פוסטים

האוצר והרווחה מתחמקים: הסגר מתהדק, והתקציב שהובטח למאבק באלימות במשפחה לא הועבר

החמרת הסגר לא לוותה בתכנית ברורה למניעת אלימות במשפחה ● שר הרווחה איציק שמולי הבטיח תקציבים שלא הגיעו ● צפויה עוד עליה באלימות לאור הסגר ● המומחיות מזהירות: "התעלמות מוחלטת מנשים וילדים בקבלת ההחלטות"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

מאז שהחלו הדיבורים על סגר נוסף לפני כמה שבועות, ניסינו ב"שקוף" לברר איזו תכנית מציע שר הרווחה, איציק שמולי, למניעת אלימות במשפחה. בתקופת משבר כמו זאת השהות הכפויה בבתים היא פצצה מתקתקת – ונשים הולכות לשלם את המחיר. שמולי פיזר הבטחות בסך מיליוני שקלים אבל למרות ניסיונות חוזרים ונשנים שלנו להבין איפה הכסף שהובטח, במשרד הרווחה וגם במשרד האוצר התחמקו שוב ושוב מתשובה. 

"הכסף יעבור בימים הקרובים", אמרו, ובכל אחד מהמשרדים האשימו את המשרד השני בעיכוב. בשבוע האחרון זו כבר הפכה לשגרה: בכל בוקר פנינו למקלטים לנשים נפגעות אלימות ולמרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, במטרה להבין אם הכסף המובטח הועבר. אבל בכל יום התשובה נותרה זהה: "עדיין לא".

הפגנה נגד רצח נשים (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

העליה במקרי האלימות במשפחה בתקופת הסגר צפויה כבר חודשים. החל מאתמול (שישי) סגרו את כולנו בבתים כמעט מבלי אפשרות לצאת, ונשים רבות יכלאו גם בתוך סיוט של אלימות, אבל לממשלה שוב אין תכנית מסודרת להתמודדות עם העליה במקרים או למניעתם. בחודשים האחרונים התגאו במשרד הרווחה שוב ושוב בהעברת תקציבים למניעת אלימות במשפחה ובפתיחת מקלטים נוספים, אבל המציאות מראה תמונה שונה: ההבטחות מפוזרות אבל התקציבים תקועים במשך חודשים, והעמותות נמצאות בחוסר ודאות מוחלט וקורסות תחת העומס.

עוד בנושא:

"נעשה כל שביכולתנו כדי שבתקופת הסגר וגם לאחריה יינתן מענה מיידי ומקצועי במטרה להציל יחד את הנרצחת הבאה", כתב שר הרווחה איציק שמולי בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו בשבוע שעבר, רגע לפני שהתחיל סגר ראש השנה. כבר למחרת כמעט נרצחה אישה על ידי בן זוגה במצפה רמון, ואחרי יומיים גבר ניסה להצית את אישתו בבוקעאתא שבצפון.

אסור לנו להשלים עם מצב שבו הסגר יהפוך למלכודת של אלימות ופחד עבור נשים וילדים. בגל הראשון אחוז הדיווחים על מקרי…

Posted by ‎איציק שמולי | Itzik Shmuli‎ on Thursday, September 17, 2020

ייתכן שהמקרים הללו היו יכולים להימנע: כבר במרץ התריעו ארגוני נשים, חברות כנסת וגם ארגון הבריאות העולמי על העליה הצפויה במקרי האלימות. לממשלה היתה חצי שנה לתכנן את המאבק במגיפת האלימות כלפי נשים.

בחרנו להתעקש על ההבטחה של השר שמולי כי זאת לא עוד הבטחה של פוליטיקאי – מדובר בחיים ומוות. מהשבועות האחרונים עולה תמונה מדאיגה של חוסר בתכנית ברורה וקושי בהעברת תקציבים, תוך התעלמות מצרכים של ציבור גדול באוכלוסיה שעשוי להיות בסכנת חיים. 

בית פוגעני

"בתקופת משבר הקורונה כל המשפחות בישראל נמצאות במצב לחץ מתמשך: גם כלכלית, גם בריאותית, גם בגלל הנתק ממערכות שמספקות תמיכה", אמרה לנו השבוע פרופ' כרמית כץ מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. "אפשר להתגבר על סיר הלחץ כשיש מדיניות שמקצה משאבים כדי למנוע ממצבי אלימות מלהתרחש. אבל בישראל זה מאוד בולט מול מדינות אחרות: אין מדיניות שמגנה על ילדים ונשים בתקופת הסגר והקורונה".

לדברי פרופ' כץ, קובעי המדיניות התעלמו מצרכים של ילדים ונשים בהתמודדות עם משבר הקורונה. "בתקופת הקורונה ילדים ונשים הפכו להיות דמויות בלתי נראות בחברה הישראלית. נשים וילדים מבינים שהם לא רלוונטים אז הם לא פונים לעזרה והם לא מספרים. בגלל שהם מרגישים שהם לא חשובים, הם מרגישים שהם צריכים לשתוק כי יש דברים יותר חשובים מהם, כמו הבריאות של המשפחה המורחבת והמצב הכלכלי".

ראש הממשלה נתניהו והזמרת נועה קירל בסרטון שפרסם ראש הממשלה (צילום: צילום מסך)

"אם ילדים ממולכדים בתוך בית פוגעני, ומקבלים מסר שהם בסוף סדר העדיפויות – הם לא ידווחו", הסבירה כץ. "המדיניות מפספסת שבית ספר הוא לא בייביסיטר לילדים או מקום להישגים אלא גורם שומר ומגן על ילדים. במקומות בהם סגרו בתי ספר, ילדים היו ביותר סיכון".

הבטחות ללא כיסוי של משרד הרווחה

כחלק מהנסיון להתמודד עם העליה הצפויה באלימות בתוך המשפחה הבטיח שר הרווחה שמולי כי יעביר עשרה מיליון שקלים לצורך התמודדות עם המשבר, מתוכם 300 אלף שקלים יועברו לכל מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן כפיצוי על ההוצאות החריגות בתקופת הגל הראשון. 

בשבועות האחרונים הבטיחו השר ונציגי המשרד שוב ושוב כי הכסף הועבר. כשפנינו למשרד הרווחה בשבוע שעבר, התחייבו כי הכסף יגיע "בימים הקרובים". בדקנו עם מספר מקלטים כל יום בשבוע האחרון: אף מקלט לא קיבל את הכסף.

בדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה בשבוע שעבר, סיפרה נציגת משרד הרווחה כי נפתחו שני מקלטי חירום לקליטת נשים וילדים לתקופת בידוד. אבל זה לא ממש מדויק – בפועל רק מקלט אחד ממשיך לפעול עד היום. השני נסגר תוך זמן קצר. 

במשרד הרווחה התגאו גם בהקמת שני מקלטים נוספים שאמורים להיפתח כבר בנובמבר. בדקנו – נכון לסוף ספטמבר האישורים להקמתם עדיין לא הועברו לעמותות שאמורות להתחיל להפעיל את המקלטים החדשים. אז משרד הרווחה מבטיח, אבל לא מעביר את הכסף והאישורים ומהעמותות מצופה לשלם שכר דירה, לגייס עובדות ולשלם חשבונות – ללא תקציב ועל בסיס ההבטחה שהאישורים יגיעו בעתיד. 

בהודעה רשמית שהפיצה דוברות משרד הרווחה נכתב כי המשרד "האריך את פעילותו של המקלט הייעודי לנשים וילדים נפגעי אלימות שנפתח במהלך הגל הראשון במטרה לענות על הצורך בבידוד ולהקל על נשים את הכניסה למקלט גם בתקופת הסגר" – עם זאת, בעמותה שמפעילה את המקלט לא קיבלו אישור על הארכת הסכם הפעילות שלו.

שר הרווחה, איציק שמולי

משרד הרווחה הבטיח תקציב גם למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. למרכזים הועברו השנה רק 25% מהתקציב השנתי, ומשרדו של שמולי התחייב להשלים את הסכום. גם הכסף הזה לא הגיע ליעדו.

"אנחנו לא יודעות מה המדינה מתכננת לסגר הקרוב. לא פנו אלינו", מספרת נאילה עואד-ראשד, מנכ"לית עמותת 'נשים נגד אלימות' שמפעילה מקלט ומרכז סיוע. "מה התכנית להגנה על חיי נשים בסגר הזה? מי הולך לעזור לנשים שצריכות גם לטפל בילדים וגם לעבוד במקומות חיוניים? בכלל לא חשבו על זה. העיקר שאנשים יישארו בבית. לא מפריע לקובעי המדיניות שנשים נסגרות בבית עם אדם אלים".

"לא לחכות שאנשים במצוקה יפנו לרשויות"

כדי לנסות להתמודד עם הסיטואציה המורכבת של הסגר, במשרד הרווחה השיקו בשבוע שעבר שאלון לזיהוי עצמי של מערכת יחסים אלימה. השאלון האנונימי קיים בשפות עברית, ערבית, רוסית ואנגלית, ומאפשר לכל אחת ואחד לענות על מספר שאלות כדי להעריך את רמת הסיכון בקשר, ובמידת הצורך לפנות לעזרה. 

בהודעת משרד הרווחה נאמר כי "במשרד מקווים כי השאלון יסייע לאנשים רבים לשים לב לתמרורי האזהרה ולפנות לקבלת עזרה בשלבים מוקדמים". עם זאת, על אף חשיבות השאלון, כדי למלא אותו יש צורך בחיפוש יזום שלו באתר משרד הרווחה – והוא לא מופיע, למשל, בחיפוש של מילים רלוונטיות בגוגל. בסוף השאלון מופיעים פרטים ליצירת קשר עם שירותי הרווחה, אבל אם ממלאת הטופס בוחרת שלא לעשות זאת, אין מעקב או דרך ליצור איתה קשר. השאלון אכן חשוב, וכך גם השמירה על פרטיות המשתמשות בו – ועם זאת, הדרך לבקשת העזרה ארוכה ומלאת חיכוכים.

חברת הכנסת סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת) קוראת לממשלה לפנות לנשים בצורה יותר ישירה – ולא לחכות שהן יפנו לעזרה ביוזמתן. "לא צריך לחכות לאנשים במצוקה שיפנו לרשויות, כי אין אמון. אנשים טובעים במצוקות שלהם והממשלה עדיין מצפה שיחפשו את האתר, יפנו ויחכו לתשובה".

חברת הכנסת סונדוס סאלח

לדבריה, לממשלה יש את הכלים להנגיש את הסיוע לכל הנשים בישראל. "כמו שהם יודעים לעשות מעקב אחרי מבודדים ולשלוח הודעות לכל אזרח ואזרחית. אפשר לשלוח את השאלון לכל טלפון, או לפנות דרך לשכת הרווחה בכל ישוב וישוב. אם צריך, שיוסיפו תקנים ויתקשרו לאנשים". 

"צריך לעשות מיפוי של כל הבתים שנמצאים בסיכון לאלימות״, מוסיפה סאלח, ״כשהם רוצים הם יכולים לעשות את זה. צריך לעבור בית בית ולוודא שאישה לא תירצח בעוד כמה ימים".

מיצג מחאה נגד רצח נשים בירושלים, עם מודעות אבל לנשים שנרצחו על ידי בני זוגן (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

עמותת 'רוח נשית' מסייעת לנשים נפגעות אלימות לבסס עצמאות כלכלית ולצאת ממצב הסיכון. תמר שוורץ, מנכ"לית העמותה, מספרת שהמשבר ממשיך להקשות גם לאחר היציאה מהבית המסוכן. "גם אצל המטופלות שלנו, שכבר התרחקו מהבעל האלים, הלחץ גדל – רבות מהן מפוטרות ומאבדות את עבודתן, ולאלה שלא אין בן זוג או מסגרות חינוכיות. כל העול נופל עליהן והן לא יכולות להגיע לעבודה כי הן צריכות לטפל בילדים. אנחנו בדרך כלל עוסקות בשיקום תעסוקתי אבל עכשיו חלק מהמטופלות שלנו הגיעו למצב של רעב ועברנו לחלק תווי קניה ואוכל".

"יום אחד הבעיה הבריאותית של הקורונה – יפתרו. אבל הבעיה החברתית תהדהד שנים", אומרת שוורץ. "התקדמנו כבר במאבק באלימות, ועכשיו אנחנו הולכים אחורה. אני 32 שנה עובדת סוציאלית – אני לא זוכרת כזאת תקופה קשה מבחינה חברתית במדינת ישראל".

מיצג נגד אלימות נגד נשים בכיכר הבימה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

סדרי עדיפויות

לדברי פרופ' כרמית כץ, מדינות אחרות בעולם הראו שאפשר להגן על ביטחון הנשים והילדים גם בזמן משבר הקורונה – וזה תלוי בסדרי עדיפויות. "המשבר מתחיל בבריאות אבל מה שישאר אחריו הם גלי אובדניות וגלי אלימות שיצאו מכלל שליטה. מדינות כמו גרמניה, קנדה ואוסטרליה הבינו שהקורונה היא קודם כל משבר חברתי ומשבר של בריאות הנפש. הן מספקות הגנה לנשים ולילדים בתוך המשפחה: העובדות הסוציאליות מוגדרות כחיוניות ומקבלות משאבים מתוגברים עבור הפעילות שלהן, כדי שיוכלו לתמוך במשפחות. יש להם כלים יצירתיים לסיוע – בקנדה למשל יש לילדים אפשרות לפניה שקטה, שמציעה במהירות מישהו קרוב שיכול לספק עזרה".

אצלנו, מסבירה כץ, המצב שונה. "יש התעלמות מוחלטת מילדים ונשים. הבעיות הן לא תקציביות – צריך להגדיר את סדרי העדיפויות ולראות מי האוכלוסיות שהמדינה צריכה לקחת עליהן אחריות. את המחיר של חוסר הטיפול בילדים ונשים היום, נשלם בעתיד".

זקוק/ה לעזרה? כל המספרים של קווי הסיוע כאן

במידה ונפגעתן/ם או הייתן עדות לאלימות, התקשרו למשטרה (100) או לקו הסיוע של משרד הרווחה (118).

קו חירום ארצי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: 1202

מוקד נעמת לאלימות במשפחה: 9201*

פניה שקטה 24/7 למשרד הרווחה: 055-7000128

הקו החם של עמותת בת מלך לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מהתעללות: 1-800-292-333

קו בערבית 24/7 – מרכז הסיוע של נשים נגד אלימות: 04-6566813, או בפניה שקטה דרך האתר

מרכזי משרד הרווחה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברחבי הארץ – רשימת הטלפונים כאן

קו החירום של עמותת לא לאלימות נגד נשים: *6724

ייעוץ משפטי של ויצו בדיני משפחה 03-6923791

קו של ויצו לנשים בעבודה 03-6923825

קו של ויצו לגברים במעגל האלימות 1-800-393-904

אתר סה"ר – סיוע רגשי לאנשים במצוקה נפשית במצבי משבר

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

יומן השר ארדן לשנת 2019: 240 ראיונות, שעתיים לאלימות כלפי נשים

לצד עבודה במשרד לביטחון פנים ובמשרד לנושאים אסטרטגים, קיים השר גלעד ארדן 240 ראיונות לתקשורת ופגישות עם עיתונאים והסתיר יותר מ-300 פגישות "פרטיות" או "פוליטיות". לפי היומן, לטיפול באלימות כלפי נשים הקדיש פחות משעתיים. ארדן: "3 מערכות הבחירות חייבו מתן ראיונות רבים לתקשורת"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

בקשת חופש מידע של "שקוף" חושפת את יומן השר גלעד ארדן (הליכוד) לשנת 2019. ארדן, היום השר לשיתוף פעולה אזורי, עמד אז בראש המשרדים לביטחון פנים ולנושאים אסטרטגיים. מניתוח היומן עולה כי כ-40% מהפגישות, המצטבר לסך של 425 שעות, הוקדש לנושאי המשרדים שעמד בראשם.

ארדן קיים עשר פגישות עם ממלא מקום המפכ"ל ו-3 פגישות עם ראש הממשלה, וכן כ-70 דיונים בנושאים בטחוניים ומשטרתיים – בהם 6 דיונים על אלימות במגזר הערבי.

השר גלעד ארדן. 15% מזמנו הוקדש לראיונות בתקשורת (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

קראנו את היומן של ארדן כפי שקיבלנו אותו ממשרדו, וסיווגנו את הפגישות המופיעות בו. מניתוח היומן עולה כי חצי מהן הוקדשו בעיקר לפגישות שהוסתרו תחת ההגדרה "פרטית" או "פוליטית" (20% מהיומן), לראיונות לתקשורת (כ-14%), לפגישות בנושא מפלגת הליכוד ולקמפיין הבחירות שלה (כ-8%) ולהשתתפות בטקסים (כ-4%). כ-15% מהפגישות ביומן הן חתונות ואירועים נוספים. עם זאת בלשכת ארדן טענו כי השר לא נכח בסופו של דבר ברוב האירועים.

לפגישות עם עיתונאיות ועיתונאים, לצילומים ולראיונות בתקשורת הקדיש השר ארדן 154 שעות בשנה. זה לא מעט. למעשה, יש ימים בהם הקדיש ארדן יותר זמן בראיונות מאשר לכל דבר אחר: למשל את יום רביעי, 30.1, פתח בראיונות לשתי תוכניות טלוויזיה, השתתף בישיבה, התראיין לגלי צה"ל, ערך פגישה שהוגדרה כ"פוליטית" ואז התראיין לתכנית בכאן 11. לאחר מכן ערך עוד פגישה "פוליטית" שמשתתפיה הוסתרו, ואז השתתף בשני כנסים פוליטיים, באשקלון ובבאר שבע. 

ביום הפריימריז לרשימת הליכוד (2.5.19), התראיין ארדן לא פחות מ-13 פעמים – ברצף – מהשעה 7:00 ועד 22:00.

בשנה עם שלוש מערכות בחירות, עסק ארדן רבות גם במפלגתו ובקמפיינים שלה: 84 שעות עבודה הוקדשו ישירות לקמפיין – דרך שיחות עם פעילות ומתנדבים, כנסים מפלגתיים ופגישות עם חברות וחברי הרשימה.

לשם ההשוואה, 238 השעות שהקדיש ארדן לראיונות בכלי התקשורת ולקמפיין הבחירות יחד, הן כמו 30 ימי עבודה של 8 שעות עבודה רצופות, שהן – ללא סופי שבוע – חודש וחצי של עבודה.

בתגובה לנתונים אלה נמסר מלשכת ארדן: "יומן הפגישות של השר ארדן, שהועבר בשקיפות לכלי התקשורת, מוצג על ידכם באופן חלקי ומטעה. באופן טבעי, תפקידו של השר ארדן עוסק פעמים רבות בטיפול מיידי באירועי חירום, אשר לאחריהם השר מקיים באופן דחוף הערכות מצב וסיורי שטח, שפעמים רבות אינם מופיעים ביומנו המתוכנן מראש. 

"וכך היה גם ב-2019. בנוסף, השר ארדן משתתף בישיבות רבות של הקבינט הביטחוני אשר אינן מופיעות בלו״ז הכללי כיוון שהיו סודיות. בשנה האחרונה התקיימו 3 מערכות בחירות, שחייבו מתן ראיונות רבים לתקשורת, שהיא כלי חשוב לשקיפות ולמתן דין וחשבון ותשובות לציבור, ויש לשבח את העובדה שהשר ארדן פעל גם במישור זה".

אגב עיסוקו הנרחב של ארדן בתקשורת, הנה עדות לפגישה טריה של ארדן עם עיתונאים שקיבלנו מעוקב שקוף: סעודה ברמת אביב עם שדרן הרדיו יעקב ברדוגו ועורך ישראל היום, בועז ביסמוט, ממש מלפני כמה ימים. 

עוד על הקשר בין פוליטיקאים לעיתונאים:

ארדן התראיין ארבע פעמים לתכנית של ברדוגו בגלי צה״ל, אבל מעבר לכך אף פגישה עם השניים לא מופיעה ביומן של שנת 2019 (ככל שידוע לנו. אולי פגישה כזאת מוסתרת כ"פרטית"). 

גלעד ארדן בפגישה עם העיתונאי יעקב ברדוגו (צילום: באדיבות תומך שקוף)

האם הפגישה הזאת תופיע ביומן של 2020? בשנה הבאה נוכל לבדוק.

 רק שתי פגישות לאלימות נגד נשים

בניגוד למאות השעות שהוקדשו לתקשורת, למאבק באלימות כלפי נשים, נושא ליבה של המשרד לביטחון פנים – הקצה ארדן שעה וארבעים וחמש דקות בשנה. מדובר בשתי פגישות: אחת עם לילי בן עמי, פעילה חברתית שאחותה מיכל סלה נרצחה על ידי בן זוגה באוקטובר, ודיון אחד בנושא "רצח והגנה על נשים ערביות". זהו.

תגובת השר ארדן: "בנוגע למאבק באלימות כנגד נשים – השר ארדן קיים דיונים רבים בנושא כולל במסגרת הערכות המצב השבועיות שהוא מקיים מדי יום חמישי (הנושא מופיע כחלק מהערכת המצב הכללית ולא בכותרת נפרדת בלו״ז). 

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים. ארדן הקדיש לנושא שעה ו-45 דקות במשך כל שנת 2019

"לצערנו השנה החולפת הייתה שנת בחירות ללא פעילות של הכנסת ולכן ללא אפשרות לקדם חוקים או לקדם פרוייקטים הכרוכים בתקציבים חדשים. אולם למרות זאת השר ארדן פעל רבות במסגרת מאבק זה והקצה את כל התקציבים להם נדרש משרדו ומשטרת ישראל על פי המלצות הוועדה הבינמשרדית".

הצצה להתנהלות השר בשבוע בו נורה ונהרג סלומון טקה

ב-30 ביוני 2019 נורה ונהרג סלומון טקה על ידי שוטר ופרצו מחאות ברחבי הארץ. ארדן פרסם בתגובה פוסט בו הסביר את הסיבות להתנהלות המשטרה בימי ההפגנות, ודיבר על "הפנמת התיקון שיש לעשות ביחס כלפי בני קהילת יוצאי אתיופיה, תיקון שאני מתכוון שלא להרפות עד שיעשה וקודם כל במשטרה". 

פרסום היומן מאפשר לנו להציץ להתנהלותו של ארדן באותם ימים. כך נראה השבוע שלו:

לפי היומן, ביום שני, בבוקר שלאחר מותו של טקה, נפגש ארדן עם השר הבריטי לביטחון פנים. הפגישה השניה שלו באותו בוקר היתה עם חברת הכנסת מאי גולן, המזוהה עם מאבק נגד המהגרים ומבקשי המקלט מסודן ואריתריאה בדרום תל אביב. 

ביום שלישי קיים פגישה "פרטית" ופגישה "פוליטית" והלך לניחום אבלים בביתו של חבר הכנסת לשעבר סילבן שלום. בערב השתתף באירוע ליום העצמאות האמריקאי ובשתי חתונות שמוגדרות ביומן כ"פוליטיות". בחשבון הטוויטר שלו העיד כי שוחח באותו לילה עם מפכ"ל המשטרה על המחאה (הפגישה לא מופיעה ביומן). 

 

ציוץ של ארדן על הפגישה עם מקבילו הבריטי, בבוקר שלאחר מותו של סלמון טקה

ביום רביעי בבוקר, התראיין ארדן לשלוש תכניות רדיו והשתתף בדיון ביטחוני. אחר כך נפגש עם מי שהוגדרו ביומן כ"ראשי הקהילה האתיופית", והשתתף בדיון בוועדת שרים בנושא המחאה.

ביום חמישי בבוקר, 4.7, ארבעה ימים אחרי הירי, הלך לנחם את משפחתו של טקה. הפגישה הבאה שערך בנושא, לפי היומן, נערכה רק ב-8.7 עם מנכ"ל עמותת "טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה".

הפעם הבאה שהנושא מוזכר ביומן היא באוגוסט, כשנפגש ארדן עם נציגי קהילת יוצאי אתיופיה ושוב עם מנכ"ל אותה עמותה. מאז לא צוינו ביומן דיון או פגישה בנושא.

על כך נמסר מלשכת ארדן: "בשבוע בו נורה ונהרג לצערנו סולומון טקה ז״ל, עסק השר ארדן במשך שעות עבודה רבות מאד בטיפול בנושא. השר ארדן קיים תחקירים והערכות מצב עם המשטרה, כולל הגעתו בדחיפות (בעקבות קיום מחאת יוצאי אתיופיה) לסיורי שטח וישיבות במחוזות השונים בכדי לפעול להרגעת המצב. עקב קיום ביקורים אלה בשעות הערב והלילה ולא לפי תכנון מראש – הם אינם מופיעים בלו״ז המתוכנן אך הם התקיימו ובהיקף משמעותי". 

230 שעות עבודה מוסתרות

307 מהפגישות ביומן סווגו כ"פוליטיות" או "פרטיות". מדובר על כמעט רבע מהיומן שארדן בחר להסתיר מהציבור. מותר לנבחרי ציבור לעשות זאת, במידה. השקפת היומן לא נועדה לחשוף לציבור תור לטיפול רפואי, או בילוי עם בן או בת הזוג – פגישות הראויות מאוד לתואר "פרטי". גם לגיטימי שלא לחשוף פגישה פוליטית רגישה מדי פעם. 

אבל הסתרה מלאה של חלק משמעותי מהפגישות רעה גם לציבור, וגם למפרסם היומן: היא מונעת ממשלמי המיסים מידע, ומותירה לנו רק את האפשרות לדמיין מה היה חשוב לשר להסתיר. ביומן אין פגישות, למשל, עם לוביסטים. האם נכנסו לאחת מהקטגוריות האלה? כרגע אין לנו דרך לדעת.

בריתות והרמות כוסית 

בנוסף, השתתף ארדן בלא מעט טקסים רשמיים – הענקת דרגות, הרמות כוסית לחג – בהם נכח כ-46 שעות בסך הכול. 

149 שעות הוקדשו, לפחות לפי היומן, לחתונות, בריתות, אזכרות וניחומי אבלים – רובם מוגדרים כ"פוליטיים". יש ימים בהם מופיעים שניים או שלושה אירועים שונים בזה אחר זה. האם באמת הגיע לכולם? כנראה שלא – מדובר בכמות מטורפת של אירועים: 260 בסך הכל, שהם אירוע בממוצע בכל יום, בכל אחד מימי העבודה לאורך השנה.

בלשכתו הסבירו לנו כי הוא לא מרבה להגיע לאירועים כאלה, והם כתובים ביומן לשם תזכורת. עם זאת, היומן הוא המסמך הרשמי היחיד שמתעד עבורנו את עבודת השר. אם לא נכח באירועים, מה כן עשה בכל הזמן הזה?

כך או אחרת, ביומן מופיעים שבועות עמוסים יותר ופחות, אבל כמעט ואי אפשר למצוא שבוע ללא אירועים פוליטיים, פגישות מוסתרות וראיונות רבים לתקשורת. כך למשל בשבוע אחד באוגוסט מופיעים ביומן עשרה ראיונות לכלי תקשורת, ראיון לסרט דוקומנטרי על ה-BDS, עשר חתונות ובר מצוות, שלוש פגישות שסומנו כ"פרטיות", טקס משטרתי ומפגש בחירות של הליכוד. זה כל מה שמופיע ביומן באותו שבוע: כמעט אפס עיסוק בנושאי המשרדים שארדן עמד בראשם.

  • תוכלו לעבור על היומן המלא עם הניתוח שלנו כאן.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): שקיפות ביומנים של נבחרות ונבחרי ציבור מאפשרת לנו לפקח על עבודתם ולבקר אותה. פרסום יומן מפורט גם מאפשר לנו להתרשם מהעבודה הקשה שלהם ולהעריך אותה, ובד בבד מספק לנציגים שלנו תמריץ לעבוד יותר עבור הציבור הרחב ופחות עבור המקורבים ובעלי ההון. שרה שיודעת שפגישותיה יפורסמו, עשויה להעדיף פגישה עם אזרחים שזקוקים לעזרתה על פני פגישה עם לוביסטים. השקפת יומן יכולה לבלום את השחיתות הבאה.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): לא מספיק נבחרות ונבחרים מפרסמים את יומן הפגישות שלהם, ואלה שכן מרבים להשחיר פגישות או לסמן אותן כ"פרטיות". אנחנו פועלים כדי לחייב חברות וחברי הכנסת לפרסם יומן עם כמה שפחות פגישות מושחרות (למעט השחרות מוצדקות). נמשיך לדרוש מכולם – מימין ומשמאל – שקיפות ביומנים, נמשיך לעקוב אחר הפרסומים ולנתח אותם (כמו שעשינו בעבר). ככל ששקוף תגדל, נוכל להשקיע בסוגיה יותר משאבים. 

תגובתו המלאה של השר ארדן

"יומן הפגישות של השר ארדן, שהועבר בשקיפות לכלי התקשורת, מוצג על ידכם באופן חלקי ומטעה.

"באופן טבעי, תפקידו של השר ארדן עוסק פעמים רבות בטיפול מיידי באירועי חירום, אשר לאחריהם השר מקיים באופן דחוף הערכות מצב וסיורי שטח, שפעמים רבות אינם מופיעים ביומנו המתוכנן מראש. וכך היה גם ב2019. בנוסף, השר ארדן משתתף בישיבות רבות של הקבינט הבטחוני אשר אינן מופיעות בלו״ז הכללי כיוון שהיו סודיות.

"בשנה האחרונה התקיימו 3 מערכות בחירות, שחייבו מתן ראיונות רבים לתקשורת, שהיא כלי חשוב לשקיפות ולמתן דין וחשבון ותשובות לציבור, ויש לשבח את העובדה שהשר ארדן פעל גם במישור זה. 

"בשבוע בו נורה ונהרג לצערנו סולומון טקה ז״ל, עסק השר ארדן במשך שעות עבודה רבות מאד בטיפול בנושא. השר ארדן קיים תחקירים והערכות מצב עם המשטרה, כולל הגעתו בדחיפות (בעקבות קיום מחאת יוצאי אתיופיה) לסיורי שטח וישיבות במחוזות השונים בכדי לפעול להרגעת המצב. עקב קיום ביקורים אלה בשעות הערב והלילה ולא לפי תכנון מראש – הם אינם מופיעים בלו״ז המתוכנן אך הם התקיימו ובהיקף משמעותי". 

בנוגע למאבק באלימות כנגד נשים: 

"השר ארדן קיים דיונים רבים בנושא כולל במסגרת הערכות המצב השבועיות שהוא מקיים מדי יום חמישי (הנושא מופיע כחלק מהערכת המצב הכללית ולא בכותרת נפרדת בלו״ז). לצערנו השנה החולפת הייתה שנת בחירות ללא פעילות של הכנסת ולכן ללא אפשרות לקדם חוקים או לקדם פרוייקטים הכרוכים בתקציבים חדשים אולם למרות זאת השר ארדן פעל רבות במסגרת מאבק זה והקצה את כל התקציבים להם נדרש משרדו ומשטרת ישראל על פי המלצות הוועדה הבינמשרדית".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין