פוסטים

האוצר והרווחה מתחמקים: הסגר מתהדק, והתקציב שהובטח למאבק באלימות במשפחה לא הועבר

החמרת הסגר לא לוותה בתכנית ברורה למניעת אלימות במשפחה ● שר הרווחה איציק שמולי הבטיח תקציבים שלא הגיעו ● צפויה עוד עליה באלימות לאור הסגר ● המומחיות מזהירות: "התעלמות מוחלטת מנשים וילדים בקבלת ההחלטות"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

מאז שהחלו הדיבורים על סגר נוסף לפני כמה שבועות, ניסינו ב"שקוף" לברר איזו תכנית מציע שר הרווחה, איציק שמולי, למניעת אלימות במשפחה. בתקופת משבר כמו זאת השהות הכפויה בבתים היא פצצה מתקתקת – ונשים הולכות לשלם את המחיר. שמולי פיזר הבטחות בסך מיליוני שקלים אבל למרות ניסיונות חוזרים ונשנים שלנו להבין איפה הכסף שהובטח, במשרד הרווחה וגם במשרד האוצר התחמקו שוב ושוב מתשובה. 

"הכסף יעבור בימים הקרובים", אמרו, ובכל אחד מהמשרדים האשימו את המשרד השני בעיכוב. בשבוע האחרון זו כבר הפכה לשגרה: בכל בוקר פנינו למקלטים לנשים נפגעות אלימות ולמרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, במטרה להבין אם הכסף המובטח הועבר. אבל בכל יום התשובה נותרה זהה: "עדיין לא".

הפגנה נגד רצח נשים (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

העליה במקרי האלימות במשפחה בתקופת הסגר צפויה כבר חודשים. החל מאתמול (שישי) סגרו את כולנו בבתים כמעט מבלי אפשרות לצאת, ונשים רבות יכלאו גם בתוך סיוט של אלימות, אבל לממשלה שוב אין תכנית מסודרת להתמודדות עם העליה במקרים או למניעתם. בחודשים האחרונים התגאו במשרד הרווחה שוב ושוב בהעברת תקציבים למניעת אלימות במשפחה ובפתיחת מקלטים נוספים, אבל המציאות מראה תמונה שונה: ההבטחות מפוזרות אבל התקציבים תקועים במשך חודשים, והעמותות נמצאות בחוסר ודאות מוחלט וקורסות תחת העומס.

עוד בנושא:

"נעשה כל שביכולתנו כדי שבתקופת הסגר וגם לאחריה יינתן מענה מיידי ומקצועי במטרה להציל יחד את הנרצחת הבאה", כתב שר הרווחה איציק שמולי בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו בשבוע שעבר, רגע לפני שהתחיל סגר ראש השנה. כבר למחרת כמעט נרצחה אישה על ידי בן זוגה במצפה רמון, ואחרי יומיים גבר ניסה להצית את אישתו בבוקעאתא שבצפון.

אסור לנו להשלים עם מצב שבו הסגר יהפוך למלכודת של אלימות ופחד עבור נשים וילדים. בגל הראשון אחוז הדיווחים על מקרי…

Posted by ‎איציק שמולי | Itzik Shmuli‎ on Thursday, September 17, 2020

ייתכן שהמקרים הללו היו יכולים להימנע: כבר במרץ התריעו ארגוני נשים, חברות כנסת וגם ארגון הבריאות העולמי על העליה הצפויה במקרי האלימות. לממשלה היתה חצי שנה לתכנן את המאבק במגיפת האלימות כלפי נשים.

בחרנו להתעקש על ההבטחה של השר שמולי כי זאת לא עוד הבטחה של פוליטיקאי – מדובר בחיים ומוות. מהשבועות האחרונים עולה תמונה מדאיגה של חוסר בתכנית ברורה וקושי בהעברת תקציבים, תוך התעלמות מצרכים של ציבור גדול באוכלוסיה שעשוי להיות בסכנת חיים. 

בית פוגעני

"בתקופת משבר הקורונה כל המשפחות בישראל נמצאות במצב לחץ מתמשך: גם כלכלית, גם בריאותית, גם בגלל הנתק ממערכות שמספקות תמיכה", אמרה לנו השבוע פרופ' כרמית כץ מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. "אפשר להתגבר על סיר הלחץ כשיש מדיניות שמקצה משאבים כדי למנוע ממצבי אלימות מלהתרחש. אבל בישראל זה מאוד בולט מול מדינות אחרות: אין מדיניות שמגנה על ילדים ונשים בתקופת הסגר והקורונה".

לדברי פרופ' כץ, קובעי המדיניות התעלמו מצרכים של ילדים ונשים בהתמודדות עם משבר הקורונה. "בתקופת הקורונה ילדים ונשים הפכו להיות דמויות בלתי נראות בחברה הישראלית. נשים וילדים מבינים שהם לא רלוונטים אז הם לא פונים לעזרה והם לא מספרים. בגלל שהם מרגישים שהם לא חשובים, הם מרגישים שהם צריכים לשתוק כי יש דברים יותר חשובים מהם, כמו הבריאות של המשפחה המורחבת והמצב הכלכלי".

ראש הממשלה נתניהו והזמרת נועה קירל בסרטון שפרסם ראש הממשלה (צילום: צילום מסך)

"אם ילדים ממולכדים בתוך בית פוגעני, ומקבלים מסר שהם בסוף סדר העדיפויות – הם לא ידווחו", הסבירה כץ. "המדיניות מפספסת שבית ספר הוא לא בייביסיטר לילדים או מקום להישגים אלא גורם שומר ומגן על ילדים. במקומות בהם סגרו בתי ספר, ילדים היו ביותר סיכון".

הבטחות ללא כיסוי של משרד הרווחה

כחלק מהנסיון להתמודד עם העליה הצפויה באלימות בתוך המשפחה הבטיח שר הרווחה שמולי כי יעביר עשרה מיליון שקלים לצורך התמודדות עם המשבר, מתוכם 300 אלף שקלים יועברו לכל מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן כפיצוי על ההוצאות החריגות בתקופת הגל הראשון. 

בשבועות האחרונים הבטיחו השר ונציגי המשרד שוב ושוב כי הכסף הועבר. כשפנינו למשרד הרווחה בשבוע שעבר, התחייבו כי הכסף יגיע "בימים הקרובים". בדקנו עם מספר מקלטים כל יום בשבוע האחרון: אף מקלט לא קיבל את הכסף.

בדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה בשבוע שעבר, סיפרה נציגת משרד הרווחה כי נפתחו שני מקלטי חירום לקליטת נשים וילדים לתקופת בידוד. אבל זה לא ממש מדויק – בפועל רק מקלט אחד ממשיך לפעול עד היום. השני נסגר תוך זמן קצר. 

במשרד הרווחה התגאו גם בהקמת שני מקלטים נוספים שאמורים להיפתח כבר בנובמבר. בדקנו – נכון לסוף ספטמבר האישורים להקמתם עדיין לא הועברו לעמותות שאמורות להתחיל להפעיל את המקלטים החדשים. אז משרד הרווחה מבטיח, אבל לא מעביר את הכסף והאישורים ומהעמותות מצופה לשלם שכר דירה, לגייס עובדות ולשלם חשבונות – ללא תקציב ועל בסיס ההבטחה שהאישורים יגיעו בעתיד. 

בהודעה רשמית שהפיצה דוברות משרד הרווחה נכתב כי המשרד "האריך את פעילותו של המקלט הייעודי לנשים וילדים נפגעי אלימות שנפתח במהלך הגל הראשון במטרה לענות על הצורך בבידוד ולהקל על נשים את הכניסה למקלט גם בתקופת הסגר" – עם זאת, בעמותה שמפעילה את המקלט לא קיבלו אישור על הארכת הסכם הפעילות שלו.

שר הרווחה, איציק שמולי

משרד הרווחה הבטיח תקציב גם למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. למרכזים הועברו השנה רק 25% מהתקציב השנתי, ומשרדו של שמולי התחייב להשלים את הסכום. גם הכסף הזה לא הגיע ליעדו.

"אנחנו לא יודעות מה המדינה מתכננת לסגר הקרוב. לא פנו אלינו", מספרת נאילה עואד-ראשד, מנכ"לית עמותת 'נשים נגד אלימות' שמפעילה מקלט ומרכז סיוע. "מה התכנית להגנה על חיי נשים בסגר הזה? מי הולך לעזור לנשים שצריכות גם לטפל בילדים וגם לעבוד במקומות חיוניים? בכלל לא חשבו על זה. העיקר שאנשים יישארו בבית. לא מפריע לקובעי המדיניות שנשים נסגרות בבית עם אדם אלים".

"לא לחכות שאנשים במצוקה יפנו לרשויות"

כדי לנסות להתמודד עם הסיטואציה המורכבת של הסגר, במשרד הרווחה השיקו בשבוע שעבר שאלון לזיהוי עצמי של מערכת יחסים אלימה. השאלון האנונימי קיים בשפות עברית, ערבית, רוסית ואנגלית, ומאפשר לכל אחת ואחד לענות על מספר שאלות כדי להעריך את רמת הסיכון בקשר, ובמידת הצורך לפנות לעזרה. 

בהודעת משרד הרווחה נאמר כי "במשרד מקווים כי השאלון יסייע לאנשים רבים לשים לב לתמרורי האזהרה ולפנות לקבלת עזרה בשלבים מוקדמים". עם זאת, על אף חשיבות השאלון, כדי למלא אותו יש צורך בחיפוש יזום שלו באתר משרד הרווחה – והוא לא מופיע, למשל, בחיפוש של מילים רלוונטיות בגוגל. בסוף השאלון מופיעים פרטים ליצירת קשר עם שירותי הרווחה, אבל אם ממלאת הטופס בוחרת שלא לעשות זאת, אין מעקב או דרך ליצור איתה קשר. השאלון אכן חשוב, וכך גם השמירה על פרטיות המשתמשות בו – ועם זאת, הדרך לבקשת העזרה ארוכה ומלאת חיכוכים.

חברת הכנסת סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת) קוראת לממשלה לפנות לנשים בצורה יותר ישירה – ולא לחכות שהן יפנו לעזרה ביוזמתן. "לא צריך לחכות לאנשים במצוקה שיפנו לרשויות, כי אין אמון. אנשים טובעים במצוקות שלהם והממשלה עדיין מצפה שיחפשו את האתר, יפנו ויחכו לתשובה".

חברת הכנסת סונדוס סאלח

לדבריה, לממשלה יש את הכלים להנגיש את הסיוע לכל הנשים בישראל. "כמו שהם יודעים לעשות מעקב אחרי מבודדים ולשלוח הודעות לכל אזרח ואזרחית. אפשר לשלוח את השאלון לכל טלפון, או לפנות דרך לשכת הרווחה בכל ישוב וישוב. אם צריך, שיוסיפו תקנים ויתקשרו לאנשים". 

"צריך לעשות מיפוי של כל הבתים שנמצאים בסיכון לאלימות״, מוסיפה סאלח, ״כשהם רוצים הם יכולים לעשות את זה. צריך לעבור בית בית ולוודא שאישה לא תירצח בעוד כמה ימים".

מיצג מחאה נגד רצח נשים בירושלים, עם מודעות אבל לנשים שנרצחו על ידי בני זוגן (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

עמותת 'רוח נשית' מסייעת לנשים נפגעות אלימות לבסס עצמאות כלכלית ולצאת ממצב הסיכון. תמר שוורץ, מנכ"לית העמותה, מספרת שהמשבר ממשיך להקשות גם לאחר היציאה מהבית המסוכן. "גם אצל המטופלות שלנו, שכבר התרחקו מהבעל האלים, הלחץ גדל – רבות מהן מפוטרות ומאבדות את עבודתן, ולאלה שלא אין בן זוג או מסגרות חינוכיות. כל העול נופל עליהן והן לא יכולות להגיע לעבודה כי הן צריכות לטפל בילדים. אנחנו בדרך כלל עוסקות בשיקום תעסוקתי אבל עכשיו חלק מהמטופלות שלנו הגיעו למצב של רעב ועברנו לחלק תווי קניה ואוכל".

"יום אחד הבעיה הבריאותית של הקורונה – יפתרו. אבל הבעיה החברתית תהדהד שנים", אומרת שוורץ. "התקדמנו כבר במאבק באלימות, ועכשיו אנחנו הולכים אחורה. אני 32 שנה עובדת סוציאלית – אני לא זוכרת כזאת תקופה קשה מבחינה חברתית במדינת ישראל".

מיצג נגד אלימות נגד נשים בכיכר הבימה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

סדרי עדיפויות

לדברי פרופ' כרמית כץ, מדינות אחרות בעולם הראו שאפשר להגן על ביטחון הנשים והילדים גם בזמן משבר הקורונה – וזה תלוי בסדרי עדיפויות. "המשבר מתחיל בבריאות אבל מה שישאר אחריו הם גלי אובדניות וגלי אלימות שיצאו מכלל שליטה. מדינות כמו גרמניה, קנדה ואוסטרליה הבינו שהקורונה היא קודם כל משבר חברתי ומשבר של בריאות הנפש. הן מספקות הגנה לנשים ולילדים בתוך המשפחה: העובדות הסוציאליות מוגדרות כחיוניות ומקבלות משאבים מתוגברים עבור הפעילות שלהן, כדי שיוכלו לתמוך במשפחות. יש להם כלים יצירתיים לסיוע – בקנדה למשל יש לילדים אפשרות לפניה שקטה, שמציעה במהירות מישהו קרוב שיכול לספק עזרה".

אצלנו, מסבירה כץ, המצב שונה. "יש התעלמות מוחלטת מילדים ונשים. הבעיות הן לא תקציביות – צריך להגדיר את סדרי העדיפויות ולראות מי האוכלוסיות שהמדינה צריכה לקחת עליהן אחריות. את המחיר של חוסר הטיפול בילדים ונשים היום, נשלם בעתיד".

זקוק/ה לעזרה? כל המספרים של קווי הסיוע כאן

במידה ונפגעתן/ם או הייתן עדות לאלימות, התקשרו למשטרה (100) או לקו הסיוע של משרד הרווחה (118).

קו חירום ארצי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: 1202

מוקד נעמת לאלימות במשפחה: 9201*

פניה שקטה 24/7 למשרד הרווחה: 055-7000128

הקו החם של עמותת בת מלך לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מהתעללות: 1-800-292-333

קו בערבית 24/7 – מרכז הסיוע של נשים נגד אלימות: 04-6566813, או בפניה שקטה דרך האתר

מרכזי משרד הרווחה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברחבי הארץ – רשימת הטלפונים כאן

קו החירום של עמותת לא לאלימות נגד נשים: *6724

ייעוץ משפטי של ויצו בדיני משפחה 03-6923791

קו של ויצו לנשים בעבודה 03-6923825

קו של ויצו לגברים במעגל האלימות 1-800-393-904

אתר סה"ר – סיוע רגשי לאנשים במצוקה נפשית במצבי משבר

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

מקרי האלימות במשפחה צפויים לזנק בסגר, ושוב הממשלה לא מוכנה

בגל הראשון הייתה עליה של עשרות אחוזים בפניות לקווי הסיוע לאלימות מינית ואלימות במשפחה שר הרווחה הבטיח תקציב לכל מקלט חירום, אבל הכסף לא הגיע מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית קיבלו פחות מ-25% מהתקציב השנתי עמותות הסיוע קורסות תחת העומס ויש צורך בפתרונות נוספים משרד הרווחה: תקציב של עשרה מיליון שקלים יועבר בימים הקרובים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

בתקופת הגל הראשון, בשלושת החודשים שבין מרץ למאי, עלה מספר הפניות לקווי החירום של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בעשרות אחוזים. הסגירה בבתים, הבדידות והחרדה הבריאותית והכלכלית גרמו לקושי נפשי לנשים רבות, וחלקן נאלצו להישאר סגורות בבית עם הפוגע שלהן. בחודש ינואר הגיעו לקו החירום של משרד הרווחה 472 פניות בנושא אלימות. במאי המספר כבר הגיע לפי ארבע – 1,870 פניות.

אולם למרות שהנתונים ידועים, זה חודשים ארוכים שהמקלטים לנשים נפגעות אלימות ומרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מחכים לתקציבים מהממשלה. בסוף אוגוסט הכריז שר הרווחה, איציק שמולי (העבודה), כי הממשלה אישרה העברה של עשרה מיליון ש"ח לתחום האלימות כלפי נשים וילדים, בהם פיצוי של 300 אלף ש"ח לכל מקלט על תקופת הגל הראשון. היום אמר נציג משרד הרווחה ל"שקוף" כי הכסף אושר סוף סוף באגף התקציבים באוצר – אך נכון לרגע פרסום הכתבה הכסף לא הועבר, ולא ברור מתי יעבור

מפגינה נגד רצח נשים (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

נשים נפגעות ואין להן לאן ללכת

"היתה עליה של 73 אחוזים בפניות לקו החירום בוואטסאפ. הסגר עורר טריגר של טראומה והרבה נשים קרסו נפשית עד כדי הגעה לאשפוזים", סיפרה השבוע מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו. "יש תורי המתנה של חודשים בקבלת טיפול נפשי מהמדינה, ובסגר הראשון הרבה מהטיפולים פסקו. הפעם אנחנו דורשות שיהיו טיפולים מרחוק, ושכל העובדים יוגדרו כחיוניים. שחס וחלילה לא יוציאו עובדים לחל"ת". 

יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, סיפרה ל"שקוף": "נהלי הזכאות לטיפול רפואי אונליין למי שנפגעה מינית מעורפלים מאוד. הזכאות היא ב'מקרים חריגים' – אבל אין קריטריונים ברורים. יש אונס חריג ואונס לא חריג?". לדבריה, לא ברור למי מאושר טיפול כזה. "בינתיים לא ידוע לי על מקרה אחד שבו הוחלט שהנפגעת זכאית", אומרת שרר. "אנחנו לא יודעות מה המקרה החריג שבו זה יאושר, ולמשרד הבריאות הפתרון".

יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית

לדברי שרר, יש צורך דחוף במקלט חירום לנשים שנפגעו וצריכות מענה בזמן שבו המדינה תחת סגר ובידוד. "הכי דחוף זה מקום להעביר אליו נשים נפגעות אלימות מינית. אם בחורה נפגעת על ידי השותף שלה, אין לה לאן ללכת – אם יהיה סגר אנחנו שוב נוצף במקרים האלה. חייב להיות בידוד לנשים ומענה לנשים שעוברות פגיעה מינית בבית". 

"המסה הקריטית של הפגיעות היא של אנשים מוכרים בתוך מערכות יחסים", מסבירה אורית סוליציאנו. "למרכזי הסיוע מגיעות 50 אלף פניות בשנה. אין ספק שבתקופה של סגר צריך למצוא פתרונות לנשים שחיות בבתים פוגעניים. הרבה צעירות שאיבדו את עבודתן ואין להן לאן ללכת, חוזרות לבית פוגעני".

חצי שנה של הבטחות

כבר בחודש מרץ ביקשה ח"כ עאידה תומא סלימאן ממשרד הרווחה, כשזיהתה את הצורך האקוטי שעולה מן השטח, כי יעביר פיצוי למקלטים שעבודתם צפויה לגדול משמעותית בעקבות המגיפה.

ח"כ עאידה תומא סלימאן. דרשה תקציב למקלטים עוד במרץ

אבל רק בסוף אוגוסט הודיע שר הרווחה שמולי כי אושר תקציב של 10 מיליון שקלים למקלטים, בהם פיצוי מיידי של 300 אלף ש"ח לכל מקלט. היום הודיע לנו משרד הרווחה, כאמור, כי הכסף צפוי לעבור בימים הקרובים לאחר ש״ניתן אור ירוק״ מהאוצר, אולם גורמים עימם שוחחנו טוענים כי התקציב עדיין לא עבר. ובינתיים, ערב ראש השנה, הכסף לא הגיע למקלטים – שקורסים תחת העומס.

ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה היום ל"שקוף": "כשאומרים לאנשים שהם נכנסים לסגר, מבקשים מהם להיות במקום הכי בטוח עבורם – הבית. אבל במקרה הזה אנחנו מדברות על נשים שמבקשים מהן להיכנס לגיהנום האישי שלהן – להיות בבית עם האדם האלים".

למרות שעברה חצי שנה מאז העליה במקרי האלימות בגל הראשון, הרבה דרישות נותרו ללא מענה. "בתחילת הגל הקודם אולי לא ידעו איך להתכונן. אבל אחרי שאנחנו למודי ניסיון אני עדיין לא רואה שהמשרדים מתייחסים כמו שצריך", אמרה ח"כ תומא סלימאן. "המקלטים שילמו המון כסף שלא היה חלק מסל השירותים שלהם ועדיין לא פוצו על זה. מדברים כבר חודשים על קמפיין – ביקשתי שהוא יתחיל לקראת הסגר, כדי שהנשים ידעו שגם אם הממשלה אומרת להן להישאר בבית, יש להן גם את הזכות לצאת מהבית ולבקש עזרה. שלא יחמירו עם עצמן כי אסור לצאת".

בישראל פעילים אחד עשר מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. בגלל שלא אושר תקציב מדינה, התמיכה הממשלתית במרכזים לא הגיעה – ועד יולי הם עבדו ללא סיוע ממשלתי. במשרד הרווחה מדברים על צורך בתקציב של תשעה מיליון שקלים בשנה לכל המקלטים, אבל בגלל שאין תקציב מדינה, אושרו רק 5.8 מיליון ש"ח – מהתקציב של 2019. בפועל, המרכזים קיבלו פחות מרבע מהתקציב המקוצץ. "כמרכז סיוע לא קיבלנו סיוע מהמדינה עד יולי. ביולי קיבלנו פחות מ-25% מהסכום שאושר בתקציב 2019", מספרת נאילה עואד-ראשד, מנכ"לית עמותת נשים נגד אלימות.

"למקלט לנשים נפגעות אלימות הבטיחו 300 אלף ש"ח אבל זה עוד לא אושר", הוסיפה עואד-ראשד. "שאלו אותנו אם נוכל לפתוח עוד מקלט לנשים. ביוני אמרו שנקבל את כל האישורים כי המקלט מאוד נחוץ – היום אנחנו עדיין מחכות לאישור. נשים משלמות בחיים שלהן, הן באמת צריכות מקום מוגן. למה צריך כל כך הרבה זמן ובירוקרטיה עד שיהיה עוד מקום שיגן על חיים של נשים?".

חדר מיון לנשים שנפגעו

בישראל מפוזרים 14 מקלטים לנשים נפגעות אלימות. בעקבות הקורונה הוקם מקלט נוסף, שמאפשר בידוד של המשפחות לפני הכניסה למקלט הבא. רבקה נוימן, מנהלת האגף למעמד האישה ב"ויצו", סיפרה ל"שקוף" כי "בגל הראשון ביקשנו ממשרד הרווחה להקים מקלט חירום, הוא פועל עד היום באופן מלא כל הזמן. קיבלנו עד היום 85 משפחות. רק בשביל להבין זאת כמות המשפחות ששוהה בשניים וחצי מקלטים במשך שנה שלמה". 

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בתל אביב

"המקלט מתפקד כחדר מיון: משפחות מגיעות, שוהות את השבועיים שנדרשים כדי לוודא שהן לא חיוביות לקורונה, ואז כשברור שהמשפחה בריאה היא עוברת הלאה", אמרה נוימן.

לדברי אחת ממנהלות המקלטים שביקשה שלא לציין את שמה בכתבה, יש צורך במקלט בידוד נוסף, אליו יהיה ניתן להפנות משפחות. "יש כמה וכמה מקלטים שהיה בהם מקרה של קורונה והיה צורך לעשות בידוד של נשים וילדים בחדרים. צריך לפתוח עוד מסגרת למקלט בידוד. אם המגמה תמשיך ותהיה עליה במספר ההפניות למקלטים אז צפוי שלא יהיה מקום. ברגע שמקלט הבידוד יתמלא והמקלטים האחרים גם יהיו מלאים, זה מה שעלול לקרות".

ומה עם היום שאחרי?

"המקלט הוא לא מסגרת לכל החיים אלא לחצי שנה או שנה", מספרת נוימן. "המציאות החיצונית יצרה סוג של פקק: ממרץ ועד סוף הסגר אי אפשר היה להוציא משפחות. על כך נוספה המציאות הכלכלית הקשה שבחוץ, וגם הליכים משפטיים לא עבדו כבשגרה. הרבה דברים בשגרת המקלטים השתבשו".

מיצג נגד אלימות נגד נשים בכיכר הבימה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

עוד הוסיפה כי "חלק מסיכוי ההישרדות של משפחה בקהילה הוא הכנסה שמספיקה לממן את החיים בחוץ, וגם זה הסתבך – כמו שלכולנו זה הסתבך. פנינו בעבר למנכ"ל משרד הרווחה עם מחשבה שאולי נקים מסגרות מעבר שיאפשרו נחיתה רכה של משפחות יוצאות מקלט בחוץ. זה לא הולך לקרות".

נוימן סיפרה כי "בזמן הקורונה עשינו כאן גיוס משאבים ותמכנו בצרכים הבסיסיים של למעלה מ-80 משפחות יוצאות מקלט. המשפחות האלה חוו את המשבר אבל לא היו מספיק זמן באותו מקום עבודה כדי שתהיה להן הכנסה. ברגע שסיפקנו להן את הצרכים הבסיסיים והן לא היו בסכנה של חרפת רעב, הוצאה מדירה, ניתוק חשמל – כולן החזיקו מעמד ולא חזרו לבית האלים. זה חיזק את התחושה שלנו שהסיוע שנדרש הוא ממש בצרכים הבסיסיים".

***

במידה ונפגעתן/ם או הייתן עדות לאלימות, התקשרו למשטרה (100) או לקו הסיוע של משרד הרווחה (118).

קו חירום ארצי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: 1202

מוקד נעמת לאלימות במשפחה: 9201*

הקו החם של עמותת בת מלך לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מהתעללות: 1-800-292-333

קו בערבית 24/7 – מרכז הסיוע של נשים נגד אלימות: 04-6566813, או בפניה שקטה דרך האתר

מרכזי משרד הרווחה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברחבי הארץ – רשימת הטלפונים כאן

קו החירום של עמותת לא לאלימות נגד נשים: *6724

ייעוץ משפטי של ויצו בדיני משפחה 03-6923791

קו של ויצו לנשים בעבודה 03-6923825

קו של ויצו לגברים במעגל האלימות 1-800-393-904

אתר סה"ר – סיוע רגשי לאנשים במצוקה נפשית במצבי משבר

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

שילמנו השנה כ-66 אלף ש"ח על חבילות גלישה בחו"ל של ח"כים בחופשות פרטיות

שילמנו עשרות אלפי שקלים על חשבונות הטלפון של הח"כים בחופשות פרטיות בחו"ל בשנה החולפת. נתונים בלעדיים מספקים הצצה לאופן בו בחרו חלק מחברות וחברי הכנסת לנצל את שנת הפגרה, לאורכה קיבלו משכורת ותנאים מלאים
 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

לאחרונה חשפנו כי הח"כים טסו לפחות 219 פעמים לחופשות פרטיות במהלך הפגרה. הפעם, נפרט את עלות הטלפונים שלהם באותן טיסות: מהנתונים שבידנו – אותם קיבלנו בעזרת בקשת חופש מידע – עולה כי שילמנו לפחות 55,996 ש"ח על הטלפונים של חברות וחברי כנסת בחופשות פרטיות בשנת 2019 – זאת בנוסף לכ-14 אלף ש"ח על חשבון הטלפון שלהם בטיסות במסגרת התפקיד, במימון גורמים זרים.

כזכור, בנסיון לנסות ולהבין מה עשו עבורנו חברות וחברי הכנסת מאז פיזור הכנסת ה-20 לפני כשנה, ניסינו לבדוק כמה פעמים נסעו לחו"ל לאורך הפגרה הארוכה. פנינו לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לדעת כמה פעמים יצאו הח"כים מהארץ בתקופה זו, אך הבקשה נדחתה מחשש לפגיעה בפרטיותם. פנינו גם לכנסת בשאלה דומה, אך טרם קבלנו מענה. בינתיים, החלטנו לנסות להשיג את הנתונים באופן יצירתי, וביקשנו לקבל את עלות חבילות הגלישה בחו"ל של הח"כים. ביקשנו – וקיבלנו.


שיחות בחו"ל באלפי שקלים – במימון הציבור

על השימוש בטלפון בטיסותיו הפרטיות של ח"כ יואל רזבוזוב (כחול לבן) שילמנו 3,851 ש"ח. על הטלפון של ח"כ לשעבר מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה), שילמנו 3,575 ש"ח בסך הכל (כ-2,000 מהם בחודש אחד!). על של ח"כ יעקב טסלר (יהדות התורה) – 2,479 ש"ח ושיחותיו של ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) עלו לציבור 2,007 ש"ח.

מח"כ לשעבר מנחם אליעזר מוזס, היחיד שנענה לבקשתנו לתגובה, נמסר: "חבר כנסת חרדי קשור לציבור שלו ולבוחרים 24 שעות ביממה והם אינם מודעים למתי אתה נמצא בחו'ל או לא. וכידוע כשמתקשרים למישהו בחו'ל מחזיק הנייד משלם. בנוסף ח'כ לשעבר מנחם אליעזר מוזס לא מעורה בדרכי ההתקשרות דרך האפליקציות. מה גם שהוא לא יכול בכלל להתקשר דרך האפליקציות לציבור שלו. הם מסתובבים עם ניידים כשרים שכל האפשרות של הכשר הוא שיחות סנד ואנד. זה שעולה בחירות למעלה ממליון שקל לכל חבר לא מעניין. כבר פעם שלישית השנה".

מוזס, רזבוזוב וטסלר

מידע לציבור על טיסות? תלוי ברצון הח"כים לשתף אותו

בחודש מרץ האחרון, נסעו חבר הכנסת איציק שמולי (העבודה) ובן זוגו ללידת בנם בארצות הברית. הנסיעה זכתה לכיסוי נרחב ברשתות החברתיות של שמולי וכן בתקשורת. לאחר עיון בנתוני עלות הטלפונים של חברי הכנסת בחו"ל, גילינו שעל חשבון הטלפון של שמולי בנסיעה זו שילמנו 991 שקלים. מח"כ שמולי לא נמסרה תגובה.

ח"כ שמולי ובנו בארצות הברית (תמונה: צילום מסך מעמוד האינסטגרם של שמולי)

ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) ביקר בווינה באפריל, מיד לאחר הבחירות, וחזר עם חשבון טלפון של 164 ש"ח. אך ללא הפרסומים ברשתות החברתיות ובתקשורת – אין דרך לקשר בין עלות חשבונות הטלפון לבין טיסה ספציפית.
ח"כ ליברמן בחר שלא להגיב.

לציבור אין דרך לדעת לאן נסעו הח"כים ולכמה זמן, והוא תלוי ברצון הטוב של הח"כים עצמם – אף שהם עובדים עבורו.


בין חופשה אחת ל-9 חופשות בשנה לח"כ

הציבור משלם, גם בפגרה, על הוצאות רבות הקשורות לח"כים ולמשכן הכנסת, לעתים בסכומים גבוהים יותר מאלה. אז במה עלות השיחות בחו"ל מיוחדת?
נכון, הכנסת כבר שנה בפגרה, אבל פגרה היא לא חופשה: לכל אורכה קיבלו הח"כים משכורת של כ-44 אלף ש"ח בחודש, רכב, שלושה עוזרים ותנאים נוספים, כמו לשכה וטלפון. גם מעבר לשכר, נצפה שיעבדו עבור הציבור – הם הרי נבחרו לשם כך. יש עוד בעיה – חוסר השקיפות בעבודת חברי הכנסת מוביל לכך שאין לנו שום דרך לדעת מה עשו במהלך הפגרה: אין כמעט נוכחות בכנסת, והם לא מפרסמים את יומני הפגישות שלהם באופן קבוע.
נתוני חבילות הגלישה בחו"ל משקפים מציאות מטרידה, לפיה כמחצית מחברות וחברי הכנסת נסעו לחופשות פרטיות בחו"ל, בין פעם אחת לתשע (!) פעמים בשנה אחת.

מליאת הכנסת – ריקה

תמונה חלקית

הנתונים האלה משקפים רק חלק מעלות הטלפונים בשנה האחרונה: כדי לקבל את עלות הטלפונים של ח"כים שמשתמשים בטלפון הישן שלהם ולא בזה שמספקת הכנסת, התבקשנו לשלם 1,350 ש"ח והחלטנו שלא לעשות זאת בשלב זה. לכן, אלא אם אותם ח"כים לא טסו אפילו פעם אחת – מה שלא סביר בכלל בהתחשב בכך שרוב הח"כים שכן מופיעים ברשימה טסו לפחות פעם אחת – הסכום גבוה אף יותר מכפי שציינו בכתבה זו.

בדיקת המועמדים לראשות מפלגת העבודה: שפיר, פרץ ושמולי – מי הכי שקוף ואיך השתמשו במנדט שקיבלו מהציבור בכנסת ה-20

לקראת הבחירות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, ריכזנו עבורכם את המידע על השקיפות של שלושת המועמדים ועל עבודתם כחברי כנסת. שמולי הצליח לרתום את הממשלה פעם אחר פעם בחקיקה, שפיר היחידה שמסרה לנו דיווח (חלקי) על הוצאות פריימריז, ופרץ? לא ברור מה עשה בכנסת ה-20. כל הנתונים לפניכם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בבחירות ליו"ר מפלגת העבודה שיתקיימו בשבוע הבא יתמודדו שלושה חברי כנסת מכהנים: איציק שמולי, סתיו שפיר ועמיר פרץ. בעקבות בקשות רבות מכם, התומכות והקוראים, החלטנו לשלוח לשלושה שאלות בנושאי שקיפות, לבדוק את השקיפות שלהם בכנסת ה-20 וכיצד השתמשו במנדט שקיבלו (כלומר איזו עבודה עשו בפועל למען הציבור). אלא שאף אחד מהם לא ענה לשאלות שלנו! יצאנו לבדוק בעצמנו – מה הם עשו למען הציבור.

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות ועוד. אנחנו מאמינים שכדי לשפוט את פועלם יש צורך בבחינה רחבה של שלל מדדים – ולכן משתדלים להביא לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות. בכתבה שלפניכם ננסה לסקור את עבודתם של המועמדים לראשות מפלגת העבודה עם מירב הנתונים שיכולנו לסקור בזמן קצר. 

אז עזבו דיבורים, בואו נראה מה הם עשו. למטה תראו ניתוח לפי הפרמטרים הבאים. תמצית:

עבודה פרלמנטרית

בחלק זה נסקור את עבודתם בכנסת: בהצבעות ובחקיקה – שמולי מוביל בראש ובוועדות – שפיר קיימה 134 דיוני עומק בוועדת השקיפות בראשותה

בימי הצבעות – שמולי מצטיין ופרץ בתחתית הרשימה

מתוך מדד ההצבעות שלנו ניתן ללמוד כי איציק שמולי הגיע להכי הרבה ימי הצבעה – 91%. לא רק בין המועמדים, אלא בכנסת העשרים בכלל. סתיו שפיר נמצאת במקום טוב באמצע עם 74% נוכחות בימי ההצבעה. עמיר פרץ? בתחתית הרשימה עם 44% ימי הצבעה, כאשר אפילו כמות נכבדת של שרי ממשלה הגיעו ליותר ימי הצבעה ממנו (פרץ הגיע ל-163 מתוך 369 ימי הצבעה). עם זאת, חשוב לציין בהקשר זה כי פרץ חשף כי היה חולה במחלת הסרטן במהלך 2018 ולכן נוכחתו בתקופה זו נפגעה.

גם בהצלבה נוספת שעשינו עם הוצאות האש"ל של הח"כים למדנו ששמולי דאג להגיע ולהצביע במשכן כל פעם ששהה בו.

הרחבה על מדד ההצבעות

חרף העובדה שמליאת הכנסת מתפקדת לא אחת כהצגה מכורה מראש, אחד התפקידים של כל ח"כ הוא עדיין להצביע בעד או נגד הצעות שונות במליאת הכנסת. בשביל זה אנחנו משלמים להם. אפשר להיפגש עם השטח, לנהל קמפיינים פוליטיים, לשבת שעות ארוכות בוועדות – אך אם לא הגעת בסופו של יום להצביע – פישלת.

ב"מדד ההצבעות" שהרכבנו בעזרת המתנדב טל נורני, בדקנו את כלל ההצבעות האלקטרוניות בכנסת ה-20. הניתוח כלל בדיקה של למעלה מ-7,500 הצבעות שנפרשו על-פני 369 ימים שונים, בהם נדרשו הח"כים ללחוץ על כפתור במליאה ולהכריע בסוגיות שונות. הצבעות שמיות (אירוע נדיר בפני עצמו) לא נספרו מכוון שאינן כלולות במידע המפורסם בידי הכנסת.

כדי להציג תמונה מדויקת, בדקנו את כמות ימי ההצבעה אליהם הגיעו הח"כים, ולא רק את מספר ההצבעות בהן השתתפו (בשביל לנטרל ימים מרוכזים עם כמות גבוהה של הצבעות). חשוב להדגיש כי לא בדקנו (הפעם) כיצד חברי הכנסת הצביעו בכל אחת מההצבעות השונות (ברמת התוכן) – אלא רק האם הם עשו את המינימום הנדרש מהם ובכלל הגיעו להצבעה.

שמולי מוביל גם בשאילתות

שאילתות הן מהכלים החזקים ביותר שעומדים לרשות ח"כים לפיקוח על הממשלה. לצערנו, משום שהנושא לא סקסי, זהו גם אחד הנושאים הפחות מסוקרים בעבודת הח"כים. בזכות "מדד השאילתות" שיצרנו, בדקנו מי מחברי הכנסת משקיע את זמנו למען הציבור בפיקוח על הממשלה  – ומי מזניח פונקציה יעילה זו.

גם במדד השאילתות נראה ששמולי מוביל בכל הפרמטרים והגיש 396 שאילתות סה"כ. מתוכן 344 שאילתות ישירות למשרדי הממשלה, שהן השאילתות המהוות את כלי העבודה המשמעותי לפיקוח הכנסת על הממשלה. אלו לא מוקראות במליאה ולכן לא נועדו להביך את הממשלה באופן הצהרתי – אלא להביא מידע בפועל. פרץ, גם כאן נמצא בתחתית. 

חקיקה – פרץ לא טרח לקדם שום הצעת חוק, שפיר קידמה 3 ושמולי 12

בישראל מגישים חברי הכנסת הצעות חוק פרטיות רבות. בכנסת ה-20 הוגשו 6,018 הצעות כאלו. בכנסת ה-21, שהתפזרה עוד לפני שהחלה לעבוד, הוגשו 554 הצעות חוק פרטיות! מתוך כלל ההצעות הפרטיות בקדנציה הקודמת, התקבלו כחוקים 246 הצעות, 4% בלבד.

ולכן כאן אין "תחרות חקיקה". תשומת הלב צריכה להיות מוקדשת לרצינות הח"כ בקידום ההצעה, ולא רק בהגשתה. לבדיקה האם נעשתה עבודת שטח מוקדמת לוודא שהחוק לא יישאר בגדר "הצהרת חוק"'. בנוסף, החקיקה שופכת אור על האג'נדה וליבת העשייה של נבחרי הציבור.

שפיר הגישה 36 הצעות חוק בכנסת העשרים בתוכן התקבלו שלוש בחקיקה:

  • חוק הפקסים – חיוב משרדי הממשלה לתקשר עם הציבור באמצעים אלקטרוניים (אימייל). 
  • תיקון לחוק פיקדון חיילים משוחררים – מחייב את הקרן להכוונת חיילים משוחררים להעביר באופן יזום את יתרת הפיקדון לחשבון הבנק של החייל המשוחרר או לאתר אותו כדי להודיע לו על זכותו. החוק נועד למנוע איבוד של הכסף ואי מיצוי זכויות.
  • חוק שכירות הוגנת – חוק שנועד לאזן את יחסי הכוחות בין שוכר למשכיר דירה וקובע בין היתר מהי דירה ראויה למגורים. הצעת החוק מוזגה עם הצעות חוק פרטיות נוספות לחקיקה ממשלתית.

שמולי הגיש 198 הצעות חוק. 12 מתוכן התקבלו כחקיקה, לרוב על ידי הממשלה:

פרץ הגיש 22 הצעות חוק, אף אחת מהן לא קודמה מעבר לקריאה טרומית

בוועדות

שפיר – יו"ר ועדת השקיפות

במהלך הכנסת ה-20 שפיר הייתה יו"ר הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי (הידועה כ"ועדת השקיפות"), שקיימה 134 דיונים. מכוון שמדובר בוועדה שאינה מטפלת בנושאים שוטפים (בניגוד לוועדת הכספים, לדוגמא), שפיר כיושבת הראש הייתה אחראית ליזום דיונים. להתרשמותנו, אכן עשתה עבודה מעמיקה: החל מבירור תקציב חגיגות ה-70 למדינת ישראל, הטיפול במפוני גוש קטיף, פעילות המשרד לעניינים אסטרטגיים, הוצאות ממשלתיות ועוד. שפיר אף נהגה להגיע לעתים לדיונים בוועדת הכספים – בה לא הייתה חברה.

פרץ – חבר בוועדת החוץ והביטחון

במהלך הכנסת ה-20 הגיע פרץ ל-49 דיונים מתוך 255 דיונים של מליאת ועדת חוץ וביטחון (כ-19%). כיו"ר תת-הוועדה למוכנות העורף קיים 44 ישיבות ונכח כמעט בכולן (43). בוועדת המשנה לכוח האדם בצה"ל, שם התקיימו 35 ישיבות, פרץ נכח ב-7 בלבד.
בנוסף פרץ כיהן כחבר בוועדה לקידום מעמד האישה, שם נוכחותו הייתה מועטה (מצאנו את שמו באחד מתוך 60 פרוטוקולים שבדקנו). לסיכום, פרץ השתתף ב-99 דיונים של ועדת חו"ב ועוד אחד בוועדה לקידום מעמד האישה, כלומר 100 לערך בסה"כ.
בהקשר זה נזכיר שני דברים: ראשית, כי נתוני הנוכחות בוועדות חוץ וביטחון לא היו שקופים עד שמאבק ארוך שלנו הוביל לחשיפתם. עתה הם מועברים אלינו אחת לשנה. שנית, פרץ חשף כי היה חולה במחלת הסרטן במהלך 2018 ולכן נוכחתו בתקופה זו פחתה.

שמולי – חבר בשלוש ועדות: החינוך התרבות והספורט, העבודה והרווחה ולתקופה קצרה גם ועדת הכספים

  • בוועדת העבודה כיהן שמולי כל הקדנציה והגיע ל- 188 מתוך 1026 ישיבות (18.3%).
  • בוועדת החינוך כיהן כשנתיים וחצי (יוני 2015 עד ינואר 2018) והגיע ל-132 דיונים מתוך 567 (23% מהישיבות).
  • בוועדת הכספים, מהחשובות בוועדות בכנסת, שמולי היה חבר ממאי 2018 ועד אפריל 2019, ובתקופה זו הגיע ל-27 מתוך 215 דיונים (12.5% מהישיבות).

לסיכום, שמולי נכח ב-19.2% מ-1,808 הישיבות בהן יכול היה להשתתף בוועדות בהן היה חבר. מדובר ב-347 ישיבות בארבע שנים – היקף עבודה משמעותי (למרות שהאחוזים כביכול נמוכים) – אך נדמה כי שמולי לקח על עצמו (או קיבל) יותר ממה שיכול היה לספק.

טיסות על חשבון גורמים פרטיים 

שפיר שהתה יותר ימים בחו"ל על חשבון מליאה 

חברי כנסת זוכים מתוקף תפקידם למעמד רם בעיניי הציבור בארץ ובעולם – מה שמוביל לקבלת הזמנות רבות לביקורים בחו"ל (שם לא אחת רבה ההנאה על העבודה). במרבית המקרים, הטיסות ממומנות במלואן בידי גורמים זרים: מדינות ועמותות. כך לדוגמא, רוב הטיסות לחו"ל של ח"כים בכנסת העשרים, מומנו על-ידי גורמים לא ממשלתיים – ואין שקיפות לגבי מה קורה באותן משלחות בפועל.

בשקוף יצרנו ממשק אינטראקטיבי בו תוכלו גם אתם לראות לאן טסו הח"כים שלכם, לכמה זמן ועל חשבון מי. בהשוואה בין שמולי, פרץ ושפיר מצאנו כי:

  • שמולי – שהה 38 ימים בחו"ל ופיספס שבעה ימי מליאה.
  • שפיר – שהתה 60 יום בחו"ל ונעדרה מ-14 ימי  מליאה.
  • פרץ – שבעה ימים בחו"ל, מתוכם נעדר מהמליאה רק בשלושה.

פירוט על השוואת הטיסות

מקור נתוני הטיסות בדיווח הרשמי של ועדת האתיקה של הכנסת. במהלך התחקיר, הצלבנו ובדקנו את התאריכים ונאלצנו לנקות לא מעט טעויות.

נדגיש כי הנתונים הם בעבור טיסות שבוצעו על חשבון גורמים זרים, כלומר: לא מדובר בטיסות רשמיות מטעם המדינה או הכנסת, אלא טיסות במימון עמותות, קרנות וכדומה. חברי הכנסת מחויבים לדווח ולקבל אישור מוועדת האתיקה בעבור כל טיסה מסוג זה, וכך מתאפשר לנו לנתח את המידע.

שקיפות

בחלק זה נסקור את תפיסת השקיפות של המועמדים: החל משקיפות עצמית ועד להצבעות במליאת הכנסת. אף שכולם פרסמו את הצהרת ההון שלהם אף לא אחד פירסם את יומנו, שפיר מסרה פירוט חלקי להוצאות הפריימריז.

פרסום יומן

שלושת הח"כים סירבו לפרסם יומן עד כה. שאלנו אותם מדוע. כולם סירבו להשיב.

פרסום הוצאות הפריימריז במירוץ על מקום ברשימה לכנסת ה-21

בכנסת ה-20 קידם דוד אמסלם (הליכוד) חוק שנתן המון כסף ציבורי לחברי הכנסת המתמודדים בבחירות מקדימות (פריימריז) במפלגתם. החוק העניק לכל חבר כנסת במפלגת העבודה 222 אלף שקל להתמודדות. כסף שאיננו שקוף ולא מותנה בזכייה. אפס סיכון עבור הח"כ המכהן במיצוי הכסף עד תום – מקסימום סיכון לציבור בתוספת חוסם עורקים סביב הדמוקרטיה שלנו, שימנע מדם חדש לזרום אליה.

תקציב הפריימריז החדש של הח"כים מבוקר על ידי מבקר המדינה, אך משולם על ידי הכנסת. בעיקרון, אין שום אפשרות לדעת לאן הלך הכסף – אך לאחר מאבק הצלחנו ב"שקוף" לקבל את הנתונים לידינו. במסגרת כתבה שהכנו בנושא פנינו לכל הח"כים המכהנים וביקשנו שיחשפו את פירוט הוצאות הפריימריז שלהם. כל הח"כים מהעבודה סירבו.

פנינו אליהם שוב עבור כתבה זו. פרץ ושמולי סרבו, שפיר מסרה לנו סוג של פירוט, ממנו ניתן ללמוד כי שכרה אולם בגני התערוכה בארבעת אלפים שקל, הוציאה קרוב לאלפיים שקל על שימוש במייל צ'ימפ ושמונת אלפים שקל על חולצות. יחד עם זאת, חלק גדול מהסעיפים הם רק כותרות כמו: "תפעול" או "התקשרות" מהם לא ניתן להבין דבר. 

נכחנו פעמים רבות בדיון בוועדת השקיפות של שפיר. אין סיכוי שהיא הייתה מוותרת למשרד ממשלתי שהיה מגיש לה פירוט באופן שכזה – אך לפחות הגישה משהו (כאמור היא היחידה מבין השלושה שטרחו לדווח).

על הדרך נזכיר שארבעה ח"כים דווקא פרסמו את הוצאותיהם באופן שקוף: זאב אלקין, שרן השכל ומיקי זוהר מהליכוד ומוסי רז ממרצ.

שלושתם חשפו הצהרת הון בכנסת ה-20

שקיפות הצהרות הון מציגה באופן גלוי את האינטרסים הכלכליים של חברי נבחרי הציבור. כך במידה וחבר הכנסת מחזיק בכמות נכבדת של נכסי נדל"ן בשכונה מסוימת ומקדם באופן נחוש את הפיתוח האזור התקשורת והציבור יכולים לדעת ולנסות למנוע ממנו לעשות זאת. בנוסף, ניתן לראות חריגות בלתי סבירות בנכסיו או התחייבויותיו כמו הלוואות שקיבל מחברים

שפיר – חסכונות בגובה כ–340 אלף שקל.

שמולי – חסכונות בגובה 60 אלף שקל.

פרץ – מחזיק בבית מגוריו בשדרות ובדירה נוספת בבית ים. הלוואות בגובה כחצי מיליון שקל וחסכונות של 200 אלף שקל.

(הנתונים נכונים ל-2015 – ראשית הכנסת ה-20)

חוקי שקיפות – פרץ ושמולי ממשיכים להגן על האגודות העות'מאניות, שפיר שינתה את דעתה ופעלה למען שקיפות בהסתדרות

ניתחנו את הדרך בה הצביעו שלושתם על חוקי שקיפות במהלך הכנסת ה-20:

שקיפות במפלגה

מאות מיליוני השקלים שהמפלגות מוציאות מכספינו על קמפיינים – אינם שקופים. כבר תקופה ארוכה שאנחנו מנסים להשקיף את הוצאות המפלגות (לא אמרנו נואש). ההחלטה לפרסם את הוצאות המפלגה באופן שקוף תלוי ברצון הטוב של היו"ר. פנינו לשלושת המועמדים ושאלנו האם יפרסמו את הוצאות המפלגה באופן שקוף אחת לרבעון – בדומה למשרדי הממשלה. כל המועמדים סירבו להשיב חרף פניות חוזרות ונשנות.

מימון המירוץ לראשות המפלגה: שפיר גייסה תרומות קטנות מאזרחים, פרץ ושמולי משלושה תורמים גדולים בלבד

חוק מימון הפריימריז החדש (ראו לעיל) תקף רק לבחירות ברשימה לכנסת, ולא לראשות מפלגה (מה גם שמדובר במירוץ שהוא פוטנציאלית יקר בהרבה). לכן שלושת המועמדים עובדים בימים אלו על גיוס תרומות – והן, על-פי חוק, מדווחות למבקר המדינה ושקופות לציבור. אז בדקנו, נכון לרביעי בבוקר, מה מצבם:

שמולי גייס עד כה 39 אלף שקל משלושה תורמים: יעקב כהן, רפאל אוחיון ורון תומר – והביא עוד 6,000 שקל מהבית. בנוסף, פתח השבוע בקמפיין מימון המונים. נכון לעכשיו נדמה שהסכום הזה איננו ממש הגיוני – שכן שמולי מעסיק שורת יועצים שבוודאי דורשים תשלום גבוה. פנינו לדוברת שלו בשאלה בנושא – אך היא לא הגיבה.

פרץ גייס עד כה כ-38 אלף שקל משלושה תורמים: נדב בלילה, יעקב נגרין ודורון שורר.

שפיר גייסה עד כה כ-89 אלף שקל מ-360 תורמים, בסכומים שנעים בין 50 ל-1000 שקל.

איפה היית מקצץ, איחודים ונבחר ציבור תחת כתב אישום

ראשית נציין שאף אחד מהמועמדים לא השיב לשאלותינו, למרות תזכורת שקיבלו. את השאלות שלחנו ביום ראשון, כאשר הלשכה של פרץ התעלמה והלשכות של שפיר ושמולי אמנם תיקשרו איתנו, אך לא סיפקו תשובה. 

אלו השאלות ששלחנו וכאמור לא קיבלנו עליהן תשובות:

  1. נניח שהיום היית יושב בממשלה וזו הייתה חורגת מהגירעון, כאשר האפשרות היחידה הייתה לבצע קיצוץ בתקציב השנה הבאה  – מה שלושת המקומות הראשונים שהיית מקצץ בהם?
  2. האם לדעתך נבחר ציבור יכול לכהן תחת כתב אישום?  
  3. האם תסכים שהעבודה תתאחד עם מפלגה אחרת? במידה וכן, עם מי?

הסקירה נבנתה בעזרת שלל כתבות על עבודת הח"כים (מצויינות בכתבה) שנכתבו על ידי צוות שקוף: ניר בן-צבי, תומר אביטל ואסף נתיב. 

מוזמנים ללמוד עוד על חברי הכנסת ה-20 דרך מפת הח"כים.

*

רוצים לשתף אותנו במידע נוסף או להביע את דעתכם? פנו לכתב: [email protected] 

מדד ההצבעות: האם חברי הכנסת מגיעים להצביע?

ניתוח שקוף – הצבעות הח"כים בכנסת ה-20: מי השתתף בהכי הרבה ימי הצבעה? מי המפלגה שחבריה הצביעו הכי מעט? מי מוביל בהצבעות אי-אמון בממשלה? בדקנו את ההצבעות שהתקיימו במליאה לאורך כמעט ארבע שנים – התוצאות לפניכם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| ניר בן צבי, עידן בנימין |

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו מאמינים בחשיבות כלל המדדים – ולכן מביאים לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות.

ועם זאת, תמצית התפקיד של כל ח"כ מתנקזת להצבעה בעד או נגד הצעות שונות במליאת הכנסת. בשביל זה אנחנו משלמים להם. אפשר להיפגש עם השטח, לנהל קמפיינים פוליטיים, לשבת שעות ארוכות בוועדות – אך אם לא הגעת בסופו של יום להצביע – פישלת.

ולכן היום אנחנו משיקים את "מדד ההצבעות": בעזרת המתנדב טל נורני, בדקנו את כלל ההצבעות האלקטרוניות בכנסת ה-20. הניתוח כלל בדיקה של למעלה מ-7,500 הצבעות שנפרשו על-פני 369 ימים שונים, בהם נדרשו הח"כים ללחוץ על כפתור במליאה ולהכריע בסוגיות שונות. הצבעות שמיות (אירוע נדיר בפני עצמו) לא נספרו מכוון שאינן כלולות במידע המפורסם בידי הכנסת.

כדי להציג תמונה מדויקת, בדקנו את כמות ימי ההצבעה אליהם הגיעו הח"כים, ולא רק את מספר ההצבעות בהן השתתפו (בשביל לנטרל ימים מרוכזים עם כמות גבוהה של הצבעות). חשוב להדגיש כי לא בדקנו (הפעם) כיצד חברי הכנסת הצביעו בכל אחת מההצבעות השונות (ברמת התוכן) – אלא רק האם הם עשו את המינימום הנדרש מהם ובכלל הגיעו להצבעה.

המצטיינים

עם שיעור השתתפות של 91% מימי ההצבעה במליאה, איציק שמולי (העבודה) מוביל את הרשימה בהפרש ניכר. שמולי הצביע ב-336 מתוך 369 ימים בהם התקיימו הצבעות בכנסת ה-20.

אחריו במצטיינים, רק עוד חמישה ח"כים שהגיעו ליותר מ-80% מימי ההצבעה: דב חנין (הרשימה המשותפת, 86%), נחמן שי (העבודה, 85%), מיקי לוי (יש עתיד, 85%), רועי פולקמן (כולנו, 82%) וחיליק בר (העבודה, 82%).

ראויים לציון גם שני חברי כנסת שנכנסו לתפקידם בסוף 2017 – כלומר כיהנו מעט יותר משנה עד פיזור הכנסת – אך בתקופה זו הצביעו באחוזים גבוהים: לאה פדידה (העבודה, 88%) ומוסי רז (מרצ, 86%).

הנכשלים

לא פחות מתשעה חברי כנסת הגיעו לפחות מ-60% מימי ההצבעה. ארבעה מהם חברי הרשימה המשותפת (טלב אבו עראר, איימן עודה, ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי) – וסוגרים את הרשימה לצידם הם ציפי לבני (התנועה), יאיר לפיד (יש עתיד), עמיר פרץ (העבודה), אורן חזן ודוד אמסלם (הליכוד).

השרים

את השרים הפרדנו לקטגוריה משלהם, מאחר ונוכחות דלה בהצבעות של חברי ממשלה היא הגיונית במידה מסוימת – שכן מתוקף תפקידם הרשמי עיקר עבודתם נעשית מחוץ למשכן. בהשוואה לחברי הכנסת, כל השרים פרט לשניים (יריב לוין ויובל שטייניץ, הליכוד) היו נכנסים לרשימת "הנכשלים" עם נוכחות של פחות מ-60% בהצבעות. עם זאת, מעניין לראות שגם בין השרים ישנם הבדלים משמעותיים בנוכחות.

הערה חשובה: שרים שמתוקף "החוק הנורווגי" לא שימשו חברי כנסת לאורך כל הכהונה נגרעו מהספירה (פרט לנפתלי בנט מהבית היהודי, שיצא מהכנסת רק לשלושה חודשים).

 

הצבעות לפי מהות: חוקים בקריאה שניה ושלישית

בבדיקה של הצבעות לאישור חוקים (קריאה שנייה ושלישית), שהן כנראה ההצבעות הכי "סקסיות" במליאה, התמונה לא משתנה באופן מהותי.

הצבעות לפי מהות: אי-אמון

184 הצבעות אי-אמון התקיימו בכנסת החולפת. חברי מרצ מובילים את הרשימה הרשימה בהצבעות מסוג זה.

הנתונים המלאים לבדיקתכם

כרגיל, אנחנו מזמינים אתכם לבדוק בעצמכם את הנתונים ולנתח איך הח"כים שלכם מתפקדים.

כך פעל הזוכה בפריימריס איציק שמולי עבור ידיעות אחרונות – טור דעה

בנימין נתניהו צריך, לדעתי להישפט על תיק 2000: יש תיעוד לשיחות תן-וקח מכוערות בין ראש ממשלה לבין מו"ל דורסני – הפרשה חשפה לכאורה את קיסרי השלטון והתקשורת כסוחרים תאבי בצע. המוצר? אנחנו. הציבור. אבל מה לגבי חבר הכנסת מהעבודה ששוב ושוב זוכה לסיקור מפרגן מכלי תקשורת לו הוא עוזר?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

ראש ממשלתנו תועד במו"מ שמכיל לכאורה הצעת שוחד. אלא שגם הזוכה הטרי בפריימריז של מפלגת העבודה – איציק שמולי – מתנהג לעתים כמיני-נתניהו. אם תסכימו לקרוא את השורות הבאות בעיניים נקיות, אני מעריך שתסכימו אתי:
(1) שמולי תמך בהצעת החוק שנועדה למנוע את חלוקת "ישראל היום" בחינם.
(2) שמולי פנה בעבר לנציב שירות המדינה וביקש ממנו הבהרות בנוגע לניסיון ההעסקה של בועז ביסמוט מ"ישראל היום" כפרויקטור להרחקת מסתננים.
(3) שמולי נמנה עם חברי הכנסת הפועלים לבלימת הצעת החוק שתאסור על פרסום מוצרי עישון בעיתונים (מה שהיה פוגע בהכנסות של ידיעות).
(4) שמולי חבר לקואליציה האחרונה והצביע נגד חוק שביקש להשקיף פרסום סמוי – כתבות קנויות – בכלי התקשורת (אחד ממנועי ההכנסה של קבוצת "ידיעות תקשורת")
*
במקביל זוכה שמולי בקביעות לסיקור חיובי נדיר: קוראי ידיעות אחרונות נתקלים ללא הרף באזכורים מחבקים לשמולי. כאשר mako נענו להצעתי ועשו בדיקה בנושא, הם גילו סיקור חיובי לשמולי בידיעות בתדירות שבועית. כמעט כל הצעת חוק חסרת סיכוי שהגיש שמולי זכתה לכותרת מפנקת. זה דבר שח"כים, במיוחד מהאופוזיציה, יכולים רק לפנטז עליו.
ובעצם, זה סוד גלוי: תשאלו כל איש כנסת על יחסי שמולי-ידיעות והוא כנראה יספר לכם משהו דומה.
הברית עם ידיעות השתלמה: שמולי נבחר אתמול במקום הראשון ברשימת העבודה. כמובן שזו לא הסיבה היחידה להצלחתו. אני, כמו רבים מכם, מעריך את שמולי על המסירות וההשקעה בו הוא נלחם למען שלל סוגיות חברתיות.
אבל לי אישית הספיק די והותר מנבחרי ציבור של פוליטיקה ישנה: כאלו שביומיום מתלוננים על מקררים ריקים (כמטפורה) וזוכים לכותרות, אך לא נלחמים בשורש של הבעיות שמובילות למקררים ריקים: המונופולים, קשרי ההון-שלטון-עיתון, הבריתות הסמויות.
*
שמולי הוא ח"כ חרוץ, מסור וחברתי. כל עתידו הפוליטי לפניו. כטירון, אולי נזקק לגב של מו"ל, אבל היום הוא כבר מוכר בכל בית. לכן, קיוויתי שאחרי פרשת 2000 יחשוף את כל מה שהוא יודע על המנגנון ויילחם בו. במקום זאת נדמה שהוא פשוט השתלב במנגנון היטב.
*
תחשבו על זה: כמה פעמים שמעתם ח"כים ממפלגה כלשהי מדברים על פרשת ביבי-נוני? זו הפרשה השקטה ביותר, אף שחשפה יחסים לכאורה אסורים בין מי שמנהיג את המדינה לבין מתווך המציאות החזק ביותר – נוני מוזס.
בקושי רב, אם בכלל, נשמעים רוב אבירי הפוליטיקה החדשה, שבדרך כלל מרימים קול צווחה על ראש הממשלה נתניהו בגלל כל פרשיה. דווקא מזו הם מתעלמים?
ברור לי שלא מעט מהציבור מחפשים פוליטיקה אחרת לגמרי ממה שהשמאל-ימין מציע היום. לפי הסקרים מדובר כנראה במיליונים של אנשים.
אלא שמדי קדנציה גונבים את הקולות הללו מפלגות מרכז שבטוחות שיביאו משהו שונה, לצד מועמדים צעירים/חדשים שמתקדמים בסולם הפוליטי.
אך כל אלו לא אמיצים דיו להקים תשתית חדשה שתקשה על שחיתות להיווצר. אין בחוסן ישראל, אין בכולנו, אין ביש עתיד, וגם אין בשמולי, גדעון סער וחבריהם שום שקיפות. הם לא מאפשרים לציבור באמת לראות לתוככי המנגנון. זה מוסווה יותר – אבל עדיין נקבל עם כל אלו אותו דבר, רק בעטיפה נוצצת יותר.
כשפרסמתי את זה בעבר שמולי הגיב: "שטויות, אין שום קשר, אני חושב שהחוק (נגד 'ישראל היום'; ת"א) נחוץ כי מודל הדמפינג של 'ישראל היום' מפרק את התקשורת החופשית. כל ניסיון לקשור בין הדברים הוא מופרך".לדבריו "נבחרתי שלוש פעמים רצוף לח"כ החברתי ביותר בכנסת, מוביל מאבקים רבים בכנסת ומחוקק המון בתחומי רווחה, בריאות ותעסוקה. לשמחתי התקשורת כולה מציינת לטובה את המאבקים הרבים והחוקים שלי, לרבות רדיו, טלוויזיה, 'הארץ', 'מרקר', 'כלכליסט', 'גלובס', 'מעריב' וכך גם 'ידיעות'".

בכל מקרה כולי תקווה שכעת כשנבחר, שמולי יכרות ברית חדשה ובודדה: עם הציבור שמשלם את שכרו. אנחנו ב"שקוף" פה בשביל לבדוק אותו ואת חבריו מכל המפלגות מדי יום – ולוודא שזה מה שהם עושים.

תוצאות הפריימריז: מכה לח"כים שנלחמו בבנקים

במפלגת העבודה דחקו החוצה ח"כים חברתיים שיצאו נגד מוקדי הכח והכסף הגדול • איציק שמולי, שזכה במקום הראשון בפריימריז, לא מאיים על בעלי האינטרסים, ואולי אפילו להיפך • מצביעי ליכוד? גם לכם אין על מה לשמוח – רשימת המפלגה נראית כמו מפא"י מחוזקת בלוביסטית של התאגידים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| טור אורח: ברק גונן וד"ר הראל פרימק – עמותת צדק פיננסי |

לו היינו מנכ"לים של בנק, טייקונים או בעלי משרד לובינג, תוצאות הפריימריז בעבודה היו גורמות לנו עונג רב. אמנם אנחנו לא מעשנים, אך תוצאות כל כך טובות היו גורמות לנו לשקול לאמץ הרגל חדש ולהדליק סיגר שמנמן. יצאו החוצה עושי הבעיות, ובמקום הראשון נבחר מישהו שאפשר "להסתדר" איתו.

אז מי נשאר בחוץ? איתן כבל (❗), הטראבל מייקר שחוקק חוק חסר תקדים להגבלת פרסום טבק, שטיגן את הבנקים ואת הרגולטורים הכושלים בוועדת פישמן – ועדה היסטורית שנגעה באחד הדברים שאף כנסת לא העזה לגעת לפניה: הכסף הגדול וכוחו להשחית את הכלכלה, העיתונות והדמוקרטיה. גם איילת נחמיאס ורבין, שסייעה רבות להקמת ועדת החקירה, הודיעה שלא תתמודד שוב. יוסי יונה, שהיה מהח"כים הפעילים ביותר בחקיקת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית ודאג שכל מפלגת העבודה, למרות היותה אופוזיציה, תצביע בעד החוק – נדחק למקום שנראה לא ריאלי (21).

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל

ומי במקום הראשון בפריימריז? איציק שמולי. המטאור הסופר-חברתי – שדקה אחרי שוך המחאה החברתית שהיה בין מוביליה, בצעד בלתי נתפס, לקח צ'ק מנוחי דנקנר וגייס תרומות מבנק הפועלים. מה עשה שמולי בכנסת האחרונה? האם קולו נשמע בנושא ההלוואות לטייקונים, שגורמת לכך שהעושר במשק יתרכז בידי מעטים? לא מצאנו עדות לכך. באופן אישי (ברק), נכחתי בכל דיוני ועדת הרפורמות שדנה בחוק להקטנת הריכוזיות בבנקאות – מעולם לא ראיתי את שמולי בדיונים, על אף שהוא חבר בוועדה. הרי לבנקים בישראל, שהכנסותיהם השנתיות עומדות על מעל 46 מיליארד שקל בשנה, אין באמת השפעה על יוקר המחיה – אז מדוע להקדיש להם זמן?

צ'ופרים לעובדים בגובה 10% מתקציב משרד הרווחה

ואם כבר בבנקים עסקינן, הנה עוד סיפור שממחיש את הבעיה: הבנקים בישראל הם סופר-בזבזניים בהוצאות כח אדם. לפי דו"ח הפיקוח על הבנקים, רק בשנה שעברה הוציאו הבנקים 4.3 מיליארד שקל על "הוצאות שכר בלתי משוייכות". הפיקוח על הבנקים הדגיש בפנינו כי כ-20% מהסכום זה הוא הטבות לעובדים. כלומר, קרוב למיליארד שקל בצ'ופרים – קייטנות, ימי כיף, מלגות, טיסות מסובסדות לחו"ל, אולי קצת סושי. מתנות קטנות שאיכשהו הצטברו לסכום ששקול ל-10% מתקציב משרד הרווחה של מדינת ישראל כולה. מי שמשלם עבור ההוצאות המופרכות הללו הם כלל אזרחי ישראל דרך העמלות והריביות. ביקשנו מהפיקוח על הבנקים להתחיל ולחשוף את עלות ההטבות לעובדים בדו"ח השנתי על הוצאות השכר בבנקים ואנו מקווים שבקשתנו תיענה בדו"ח הקרוב.

הפיקוח דרש מהבנקים להתייעל ולקצץ בהוצאות השכר. הפיקוח לא אמר לבנקים "תתייעלו באמצעות סגירת סניפים"' אלא נתן לבנקים להחליט כיצד להתייעל. הבנקים עשו תרגיל ובמקום לקצץ בשמנת, בצעד ציני ומקומם, הם סגרו סניפי בנק שנמצאים בקרבת אוכלוסיות מוחלשות.  בדיון שיזם בנושא בוועדת הכספים, שמולי סייע, להבנתנו, דווקא לבנקים בכך שעזר להם להסיט את האש הציבורית לכיוון הפיקוח על הבנקים. במקום לדון בבחירה שעשו הבנקים לחתוך במקום שכואב לציבור, הבנקים, בסיוע שמולי, יצרו ביקורת על מי שגורם להם להתייעל בכך שמיקדו את הדיון על סגירת הסניפים. זו דוגמה מקוממת במיוחד, שכן על-ידי התמקדות בחלק קטן מהבעיה (נדאג שלא יסגרו את הסניפים), שמולי גם נתפש "חברתי" וגם לא התעסק עם בעיית העומק האמיתית שגורמת ליוקר מחיה. ניצחון מהיר עבורו שמיצב אותו כחברתי – אך גם עזר לבנקים מבלי לגרום לשינוי מבני.

התנהלותו של שמולי ממחישה כמה קל לנהל פוליטיקה של "מקררים ריקים", כפי שניסח יפה תומר אביטל, בה דואגים למסכנים ולחלשים ביותר בחברה אך לא מטפלים בבעיות העומק הכלכליות. במקום לעסוק בריכוזיות ובגורמי השורש ליוקר המחיה, מקוששים נדבה מבעלי ההון, ששמחים לזרוק כמה אגורות תמורת המשך הסדר הקיים. תופעה זו אינה ייחודיות לשמולי, ניתן למצוא אותה בקרב חברי כנסת מכל המפלגות.

מילה על הפריימריז בליכוד

אם אתם מצביעי הליכוד, אל תשמחו יותר מדי לאידה של מפלגת העבודה. בפעם הבאה שתוציאו משכורת יומית על מונית לנתב"ג, חישבו על ישראל כץ שבלחץ נהגי המוניות, מתפקדי הליכוד, הליכוד מנע את כניסת אובר לישראל. כשתזמינו סנדוויץ' בטרמינל במחיר מופקע, חישבו על פנחס עידן, יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, שדואג כי הרשות שלו תרוויח 2.8 מיליארד שקל בשנה – על חשבוננו כמובן.

עוד ברשימת הליכוד נמצא את חיים כץ, שנהיה מולטי מיליונר ממניות גז בעודו חלק מממשלה שקידמה את מתווה הגז. יחד איתו נבחרה מנהלת הלשכה שלו, אתי עטיה, שלפי דו"ח מבקר המדינה קיבלה שכר מהתעשייה האווירית למרות שלא עבדה בה. ואיך אפשר בלי קרן ברק, לוביסטית לשעבר של חברות סיגריות, סלולר, ביטוח ונפט – שיודעת לסייע היטב לבעלי האינטרס. אפרופו סיגריות, יהודה גליק, המתנגד הבולט ביותר לתעשייה זו, דווקא נפלט מהרשימה.

לדעתנו, הולך להיות קשה בכנסת הקרובה: קשה לארגונים החברתיים וקשה ולאזרחי המדינה. סיגרים שמנמנים הודלקו השבוע במשרדי הלוביסטים הגדולים במשק.

מח"כ איציק שמולי נמסר בתגובה: 

המאבקים והחוקים שח"כ איציק שמולי הוביל בקדנציה האחרונה, גם אם באופן קבוע מתקבלים בזלזול ובביטול על ידכם, שינו את חייהם של מאות אלפי ישראלים במדינה. לא אחת מאבקים אלו היו כרוכים במאבקים קשים מול מוקדי עצמה וכוח כמו חברות ביטוח, בנקים, תאגידי המים, המוסד לביטוח לאומי ועוד. לא בכדי זכה ח"כ שמולי בכל אות אפשרי בכנסת, ורק בשנה האחרונה נבחר לח"כ המצטיין של המכון הישראלי לדמוקרטיה והח"כ החברתי ביותר בכנסת בפעם החמישית.

כל התרומות שהתקבלו למען הפרויקט הועברו עד האגורה האחרונה לטובת המיזם החברתי החשוב "תוצרת הארץ" בעיר לוד, שכולל כבר מאות סטודנטים שמובילים שם, כמו גם במקומות אחרים, שינוי חברתי עמוק במקומות הקשים ביותר. ח"כ שמולי מאוד גאה במיזם הזה ועל חלקו בו.