פוסטים

ועדת סרק: הכנסת ה-20 אישרה לעצמה כל הטבה שרצתה

מהעלאת שכר ועד נסיעה בנתיב המהיר: לראשונה ביקשנו את כלל הפניות של חברי הכנסת ה-20 לוועדה הציבורית שאמורה לעסוק בעניינם. בדיקת "שקוף" מעלה כי חברי הכנסת הצליחו לקבל את כל ההטבות שרצו. יו"ר הוועדה חיים לוי: "זו ועדה ללא שיניים". הפירוט המלא בכתבה

| עידן בנימין |

בחודש ינואר הקרוב יעלה שכר הח"כים ב1,320 שקלים. הסיבה? כך רצו הח"כים, והם דאגו שזה יקרה גם בניגוד לעמדה של ועדה ציבורית שהייתה אמורה לקבוע את שכרם. שכר השרים הוא רק חלק מהבקשות שדחתה אותה ועדה, שהתעלמו מהמלצותיה שוב ושוב. תכירו את "הוועדה הציבורית", הוועדה שהייתה אמורה להרחיק את החתולים מהשמנת והפכה לחסרת תועלת. יו"ר הוועדה פרופ' חיים לוי: "הדברים החשובים התקבלו, חלק בהסכמתי וחלק בניגוד לדעת חברי הוועדה. אנחנו רק ממליצים. זו ועדה ללא שיניים".

מבדיקת "שקוף" עולה: כל הבקשות התקבלו, קטנות כגדולות, שערוריתיות והגיוניות.

פרופ' חיים לוי – יו"ר הוועדה: זו ועדה ללא שיניים

הוועדה הציבורית 

בכנסת ישנה ועדה ציבורית, שהוקמה בשנת 2002 ועוסקת בשכר חברי הכנסת ותשלומים נוספים. הוועדה ממונה על ידי הכנסת, ולכאורה אינה תלויה בה מאותו הרגע. תפקידה? לדון בענייני שכר הח"כים והטבות נוספות. במסגרת חופש המידע, ביקשנו בסוף הכנסת ה-20 את כל הבקשות שהוגשו לוועדה, וגילינו שבשורה התחתונה כולן אושרו – אם בתמיכת הוועדה או בלעדיה. 

כוועדה ציבורית חיצונית, הייתם כנראה מצפים שהמילה האחרונה תהיה שלה. טעות. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שהתקבלה על ידי הוועידה, היא מגישה ערעור, עליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת (לח"כים עצמם) שיכולים להחליט מה שירצו. ואם יוצא שהוועדה הציבורית מתעכבת במענה, פירוש הדבר שהבקשה כאילו אושרה. למה? ככה קבעו הח"כים בתחילת הכנסת ה-20. שירות ציבורי מצויין, אבל רק להם.

כך יוצא שבפועל, הח"כים עצמם הם אלה שמחליטים על ענייני השכר שלהם ועל תנאים נוספים שהם מקבלים. 

שואלים את הוועדה ועושים מה שהם רוצים

בעזרת מתנדבת "שקוף", מוריה סגל, עברנו על כל הבקשות שהופנו לוועדה בכנסת ה-20 ובדקנו את התוצאה הסופית שלהם. ישנן בקשות שהוועדה הסכימה לקבל, ישנן בקשות שהוועדה לא הסכימה לקבל, וישנם בקשות שהוגשו לאחר שהנזק כבר נעשה. המשותף לכל המקרים האלה הוא שהח"כים, בסופו של דבר, עשו מה שבא להם.

ריכזנו כאן את כל ההחלטות: חלקן סבירות ונדרשות, וחלקן תמוהות. החלטנו שלא לסנן אותן אלא להשאיר לשיפוטכן. בכל מקום שכתוב שהבקשה אושרה אין זה מעיד שהוועדה אישרה את הבקשה אלא שחברי הכנסת פעלו לבסוף כפי שרצו. לא נתקלנו בפעם אחת שהוועדה התנגדה והח"כים קיבלו את דעתה.

נציין כי יו"ר ועדת הכנסת בכנסת ה-20 היו דוד ביטן, יואב קיש ומיקי זוהר ולכן שמם חוזר ועולה בדוגמאות למרות שלא תמיד הבקשה מיועדת עבורם.

שכר הח"כים והטבות אישיות

דוד ביטן משיג תוספת שכר לחברי הכנסת

הוועדה הציבורית לבחינת שכר הח"כים דנה בסוגיה רגישה זו במשך חודשים רבים וקבעה כי על השכר להיות מוצמד למדד המחירים לצרכן (יוקר המחייה) ולא לשכר הממוצע במשק. כתוצאה מכך, שכר הח"כים היה אמור לרדת בכאלף שקלים, מהלך שחברי הכנסת לא היו מוכנים לסבול. אז מה עשו? ועדת הכנסת בראשות דוד ביטן פשוט דחתה את ההמלצה. במקום זאת, הח"כים קבעו כי השכר יוצמד לשכר הממוצע במשק. המשמעות הישירה: העלאת שכר של בין 700 – 1400 ש"ח בחודש. יש לציין כי חברי אופוזיציה מהמחנה הציוני, יש עתיד ומרצ נלחמו, ללא הצלחה, בניסיון לקבל את המלצות הוועדה הבלתי תלויה. הבקשה אושרה, למרות התנגדות הוועדה הציבורית.

שינוי תקציבי הוצאות חברי הכנסת

ח"כ דוד ביטן פנה לוועדת הכנסת בבקשה לאחד את התקציבים השונים הניתנים לח"כ אשר אינם תמיד מנוצלים במלואם (קשר עם הבוחר, תקשורת סלולרית, משלוח דואר) לידי תקציב אחד כללי המאפשר להוציא את הכסף בהתאם לצרכיו של אותו הח"כ. בתמורה, הוא מוכן להפחית את הסכום מ- 130,000 ל- 105,000 ש"ח. הבקשה אושרה. כמה חודשים קודם ביקש אורן חזן מהוועדה הציבורית לקצץ את הקצבה לחשבון הסלולר של הח"כים. הבקשה הפכה למיותרת בהמשך כתוצאה מהבקשה של ביטן. 

ח"כ דוד ביטן פנה לוועדה לאחר אישור שינוי התקציב הפרלמנטרי וצמצומו, כפי שביקש בעבר, ומבקש להגדיל את תקציב השרים וסגני השרים. הסכום שהוקצב להם, כ-34,500 ש"ח איננו מספיק להם לעריכת כנסים, אחזקת אתר אינטרנט, והדפסת מסמכים על פעילותם. הבקשה אושרה.

הנתיב המהיר

ח"כ מיקי לוי פונה בבקשה לאשר לח"כים לנסוע בנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, על מנת להימנע מפקקים. הבקשה אושרה וכל ח"כ כנסת יכול לנסוע בנתיב המהיר בהשתתפות עצמית של 15 שקלים. עם זאת לא מצאנו בהתקשרויות הכנסת כי הוצא בפועל כסף על כך.

יועצים פרלמנטרים

אורלי לוי אבקסיס - העסקת עוזרת רביעית בגלל מחלה של אחת מהעוזרות

אחת היועצות הפרלמנטריות של ח"כ אורלי לוי אבקסיס חלתה במחלה קשה ומתמשכת. לוי ביקשה להעסיק במקומה עוזרת רביעית ולא לפטר אותה. לוי פנתה לוועדה, שסיכמה כי אכן מדובר באירוע חריג ויש מקום לאשר לה העסקה של יועצת רביעית באופן חריג וזמני. במקום לאשר את החריגה הזמנית, הח"כים הפכו את הבקשה לגורפת. הבקשה אושרה לצמיתות למרות אישור זמני מהוועדה ולכל ח"כ מותר להעסיק יועץ רביעי במקרה של מחלה ממושכת של אחד היועצים. 

אלי כהן מבקש עוזר שלישי לוועדה להתחדשות עירונית

השר אלי כהן בהיותו יו"ר הוועדה הזמנית לתכנון עירוני ביקש יועץ זמני נוסף לעבודת הוועדה. הבקשה אושרה.

שלי יחימוביץ' מבקשת מחליף לעוזר פרלמנטרי במילואים

ח"כ שלי יחימוביץ' ביקשה מהוועדה לאפשר לה ולחברי כנסת נוספים להעסיק עוזר פרלמנטרי נוסף, מכיוון ששני העוזרים נקראים באופן תכוף למילואים, דבר אשר משבש את עבודת הלשכה. יחימוביץ' טענה כי בשל ההחזר הכספי מביטוח לאומי בעד ימי המילואים אין בכך תוספת תקציב לכנסת עצמה. הבקשה אושרה.

ח"כ דוד ביטן מצטרף ומבקש להעסיק יועץ פרלמנטרי נוסף באם אחד מהם יוצא לשירות מילואים של מעל 7 ימים, ומוסיף בקשה לדון בהצעתה של ח"כ יחימוביץ' להחזיק רשימה של עוזרים מחליפים, שניתן יהיה להעסיק לתקופות קצרות יותר ולשלם להם במצטבר. הבקשה אושרה.

עוזר פרלמנטרי שלישי ואז רביעי ליושבי ראש ועדות

ח"כ דוד ביטן מבקש לשנות החלטה זמנית שהוארך תוקפה, בעניין עוזר פרלמנטרי שלישי לחברי הכנסת המכהנים כראשי ועדות, ולהפוך אותה להחלטה קבועה. אושרה למרות התנגדות הוועדה הציבורית

ארבעה חודשים לאחר מכן, פנה ח"כ דוד ביטן שוב לוועדת הכנסת וביקש לאפשר לחברי הכנסת להעסיק יועץ פרלמנטרי נוסף – בסה"כ שלושה עבור חבר כנסת וארבעה עבור ראשי ועדות. עלות ההחלטה, כ-20 מיליון ש"ח. לאחר דחייה של הוועדה הציבורית הוגשה בקשה נוספת, הכנסת אושרה למרות התנגדות הוועדה הציבורית.

עוזר נוסף גם לוועדות המיוחדות

את הבקשה לדיון בשוויון נהלי עבודת הוועדות המיוחדות הגישו חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, ישראל אייכלר, סתיו שפיר, אלי כהן ותמר זנדברג- כולם ראשי ועדות מיוחדות. הבקשה נגעה להגדלת צוות הוועדה בדומה לוועדות הקבועות ובעיקר עוזר פרלמנטרי נוסף ליו"ר הוועדה. הבקשה אושרה. 

עוזר רביעי למרכז האופוזיציה ויושב ראש הקואליציה

ח"כ מיקי זוהר פנה בבקשה לאשר עוזר פרלמנטרי רביעי עבור ח"כ אמסלם וחסון, המשמשים כיו"ר הקואליציה והאופוזיציה, בעלות של 432,000 ש"ח נוספים. אושרה למרות התנגדות ראשונית של הוועדה הציבורית.

מענק לעוזרים פרלמנטרים

ח"כ דוד ביטן פנה לוועדת הכנסת, בפניה לטובת עוזרים פרלמנטריים שהשתתפו בקורס להכשרת יועצים פרלמנטריים שבגינו הובטח להם מענק בגובה 5,000 שקלים. תוך כדי הקורס חלק מהח"כים קודמו להיות סגני שר, ולכן עוזריהם כבר לא זכאים לאותו מענק, אך הם המשיכו לבוא לקורס מכיוון שלא הודיעו להם על משמעות השינוי. לא הצלחנו להתחקות אחר האישור. 

נסיעות ולינה

פטור ממס על לינה

ח"כ דוד ביטן פנה לוועדה לביטול תשלום מס בעבור לינת הח"כים בבתי מלון כאשר הישיבות בכנסת נמשכות עד לשעה 22:00. לאחר שהוועדה דוחה את הבקשה, ביטן פונה לוועדה שוב ומעלה את הצעתו. ביטן מבקש שחברי הכנסת והעוזרים פרלמנטריים אשר גרים במרחק של יותר מ-50 ק"מ מירושלים ואשר נכחו בישיבה עד השעה 22:00 לא יחויבו בתשלום המס עבור לילה במלון. הבקשה אושרה.

ח"כ אלעזר שטרן ביקש אישור ללינה בבית מלון פעם-פעמיים בשבוע מכיוון שביתו נמצא כ-160 ק"מ מירושלים והוא נאלץ לנהוג במשך שעות רבות. הבקשה אושרה.

בקשות הלינה של יואב קיש

ח"כ קיש פנה לוועדה בבקשה לאשר שבאופן קבוע יוכלו חברי הכנסת ללון בירושלים במהלך השבוע ללא חובת תשלום מס, בלי להטריח עצמם בהגשת בקשות חריגות לעניין זה, בטענה שכתיבת הבקשות גוזלת מהם זמן עבודה. קיש טען שח"כ תמיד יעדיף ללון בביתו ולכן ברור שהלינה בבית מלון היא כבר הקרבה מצידו. 

קיש ביקש שהאישור הקבוע הניתן ליועצים פרלמנטרים ללון בבית מלון לאחר השעה 23:00, יוקדם לשעה 22:0, שסכום השתתפות הכנסת יעלה מ-330 ל-400 ש"ח, וכן שהשעה לפיה תקבע הזכאות תהיה שעת סיום המליאה ולא הנוכחות בה בפועל.  

בנוסף: עוזר פרלמנטרי אשר מתגורר בעיר המרוחקת כ-100 ק"מ מירושלים מקבל אש"ל לפי חישוב זה. קיש ביקש שהמרחק לחישוב העניין יעשה לפי כביש 6 (המגיע בדרך עקיפה), זאת בשל הפקקים.  הבקשות אושרו.

שתי פניות בעל פה על לינה מחנין זועבי וניסן סלומינסקי

פניה מח"כ חנין זועבי בעניין לינה בירושלים ליועצת פרלמנטרית שגרה באשקלון ונוסעת בתחבורה ציבורית, ופנייה מח"כ ניסן סלומינסקי בעניין גילום תשלומי לינה בבית מלון בירושלים ליושב ראש ועדה קבועה. 

לפי הבקשות של קיש שאושרו גם בקשות אלו אושרו

ניידות 

ניידות של חברי כנסת

ח"כ דוד ביטן פנה בשנית לוועדה לדון בדחיפות בעניין סמכות הגדרת ח"כ כבעל מוגבלות בניידות והעסקת נהג בשל כך. הבקשה התקבלה.

ח"כ יואב בן צור, בשל מוגבלות תנועה זמנית, ביקש להאריך את תקופת ההעסקה של הנהג שהוצמד לו. הבקשה התקבלה

אישור בדיעבד

קודם עושה ואז מתנצלת - השרה מירי רגב מבקשת אישור לאחר מעשה

ח"כ מירי רגב פונה לוועדה בבקשה לאשר הוצאה לא כדין ובדיעבד. השרה רגב שלחה לחברי מרכז הליכוד כיסויי טלפון מתוך תקציב קשר עם הציבור. השרה רגב ביקשה אישור בדיעבד, בטענה לחוסר הבנה בלשכתה. המכתב הופנה לחשב הכנסת שהעביר את המכתב לוועדה הציבורית. הבקשה אושרה בדיעבד.

*

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו): גם אם לעיתים ההחלטות נראות שוליות יש להן משמעויות עמוקות יותר. לדוגמא, לאחר שהוצמד שכר הח"כים לשכר הממוצע במשק ועלה, נפתח תאבונם של השרים שדרשו (וקיבלו) העלאת של כ-5,000 שקל. העלאה שאושרה תוך שעתיים בלבד בוועדת הכספים. לשכר השרים מוצמד שכר הבכירים במגזר הציבורי ושכר הגימלאים (ראשי ערים, מנכ"לים בעבר ובהווה ששכרם נגזר משכר שר), כך שהמשמעות המקיפה יותר של העלאת השכר  לא הייתה ברורה מראש ועשויה הייתה להגיע אף למאה מיליון שקל בשנה. שבוע אחרי ההחלטה הראשונית, התכנסה שוב הוועדה כדי להבהיר שהשינוי נוגע רק לשרים. כלומר, הלחץ לכיס האישי שלהם הביא אותם לחקיקה חובבנית.

מה עושים (כדי) שיתוקן (מעש"י): הכנסת חייבת להחזיר לוועדה הציבורית את כוחה. יש מקום לתת לח"כים לערער, אך ההחלטה הסופית כשזה נוגע לכיס של נבחרי הציבור חייבת להיות החלטה בלתי תלויה, ללא ניגוד עניינים, ובידיה של הוועדה הציבורית. 

איך הוציאו הח"כים את התקציב שנועד להשאיר אותם מחוברים אליכם? חלק ב'

יותר יועצים חיצוניים ופחות כיבוד ללשכות: בחלק השני של ניתוח הוצאות הקשר עם הציבור אנו למדים כי הח"כים השקיעו יותר כסף על יועצים חיצונים, הפחיתו את הוצאות הסלולר שלהם ולמדו אנגלית. וגם: איזה מפלגה הפסיקה להזמין כיבוד לחלוטין ולמה הקבלות של מירי רגב על לימודי אנגלית רשומות על קרדיולוג?

| יוגב שרביט, עידן בנימין |

זו השנה השישית בה אנחנו מסקרים את תקציב הקשר עם הבוחר, ובהחלט עברנו כברת דרך. כלי התקשורת הולכים ומצטרפים למגמה שהתחלנו: במקום להתמקד רק בכמה כסף הוציא כל ח"כ – מנתחים על מה יצא והאם שימש למטרתו. אלא שהכנסת עדיין מנגישה רק את עיקרי ההוצאות, ועלינו לדרוש מדי שנה בעצמנו את הפירוט. גם היום אתם תיחשפו כאן למידע בלעדי שהיינו צריכים לבקש – ולא נמצא באתר הכנסת.

בכתבה הקודמת למדנו שהח"כים לא מנצלים את התקציב במלואו, שחלקם מתעניינים בעצמם יותר מבחדשות וגם שבליכוד משקיעים יותר בקשר ישיר עם הבוחרים. 

מהו תקציב הקשר עם הציבור?

תקציב שנתי בסך של כ-94 אלף שקל לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידו של חבר הכנסת, ביניהם ההוצאות לשמירה על הקשר עם הבוחרים. שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת זכאי לסכום חלקי בסך של 53 אלף שקל. ח"כ שלא הוציא את מלוא הסכום זכאי להעביר לשנה שלאחר מכן סכום של עד 12 אלף שקל. 

יותר כסף על יועצים ועתירות משפטיות

הוצאת הח"כים על יועצים חיצוניים עלתה עם השנים מ-241 אלף שקל בשנת 2015 ל-856 אלף שקל בשנת 2018. הליכוד והמחנה הציוני הובילו הוצאה זו, והגדילו אותה כל שנה באופן עקבי. מפלגת יש עתיד לעומת זאת הוציאה 59,594 שקל ב-2016 וקפצה ל-116,913 ב-2017 בעקבות עתירות לבג"צ, ביניהן עתירתו של אלעזר שטרן שעתר לקיצור תקופת הצינון לאלופי צה"ל (בעלות של כ-35 אלף שקל). נציין כי אכן ניתן לשלם אגרות ושכר עו"ד במסגרת תקציב זה, ואכן הוצאת הייצוג המשפטי חוצה מפלגות.

גם ישראל ביתנו החלה להעסיק יועצים חיצוניים באופן לא עקבי. חברי הסיעה נעזרו בשרותיהם של שלושה יועצים המתמחים במגזר דובר הרוסית – סופיה וסיליאבה, אלונה כץ-זאיקין וסרגיי פונשטיין וכן בשירותיה של 'בדק מדיה' ששמה נקשר בעבר לפרשת ישראל ביתנו

המפלגה הוציאה על ייעוץ חיצוני כ-23 אלף שקל בשנת 2015, 74 אלף שקל ב-2016, 14 אלף שקל ב-2017 ו-95 אלף שקל ב-2018. 

המורה רפאלה ביגל ולמה יש קבלות ללימודי אנגלית מקרדיולוג? 

14 ח"כים השקיעו בשנת 2018 בשיפור האנגלית שלהם בסכום כולל של 31 אלף שקל, שבעה מתוכם בחרו במורה רפאלה ביגל מחברת TALK: מאיר כהן, מיקי לוי, יואל רזבוזוב ועליזה לביא מיש עתיד, רויטל סוויד מהמחנה הציוני ואמיר אוחנה ונורית קורן מהליכוד.

הוצאה מפתיעה על לימודי אנגלית הייתה של השרה מירי רגב, אצל פרופ' שטרסברג ("שרותי רפואה וייעוץ בע"מ"). שאלנו את לשכתה של רגב מדוע הקבלות על שם פרופ' שטרסברג שהוא בכלל קרדיולוג, ומלשכתה נמסר כי: "שיעורי האנגלית ניתנים ע"י מורה לאנגלית בעלת עסק משותף עם בעלה, המשתמשת בתיק המופיע בחשבוניות לצורך דיווח על ההכנסה. החשבוניות תקינות. הכנסת בדקה את מהות ההוצאה מול נותנת השירות בפועל".

ח"כים בדיאטה

הוצאה שקטנה ב-2018 היא כיבוד. אם בשנת 2017 הח"כים הזמינו כיבוד בכ-282 אלף שקל, ב-2018 ההוצאה ירדה לכ-172 אלף שקל (יותר מ-33%). עיקר "הדיאטה" הייתה של 'ישראל ביתנו' שם הח"כים הפסיקו להזמין כיבוד לחלוטין.  מרצ והרשימה המשותפת צמצמו את הוצאות הכיבוד ביותר מ-80%. יהדות התורה בהיקף הקרוב ל-50%. רק בש"ס הגדילו את הוצאה זו כמעט פי 2 (עיקר ההוצאה היא של ח"כ מיכאל מלכיאלי). הח"כים משתמשים בתקציב זה לטובת אירועים שהם מקיימים (כמו אירועים של שדולות), אך גם לטובת קפסולות לקפה וכיבוד קל לאורחים. מח"כ מיכאל מלכיאלי טרם נמסרה תגובה.

גם בהוצאות הטלפון ניכר חיסכון – בשנת 2016 הוצאת שיחות הפלאפונים של הח"כים היו גבוהות במיוחד – בהתחשב בחבילות התקשורת שהיו קיימות בשוק. אבל מאז הן ירדו ב-40% (כ-20% מידי שנה). 

מיקי זוהר מתקן במקום לקנות חדש

במסגרת תקציב קשר עם הבוחר רוכשים הח"כים גם כלי עבודה כמו טלפונים חכמים, מחשבים וטאבלטים. ככלל נראה שיש העדפה לרכישת מחשבי לנובו ודל. ואתם יודעים איך זה לפעמים עם טכנולוגיה – היא מתקלקלת. בשנת 2018 הוציאו הח"כים כ-26 אלף שקל על תיקוני מכשירים, כשאת הרשימה מוביל מיקי זוהר עם הוצאה של 2,799 שקל בשנה על תיקון ניידים. למה? שאלנו את זוהר שמסר ש "אחרי שלוש שנים של פעילות היה צריך לתקן מספר מכשירים ומחשב – עדיף מאשר לקנות חדשים".

ח"כ מיקי זוהר

*

בשורה התחתונה, כשיורדים לפרטים, הוצאות הח"כים מתקציב הקשר עם הציבור מנוהלות בסך הכל באופן ראוי. 

למה? פשוט – ההוצאות שקופות. מאז שהתחלנו לפרסם את הקבלות עצמן – הוצאות חריגות הלכו והצטמצמו. שקיפות שינתה את המציאות. מושלם. 

קשר עם הציבור זה הכסף הקטן 

לצערנו, הכסף הגדול נמצא בכספי מימון מפלגות, בהיקף של מיליון שקל לשנה לח"כ(!) לפעילות השוטפת של המפלגה – כסף שאינו שקוף ומנוהל ברשלנות. כמו כספי הקשר עם הציבור, גם כספי מימון מפלגות חייב להיות שקוף. הכנסת לא יכולה לעשות זאת בעצמה ונדרש תיקון חקיקה. הקואליציות האחרונות סירבו לעסוק בנושא, ואנחנו נפעל בקדנציה הקרובה בכל הכוח לקדם את התיקון הנחוץ.

רוצים לנבור עוד איך הוציאו הח"כים את הכסף שלכם? כאן תוכלו למצוא את בסיס הנתונים המלא.