פוסטים

לפני שיהיה מאוחר: הכנסת צריכה להתכונן לבחירות בצל מגפת הקורונה

באין תקציב מדינה אופציית הבחירות עומדת שוב על הפרק. זה הזמן לדון באמצעים למניעת זיופי בחירות, להחליט מראש שהנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על נציג המפלגה שזכתה להכי הרבה קולות, ולהתכונן להצבעה תחת תנאי התו הסגול 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

עדיין אין תקציב מדינה ויתכן שאנחנו קרבים בצעדי ענק לקראת סבב נוסף של בחירות. בין אם הן יתקיימו במרץ או ביוני ואולי גם אחרי, יש סבירות גבוהה שהן יערכו בצל הקורונה. לכן יש דחיפות גדולה לנהל דיון על בחירות בצל מגפת הקורונה, ולתקן חוקים והתנהלויות שהח״כים עצמם טענו בעבר שיש לתקן – בטרם שוב יוכרזו בחירות. אנחנו כבר בדקה ה-90.

שקיפות הפרוטוקולים של הקלפיות, החלטה כי הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על נציג המפלגה שזכתה למירב הקולות בבחירות, דיון על הצבת מצלמות בקלפיות, ומוכנות להצבעה תחת תנאים של קורונה וריחוק חברתי. 

האמת שאת כל הנושאים האלו הח״כים כבר היו צריכים לקדם. לפחות לקיים עליהם דיון בוועדות הכנסת. אבל נחשו מה? – זה לא קרה. נבחרי הציבור נזכרים תמיד ברגע האחרון שיש צורך לתקן את כללי המשחק, וזה בדרך כלל בהתאם לצרכים האישיים שלהם באותו הרגע. כך, למשל, את חוק המצלמות בקלפיות ניסה הליכוד לקדם כחלק מקמפיין שהמסר שלו היה ״גונבים לנו את הבחירות״, למרות שזה בהחלט רעיון שכדאי לדון בו. 

הצבעה בקלפי למבודדי קורונה

העניין הוא שלפעמים באמת צריך לשנות את כללי המשחק, להפיק לקחים, להתקדם טכנולוגית ועוד. אבל צריך לעשות את זה מתוך דיון ציבורי, באורך רוח, וכדי להגיע להסכמה רחבה. ולא תוך כדי מערכת בחירות ואחרי שכבר הוסכמו החוקים. 

כשאיום הבחירות מרחף מעלינו, אספנו עבור נבחרי הציבור כמה נושאים שכדאי לתקן או לכל הפחות לדון בהם בדחיפות, לפני ששוב נהיה במצב שבו נצטרך לחפש את האינטרס האישי שעומד מאחורי כל הצעה. במיוחד מאחר ויש סיכוי שנאלץ לקיים בחירות תחת תנאים חריגים של מגפה, שיש להתכונן אליהם. 

הרכבת הממשלה

  • על מי יטיל הנשיא את הרכבת הממשלה?
    זו אחת השאלות שעולות מידי מערכת בחירות. האם הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר או על מי שיש לו יותר ממליצים? האמת היא שעל פי החוק – לא על זה ולא על זה. החוק קובע רק כי הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה "על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". האפשרות הפתוחה הזו גרמה בסביבי הבחירות האחרונים למתח לא קטן ולכח לא פרופורציונלי של ח"כים בודדים שמתפלגים ומתפצלים. האוזר והנדל אפילו הצליחו לסדר לעצמם 3 מיליון שקלים בשנה, למפלגה שלא הייתה קיימת, בתמורה לתמיכתם בממשלה הפריטטית). המהלך שיקבע כי הח"כ שירכיב את הממשלה יהיה מהמפלגה הגדולה הוא לא בעל היתכנות גבוהה בכנסת מאחר והוא מחזק את המפלגות הגדולות על חשבון הקטנות.
  • דיון בנושא הצבת מצלמות בקלפי:
    הרעיון עלה בנסיבות פוליטיות, וקודם בעיקר כחלק ממסע התעמולה של הליכוד מספר פעמים במהלך סבבי הבחירות האחרונים. בזמן שלא נכון לתת לכל מפלגה לפעול כרצונה יש טעם לבחון יחד עם ועדת הבחירות המרכזית את המשמעות של הצבת מצלמות מטעמה בקלפיות או תיעוד אחר באופן שיגביר את השקיפות ואת הפיקוח על טוהר הבחירות. ראוי לעשות זאת עכשיו ולא בסמוך לבחירות. מאחר וועדת הבחירות כבר קידמה את הנושא בשני סבבי הבחירות האחרונות, הסוגיה נראית ישימה, ולא מחייבת בהכרח חקיקה אלא השקעה כספית מתאימה.

  • הגבלת פיזור הכנסת טרם מיצוי ההליך להרכבת ממשלה:
    זוכרים את הכנסת ה-21? היא פיזרה את עצמה לדעת לפני שמוצו ההליכים להרכבת הממשלה והכניסה את ישראל לסחרור פוליטי שטרם הסתיים.כדי למנוע את זה בפעם הבאה אנו מציעים להוסיף הסתייגות שתקבע כי יש למצות את הליך הרכבת הממשלה בטרם ההצבעה על פיזור הכנסת או לכל הפחת להתנות את הפיזור, בזמן הרכבת הממשלה, ברוב מיוחד של 80 חברי כנסת. זה תיקון שאמור להיות בקונצנזוס, בייחוד לאור החוויה הטראומתית של הכנסת ה-21. גם רה"מ החליפי, בני גנץ אמר אז: "במקום להעביר למישהו אחר את המנדט להרכיב ממשלה – מפעילים סעיף בחוק, מפזרים את הכנסת ומחזירים את המדינה לשלושה חודשים מטורפים, עם מאות מיליוני שקלים, שבמקום שיושקעו בדברים חשובים יושקעו פעם נוספת בבחירות – שיביאו אותנו לאותו המקום".

עוד בנושא:

בחירות בצל הקורונה

ישנו תסריט ריאלי כי הבחירות הבאות יתקיימו תחת צל מגפת הקורונה. זו המציאות החדשה, וחייבים להתכונן למצב של בחירות תחת סגר מלא או הגבלות חלקיות ותחת דרישות הריחוק החברתי והתו הסגול. לכן יש להמציא פתרונות יצירתיים וחוקתיים למצב, שיאפשרו קיום של בחירות בכל מצב, ותחת תנאים קשים ומורכבים. ומי יודע, אולי הם יהיו מוצלחים ונרצה להשאיר אותם כך גם לימים שאחרי.

הנה כמה פתרונות שכדאי לבחון בהקדם מאחר והם דורשים תיקוני חקיקה. נראה שאף פתרון לא עומד לבדו ולכן נדרש מהלך משולב:

  • פריסת הבחירות על פני יומיים או שלושה: במקום יום אחד מרוכז כדי לשמור על כללי ריחוק חברתי ניתן לפצל את הבחירות לכמה ימים וכך לרווח את התורים בקלפיות. 
  • הצבעה באמצעות תיבות ייעודיות לאיסוף מעטפות הצבעה שיפוזרו במקומות מבוקרים ברחבי הארץ ויאספו בתום ההצבעה. לצורך כך ידרשו שינוי חקיקה שיקבעו מחדש איך יראו הפתקים בהם יצביעו אזרחים ואזרחיות. במקום פתק במעטפה נדרש למלא טופס ולשלוח אותו בתיבות ייעודיות. 
  • הצבעה באמצעות הדואר – כמו ההצעה הקודמת רק תוך הסתמכות על שירות הדואר. סוגיה רגישה מאחר ודואר ישראל מתקשה לתפקד גם בימים שבשגרה במסירת מכתבים וחבילות. 

הצעות כגון אלו, ידרשו היערכות מוקדמת וחלקן אף מצריכות תיקוני חקיקה שרצוי שהיו נעשים כבר אתמול. נכון להיום לא התקיימו על הנושא דיונים בכנסת.

צילום: יוסי זמיר

פרסום הפרוטוקולים של ועדות הקלפי 

לכל קלפי יש פרוטוקול בו רושמים חברי הוועדה אירועים חריגים שהתרחשו באותו יום, מספר המצביעים וסיכום ההצבעה בסוף היום. נכון להיום הפרוטוקולים של ועדות הקלפי חסויים ולא מפורסמים לציבור ואפילו לא למפלגות. בסבבי הבחירות האחרונים שמענו את ראשי המפלגות מלינים על כך שלא ניתן לעקוב אחר הפרוטוקולים של הקלפיות. כבר בתחילת 2020 העלו בארגוני חברה אזרחית שתי הצעות מרכזיות שעסקו במניעת זיופים ביום ההצבעה: 

  • פרסום הפרוטוקולים בגלוי עם השחרת פרטים אישיים של מצביעים וחברי ועדה.
  • צילום הפרוטוקולים ושליחתם פעמיים ביום לוועדת הבחירות כדי למנוע שינויים רטרואקטיבים. כלי זה נועד כדי למנוע ניסיון לשנות בדיעבד תיעוד של אירועים שהתרחשו במהלך יום הבחירות או הצבעה פתאומית של מספר לא הגיוני של אנשים בזמן קצר (200 איש ברבע שעה, למשל), מה שיכול להצביע על זיוף.

פנינו ליו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג ויו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט יעקב אשר וביקשנו שישקלו ליזום דיון בנושאים אלו – טרם היציאה לסבב בחירות נוסף.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק להקפאת עליית שכר הח"כים בינואר

אם לא יוקפא, בינואר צפוי שכר הח"כים לעלות בכ-6,000 שקלים. הצעת החוק יכולה לעלות להצבעה במליאה כבר ברביעי הקרוב. הזדמנות שפוספסה: הח"כים ימשיכו לקבוע לעצמם את השכר והתנאים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

ועדת הכנסת אישרה היום (ב׳) לקריאה ראשונה את הצעת החוק להקפיא את עליית שכר הח"כים הצפויה בינואר הקרוב. כעת עובר הכדור להצבעה בכנסת. חברי הוועדה בחרו שוב שלא לשנות את המנגנון הקובע כי חברי הכנסת הם אלו שקובעים את שכרם. 

בדברי ההסבר להצעת החוק שהניח יו"ר הוועדה ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן) בשם הוועדה נכתב כי: "נוכח המשבר הכלכלי שהביאה מגפת הקורונה בישראל ורצונם של חברי הכנסת להשתתף בנטל הכלכלי, מוצע לקבוע כי על אף העובדה ששכר חברי הכנסת צפוי היה להתעדכן בחודש ינואר 2021 בהתאם לשינוי שחל בשכר הממוצע במשק, השכר יוקפא ולא יתבצע בו עדכון בשנה זו". 

יו״ר ועדת הכנסת, ח״כ איתן גינזבורג

ההצעה אושרה פה אחד וכבר ביום רביעי הקרוב היא יכולה לעלות לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. חבר הכנסת אלעזר שטרן מ"יש עתיד" הוסיף הסתייגות כי יש צורך להוציא באופן גורף את האחריות על קביעת שכר ותנאי נבחרי הציבור מידי נבחרי הציבור.

גינזבורג התחיב כי במקביל יעלה יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, הצעת החלטה שתקפיא את עליית שכר השרים והשופטים. 

נזכיר שעל הדרך הזו כבר כתבנו לפני יותר מחודש. שר האוצר כ"ץ אמנם גזר קופון על הודעות יחסי הציבור שלו על כוונתו להקפיא את עליית השכר, אבל אנחנו תיארנו את המסלול המסובך והארוך בו הוא בחר, במקום לבחור בדרך הקצרה והיעילה, בדומה לדרך שבה הולך גינזבורג עכשיו. 

עלות של שישה מליוני שקלים

אם לא יוקפא, שכר חברי הכנסת צפוי לעלות בינואר 2021 ביותר מששת אלפים שקל. כיום הוא עומד על כ-45 אלף שקלים ברוטו. 

מדובר בעליית שכר גבוהה באופן חריג. הסיבה: שכר הח״כים מוצמד לשכר הממוצע במשק. בשל משבר הקורונה, בשנת 2020 פוטרו עובדים רבים ואחרים הוצאו לחל"ת. רבים מהמפוטרים הם עובדים ברמות השכר הנמוכות יותר. כעת חישוב השכר הממוצע במשק מתבצע ללא משכורותיהם הנמוכות ולכן הוא עולה. 

עוד בנושא:

על פי הצעת החוק, עליית השכר הבאה תעודכן רק בינואר 2022 בממוצע שישקלל את שנת 2021 ושנת 2022. בהנחה שהמשק ישוב בשנה הקרובה חזרה למסלולו ותחל תקופת התאוששות, גם שכר הח"כים צפוי לעלות בשנת 2022, אבל באופן מתון יותר. "אנו צופים ששכר הח"כים בשנת 2021 יעלה בין 10-13 אחוז. אנחנו מדברים על עלות של כשישה מיליון שקלים בשנה, וזאת ללא חברי הכנסת הגמלאים", אמר במהלך הדיון טל שחר, רפרנט שכר במשרד האוצר. 

לשנות את המנגנון

באופן עקרוני לא צריך חקיקה כדי להקפיא את עליית שכר החכ"ים. אבל הוועדה הציבורית שתפקידה לדון בשכר ובתנאי הח"כים עדיין לא הוקמה. למעשה היא לא קיימת מאז ינואר 2019. תפקידה של הוועדה להמליץ לוועדת הכנסת איך לפעול בנושאים שנוגעים לתנאי העסקת חברי הכנסת. ועדת הכנסת יכולה היתה לקבל המלצה של הוועדה להקפיא את עליית השכר, ובא לציון גואל.

אבל גם לו היתה קיימת – יש לזכור כי מדובר בוועדה שממליצה בלבד. הח״כים יכולים לקבל את המלצותיה, או לדחות אותן. וזו גם הסיבה לכך שלא מצליחים למנות ועדה חדשה – קשה למצוא מי שירצו גם להתקוטט עם הח״כים על תנאי השכר שלהם וגם לעשות זאת בידיעה שהם חסרי סמכות לחלוטין ומהווים חותמת גומי. 

במהלך הדיון בוועדת הכנסת התייחס חבר הוועדה אלעזר שטרן לסוגיה, ואמר, "אני מרגיש לא נוח כבר שנים שאנחנו חלק מתהליך קביעת השכר של עצמנו". שטרן הצביע על שורש הבעיה. "נפלה לידינו הזדמנות״, הוא הוסיף, "אני חושב שמה שצריך להיות בתוך ההצעה היא הוצאת חברי הכנסת מההשפעה על השכר שלנו. ואני הולך להוסיף את זה בתור הסתייגות להצעה. גם בזמנים יותר טובים אנחנו לא צריכים להיות אלו שמחליטים על השכר שלנו".   

זו לא הפעם הראשונה שחברי ועדת הכנסת מפספסים, בכוונה, הזדמנות לתקן את המנגנון. בספטמבר, הוועדה אישרה הצעת חוק שנועדה לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית שמפקחת על שכר הח"כים. פנינו אז ליו״ר הוועדה גינזבורג וביקשנו שיכניס תיקון, ויעביר את המילה האחרונה לוועדה הציבורית. גם ח"כ עידן רול ניסה להעלות את התיקון בוועדת הכנסת. אך יו"ר הוועדה גינזבורג הוריד אותו מסדר היום במהרה.

הגיע הזמן שוועדת הכנסת תיענה להצעה של ח"כ שטרן ובהזדמנות הזו תוציא, אחת ולתמיד, את הסמכות לקבוע הטבות לח״כים מידי הח״כים.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

התירוצים שקיבלנו מח״כים בעקבות בדיקת נוכחותם בכנסת. ותגובתנו: פרסמו יומנים, תקנו את הכנסת

ח״כים רבים פנו ל״שקוף״ בעקבות פרסום בדיקת הנוכחות בכנסת. חלק הסבירו למה לא הגיעו, כמה טענו לתקלות בספירה. והיו מי שהסבירו שח״כ לא נמדד בנוכחותו בכנסת, שיותר חשוב להיות בשטח. הנה התשובות לכל התירוצים והטענות, וגם הפתרונות. יש רק 120 אזרחים שקיבלו כוח ופריבילגיה להיות ח״כים. הכוח לשנות בידיים שלהם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הייתי שלושה שבועות בבידוד", "ישנתי בכנסת כמה ימים", "נכנסתי בכניסה צדדית", "השומר בכנסת פיספס ולא הספקנו לעדכן את הרישום", "חבר כנסת בכלל לא צריך להימדד בנוכחות שלו בכנסת". אלו הם רק חלק מהתירוצים והטענות שהעבירו אלינו חברי כנסת במהלך הימים שחלפו לאחר שפרסמנו את דירוג נוכחות הח״כים במשכן הכנסת.

התירוצים האלו מצטרפים לתגובות שקיבלנו לכתבה. ״לצערנו, הכנסת הנוכחית לא מתפקדת כרשות מחוקקת עצמאית״, אמר לנו ח״כ חיים כץ, הליכוד, יו״ר ועדת העבודה והרווחה; "צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן", מסר יו״ר ימינה נפתלי בנט. 

האמת? הכל נכון. אבל גם הפתרונות ברורים: כדי להתמודד עם החלק הראשון של הטענות, לגבי האופן שבו ערכנו את בדיקת הנוכחות, הח״כים מוזמנים פשוט לפרסם את היומנים שלהם לציבור. ולגבי החלק השני של טענותיהם – אם הכנסת לא מספיק משמעותית, תהפכו אותה לכזאת. 

מי משתמש בפריביליגיה שקיבל

עם פתיחת מושב החורף של הכנסת פרסמנו את סיכום הנוכחות של הח"כים במהלך מושב הקיץ הראשון של הכנסת ה-23. בדקנו מי מגיע לעבוד בכנסת – שם צריכים הח״כים להיות לפחות בין הימים שני-רביעי, כדי להשתתף בדיונים, בהצבעות, בקבלת החלטות. בדקנו את מספר הימים בהם הם נכחו בכנסת, את מספר השעות, וכן בכמה דיונים בוועדות הכנסת הם השתתפו. 

הממצאים בקצוות – בחלק העליון של הטבלה ובחלק התחתון – היו ברורים. בין הח״כים שאינם שרים או סגני שרים, בלט מעל כולם בראש הטבלה ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן). אחריו יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם). בתחתית הצבענו על שתי הפתעות: יו״ר ימינה הנמרץ נפתלי בנט, וח״כ חיים כץ, עד לא מזמן שר הרווחה, שאולי מנווט את הדיונים בוועדת העבודה והרווחה אבל ממעט לשהות במשכן. נזכיר, כץ קיבל לא מזמן מחבריו הח״כים חסינות מפני העמדה לדין. 

יודע להתחמק. ח״כ חיים כץ (צילום: אבי אוחיון / לע״מ)

מדד הנוכחות הוא כמובן לא המדד היחיד שבו ניתן לבחון את עבודת נבחרי הציבור, כפי שהבהרנו גם בכתבה הקודמת. לאורך השנים אנחנו צוברים עוד מידע ועוד נתונים, ומפרסמים אותו לציבור, כדי לתת תמונה מלאה ככל הניתן. אנחנו מפרסמים מידע על הגשת שאילתות, טיסות, נוכחות בדיוני הוועדות ואפילו הצבעות ואנו חושבים עוד איך למדוד חקיקה ואפילו שיח מכבד. בשבוע שעבר פרסמנו לצד דירוג הנוכחות גם את מפת הח״כים לכנסת ה-23. פרויקט ענק שמרכז את כל המידע שאספנו על חברות וחברי הכנסת המכהנים כרגע. 

אבל מדד הח״כים נותן לנו אינדיקציה מי הח"כים שמשתמשים בכנסת כפלטפורמה לעשייה. יש רק 120 אזרחים ואזרחיות במדינה שקיבלו את הפריבילגיה והכוח לקבל החלטות שמשפיעות על החיים של מיליונים. את המשכורת הציבורית הגבוהה והמוצדקת, את הרכב הצמוד, היועצים ותקציב של מיליונים מידי שנה – הם אמורים לנצל כדי בסופו של דבר לפעול באמצעות הכלים שמעניקה להם הכנסת. 

כשבנט אומר שאין מה לעשות בכנסת זה ממש עצוב. היו גם מגיבים אצלנו בדיון שהתפתח ברשתות החברתיות, שטענו שנבחרי הציבור לא צריכים לבזבז את הזמן שלהם במשכן. אבל זה לא משנה אם אתה אופוזיציה או קואליציה, זה מספיק שאתה נוכח בדיון, שואל את השאלות הנכונות, מדליק נורות אדומות, מביא קולות של אזרחים, בעיות שהועברו אליך, שאלות – כל זה משפיע. אם הח״כים לא יהיו שם כדי לדון עם הפקידים ועם ח״כים אחרים – מי בדיוק יעשה את זה? אם הח״כים לא יהיו נוכחים בכנסת איך הם יקימו קואליציות כדי לקדם נושאים שונים, שדולות, יעבירו חוקים? מי יצביע במליאה? בוועדות?

זהו התפקיד של הח״כים. אין מישהו אחר במדינה שזהו תפקידו. ואם יש מי שלא רוצים לבצע אותו – הם יכולים לפנות את המקום למי שרוצים, או לחילופין – לשנות. הם יכולים למשל להתחיל להצביע לפי אמונתם ודעותיהם ולא רק לפי משמעת סיעתית. הם יכולים לצקת ומשמעות תוכן בתפקיד שלהם. אין עוד אנשים שיש להם כזה כוח בידיים. 

מליאת הכנסת

ח״כים יקרים, כדי שלא נצטרך לעקוב אחריכם: פרסמו יומנים!

היינו מעדיפים שהח״כים יקלו עלינו את העבודה וינגישו את העשייה שלהם לציבור. אבל הבעיה היא אצלם ולא אצלנו. הח״כים מסרבים לפרסם את היומן שלהם. בעינינו זה דבר אלמנטרי. 

אז במקום שהח״כים יפרסמו פעם בשבוע או פעם בחודש, את היומן שלהם, יציינו מתי הם היו במליאה, איפה הם סיירו, עם מי נפגשו, באיזה דיון בוועדה הם השתתפו, ואפילו מתי נגזר עליהם בידוד – אנחנו נאלצים להקדיש שעות רבות של צוות ומתנדבים כדי לחשוף טפח אחר טפח מהמידע שיכול ללמד אותנו על האופן שבו נבחרי ציבור מבלים את זמנם הציבורי ומבצעים את עבודתם.

לחבר את הכנסת למאה ה-21

נסביר: הדרך בה הכנסת רושמת את הנוכחות ועל בסיסה אנחנו מסתמכים הוא רישום ידני – בכל פעם שח"כ נכנס ויוצא מהכנסת השומרים צריך לסמן אותו או אותה – וכאן, מטבען, יכולות ליפול טעויות אנוש. היו ח"כים שסיפרו לנו שהם נכנסו בכניסות צדדיות, היו כאלו שטענו כי ישנו בכנסת ולכן לא נספרו ביום למחרת, היו כאלו שחלקו על הספירה וטענו שכמה ימים שלהם התפספסו, היו גם כאלו שחלקו איתנו כי נכנסו לבידוד ולכן לא יכלו להגיע לכנסת (למעט הצבעות). 

בכנות מלאה – אנחנו מאמינים לכל אחד מהם. אבל למרות שכחלק מבחינת נתוני המדד הצלבנו מקורות רבים ולקחנו בחשבון אירועים כאלו, צריך להדגיש – בבסיס, אלו הנתונים שאנחנו יכולים להתבסס עליהם. כי ככה עובדת הכנסת. בצורה של רישום נוכחות ידני. 

למה הכנסת לא התקדמה למאה ה-21 מבחינת רישום נוכחות? שאלה טובה. חשבנו שאם זה כל כך מטריד את הח"כים הם ינסו לתקן את המצב. הרי הם מקבלי ההחלטות. אבל הם גלגלו את הכדור אלינו. (אימוגי' של מכה במצח) אז פנינו לדוברות הכנסת והצענו להוסיף מערכת רישום אלקטרונית במשכן, כזו שכל ח״כ יוכל להעביר בה כרטיס נוכחות. ככה פשוט, כמו בכל מקום עבודה. בכנסת סירבו.
**

כך או כך, בין אם אתם מבינים את החשיבות העצומה של הפעילות בכנסת, וגם אם אתם לא מסכימים איתנו שהכנסת וחושבים שהיא בזבוז זמן ולכן עדיף להסתובב בארץ – חברי הכנסת צריכים לפרסם יומן. לאפשר לציבור לדעת מהם הם עושים. אנחנו לא מוכנים להסתפק בפרסומי יחסי ציבור של סיורים בפייסבוק ובאינסטגרם. אנחנו דורשים מידע אמיתי ושקוף. פרסמו יומנים. 

***

 

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

 

בדיקת שקוף לסיכום מושב הקיץ: מי הח״כים שהגיעו לעבוד בכנסת?

בראש הרשימה: חברי הכנסת גינזבורג, סגלוביץ, קושניר והאוזר. בתחתית: נפתלי בנט וחיים כץ. ומי הח״כ הראשון של הליכוד בעשיריה הפותחת? בדיקת הנוכחות של חברי הכנסת במשכן ובוועדות במושב הקיץ מגלה מיהם הח"כים שמשקיעים את זמנם בכנסת ומי פועלים במקומות אחרים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רגע לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת, בדיקת שקוף מעלה: מיהם חברי הכנסת שנכחו הכי הרבה במשכן מאז הושבעה הכנסת ה-23? ומי הכי פחות? 

בראש הרשימה ניצב ח״כ איתן גינזבורג מכחול לבן שהצטיין בנוכחות במשכן ובדיוני הוועדות. אחריו מופיע ח״כ יואב סגלוביץ מיש עתיד. נציג הליכוד הראשון בנוכחות בכנסת הוא ח״כ שלמה קרעי, שסוגר את העשיריה הפותחת. בתחתית הרשימה ממוקמים שני חברי כנסת בולטים ומוכרים: יו״ר ימינה ח״כ נפתלי בנט מהאופוזיציה שמסר בתגובה כי "צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן", וח״כ חיים כץ מהקואליציה שמצד אחד הפגין נוכחות דלה בכנסת באופן כללי ומצד שני מחזיק בתפקיד יו"ר ועדת העבודה והרווחה – תפקיד משמעותי שמאפשר לו להשפיע בוועדה שקיימה דיונים רבים.  

איתן גינזבורג. אתר הכנסת

למה זה חשוב? חברי הכנסת הם לא פעילים פוליטיים מהשורה, הם הנבחרים. הם מקבלים שכר, עוזרים ויועצים, ושלל כלים פרלמנטריים. הם מקבלים את הכוח והזכות לפעול בפרלמנט כדי לקדם את האג׳נדה שלמענה נבחרו. עבודתם קשה ומורכבת, ויש לה פנים רבות: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור, סיוע פרטני ועוד. אבל הכנסת היא מקום העבודה הראשי שלהם. לאורך השנים אנחנו ב"שקוף" מנגישים לכם באופן קבוע ניתוחים מכל הזוויות, ויוצרים במקביל מדדים שונים במטרה לנטר ולפקח על עבודת נבחרי הציבור. אנחנו חושבים שהציבור זכאי לדעת מי מהח"כים עובדים בשבילנו ומי לא, ואיך. 

החמישיה הפותחת והסוגרת

בעזרתם של מתנדבי שקוף עומר ברון ונבות זילברשטיין בדקנו את נוכחות כלל חברי וחברות הכנסת במליאה ובוועדות השונות, מרגע השבעת הכנסת ה-23 ועד ה-20 בספטמבר (ארבעה  ימים לפני תום המושב). מדובר ב-79 ימי עבודת כנסת (נספרו ימי המליאה, שני-רביעי) בסך הכל. 

בחנו את מספר הימים ומספר השעות בהם נכחו חברי הכנסת במשכן, ואת מספר הדיונים בהם הם נכחו בוועדות. במקרים חריגים ניסינו לבדוק עוד אלמנטים בעבודת חברי הכנסת, לבחון למשל האם היתה סיבה להיעדרות, ולהשוות לנתונים אחרים. 

מצאנו שיש חברי כנסת שמקדישים את מירב זמן העבודה שלהם למשכן, ויש כאלה שממש לא. בראש הרשימה, כאמור, חברי הכנסת גינזבורג וסגלוביץ', ואיתם בחמישיה הפותחת: אלכס קושניר (ישראל ביתנו) צביקה האוזר (דרך ארץ) ומיכאל מלכיאלי (ש"ס), ומיד אחריהם עוד שורה של חברי כנסת שרשמו נוכחות גבוהה במשכן: מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), יעקב מרגי (ש"ס), עודד פורר (ישראל ביתנו). הנציג הראשון של הליכוד ברשימה סוגר את העשירייה הפותחת: שלמה קרעי (הליכוד).

בתחתית, כאמור: נפתלי בנט (ימינה) וחיים כץ (הליכוד). לפניהם ממוקמים בחמישיה האחרונה של חברי כנסת שאינם שרים או סגני שרים – יו״ר ועדת העליה והקליטה דוד ביטן (הליכוד), יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) והיבא יזבק (הרשימה המשותפת).

הערה חשובה: אנחנו מתייחסים כאן רק לקצה העליון והתחתון של הח״כים. אחת הסיבות היא שמדובר בתקופה מורכבת בה יש ח"כים שנאלצו לקיים דיונים מרחוק בלי לנכוח בכנסת. לדוגמא ח"כים  שנשלחו לבידוד. במצבים כאלו הח"כים משתתפים ב״זום״ ואינם נרשמים נוכחים בכנסת. עם זאת, אפשר לומר ברמת מובהקות גבוהה למדי איך מתנהלים הח"כים שנמצאים בקצה – לטוב ולרע.

אלופי הנוכחות של מושב הקיץ

  1. ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן)

גינזבורג הגיע ל-88 ימי עבודה בכנסת וסה"כ השקיע 854 שעות עבודה במשכן; הוא יו"ר ועדת הכנסת, חבר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת חוק חוקה ומשפט ועדת החוץ והביטחון. במהלך 88 ימים גינזבורג השתתף סה"כ ב-164 דיונים. יש לציין שחלק מדיוני ועדת הכנסת הם פרוצדורליים וקצרים אך כמות השעות שהשקיע מעידה כי למרות זאת מדובר בתופעה ייחודית. הבא אחריו, סגלוביץ, נכח 143 שעות פחות.

  1. ח״כ יואב סגלוביץ (יש עתיד)

סגלוביץ הגיע ל-87 ימים ונכח 711 שעות בכנסת. הוא חבר בוועדת חוק חוקה ומשפט, בוועדה המיוחדת לקרן העושר לאזרחי ישראל וממלא מקום מקום בוועדת החוץ והביטחון. במהלך המושב הוא נכח ב-137 דיונים רובם בוועדת החוקה אך חלקם גם בוועדה לביקורת המדינה, ועדת הכנסת וכן בוועדה לקידום מעמד האישה.

יואב סגלוביץ', אתר הכנסת

מלשכתו של סגלוביץ נמסר: "רוב הכינוסים האחרונים של ועדת החוקה נגעו לתקנות וחוקים שנוגעים למצב החירום המיוחד, שם נאבק על שמירת האיזון שבין מיגור התחלואה לשמירת זכויות האזרחים בצל הקורונה (כמו המאבק על זכויות אסירים ועצורים או האפשרות להפגין בשיירות רכבים ). בנוסף, סגלוביץ פעיל בוועדה למאבק באלימות בחברה הערבית וקידום מעמד האישה בעיקר סביב נושאי המאבק באלימות כלפי נשים: הציע את הצעת החוק לאלימות כלכלית (שכעת הפכה לממשלתית) ואת הצ"ח איזוק אלקטרוני לגברים אלימים (עבר בטרומית)".

  1. ח״כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו)

קושניר הגיע ל-85 ימי עבודה במשכן ונכח 700 שעות בכנסת. במהלך תקופת הזמן שבחנו הוא השתתף ב-114 דיונים בוועדות הכנסת, ובעיקר בוועדת הכספים ובוועדת העליה והקליטה.

קושניר מסר בתגובה כי: "אני גאה לשרת את אזרחי ואזרחיות המדינה. בשירות כזה אין שעון ואין זמן !יש עשייה!"

אלכס קושניר – אתר הכנסת

  1. ח״כ צביקה האוזר (דרך ארץ)

האוזר נכח ב -82 ימים בכנסת והגיע ל-683 שעות. על פי המידע שגלוי לציבור במהלך המושב הוא השתתף ב-38 דיונים בוועדות. זהו מספר נמוך כביכול, אבל יש לציין שהאוזר הוא יו"ר ועדת חוץ ובטחון שחלק גדול מהדיונים שהיא מקיימת חסויים (הפרוטוקולים שלהם ואף מועדי התכנסות שלהם לא ידועים) ולכן לא הם נכנסו לספירה. זוהי אחת הסיבות לכך שנוצר פער משמעותי בין כמות הדיונים בהם נכח כביכול האוזר לבין הנוכחות שלו. בנוסף, חלק מהדיונים לא מתקיימים בכנסת עצמה כך שסביר שהוא נכח ביותר שעות משכן ממה שתועד.

האוזר מסר בתגובה: "שמח לבצע את תפקידי נאמנה בשביל אזרחי המדינה. ישראל נערכת לשגרה חדשה, מאתגרת ולא פשוטה, בסימן התפרצות מחודשת ומשמעותית יותר, של נגיף הקורונה. המגפה ואיתה המשבר הבריאותי והכלכלי מחייבים אותנו באחדות. 

"מגפת הקורונה לא פגעה במוטיבציה של אויבנו לערער את בטוחנינו וקיומנו. האיומים על מדינת ישראל לא נפסקים לרגע, זאת לצד אתגרים חדשים והזדמנויות מרתקות. ועדת החוץ והביטחון, שיש לי הזכות לעמוד בראשה, ממשיכה, גם בעת הזו, לעבוד ללא לאות, למען בטחונה וחוסנה של מדינת ישראל".

  1. ח״כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס)

יו״ר סיעת ש״ס הגיע הכי הרבה פעמים לכנסת במהלך המושב – 90 ימים. אבל הוא נכח פחות שעות מקודמיו ברשימה – 613 שעות, וגם בפחות דיונים – 98. מדובר בנתונים מכובדים כך או כך שמכניסים אותו הישר לתוך החמישיה הפותחת של הח״כים הפעילים ביותר במשכן. 

מלכיאלי מסר בתגובה כי: "אנחנו בש"ס הגענו לעבוד למען הציבור והשכבות החלשות ונמשיך לעשות את המירב".

הח״כים ששכחו את הכתובת של מקום העבודה שלהם

ח״כ נפתלי בנט (ימינה): ״פועל בשטח״

מתוך 79 ימי עבודה נטו בסך הכל, בנט נכח רק ב-34 ימים במשכן, מאז הושבעה הכנסת ה-23, ו-249 שעות. מדובר בהיקף שעות שהוא שווה ערך לכחמישה שבועות עבודה במשרה מלאה. יו״ר ימינה חבר רק בוועדת החוץ והביטחון ושם על פי הרישומים שבידינו בנט נכח בששה דיונים בלבד. עם זאת סביר להניח כי הוא נכח בעוד דיונים חסויים (עליהם נוכל לדעת רק בסוף השנה כשנבדוק את הנוכחות בוועדה). בהשוואה לשאר חברי הכנסת, ולמעט חיים כץ, הוא נכח בכנסת הכי פחות. 

בדקנו כמה פעמים הוא נאם במליאת הכנסת, וספרנו 15 פעמים בהן הופיע בפרוטוקול המליאה. לשם השוואה: תמר זנדברג (יו"ר מרצ) הופיעה בפרוטוקול המליאה 39 פעמים, אביגדור ליברמן (יו"ר ישראל ביתנו) הופיע 19, ויאיר לפיד (יו"ר האופוזיציה ויו"ר יש עתיד) הופיע 35 פעמים בפרוטוקול. בדקנו אם בנט השתמש בכלים פרלמנטרים אחרים ונראה כי הוא הגיש רק הצעה אחת לסדר היום ולא הגיש בכלל שאילתות דחופות. בנט כנראה מעדיף למקד את עבודתו כחבר כנסת בהסברה בפייסבוק, סיורים בשטח ובכתיבת ספרים

‏אני קורא לממשלה לצאת בקמפיין פרסומי עוצמתי לעטיית מסיכות.להתאים מסרים למגזרים השונים (כללי, ערבי, חרדי-ליטאי,…

Posted by ‎נפתלי בנט – Naftali Bennett‎ on Wednesday, September 30, 2020

מלשכתו של בנט נמסר כי: "בנט פועל במערכה מול הקורונה בשטח, לא במריבות ובקטטות פוליטיות בכנסת. צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן. הוא ישתדל ככל האפשר להמשיך לרדת לשטח, לסייע לראשי רשויות, לעסקים במצוקה, לבתי החולים ולציבור הישראלי במעשים".

ח״כ חיים כץ (הליכוד): ״הוועדה בראשותו זכתה בתואר שיאנית החקיקה; הייתי בבידוד קורונה״

כץ הגיע רק 31 פעמים לכנסת במהלך המושב, ונכח 223 שעות. בפרוטוקולים של הכנסת מצאנו כי כץ עלה לדבר במליאה רק פעמיים. זה נתון מפתיע מאחר שכץ מכהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה שם ניהל 32 דיונים מתוך 87 שהתקיימו (לעיתים חבר ועדה מחליף את היו"ר בייחוד כשהוא מבקש דיון שקרוב לתחום עיסוקו). לצורך ההשוואה בוועדת הכלכלה התקיימו 78 דיונים בכנסת ה-23 ובוועדת הפנים והגנת הסביבה 79 ישיבות. שתיהן ועדות הדומות בהיקף הפעילות שלהן לוועדה בראשותו של כץ. לכן נראה שכץ מגיע ומנהל את הדיונים המשמעותיים יותר וחותך הביתה, פעמים רבות לפני המליאה. 

נסייג ונאמר כי כץ מחזיק בתפקיד משמעותי (יו"ר ועדת העבודה והרווחה), תפקיד שמאפשר לו למקסם את עבודתו בכנסת. בנוסף ניתן לראות לחיוב את העובדה שהוא נותן לח"כים אחרים לנהל דיונים שקרובים לליבם.

ח״כ חיים כץ (צילום: אבי אוחיון / לע״מ)

מלשכתו של כץ נמסר בתגובה כי: "ח"כ חיים כץ הינו משרת ציבור פעיל וחרוץ ולא בכדי הוועדה בראשותו זכתה בתואר שיאנית החקיקה, עם 180 חוקים שהעביר בקריאה שנייה ושלישית. גם משרד העבודה והרווחה בראשותו הגיע לשיאים יוצאי דופן, בין היתר כץ כמעט והכפיל את תקציב המשרד לרווחת האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית. 

״נזכיר כי כל הדיונים בוועדה מתקיימים באישורו של כץ. כמקובל, חבר ועדה שנבחר מטעמו יכול לנהל את הדיון. לצערנו, הכנסת הנוכחית לא מתפקדת כרשות מחוקקת עצמאית, יחד עם זאת, כץ פועל במירב הכלים העומדים לרשותו ליצירת מנגנון פיקוח ושיפור שירותים לטובת אזרחי ישראל, לראשונה בהובלתו, הוקמה לאחרונה ועדת משנה לטיפול בנכי צה"ל וקמה ועדה לבטיחות בעבודה. יש לציין כי כץ נכנס פעמיים לבידוד, ובמקרה נוסף אושפז ועל כן נבצר ממנו להגיע למשכן במשך תקופה ארוכה".

היחיד שהגיעו לכנסת פחות הם רה"מ נתניהו ושר הפנים אריה דרעי שעיקר עבודתם לא מתקיימת בכנסת, ודרעי כבר לא מכהן כח"כ בגלל שהתפטר במסגרת החוק הנורבגי. אפילו שר הבריאות, יולי אדלשטיין הגיע לכנסת יומיים יותר מבנט ושישה ימים יותר מכץ. למעשה, אחרי שורה של שרים, ומשה גפני (יהדות התורה) שהספיק לעבור צינתור ועדיין להגיע לכנסת יותר מבנט וכץ – מופיעה ברשימה מירב מיכאלי שהגיעה ל-46 ימים אך נכחה (412 שעות)  ומאי גולן שנכחה 49 ימים (296 שעות). מבחינת כמות השעות, לפני בנט בתחתית הרשימה נמצאים דוד ביטן (263 שעות) ויאיר לפיד (296).

ככה בדקנו ועוד כמה סייגים

בבדיקה שביצענו ליקטנו בזכות המתנדב נבות זילברשטיין את המידע על נוכחות הח"כים מאתר הכנסת וכפי שדווח על ידיה. בסיוע המתנדב עומר ברון, אספנו נתונים על נוכחות הח"כים בוועדות בהתאם לפרוטוקולים של הדיונים.

לאחר מכן ניכינו מהספירה את הח"כים שכיהנו בתפקיד פרק זמן חלקי ואת השרים שרוב עבודתם אינה מתבצעת בכנסת ולכן ההשוואה אליהם אינה הוגנת מאחר ושר מבצע את רוב עבודתו ממשרדו בקרית הממשלה. 

בנוסף, במהלך התקופה שנבחנה, אתר הכנסת שודרג פעמיים, פעם אחת במהלך פגרה והשניה במהלך שבוע עבודה, לכן לא יכולנו לאסוף מידע על אותם מים ספורים. אולם להערכתנו אין בימי השדרוג האלו כדי להשפיע על חישוב הנתונים. 

הצגנו בפניכם רק את דירוג הח״כים המצטיינים ואת אלו שבתחתית. כולם מראים מובהקות בנתונים. כפי שכבר ציינו, תקופת הקורונה מקשה על איסוף המידע שכן היו חברי כנסת שהשתתפו בדיונים מרחוק, ואחרים ששהו בבידוד. 

ועדת הפנים מאשרת מהלך מושחת, הציבור ישלם מיליונים לששה ראשי ערים לשעבר

בגלל טעות בירוקרטית לפני יותר מ-20 שנה: ששה ראשי ערים לשעבר, מקורבים לליכוד וש״ס, יקבלו לכל חייהם פנסיה תקציבית על חשבון הציבור, למרות שאינם זכאים לה ● יו״ר הוועדה מיקי חיימוביץ׳ חסמה ניסיון של ח״כ זוהר ״לתקן את הטעות״ ע״י הרחבת העוול

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בזמן של משבר כלכלי עמוק, וכשהמדינה מתפקדת כבר זמן ארוך בלי תקציב – דווקא יש מי שזוכים להטבה של מיליוני שקלים. ביום חמישי האחרון ועדת הפנים של הכנסת אישרה כי ששה ראשי ערים וסגנים לשעבר, ברי מזל ומקורבים לחברי הכנסת של הליכוד וש"ס, יזכו להמשיך ליהנות מתקלה שהעניקה להם באופן לא שוויוני ולשארית חייהם פנסיה תקציבית שהם לא זכאים לה. 

יו״ר הקואליציה מיקי זוהר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כל זה קורה בגלל טעות של משרד הפנים, שהתגלתה כבר לפני 15 שנים. למרות זאת ממשיכים השישה – אכרם חסון, אמנון כהן, שלום סולומון, עוזי אהרון, אמנון כהן וג'קי לוי (שמאחר והוא מכהן גם כיום בתפקיד הוא יהיה זכאי לפנסיה התקציבית רק בעתיד) – לקבל על חשבון הציבור פנסיה תקציבית שלא מגיעה להם על פי חוק. 

לפני שלוש שנים שנים החליטה ועדת הפנים של הכנסת להכשיר את הטעות גם רטרואקטיבית. עתירות הוגשו נגד המהלך, ובית המשפט העליון קבע כי יש לקיים דיון מורחב בנושא. ביום שלישי לפני שבועיים התנהל הדיון בוועדת הפנים של הכנסת בראשות ח״כ מיקי חיימוביץ׳. חיימוביץ׳ עשתה ניסיון לשמור ולו על חלק מכספי הציבור בהצעת פשרה, אבל הוועדה הצביעה ברוב של ארבעה קולות נגד שלושה כדי לעגן את התקלה לטובת נבחרי הציבור המקורבים לשארית חייהם. 

מי שעמל נמרצות כדי לסדר להם את ההטבה היה יו״ר הקואליציה ח״כ מיקי זוהר (הליכוד), מיודענו, שאף ניסה לנצל את ההזדמנות והציע לתקן את הטעות על ידי הרחבה והחלתה על כל ראשי הערים. כי מה אכפת לו? זה לא הכסף שלו אלא הכסף שלנו. 

איך הגענו מטעות של משרד הפנים לפני יותר מעשרים שנה עד הלום:

במהלך הדיון סקר תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה, את השתלשלות העניינים. איך מה שהתחיל בטעות לפני יותר מעשרים שנה, הפך לעשרים שנים של פנסיות מפנקות בניגוד לחוק, עד שהגיע כעת לפתחה של הוועדה. הנה עיקרי הדברים: 

  • כלל הפנסיות של ראשי ערים וסגניהם צמודות לשכר חברי הכנסת והשרים. כך שאם מחליטים על רפורמה בשכר נבחרי הציבור ועדת הפנים מתאימה את השינוי גם לרשויות המקומיות.
  • בשנת 1996 נקבע כי חברי כנסת יהיו זכאים לפנסיה תקציבית בשני תנאים: התנאי הראשון הוא שהם כיהנו לפחות ארבע שנים.השני: שהם יתחילו לקבל את הפנסיה רק בגיל 45, גם אם הם פרשו מוקדם יותר. כלומר, אם כיהנת כראש עיר במשך קדנציה אחת בין הגילאים 25-30 הפנסיה תקציבית מובטחת לך החל מגיל 45.
  • כשהיה צריך לטפל גם ברשויות המקומיות החל מו״מ בין הממשלה למרכז השלטון המקומי על שורה של נושאים. שאחד מהם היה סביב גיל הזכאות לפרישה. בדיון שהתקיים בינואר 1999 החליטה הוועדה שגם ראשי רשויות, בדומה לחברי כנסת, יהיו רשאים לפנסיה תקציבית גם אם הם יפרשו מתחת לגיל 40 ובתנאי שיתחילו לקבל את הפנסיה בגיל 45 ובתנאי שהם כיהנו לפחות ארבע שנים. לפני כן, ראשי רשויות וח"כים שפרשו לפני גיל 40 לא היו זכאים לה.
  • אבל באמצע 99 ביטלו את הפנסיה התקציבית. בכלל. 
  • בסוף 1998 התקיימו בחירות לרשויות המקומיות, עוד לפני קבלת ההחלטה וכניסתה לתוקף ביוני 1999. אבל הכנסת לא קבעה הוראות מעבר. כך שלפי החוק ראשי רשויות מתחת לגיל ארבעים שלא נבחרו בבחירות בשנת 1998 פשוט לא אמורים להיות זכאים לפנסיה תקציבית מאחר והחוק לא אושר בזמן שפרשו.
  • למרות זאת, כמה ראשי רשויות חשבו שבגלל שהחוק לא היה בתוקף, הם זכאים להמשך הפנסיה. הם פנו למשרד הפנים וביקשו להחיל עליהם את ההחלטה. משרד הפנים, בטעות אישר, כאמור – בניגוד לחוק. המשמעות: רק ששה ראשי הערים שפנו למשרד הפנים זכו מההפקר וקיבלו את אותה ההטבה. 
  • בשנת 2005 פנה ראש רשות נוסף וביקש להחיל עליו גם את אותה החלטה. רק אז נעשתה בדיקה מחודשת והתגלתה הטעות של משרד הפנים.
  • לאחר שהתגלתה הטעות, משרד האוצר רצה להפסיק את ההטבה ודרש את הכסף חזרה מששת ברי המזל. בממשלה ובכנסת התקיימו דיונים כדי לחשוב מה לעשות. הראשון לפנות לכנסת ולבקש ממנה להכשיר את התקלה היה שר הפנים אלי ישי בשנת 2012. הוא טען שנעשה להם עוול וכי התקלה לא קרתה באשמת הששה. לאחר מכן נעשה ניסיון נוסף להכשיר את התקלה. גם הניסיון הזה לא צלח. 
  • בשנת 2016 העלה את הנושא שוב שר הפנים אריה דרעי (ש"ס), שפנה לוועדת הפנים בבקשה לאשר את הטעות הלא חוקית. הפעם הבקשה נפלה על אוזניים קשובות. ב-2017 הוועדה, בראשות דוד אמסלם (הליכוד), אישרה והכשירה את העוול.
  • בעקבות ההחלטה פנו כמה עותרים לבג"ץ. חלקם דרשו לבטל כליל את ההחלטה הלא שוויונית, חלקם ביקשו להרחיב אותה ולהחיל את ההטבה על ראשי ערים וסגנים נוספים למען השוויון. בג"ץ דחה את המבקשים להרחיב את התקלה ולהחיל אותה על כולם, אך חייב את הכנסת לקיים דיון חדש בנושא. וכך הגענו עד לכאן. 

לפנק: 3.3 מיליון שקל לכל מקורב

 "עלות ההחלטה שהושתה על הציבור כדי לצ'פר ששה מקורבים מוערכת בעשרים מיליון שקל", פתחה יו״ר הוועדה מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), את הדיון האחרון. יותר משלושה מליון שקלים למקורב. כל אזרח בישראל היה שמח לקבל הטבה כזאת. 

ח״כ מיקי חיימוביץ׳ יור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

לכאורה מדובר בסוגיה פשוטה. אדם שקיבל כסף שלא כדין צריך להחזיר אותו גם אם נעשתה טעות, הבעיה היא ש-22 שנים של פנסיה מגיעה לסכומים גדולים במצטבר. כעת לדרוש מהם להחזיר את כל הכסף יכול להיות מורכב גם עבור אנשים אמידים עם חסכונות. הכסף כבר בוזבז, אנשים קנו דירות, לקחו משכנתא. דרישה כזו יכולה לגרום לנזק גדול למשקי הבית שלהם. 

על כך הייתה הסכמה בוועדה: קשה לדרוש מאדם להשיב פתאום פנסיה של 22 שנים. היו״ר חיימוביץ' הציגה הצעת פשרה: הלשעברים לא ידרשו להשיב את הכסף שכבר קיבלו, אבל הפנסיה התקציבית שלהם תופסק במהלך מדורג בן שנתיים. 

עוד בנושא:

זה לא הספיק ליו״ר הקואליציה מיקי זוהר. בעוד ניכר היה מהדיון כי יש חברי כנסת שמרגישים לא בנוח עם הסיטואציה, זוהר הציע במקום תיקון – להרחיב את העוול. במקום לעצור את התשלומים לששת המצ׳ופרים – להרחיב את התשלומים ולפנק את כולם. את כל ראשי הערים וסגניהם שפרשו או הודחו לפני 20 שנה. על חשבון הציבור, כמובן.

כך הוא הסביר זאת: "נכון לעכשיו אין ספק שההחלטה ההיא, שהתקבלה בזמנו, היא מקפחת – מקפחת אנשים נוספים – אגב, לא רבים במספר, לדעתי אפשר לספור אותם על שתי כפות ידיים, אולי כף יד אחת – שקופחו מאותה החלטה: שכן היו זכאים לאותה הטבה, אבל הגבילו אותה בשנים. לכן אני חושב שההחלטה הנכונה כדי לבטל את העיקרון או את הטענה שאנו פועלים בחוסר שוויון, היא להעניק באופן גורף לכל מי שזכאי. לדעתי, זו ההחלטה הנכונה".

במהלך הדיון הקודם באוגוסט הסביר ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) כי מדובר בהטבה לא שוויונית מול שאר האזרחים. גינזבורג היה חבר מועצת העיר רעננה וסגן ראש העיר ומכיר את המציאות ברשויות המקומיות. הוא הסביר כי במקרים דומים בהם עובדי רשויות מקומיות קיבלו תוספות שכר לאורך שנים שלא כדין הם נדרשו להשיב את הכסף. אחרי שנים האוצר דרש מהם להשיב את הכסף שבע שנים לאחור ואת התנאים הנלווים שקיבלו. עבור חלק מהעובדים ״זו היתה מכה מאוד מאוד קשה״ אמר גינזבורג, אבל הם החזירו את הכסף. 

זוהר לא השתכנע מהדוגמא, אבל ההצעה שלו להרחיב את הזכאות לעוד ראשי רשויות לא התקבלה ולא עלתה להצבעה. 

במהלך הדיון האחרון אמר עו״ד שי סומך ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים כי היועמ״ש סבור שההחלטה שהתקבלה בשנת 2017 ״אינה סבירה״. אי הסבירות, הסביר סומך, ״נובעת משלושה מרכיבים שיש בהחלטה: מרכיב החריגות של ההחלטה, מרכיב הרטרואקטיביות ומרכיב הפרסונליות״. סומך הדגיש כי במקרה הזה ״בלי המרכיב הפרסונלי כנראה ששום מגזר במשק לא היה מקבל הטבה כל כך חריגה של זכאות לפני גיל 40, שהיא רטרואקטיבית״.

לפני שניגשו להצבעה אמרה חיימוביץ': "השירות הציבורי והקריירה שהוא מביא אתו נועדו למטרה אחת בלבד: לשרת את הציבור. הדרך בשירות הציבורי היא לפעמים מורכבת וקשה, ולכן אני חושבת שעובד ציבור צריך להיות מתורגל בצורה ראויה על עבודתו. חשוב שעובד ציבור יקבל משכורת הוגנת ופנסיה שמשקפת את הזמן שבו עבד מול הציבור. יחד עם זאת יש לזכור, שהקופה שממנה הוא מקבל את התשלום הזה היא הקופה הציבורית. היא לא נועדה לאפשר לו לפרוש לגמלאות בכל גיל, ולא נועדה לתשלומים רטרואקטיביים בתנאים שלא סוכמו מראש וחורגים מהתשלום המוסכם. החוזה שנערך בין עובדי הציבור לציבור עצמו, אמור להיות מבוסס על אמון, וחלק מתפקיד הוועדה בראשותי הוא לפקח ולוודא שהאמון הזה אכן מתקיים".

שלושה חברי ועדה הצביעו בעד הצעתה של חיימוביץ' להפסיק באופן הדרגתי את הפנסיות התקציביות תוך מחילה על הכספים שהתקבלו בעבר: מיקי חיימוביץ' ואיתן גינזבורג מכחול לבן; אליהו חסיד מיהדות התורה.

ארבעה הצביעו נגד ההצעה של חיימוביץ׳ ואישרו מהלך מושחת על חשבון הקופה הציבורית: אריאל קלנר, מיכל שיר-סגמן ועוזי דיין מהליכוד, אוריאל בוסו מש"ס.

איך זה משפיע עלייך: 99 אחוז מהאזרחים במדינה לא היו זוכים לטיפול מפנק כמו שקיבלו שישה ראשי הערים לשעבר המקורבים לליכוד ולש״ס. לכן ההחלטה שהתקבלה בוועדת הפנים היא החלטה מושחתת. ואם ח״כ מיקי זוהר היה מצליח, הוא היה הופך אותה למושחתת יותר. מדובר בכסף שלנו, הציבור, שהוא מחלק בכזאת קלות. מצאנו שוב ושוב שאצל זוהר האינטרס הפוליטי גובר על האינטרס הציבורי כאשר הוא מקבל החלטות, וזה פוגע בכולנו. 

מה אפשר לעשות? המדינה דרשה מכם להחזיר לה כסף? להשיב לה החזרי מס שקיבלתן בטעות? כתבו לנו או שלחו הודעה לעידן 050-6300705. אנחנו נעביר לכם את הטלפון של זוהר של אחד מחברי הוועדה שהעדיפו לאשר את הבושה הזו.

בדרך להצבעה בקריאה ראשונה: ועדת הכנסת משנה את הרכב הוועדה שמפקחת על שכר הח"כים

הצעת החוק של יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ איתן גינזבורג, מבקשת לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת ● בשנה הקרובה צפויה עלייה משמעותית בשכר הח"כים – ויו"ר הוועדה שתמונה יהיה מי שיצטרך לרסן אותה ● גינזבורג טען שנפגש עם כמה מועמדים לתפקיד, אך הם לא רצו בו בשל חשש מביקורת ציבורית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

לאחר שנה ותשעה חודשים שבמהלכם הוועדה הציבורית לעניין שכר הח"כים אינה פועלת: הבוקר ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) אישרה פה אחד הצעת חוק שנועדה לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית שמפקחת על שכר הח"כים. הצעת החוק צפויה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ביום רביעי.

למרות שהשינוי עשוי להיראות טכני, הניסיון מלמד שסביר שקיימת כוונה מאחורי הרצון למנות יו"ר שאינו איש אקדמיה. חבר סגל אקדמי זוכה לרוב לניתוק מדאגה לפרנסה עתידית בגלל הקביעות שלו במוסד האקדמי, והוא פועל בכלים ובשדה שונים ולרוב בלתי-תלויים מאלה שמאפיינים את הזירה הפוליטית. גינזבורג נימק את השינוי בכך שנפגש בעצמו עם כמה מועמדים לתפקיד, אך אלו לא הביעו בו עניין בשל חשש מביקורת ציבורית. לאחר שהכנסת העלתה השנה את שכר הח"כים בניגוד להמלצות הוועדה הקודמת, ואף פיזרה אותה מבלי שאיש אפילו טרח לעדכן את היו"ר – אפשר להבין מדוע אף אחד או אחת שמכבדים את עצמם לא מוכנים לעמוד מול הח"כים בנושא שכרם.

חבר הכנסת איתן גינזבורג

"אני מבקש להדגיש", אמר גינזבורג, "לא מדובר במחטף או הליך מזורז. זה תפקיד שלנו כוועדת הכנסת. אין לנו כוונה לשנות את ההסדר הנהוג היום. אני מבקש לא לייחס כל מניע נסתר או חסוי (ההדגשה נשלחה במקור בהודעת הדוברות של ועדת הכנסת)".

בנוסף על כל אלה, האדם שיעמוד בראשות הוועדה הציבורית יצטרך לעמוד מול אתגר חדש, מכיוון ששכר הח"כים, שצמוד לשכר הממוצע במשק, צפוי לעלות השנה באופן משמעותי: משבר הקורונה גרם לפיטורים של מאות אלפי אזרחים, רובם עובדים בשכר נמוך, דבר שהוביל לכך שהשכר הממוצע במשק עלה – ועמו צפוי לעלות גם שכר הח"כים.

מן הוועדה המפקחת על שכר הח"כים יהיה מצופה לרסן או לבטל את העלאת השכר הצפויה, ודווקא מסיבה זו, שינוי הרכב הוועדה – לאחר שכבר הייתה אמורה להתמנות לפני קרוב לשנתיים – מריח רע מאוד. האם לוועדת הכנסת יש כבר מועמד מועדף, שאינו איש אקדמיה, שאותו היא מעוניינת למנות? ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) שאל זאת את גינזבורג שענה: "אומר ביושר, שאני יחד עם יו"ר הכנסת מנסים לאתר חברים. זו מלאכה קשה מאוד. אין לנו מועמד ספציפי. פנינו לכמה מועמדים ואנו ממתינים לתשובתם".

הוועדה אישרה להעלות את הצעת החוק, שתוגש כהצעת הוועדה, לקריאה ראשונה במליאה ברוב של שבעה חברים ללא מתנגדים.

עוד בנושא:

ועדה מייעצת – אך לא מחליטה

הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, וכן בהטבות ובתנאים שהם מקבלים. הוועדה מורכבת משלושה נציגי ציבור, וגם אם יאושר תיקון החוק יהיה על הכנסת למנות אליה חבר סגל אקדמי אחד, אך הוא לא יהיה מחויב עוד לעמוד בראשה.

לאחר מינויה, הועדה כביכול אינה תלויה עוד בכנסת, וניתן היה לצפות שהיא תהיה זו שתכריע בסוגיות שבהן היא דנה – אך זה לא מה שקורה בפועל. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שמתקבלת על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור שעליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת  – כלומר לח"כים עצמם – שיכולים להחליט מה שירצו

ביולי האחרון ח"כ עידן רול (יש עתיד) יזם הצעת חוק שביקשה גם היא לשנות את הרכב הוועדה, אך גם להקנות לה את הסמכות להכריע בלי אישור הח"כים. ההצעה נפלה משום שהממשלה התנגדה לה, ושר המשפטים אבי ניסנקורן תירץ זאת כך: "יש היום ועדה מייעצת, וכרגע היא בהליך המינוי וצריך להמתין בסבלנות". במהלך החודשיים האחרונים המתנו בסבלנות, וגם פנינו ללשכתו של גינזבורג, שם מסרו לנו שוב ושוב ש"מגבשים רשימה". 

זה לא המחטף הראשון של חברי הכנסת. ראינו זאת כשהעלו לעצמם את תקציב מימון מפלגות, דחו את הגשת הדוחות הכספיים של המפלגות, או הוסיפו 11 מילארד שקל לתקציב המדינה. עכשיו, לדעתנו, תור הציבור לבצע מחטף קטן. חברי הכנסת רוצים לשנות את החובה למנות חבר סגל אקדמי לתפקיד היו"ר? אז גם אנחנו מבקשים משהו – להוסיף שינוי קטן בסעיף 55 ג' (2) בחוק הכנסת. במקום מה שכתוב בו עכשיו, "דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לוועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן המלצות נוספות לוועדת הכנסת", אנחנו מציעים לכתוב: "דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לוועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן החלטה סופית לאחר היוועצות עם יו"ר הוועדה".

ח"כ עידן רול. הגיש הצעת חוק שמבקשת להפוך את הוועדה המייעצת למחייבת

שינוי זה יוביל לכך שוועדת הכנסת אמנם תוכל לדחות את המלצת הוועדה הציבורית ולהחזיר אותה שוב לדיון, ואף להשמיע את דעתה בנושא, כפי שכבר נעשה בעבר – אבל הפעם הוועדה הציבורית תהיה זו שבסמכותה להכריע. פנינו לאיתן גינזבורג וביקשנו להוסיף את ההסתייגות הזו להצעת החוק שלו.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

עוד כוח לנתניהו: עדיין לא נקבע תקנון לממשלה

כשהכנסת שינתה את שיטת המשטר כדי לאפשר ממשלה דו-ראשית, היא השאירה את כל החורים לתקנון הממשלה • עבר חודש מאז המועד שנקבע לסיום כתיבתו – ואין תקנון • המשמעות בפועל: גנץ מוותר על כוחו לנתניהו • עכשיו, כרגיל, נשאר רק לחכות לפיצוץ הקרב

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נתניהו לא נתן לגנץ להתבטא בישיבת הממשלה? לא יפה. בעצם, אולי כדאי שיגיד תודה שהוא בכלל יושב בראש הישיבה. מאז הושבעה הממשלה לפני חודש וחצי לא נקבע לממשלה תקנון והזכויות של גנץ כראש הממשלה החלופי לא מוכרות בסדרי העבודה שלה. כן, כולל העובדה שהוא יושב בראש הישיבה (סעיף 13 לתקנון).

בנימין נתניהו ובני גנץ. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כחול לבן והליכוד אמנם תפרו חליפה ייחודית ומסורבלת לממשלת ישראל ה-35, אך השאירו קצוות פתוחים. בשעת משבר הם עלולים להיפרם ולהוביל את ישראל שוב לבחירות.

החקיקה בעייתית? נשאיר את זה לתקנון

תקנון עבודת הממשלה נקבע לאור סעיף בחוק יסוד הממשלה הקובע כי: "הממשלה תקבע את סדרי ישיבותיה ועבודתה, דרכי דיוניה ואופן קבלת החלטותיה אם דרך קבע ואם לעניין מסוים". ובמילים אחרות: איך קובעים את סדר היום, עובדים ומקבלים החלטות. נשמע חשוב במיוחד לממשלות, בייחוד לממשלה ה-35 שכדי לקום נדרשה לעקם ולסובב את חוקי היסוד של מדינת ישראל לצרכי השעה. 

ואכן, אם מריצים אחורה את הקלטות דיוני הכנסת, אפשר לשמוע היטב כיצד הקואליציה נשענה על התקנון העתידי כשנתקלה, לעיתים, בדילמה. ח"כ איתן גינזבורג, שהיה יו"ר הוועדה המיוחדת לקידום החקיקה שאפשרה את הקמת הממשלה, נתקל שוב ושוב בשאלות קשות מצד חברי כנסת והשיב: "הנושא יקבע בתקנון עבודת הממשלה".

בדיון לפני הקריאה הראשונה בחוק ששינה את סדרי הממשל בישראל נתן גינזבורג את פתרון הקסם לבעיות האלו לפחות ארבע פעמים, בעיות שלא נפתרו בהמשך. הנה שתיים מהן:

"איתן, תן לי לחדד. תקשיב, היום לראש הממשלה יש זכות וטו. זאת אומרת, שאם הממשלה הגיעה לתיקו, ראש הממשלה יש לו זכות וטו", אמרה קארין אלהרר (יש עתיד). 

היו"ר איתן גינזבורג ענה לה: "חברים, הדברים האלה מעוגנים בתקנון הממשלה, לא קשורים בכלל להצעת החוק. כשתקום הממשלה, הם יקבעו לעצמם תקנון עבודה וסדרי עבודה פנימיים של הממשלה, זה לא רלוונטי לכנסת – האופן שבו הממשלה תעבוד במנגנונים הפנימיים שלה".

חורגים מהדד ליין בבוטות

במקרה אחר מאיר כהן (יש עתיד) היה מוטרד מכללי ההצבעה, שמנסים לייצר שוויון בין שרי כחול לבן ושרי הליכוד. היועץ המשפטי לוועדה, גור בליי, הודה כי החקיקה עמומה ובעצמו אינו יודע כיצד זה יתנהל. "כרגע הדבר הזה עלול להביא למצב של כוח הצבעה כפול של אותו שר", הסכים בליי עם הביקורת. 

השר אבי ניסנקורן. כתיבת התקנון התעכבה חודש לאחר המועד שנקבע

גינזבורג המשיך להרגיע: "בכל מקרה, מאיר, הדברים האלה ייקבעו גם בתקנון עבודת הממשלה, שיקבע בימיה הראשונים של הממשלה, בישיבת הממשלה הראשונה. הרי דבר ראשון מביאים את התקנון לממשלה, הסיפור הפריטטי, לרבות זיקה, ושם זה יעלה".

ועוד פעמיים נוספות לפחות: "אני רוצה להסביר. לממשלת ישראל יש תקנון עבודת ממשלה. ביום כינונה הראשון בערך, בישיבתה הראשונה, הם מאשרים תקנון עבודת ממשלה, כמו שיש תקנון כנסת". ו"זה בדיוק העניין. בתקנון עבודת הממשלה". אלו פתרונות שלא רק החזיק בהן גינזבורג אלה גם ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) שאמר דברים דומים.

אכן, בישיבת העבודה הראשונה ב-24 במאי, קבעה הממשלה שהשר אבי ניסנקורן והשר זאב אלקין יביאו את תקנון הממשלה לאישור הממשלה תוך שבועיים. עד אז ישתמשו בתקנון הממשלה ה-34, שכאמור לא מתאים לאנדרוגינוס החדש. 

עבר חודש מהמועד ותקנון לא נראה באופק. לפני שנציג חלק מהבעיות הקיימות נסייג ונאמר שסעיף אחד שכן התאימו כבר ביום הראשון הוא שראש הממשלה יכול להביא את סדר היום לממשלה רק בהסכמת רוה"מ החלופי, בני גנץ. השאר, כאמור, נשאר פתוח.

עוד ועוד כוח לנתניהו

אז איפה הבעיות בתקנון הממשלה ה-34 שלא מתאים לממשלה ה-35. הנה כמה דוגמאות:

נתניהו יפתור כל מחלוקת בין שרים: לפי סעיף 6 בתקנון הקודם, אם החלטה בתחום אחריותם של שני שרים נמצאת במחלוקת ביניהם, המכריע הוא ראש הממשלה. כיום: בנימין נתניהו. בהיעדר התאמת התקנון לממשלה בעלת שני ראשים, הכוח נמצא בידי שרי הליכוד ורה"מ הנוכחי.

אם לדוגמה שר המדע יזהר הס (כחול לבן) ירצה לקדם שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות הוא יצטרך לבקש את תמיכת השר להשכלה גבוהה, זאב אלקין, אם אלקין לא יסכים – מי שיחליט הוא נתניהו.

סעיף עוקף-גנץ להשפעה על ישיבות הממשלה: כיום, סדר היום לישיבת הממשלה אמנם חייב להיות מוגש לשרים 48 שעות לפני קיומה – אך סעיף 9 מאפשר לראש הממשלה לעקוף את הנוהל "לפי הצורך". 

היעדר התקנון עלול להביא לפיצוץ בין שני ראשי הממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

האם נתניהו יכול להביא נושא לסדר היום ללא הסכמת גנץ, שעות לפני הישיבה? שאלה טובה, חכו שינסה ואז כל צד יטען משהו אחר.

מי יחליף את נתניהו אם ייעדר מהישיבה? ניהול ישיבות הממשלה הוא באחריות רוה"מ. אם הוא נעדר, עליו למנות, לפי סעיף 13, שר שיחליף אותו. כאן עולה השאלה, מי מנהל את הישיבה אם נתניהו לא יכול להגיע – גנץ? לא בטוח. בתקנון רשום "השר שיקבע רה"מ". נזכיר כי גנץ אינו ממלא מקום, אלא רה"מ חלופי.

מוזמנים – רק מהצד של נתניהו: לפי סעיף 14 ד', "ראש הממשלה רשאי להזמין לישיבה מוזמנים נוספים אם ראה שנוכחותם חיונית". האם גנץ יוכל להזמין מומחים מטעמו, שישמיעו עמדה מנוגדת לזו שרוצה להציג רה"מ? למשל, בנושא היקף הסיפוח? זה לא כתוב בשום מקום. כאמור, חכו לפיצוץ הקרוב.

יש עוד: מה קורה ששר לא רוצה להשיב לשאלה? רה"מ יכול להעלות את השאלה לסדר היום של ישיבת הממשלה. אם שר רוצה ליזום חקיקה בתחום משרדו, אך שר אחר טוען שזה נוגע למשרד שלו. מי מחליט? כן, רה"מ בנימין נתניהו. מה קורה כשעולה נושא דחוף שעות לפני הישיבה – רה"מ יכול (אולי) להביא את זה על דעת עצמו.

זוהי רשימה חלקית בלבד. בממשלה פרטטית שבה יש שני צדדים עם כוח, שווה לכאורה, אנו מניחים שיש עוד פרצות. סביר להניח שנגלה אותן כשהמתח יגבר ואז כאמור כבר נהיה בשלב הגירושין.

מהשר זאב אלקין נמסר: "עבודת ההכנה שלנו עם ניסנקורן הסתיימה. מעריך שבקרוב התוצר יובא לאישור הממשלה". מלשכתו של השר אבי ניסנקורן לא נמסרה תגובה.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע)

המקום של כחול לבן אולי מובטח במהות (לא ניתן לפטר שרים על ידי רה"מ) אך לא עוגן בעבודה היומיומית של הממשלה, שם נראה שידו של רה"מ עליונה על רה"מ החליפי.
בשעת משבר, נגרר שוב לעימות על פרשנות התקנון שעשוי להביא לבחירות וממשלת מעבר שתתקשה ציבורית ומשפטית לקבל החלטות משמעותיות, כולל אישור תקציב המדינה. 

הכנסת עלולה להפוך לזירת התגוששות לטובת קמפיין בחירות ולא לטובת האזרחים. בנוסף, הוצאות מאות מיליוני שקלים נוספים לבחירות נוספות כשהמדינה בגירעון – היא על חשבוננו. 

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): תקנון, עכשיו.

פורר: "אפעל להכנסת גברים כחברים בוועדה למעמד האישה"

הוועדה לקידום מעמד האישה אישרה היום את מינוי ח"כ עודד פורר לתפקיד היו"ר. בהצבעה לא נכחה אף אחת מחברות הוועדה. פורר ציין כי הוא הגבר היחיד בוועדה, וכי יפעל "לתקן את המצב בשיח עם הסיעות" 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

ח"כ עודד פורר, שנבחר היום (שלישי) ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, אמר בנאום כניסתו לתפקיד כי יפעל לשינוי הרכב הוועדה ולהכנסת גברים לחברים בה. 

"כרגע מבחינת החברים הרשמיים בה זה חברות, אני הגבר היחיד, גם את זה נוכל לתקן בשיח יחד עם הסיעות", אמר היו"ר פורר בדיון. "אני חושב שצריכים לשבת פה חברים מכל גווני החברה. זה נושא חברתי, זה לא צריך להיות נושא נישה של מגדר מסוים".

"הוועדה לא קיימת רק לקידום נשים"

בחירתו של פורר עוררה ביקורת ציבורית בקרב ארגוני נשים, שטענו שאישה צריכה לעמוד בראש הוועדה. זו תהיה הפעם השניה שעומד בראש ועדה זו ח"כ ולא ח"כית: בכנסת ה-17 עמד בראשות הוועדה ח"כ גדעון סער (הליכוד).

אולי יעניין אותך גם:

"הנושא הזה הוא חברתי, אני מקבל באהבה את הביקורת ומאמין שמבחן התוצאה יקבע", ציין פורר. עוד ציין כי התחיל את דרכו הפוליטית כיועץ של השרה לימור לבנת, וכי היה מנכ"ל משרדה של סופה לנדבר.

ח"כ פורר במינויו היום ליו"ר הוועדה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"זה יכול להיות שינוי מרענן", הסכים ח"כ איתן גינזבורג בנושא. "הוועדה הזו לא קיימת רק לקידום נשים אלא כדי ליצור שוויון בחברה. זה נושא לא פחות חשוב בעת הזו. זה הוקם לקידום נשים אבל עם השנים הבנו שזה יותר רחב".

יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, ציין כי מינויו של פורר הוא הזדמנות לעסוק בנושאים משפחה כואבים – בכך רמז ככל הנראה למאבק הגברים הגרושים. "יש טענה שהוועדה צריכה להיכנס עמוק יותר לעולם המשפחה בכלל, על כל המשמעויות שנגזרות ממנו. יש הרבה ציבורים שיכולים למצוא בית לדברים שאולי הכי מטרידים והכי כואבים שאדם נאלץ להתמודד איתם".

חברת הכנסת קטי שטרית הגיעה לברך את פורר ואמרה: "היותך גבר רק יתן לזה פן נוסף וחשוב".

"שינוי מרענן". ח"כ פורר עם גינזבורג ולוין בעת מינויו (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

משחק הכיסאות

בעוד שהדיון הציבורי עסק במינוי גבר לראשות ועדה שתפקידה לקדם נושאים שחשובים לנשים, הוויכוח על המינוי מאחורי הקלעים היה כולו פוליטי ועסק בחלוקת ג'ובים. ההצבעה על המינוי הייתה אמורה להתקיים לפני שבועיים אך נדחתה שוב ושוב לאחר שסיעות האופוזיציה לא הצליחו להגיע להסכמה על חלוקת התפקידים בכנסת. 

לאחר ויכוחים בין הסיעות על תפקיד יו"ר הוועדה ועל נציגי הסיעות בתפקיד סגן יו"ר הכנסת, הוחלט כי ראשות הוועדה תהיה בידי סיעת ישראל ביתנו. 

יו"ר הכנסת, יריב לוין. "זה היה הריון ארוך" (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"המינוי הזה היה ההריון הכי ארוך בבחירת ראשי הוועדות", יאמר ו"ר הכנסת לוין. ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) הוסיף כי הוא "מברך את יו"ר הכנסת שקיבל החלטה אמיצה וחתך את המסטיק הזה". פורר המשיך וטען שה"מסטיק" לא היה "על זהות היו"ר, אלא על נושאים אחרים".

על הפרק: אלימות נגד נשים ופערי שכר

פורר ציין כי הנושאים הראשונים אותם יבחר לקדם יהיו אלימות נגד נשים ושבירת תקרת הזכוכית בשכר הנשים. "סיר הלחץ של הקורונה הבהיר את הדחיפות בעיסוק באלימות נגד נשים", אמר היו"ר הנכנס.

"הנושא השני הוא השתלבות של נשים בעבודה: פערי השכר, שכירות ועצמאיות שמרוויחות פחות. גם כאן נשים הן הראשונות להיפגע מהקורונה, גם בנתוני האבטלה וגם במצוקה הכלכלית. בכוונתי לפנות לכל הגופים הנוגעים לדבר, להתחיל ולקדם את הנושאים".

היו"ר היוצאת, ח"כ עאידה תומא סלימאן. לא הגיעה לדיון

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) טען כי "זו הזדמנות, במקום לעסוק בנשים המוכות, לקחת דווקא את הגברים המוכים ולהכניס אותם למקלטים, לבודד אותם מהחברה".

הוועדה לקידום מעמד האישה מוקדשת לקידום ותיקון סוגיות הנוגעות לאי-שוויון מגדרי. היו"ר היוצאת תומא סלימאן קידמה בוועדה דיונים בנושא המאבק בסחר בנשים ובזנות, אלימות כלפי נשים ואלימות מינית, בריאות נשים ונושאים רבים נוספים.

חברות הכנסת קטי שטרית וקרן ברק (ליכוד) הגיעו להשתתף בברכות לאחר ההצבעה. מלבדן, אף אחד מחברות הוועדה – מרב מיכאלי (העבודה), עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), תמר זנדברג (מרצ), יפעת שאשא ביטון (ליכוד), וע'דיר כאמל מריח (יש עתיד) – לא נכחה בהצבעה או בדיון. יש לציין שמועד ההצבעה פורסם כשעה בלבד לפני קיומו.

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים. פורר הכריז כי זה הנושא הראשון שיעסוק בו

על ההחלטה להמליץ על ח"כ פורר לתפקיד הצביעו לפני שבועיים שמונת חברי הוועדה שנכחו בדיון – גם אז לא היתה ביניהן אף לא חברת כנסת אחת.

כיום שתי נשים בלבד עומדות בראש ועדות בכנסת: מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) בראשות וועדת הפנים והגנת הסביבה, ויפעת שאשא ביטון (ליכוד) שעומדת בראש הוועדה המיוחדת בנושא נגיף הקורונה. 

אישה נוספת שמועמדת לראשות ועדה היא ח"כ טלי פלוסקוב (הליכוד) שמיועדת ליו"ר ועדת האתיקה. ועדה זו טרם הוקמה ומתעכבת במשרדו של יו"ר הכנסת יריב לוין.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

חקיקה חפוזה ומלאה בחורים – כך משנים את מבנה המשטר שלנו

בדיון שנמשך עד לשעה 2:30 לפנות בוקר ביום שישי, דנו בכנסת בשינויי החקיקה שיבטיחו את ההסכם בין כחול לבן לליכוד. בינג' צפייה באתר הכנסת מגלה שהדמוקרטיה הישראלית משתנה בתהליך רשלני, ללא דיון, ללא תשובות. החשש: הכחדת האיזונים והבלמים לטובת כוחם הבלעדי של שני ראשי הממשלה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

איך משנים מבנה משטרי של מדינה דמוקרטית בכמה שבועות? לאחר צפייה אדוקה בדיוני הכנסת בהם העבירו את החקיקה החפוזה והדרמטית בשבוע שעבר, בבינג' שנמשך לתוך השעות הקטנות של הלילה, התמונה מתבהרת; היועץ המשפטי לא מרוצה אבל אין לו ברירה, ליו"ר הוועדה אין תשובות וייתכן שאינו מבין בעצמו את החוק, לציבור אין דרך לדעת מראש על מועדי הדיונים וחברי האופוזיציה זכו להתעלמות עד שהתייאשו. 

או במילים אחרות: כללי המשחק שעיצבו את הדמוקרטיה בישראל משתנים בהליך חפוז, המנוהל באופן רשלני, ללא דיון ומובא לקריאה שניה ושלישית ללא מענה לשאלות מהותיות. הסיבה לחיפזון היא שכחול לבן רוצים לאשר את החוק לפני סוף השבוע, שבו צפוי פילבסטר ארוך וחסר תקדים מבחינת המתנגדים. 

המטרה היא לעגן את ההסכם על הרכבת הקואליציה בחקיקה טרם התקופה בה הכנסת יכולה לאסוף 61 חתימות כדי להמליץ על ח"כ לראשות הממשלה. בנוסף, הדיון בבג"ץ היום (שני) עשוי לאותת להם כי שינויי של חלק מהסעיפים לטובת חוקי היסוד עשוי להיות לא חוקתי.

פרק 2: דיון למראית עין – כך זה נראה, צעד אחר צעד

  • הכל קרה בשבוע אחד

לאחר שהונח החוק על שולחן הכנסת ב-23 באפריל, הוא אושר בקריאה הטרומית עוד באותו היום. זה קרה מבלי לאפשר לח"כים ולציבור לדון בסעיפי החוק ובהשלכותיו. לאור העובדה שוועדת החוקה טרם הוקמה, הקימו בכנסת ועדה מיוחדת לדיון בהצעת החוק לפני קריאה ראשונה.

ח"כ גינזבורג במעמד אישור הצעת חוק בקריאה טרומית. "הוא לא מבין את החוק" (צילום: מתוך אתר הכנסת)

ביום ראשון בשבוע שעבר החוק כבר הגיע לדיוני הוועדה בשעה 9:00 בבוקר. הדיון ערך 17 שעות, המשיך למחרת ועבר מיד להצבעה במליאה לקריאה ראשונה. ההצבעה אושרה במליאה ביום חמישי בסוף אותו השבוע. 

  • היועץ המשפטי: החקיקה בעייתית, אבל אפשרית

הדיון התנהל כך: היועץ המשפטי של הוועדה, גור בליי, מקריא חלק מהחוק ויו"ר הוועדה איתן גינזבורג מאפשר לח"כים להביע את דעתם ולשאול שאלות. השאלות לא זוכות למענה וסבב ההערות מסתיים לאחר שעתיים-שלוש. לאחר מכן היועץ המשפטי חוזר עם מענה לחלק מהשאלות – לפחות אלו שנוגעות למישור המשפטי. לדבריו, רובן מבהירות כי אכן יש בעיה, אך לא נחצה קו אדום. 

  • "יו"ר הוועדה לא מבין את החוק"

הדיון ממשיך באותה הדרך. יוזם החוק ויו"ר הוועדה איתן גינזבורג ממלא פיו מים, השאלות מופנות לייעוץ המשפטי וכך הלאה. במהלך הדיון הפניתי שאלה לאחד הח"כים המשתתפים ושאלתי: מדוע אתה לא מפנה את השאלות ליוזם החוק, גינזבורג? "הוא לא מבין אותו", השיב לי. 

ואכן, גינזבורג לא היה מסוגל להבהיר ולענות לשאלות – אפילו לא לשאלה: מה סדר היום של הוועדה?

מדי פעם ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) נותן תשובות כלליות: "ממשלת חירום", "כורח הנסיבות", "פריטטי". אלו אמירות שבהמשך החל לחזור עליהן גם ח"כ גינזבורג. 

  • אין תשובות, ממשיכים לדהור

לאחר הדיון במליאה חזר החוק לוועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית. היו"ר גינזבורג שנראה נחוש לסיים עוד באותו היום דיון שהחל בשעה 16:15 סירב לומר לח"כים מה צפי הסיום. הפעם ניכר כי היה יותר סבלני, אך השאיר שאלות רבות ללא מענה. 

תהליך הדיון היה דומה לקודמו: גם הפעם יו"ר הוועדה פתח את הדיון להתייחסויות לאחר קריאת החוק, אך לא ענה לשאלותיהם המהותיות של הח"כים. היועץ המשפטי בליי המשיך להבהיר, שוב, כמו בפעם הקודמת, שנשארו שאלות רבות ללא מענה. 

  • לציבור אין דרך לעקוב

הדיון לא פורסם לציבור מראש – הוא לא הופיע באתר הכנסת עד שהחל. בדרך כלל דיוני מליאה וועדות כנסת מפורסמים באתר כדי שהציבור יוכל לעקוב ואם ירצה אפילו ישתתף לבקשתו. דרך התנהלות זו מעקרת את יכולתו של הציבור לעקוב אחרי שינוי המשטר של שמתרחש בימים אלו. מהתנהלות הוועדה ניתן לדמיין שמדובר פה בהליך פנימי ושולי.

מפלצת דו ראשית: איך מנהלים משרד עם שני שרים?

הליך החקיקה של הוועדה לא גמור. יו"ר הוועדה השאיר פתח עצום לפרשנות שעשויה להוביל לקטסטרופה חוקתית וניהולית בממשלה שתקום. זו החלטה שתפגע בהמשך במדינת ישראל. הנה כמה מהבעיות שלא זכו למענה:

  • שני שרים: החוק יאפשר למנות שני שרים במשרד, שני שרי חינוך, שני שרי אוצר ועוד. מי יהיה השר האחראי, איך ימנו מנכ"ל? כשמבקר המדינה ידפוק בדלת ויבקש התייחסויות לפעולות המשרד – מי יענה עליהן? שאלות שלא זכו למענה.

  • פיטורי שרים: תארו לכם ששר הביטחון פועל כנגד עמדת ראש הממשלה. מעשה שלא יעלה על הדעת במצב רגיל – אבל בממשלה שתקום הוא הופך להיות לגיטימי לפי החקיקה החדשה. זאת, מאחר וראש הממשלה לא ממנה את השרים וגם לא יכול לפטר אותם. רצה רה"מ בנימין נתניהו להעביר מתפקידו שר שורר? הוא פשוט לא יכול.
  • זיקות: בחקיקה החפוזה נולד מונח יצירתי שיוצר מבנה חוקתי חדש בישראל. כל שר בממשלה צריך להצהיר עם מינויו על "זיקה" לאחד משני הראשים: בני גנץ או בנימין נתניהו. מה משמעותה של הזיקה? איך היא עובדת? מה קורה כששר רוצה לשנות זיקה? שאלות פתוחות שלא קיבלו מענה.
  • אחריות מיניסטריאלית: בוטלה בפועל האחריות המשותפת של השרים, כלומר אחריותם להצלחות או לכשלים של הממשלה. במצב החוקתי הנורמלי, שרים אחראים למעשי הממשלה, גם אם הם לא מסכימים עם ההחלטות. במבנה שיוצרים נתניהו וגנץ האחריות הזו בטלה. 

בנימין נתניהו ובני גנץ. החקיקה החדשה מעניקה לשניהם כוח בלתי מרוסן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

  • קיזוזים: בממשלה רוצים ליצור מנגנון "קיזוז" להצבעות. לדוגמה, אם נתניהו ימנה 10 שרים וגנץ 20 – כל שר מהצד של נתניהו יהיה שווה בהצבעה לשני שרים מהצד של גנץ. איך כל זה יעבוד? התשובה של ח"כ גינזבורג היא שזה "ייקבע בתקנון הממשלה". כלומר, יו"ר הועדה מתעלם מכל השינויים הדרמטיים שהוא מבצע במו ידיו ואומר – את הפרטים נסגור אחר כך.
  • ביטול עקרון הרוב: החדשות הרעות מכולן הן שתיקון החקיקה הופך למשימה בלתי אפשרית. הוועדה מבקשת לעגן את החוק ברוב של 75 ח"כים, כלומר אם הממשלה הבאה תרצה לשנות אותו כי זה יקשה על הרציפות התפקודית שלה, או מהרבה מאוד סיבות שקשה לחזות עכשיו – היא תזדקק לרוב זהה, של 75 ח"כים. 

ייתכן שגם מי שעכשיו מעודדים את החקיקה, ירצו בכל זאת לערוך שינויים מאוחר יותר – מה שלא יתאפשר עוד. עוד תרחיש אפשרי הוא פנייה לבג"ץ כדי שיוציא את הערמונים מהאש. ברגע הזה, כפי שמזהיר ח"כ עופר שלח מ"יש עתיד", כשכולם יעמדו על הגדרות, נחווה התנגשות מוסדית בין הרשויות: הכנסת, הממשלה ובג"ץ.

ואז הגיע יועז הנדל, ולקח לנו 6 מיליון שקל

לאחר ששאר חברי הכנסת פרשו במחאה על כך שיו"ר הוועדה איתן גינזבורג לא מעדכן מהו סדר היום של הוועדה ומה צפי הסיום, הוא נשאר יחד עם הייעוץ המשפטי, ח"כ אבי ניסנקורן (שבעיקר בא לוודא שגינזבורג מזדרז) וח"כ שלמה קרעי מהליכוד. 

ואז נכנס אל החדר ח"כ יועז הנדל שפרש ממפלגת תלם, יחד עם שותפו ח"כ צביקה האוזר. במהלך שאינו נוגע בהקמת ממשלה פריטטית והבטחת הרוטציה, הכניסו הנדל והאוזר תיקון חקיקה שיאפשר להם לזכות במימון מפלגות: כשלושה מיליון שקלים בשנה.

שומרי הסף – של הארנק שלהם. חברי הכנסת צבי האוזר ויועז הנדל (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

השניים מבקשים לחמוק מסנקציה שמונעת מח"כים להתפלג בשנתיים הראשונות של הכנסת מהמפלגה שנבחרו באמצעותה. בטווח הקצר מדובר ברווח כספי – בטווח הרחוק המשמעויות מרחיקות לכת: ביטול הסנקציות יבטל את הסכנה המרחפת על ח"כים שרוצים להתפלג ממפלגתם, וכך לא רק שהם לא יקנסו, אלא גם יקבלו צ'ופר. 

הנדל התיישב ביום שישי בשעה 1:30 לפנות בוקר והסביר שהאוזר והוא מבקשים את המימון לטובת ייצוג ועבודת המפלגה. קרעי מהליכוד שאל מדוע מפלגת תלם ממשיכה לקבל מימון בגינם? כלומר, למה גם מפלגת תלם מקבלת מימון וגם מפלגת "דרך ארץ", שבה יושבים השניים לאחר שהתפלגו? הרי הדבר ההוגן, לשיטתם, הוא שהמימון יעבור לסיעתם בלבד.

אולי סיבה טובה לכך היא שלהנדל והאוזר עומדים בתלם חובות בסך קרוב ל-2 מיליון שקלים. אם יקחו את הזכויות מתלם יאלצו לקבל על עצמם גם את החובות. מדובר בחוב שיגזול להם בשנה הקרובה חצי מהמימון השוטף. אם יהיו בחירות נוספות בקרוב, הנדל והאוזר יאלצו קודם להשיב את החוב – מה שכנראה פחות קוסם להם.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלי?): תיקוני החקיקה מאיימים להפוך את שיטת המשטר לישראל לריכוז כוח בידי שני אנשים: ראש הממשלה הראשון וראש הממשלה השני. הקואליציה מאבדת מכוחה בכנסת וגם השרים עשויים להפוך לחברים בממשלת בובות. כל זה קורה תוך ימים אחדים, כשיו"ר הוועדה מתעלם מהחורים החמורים בחקיקה ורואים לנגד עיניהם רק את המירוץ לראשות הממשלה ה-35.

כשאין פיקוח מצד הכנסת והקואליציה הופכת יותר ויותר צייתנית, נעלמים האיזונים שמרסנים את כוחו של המנהיג. במקרה הזה – שני מנהיגים. 

מעש"י" (מה לעשות כדי לתקן?): הדבר הראשון הוא להבין ולדעת. המהלך הזה נעשה תוך ידיעה שמרבית הציבור לא מבין את השלכות החוק. הפיצו את המידע לכל מי שאתם מכירים. תוכלו להצטרף להפגנה הדיגיטלית שלנו "אומרים לא לדו-קטטורה!", שבה פרסמנו רשימת דרישות לנבחרי הציבור.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? פנה/י לעיתונאי עידן בנימין