פוסטים

האוצר והרווחה מתחמקים: הסגר מתהדק, והתקציב שהובטח למאבק באלימות במשפחה לא הועבר

החמרת הסגר לא לוותה בתכנית ברורה למניעת אלימות במשפחה ● שר הרווחה איציק שמולי הבטיח תקציבים שלא הגיעו ● צפויה עוד עליה באלימות לאור הסגר ● המומחיות מזהירות: "התעלמות מוחלטת מנשים וילדים בקבלת ההחלטות"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

מאז שהחלו הדיבורים על סגר נוסף לפני כמה שבועות, ניסינו ב"שקוף" לברר איזו תכנית מציע שר הרווחה, איציק שמולי, למניעת אלימות במשפחה. בתקופת משבר כמו זאת השהות הכפויה בבתים היא פצצה מתקתקת – ונשים הולכות לשלם את המחיר. שמולי פיזר הבטחות בסך מיליוני שקלים אבל למרות ניסיונות חוזרים ונשנים שלנו להבין איפה הכסף שהובטח, במשרד הרווחה וגם במשרד האוצר התחמקו שוב ושוב מתשובה. 

"הכסף יעבור בימים הקרובים", אמרו, ובכל אחד מהמשרדים האשימו את המשרד השני בעיכוב. בשבוע האחרון זו כבר הפכה לשגרה: בכל בוקר פנינו למקלטים לנשים נפגעות אלימות ולמרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, במטרה להבין אם הכסף המובטח הועבר. אבל בכל יום התשובה נותרה זהה: "עדיין לא".

הפגנה נגד רצח נשים (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

העליה במקרי האלימות במשפחה בתקופת הסגר צפויה כבר חודשים. החל מאתמול (שישי) סגרו את כולנו בבתים כמעט מבלי אפשרות לצאת, ונשים רבות יכלאו גם בתוך סיוט של אלימות, אבל לממשלה שוב אין תכנית מסודרת להתמודדות עם העליה במקרים או למניעתם. בחודשים האחרונים התגאו במשרד הרווחה שוב ושוב בהעברת תקציבים למניעת אלימות במשפחה ובפתיחת מקלטים נוספים, אבל המציאות מראה תמונה שונה: ההבטחות מפוזרות אבל התקציבים תקועים במשך חודשים, והעמותות נמצאות בחוסר ודאות מוחלט וקורסות תחת העומס.

עוד בנושא:

"נעשה כל שביכולתנו כדי שבתקופת הסגר וגם לאחריה יינתן מענה מיידי ומקצועי במטרה להציל יחד את הנרצחת הבאה", כתב שר הרווחה איציק שמולי בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו בשבוע שעבר, רגע לפני שהתחיל סגר ראש השנה. כבר למחרת כמעט נרצחה אישה על ידי בן זוגה במצפה רמון, ואחרי יומיים גבר ניסה להצית את אישתו בבוקעאתא שבצפון.

אסור לנו להשלים עם מצב שבו הסגר יהפוך למלכודת של אלימות ופחד עבור נשים וילדים. בגל הראשון אחוז הדיווחים על מקרי…

Posted by ‎איציק שמולי | Itzik Shmuli‎ on Thursday, September 17, 2020

ייתכן שהמקרים הללו היו יכולים להימנע: כבר במרץ התריעו ארגוני נשים, חברות כנסת וגם ארגון הבריאות העולמי על העליה הצפויה במקרי האלימות. לממשלה היתה חצי שנה לתכנן את המאבק במגיפת האלימות כלפי נשים.

בחרנו להתעקש על ההבטחה של השר שמולי כי זאת לא עוד הבטחה של פוליטיקאי – מדובר בחיים ומוות. מהשבועות האחרונים עולה תמונה מדאיגה של חוסר בתכנית ברורה וקושי בהעברת תקציבים, תוך התעלמות מצרכים של ציבור גדול באוכלוסיה שעשוי להיות בסכנת חיים. 

בית פוגעני

"בתקופת משבר הקורונה כל המשפחות בישראל נמצאות במצב לחץ מתמשך: גם כלכלית, גם בריאותית, גם בגלל הנתק ממערכות שמספקות תמיכה", אמרה לנו השבוע פרופ' כרמית כץ מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. "אפשר להתגבר על סיר הלחץ כשיש מדיניות שמקצה משאבים כדי למנוע ממצבי אלימות מלהתרחש. אבל בישראל זה מאוד בולט מול מדינות אחרות: אין מדיניות שמגנה על ילדים ונשים בתקופת הסגר והקורונה".

לדברי פרופ' כץ, קובעי המדיניות התעלמו מצרכים של ילדים ונשים בהתמודדות עם משבר הקורונה. "בתקופת הקורונה ילדים ונשים הפכו להיות דמויות בלתי נראות בחברה הישראלית. נשים וילדים מבינים שהם לא רלוונטים אז הם לא פונים לעזרה והם לא מספרים. בגלל שהם מרגישים שהם לא חשובים, הם מרגישים שהם צריכים לשתוק כי יש דברים יותר חשובים מהם, כמו הבריאות של המשפחה המורחבת והמצב הכלכלי".

ראש הממשלה נתניהו והזמרת נועה קירל בסרטון שפרסם ראש הממשלה (צילום: צילום מסך)

"אם ילדים ממולכדים בתוך בית פוגעני, ומקבלים מסר שהם בסוף סדר העדיפויות – הם לא ידווחו", הסבירה כץ. "המדיניות מפספסת שבית ספר הוא לא בייביסיטר לילדים או מקום להישגים אלא גורם שומר ומגן על ילדים. במקומות בהם סגרו בתי ספר, ילדים היו ביותר סיכון".

הבטחות ללא כיסוי של משרד הרווחה

כחלק מהנסיון להתמודד עם העליה הצפויה באלימות בתוך המשפחה הבטיח שר הרווחה שמולי כי יעביר עשרה מיליון שקלים לצורך התמודדות עם המשבר, מתוכם 300 אלף שקלים יועברו לכל מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן כפיצוי על ההוצאות החריגות בתקופת הגל הראשון. 

בשבועות האחרונים הבטיחו השר ונציגי המשרד שוב ושוב כי הכסף הועבר. כשפנינו למשרד הרווחה בשבוע שעבר, התחייבו כי הכסף יגיע "בימים הקרובים". בדקנו עם מספר מקלטים כל יום בשבוע האחרון: אף מקלט לא קיבל את הכסף.

בדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה בשבוע שעבר, סיפרה נציגת משרד הרווחה כי נפתחו שני מקלטי חירום לקליטת נשים וילדים לתקופת בידוד. אבל זה לא ממש מדויק – בפועל רק מקלט אחד ממשיך לפעול עד היום. השני נסגר תוך זמן קצר. 

במשרד הרווחה התגאו גם בהקמת שני מקלטים נוספים שאמורים להיפתח כבר בנובמבר. בדקנו – נכון לסוף ספטמבר האישורים להקמתם עדיין לא הועברו לעמותות שאמורות להתחיל להפעיל את המקלטים החדשים. אז משרד הרווחה מבטיח, אבל לא מעביר את הכסף והאישורים ומהעמותות מצופה לשלם שכר דירה, לגייס עובדות ולשלם חשבונות – ללא תקציב ועל בסיס ההבטחה שהאישורים יגיעו בעתיד. 

בהודעה רשמית שהפיצה דוברות משרד הרווחה נכתב כי המשרד "האריך את פעילותו של המקלט הייעודי לנשים וילדים נפגעי אלימות שנפתח במהלך הגל הראשון במטרה לענות על הצורך בבידוד ולהקל על נשים את הכניסה למקלט גם בתקופת הסגר" – עם זאת, בעמותה שמפעילה את המקלט לא קיבלו אישור על הארכת הסכם הפעילות שלו.

שר הרווחה, איציק שמולי

משרד הרווחה הבטיח תקציב גם למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. למרכזים הועברו השנה רק 25% מהתקציב השנתי, ומשרדו של שמולי התחייב להשלים את הסכום. גם הכסף הזה לא הגיע ליעדו.

"אנחנו לא יודעות מה המדינה מתכננת לסגר הקרוב. לא פנו אלינו", מספרת נאילה עואד-ראשד, מנכ"לית עמותת 'נשים נגד אלימות' שמפעילה מקלט ומרכז סיוע. "מה התכנית להגנה על חיי נשים בסגר הזה? מי הולך לעזור לנשים שצריכות גם לטפל בילדים וגם לעבוד במקומות חיוניים? בכלל לא חשבו על זה. העיקר שאנשים יישארו בבית. לא מפריע לקובעי המדיניות שנשים נסגרות בבית עם אדם אלים".

"לא לחכות שאנשים במצוקה יפנו לרשויות"

כדי לנסות להתמודד עם הסיטואציה המורכבת של הסגר, במשרד הרווחה השיקו בשבוע שעבר שאלון לזיהוי עצמי של מערכת יחסים אלימה. השאלון האנונימי קיים בשפות עברית, ערבית, רוסית ואנגלית, ומאפשר לכל אחת ואחד לענות על מספר שאלות כדי להעריך את רמת הסיכון בקשר, ובמידת הצורך לפנות לעזרה. 

בהודעת משרד הרווחה נאמר כי "במשרד מקווים כי השאלון יסייע לאנשים רבים לשים לב לתמרורי האזהרה ולפנות לקבלת עזרה בשלבים מוקדמים". עם זאת, על אף חשיבות השאלון, כדי למלא אותו יש צורך בחיפוש יזום שלו באתר משרד הרווחה – והוא לא מופיע, למשל, בחיפוש של מילים רלוונטיות בגוגל. בסוף השאלון מופיעים פרטים ליצירת קשר עם שירותי הרווחה, אבל אם ממלאת הטופס בוחרת שלא לעשות זאת, אין מעקב או דרך ליצור איתה קשר. השאלון אכן חשוב, וכך גם השמירה על פרטיות המשתמשות בו – ועם זאת, הדרך לבקשת העזרה ארוכה ומלאת חיכוכים.

חברת הכנסת סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת) קוראת לממשלה לפנות לנשים בצורה יותר ישירה – ולא לחכות שהן יפנו לעזרה ביוזמתן. "לא צריך לחכות לאנשים במצוקה שיפנו לרשויות, כי אין אמון. אנשים טובעים במצוקות שלהם והממשלה עדיין מצפה שיחפשו את האתר, יפנו ויחכו לתשובה".

חברת הכנסת סונדוס סאלח

לדבריה, לממשלה יש את הכלים להנגיש את הסיוע לכל הנשים בישראל. "כמו שהם יודעים לעשות מעקב אחרי מבודדים ולשלוח הודעות לכל אזרח ואזרחית. אפשר לשלוח את השאלון לכל טלפון, או לפנות דרך לשכת הרווחה בכל ישוב וישוב. אם צריך, שיוסיפו תקנים ויתקשרו לאנשים". 

"צריך לעשות מיפוי של כל הבתים שנמצאים בסיכון לאלימות״, מוסיפה סאלח, ״כשהם רוצים הם יכולים לעשות את זה. צריך לעבור בית בית ולוודא שאישה לא תירצח בעוד כמה ימים".

מיצג מחאה נגד רצח נשים בירושלים, עם מודעות אבל לנשים שנרצחו על ידי בני זוגן (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

עמותת 'רוח נשית' מסייעת לנשים נפגעות אלימות לבסס עצמאות כלכלית ולצאת ממצב הסיכון. תמר שוורץ, מנכ"לית העמותה, מספרת שהמשבר ממשיך להקשות גם לאחר היציאה מהבית המסוכן. "גם אצל המטופלות שלנו, שכבר התרחקו מהבעל האלים, הלחץ גדל – רבות מהן מפוטרות ומאבדות את עבודתן, ולאלה שלא אין בן זוג או מסגרות חינוכיות. כל העול נופל עליהן והן לא יכולות להגיע לעבודה כי הן צריכות לטפל בילדים. אנחנו בדרך כלל עוסקות בשיקום תעסוקתי אבל עכשיו חלק מהמטופלות שלנו הגיעו למצב של רעב ועברנו לחלק תווי קניה ואוכל".

"יום אחד הבעיה הבריאותית של הקורונה – יפתרו. אבל הבעיה החברתית תהדהד שנים", אומרת שוורץ. "התקדמנו כבר במאבק באלימות, ועכשיו אנחנו הולכים אחורה. אני 32 שנה עובדת סוציאלית – אני לא זוכרת כזאת תקופה קשה מבחינה חברתית במדינת ישראל".

מיצג נגד אלימות נגד נשים בכיכר הבימה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

סדרי עדיפויות

לדברי פרופ' כרמית כץ, מדינות אחרות בעולם הראו שאפשר להגן על ביטחון הנשים והילדים גם בזמן משבר הקורונה – וזה תלוי בסדרי עדיפויות. "המשבר מתחיל בבריאות אבל מה שישאר אחריו הם גלי אובדניות וגלי אלימות שיצאו מכלל שליטה. מדינות כמו גרמניה, קנדה ואוסטרליה הבינו שהקורונה היא קודם כל משבר חברתי ומשבר של בריאות הנפש. הן מספקות הגנה לנשים ולילדים בתוך המשפחה: העובדות הסוציאליות מוגדרות כחיוניות ומקבלות משאבים מתוגברים עבור הפעילות שלהן, כדי שיוכלו לתמוך במשפחות. יש להם כלים יצירתיים לסיוע – בקנדה למשל יש לילדים אפשרות לפניה שקטה, שמציעה במהירות מישהו קרוב שיכול לספק עזרה".

אצלנו, מסבירה כץ, המצב שונה. "יש התעלמות מוחלטת מילדים ונשים. הבעיות הן לא תקציביות – צריך להגדיר את סדרי העדיפויות ולראות מי האוכלוסיות שהמדינה צריכה לקחת עליהן אחריות. את המחיר של חוסר הטיפול בילדים ונשים היום, נשלם בעתיד".

זקוק/ה לעזרה? כל המספרים של קווי הסיוע כאן

במידה ונפגעתן/ם או הייתן עדות לאלימות, התקשרו למשטרה (100) או לקו הסיוע של משרד הרווחה (118).

קו חירום ארצי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: 1202

מוקד נעמת לאלימות במשפחה: 9201*

פניה שקטה 24/7 למשרד הרווחה: 055-7000128

הקו החם של עמותת בת מלך לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מהתעללות: 1-800-292-333

קו בערבית 24/7 – מרכז הסיוע של נשים נגד אלימות: 04-6566813, או בפניה שקטה דרך האתר

מרכזי משרד הרווחה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברחבי הארץ – רשימת הטלפונים כאן

קו החירום של עמותת לא לאלימות נגד נשים: *6724

ייעוץ משפטי של ויצו בדיני משפחה 03-6923791

קו של ויצו לנשים בעבודה 03-6923825

קו של ויצו לגברים במעגל האלימות 1-800-393-904

אתר סה"ר – סיוע רגשי לאנשים במצוקה נפשית במצבי משבר

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

מקרי האלימות במשפחה צפויים לזנק בסגר, ושוב הממשלה לא מוכנה

בגל הראשון הייתה עליה של עשרות אחוזים בפניות לקווי הסיוע לאלימות מינית ואלימות במשפחה שר הרווחה הבטיח תקציב לכל מקלט חירום, אבל הכסף לא הגיע מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית קיבלו פחות מ-25% מהתקציב השנתי עמותות הסיוע קורסות תחת העומס ויש צורך בפתרונות נוספים משרד הרווחה: תקציב של עשרה מיליון שקלים יועבר בימים הקרובים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

בתקופת הגל הראשון, בשלושת החודשים שבין מרץ למאי, עלה מספר הפניות לקווי החירום של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בעשרות אחוזים. הסגירה בבתים, הבדידות והחרדה הבריאותית והכלכלית גרמו לקושי נפשי לנשים רבות, וחלקן נאלצו להישאר סגורות בבית עם הפוגע שלהן. בחודש ינואר הגיעו לקו החירום של משרד הרווחה 472 פניות בנושא אלימות. במאי המספר כבר הגיע לפי ארבע – 1,870 פניות.

אולם למרות שהנתונים ידועים, זה חודשים ארוכים שהמקלטים לנשים נפגעות אלימות ומרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מחכים לתקציבים מהממשלה. בסוף אוגוסט הכריז שר הרווחה, איציק שמולי (העבודה), כי הממשלה אישרה העברה של עשרה מיליון ש"ח לתחום האלימות כלפי נשים וילדים, בהם פיצוי של 300 אלף ש"ח לכל מקלט על תקופת הגל הראשון. היום אמר נציג משרד הרווחה ל"שקוף" כי הכסף אושר סוף סוף באגף התקציבים באוצר – אך נכון לרגע פרסום הכתבה הכסף לא הועבר, ולא ברור מתי יעבור

מפגינה נגד רצח נשים (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

נשים נפגעות ואין להן לאן ללכת

"היתה עליה של 73 אחוזים בפניות לקו החירום בוואטסאפ. הסגר עורר טריגר של טראומה והרבה נשים קרסו נפשית עד כדי הגעה לאשפוזים", סיפרה השבוע מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו. "יש תורי המתנה של חודשים בקבלת טיפול נפשי מהמדינה, ובסגר הראשון הרבה מהטיפולים פסקו. הפעם אנחנו דורשות שיהיו טיפולים מרחוק, ושכל העובדים יוגדרו כחיוניים. שחס וחלילה לא יוציאו עובדים לחל"ת". 

יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, סיפרה ל"שקוף": "נהלי הזכאות לטיפול רפואי אונליין למי שנפגעה מינית מעורפלים מאוד. הזכאות היא ב'מקרים חריגים' – אבל אין קריטריונים ברורים. יש אונס חריג ואונס לא חריג?". לדבריה, לא ברור למי מאושר טיפול כזה. "בינתיים לא ידוע לי על מקרה אחד שבו הוחלט שהנפגעת זכאית", אומרת שרר. "אנחנו לא יודעות מה המקרה החריג שבו זה יאושר, ולמשרד הבריאות הפתרון".

יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית

לדברי שרר, יש צורך דחוף במקלט חירום לנשים שנפגעו וצריכות מענה בזמן שבו המדינה תחת סגר ובידוד. "הכי דחוף זה מקום להעביר אליו נשים נפגעות אלימות מינית. אם בחורה נפגעת על ידי השותף שלה, אין לה לאן ללכת – אם יהיה סגר אנחנו שוב נוצף במקרים האלה. חייב להיות בידוד לנשים ומענה לנשים שעוברות פגיעה מינית בבית". 

"המסה הקריטית של הפגיעות היא של אנשים מוכרים בתוך מערכות יחסים", מסבירה אורית סוליציאנו. "למרכזי הסיוע מגיעות 50 אלף פניות בשנה. אין ספק שבתקופה של סגר צריך למצוא פתרונות לנשים שחיות בבתים פוגעניים. הרבה צעירות שאיבדו את עבודתן ואין להן לאן ללכת, חוזרות לבית פוגעני".

חצי שנה של הבטחות

כבר בחודש מרץ ביקשה ח"כ עאידה תומא סלימאן ממשרד הרווחה, כשזיהתה את הצורך האקוטי שעולה מן השטח, כי יעביר פיצוי למקלטים שעבודתם צפויה לגדול משמעותית בעקבות המגיפה.

ח"כ עאידה תומא סלימאן. דרשה תקציב למקלטים עוד במרץ

אבל רק בסוף אוגוסט הודיע שר הרווחה שמולי כי אושר תקציב של 10 מיליון שקלים למקלטים, בהם פיצוי מיידי של 300 אלף ש"ח לכל מקלט. היום הודיע לנו משרד הרווחה, כאמור, כי הכסף צפוי לעבור בימים הקרובים לאחר ש״ניתן אור ירוק״ מהאוצר, אולם גורמים עימם שוחחנו טוענים כי התקציב עדיין לא עבר. ובינתיים, ערב ראש השנה, הכסף לא הגיע למקלטים – שקורסים תחת העומס.

ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה היום ל"שקוף": "כשאומרים לאנשים שהם נכנסים לסגר, מבקשים מהם להיות במקום הכי בטוח עבורם – הבית. אבל במקרה הזה אנחנו מדברות על נשים שמבקשים מהן להיכנס לגיהנום האישי שלהן – להיות בבית עם האדם האלים".

למרות שעברה חצי שנה מאז העליה במקרי האלימות בגל הראשון, הרבה דרישות נותרו ללא מענה. "בתחילת הגל הקודם אולי לא ידעו איך להתכונן. אבל אחרי שאנחנו למודי ניסיון אני עדיין לא רואה שהמשרדים מתייחסים כמו שצריך", אמרה ח"כ תומא סלימאן. "המקלטים שילמו המון כסף שלא היה חלק מסל השירותים שלהם ועדיין לא פוצו על זה. מדברים כבר חודשים על קמפיין – ביקשתי שהוא יתחיל לקראת הסגר, כדי שהנשים ידעו שגם אם הממשלה אומרת להן להישאר בבית, יש להן גם את הזכות לצאת מהבית ולבקש עזרה. שלא יחמירו עם עצמן כי אסור לצאת".

בישראל פעילים אחד עשר מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. בגלל שלא אושר תקציב מדינה, התמיכה הממשלתית במרכזים לא הגיעה – ועד יולי הם עבדו ללא סיוע ממשלתי. במשרד הרווחה מדברים על צורך בתקציב של תשעה מיליון שקלים בשנה לכל המקלטים, אבל בגלל שאין תקציב מדינה, אושרו רק 5.8 מיליון ש"ח – מהתקציב של 2019. בפועל, המרכזים קיבלו פחות מרבע מהתקציב המקוצץ. "כמרכז סיוע לא קיבלנו סיוע מהמדינה עד יולי. ביולי קיבלנו פחות מ-25% מהסכום שאושר בתקציב 2019", מספרת נאילה עואד-ראשד, מנכ"לית עמותת נשים נגד אלימות.

"למקלט לנשים נפגעות אלימות הבטיחו 300 אלף ש"ח אבל זה עוד לא אושר", הוסיפה עואד-ראשד. "שאלו אותנו אם נוכל לפתוח עוד מקלט לנשים. ביוני אמרו שנקבל את כל האישורים כי המקלט מאוד נחוץ – היום אנחנו עדיין מחכות לאישור. נשים משלמות בחיים שלהן, הן באמת צריכות מקום מוגן. למה צריך כל כך הרבה זמן ובירוקרטיה עד שיהיה עוד מקום שיגן על חיים של נשים?".

חדר מיון לנשים שנפגעו

בישראל מפוזרים 14 מקלטים לנשים נפגעות אלימות. בעקבות הקורונה הוקם מקלט נוסף, שמאפשר בידוד של המשפחות לפני הכניסה למקלט הבא. רבקה נוימן, מנהלת האגף למעמד האישה ב"ויצו", סיפרה ל"שקוף" כי "בגל הראשון ביקשנו ממשרד הרווחה להקים מקלט חירום, הוא פועל עד היום באופן מלא כל הזמן. קיבלנו עד היום 85 משפחות. רק בשביל להבין זאת כמות המשפחות ששוהה בשניים וחצי מקלטים במשך שנה שלמה". 

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בתל אביב

"המקלט מתפקד כחדר מיון: משפחות מגיעות, שוהות את השבועיים שנדרשים כדי לוודא שהן לא חיוביות לקורונה, ואז כשברור שהמשפחה בריאה היא עוברת הלאה", אמרה נוימן.

לדברי אחת ממנהלות המקלטים שביקשה שלא לציין את שמה בכתבה, יש צורך במקלט בידוד נוסף, אליו יהיה ניתן להפנות משפחות. "יש כמה וכמה מקלטים שהיה בהם מקרה של קורונה והיה צורך לעשות בידוד של נשים וילדים בחדרים. צריך לפתוח עוד מסגרת למקלט בידוד. אם המגמה תמשיך ותהיה עליה במספר ההפניות למקלטים אז צפוי שלא יהיה מקום. ברגע שמקלט הבידוד יתמלא והמקלטים האחרים גם יהיו מלאים, זה מה שעלול לקרות".

ומה עם היום שאחרי?

"המקלט הוא לא מסגרת לכל החיים אלא לחצי שנה או שנה", מספרת נוימן. "המציאות החיצונית יצרה סוג של פקק: ממרץ ועד סוף הסגר אי אפשר היה להוציא משפחות. על כך נוספה המציאות הכלכלית הקשה שבחוץ, וגם הליכים משפטיים לא עבדו כבשגרה. הרבה דברים בשגרת המקלטים השתבשו".

מיצג נגד אלימות נגד נשים בכיכר הבימה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

עוד הוסיפה כי "חלק מסיכוי ההישרדות של משפחה בקהילה הוא הכנסה שמספיקה לממן את החיים בחוץ, וגם זה הסתבך – כמו שלכולנו זה הסתבך. פנינו בעבר למנכ"ל משרד הרווחה עם מחשבה שאולי נקים מסגרות מעבר שיאפשרו נחיתה רכה של משפחות יוצאות מקלט בחוץ. זה לא הולך לקרות".

נוימן סיפרה כי "בזמן הקורונה עשינו כאן גיוס משאבים ותמכנו בצרכים הבסיסיים של למעלה מ-80 משפחות יוצאות מקלט. המשפחות האלה חוו את המשבר אבל לא היו מספיק זמן באותו מקום עבודה כדי שתהיה להן הכנסה. ברגע שסיפקנו להן את הצרכים הבסיסיים והן לא היו בסכנה של חרפת רעב, הוצאה מדירה, ניתוק חשמל – כולן החזיקו מעמד ולא חזרו לבית האלים. זה חיזק את התחושה שלנו שהסיוע שנדרש הוא ממש בצרכים הבסיסיים".

***

במידה ונפגעתן/ם או הייתן עדות לאלימות, התקשרו למשטרה (100) או לקו הסיוע של משרד הרווחה (118).

קו חירום ארצי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: 1202

מוקד נעמת לאלימות במשפחה: 9201*

הקו החם של עמותת בת מלך לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מהתעללות: 1-800-292-333

קו בערבית 24/7 – מרכז הסיוע של נשים נגד אלימות: 04-6566813, או בפניה שקטה דרך האתר

מרכזי משרד הרווחה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברחבי הארץ – רשימת הטלפונים כאן

קו החירום של עמותת לא לאלימות נגד נשים: *6724

ייעוץ משפטי של ויצו בדיני משפחה 03-6923791

קו של ויצו לנשים בעבודה 03-6923825

קו של ויצו לגברים במעגל האלימות 1-800-393-904

אתר סה"ר – סיוע רגשי לאנשים במצוקה נפשית במצבי משבר

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

ראש עיריית קרית מוצקין, חיים צורי, מתחמק מפרסום היומן: "פנייתך הינה כללית" 

ראש עיריית קרית מוצקין חיים צורי אחראי ללא מעט מחדלים. אז ביקשנו לדעת כיצד פעל צורי למען תושבי עירו בשנת 2019. למרות שהגשנו בקשה סטנדרטית לראות את לו"ז ראש העיר, בעירייה העדיפו להסתיר את היומן בנימוקים מוזרים 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין | 

בקרית מוצקין החליטו לנתק תחנה לניטור אוויר על דעת עצמם כדי להסתיר את רמת זיהום האוויר בסמוך לכביש 4. האם התקיימה ישיבה בנושא? האם ראש העיר חיים צורי עסק בזיהום האוויר טרם ההוראה על ניתוק התחנה? צורי עצמו מסרב להתייחס לנושא – חרף חשיבותו הרבה לבריאות התושבים. אז ביקשנו להבין זאת מהיומן שלו דרך בקשת חופש מידע. 

יומן שקוף זה סטנדרט

חשוב לציין כי הלו"ז הציבורי של ראש העיר – שייך לתושבים שמממנים את שכרו ומינו אותו לתפקיד. במילים אחרות, יומן ראש העיר הוא רכושם הציבורי של  תושבי העיר. לכן שלל ראשי ערים כבר חשפו את יומנם בתגובה לבקשת חופש מידע: כמו יוסי דגן, ראש מועצה אזורית שומרון, או רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, וגם ראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב.

ואם זה לא מספיק, הצלחנו להוביל 19 ראשי רשויות  לפרסם בעצמם את יומנם, באופן יזום, מדי רבעון ללא בקשות מיוחדות. ביניהם ניתן למצוא את ראש עיריית חיפה עינת קליש רותם, יובל ארד יו"ר מועצה מקומית צור יגאל ושושי כחלון כידור ראש עיריית כפר יונה ועוד 16 עשר נוספים.  

תעיפו מבט ביומנים. זה נהדר.

צורי חושב שלציבור אין זכות לדעת כיצד הוא פועל למענו

אלא שבעיריית קריית מוצקין סירבו למסור לנו את היומן לשנת 2019. הטענה של העיריה בתגובה לבקשתנו: "פנייתך הינה כללית, אינה תוחמת תקופה לבקשתך ולא ניתן להציג מאחר ומדובר בהקצאת משאבים בלתי סבירה, לא ניתן למסור היומן בכללותו. באפשרותך לשאול על מועד ספציפי והנושא ייבדק בהתאם". 

חיים צורי – מסרב לחשוף את יומנו

אלא שבקשתנו שגרתית לגמרי ומתוחמת לשנה אחת בלבד. תשובת העירייה היא זו שחריגה.

מה שקורה בקריית מוצקין צריך להטריד כל תושב. מעבר לדין שעשו לעצמם בעיריית קריית מוצקין בניתוק תחנה לניטור אוויר פרסמנו לאחרונה שראש העירייה צורי משלהב את תושבי העיר בקריאות גנאי מסוכנות כנגד האופוזיציה במהלך ישיבות המועצה. האלימות המילולית אף התדרדה לאלימות פיזית עד שחברי האופוזיציה חוששים להגיע לבניין העירייה

אזמ"ע (איך זה משפיע עלייך): ראש העיר עובד אצלנו. חשיפת יום העבודה של ראש העיר באופן שוטף תצמצם שחיתויות (שנפוצות ברחבי הארץ), ותגן עליו (ועלינו) מבעלי אינטרסים צרים, האשמות והסתבכויות. ראש העיר יחשוב פעמיים לפני פגישות שהוא לא אמור לעשות לבד. בעלי עסקים ועסקנים למיניהם יתרחקו מסדר היום שלו. 

מעש"י (מה אפשר לעשות (כדי) שיתוקן): טוב יהיה אם צורי יפרסם בהקדם את היומן המלא. נזכיר שהיומן אולי יאפשר לגלות פרט נוסף שחשוב לתושבים: כמה פעמים הוא ביקר השנה בחדרי החקירות של משרדי להב 443.

אלימות מילולית בישיבת המועצה במוצקין, בחסות ראש העיר חיים צורי 

תושבי ועובדי העירייה קראו קריאות נאצה וגידופים כלפי חברי האופוזיציה במהלך ישיבת המועצה, הכל בעידוד ראש עיריית קרית מוצקין, חיים צורי. כשהתבקש צורי להוציאם אמר: "אין לי סמכות לזה". העירייה בתגובה: "לא אירע אירוע אלימות במהלך ישיבת המועצה" 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"יודנראט! יודנראט! שונא מדינת ישראל. תתבייש לך". אלו היו הקריאות מהיציע בישיבת המועצה האחרונה בקרית מוצקין. הצעקות אמנם הגיעו מיציע התושבים אך היו בעידוד ראש העירייה חיים צורי וסגנו, יוסי מרקוביץ'.

בריונות בעידוד ראש העיר 

בישיבת המועצה שהתקיימה ביום רביעי בתחילת החודש החליטו צורי ומרקוביץ' להתייחס לקשר בין חברי מועצה מהאופוזיציה לבין ארגון שוברים שתיקה. הנושא, שלא הופיע על סדר היום, עלה כמה פעמים בהערות אגביות כלפי חבר המועצה יריב ענבר. צורי אמר: "בעיניי לא מצא חן ששאלתי אותך פעם שעבר מאיפה החבר הזה שלך משוברים שתיקה". בזמן אחר פנה מרקוביץ' לקהל ואמר: "הוא לא רוצה לספר לכם על הקשר שלו עם שוברים שתיקה". כל פעם שהנושא עלה, התפרץ הקהל כנגד ענבר.

ענבר, חבר אופוזיציה, חטף את רוב הצעקות והקללות. כשפנה לצורי ושאל אותו מדוע אינו מוציא אותם, ענה לו צורי: "אין לי סמכות. אני לא משטרה". האנשים ביציע המשיכו להתלהם: "יא אפס, בושה. צריך לשטוף את הכסא שישבת עליו". ועוד הוסיפו: "הידיים שלו מגואלות בדם חיילי צה"ל".

לאחר אתנחתא בה חזרו קצת לסדר היום, חזר מרקוביץ' (הזכור לקוראנו מהתחקיר בו גילינו שהעירייה ניתקה תחנה לניטור אויר. ובכך הסתירה מתושבי העיר את רמת זיהום האוויר בה).

מרקוביץ' שילהב את ההמון כשביקש שענבר יסביר להם את הקשר בינו לבין שוברים שתיקה. מייד חזרו קריאות הגנאי: "רק טרנספר יעזור לאנשים כמוך", ו: "לך לערבים".  (בווידאו לא ניתן לראות את המגדפים, כי הם נמצאים מאחורי המצלמות).

צורי סירב להגן על חברי המועצה – ושיקר לגבי הנהלים

כשחברת המועצה מרינה קריין-רחמימוב פנתה לצורי ושאלה אותו האם לא מפריע לו לקיים ישיבה ככה? צורי אמר בתגובה: "ביררתי במשטרה ואמרו לי שאם מישהו מפריע לי שאגיש תלונה במשטרה, הם יעשו חקירה ואז יוציאו אותו החוצה". הקהל מצידו חזר לצעוק.

זה לא נכון. אם תושבים מפריעים להתנהלות התקינה של ישיבת המועצה, ובייחוד כשתוקפים את חבריה בקריאות גנאי והסתה, סביר בהחלט שראש העירייה יורה להוציא אותם מהישיבה. במידה ואלו מסרבים, ראש העיר יכול לעצור את הישיבה ולזמן משטרה כדי לפנות אותם. במקרה זה חלק מהתושבים היו בכלל עובדי עיריה (פירוט למטה). ובסיום הישיבה חזר צורי ושילהב שוב את ההמון כשביקש מענבר שיסביר לתושבים איך סיעתו קשורה לארגון 'שוברים שתיקה'.

התנהגות דומה התרחשה גם בישיבה הקודמת, בחודש ינואר, אז נטשו חברי המועצה את הישיבה באמצע לאחר שספגו גידופים רבים, שוב בחסות ראש העיר סביב אותו נושא.

מאלימות מילולית לפיזית

בתום הישיבה פנתה חברת המועצה מהאופוזיציה מרינה קריין-רחמימוב לכיוון המעלית, כשכמה תושבים שנכחו בחדר המועצה דולקים אחריה. לטענתה אחד התושבים אף בעט בה. רק בשלב זה הגיעה משטרה וגבתה עדויות: "כבר כמה חודשים שראש העירייה  ממלא את אולם המועצה בקהל משולהב כדי להטיל אימה על חברי האופוזיציה", אמרה לנו רחמימוב. "עד היום זה הסתכם בקללות ובכמעט-אלימות, אבל הכתובת הייתה על הקיר וכל אדם שעיניו בראשו ידע שההסתה שמוביל ראש העירייה תיגמר באלימות. והנה, ברביעי האחרון זה קרה. דחיפות, קללות, בעיטות, ויריקות נגדי. פעם אחרונה שהייתי צריכה להתגונן כך היה בשירות הצבאי שלי. באינתיפאדה של 2001". 

חבר האופוזיציה יריב ענבר שזכה למרבית הקללות בישיבה מסר כי: "זה היה קרקס של חיות פרא בלתי מאולפות שעברו הסתה מסוכנת".

חלק מקוראי קריאת הגנאי: עובדי עירייה

לטענת חברי האופוזיציה חלק מהתושבים שהגיעו לישיבה הם עובדי עירייה. ביניהם כמה סייעות ועובדת מתנ"ס. פנינו לכמה מהעובדים שנכחו באותה ישיבה, אך הם הכחישו כי ראו בה אלימות כלשהי.

"איננו יכולים עוד למלא את שליחתנו הציבורית במועצת העיר"

במכתב שהוציאו חברי סיעת רוח חדשה במוצקין למשטרת ישראל בתגובה הם סיפרו על השתלשלות האירועים וביקשו להציב להם אבטחה כדי לבצע את עבודתם בעירייה. "במצב דברים זה איננו יכולים עוד למלא את שליחתנו הציבורית במועצת העיר", נכתב, "כל עוד שלמות גופנו ובריאותנו הנפשית נתונות בסכנה, אין בכוונתו לשוב ולפקוד את בניין העירייה, בישיבות הוועדות או בישיבות המועצה, אלא אם תועמד להגנתנו אבטחה". 

סיעת רוח חדשה במוצקין – מרגישים מאויימים

הפננו לעיריית קרית מוצקין שורת שאלות:

  1. למיטב ידיעתנו, ביציע ישבו עובדי עירייה. מה עמדת העירייה וראש העיר כלפי עובדים שמקללים במהלך ישיבות המועצה את חברי המועצה? 
  2. אילו פעולות משמעתיות ננקטו נגדם?
  3. מדוע לא ביקש ראש העיר מהתושבים והעובדים המפריעים לצאת מהחדר ולא הזמין סדרנים לפנות אותם?

מעיריית מוצקין נמסר: "ראש העיר חיים צורי והעירייה מגנים בכל תוקף כל סוג של אלימות מילולית ופיזית כלפי כל אדם. לעניין עצמו. לא אירע אירוע אלימות במהלך ישיבת המועצה, אלא לאחר שהישיבה ננעלה ומחוץ לאולם המליאה (הדגשה ע.ב). למיטב ידיעתנו משטרת ישראל מטפלת בנושא ויש להמתין לתוצאות החקירה".

אזמ"ע (איך זה משפיע עליכם): ראש העיר חיים צורי פוגע ביכולת של נבחרי ציבור לבצע את עבודתם בכך שהוא מאפשר התלהמות ואיומים. כפי שנראה הוא אף מזמין אותה. אלימות מילולית שהתדרדה גם לאלימות פיזית מקשה שבעתיים על חברי מועצה לייצג את תושבי העיר ששלחו אותם לשם. נזכיר שצורי גם נחקר בעבר במשטרה בחשד שניהל מאגר מידע לא חוקי על תושבי העיר

מעש"י (מה עושים כדי שיתוקן): על המשטרה לחקור אם צורי הסית לאלימות. הממונה על המחוז במשרד הפנים חייב לזמן את צורי לשימוע ובירור. כתבה זו גם תישלח לגורמים אלו. 

אנחנו מבטיחים להמשיך לעקוב.

**

בונוס: ראש העיר צורי נגד דיון חופשי – גם בפייסבוק. צפו בכתבה משעשעת של תומר אביטל בנושא: