פוסטים

מסרב להגיש הצהרת הון: השר אוחנה מסכן אותנו בשחיתות

השר אמיר אוחנה נדרש להגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה לפני שנה – אך לא עשה זאת עד היום בצעדיו הראשונים כשר הוא בוחר לצפצף על כללי השקיפות ולהסתכן בשחיתות. השר גם מתעלם מהציבור, כשהוא בוחר להתעלם מכל פניות "שקוף" בנושא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

השר לביטחון פנים אמיר אוחנה נכנס לתפקידו כשר בממשלה רק לפני שנה, ביוני 2019, וכבר נכנס לרשימה השחורה של השרים שמתעלמים מכללי השקיפות. חרף בקשות חוזרות ונשנות, הוא לא הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה בתחילת הכהונה, כשבקרוב עליו להגיש אחת נוספת.

הוא מצטרף לשר המים וההשכלה גבוהה זאב אלקין, שרק לאחרונה התחיל להגיש הצהרות הון חדשות ואולם מסרב לעשות זאת עבור השנים 2018 ו-2019.

השר אמיר אוחנה (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

בהתעלמותו מהחובה להגיש הצהרת הון השר אוחנה מסתכן בשחיתות ומסכן בשחיתות את הציבור. כרגע אין למבקר המדינה דרך לדעת מהם האינטרסים הכלכליים של השר אוחנה וכך, למעשה, אין למבקר דרך להגן על הציבור מפני מעשי שחיתות שהשר עלול לבצע.

למה חשוב להגיש הצהרת הון?

הכללים למניעת ניגוד עניינים של השרים וסגני השרים, מחייבים את שרי הממשלה למסור הצהרת הון למשרד מבקר המדינה במועדים הבאים: בתחילת כהונתם, אחת לשנה במהלך הכהונה, ובסיום כהונתם. 

לעניין זה חשיבות עצומה – המבקר נחשף לנכסים, להשקעות ולממון שמצוי ברשות השר, וכך יכול לוודא שהאינטרס האישי של השר לא משפיע על שיקול דעתו. בנוסף, הגשת ההצהרות החוזרות מאפשרת לעקוב אחר שינויים 'חשודים' בכמות הכסף שצבר נבחר ציבור מאז התמנה לתפקיד.

מדוע אנחנו מודאגים מכך שהשר אוחנה לא הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה? ראשית, מפני שזו הצהרת ההון הראשונה שהיה צריך להגיש כשר – הצהרת תחילת כהונה. השר אוחנה נכנס לממשלה רק לפני שנה וכבר החליט לפתוח את הקריירה הפוליטית שלו בצפצוף על כללי השקיפות.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

שנית, משום שלמבקר המדינה אין כל מידע לגבי האינטרסים הכלכליים והנכסים של השר אוחנה לא רק עבור השנה הנוכחית, אלא גם עבור שנים קודמות, מפני שהוא שר חדש. 

אמנם בתור חבר כנסת הגיש אוחנה הצהרת הון ליו"ר הכנסת, אך אין בהצהרת ההון בכנסת תועלת עבור המבקר – איש לא יכול לגשת אליה למעט יו"ר הכנסת ובאישור בית המשפט.

"חוגג" שנה להתעלמות מהכללים

השר אוחנה היה צריך להגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה ב-5 באוגוסט 2019. כשהתחלנו 'לרדוף' אחריו בעניין, הוא איחר 'רק' בחצי שנה בהגשת הצהרת ההון, יחד עם עוד כמה שרים שלא הגישו אותה – בצלאל סמוטריץ', ישראל כ"ץ וזאב אלקין. 

לאחר פניית "שקוף", סמוטריץ' וכ"ץ הגישו את את הצהרות ההון שלהם. למרבה האכזבה, אוחנה ואלקין ממשיכים עד היום להתעלם מחשיבות הנושא ובחודש הבא השר אמיר אוחנה כבר "יחגוג" שנה מבלי שהגיש הצהרת הון. בקרוב הוא כבר יהיה צריך להגיש הצהרת הון שנייה למבקר.

השר אלקין "יחגוג" שנתיים, כיוון שלא הגיש את הצהרת ההון שלו ב-2018 וגם ב-2019. השר אלקין דווקא הגיש את הצהרת ההון שלו עבור 2020, תודות ללחץ שהפעילו עליו קוראי "שקוף" וחברי סיירת השקיפות.

השר זאב אלקין. לא הגיש הצהרת הון כבר שנתיים (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

"שקוף" מנסה לקבל את תגובתו של השר אוחנה בנושא הצהרת ההון שלו כבר חצי שנה, אך לצערנו השר מתעלם לחלוטין בכל פעם מחדש מכל פניותינו בנושא. בלשכתו לא משיבים להודעות ולא לשיחות טלפון של "שקוף".

*

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):

אם חלילה השר אוחנה יקבל החלטות במטרה להגדיל את נכסיו ובניגוד עניינים – זה עלול לבוא על חשבוננו. הוא יכול, למשל, לקדם רכישת אמצעי ביטחון לכל שוטרי ישראל בחברה שהוא מושקע בה, שהיא לא בהכרח האיכותית או הזולה ביותר, כדי להרוויח כסף. 

ההתעלמות של אוחנה משפיעה עליך גם כי היא עלולה להגדיל את חוסר האמון שלך בנבחרי ציבור. כדי שלא נזרוק לחלל האוויר "כולם מושחתים" – נבחרי הציבור צריכים להוכיח כי הם עומדים בכללים החלים עליהם ואין להם מה להסתיר.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י):

  1. "שקוף" תפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להפעיל לחץ ציבורי על השרים אוחנה ואלקין כדי שיגישו את הצהרת ההון שלהם למבקר המדינה.
  2. טוב יעשה מבקר המדינה אם יאפשר שקיפות של סטטוס הצהרות ההון של השרים באתר ייעודי, בו כל אחד מאיתנו יוכל לעקוב ולראות מי מהשרים מתעלם מהחובה החשובה הזו. כך השרים יידעו שהציבור יכול לדעת כשהם מתעלמים מהכללים או מאחרים. כרגע ניתן לקבל את המידע רק בעזרת בקשת חופש מידע. מבקר המדינה דחה את ההצעה שלנו לעת עתה, אך נמשיך לפעול כדי שיקבל אותה.
  3. יש להעביר חוק שיטיל סנקציות של שרים שלא מגישים הצהרת הון בזמן. חברי הכנסת גדעון סער ושרן השכל מהליכוד הגישו הצעת חוק כזו לפני חודשיים, אך בינתיים היא לא קודמה. "שקוף" תמשיך לעקוב בעניין זה.

***

 

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

 

עוד כוח לנתניהו: עדיין לא נקבע תקנון לממשלה

כשהכנסת שינתה את שיטת המשטר כדי לאפשר ממשלה דו-ראשית, היא השאירה את כל החורים לתקנון הממשלה • עבר חודש מאז המועד שנקבע לסיום כתיבתו – ואין תקנון • המשמעות בפועל: גנץ מוותר על כוחו לנתניהו • עכשיו, כרגיל, נשאר רק לחכות לפיצוץ הקרב

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נתניהו לא נתן לגנץ להתבטא בישיבת הממשלה? לא יפה. בעצם, אולי כדאי שיגיד תודה שהוא בכלל יושב בראש הישיבה. מאז הושבעה הממשלה לפני חודש וחצי לא נקבע לממשלה תקנון והזכויות של גנץ כראש הממשלה החלופי לא מוכרות בסדרי העבודה שלה. כן, כולל העובדה שהוא יושב בראש הישיבה (סעיף 13 לתקנון).

בנימין נתניהו ובני גנץ. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כחול לבן והליכוד אמנם תפרו חליפה ייחודית ומסורבלת לממשלת ישראל ה-35, אך השאירו קצוות פתוחים. בשעת משבר הם עלולים להיפרם ולהוביל את ישראל שוב לבחירות.

החקיקה בעייתית? נשאיר את זה לתקנון

תקנון עבודת הממשלה נקבע לאור סעיף בחוק יסוד הממשלה הקובע כי: "הממשלה תקבע את סדרי ישיבותיה ועבודתה, דרכי דיוניה ואופן קבלת החלטותיה אם דרך קבע ואם לעניין מסוים". ובמילים אחרות: איך קובעים את סדר היום, עובדים ומקבלים החלטות. נשמע חשוב במיוחד לממשלות, בייחוד לממשלה ה-35 שכדי לקום נדרשה לעקם ולסובב את חוקי היסוד של מדינת ישראל לצרכי השעה. 

ואכן, אם מריצים אחורה את הקלטות דיוני הכנסת, אפשר לשמוע היטב כיצד הקואליציה נשענה על התקנון העתידי כשנתקלה, לעיתים, בדילמה. ח"כ איתן גינזבורג, שהיה יו"ר הוועדה המיוחדת לקידום החקיקה שאפשרה את הקמת הממשלה, נתקל שוב ושוב בשאלות קשות מצד חברי כנסת והשיב: "הנושא יקבע בתקנון עבודת הממשלה".

בדיון לפני הקריאה הראשונה בחוק ששינה את סדרי הממשל בישראל נתן גינזבורג את פתרון הקסם לבעיות האלו לפחות ארבע פעמים, בעיות שלא נפתרו בהמשך. הנה שתיים מהן:

"איתן, תן לי לחדד. תקשיב, היום לראש הממשלה יש זכות וטו. זאת אומרת, שאם הממשלה הגיעה לתיקו, ראש הממשלה יש לו זכות וטו", אמרה קארין אלהרר (יש עתיד). 

היו"ר איתן גינזבורג ענה לה: "חברים, הדברים האלה מעוגנים בתקנון הממשלה, לא קשורים בכלל להצעת החוק. כשתקום הממשלה, הם יקבעו לעצמם תקנון עבודה וסדרי עבודה פנימיים של הממשלה, זה לא רלוונטי לכנסת – האופן שבו הממשלה תעבוד במנגנונים הפנימיים שלה".

חורגים מהדד ליין בבוטות

במקרה אחר מאיר כהן (יש עתיד) היה מוטרד מכללי ההצבעה, שמנסים לייצר שוויון בין שרי כחול לבן ושרי הליכוד. היועץ המשפטי לוועדה, גור בליי, הודה כי החקיקה עמומה ובעצמו אינו יודע כיצד זה יתנהל. "כרגע הדבר הזה עלול להביא למצב של כוח הצבעה כפול של אותו שר", הסכים בליי עם הביקורת. 

השר אבי ניסנקורן. כתיבת התקנון התעכבה חודש לאחר המועד שנקבע

גינזבורג המשיך להרגיע: "בכל מקרה, מאיר, הדברים האלה ייקבעו גם בתקנון עבודת הממשלה, שיקבע בימיה הראשונים של הממשלה, בישיבת הממשלה הראשונה. הרי דבר ראשון מביאים את התקנון לממשלה, הסיפור הפריטטי, לרבות זיקה, ושם זה יעלה".

ועוד פעמיים נוספות לפחות: "אני רוצה להסביר. לממשלת ישראל יש תקנון עבודת ממשלה. ביום כינונה הראשון בערך, בישיבתה הראשונה, הם מאשרים תקנון עבודת ממשלה, כמו שיש תקנון כנסת". ו"זה בדיוק העניין. בתקנון עבודת הממשלה". אלו פתרונות שלא רק החזיק בהן גינזבורג אלה גם ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) שאמר דברים דומים.

אכן, בישיבת העבודה הראשונה ב-24 במאי, קבעה הממשלה שהשר אבי ניסנקורן והשר זאב אלקין יביאו את תקנון הממשלה לאישור הממשלה תוך שבועיים. עד אז ישתמשו בתקנון הממשלה ה-34, שכאמור לא מתאים לאנדרוגינוס החדש. 

עבר חודש מהמועד ותקנון לא נראה באופק. לפני שנציג חלק מהבעיות הקיימות נסייג ונאמר שסעיף אחד שכן התאימו כבר ביום הראשון הוא שראש הממשלה יכול להביא את סדר היום לממשלה רק בהסכמת רוה"מ החלופי, בני גנץ. השאר, כאמור, נשאר פתוח.

עוד ועוד כוח לנתניהו

אז איפה הבעיות בתקנון הממשלה ה-34 שלא מתאים לממשלה ה-35. הנה כמה דוגמאות:

נתניהו יפתור כל מחלוקת בין שרים: לפי סעיף 6 בתקנון הקודם, אם החלטה בתחום אחריותם של שני שרים נמצאת במחלוקת ביניהם, המכריע הוא ראש הממשלה. כיום: בנימין נתניהו. בהיעדר התאמת התקנון לממשלה בעלת שני ראשים, הכוח נמצא בידי שרי הליכוד ורה"מ הנוכחי.

אם לדוגמה שר המדע יזהר הס (כחול לבן) ירצה לקדם שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות הוא יצטרך לבקש את תמיכת השר להשכלה גבוהה, זאב אלקין, אם אלקין לא יסכים – מי שיחליט הוא נתניהו.

סעיף עוקף-גנץ להשפעה על ישיבות הממשלה: כיום, סדר היום לישיבת הממשלה אמנם חייב להיות מוגש לשרים 48 שעות לפני קיומה – אך סעיף 9 מאפשר לראש הממשלה לעקוף את הנוהל "לפי הצורך". 

היעדר התקנון עלול להביא לפיצוץ בין שני ראשי הממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

האם נתניהו יכול להביא נושא לסדר היום ללא הסכמת גנץ, שעות לפני הישיבה? שאלה טובה, חכו שינסה ואז כל צד יטען משהו אחר.

מי יחליף את נתניהו אם ייעדר מהישיבה? ניהול ישיבות הממשלה הוא באחריות רוה"מ. אם הוא נעדר, עליו למנות, לפי סעיף 13, שר שיחליף אותו. כאן עולה השאלה, מי מנהל את הישיבה אם נתניהו לא יכול להגיע – גנץ? לא בטוח. בתקנון רשום "השר שיקבע רה"מ". נזכיר כי גנץ אינו ממלא מקום, אלא רה"מ חלופי.

מוזמנים – רק מהצד של נתניהו: לפי סעיף 14 ד', "ראש הממשלה רשאי להזמין לישיבה מוזמנים נוספים אם ראה שנוכחותם חיונית". האם גנץ יוכל להזמין מומחים מטעמו, שישמיעו עמדה מנוגדת לזו שרוצה להציג רה"מ? למשל, בנושא היקף הסיפוח? זה לא כתוב בשום מקום. כאמור, חכו לפיצוץ הקרוב.

יש עוד: מה קורה ששר לא רוצה להשיב לשאלה? רה"מ יכול להעלות את השאלה לסדר היום של ישיבת הממשלה. אם שר רוצה ליזום חקיקה בתחום משרדו, אך שר אחר טוען שזה נוגע למשרד שלו. מי מחליט? כן, רה"מ בנימין נתניהו. מה קורה כשעולה נושא דחוף שעות לפני הישיבה – רה"מ יכול (אולי) להביא את זה על דעת עצמו.

זוהי רשימה חלקית בלבד. בממשלה פרטטית שבה יש שני צדדים עם כוח, שווה לכאורה, אנו מניחים שיש עוד פרצות. סביר להניח שנגלה אותן כשהמתח יגבר ואז כאמור כבר נהיה בשלב הגירושין.

מהשר זאב אלקין נמסר: "עבודת ההכנה שלנו עם ניסנקורן הסתיימה. מעריך שבקרוב התוצר יובא לאישור הממשלה". מלשכתו של השר אבי ניסנקורן לא נמסרה תגובה.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע)

המקום של כחול לבן אולי מובטח במהות (לא ניתן לפטר שרים על ידי רה"מ) אך לא עוגן בעבודה היומיומית של הממשלה, שם נראה שידו של רה"מ עליונה על רה"מ החליפי.
בשעת משבר, נגרר שוב לעימות על פרשנות התקנון שעשוי להביא לבחירות וממשלת מעבר שתתקשה ציבורית ומשפטית לקבל החלטות משמעותיות, כולל אישור תקציב המדינה. 

הכנסת עלולה להפוך לזירת התגוששות לטובת קמפיין בחירות ולא לטובת האזרחים. בנוסף, הוצאות מאות מיליוני שקלים נוספים לבחירות נוספות כשהמדינה בגירעון – היא על חשבוננו. 

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): תקנון, עכשיו.

השר סמוטריץ' מחייב אחרים להגיש הצהרת הון, אבל את הצהרת ההון שלו – לא הגיש

השר בצלאל סמוטריץ' העביר חוק שמחייב משרתי הציבור כמו שופטים ואנשי צבא בכירים להגיש הצהרת הון. נהדר! אלא מה? בדקנו: את הצהרת ההון שלו עצמו — סמוטריץ' כלל לא הגיש למבקר המדינה. למעשה הוא מאחר בהגשתה כבר בחצי שנה. מלשכתו נמסר: "הפניה והביקורת צודקות לחלוטין. הגשת ההצהרה תעשה באופן מיידי"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

ב-2016 עברה בקריאה שלישית הצעת החוק של השר סמוטריץ' (יחד עם הח"כ איציק שמולי והח"כ מוטי יוגב) המחייבת עובדי ציבור להגיש הצהרת הון, חוץ מחברי כנסת ושרים. בניהם: נושאי משרה שיפוטית, בכירים ברשות מקומית, במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובצבא. החוק מחייב אותם להגיש הצהרת הון בתחילת התפקיד ובסיומו, ואחת ל-6 שנים במהלכו. 

"כשליחי ציבור, בין אם זה ברשות המחוקקת והמבצעת כמו גם ברשות השופטת אנו מחויבים לציבור", הטיב לנסח בזמנו השר והדגיש: "מנהל תקין ושקיפות הם לא רק זכותם של הציבור אלא הם חובה עבורנו, וחיזוק אמון הציבור ברשויות הוא הכרחי להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

  • מדוע סמוטריץ', אוחנה ואלקין מאחרים בהגשת הצהרות ההון שלהם? לחצו כאן

"מנהל תקין ושקיפות הם לא רק זכותם של הציבור אלא הם חובה עבורנו". השר סמוטריץ', מתוך אתר הכנסת.

"שקוף" פרגנו בזמן אמת וגם מפרגנים בדיעבד לשר סמוטריץ' על החוק החשוב שהצליח להעביר, אבל – נראה כי השר סמוטריץ' שכח שהחלק הכי חשוב בהצהרת הון הוא… להגיש אותה.

מבדיקה שערכנו בשבוע שעבר, מסתבר ששר התחבורה סמוטריץ' שדיבר בשבחי הצהרת ההון – לא הגיש את ההצהרה שלו עצמו למבקר המדינה. השר מאחר כבר בחצי שנה בהגשת הצהרת ההון, בלי שביקש הארכה במועד ההגשה ולמרות שהמבקר תיזכר אותו בנוגע לכך כבר ארבע פעמים. קראתם נכון. 4 פעמים.

לצערנו, השר סמוטריץ' אינו השר היחיד שטרם הגיש את הצהרת ההון שלו. גם השר להגנת הסביבה אלקין ושר המשפטים אוחנה מאחרים בהגשת הצהרות ההון שלהם, ולא הגישו אותן עד עכשיו. מה שכן – אלקין הודה לנו על התזכורת, ואמר שיגישה בהקדם ואף יחשוף עבורנו את כולה. אוחנה התעלם. וסמוטריץ'? מלשכתו נמסר: "ממלא את הצהרת ההון, קצת נתקע על טכני".

  • מדוע סמוטריץ', אוחנה ואלקין מאחרים בהגשת הצהרות ההון שלהם? לחצו כאן

מקומם ששרים מצפצפים על החוק. הרי חוקי שקיפות הם כמו רפואה מונעת – הם מקשים על שחיתות מבכלל להיוולד. חשוב להבין: כשהם לא מגישים הצהרת הון, הנפגעים המיידיים הם אנחנו, הציבור. כל עוד הצהרת ההון לא הוגשה – יש גורם אחד פחות שמגן עלינו (ועל נבחרי הציבור עצמם) מפני שחיתות. לפני כמה שנים, למשל, חשפנו שלחיים כץ יש אימפריית נדל"ן ממקורות הכנסה לא ברורים. כל זה אמור להימצא בהצהרת ההון שלו. פיקוח היה יכול להוביל לשאילת שאלות בזמן אמת על הונו הרב – עוד לפני הגשת כתב האישום.

אם לשר סמוטריץ' אכן חשובה השקיפות והמחוייבות לציבור, זה הזמן להוכיח זאת: עליו להגיש את הצהרת ההון למבקר המדינה בהקדם, וגם לפרסם את נכסיו והשקעותיו והאינטרסים הכלכליים שלו לציבור. 

מבטיחים לעקוב ולעדכן. וגם מבטיחים שזו לא קלישאה – תחום הסיקור שלי (מאיה) הוא בדיוק זה: פולו אפ. כפי שתומכי שקוף ביקשו, אני חוזרת לתחקירי עבר – שלנו ושל גופי תקשורת אחרים – ובודקת: מה נתקע ומה תוקן. כי דברים משתנים רק כשחופרים.

מלשכת השר סמוטריץ' נמסר: "הפניה והביקורת צודקות לחלוטין. העניין פשוט נשכח בתוך עומס העבודה במשרד ובבחירות החוזרות ונשנות. לשר כמעט ואין הון להצהיר עליו… ולכן בתוך ימים תוגש הצהרת ההון. בכל אופן חשוב לציין שהשר מסר הצהרת הון לכנסת מתוקף היותו גם חבר כנסת כך שברמה המהותית קיימת הצהרת הון שלו אצל הגורמים המוסמכים. עם זאת מובן שנדרשת הגשת ההצהרה גם למבקר המדינה וכך אכן ייעשה בע"ה באופן מידי. תודה על התזכורת".

סליחה על הטרחנות אך נדגיש שזה לא אותו דבר. בכנסת ההצהרה נעולה בכספת ואיש לא יכול לפתוח אותה למעט יו"ר הכנסת ובאישור בית משפט. לא רק זאת – אם כבר קיים אצלך הטופס – אז למה זה לוקח חצי שנה להגישו שוב לגורם אחר?

"איך זה שעדיין לא חיסלו את אהוד ברק" – האם חברי כנסת צריכים לעזוב קבוצות וואטסאפ בהן מתקיימת הסתה?

יממה לאחר עצרת הזיכרון ליצחק רבין, בקבוצת וואטסאפ פופולרית של פעילי ליכוד, בה חברים גם כמה שרים וח"כים מכהנים, נכתב: "איך זה שאהוד ברק עדיין לא מת, איך זה שעדיין לא חיסלו אותו". ח"כ קטי שטרית הייתה היחידה שהעירה על ההסתה בקבוצה, בעקבות פנייתנו בנושא. נשאלת השאלה: כיצד אמורים לנהוג נבחרי ציבור במרחב ווירטואלי בו הם חברים?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

במסגרת פעילותם הפוליטית חברות וחברי כנסת משתייכים לעשרות קבוצות וואטסאפ שונות, אליהן הם מצורפים לעתים קרובות ללא אישור מפורש מצידם. חלק מהח"כים אף טוענים כי לא רק שאינם משתתפים פעילים בקבוצות, אלא אף שהם לא מסתכלים בהן כלל. מדוע הם אינם עוזבים את הקבוצות הממלאות את הטלפונים שלהם ברעש מיותר? במפלגות דמוקרטיות, הדבר קשור כנראה בעיקר לצורך לשמור על יחסים תקינים עם פעילי שטח שונים, שקובעים את גורל הח"כים בפריימריז. אבל מה אמורים לעשות הח"כים כאשר במרחבים הללו מתרחשת הסתה בוטה?

דוגמא עדכנית לתופעה קיבלנו אמש, בקבוצה של פעילי ליכוד בשם "דיוני פוליטיקה בליכוד", שם מעלה אחד המשתתפים את השאלה: "איך זה שאהוד ברק עדיין לא מת, איך זה שעדיין לא חיסלו אותו".

בקבוצה חברים למעלה מ-230 אנשים המקושרים למפלגה, ביניהם יועצים פרלמנטרים, דוברים ואפילו שרים וחברי כנסת מכהנים: זאב אלקין, ציפי חוטובלי, קטי שטרית, גילה גמליאל וקרן ברק. חלק מהדוברים שלהם כתבו בקבוצה הזו בעבר. אחרי שפורסמה ההתכתבות הבעייתית, אף אחד מנבחרי הציבור לא יצא מהקבוצה, ורק אחת (קטי שטרית) בחרה להעיר על הדברים. האם הח"כים פשוט פספסו את ההודעה בשל העומס הדיגיטלי שפעילותם הפוליטית מביאה? בשביל לוודא, פנינו וביקשנו לשמוע את התייחסותם.

תגובות הח"כים למקרה

מהשר זאב אלקין נמסר: "אלקין חבר בכמאה קבוצת וואטסאפ של הליכוד ואינו יכול לקרוא או להגיב לכל הודעה שנכתבת בהן. אלקין מגנה את מה שנכתב".

מסגנית השר ציפי חוטובלי נמסר: "סגנית השר מצורפת מדי יום לקבוצות רבות ולא רואה את תוכן השיחות בקבוצות. מכל מקום, אנו רואים בחומרה כל ביטוי של איום על חיים של אדם ובוודאי ראש ממשלה לשעבר".

מח"כ קרן ברק נמסר: "ח"כ ברק חברה בכ-50 קבוצות של הליכוד, מכיוון שכולם מצרפים אותה אליהן והיא לא יכולה לצאת מהן. אם תעקוב אחרי הקבוצות תראה שהיא מעולם, אבל מעולם, לא הייתה פעילה בהן והיא לא קוראת את ההתכתבויות בתוכן, לכן גם לא מגיבה על שום דבר שנכתב שם".

חלק מהח"כים החברים בקבוצה

מח"כ קטי שטרית נמסר: "אני מגנה בכל תוקף כל צורה של אלימות ובוודאי את הדברים שנאמרו. הדבר הובא לידיעתי לראשונה לאחר פנייתכם. כחברת כנסת מטעם מפלגה גדולה ובה אלפי פעילים, אני חברה במאות קבוצות וואטסאפ שונות העוסקות בנושאים אקטואליים. אם הייתי מצליחה לקרוא במהירות האפשרית כל הודעה בכל אחת מהקבוצות הללו, ככל הנראה לא הייתי עושה שום דבר חוץ מלשוטט בוואטסאפ (וגם אז לא הייתי מספיקה). לכן, יש הודעות רבות אשר איני ערה להן בזמן שנכתבות וגם הרבה זמן לאחר מכן. אם הייתי צופה בהודעה בוודאי שהייתי מגנה ועכשיו שצפיתי גיניתי. מפתיעה אותי מאוד הפניה מצידכם, ואוסיף ואומר שלא הייתי מצפה לכך. הרי בוודאי שאתם יודעים את קצב ההודעות בקבוצות הוואטסאפ, יכולתם גם לבדוק באפליקציה אם קראתי או לא קראתי את ההודעה, ולמרות זאת בחרתם לשאול שאלה כל כך לא הוגנת. הרי גם אתם יודעים שהשתתפות בקבוצת וואטסאפ בה נכתבות הודעות שונות על ידי חברים שונים, אינה מעידה על כוונותיהם והשקפותיהם של כלל החברים. חבל שגוף תקשורת מכובד כמו שקוף' מתעסק בפניות כאלה, שעושה הרושם שמטרתם היא אך ורק הכפשת חברי כנסת מהליכוד".

מלשכתה של השרה גילה גמליאל נמסר: "השרה גמליאל חברה בעשרות רבות של קבוצות ולא ראתה את ההודעה המדוברת. השרה מגנה בכל תוקף אמירות פסולות מסוג זה שאין להם מקום בחברה דמוקרטית ומתנגדת נחרצות לכל שיח של אלימות".

הפנינו את תשומת ליבם של הח"כים להסתה בקבוצה

כל הח"כים טוענים בצורה כזו או אחרת שהם אינם קוראים או עוקבים אחר ההודעות בקבוצה. אחד הגורמים איתם שוחחנו אמר כי הם אינם עוזבים את הקבוצות הפוליטיות השונות בשביל שלא להעליב את מנהליהן.

תגובתה של ח"כ קטי שטרית בקבוצת הוואטסאפ, שהגיעה בעקבות פניית שקוף

עולה השאלה: האם יש לנבחרי ציבור אחריות על המרחב שבו הם נמצאים – פיזי או וירטואלי? ומרגע שדבר ההודעה הובא לתשומת ליבם, האם עליהם להעיר ולהשפיע על השיח, לעזוב, או להמשיך הלאה כדי לא להסתכסך עם פעילי מפלגה? נכון לעכשיו, למעט שטרית, אף אחד מהח"כים והשרים לא עזב את הקבוצה או ניסה להשפיע על השיח בה.

הון-שלטון-עיתון: מיפוי הזיקות בין הפוליטיקאים לתקשורת