ממתין לשימוע וחיים כץ לדיון בבגץ כנגד החסינות שקיבל מהכנסת ה-22

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

תחת הפרסומים על משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שצפוי להתחיל ב-24 במאי, קל לשכוח שישנם ארבעה נבחרי ציבור נוספים שנפתחו חקירות בעניינם. מדי תקופה אנו פונים למשטרה, לפרקליטות ולבתי המשפט ומבררים מה מצב ההליך המשפטי שלהם.

השבוע שאלנו את הפרקליטות מה תאריך השימוע של דוד ביטן, האם היועמ"ש מתכוון להגיש מחדש כתב אישום כנגד חיים כץ, לאחר שקיבל חסינות ומתי תתקבל הכרעה בעניינים של אריה דרעי ויעקב ליצמן. הפרקליטות לא סיפקה מידע חדש. 

אנחנו מתעקשים לשאול שוב ושוב, כי נראה שחלק מההחלטות תקועות. בעניינו של דרעי למשל, המשטרה ורשות המסיים העבירו המלצה להעמידו לדין כבר לפני שנה וחצי – אך היועץ המשפטי לממשלה עדיין לא קיבל החלטה, לכאן או לכאן.

חיים כץ: בפרקליטות מחכים להחלטה בעניינו 

תזכורת: כץ חשוד בכך שעזר לחברו – איש שוק ההון מוטי בן ארי – בקידום חקיקה בכנסת בניגוד לחוק ובניגוד עניינים חריף. היועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום לאחר שימוע לכץ עוד בכנסת ה-21. אך כץ הגיש בקשה לחסינות שהתקבלה בכנסת ה-22 ונכון להיום לא יעמוד למשפט. שורה של ארגונים הגישו עתירות לבג"ץ כנגד ההחלטה על החסינות, שצפויות לעמוד לדיון בסוף חודש מאי (טרם נקבע תאריך). 

ח"כ חיים כץ. מחכים לתוצאות הבג"ץ נגד החסינות שקיבל מהכנסת ה-22

מהפרקליטות נמסר לנו שהם ממתינים להכרעה בעתירות. לאחר החלטת בג"ץ יחליט היועמ"ש אם להגיש כתב אישום חדש כנגד כץ, מאחר והחסינות עומדת לו רק לתקופת הכנסת שהעניקה אותה.

דוד ביטן: כתב אישום בכפוף לשימוע על תעשיית שוחד

ב-26 בינואר 2020 החליט היועמ"ש להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, כנגד ח"כ דוד ביטן. ביטן מואשם בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה ועבירות מס בתשע פרשיות שונות. מועד השימוע טרם פורסם. 

לדוגמה: "במסגרת פרשת 'חברת דניה סיבוס', התבססה תשתית ראייתית לכך שבשנים 2015-2013 נתן רונן גינזבורג, מנכ"ל החברה, סכום של 430,000 ש"ח כשוחד לח"כ ביטן ולאדם נוסף, על מנת לקדם אינטרסים של דניה סיבוס מול עיריית ראשון לציון ומשרד התחבורה, הקשורים בתכנית להקמת תחנת דלק במחלף עין הקורא על כביש 431 ולמכרז הנוגע לכביש 38. 

דוד ביטן – צילום: יוסי זמיר


"במסגרת פרשה נוספת הנוגעת ליזמי נדל"ן, התגבשה תשתית ראייתית לכך שעל פני השנים 2017-2011, סייעו ח"כ ביטן וארנון גלעדי ליזמים לקדם אישורים והיתרים ביחס לשלושה פרויקטים של נדל"ן בת"א מול גורמים שונים בעירייה. בתמורה לקידום הפרויקטים ניתן שוחד בסך של 385,000 ש"ח. חלק מכספי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות פיקטיביות".

הפרקליטות סירבה למסור את מועד השימוע שנקבע לח"כ ביטן. 

יעקב ליצמן

המשטרה מצאה תשתית ראייתית כנגד שר הבריאות יעקב ליצמן לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים והדחה בעדות ב"פרשת ההסגרה", כמו גם עבירות מרמה והפרת אמונים והצעת שוחד ב"פרשת בית העסק לממכר מזון".

בפרשה אחת, נטען כנגד ליצמן כי הוא ניסה להשפיע על בעלי תפקידים במשרד הבריאות למנוע הליך סגירה של בית עסק של חברו מתחום המזון. מדובר במסעדה שהתגלה כי היא במצב תברואה ירוד, עד כדי כך שמאכליה גרמו לכמה אנשים לחלות.

שר הבריאות יעקב ליצמן. לפי החקירות הוא השתמש בכוחו במשרד הבריאות לטובת מקורבים

בפרשה נוספת נטען כי השר ליצמן ניסה "להשפיע חוות דעתם של מספר פסיכיאטרים עובדי משרד הבריאות, אשר מונו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע את כשירותה הנפשית של מועמדת להסגרה לשלטונות אוסטרליה בגין עבירות מין בקטינות". ניסיונות אלו התרחשו כביכול בזמן שהמשפט מתנהל.

באוגוסט 2019 עבר התיק לפרקליטות ומחכה להחלטת היועמ"ש. לשאלתנו שבוע, הפרקליטות סירבה להודיע מתי תתקבל הכרעה בעניינו של שר הבריאות.

אריה דרעי

בנובמבר 2018 המליצה המשטרה ורשות המסים להעמיד לדין את שר הפנים, אריה דרעי, על ביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים, עבירות מס של מיליוני שקלים, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט ומסירת תצהיר כוזב (שבועת שקר) למבקר המדינה וליו"ר הכנסת בנוגע לנכסיו ולהכנסותיו.

שנה וחצי לאחר מכן, היועמ"ש עדיין לא קיבל החלטה האם להעמידו לדין. גם השבוע הפרקליטות סירבה להודיע היכן הדברים עומדים.

בחסות המגיפה: 30 ראשי רשויות שלחו את המבקר הביתה

משרד הפנים הוציא הנחיה שהרשויות יכולות לצמצם כח אדם – בעקבות זאת כ-30 מהן בחרו להוציא דווקא את המבקר לחופשה. ומי ממשיך לבחוש בקלחת העירונית בצל המגיפה? לוביסטים ובעלי אינטרסים כלכליים. משרד הפנים בתגובה: "80% מהמבקרים עדיין מועסקים – עדות לחשיבות לנושא גם בשעת חירום"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין | 

כ-30 רשויות מקומיות בחרו להוציא את מבקר הרשות לחופשה השבוע, ובכך לחסל את הביקורת הפנימית על התנהלות העיריה בזמן המשבר. ראשי הרשויות נתלו באפשרות שנתן להם משרד הפנים לבחור לצמצם משרה אחת מתוך שבע המשרות הבאות: מנכ"ל, גזבר, יועץ משפטי, מנהל יחידת חינוך, מהנדס, מבקר, וטרינר. 

בין הרשויות שוויתרו על המבקר: גדרה, להבים, עומר, מיתר, גדרות, ירוחם, כוכב יאיר, קרני שומרון, קצרין, חצור, מזכרת בתיה, עמק חפר, כפר תבור, יבנאל, מרחבים, אזור, טורעאן, נחל שורק וקרית עקרון.

שר הפנים אריה דרעי. "הגורם האחראי הוא ראש הרשות"

להיפטר מהמבקר ומהר

זמן משבר היא שעת כושר לאלו שחומדים את הקופה הציבורית. זו הזדמנות מצויינת להעביר החלטות שבשגרה היו נראות מאד חריגות, כמו הקמת קו גז למצרים במימון ממשלתי וללא החלטה מסודרת. תהיו בטוחים שגם בשעת משבר, כשאתם ספונים בביתכם החברות החזקות ובעלי אינטרסים מקושרים ממשיכים להפעיל לוביסטים וללחוץ על נבחרי ציבור כדי לדאוג לשורת הרווח שלהם.

אירועים כאלו יכולים להתרחש, בממדים קטנים יותר, גם בשלטון המקומי. היתר בניה חריג, העסקת קבלן ללא מכרז בגלל "צורך השעה" ועוד. אלו החלטות שעשויות להיות מוצדקות, אך עכשיו – ללא ביקורת. ולא רק בכסף. לאחרונה נחשפנו להחלטה שהתקבלה במחטף לפני כשבועיים על ידי הממשלה. החלטה בה אושרו תקנות, ללא דיון וללא פיקוח, שאפשרו ריגול אחרי אזרחי ישראל.

"המשכיות עבודת הביקורת מחוייבת בכל עת. משום כך גם החוק אינו מבחין בין שעת משבר לשעת שגרה, ובצדק", קובעת יו"ר איגוד מבקרי הרשויות המקומיות, רו"ח עינב פרץ. "כמובן שבעת הזאת לא מצופה מהמבקר שימשיך לעשות את עבודת הביקורת השוטפת, אך כמתבונן מהצד הוא יכול להתריע ולמנוע החלטות שגויות שנעשות בתום לב".

רו"ח עינב פרץ

"עדות לחשיבות שמייחסים לנושא"

ממשרד הפנים נמסר: "על פי התקנות, הגורם האחראי על קביעת המשרות החיוניות ברשות המקומית הינו ראש הרשות או המנכ"ל. משרד הפנים הגדיר רשימת משרות הנדרשות לצורך שמירה על הרציפות התפקודית החיונית של הרשות המקומית ובהן גם המשרות הסטטוטוריות ברשויות המקומיות.

במסגרת מכסה זו, מבין ששת התפקידים שיש לבחור מתוך שבעת התפקידים שיש חובה להגדירם כחיוניים ברשויות המקומיות, נמנה גם תפקיד מבקר הרשות. מנתונים שעולים מסקר איגוד המבקרים עולה כי למרות הפחתה של למעלה מ-70% מכוח האדם ברשויות המקומיות, עדיין מועסקים 80% מהמבקרים בעת הזו. זוהי עדות לחשיבות שמייחסים לנושא בשעת חירום זו".

תגובת המשרד תמוהה, כיוון שכל המשרות שציינו במשרד הפנים הן קריטיות לחיי התושבים. ביקורת פנימית חשובה תמיד, אך הופכת להיות קריטית בזמן משבר. אנו קוראים לשר הפנים לבטל את ההנחה המסוכנת לראשי הרשויות ולנתק את התלות בין המבקר לראש הרשות.

איך זה משפיע עליך? כולנו זקוקים לעיריה מתפקדת והגונה עכשיו יותר מתמיד. רשויות הרווחה, אכיפת הסדר העירוני, וניהול בתי הספר והגנים – כל אלו מוציאים מקבלים החלטות חדשות ומהירות עכשיו. בלי ביקורת – הם עלולים לעשות טעויות חמורות ופזיזות. חוץ מזה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ביום שאחרי עם איזה פרויקט בניה בקידומו של בעל הון מקושר, או שינוי הזוי בתחבורה – משהו שבחיים לא היה עובר בשגרה תחת עין המבקר.

מה עוד צריך לעשות? שר הפנים צריך לבטל את ההנחיה ולסייע לרשויות מקומיות למצוא את הדרך לקצץ במקומות לא חיוניים אחרים. ביקורת, בייחוד בזמן כזה, היא חיונית – נקודה.

מכירים מקומות שבו ויתר ראש הרשות על הביקורת? כתבו לנו.

 

אלה הרשויות המקומיות שהחליטו להגביל את ההוצאות על הופעות יום העצמאות

כזכור, בעקבות פניית "שקוף" בנושא, משרד הפנים הוציא מכתב לרשויות המקומיות, בו הוא ממליץ להן לקבוע רף שכר לאמן/ית ביום העצמאות, עד 70 אלף ש"ח להופעה של שעה. אילו רשויות מקומיות בחרו ליישם את המלצות המשרד כבר השנה?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

אחרי שבדקנו #מה_נשתנה עם הבטחתו של שר הפנים אריה דרעי להגביל את הסכומים שיותרו לרשויות להוציא על הופעות ביום העצמאות, גילינו שהשר לא קידם את ההבטחה, זאת למרות שקיבל המון אהדה בתקשורת בעקבותיה. פנינו בנושא למשרד הפנים, שם מסרו לנו שיפעלו בעניין בקרוב, והם אכן עשו זאת.

לפני כשבועיים משרד הפנים הוציא מכתב לרשויות המקומיות, בו הוא ממליץ להן לאמץ את מסקנות הוועדה שעסקה בנושא, שמינה השר דרעי בעבר.
מעבר לקביעת רף שכר להופעה, המליץ המשרד גם על הנגשת המופעים לבעלי מוגבלויות, שילוב אמנים ותיקים במופעים, תיאום ציפיות עם האמן/ית בנוגע לרשימת השירים ועוד.

המלצות משרד הפנים לרשויות המקומיות

הפעם אנו חוזרים לבדוק: האם הרשויות המקומיות יישמו כבר השנה את המלצות משרד הפנים?
פנינו לרשויות המקומיות, ואלה מי שהצהירו בפנינו כי הן מקבלות על עצמן את המלצות משרד הפנים, או מגבילות את הסכום שהן משלמות לאמנים ל-70 אלף ש"ח:

  • עיריית רמת גן
  • עיריית הוד השרון
  • עיריית תל-אביב-יפו
  • עיריית ראשון לציון
  • עיריית גבעתיים
  • מועצה אזורית באר טוביה
  • מועצה אזורית מטה יהודה
  • עיריית כפר סבא
  • מועצה מקומית זכרון יעקב

ככל שנדע על רשויות מקומיות נוספות שמיישמות את המלצות משרד הפנים, נעדכן.

בהמשך לבדיקת "שקוף": משרד הפנים קורא לצמצום תשלומי עתק לאמנים ביום העצמאות

לפני שבועיים, חזרנו לבדוק #מה_נשתנה עם הבטחתו של שר הפנים, אריה דרעי, להגביל את ההוצאות ברשויות המקומיות בחגיגות יום העצמאות. גילינו שהעניין עוכב, בין היתר בגלל הבחירות החוזרות. פנינו ללשכת השר בנושא, שם הבטיחו לנו שהנושא יטופל, ואכן, לפני יומיים הוציא המשרד מכתב הקורא לרשויות המקומיות לצמצם בעלויות יום העצמאות! מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן: "על רשות לדאוג לאיכות חיי תושביה, אך נדמה כי במופעי יום העצמאות נקבעו סטנדרטים החורגים מגבולות הטעם הטוב"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לאחר סערה ציבורית בנושא הוצאות הרשויות המקומיות ביום העצמאות, מינה השר אריה דרעי ועדה שתבדוק את הנושא. הוועדה המליצה על שורת צעדים, והשר דרעי הבטיח שיגביל את הסכומים שיותרו לרשויות להוציא על הופעות, כבר ביום העצמאות 2020: "התשלומים המופקעים האלה באים על חשבון שירותים חיוניים אחרים, שאין סיבה שיפגעו", הכריז השר בעבר. 

שר הפנים, אריה דרעי

השר דרעי אמנם נהנה מפירגון נרחב בתקשורת עקב היוזמה – אך כשחזרנו לבדוק האם קידם את הבטחתו, גילינו כי העניין נשאר על השולחן, ומשרד הפנים כלל לא הוציא הוראות ונהלים מחייבים לרשויות המקומיות בנושא.

פנינו ללשכת השר דרעי, שם נמסר לנו כי משרד הפנים "ייצא בקרוב בקריאה לראשי הרשויות להגביל את הסכומים המשולמים לאמנים ביום העצמאות" – והם אכן עשו זאת.

בתחילת השבוע הוציא משרד הפנים מכתב לרשויות המקומיות, בו הוא ממליץ להן לאמץ את מסקנות הוועדה שעסקה בנושא. בין ההמלצות, בהן תומך גם המרכז לשלטון מקומי: קביעת רף שכר לאמן/ית – עד 70 אלף ש"ח להופעה של שעה, הנגשת המופעים לבעלי מוגבלויות, שילוב אמנים ותיקים במופעי יום העצמאות, תיאום ציפיות עם האמן/ית בנוגע לרשימת השירים ועוד.

מכתב ממשרד הפנים אל הרשויות המקומיות

אחת הבעיות המרכזיות הינה שרשויות שנקלעו לגירעון עמוק, מוציאות הון על מופעי יום העצמאות. משרד הפנים החליט לטפל גם בעניין זה: חשבים מלווים מטעם המשרד, המוצבים ברשויות הנמצאות במשבר הנובע מניהול כספי וארגוני כושל, ינהלו מעקב אחר הוצאות יום העצמאות ברשויות אלה. הם יעדכנו את משרד הפנים אם תהיה חריגה מהמלצות הוועדה.

מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן מסר: "אני קורא לכלל הרשויות לאמץ את מסקנות הוועדה לעניין מופעים המוניים, אשר בחנה את הנושא על כלל הבטיו. אין  ספק, כי על כל רשות לדאוג לאיכות חייהם של תושביה לרבות תרבות, אך נדמה כי במופעי יום העצמאות נקבעו סטנדרטים החורגים מגבולות הטעם הטוב".

לדבריו, "כללי האתיקה שניסחה הוועדה בראשות עדי אלדר, עושים סדר בסוגיית המופעים תוך שמירה על כספי ציבור, ולא פחות חשוב, הכללים מקדמים את השוויון בין רשויות עשירות לחלשות יותר, אשר אין בקופתן עודפים תקציביים. אני מבקש להודות למרכז השלטון המקומי אשר היה שותף לעבודת הוועדה".

מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן. "במופעי יום העצמאות נקבעו סטנדרטים החורגים מגבולות הטעם הטוב"

נציין כי המלצות הוועדה אינן מחייבות – אך סביר להניח כי בכוחה של קריאה ממלכתית מצד משרד הפנים – הרגולטור הראשי של הרשויות המקומיות – להביא לשינוי.
*

הנה הרשויות שעוד לפני שנשלחו אליהן המלצות הוועדה של משרד הפנים, כבר החליטו להגביל את הסכומים שהן משלמות לאמנים ל-70 אלף שקל: 

עיריית רמת גן, עיריית תל אביב-יפו, עיריית ראשון לציון ועיריית גבעתיים. 

קמפיין ש"ס לטובת נתניהו: ספק חוקי, ספק הגון

שבוע לפני הפריימריז בליכוד, מפלגת ש"ס יצאה בקמפיין בחירות ראשון, תחת הסיסמא: "אריה צריך ביבי חזק". האם בכך הצליחה המפלגה לעקוף את חוקי הבחירות המקדימות והנחיות מבקר המדינה?

| עידן בנימין | 

"אריה צריך ביבי חזק – שומרים על גוש הימין" – זוהי הסיסמא של קמפיין הבחירות של ש"ס שהושק אתמול, בו ניתן לראות את תמונתו של יו"ר המפלגה, אריה דרעי, לצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. האם הקמפיין, המיועד לכנסת ה-23, עשוי לסבך את נתניהו וש"ס עם מבקר המדינה בעבירת מימון בחירות? 

עד 1.9 מיליון שקלים למימון הקמפיין

חוק המפלגות קובע הגבלות על הכנסות והוצאות של מועמדים. בשונה מבחירות לרשימה, בה חבר זכאי לקבל עד 320 אלף שקלים להתמודדות בבחירות המקדימות (פריימריז), בבחירות לתפקיד היו"ר הזכאות הזו לא חלה. במקרה שלנו, מועמדים לתפקיד יו"ר הליכוד רשאים לגייס כשני מיליון שקלים (תלוי במספר המתפקדים המדויק), מאנשים פרטיים. המועמדים חייבים לדווח על כל תרומה כזו בכסף או בשווה כסף.

השלט של דרעי – דרך לעקוף את החוק

למרות שהשלט מוצג כחלק מהקמפיין של ש"ס, הוא עשוי להתפרש ככזה המעודד הצבעה לנתניהו בפריימריז, ואף העושה זאת בדרך פתלתלה במיוחד.: מצד אחד זה לא כסף שהמועמד גייס, ומצד שני זו לא המפלגה שנתנה לו כסף.

יכול להיות שדרעי בעצם מצא דרך לעזור לנתניהו בבחירות המקדימות, מתוך כספי מימון המפלגות של ש"ס (סכום שש"ס הצביעה להגדיל רק לאחרונה בעוד 63 מיליון שקלים)?

הדמיית השילוט – עלות של כ-60 אלף שקל לשלט

מהלך תמיכה שכזה הוא עסק יקר: מחיר שלט אחד כזה בתקופת בחירות יכול להגיע בקלות ל-60 אלף שקלים. המהלך עשוי להיות חוקי, אך לא בטוח שלזה התכוון המחוקק: מפלגות אמורות להתחרות האחת בשנייה בדרך לייצוג בוחריהם, ולא לשמש כמעין קרטל. עלולה להיווצר בעייתיות כאשר מפלגה מסוימת משתמשת בכספיה כדי לעזור למועמד ממפלגה אחרת, ובכך בעצם להגדיל את מימון הבחירות שלו בדרך עקיפה.

בוחרים של ש"ס יכולים להיות חברי הליכוד 

במפלגת ש"ס אין בחירות מקדימות, ולכן לבוחריה אין תמריץ להיות חברי המפלגה. הם כן יכולים להיות חברי מפלגת הליכוד ולעזור למועמד החביב עליהם, או על ראש המפלגה, מה שיכול ליצור עיוות בהליך הדמוקרטי. קמפיין שכזה עשוי להעביר מסר לבוחרי ש"ס שהם גם מתפקדי ליכוד – להצביע לנתניהו ולא לסער.

מישהו מפקח?

יכול להיות שמבקר המדינה ישים לב לבעיה החדשה שנוצרה, בה מפלגה יכולה לתמוך במועמד שאינו שלה בתקופת פריימריז. יכול להיות שיעיר בדו"ח בעוד שנה על התנהלות זו – ואז לכל היותר יקבלו נתניהו ומפלגת ש"ס קנס, בעוד התוצאה כבר תהיה עובדה מוגמרת. 

מש"ס נמסר: "התמיכה של מפלגת ש"ס בבנימין נתניהו, כמועמדה לראשות ממשלה עקבית לחלוטין. זה החל בבחירות אפריל 19, המשיך בבחירות ספטמבר 19 ויימשך גם בבחירות מרץ 2020".

תגובת המטות של נתניהו וסער טרם התקבלה.

יצאנו לבחירות והפרקליטות צפויה לקבל החלטה בעיניינם של ביטן, דרעי וליצמן

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

השלכה לא צפויה של הבחירות השלישיות: הפרקליטות תקבל החלטה זריזה לגבי דוד ביטן, יעקב ליצמן ואריה דרעי החשודים בפלילים. הפעם ב #טרחנות_חקירות על החלטת היועמ"ש שמנחה את המשטרה והפרקליטות כיצד לנהוג בנבחרי ציבור בסמוך לבחירות.

לא ליזום חקירות חדשות לקראת בחירות אבל כן לזרז קבלת החלטות

במסמך שפורסם על ידי היועמ"ש בשנת 1998 נקבע שעל הפרקליטות והמשטרה להביא לסיום הליכים משפטיים כשהנושא נמצא בטיפול מתקדם על ידם. אגב, לא רק זירוז: באותו מסמך בדיוק נקבע גם כי יש להתנהל בזהירות יתרה בכל הנוגע לפתיחת חקירות חדשות. 

"תעשיית השוחד" של ביטן, שיבוש הליכי משפט של דרעי והדחה בעדות של ליצמן

בבחירות הקרובות יתמודדו (שוב) שלושה חשודים בפלילים: 

  • בנובמבר 2018 המליצו המשטרה ורשות המסים להעמיד לדין את שר הפנים אריה דרעי. הוא חשוד כי קיבל מאות אלפי שקלים מאנשי עסקים כהלוואה שלא הוחזרה, ומבלי לדווח. בנוסף נחשד שסחר במגרשים ובבתים עם בני משפחתו כדי להלבין כספים. בד בד דרעי חשוד בשיבוש מהלכי משפט ושבועת שקר למבקר המדינה וליו"ר הכנסת בנוגע לנכסיו והכנסותיו.

  • במרץ 2019 המליצה המשטרה לפרקליטות להעמיד את ביטן לדין בגין: שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס ב-12 פרשיות! לדוגמא: במסגרת פרשת 'חברת דניה סיבוס', חשוד ביטן כי קיבל 430,000 ש"ח לעצמו ולאדם נוסף, על מנת לקדם היתרי בניה ואינטרסים נוספים של החברה. במסגרת פרשה נוספת עלה החשד שבשנים 2017-2011, סייע ביטן ליזמים לקדם אישורים והיתרים בתמורה ל 385,000 ש"ח.

דוד ביטן – צילום: יוסי זמיר

  • באוגוסט 2019 מצאה המשטרה תשתית ראייתית להעמיד את ליצמן לדין בגין עבירות מרמה והפרת אמונים והדחה בעדות ב"פרשת ההסגרה" ועבירות מרמה והפרת אמונים והצעת שוחד ב"פרשת בית העסק לממכר מזון". ליצמן לכאורה לחץ על עובדי המשרד למנוע סגירה של עסק שבעליו מקורב אליו לאחר שנמצאו מפגעי תברואה חמורים שהביאו לתחלואה של מספר אנשים. בפרשה אחרת ניסה לכאורה להשפיע באופן פסול על חוות דעתם של פסיכיאטרים, עובדי משרד הבריאות, אשר מונו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע את כשירותה הנפשית של מועמדת להסגרה לשלטונות אוסטרליה בגין עבירות מין בקטינות.

בשורה התחתונה: אנו צפויים לראות בחודשיים הקרובים החלטה של הפרקליטות בעניינם של ליצמן, דרעי וביטן.

ומה עם שאר נבחרי הציבור ברשימת החשודים?

בעניינם של חיים כץ ובנימין נתניהו כבר התקבלה לאחר שימוע להעמיד אותם לדין. הראשון הגיש בקשת חסינות שמעכבת את פתיחת משפטו והשני טרם עשה זאת. וכל עוד אין הכנסת מתפקדת – משפטם יידחה. על כך כתבנו בטרחנות חקירות השבוע.

דרעי מתעכב וגם השנה נשלם מיליוני שקלים על מופעי יום העצמאות

בשנה שעברה, הודיע שר הפנים אריה דרעי כי סוף סוף יפעל להגבלת התשלומים המופרזים לאמנים ביום העצמאות. ההגבלה באה לשרת מטרה חשובה: צמצום בזבוז כספים של הרשויות המקומיות. אז מאיה קרול בדקה #מה_נשתנה? בקצרה: כלום. השר דרעי אמנם מינה ועדה – אך השאיר את המלצותיה בבוידם. במשרד הפנים סירבו להגיב. מלשכתו נמסר: "אנו נמצאים בתקופת ממשלת מעבר המונעת קביעת כללים מחייבים". 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

רשויות מקומיות מוציאות מאות אלפי שקלים ואף מיליונים על מופעי יום העצמאות. סערה ציבורית שהתעוררה בעניין הגיעה עד לאוזניו של שר הפנים אריה דרעי, שהחליט להטיל מגבלה: מקסימום 70 אלף שקל לאמן כבר ביום העצמאות 2020. 

במסגרת תחום הסיקור החדש "פולו-אפ" שבחרו המו"לים של "שקוף", אנו בודקים מה נשתנה עם הבטחות ומחדלי עבר. אז בדקנו: האם השר דרעי קידם את ההחלטה על הגבלת סכום התשלום למופעים, כך שתיושם כבר ביום העצמאות הקרוב? 

התשובה: לא. שר הפנים אמנם מיהר לגזור סרטים ולזכות לפרגון על היוזמה – אך כלל לא פעל בנושא. למרבה המזל, חלק מהרשויות המקומיות כבר מגדילות ראש ובוחרות להגביל את סכום ההוצאה בעצמן. 

שר הפנים, אריה דרעי

שר הפנים, אריה דרעי

הרשויות המקומיות נדיבות במופעים – על חשבון כספי הציבור

שיאן השכר ביום העצמאות בשנה שעברה הוא הזמר המצליח עומר אדם, שגובה לא פחות מ-300 אלף שקל עבור הופעה. שלוש רשויות שונות היו מוכנות לשלם לאדם את המחיר: לוד, רמלה, ואור יהודה

הוא ממש לא לבד. עדן בן זקן, למשל, הופיעה גם היא בשלוש רשויות נדיבות: שדרות, אשדוד ואשקלון, עבור מחיר שנע סביב 220 אלף שקל. חשוב להבין – התשלום על ההופעה הוא בהחלט חלק מרכזי מסך ההוצאות על יום העצמאות, אך לא בכך מסתכם הסיפור. בדרך כלל הרשויות לא מסתפקות במופע אחד אלא במספר מופעים, שמתקיימים בכמה במות, מה שמקפיץ את סכום ההוצאה על ערב החג עוד יותר. ידוע שגם עיריות חלשות שנמצאות בגירעון תקציבי, מתפתות להזמין מופעים יקרים. אלו כספים שיכלו לחזור לציבור.

עדן בן זקן בהופעה ביום העצמאות באשדוד. מתוך יוטיוב

עדן בן זקן בהופעה ביום העצמאות 2019 באשדוד. מתוך יוטיוב

ההוצאות המופרזות על יום העצמאות מרגיזות ופופוליסטיות – רשויות שונות מתרצות את ההוצאות המוגזמות על מופעי יום העצמאות בטענה שזו דרכן "לפנק" את התושבים, אולי כדי לחפות על התנהלות בעייתית בשגרה. 

דוגמה לכך היא תגובתו של חובב צברי, ראש מועצת קרית עקרון, לביקורת שנמתחה עליו לאחר שפורסם כי יוציא 650 אלף שקל על חגיגות יום העצמאות. במחיר הזה צברי קבע בין היתר הופעה של שרית חדד, שעלותה נעה סביב 190 אלף שקלים (!) לצד מתנפחים ומתקנים: "תושבי קרית עקרון זכאים לחגוג כראוי (…) זה גם שם את קרית עקרון במקום הראוי לה".

נדגיש: כל שקל מופרז שיוצא עבור הופעה אחת של עומר אדם – יכול היה לשמש עבור שירותים יומיומיים חיוניים עבור התושבים.

מודעה לאירוע ערב יום העצמאות בקרית עקרון. "זכאים לחגוג כראוי"

מודעה לאירוע ערב יום העצמאות בקרית עקרון. "תושבי קרית עקרון זכאים לחגוג כראוי"

נהנה מהפרגון בתקשורת, אך לא עשה דבר בפועל

לאחר שיח סוער בתקשורת וברשתות החברתיות בעניין ההוצאות המופרזות על מופעי יום העצמאות, החליט שר הפנים אריה דרעי להקים ועדה ציבורית שתבחן את הנושא. מבורך. באפריל האחרון הכריז השר כי הוא מאמץ את המלצת הוועדה, לפיה כל רשות תוכל להזמין מופע של שעה בסכום של 70 אלף שקלים לכל היותר. השר אף התבטא בנושא: "התשלומים המופקעים האלה באים על חשבון שירותים חיוניים אחרים, שאין סיבה שיפגעו".

לאחר ההכרזה על היוזמה, נהנה דרעי מפירגון נרחב בתקשורת, ומפרסומים שמיהרו להודיע על "סוף החגיגה" ועל קץ בזבוז הכספים ביום העצמאות –  אך בפועל נראה כי כל העניין נשכח. 

"סוגר את הברז": דרעי לא עשה כלום בפועל, אך קיבל שבחים בתקשורת

"סוגר את הברז": דרעי לא עשה דבר בפועל, אך קיבל שבחים בתקשורת

למרבה האכזבה, עד היום משרד הפנים לא הוציא כלל הוראות ונהלים מחייבים לרשויות המקומיות בנושא. במשרד הפנים סרבו להגיב. מטעם השר דרעי נמסר: "בשל העבודה שמאז החליט על כך שר הפנים, אריה דרעי, בחודש אפריל 2019, אנו נמצאים בתקופת ממשלת מעבר המונעת קביעת כללים מחייבים. למרות זאת, משרד הפנים, ייצא בקרוב בקריאה לראשי הרשויות להגביל את הסכומים המשולמים לאמנים ביום העצמאות". 

דרעי מאשים את ממשלת המעבר, אך האם היועמ"ש היה עוצר אותו מלהוציא הנחיה כה בסיסית לרשויות? קשה להאמין. הדבר לא מצריך חקיקה, לא מדובר בנושא שבמחלוקת, וקשה לראות אמן עותר לבית המשפט בנושא. כך או אחרת – דרעי אפילו לא ניסה. 

גם מבקר המדינה גם התייחס לנושא האירועים הבזבזניים בדו"ח ביקורת על השלטון המקומי מ-2014: "הביקורת העלתה כי הרשויות המקומיות שנבדקו לא פעלו בצורה המיטבית לשמירת כספי הציבור שהופקדו בנאמנות בידיהן. הביקורת העלתה כשל רב-מערכתי בנושאים שנבדקו, החל מתקצוב האירועים, דרך אופן תכנונם וכלה בהתקשרויות עם ספקים ונותני שירותים".

אפשר לחגוג את יום העצמאות באופן מכובד גם אם לא יופיעו האמנים הגדולים ביותר בישראל – מה גם בעקבות הצבת תקרה בכל ישראל – סביר שהאמנים יורידו בלית ברירה את המחירים.

עומר אדם ביום העצמאות באור יהודה. מתוך יוטיוב

עומר אדם ביום העצמאות באור יהודה. מתוך יוטיוב

חלק מהרשויות בחרו להגביל את עצמן ללא התערבות הממשלה

אף שמשרד הפנים לא מטפל בנושא, יש רשויות מקומיות שבחרו להגדיל ראש, ולהגיד "לא" מיוזמתן למופעים בסכומי עתק בערב יום העצמאות:
ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, פרסם לאחרונה בעמוד הפייסבוק שלו כי מעתה והלאה תשלם רמת גן סכום ממוצע של 40,000 ש"ח לאמן ביום העצמאות. אתם מוזמנים לפרגן לו בפוסט שכתבנו בנושא בסרגל. 

ראש עריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, קבע תקרה להוצאות על מופעי יום העצמאות

ראש עריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, קבע תקרה להוצאות על מופעי יום העצמאות

עיריית ראשון לציון הגבילה בשנה שעברה את סכום ההוצאה על מופעים ביום העצמאות, וגם על מופעים באופן כללי: לא יותר מ-70-80 אלף שקל. 

עריית גבעתיים דואגת גם היא להזמין הופעות ליום העצמאות במחירים נמוכים יחסית, עד 70-80 אלף שקל. מעיריית רמת גן נמסר: "ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, מוביל מזה כמה שנים קו של "אומנים במחיר שפוי" למופעי עצמאות – מופעים בסדרי גודל של עד 70-80 אלף שקל. העירייה במכוון אינה בוחרת להביא את האמנים הגובים מחירים גבוהים יותר ומצליחה עדיין לארגן ארועים ומופעים מוצלחים מאד, אליהם מגיעים עשרות אלפי אנשים, גם במחירים שפויים".

עיריית תל אביב-יפו הגבילה את הסכום עבור מופע ל-70 אלף שקל. מעיריית תל אביב נמסר: "מזה שנים רבות שעיריית תל אביב-יפו לא משלמת סכומי עתק מכספי הציבור עבור הופעה בודדת של אמנ/ית, ומעדיפה לארח אמנים ואמניות שהתשלום עבור הופעתם הוגן שאינו עולה על 70 אלף".

לקינוח אנו ממליצים: תייגו את ראש הרשות שלכם בתגובות לפוסט של הכתבה בפייסבוק, ודרשו כי השנה הרשות תחסוך בהוצאות על מופעי יום העצמאות.

אנחנו משלמים לוועד הבית של אריה דרעי סכומים מופרזים – בלי חוזה

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל משלם אלפי שקלים לוועד הבית בבניין בו נמצאת דירתו הפרטית של השר בירושלים. פרסומי ההתקשרויות ותגובות המשרד סותרים זה את זה ולוקים בחסר, ולא ברור מי בכלל קבע את גובה התשלום – שמקורו בכספי ציבור. טרחנות ועד בית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

  1. סכומים לא הגיוניים

כפי שחשפנו בעבר, למשפחת דרעי דירות רבות, אך הפעם נתמקד בדירה של השר עצמו. אריה דרעי גר בדירה בבניין ברחוב הקבלן בירושלים שהלכה ותפחה לאורך השנים. כיום היא מונה שלוש קומות בשטח של כ-272 מ"ר, לאחר שהורחבה בניגוד לחוק.

בלובי הבניין נמצאת עמדת שומר המאבטח את דירת השר. מהבדיקה שלנו עולה כי הציבור משלם על העמדה דמי ועד בית בסך 200 שקל בחודש – סכום שבדרך כלל נדרש מבעלי דירות רחבות ידיים. 

אלא שלפי החוק, המדינה הייתה חייבת לשלם דמי ועד הבית לפי שטח הדירה היחסי. על פי החישוב הזה, אם השולחן הוא בגודל 2 מ"ר, דרעי – שכאמור שטח דירתו הוא 272 מ"ר – אמור לשלם 27,200 שקל בחודש לוועד הבית. לא נראה לנו שזה הסכום שהשר משלם. אבל זו רק ההתחלה.

כמה עולה קפה לשומר? 

גיא זומר, מהתנועה לחופש המידע, נבר בדו"ח ההוצאות שפרסם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שם אמורים להופיע הסכומים המלאים ששילם המשרד בעבור עמדת השומר. הוא גילה שבמהלך הרבעון הראשון של 2016 שולמו בפועל לוועד כ-3,300 שקל. כלומר, בכל חודש עמדת השומר עולה לנו כ-1,100 שקל – תשלומים בעבור ועד הבית וכן תשלום חשבונות מים וחשמל. לעתים החשבונות הגיעו לכ-700 שקל לחודש בודד.

כדי להבין טוב יותר על מה מוציא המשרד את כספנו ביקרנו בבניין המדובר. העמדה ממוקמת בלובי קטן של בית מגורים משותף, והיא כוללת שולחן ועליו קומקום חשמלי המשרת את המאבטח, שמוודא שאיש אינו מגיע לשר אם לא קבעו פגישה. 

אין שומרים נוספים. 

הלובי בבניין של השר אריה דרעי

התמונה הזאת מעלה שאלות רציניות: כיצד מאבטח בלובי של בניין מגיע לחשבון מים וחשמל חודשי  גבוה כל כך? כמה חשמל ומים אפשר להוציא על שולחן אחד?

לפי המענה שקיבלנו מחופש המידע, "תשלום הוועד הינו תשלום מקובל המשולם לוועד הבניין בשל הימצאות עמדת אבטחה בבניין המאובטח. תשלום קבוע זה נקבע בשל עלויות נוספות החלות על הבניין בשל האבטחה הנדרשת, כגון: לקיחת שטח בבניין (לובי הבניין), ניקיון הבניין, חשמל בקומות, שימוש במעלית וכו'".

  1. אין תיעוד, אין מסמכים

הטענה שהמדינה צריכה לשאת בעלויות הנובעות מדרישות האבטחה הגיונית, אך רצינו להבין בדיוק לאן הולך הכסף. ביקשנו מהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להסביר את את פשר התשלומים ואז – התחיל הבלגן. 

במשרד טענו כי מנובמבר 2015 עד לסוף 2016 שולמו לוועד פחות מ-7,500 שקל. בתגובה אחרת מטעם חופש המידע שוב חזרו לגרסת 14 אלף השקלים שהוצגה בתחילה, אך הפעם טענו כי אלו התשלומים לתקופה שבין דצמבר 2015 עד לסוף 2016. 

בסופו של דבר קיבלנו טבלת הוצאות מפורטת (בתחתית הכתבה), אבל אז רק התבלבלנו עוד יותר: על פי הפירוט, למשל, בשנת 2015 שולמו 1,900 שקלים בעבור חודשיים בלבד: נובמבר ודצמבר. מנגד, בשנת 2016 כולה הוזרמו לבניין כ-5,500 שקל בלבד, לפי  המשרד. 

בשנת 2017 זה בכלל נהיה מוזר. חיפשנו – ולא מצאנו כל זכר לתשלומים בעבור ועד הבית של השר בדוחות ההתקשרויות הפומביים. במשרד מסרו כי באותה שנה שולמו מהכיס הציבורי לבניין של דרעי 9,360 שקל,  אך כשחזרנו לטבלה נוכחנו שאם שמחברים את התשלומים המדווחים באותה שנה מתקבל פירוט לגבי 5,146 שקל בלבד. לאן הלכו 4,214 שקל נוספים?

אנחנו כלל לא אמורים להיות תלויים בחוק חופש המידע כדי לדעת פרטים כאלו. לפי הנהלים, כל ההתקשרויות הכספיות עם ועד הבית אמורות להיות גלויות ושקופות במסגרת דו"חות ההתקשרויות שמפרסם המשרד מדי רבעון, בהתאם להנחיית משרד המשפטים. אך זה לא קרה, והדו"חות אינם ברורים ולוקים בחסר.  

למשל (אנחנו במגה טרחנות, כן?) לפי דוח ההתקשרות הפומבי ב-2018 פתאום נזכר המשרד לשלם 4,000 שקל נוספים עבור שנת 2016. בתגובה שקיבלנו מהמשרד, לעומת זאת, נאמר כי בכלל שולמו 8,000 שקל באותה שנה – כסף שאין לו זכר בדו"ח הפומבי. 

אריה דרעי

מההמשרד נמסר בתגובה כי "חישוב התשלום נעשה כל חודשיים על בסיס מוני מים ומונה חשמל, הנמצאים בלובי ובמרתף בבניין המגורים המשותף של השר. כל 1 בחודש מתקבלת תמונה של מונה ונכנסת לטבלת אקסל מסודרת. ועד הבית של הבניין שולח כל חודשיים חשבונית חשמל ואנו מחשבים את המחיר לקוט"ש על פיה, לפי השימוש שנעשה בפועל ע"י המאבטחים. תשלום עבור המים נעשה לפי תעריף של אתר רשות המים. תשלום עבור ועד הבניין, שכן המאבטח יושב בלובי הבניין, עומד על 200 שקל לכל חודש. לעיתים המשרד נדרש לבצע תיקונים של אינסטלציה וחשמל בעמדת המאבטח, לכן מופעלים ספקים על מנת לטפל בתקלות מסוג זה".

  1. התקשרות בעשרות אלפי שקלים – ללא חוזה

עד יולי 2019 הוצאו הזמנות לבניין של דרעי על סך של 35 אלף שקל מכספנו. נוסף לפירוט הסכומים, ביקשנו מהמשרד למסור לידינו גם את החוזה בינו ובין ועד הבית. בתגובה נמסר כי "משום שוועד הבניין אינו ישות משפטית לא קיים הסכם חתום".

סליחה על האקסטרא טרחנות, אך התשובה שלהם לא מתיישבת עם המציאות המשפטית; בחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הוגדר ועד הבית באמצעות המונח "נציגות הבית המשותף", וזו דווקא ישות משפטית לכל דבר ועניין, שיש בכוחה לתבוע ולהיות צד בכל הליך משפטי.

וגם אם הוועד לא היה ישות משפטית, כיצד המדינה מרשה לעצמה להעביר עשרות אלפי שקלים – מכספנו, נזכיר – ללא שום מסמך רשמי?

אפילו כשקונים חלב בכמה שקלים מכספי קופה קטנה מקפידים לשמור חשבוניות. איך אפשר לחתום על תשלומים של אלפי שקלים בלי חוזה ובלי כל תיעוד? אולי מחר ועד הבית יטען שלא שילמו לו חלק מהכסף? ואולי מחרתיים דרעי עצמו יהיה יו"ר הוועד, ויחליט להעלות את ועד הבית במיליון אחוזים?

לסיכום, נראה כי חיובים בסכומים של עשרות אלפי שקלים נעדרים מדו"חות ההתקשרות הפומביים ואין כל אפשרות להתחקות אחריהם או לתהות על פשרם. יתרה מכך: התשלומים הועברו ללא כל חוזה או מסמך המתעד את ההתקשרות, בניגוד מוחלט למה שאפשר לצפות מגוף ציבורי – ובניגוד לטענות, ועד הבית הוא ישות משפטית. 

ומעבר לכל אלו שוב צפה השאלה: למה ההוצאות כה גדולות? 

תשלום בעבור קומקום ושולחן המוצבים בלובי הבניין לשימוש המאבטח לא צריך לעמוד על יותר משקלים בודדים בחודש – ודאי לא על יותר מ-1,000 שקל לחלק מהחודשים, כפי שעולה מההזמנות הספורדיות שמופיעות בדו"חות. מה שכן, נראה שמשתלם להיות שכן של דרעי: תושבי הבניין לא רק זכו לשומר צמוד – אלא גם לתשלומים מופרכים על חשבון הציבור.

השר דרעי עצמו סירב להגיב.

טבלת ההוצאות המפורטת: