פוסטים

תיק 4000: הפרקליטות טוענת כי לא הסתירה חומרי חקירה

עורכי הדין של משפחת אלוביץ' טענו כי קיבלו תמלול חסר של חקירת משטרה – המעיד על ניסיון הסתרה מכוון  • הפרקליטות: ההקלטות נמסרו במלואן – לכן לא ניתן לטעון להסתרה  • פרשיית "התמלול החסר" – אלו הטענות משני הצדדים • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |
פרקליטות המדינה טענה אתמול (ראשון) כי לא נפל כל פגם בחקירת אור אלוביץ', בנם של איריס ושאול אלוביץ', הנאשמים ב"תיק 4000". בתגובה לטענות שהעלו הסנגורים של בני הזוג אלוביץ' בדיון האחרון שנערך בתיק, אודות השמטה מכוונת של קטעים מהותיים בתמלולי חקירת המשטרה שהועברו אליהם – הפרקליטות טוענת כעת כי לא נעשה כל ניסיון להסתיר את תיעוד חקירת אלוביץ' הבן.

שאול אלוביץ', בדיון פתיחת המשפט. בנו דן עם המשטרה בניסיון להופכו לעד מדינה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

סנגורי אלוביץ' טוענים בתגובה כי עמדת המדינה חלקית, מיתממת ואינה מתיישבת עם המציאות. המדינה טוענת בתגובה לתגובה כי סניגוריו של אלוביץ' מנסים לנצל פער תמים בין הקלטה לתמליל על מנת לנהל דיון שכלל אינו קשור לכתב האישום, ולהציג דרישות שונות בקשר לחומרי החקירה תוך עקיפת הוראות בית המשפט.

בתמלול החסר: מאמץ להפוך את אלוביץ' לעד מדינה 

עיקרי הדברים, בקצרה: בקדם המשפט שנערך לפני שבוע במשפטם של נתניהו, מוזס והזוג אלוביץ', העלו סניגורי הנאשמים טענות שונות במטרה לנסות ולדחות את פתיחת שלב הראיות במשפט. סניגוריו של אלוביץ', בעל השליטה בבזק וב"וואלה" לשעבר, שנאשם במתן שוחד לראש הממשלה נתניהו, הציגו מתוך מאות רבות של שעות חקירה מוקלטות, הקלטה של חקירה צדדית בתיק: של בנו של אלוביץ', אור, שעסקה בהפיכתו של שאול אלוביץ' לעד מדינה.

קראו כתבות נוספות בסיקור משפט המו"לים:

סניגוריו של אלוביץ' טענו כי בקטע שהיה מסומן בתמליל כחסר (מסומן בשלוש נקודות), ישנו דיאלוג שבו החוקרת לוחצת על אלוביץ' הבן לשכנע את אביו להחליף עורך-דין לכזה שיסכים לכך שיהפוך לעד מדינה. זאת, לאחר שהקשיבו להקלטה והשוו אותה לתמליל החסר. על סמך הפער הזה טענו סניגוריו של אלוביץ' כי הפרקליטות הסתירה את התיעוד לכך שהמשטרה ערכה תרגיל חקירה אסור. כהמשך לכך ביקשו הסניגורים, כאמור, לדחות את המשך ההליך המשפטי, לקבל לידם תמלולים חדשים ועוד.

הפרקליטות דחתה בתגובה מכול וכול את הטענות להסתרה. ראשית, הגיבה הפרקליטות, ההקלטות המלאות נמסרו לסניגוריה – מכאן שלא היה שום ניסיון להסתיר את הנאמר בהן. שנית, לטענתה הקטע החסר היה מסומן ככזה, אם היה רצון להסתירו לא היו מסמנים אותו.

בנוסף, קטעים אחרים היו גם הם מסומנים כחסרים, מה שגם מעיד לדבריה על כך שמדובר בחוסרים תמימים, שנובעים מכך שהמתמלל לא הבין את הנאמר בהקלטה (וסימן זאת בשלוש נקודות). עוד מציינים בפרקליטות כי התמלולים כלל לא נערכים במשטרה או בפרקליטות אלא בחברה חיצונית.

כל המסמכים המלאים:

בנוגע לטענות על החקירה עצמה, הגיבו בפרקליטות כי דווקא מתוך ההקלטה נשמע בבירור כי מי שיוזם את הדיון על החלפת עורך הדין של שאול אלוביץ' בכזה שיהיה נוח יותר לרעיון עד המדינה, הוא דווקא אור אלוביץ' ולא החוקרת. סניגוריו של אלוביץ' השיבו לטענה זו בטענה אחרת, לפיה המשך השיחה על כך על ידי החוקרת בהצעה ליזום מפגש בעניין בין האב והבן, גם הוא בגדר השפעה פסולה.

סביב התמלול החסר נכתבו כבר מספר כתבי טענות והתפרסמו מספר כתבות עיתונאיות, לכן חשוב להזכיר כי מדובר בעניין שכלל אינו נוגע לעצם האישומים בתיק. בדומה לטענות אחרות שמוצפות באופן ישיר או עקיף על ידי הנאשמים ובאמצעות התקשורת, גם סוגיית חילופי הדברים בין חוקרת המשטרה לאור אלוביץ' או יכולות התמלול של מתמלל הקלטת החקירה, אינן קשורות לאישומי השוחד, המרמה והפרת האמונים שבתיק 4,000.

"אני עם ז'ק יש לי בעיה"

התמלול שביצעו הסנגורים להקלטת החקירה של אור אלוביץ' מעלה דיאלוג שבו בנם של החשודים מדבר עם החוקרת על עורך הדין של הוריו. "הוא לא סומך עליכם", הוא אומר. בתשובה לשאלת החוקרת "למה?", השיב: "העו"ד של ביבי יכול לעשות משהו, אבל הוא יתפטר מייצוג. יש לו נייר. […] הוא לא יאמין לך". בשלב זה אומרת החוקרת: "מה צריך כדי שהוא יאמין שזה המצב האמיתי ואף אחד לא עושה לו תרגיל?". על כך השיב אלוביץ': "צריך מישהו שידבר איתו שזה לא.. ז'ק [ז'ק חן, בא-כוחו של אלוביץ' ומי שייצג בעבר את נתניהו].

עו"ד ז'ק חן. ייצג בעבר את נתניהו (צילום ליאב פלד, דוברות לשכת עורכי הדין)

"מישהו שידבר איתו וזה לא.. ז'ק?", שואלת החוקרת. "אנחנו לא ניסינו לדבר איתו", אומר לה אלוביץ' הבן. "אתם מנסים לשכנע?", שואלת החוקרת. "אני יודע ש… עורכי הדין שלי דיברו עם ז'ק", משיב הבן. "וז'ק לא בדעה שלכם?", שואלת החוקרת, "לא יודע", משיב אלוביץ' הבן, "אני עם ז'ק יש לי בעיה. אני רק יודע שעורכי הדין שלי אמרו לי שאם תהיה עסקה ז'ק לא יכול לעשות את זה, ואז לא יעשו אותה".

"אתה רוצה הזדמנות לדבר עם שאול כדי לדבר על הנושא הזה?", שאלה החוקרת את בנו של אלוביץ'. ואכן, בפתח הפגישה שנערכה לאחר מכן בין אלוביץ' הבן לאביו, הוא שואל אותו לגבי עניין הייצוג והאפשרות להפוך לעד מדינה.

כל הדיאלוג הזה מופיע בהקלטות שנמסרו לסניגורים אך נעדר מהתמלול. לטענתם יש בכך כדי להשליך על איכות החומרים שקיבלו בתיק בכלל. עו"ד מיכל רוזן-עוזר טענה כי מדובר בהסתרה מכוונת של מידע קריטי להגנה, והוסיפה כי לאור הפערים בין התמלול הרשמי להקלטה יש להאזין מחדש לכל אלפי שעות ההקלטה בתיק ולערוך תמלולים מתוקנים. לכן, יש לדחות את המשפט לזמן ארוך.

עו"ד רוזן-עוזר העלתה בדיון תהיות נוספות לגבי היכרות הפרקליטות עם החקירה הספציפית הזו. בעקבות פרסום קיומה של השיחה בין הבן אלוביץ' לאביו לפני כשנה, בדק היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט טענות על פגיעה אפשרית בזכויות החשוד והגיע למסקנה כי לא הייתה כל התערבות מצד החוקרים או ניסיון לשדל את הבן אלוביץ' לשכנע את אביו. האם, תהתה עו"ד רוזן-עוזר, בפרקליטות עברו בעצמם מחדש על ההקלטה כדי להגיע למסקנה זו? האם היה להם כבר מזמן תמלול מלא של החקירה? ואם כן, מדוע לא מסרו אותו להגנה?

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן העניקה לפרקליטות שבוע להשיב לטענות הללו. אתמול (ראשון) הגישו עורכות-הדין ליאת בן-ארי ויהודית תירוש את תגובת המדינה. לטענת הפרקליטות "אין כל בסיס" לטענות בדבר הסתרת חומרי חקירה, וזאת כאמור בשל העובדה הפשוטה שההקלטות עצמן הועברו לידי הנאשמים וסניגוריהם, לצד התמלולים. כך הרי נודע לסניגוריו של אלוביץ' על הפער בין התמלול להקלטה. עוד טוענות באות-כוח המדינה כי הפרקליטות נמצאת בקשר מתמשך עם הסנגורים ומסייעת להם לאתר חומרי חקירה. "ברור שהתנהלות זאת אינה עולה בקנה אחד עם טענות הנאשם לניסיון הסתרה", נכתב.

עו"ד ליאת בן ארי, התובעת במשפט המו"לים. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אשר לפערים עצמם, המדינה טוענת כי את התמלולים עורכת חברה חיצונית שכלל אינה מכירה את החקירה עצמה; שישנם פערים גם במקומות נוספים מלבד אלה עליהם מצביעים סניגורי אלוביץ'; וכי הסיבה לכך תמימה: המתמלל לא הבין מה שנאמר בהקלטה ואף סימן זאת באמצעות שלוש נקודות:

"עיון בתמלול שהועבר לעיונם של הנאשמים מעלה שהוא חסר במספר מקומות לעומת התיעוד הקולי של השיחה, ולא רק במקומות אליהם הפנתה ב"כ נאשמת 3. […] אלא שכאמור, חוסרים אלה אינם נובעים מניסיון הסתרה של האמור בהקלטה (טענה שממילא אינה ברורה לאור העובדה שההקלטה נמסרה לנאשמים), אלא מהשמטות של המתמלל אשר כפי הנראה לא הבין מילים ומשפטים ששמע בהקלטה. בהקשר זה יצוין כי ההקלטה הועברה לתמלול על ידי גוף חיצוני המספק שירותי תמלול ליחידות החוקרות, גוף שאינו בקיא כלל וכלל בנושאי החקירה. וממילא, אין כל שחר לטענה שהתמליל נערך כפי שנערך על ידי הרשויות החוקרות במטרה להסתיר דבר כלשהו בתיעוד".

המדינה מתייחסת גם לעצם הטענה שלאור אלוביץ' נעשה תרגיל חקירה אסור, הגם שטענה זו כבר נבדקה ונדחתה. גם מהתמליל המלא והמתוקן שערכו הסנגורים, מוסרת המדינה, עולה כי "אור אלוביץ' הוא שיזם והעלה בפני החוקרת את החשש הנוגע לייצוגו של אביו על ידי עו"ד חן וכי בדברי החוקרת לא הייתה כל הנחיה לאור אלוביץ בנוגע למערכת היחסים שבין הנאשם 2 [שאול אלוביץ'] ועורך דינו".

בעוד שלמדינה נדרש שבוע להגיב לטענות הסנגורים של בני-הזוג אלוביץ', הללו הגיבו בתוך שעות ספורות לתגובת המדינה. עורכי הדין חן ורוזן-עוזר עומדים על כך שבתגובת המדינה לא צוין מתי היא למדה על הפער בין קלטת השמע של החקירה לתמליל שהועבר להגנה, וכן אין כל מענה לשאלה האם נערך על ידה תמליל מתוקן ואם כן מדוע לא הועבר להגנה.

"אין חולק על כך שלא נמסרה להגנה מלוא התמונה שהייתה ידועה לפרקליטות לאחר שקיימה בדיקה בעניין כבר בחודש ספטמבר 2019 ולפני שחומר החקירה הועבר להגנה", כותבים סנגורי אלוביץ'. "גם אם נניח שהדבר נעשה בטעות ומבלי משים, קשה לקבל שתמונה מלאה כזו גם לא גולתה להגנה כאשר פנתה במפורש ביחס לתמליל ולקלטת".

בניגוד לטענת המדינה, סנגורי אלוביץ' מפרשים את הקלטת אחרת וטוענים כי "היוזמה לעריכת מפגש בין אור אלוביץ' לבין אביו, כדי שיתערב במרחב הייצוג של האב הייתה של המשטרה". לטענתם, "תגובתה של המאשימה היא מיתממת בלשון המעטה", שכן מהקלטת עולה בבירור כי "לאחר שאור אלוביץ' מעלה את הקושי לקדם אפשרות לשיח עם אביו בעודו מיוצג ע"י הח"מ, מציעה החוקרת לאור אלוביץ' להיפגש עם אביו כדי לדבר על 'הנושא הזה'".

איריס אלוביץ'. נאשמת שגרמה להטיית הסיקור בחדשות "וואלה" לטובת הטבות לחברת "בזק" (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לטענת הסניגורים, "אירוע זה הוא הוכחה לכך שההגנה אינה יכולה להסתמך על התמלילים שנמסרו לה בחומר החקירה, על התיעוד שנעשה על ידי החוקרים לתיאור פעולות החקירה, ועל רשימת חומר החקירה שאינה משקפת את תוכן המסמכים".

לפיכך דורשים באי-כוחם של בני-הזוג אלוביץ' מבית-המשפט להורות לפרקליטות למסור להם איזה מידע היה בפני היועמ"ש בסיום הבדיקה שערך בנושא; להשיב האם יש בידיהם תמליל מתוקן, מתי נערך ומדוע לא נמסר להגנה; איזה מידע נוסף יש בידי המדינה בדבר פערים בין קלטות השמע לתמלילי החקירה; להעביר להם את כל התמלילים בפורמט word כך שיקל עליהם לתקן את הטעויות בתמלולים; ולערוך רשימה חדשה של חומרי החקירה שברשותם".

בתגובה לתגובה טוענת הפרקליטות כי הסעדים שדורשים הסנגורים אינם רלוונטיים להליך או שאמורים להתברר במסגרת בקשה נפרדת. "למאשימה תשובות מפורטות לכל אחד מן הסעדים להם עתרו הנאשמים", כותבת הפרקליטות, אולם אינה מפרטת בשלב זה.

מלבד הטענות שלדעת הפרקליטות צריכות להתברר בהליך נפרד, סניגוריו של אלוביץ' גם טוענים טענות "שחלקן נוגעות לבקשות אפשריות לחומרי חקירה, שהנאשמים נמנעים מלהגישן באופן מסודר ומובנה חרף הנחיית בית המשפט הנכבד ביחס לכך".

*  *  *

"משפט המו"לים" – סיקור משפטי "תיק 2000" ו"תיק 4000" הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

להפריד את ההון מהעיתון: איך אפשר למנוע את תיק 4000 הבא?

תיקי נתניהו והתקשורת פגעו וממשיכים לפגוע בציבור עד היום ● אלא שלמרות הסערה שעוררו הפרשות – מערכת התמריצים הבעייתית שהובילה אליהן נשארה זהה ● המשמעות: פרשת שחיתות חדשה שתערב הון-שלטון-עיתון עלולה לצוץ בכל רגע ● מה צריך לעשות כדי למנוע את תיק 4000 הבא? ● "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

קודם ניישר קו: ההתנהלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו והמו"לים של "ידיעות אחרונות" ו"וואלה" שנחשפה בתיקים 2000 ו-4000 פגעה בכולנו.

איך? הנה סקירה קצרה: באתרי החדשות "ידיעות אחרונות" ו"וואלה" פורסמו, לכאורה, כתבות שאינן משקפות את המציאות, אלא נכתבו כדי להתאים לאינטרסים כלכליים של בעלי השליטה. התודעה של כולנו עוותה תמורת בצע כסף. לפי החשדות, בגלל השוחד שנתן נתניהו לבעלי "בזק" כולנו משלמים יותר על חשבון האינטרנט והטלפון הביתי, והפסדנו 1.8 מיליארד ש"ח, שהיו יכולים להגיע לתקציב המדינה ולשפר את חיי היומיום שלנו. ואם זה לא מספיק אז אמון הציבור בשלטון – מטבע יקר ערך בדמוקרטיה – הידרדר משמעותית.

ארנון מוזס בדיון בבית המשפט (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

עוד בפרויקט סיקור "משפט המו"לים":

אבל זה רק חצי מהסיפור. אף שעלילות רה"מ נתניהו, האלוביצ'ים ונוני מוזס כבר ידועות לכל – לא נעשה עדיין שום שינוי במערכות שימנע מעוד תיק 4000 להיוולד. מערכת התמריצים הבעייתית בין ההון, השלטון והעיתון שהובילה לתיקים הללו – מתקיימת גם עכשיו. המשמעות: ייתכן שברגע זה נרקמת מערכת יחסים אפלה שפוגעת בחיים של כולנו.

שאול אלוביץ', בדיון בבית המשפט. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לא מאמינים? הנה דוגמה למה שיכול להפוך לתיק הבא: שרים וחברי ועדת הכספים היו צריכים להחליט לאחרונה האם להטיל מס מיוחד על מלט מיובא, מה שעתיד לייקר את מחירי המלט בישראל. למי יש אינטרס שיוטל המס על יבוא מלט? למונופול המלט "נשר": במידה שיוטל מס על הייבוא, "נשר" תרוויח הרבה כסף. הבעלים של מונופול המלט הוא מיליארדר אמריקאי בשם לן בלווטניק. לן בלווטניק הוא גם בעל השליטה בערוץ 13.

לן בלווטניק, הבעלים של "נשר" וערוץ 13

כך בדיוק התחיל תיק 4000: בעל השליטה בגוף התקשורת נזקק להטבה מהמדינה עבור עסק אחר, גדול יותר. אז מה אפשר לעשות כדי לתקן את מערכת התמריצים שמניעה בעלי הון ופוליטיקאים לעבוד אחד עבור השני מאחורי הגב של הציבור? איך למנוע את תיק 4000 הבא? לפניכם הצעות לצעדים שיגנו על תקשורת החופשית, וכך – על הציבור.

1. רשות תקשורת: להפוך את משרד התקשורת, הרשות השנייה ומועצת הכבלים לרשות עצמאית

מה הבעיה? ישנה השפעה פוליטית על שומרי הסף של התקשורת שמעוותת את החלטותיהם, וריבוי גופים המסדירים את התקשורת שגורמים לבירוקרטיה ואי-סדר.

יש שלושה גופים שונים שמסדירים את תחום התקשורת בישראל:
1. משרד התקשורת, האחראי על תחום התשתיות (אינטרנט, טלפוניה קווית וסלולר).
2. הרשות השנייה, האחראית על השידורים המסחריים כדוגמת ערוצים 12 ו-13.
3. מועצת הכבלים והלוויין, האחראית על השידורים הרב-ערוציים אותם מספקות חברות yes ו-HOT. 

לפי דו"ח מבקר המדינה האחרון בנושא, ריבוי הגופים המסדירים את התקשורת גורם לפרסום חוקים וכללים סותרים או לא ברורים, לעודף בירוקרטיה ולבזבוז כסף. זאת ועוד, כיום כל אחד מהגופים נתון במידה רבה להשפעות פוליטיות: המינויים של שלושת ראשי הרשויות הללו מושפעים משר התקשורת.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

את המנכ"ל ממנה השר ישירות. על זהות יו"ר וחברי מועצת הרשות השנייה ממליץ השר לממשלה לאחר חובת התייעצות עם מומחים בתחום. גם  מועצת הכבלים תלויה מבחינת משאבים במשרד התקשורת. כתוצאה, הרשות השנייה ומועצת הכבלים אינן עצמאיות לחלוטין אלא נתונות ללחצים ואינטרסים זרים.

הפתרון: לאחד את שלושת הגופים לגוף מפקח אחד ועצמאי. המטרה היא לא רק חיסכון במשאבים אלא גם ראייה רחבה של שוק התקשורת ויצירה של נתק בין הפוליטיקאים לבין הפיקוח המקצועי על התקשורת. 

איך זה יכול למנוע את תיק 4000 הבא?: לפי כתב האישום, כשנתניהו כיהן כשר התקשורת הוא מינה את שלמה פילבר למנכ"ל המשרד משום שידע שיסכים לקדם את האינטרסים של "בזק" ומשפחת אלוביץ' – לא משנה מה יהיו ההמלצות המקצועיות. אם תקום רשות תקשורת עצמאית, מינוי העומד או העומדת בראש הרשות יהיה נתון בידי ועדת איתור ייעודית ולא רק בידי פוליטיקאים. כך יפחת הסיכוי שראש הראשות ייכנע או תיכנע ללחצים פוליטיים, ומנגד יגברו הסיכויים שהרשות תפעל לטובת האינטרס הציבורי.

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה בתיק 4000. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איפה זה עומד?: על פי דו"ח מבקר המדינה, לא פחות מתשע ועדות ממשלתיות הגיעו למסקנה שיש להקים רשות תקשורת עצמאית, במקום משרד התקשורת, הרשות השניה ומועצת הרדיו והלווין. 

הממשלות אימצו את ההמלצה להקים רשות תקשורת עצמאית בשבע החלטות ממשלה שונות. למרות זאת – אין רשות תקשורת. מדוע? נראה כי קשה לפוליטיקאים לוותר על משרד בעל עוצמה כה רבה. באוגוסט 2018 מסר משרד התקשורת למבקר כי החל בעבודת מטה לבחינת המבנה הארגוני של המשרד.

נציין כי החלק המעמיק בדו"ח המבקר, שעסק בנושא אי-הקמת רשות תקשורת ואף כינה זאת "מחדל של ממש" – נגנז, לפי דה מרקר, ע"י מבקר המדינה אנגלמן.

2. פרסום האינטרסים הכלכליים של בעלי השליטה בכלי התקשורת

מה הבעיה? בעלי השליטה בתקשורת משנים תוכן כדי להיטיב עם העסקים האחרים שלהם. 

כמעט כל בעלי כלי התקשורת בישראל (המו"לים) מחזיקים בעסקים נוספים או נמצאים בקשר עסקי עם בעלי הון אחרים. לאחרונה נחשף, למשל, כי נוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות, ניהל חשבון השקעות משותף עם חברה ששייכת לבעלי קבוצת "דלק" יצחק תשובה. לפי הטענות, הסיקור בידיעות  מוסגר שוב ושוב בצורה שמעדיפה את הצד של טייקון הגז.

תשובה גם מחזיק ב-20% ממניות קשת. למרות ההתרסקות השנה של קבוצת דלק שבבעלות תשובה, שמו הופיע בתקופה הרלוונטית בשידורי חדשות "קשת"-12 פעם אחת בלבד. הערוץ המתחרה "רשת" הזכיר את שמו של תשובה לפחות 18 פעמים, כך לפי בדיקת "העין השביעית".

יצחק תשובה, מבעלי קשת 12

הבעיה היא שרוב הציבור כלל אינו מודע לכך שלבעלי כלי התקשורת אינטרס נוסף, מובהק אך סמוי. כך, בעלי כלי התקשורת ממשיכים לפעול לטובת האינטרסים ומעוותים את התודעה שלנו, כשלציבור אין את היכולת לעשות "אחד ועוד אחד" ולהתייחס לדברים בעירבון מוגבל. 

הפתרון: לקבוע בחוק כי בכל כלי תקשורת יפורסמו אחת לרבעון כל האינטרסים העסקיים הנוספים של המו"ל או של בעלי השליטה, לדוגמה שמות החברות האחרות שבבעלות המו"לים, קשרים עסקיים עם תאגידים ובעלי הון אחרים. אם המו"לים או בעלי השליטה יעלימו את החברות המקושרות שלהם, ניתן יהיה להגיש נגדם תביעה יצוגית. 

חשיפת האינטרסים הכלכליים תאפשר לציבור להבין מהם השיקולים הכלכליים מהם מושפע הסיקור או התוכן בכלי התקשורת. נכון, העובדה שהזוג שאול ואיריס אלוביץ' החזיקו ב"וואלה" ו"בזק" הייתה ידועה לכול. אבל לא תמיד מו"לים מחזיקים בחברות ענק שכולנו מכירים. מוזס, למשל, החזיק בחברה עלומה שדרכה ביצע עסקאות עם יצחק תשובה.

אך יש מי שמתנגד לפתרון הזה, בטענה שלפרסום האינטרסים הכלכליים עלולות להיות השלכות שליליות על התקשורת. "בעולם מושלם – ודאי שפרסום האינרטסים הכלכליים של המו"לים היה רצוי", אומרת ענת סרגוסטי, מנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים, "אבל אני חושבת שיש בדרישה לפרסם את האינטרסים הכלכליים אפקט מצנן ושרגולציה כזו עלולה להרחיק בעלי הון מלהחזיק בכלי תקשורת".

לדבריה, "המציאות היא שהמודל הכלכלי של התקשורת הוא בעייתי, ושצריך את בעלי ההון בעסק הזה. אנחנו צריכים להבין באיזה עולם אנחנו חיים ולהיות ריאליים. רגולציה מהסוג הזה עלולה לגרום לכך שבסוף בעלי הון לא ירצו להחזיק ערוצים ואנחנו נישאר רק עם הערוץ הציבורי, תקשורת עצמאית ואולי עוד ערוץ אחד שאליו יתנקזו כל המפרסמים".

ארנון (נוני) מוזס ויצחק תשובה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איך זה יכול למנוע את תיק 4000 הבא?: כשבעלי השליטה בכלי התקשורת יידעו שהציבור חשוף לאינטרסים הכלכליים שלהם – הם יחשבו פעמיים לפני שירקמו עסקאות בעייתיות עם בעלי הון. בנוסף, הציבור יוכל לזהות ביתר קלות סיקור מוטה לטובת אותם אינטרסים. לכן גם הפעם – שקיפות מונעת שחיתות. 

איפה זה עומד?: בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות כבר מופיע סעיף הדורש לפרסם אינטרסים כלכליים ועסקיים אחת לחצי שנה, אך הוא לא נאכף ולמפריו אין סנקציות. יש להפוך את הכלל הזה לחוק.

גילוי נאות מתוך כתבה ב"גלובס"

עד אז, כלי תקשורת יכולים לבצע זאת מרצונם החופשי. בעיתון גלובס, למשל, מופיע גילוי נאות לגבי האינטרסים הכלכליים של בעלי השליטה בעיתון בכתבות רלוונטיות (אך העין השביעית חשפו כי הגילוי הזה לא תמיד מלא ומספק).

3. איסור על בעלויות אלכסוניות בין תקשורת למונופולים


מה הבעיה? לעתים בעל הון מחזיק במקביל תאגיד רב עוצמה לצד כלי תקשורת, אלא שהאינטרס שלו כבעל עסק נוגד את האינטרס של גופי התקשורת; מי ירצה שVתקשורת תמתח ביקורת על עסקיו? אז מה יקרה אם הוא הבעלים של כלי התקשורת?

הדבר חמור שבעתיים כשבידך מונופול. בעלי מונופול זקוקים להגנה מתחרות ולהטבות שונות מהמדינה. כלי התקשורת שברשותם הוא נשק לכל דבר ועניין ויכול להשפיע על מקבלי ההחלטות בנושא. למעשה, האינטרס של בעלי ההון עלול למנוע מהתקשורת לעשות את עבודתה – לספק מידע מדויק ואמין לציבור בכל תחומי החיים.

בעלי מונופולים מגוונים שולטים בתקשורת הישראלית: איש העסקים לן בלווטניק מחזיק במונופול המלט "נשר" ובערוץ 13. דודי ודרורית ורטהיים שולטים בחברה למשקאות (קוקה קולה ועוד) וגם ב"קשת". 

בתיק 4000, לדוגמה, נחשף כי הזוג אלוביץ ששלטו אז גם בבזק וגם ב"וואלה", דרשו לשנות את התכנים של הכתבות ב"וואלה" לטובת משפחת נתניהו כדי לקבל הטבות משמעותיות עבור "בזק" ממשרד התקשורת. 

הפתרון: לאסור בחוק על החזקת גוף תקשורת ומונפול בו-זמנית. כך אפשר יהיה לנתק במידת מה את קשרי ההון-שלטון-עיתון, ולאפשר לכלי התקשורת לבצע את עבודתם העיתונאית באופן נאמן יותר, תוך צמצום השפעת האינטרסים המסחריים של בעלי השליטה.

איך זה יכול למנוע את תיק 4000 הבא?: "אם היה לך רק ערוץ ולא עסק, אז תשתין בקשת כי אתה לא מעניין אף אחד", נשמעה איריס אלוביץ אומרת: "אבל כשאתה צריך אותו (את נתניהו) שיחתום לך .. זאת בעיה". במידה ולא ניתן יהיה להחזיק במונופול ובכלי תקשורת – ה"בעיה" עליה מדברת אלוביץ' תיעלם וגופי התקשורת יוכלו לעבוד באופן חופשי ללא התערבות פוליטית. 

איפה זה עומד?: הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, עו"ד דרור שטרום, הציע זאת ב-2002. לאחר מכן ההצעה חזרה בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על ריכוזיות בכלי התקשורת בישראל. בנוסף נערך דיון בנושא ב-2013 כחלק מדיונים על "חוק הריכוזיות". אלא שמאז הנושא לא התקדם.

עו"ד אלעד מן (צילום: יובל טובול)

"היום יש איסור על החזקה של מספר כלי תקשורת בו -זמנית, ולכן יהיה קשה לאסור גם בעלויות אלכסוניות – מונופול וכלי תקשורת", מדגיש עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", מומחה לרגולציה בתקשורת. "זה מצמצם את יכולת ההשקעה בגופי תקשורת וגם את האיתנות של גוף התקשורת. אנחנו רוצים שבעלי השליטה יוכלו לתת גב לכלי התקשורת שלהם, ולכן צריך שיהיה להם כסף".

4. לחייב פוליטיקאים להשקיף ביומן פגישות עם מו"לים

מה הבעיה? מו"לים ובעלי שליטה בגופי תקשורת נפגשים עם פוליטיקאים כדי לנסות ולקדם את האינטרסים של כלי התקשורת שלהם ואת עסקיהם בכנסת – ללא שקיפות. המידע לא חשוף לציבור, ובלתי אפשרי לדעת האם נרקמות בפגישות אלה עסקאות "תן וקח" שמעוותות את הסיקור העיתונאי. נוני מוזס, למשל, הציע לנתניהו סיקור חיובי תמורת קידום חוק שיטיב עם "ידיעות אחרונות".

הפתרון: תפורסם פגישה של חבר כנסת או שר עם מו"ל או בעל שליטה בכלי תקשורת. טוב אם גם ייכתב מה הייתה מטרת הפגישה וסיכום מסקנותיה. בסיוע השקיפות, פוליטיקאים ובעלי שליטה בכלי תקשורת ייזהרו לקדם עסקאות מלוכלכות כי יידעו שעיני הציבור בוחנות את פגישותיהם. 

חשוב להדגיש: מו"לים ובעלי שליטה לא זקוקים למקורות עיתונאיים או סיפורים. זו עבודתם של הכתבים. לכן טוב שפגישה של פוליטיקאי עם כתב תישאר חסויה. פגישה עם מו"ל, לעומת פגישה עם עיתונאי, נועדה לרוב לקידום אינטרסים כלכליים ולכן טוב שתיחשף.

איך זה יכול למנוע את תיק 4000 הבא? שקיפות בפגישות בין פוליטיקאים למו"לים ובעלי שליטה היא עוד דרך לפקח על התנהלות נבחרי הציבור ולוודא כי הנבחרים עובדים בשבילנו ולא עבור בעלי ההון, כפי שקרה בתיק 4000. עצם פרסום הפגישות יכול למנוע את רובן וכך לסייע לציבור לפקח על שאריתן.

איפה זה עומד? לפי "אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק" של ארגון הבריאות העולמי באו"ם, עליו חתומה גם ישראל, על כל פוליטיקאי לחשוף את פגישותיו עם נציגי חברות הטבק. לפי האמנה, כל המסתיר מידע זה מסייע בפועל לפגיעה בבריאות הציבור – גם אם לא הייתה לו כוונת תחילה לעשות זאת.

השר גלעד ארדן, נפגש עם העורך הראשי של "ישראל היום", בועז ביסמוט (משמאל)

אותו הדין צריך לחול גם על פגישות של פוליטיקאים עם מו"לים או בעלי שליטה בתקשורת, שכן הם מסכנים את הציבור בעיוות המידע אותו הוא צורך. לכן גם במקרה זה – יש לחוקק חוק הולם. עד שזה יקרה אנחנו ב"שקוף" פונים בצורה שוטפת לנבחרי הציבור ומבקשים מהם לחשוף את יומניהם.

5. לאייש את כל התפקידים בדירקטוריונים של חדשות 13 ומועצת הרשות השנייה 

מה הבעיה? תחזיקו חזק, מדובר בשתי מיני-בעיות דומות. 

הרשות השנייה לא מאויישת ולכן חלשה: הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה היא הגוף המפקח על שידורי הטלוויזיה בערוצים 12 ו-13. יש לה הכוח להטיל קנסות ועונשים על הערוצים ועל חברות החדשות, ואף לפסול שידור תכניות טלוויזיה של מי שעובר על חוקיה. אלא שמועצת הרשות לא מונתה מחדש כבר שנתיים, ועל יו"ר המועצה הנוכחית נמתחה ביקורת עזה.

המשמעות: החלשת הרשות והפיכתה לגוף לא יעיל, חסר שיניים, שלא מצליח לשמור על השידורים בערוצים ובחדשות נקיים מאינטרס של בעלי הערוצים. הנה כל הליקויים במועצה כיום:

  • עקב תלונה של ארגון העיתונאים נכתב ב-2018 דו"ח חמור על התנהלותה של יו"ר המועצה הנוכחית יוליה שמאלוב-ברקוביץ', ונקבע שלא תוכל להמשיך לכהן גם במועצה הבאה, חרף זאת היא ממשיכה לכהן כיו"ר עד היום. תלונות על התנהלותה נשמעות גם היום, למשל כשלא עמדה לצד עיתונאי ערוץ 13 כשנודע להם שלא יוכלו לשדר את משפט נתניהו עד להתערבות בג"ץ.

    יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב ברקוביץ'. מתוך פייסבוק

  • אין מנכ"ל קבוע לרשות השנייה מאז ינואר 2015 ומאז מכהן מנכ"ל זמני ניר שוויקי. לטענת מבקר המדינה, מצב זה "עלול לפגוע ביכולתו לקבל החלטות משמעותיות וארוכות טווח ולהחליש את הרשות, החשופה לפגיעה בעצמאותה".
  • אין יועץ משפטי קבוע למועצה מאז התפטרה היועצת המשפטית ב-2018.
  • למרות שכבר אותרו חברי מועצה ויו"ר חדשים, מועצת הרשות שסיימה את תפקידה ב-2018 ממשיכה לכהן גם היום. תוקפה מוארך כל פעם מחדש. הממשלה צריכה לאשר מינוי מועצה חדשה, אך הדיון בממשלה נדחה עקב סבבי הבחירות המרובים.
  • כיום המועצה מונה 10 חברים, ההרכב המינימלי של חברי מועצת הרשות. הרשות יכולה למנות עד 15 חברים.

בדירקטוריון חדשות 13 חסרים נציגי ציבור: דירקטוריון חדשות 13 מונה נציגת ציבור אחת בלבד במקום ארבעה, לעומת שישה נציגים של בעל השליטה לן בלווטניק. זאת, על אף שהחוק קבע שארבעים אחוזים מהמכהנים בדירקטוריון חברת חדשות יהיו נציגי ציבור שתמנה הרשות השניה.

החוק הגיוני: יש לשמור על עיתונות עצמאית ועל האינטרס הציבורי מול הנציגים של בעל השליטה בחברה. חרף זאת, היום יושבת בדירקטוריון חדשות 13 נציגת ציבור אחת בלבד בעלת ארבעה קולות. נציגי ציבור חדשים – לא מונו כבר שנתיים. מי שאמור למנות את נציגי הציבור לחדשות 13 היא מועצת הרשות השנייה.

התוצאה של שתי המיני-בעיות: אין מי שימנע מבעל שליטה לפגוע באינטרס הציבורי לעיתונות חופשית, נקייה וישרה.

ראו מה קורה בערוץ 13 המשברי בינתיים – הערוץ נקלע למשבר כלכלי קשה מזה תקופה ארוכה. לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ, נמצא במלחמה מול עובדיו, והחליט לא להזרים כספים ולקצץ במשרות. לפי פרסומים, בלווטניק פעל באופן הזה לאחר שגילה כי עיתונאי 13 פנו לרשות השנייה ודיווחו כי הערוץ משלב פרסומות סמויות בשידורי החדשות, בניגוד לחוק.

בד בבד, ניסו למנוע מכתבי הערוץ לשדר את משפט נתניהו. ארגון העיתונאים וחדשות 13 התלוננו על כך, אלא שהרשות השנייה מיאנה לעזור ולא התערבה בנושא,עד שבסוף בג"ץ ביטל את ההחלטה.

הפתרון: 

  1. על שר התקשורת והממשלה לאייש את כל התפקידים החסרים במועצת הרשות השנייה וברשות השנייה כדי לרענן אותה ולהפוך אותה ליציבה וחזקה. התירוץ של 'אנחנו בבחירות' פג תוקף. ניתן למנותם. 
  2. על מועצת הרשות השנייה למנות עוד ארבעה נציגי ציבור לדירקטוריון חברת חדשות 13, כדי שיהיה מי שיעמוד מול לחצי הבעלים.

איך זה יכול למנוע את תיק 4000 הבא?: פרשת בזק-וואלה פרצה משום שלא היה מי שיעמוד בלחצים שהפעילו בני הזוג אלוביץ על "וואלה". לכן הם הצליחו לשנות את הכתבות באתר החדשות כדי שיהלמו אינטרס עיסקי. הרשות השנייה ונציגי הציבור בדירקטוריון חדשות 13 יכולים לתפקד כשומרי הסף של חופש העיתונות בערוצי הטלוויזיה ולהגן על הציבור מפני אינטרסים כלכליים זרים של בעלי השליטה. 

איפה זה עומד?: הממשלה הוקמה אך טרם מונו דירקטורים חדשים לחדשות 13 וטרם מונתה מועצת הרשות השנייה החדשה. כעת זה בידיים של שר התקשורת יועז הנדל (דרך ארץ) ועליו למנות את המועצה החדשה. על הרשות השנייה הנוכחית למנות בהקדם האפשרי נציגי ציבור דירקטוריון חדשות 13.

יועז הנדל, שר התקשורת (צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90)

6. לתמוך בתקשורת עצמאית נטולת אינטרסים כלכליים אחרים מהציבור

מה הבעיה? התקשורת הממוסדת מתבססת על מודל כלכלי בעייתי במיוחד: בעלי הון מחזיקים בכלי התקשורת ומשתמשים בהם, כפי שראינו למעלה, כפלוגה מסייעת לעסקיהם האחרים. כל זה קורה על חשבונכם, הקוראות והצופים. הציבור לרוב לא מודע לאינטרסים שעומדים מאחורי כלי התקשורת ואין לו דרך להתגונן מפני סיקור מוטה. 

הפתרון: לתמוך בתקשורת עצמאית ונטולת אינטרסים. כזו שממומנת על ידי ציבור הקוראים שלה בלבד. כך נוכל להיות בטוחים שהכתבות אינן מושפעות מאינטרסים זרים ומטרתן היא אחת: לשרת את הציבור.

איך זה יכול למנוע את תיק 4000 הבא?: פרשה בה בעלי הון משפיעים על הסיקור – לא יכולה לקרות בגוף תקשורת עצמאי ולא מסחרי. כשאין בעלי הון שמעורבים בתמונה – הציבור נמצא במרכז הבמה.

איפה זה עומד?: יותר ויותר אנשים מחליטים לתמוך בגופי תקשורת עצמאיים. הצטרפו גם אתם לשקוף או לכלי תקשורת עצמאי אחר כדי לשנות את הדרך בה הציבור צורך חדשות.

***

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול