פוסטים

באיחור ניכר נפתח תהליך איתור יועמ״ש לכנסת. באפריל מונתה לתפקיד ממלאת מקום

בית המחוקקים מתפקד בלי ייעוץ משפטי קבוע כבר חמישה חודשים מאז שעו״ד איל ינון סיים את כהונתו בתפקיד מונתה במקומו ממלאת מקום זמנית השבוע נדחתה הפגישה הראשונה של ועדת איתור לתפקיד

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נמשכת הפארסה של ממשלת ממלאי המקום. מאז אפריל השנה, וכבר במשך חמישה חודשים, לכנסת אין יועץ משפטי קבוע. במקומו מכהנת ממלאת מקום זמנית. עכשיו, לאחר שהוקמה ועדת איתור, גם היא לא מתנהלת בהתאם למסגרת החוק. 

מדובר בעוד מינוי בכיר בשורה של תפקידים שהממשלה לא הצליחה לאייש. רבות מן המערכות הקריטיות לתפקוד המדינה שלנו על כל זרועותיה, מופקדות בידי ממלאי מקום, זמניים כביכול. 

רצה זמן לחשוב על זה ומרח את הקמת ועדת האיתור. יו״ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

אבל לפני שנצלול לתוך שרשרת החטאים במינוי היועץ המשפטי לכנסת ישראל, נסביר למה התפקיד הזה כל כך חשוב, ומה בכלל הבעיה עם זה שהכנסת שלנו מתנהלת בלעדיו: 

היועץ המשפטי לכנסת הוא אחד התפקידים המרכזיים במערכת המשפט ובמנגנון הדמוקרטי. הוא יכול למנוע תהליכי חקיקה חפוזים ואנטי דמוקרטיים, או לחילופין להעלים עין מהם. האחרון שכיהן בתפקיד היועץ המשפט עשה זאת במשך שתי קנדציות בנות חמש שנים כל אחת, ובסך הכל עשור בו נהנה מיציבות בתפקיד.

עוד בנושא:

מי שמחזיקה כיום בתפקיד באופן זמני היא ממלאת מקום שמונתה במסלול שעוקף את החוק על ידי יו"ר הכנסת לשעבר, יולי אדלשטיין. כעת חייב יו״ר הכנסת הנוכחי יריב לוין לקדם מינוי של קבע בהקדם האפשרי.

חוסר יציבות מתמשך במוסדות הכנסת ובאיוש בעלי תפקידים רשמיים עשוי להחליש עם הזמן את הממסד ולחזק את הפוליטיקאים. הוא משפיע על העצמאות של ממלאי המקום. אלו עשויים להיות נתונים ללחצים פוליטיים שאינם נוגעים לתפקידם המקצועי. 

איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת לשעבר. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כשברקע איומים שגם הממשלה הנוכחית תתפרק טרם זמנה, אנחנו עלולים להיכנס שוב למשבר פוליטי שבו יהיה קשה, אולי בלתי אפשרי, למנות יועמ״ש כנסת קבוע.

אז איך הגענו עד הלום?

  • לפי חוק הכנסת, כאשר יועץ משפטי מסיים את תפקידו, המינוי של המחליף שלו "יעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של היועץ המכהן". כלומר, היינו אמורים לדעת לכל המאוחר בחודש מרץ מי יחליף את היועץ המשפטי הקודם, איל ינון. אבל ינון סיים את תפקידו באפריל, ומאז אין יועץ משפטי לכנסת.
  • בגלל תקופת הבחירות בתקופת עזיבתו של ינון, הוועדה שאמורה לאתר מועמדים ומועמדות לתפקיד, זו לא יכולה הייתה להתכנס בזמן. בוועדה חברים: שופט בית המשפט העליון בדימוס, נציג נציב שירות המדינה, נציג לשכת עורכי הדין ונציג האקדמיה, וכן את יו"ר ועדת הכנסת, יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה . שלושת האחרונים נבחרים לתפקידם רק לאחר הקמת ממשלה ולכן לא ניתן היה להקים ועדת איתור עד שהם מונו.
  • לשמחתנו, המחוקק כיסה אפשרות שיהיה עיכוב או בעיה ולכן הציע שבמקרה שבו היועץ המשפטי לכנסת סיים את תפקידו או לא יכול למלא אותו מכל סיבה שהיא, מי שימלא את מקומו יהיה המשנה שלו. הוא מקבל את הסמכויות והתפקידים של היועמ״ש.
  • אבל מה? תקופה ארוכה כלל לא מונה משנה ליועץ המשפטי לכנסת, לאחר שהמשנה הקודמת סיימה את תפקידה. היועץ הקודם ינון, בצדק מסויים, חיכה שמערכת הבחירות תסתיים כדי שיאפשר ליו"ר הכנסת החדש למנות משנה ליועמ״ש הכנסת. ימים ספורים לפני תום כהונתו של ינון, ובזמן שאדלשטיין עדיין ישב על כסא יו"ר הכנסת, הם מינו את היועצת המשפטית של ועדת הכספים, שגית אפיק, לתפקיד המשנה ליועמ״ש. בפועל, כאשר ינון סיים את תפקידו, זה הפך אותה גם לממלאת המקום של היועמ״ש לכנסת. וכך, מאז ה-5 במרץ השנה, קצת אחרי הבחירות לכנסת הנוכחית זו מכהנת אפק כיועצת המשפטית הזמנית לכנסת.
  • בתחילת חודש יוני, לאחר השבעת הממשלה וחלוקת התיקים לשרים, כבר כוננו כל ועדות הכנסת. לכן באותו הזמן אפשר היה להקים ועדת איתור לתפקיד היועץ המשפטי. אבל, יו"ר הכנסת, יריב לוין, רצה זמן לחשוב על זה ומרח את הקמת הוועדה. זאת למרות שהחוק קובע כי מרגע שהתפנה התפקיד יש למנות יועמ״ש כנסת חדש תוך 45 יום.
  • רק ב-20 ביולי, כמעט ארבע חודשים אחרי והרבה מעבר ל-45 הימים, הועיל יו"ר הכנסת יריב לוין לפנות לנשיאת בית המשפט העליון כדי למנות יו"ר לוועדה. יום אחרי הפניה, הנשיאה חיות מינתה לתפקיד את אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון לשעבר.
  • בטח חשבת, זהו, הפארסה הזו מאחורינו. טעות. במהלך השבועיים האחרונים ניסינו לברר מה קורה עם כינוס ועדת האיתור והאם היא קבעה סדרי עבודה ותנאי סף נוספים לבחירה. פנינו לדוברות הכנסת אולם משם שלחו אותנו ישירות לשופט גרוניס. פנינו לגרוניס שלא ענה. אז פנינו גם לדוברות בית המשפט העליון. שם הפנו אותנו שוב לגרוניס. בניסיון לברר איפה עומד התהליך פנינו גם לעוד שני חברים בוועדת האיתור אבל לצערנו לא קיבלנו תשובה ברורה.
  • אז אמנם אנחנו לא הצלחנו לקבל תשובה, אבל אולי הערנו מישהו. השבוע פרסם, כתב ״ישראל היום״ גדעון אלון כי הוועדה צפויה להתכנס, בפעם הראשונה, ביום חמישי. סופסוף, ובאיחור של חודשיים. לבסוף, מטעמים רפואיים גם ישיבה זו נדחתה.

מה עוד יכול להשתבש?

בערך – הכל. בהמשך, ועדת האיתור אמורה להציע ליו״ר הכנסת בין שניים לארבעה מועמדים ומועמדות. מבין המעומדות והמועמדים, מי שיזכו לתמיכה של לפחות ארבעה מבין חברי הוועדה יוצגו בפני יו"ר הכנסת שאמור לבחור אחד מהם לתפקיד. לאחר מכן היו"ר נדרש לאשר את הבחירה בוועדת הכנסת. כל ההליך הזה לא מתקיים בחלל ריק, ואם יתמשך עוד – אנחנו עלולים להיגרר לתקופת בחירות נוספת שתדחה עוד את המינוי.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

מבצע חיסול: חברי הכנסת העלימו את הגופים המפקחים עליהם 

טרם מונתה ועדת אתיקה הוועדה שדנה בשכר הח"כים לא קיימת מאז ינואר 2019 החמור מכול:  אף אחד לא ממהר למנות יועץ משפטי לכנסת בניגוד לחוק, יו"ר הכנסת הנוכחי וקודמיו פירקו את מנגנוני הפיקוח עליהם ● יריב לוין ממשיך להתעלם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חשיפות "שקוף" בחודשים האחרונים מגלות שורה של מחדלים: עוד ועוד גופי פיקוח על חברי הכנסת, פשוט נעלמו. שכר הח"כים, התנהגותם במשכן, היעדרות מדיונים או קיום תהליכי חקיקה חפוזים ולא ראויים – כל אלו הם רק רשימה חלקית של התחומים שנותרו ללא פיקוח ראוי. כיום, האחראי הבלעדי לתיקון המצב הוא יו"ר הכנסת יריב לוין, שבחר להתעלם ולא להגיב לאף אחת מהטענות.

יו"ר הכנסת, יריב לוין. חותלר לשנות את הליך מינוי היועץ המשפטי (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

תחילה גילינו שהוועדה הציבורית שדנה בשכר הח"כים פשוט פוזרה בינואר 2019 ומאז לא מינו חדשה. אחר כך התרענו שיו"ר הכנסת יריב לוין ממסמס השלב הראשון בתהליך מינוי יועץ משפטי לכנסת, לאחר שזה סיים את תפקידו באפריל השנה. לסיום, רק לאחרונה דיווחנו שוועדת האתיקה פורקה באפריל 2019 ועדיין לא הוקמה, בניגוד לכל שאר הוועדות. 

כתבות המקור של "שקוף" אודות המחדלים:

המשותף לכל הגופים הללו הוא תפקידם החשוב: הגבלת כוחם של הפוליטיקאים ושמירה עלינו – הציבור – מפני השררה וניצול הכוח. 

שומר הסף הנעלם: אין יועץ משפטי לכנסת

נתחיל מהחמור ביותר: הכנסת מתפקדת ללא יועץ משפטי קבוע. הוועדה שאמורה לאתר ולמיין מועמדים ומועמדות לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת לא קרובה להתכנס. נכון לימים האחרונים, מי שאמון על התהליך, יו"ר הכנסת יריב לוין, לא פנה לנשיאת בית המשפט העליון כדי למנות יו"ר לוועדה.

איל ינון. סיים את תפקידו כיועץ המשפטי לפני 3 חודשים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


תפקיד היועץ המשפטי לכנסת הוא תפקיד מפתח במשכן בפרט ובמנגנון הדמוקרטי בכלל. הוא יכול למנוע תהליכי חקיקה חפוזים ואנטי דמוקרטיים, או לחילופין להעלים עין מהם. דוגמה לכוחו היא פרשת פסילת חוק מס על דירה שלישית, שבה נדרש היועץ להצדיק מול בג"ץ את הליכי החקיקה החפוזים.

חלפו שלושה חודשים מאז סיים היועץ הקודם, איל ינון, את תפקידו. בינתיים מכהנת בתפקיד ממלאת המקום, עו"ד שגית אפיק, אותה מינה יו"ר הכנסת הקודם יולי אדלשטיין ימים ספורים לפני שהתפטר.

ומה אומרים על כך חברי הכנסת? ח"כ אורנה ברביבאי, אחת מסגניות יו"ר הכנסת, מסרה: "אנא הפנה את פנייתך ליו״ר הכנסת. ח"כ, האלופה במיל', אורנה ברביבאי מייחסת חשיבות רבה למינוי יועמ״ש קבוע לכנסת לאלתר". ביקשנו לדעת מה היא תעשה בנדון, אך לא קיבלנו תשובה. 

סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ אורנה ברביבאי. "הפנה את פנייתך ליו"ר" (צילום: אתר הכנסת)

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, לא מסר תגובה. שני חברים עתידיים בוועדה לבחירת היועץ, ח"כ עפר שלח, וח"כ איתן גינזבורג, בחרו גם הם שלא להתייחס לנושא. 

מאחר ואפיק עדיין מכהנת גם כיועצת המשפטית של ועדת הכספים פנינו לכנסת בשאלה כיצד היא מתעדת לטפל גם בענייניה השוטפים של הכנסת, שכרגע לוקים בחסר, וגם בהעברת התקציב הקרבה. מהכנסת נמסר: "עו"ד שגית אפיק היא היועצת המשפטית של ועדת הכספים של הכנסת מאז שנת 2005. יש לה צוות שעובד עמה בתחומי הוועדה מזה שנים רבות והוא בעל מומחיות בנושאי הוועדה. לשגית יש סיוע נוסף בתפקידה כמ"מ היועץ המשפטי לכנסת.

 

היא תלווה ביחד עם צוות הייעוץ לוועדת הכספים וביחד עם אנשי לשכה נוספים במידה שיידרש סיוע נוסף, את הליך אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים בוועדת הכספים. בימים אלה שגית וצוותים נוספים בלשכה המשפטית העבירו 2 ימי עיון לחברי הכנסת על התקציב וחוק ההסדרים, והיא נערכת היחד עם יתר אנשי הלשכה לליווי הכולל של הליך אישור התקציב וחוק ההסדרים, אשר כידוע, מגיע לכל ועדות הכנסת ולא רק לוועדת הכספים".

לוין רוצה לשנות את הליך מינוי היועץ בזמן אמת

התנועה לאיכות השלטון פנתה בנושא ליו"ר הכנסת, יריב לוין וביקשה לדעת מדוע אינו ממנה יועץ משפטי. בתשובתו מה-1 ביוני כתב: "החלטתי עם מינוי כיו"ר לבחון את התאמת שיטת המינוי הקיימת". 

לא ברור אם המהלך הזה אפשרי בזמן אמת, ספק אם הוא חוקי. ככל הנראה לא ניתן לשנות את תהליך המינוי לאחר שהכנסת נדרשה כבר להתחיל אותו, ובטח שלא להשתמש בו כתירוץ לאי מינוי. 

שגית אפיק ממלאת מקום היועץ המשפטי (צילום: דוברות הכנסת)

"אנו סבורים, כי שינוי רטרוספקטיבי של שיטת המינוי הוא אינו חוקי ולא ראוי", ציין עו"ד הידי נגב. "ככל שיו"ר הכנסת מבקש לשנות את הליך המינוי בחקיקה, עליו לעשות זאת בחקיקה צופה פני עתיד ולא דווקא בעת שנדרש למנות יועץ משפטי לכנסת – כל שינוי אחר מעלה את החשש שמא מבקש יו"ר הכנסת 'להתגבר' על הוועדה הציבורית ולמנות מועמד שאינו ראוי".

בתנועה לאיכות השלטון לא ויתרו ופנו לאפיק, ממלאת המקום הזמנית, בנושא המינוי ובבקשה לחוות דעתה על שינוי תהליך הבחירה לאחר שתהליך המינוי כבר היה אמור להתחיל.

אפיק ענתה כי ביום שהיו"ר לוין נכנס לתפקיד הזכירה לו שעליו למנות ועדה לבחירת יועץ משפטי קבוע. וכלל שיבקש לבחון מחדש את התהליך תביע את דעתה. לוין, כאמור, מתעלם. 

כל ועדות הכנסת הוקמו – חוץ מאחת 

תקופת הבחירות הממושכת תמה, וחברי הכנסת השתבצו סוף סוף לחברותם בוועדות הכנסת השונות. חוץ מאחת, שפשוט לא הוקמה: ועדת האתיקה.

תפקידה של ועדת האתיקה הוא לוודא כי הח"כים עושים את עבודתם ולא נעדרים יותר מהרגיל, לשפוט במקרים של התנהגות בלתי ראויה ולאשר נסיעות לחו"ל על חשבון גורמים זרים. היא אחד מגורמי המפתח בתחום הביקורת ואף יש בידיה סמכויות ענישה.

ח"כ מיקי זוהר. בעבר קיבל הערה מוועדת האתיקה שפעל בניגוד עניינים (צילום: אתר הכנסת)

בכנסת ה-20 הוועדה הייתה פעילה מאוד. היא השעתה את ח"כ לשעבר אורן חזן על התנהגות גסה כלפי חברי כנסת ואורחי המשכן, כמה פעמים, הארוכה שבהן לחצי שנה. היא קנסה את יאיר לפיד על היעדרות ממושכת והעירה לח"כ מיקי זוהר שפעל בניגוד עניינים אך לא הטילה עליו סנקציה מאחר והיה לטענתה טירון.

הוועדה מורכבת משני ח"כים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. יו"ר הכנסת יריב לוין הוא בר הסמכות למנות אותה, לפי חוק חסינות חברי הכנסת. נכון לפרסום הכתבה, הוועדה טרם מונתה.

החתולים שומרים על השמנת

במאי השנה, בזמן ששכר הח"כים המשיך לעלות, התברר לנו שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. הכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק. יו"ר הכנסת, יריב לוין, אחראי למנות אותה אך לא מטפל בכך – ממש כמו קודמיו בני גנץ ויולי אדלשטיין. 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. אך כעת היא לא קיימת, ואפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה. "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין", מסר לוי.

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

החשיבות של הוועדה עצומה: זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. פנינו לכנסת לשאול מה סטאטוס המינוי של הוועדה: "טרם מונתה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים. מבדיקה עם הגורמים הרלוונטיים, זו אמורה להתמנות בקרוב".

איך זה משפיע עלייך (אזמ"ע): כל אחד מהמרכיבים שכרגע חסרים ממלאים תפקיד חשוב בריסון הכוח והשררה. אם המצב יימשך, הוא עלול לפגוע בחיים הפרטיים שלך: חוקים שישפיעו על הכיס שלך עלולים לעבור בחיפזון ובחוסר אחריות כשאין יועצת משפטית קבועה לכנסת.

כשהח"כים מחליטים בעצמם החלטות שקשורות אליהם, אנחנו מוצאים את עצמנו משלמים יותר על המשכורות שלהם. ולא רק שלהם: כספי הארנונה שלך, למשל, מממנים את הקפיצה בשכר של ראש העיר במקום מגוריך וסגניו, רק בגלל שהח"כים התעלמו מהוועדה המייעצת בנושא שכרם. זו שלא קיימת היום. במקום לשפר את שירותי החינוך או פינוי האשפה, אנחנו מאכילים עוד יותר את הקודקודים.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): יו"ר הכנסת יריב לוין אחראי על התפקוד התקין של הכנסת. הוא מחויב כלפי הציבור למלא את תפקידו ולתקן את שלוש הפרצות הללו: למנות את ועדת האתיקה, את הוועדה הציבורית לשכר הח"כים והוועדה שתבחר יועץ משפטי. שאר הח"כים יכולים לעלות את הנושא בוועדות, בפגישות נשיאות הכנסת ובמליאה. 

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

חודשיים מאז סיים את תפקידו: בכנסת לא ממהרים למנות יועץ משפטי

הוועדה שאמורה לאתר ולמיין מועמדים ומעומדות לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת לא קרובה להתכנס. מי שאמון על התהליך, יו"ר הכנסת יריב לוין, לא פנה לנשיאת בית המשפט העליון כדי למנות יו"ר לוועדה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

יותר מחודשיים לאחר שאיל ינון היועץ המשפטי של הכנסת סיים את תפקידו, הכנסת עדיין לא מקדמת מינוי יועץ חדש. בדיקת "שקוף" מגלה כי יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, אינו ממהר למנות יועץ משפטי. בינתיים מכהנת  בתפקיד ממלאת המקום, עו"ד שגית אפיק, אותה מינה יו"ר הכנסת הקודם יולי אדלשטיין ימים ספורים לפני שהתפטר.

יו"ר הכנסת, יריב לוין. לא ממהר למנות יועץ משפטי קבוע (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

עד לפני חודש, התהליך התעכב לאור ההמתנה לקביעת ועדות הכנסת החדשות. כעת הכנסת חזרה לעבוד, הוועדות נקבעו, אך נראה שאיש לא ממהר למנות יועץ משפטי קבוע. מתברר שאפילו לא נערכה פנייה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כדי למנות יו"ר לוועדה שתפקידה למיין את המועמדים.

העיכוב במינוי לא היה הפתעה: בינואר האחרון חשפנו כי הכנסת לא תצליח למצוא מחליף ליועץ המשפטי בזמן. אך מה שהחל בפער זמנים צפוי מראש, ממשיך כעת בגרירת רגליים ללא סיבה נראית לעין.

"אין כל הצדקה לעיכוב"

תפקיד היועץ המשפטי לכנסת הוא תפקיד מפתח במשכן הכנסת בפרט ובמנגנון הדמוקרטי בכלל. הוא יכול למנוע תהליכי חקיקה חפוזים ואנטי דמוקרטיים, או לחילופין להעלים עין מהם. דוגמה לכוחו היא פרשת פסילת חוק מס על דירה שלישית, שבה נדרש היועץ להצדיק מול בג"ץ את הליכי החקיקה החפוזים.

החוק קובע כי ועדה מיוחדת תמנה יועץ משפטי לכנסת בחלון שבין תשעים יום לשלושים יום טרם סיום תפקידו, "ככל האפשר". מאחר שהיה ידוע שינון יסיים את תפקידו באפריל 2020, התהליך היה יכול להתחיל בינואר השנה. 

איל ינון. עזב את תפקיד היועץ המשפטי של הכנסת וטרם הוחלף (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נכון  שהיינו בשנה מסוחררת, ועדות הכנסת לא הוקמו והתהליך לא זז. יולי אדלשטיין יו"ר הכנסת הקודם מינה ישירות ממלאת מקום זמנית סמוך לסיום הקדנציה שלו, לאחר שדחה את ההחלטה שוב ושוב. ממלאת המקום היא עו"ד שגית אפיק, שהייתה היועצת המשפטית של ועדת הכספים. על אף שכל אחד מיושבי הראש של הכנסת בתקופה הזו היה יכול לבקש, כבר מזמן, מינוי יו"ר לוועדה לבחירת יועץ חדש, איש לא עשה זאת.

"אין כל הצדקה לעכב את הליכי מינויו של יועץ משפטי חדש", טוען עו"ד אילן יונש, מומחה למשפט חוקתי (והיועץ המשפטי של שקוף). "העיכובים שנגרמו עקב מערכות הבחירות החוזרות ונשנות מאחורינו. הכנסת מתפקדת, נבחר יו"ר כנסת קבוע וכל הוועדות פועלות. כעת על יו"ר הכנסת לממש את סמכותו, שהיא בגדר חובה ולסיים את המצב הבלתי ראוי, שבו תפקיד רגיש וחשוב כמו זה של היועץ המשפטי לכנסת נמצא בידיה של ממלאת מקום".

לא התקדמו אפילו צעד

מי שאחראי על הליך מינוי יועץ משפטי הוא יו"ר הכנסת, כיום ח"כ יריב לוין. המינוי אפשרי רק לאחר שהמועמד או המועמדת עברו סינון של ועדה ציבורית המונה שבעה חברים ביניהם, שופט עליון בדימוס שישמש כיו"ר הוועדה וממונה על ידי נשיאת בית המשפט העליון, נציב שירות המדינה או מי מטעמו, יו"ר לשכת עו"ד או מי מטעמו וחבר סגל אקדמי. 

שגית אפיק, ממלאת מקום היועץ המשפטי (צילום: דוברות הכנסת)

נכון לשעות אלו הוועדה הזו כלל לא הוקמה. אפילו לא נערכה פנייה לאסתר חיות נשיאת ביה"מש העליון, למנות יו"ר לוועדה. לשכתה מסרה כי: "נכון להיום, הנשיאה לא קיבלה פנייה למינוי יו"ר לוועדה ולא מונה שופט בדימוס". 

ישנם חברים נוספים בוועדה: יו"ר ועדת הכנסת, איתן גינזבורג; יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, יעקב אשר ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה, עפר שלח. כולם ח"כים בתפקידים שכבר אוישו. האם קיבלו פנייה הנוגעת לוועדה? מח"כ שלח נמסר שלא קיבלו פנייה, מח"כ אשר נמסר שאין חדש ומח"כ גינזבורג לא התקבלה תשובה.

אסתר חיות. "לא קיבלה פניה להקמת הוועדה לבחירת היועץ" (צילום: אורן בן חקון, פלאש 90)

 

בהמשך התהליך, הוועדה בוחרת בין שניים לארבעה מועמדים, כשלכל אחד מהם נדרש רוב מינימלי של ארבעה מתוך שבעה חברי הוועדה. יריב לוין יו"ר הכנסת יכול לבחור מבין הפיינליסטים את המועמד שלו. לבסוף, בחירתו מובאת לאישור ועדת הכנסת, כיום בראשות איתן גינזבורג. 

הסכנה בתפקוד עם ממלאת מקום

כפי שמתואר, מדובר בתהליך מאוזן שדורש הסכמה של כל חלקי הבית. החשיבות שמייחסים לתהליך נובעת מכך שהיועץ המשפטי של הכנסת אמון מתוקף תפקידו, על ייעוץ משפטי ליו"ר הכנסת ולמוסדות הכנסת, על שמירת ההליך התקין במשכן, על ייעוץ לחברי הכנסת בכל הנוגע לעבודתם, ועל ייצוג הכנסת בערכאות שיפוטיות שונות. 

יו"ר הכנסת הקודם, יולי אדלשטיין. מינה ממלאת מקום ליועץ, ימים ספורים לפני התפטרותו

ממלאת המקום, עו"ד אפיק מונתה, כאמור, בתהליך עקיף וכתוצאה מחוסר ברירה. אם אפיק תחפוץ להגיש מועמדות לתפקיד, היא עשויה לנסות להוכיח את עצמה כל העת אל מול הפוליטיקאים שיקבעו את עתידה בעשור הקרוב.

יועץ משפטי קבוע, שנבחר בהליך סדור, מבטיח את מקומו לחמש שנים לפחות, עם אפשרות להארכה לחמש שנים נוספות. קשה להזיז אותו מתפקידו. לעומת זאת, ממלא מקום תמיד אפשר להחליף. מכאן שנחת הזרוע של הפוליטיקאים מונחת כל העת מעל ראשה של היועצת המחליפה.

מלשכתו של יו"ר הכנסת יריב לוין טרם התקבלה תשובה לשאלת "שקוף" היכן מצוי התהליך.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): מי שמחזיקה בתפקיד היועץ המשפטי כיום, היא ממלאת מקום שנבחרה בדרך שעוקפת את החוק ומונתה ישירות על ידי יו"ר הכנסת לשעבר, יולי אדלשטיין. היא לא נבחרה לתפקיד בדרך המלך. 

חוסר יציבות מתמשך במוסדות הכנסת ובאיוש בעלי תפקידים רשמיים עשוי להחליש עם הזמן את הממסד ולחזק את הפוליטיקאים. אם תתפרק הממשלה טרם זמנה, נהיה שוב במשבר פוליטי שבו יהיה קשה, אולי בלתי אפשרי, למנות יועץ משפטי קבוע לתקופה ארוכה.

התנהלות עם ממלאת מקום לתפקיד כה רגיש היא מסוכנת, משום שחוסר היציבות מאפשר לחברי כנסת להשפיע על עצמאותה. היא עלולה לתפקד תחת לחצים פוליטיים שאינם נוגעים לתפקידה המקצועי.

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י)אם בשבוע הקרוב לא יפעלו בכנסת למינוי יועץ משפטי קבוע, נמשיך להתריע על כך בפניות ובמכתבים ליו"ר הכנסת, לחברי הוועדה ולממלאת המקום של היועץ המשפטי. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, יסיים את תפקידו באפריל. הכנסת תתקשה למנות לו מחליף

יועמ"ש הכנסת, איל ינון, עתיד לסיים את תפקידו באפריל הקרוב. מי שאמור למנות יועץ משפטי חדש הוא יו"ר הכנסת, לאחר המלצת ועדה שבמציאות הנוכחית לא ניתן להקים. במידה ולא ימונה יועץ בזמן, המשנה שלו אמור למלא את מקומו – הבעיה: אין כיום משנה ליועץ 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חשבתם שהשלטון בסחרור בשנה האחרונה?
חכו: הכל הולך להיות מטורף אף יותר. יועמ"ש הכנסת, איל ינון, עתיד לסיים את תפקידו באפריל הקרוב. בדקנו: מי שאמור למנות יועץ משפטי חדש הוא יו"ר הכנסת. הוא אמור לעשות זאת לאחר המלצת ועדה שבמציאות הנוכחית מסובך להקים, וזאת בכפוף לאישור עוד ועדה שלא קיימת.

על פי החוק, אם לא ימונה יועץ בזמן, המשנה ליועץ אמור להחליפו. אז הלכנו לבדוק מי הוא. מסתבר שאין כרגע משנה ליועמ"ש הכנסת. אז מי יהיה היועץ המשפטי לכנסת מאפריל? אין לנו מושג. אולי הפתרון הינו להאריך את כהונתו?
בשביל זה צריך חוות דעת של… יועמ"ש הכנסת.

כהונה מסתיימת באפריל

מתוקף תפקידו, אמון היועץ המשפטי של הכנסת על ייעוץ משפטי ליו"ר הכנסת ולמוסדות הכנסת, שמירת ההליך התקין במשכן, ייעוץ לחברי הכנסת בכל הנוגע לעבודתם, וייצוג הכנסת בערכאות שיפוטיות שונות. 

היועץ ממונה לתקופה של חמש שנים על ידי יו"ר הכנסת, וניתן להאריך את כהונתו בחמש שנים נוספות. איל ינון, היועץ הנוכחי, מונה לתפקיד באפריל 2010 ולאחר הארכת כהונתו בשנת 2015, הוא עתיד לסיים את תפקידו באפריל הקרוב. הבעיה: במציאות כיום, הפרוצדורה החוקית להחלפתו לא תתאפשר. 

איל ינון – מתוך אתר הכנסת

תהליך בחירת היועץ – החל מהקמת ועדת ציבורית ועד לאישור ועדת הכנסת

חלון המינוי לבחירת יועץ חדש כבר נפתח: מי שאחראי על מינוי יועץ חדש הוא יו"ר הכנסת. מינוי זה אפשרי רק לאחר שהמועמד עבר ועדה ציבורית, שנראה בלתי אפשרי להקים כיום. לאחר הועדה הציבורית אישור המועמד כפוף לוועדת הכנסת, עוד ועדה שלא קיימת כיום.

הוועדת הציבורית: יו"ר הכנסת חייב למנות ועדה ציבורית שאמורה להמליץ בפניו על 2-4 מועמדים לתפקיד. הוועדה הציבורית מורכבת משבעה חברים: שופט עליון, נציב שירות המדינה, יו"ר לשכת עו"ד וחבר סגל אקדמי. עד כאן הכל נראה אפשרי. אך שלושת החברים האחרים בוועדה הציבורית הם: יו"ר ועדת הכנסת, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה. תפקידים אלה לא מולאו מאז הבחירות באפריל 2019.

ועדת הכנסת: לאחר שיו"ר הכנסת בוחר את המועמד/ת שלו, ועדת הכנסת נדרשת לאשר סופית את המינוי.

חלון הזדמנויות נפתח, ספק רב אם הכנסת תעמוד במצופה ממנה

החוק קובע כי "מינוי יועץ משפטי לכנסת יעשה, ככל האפשר", בחלון שבין תשעים יום לשלושים יום טרם סיום תפקידו. מאחר וינון נכנס לתפקיד באפריל 2010, באופן אירוני, חלון הזמן שכבר נפתח צפוי להסגר ביום הבחירות לכנסת, ה-2 במרץ. 

בסיום תפקידו, אם לא ימצא מחליף, מי שאמור לתפוס את מקומו הוא המשנה ליועץ המשפטי. פנינו לדוברות הכנסת בשאלה מי הוא המשנה הנוכחי, אך שם נמסר לנו כי "אין כרגע, כי המשנה ליועץ, אתי בנדלר, פרשה לגמלאות ב-30 ביוני 2019 ובגלל שהפרישה היתה בפגרת הבחירות הקודמת ומינוי משנה דורש על פי החוק את אישור יו״ר הכנסת היה צורך לחכות לבחירת יו״ר קבוע לכנסת ה-22 אלא שבינתיים נקלענו לפגרת בחירות נוספת שדחתה שוב את המינוי".

חוסר היכולת של הכנסת למנות יועץ משפטי מהווה עדות נוספת לחולשתה. ועדותיה לא מתכנסות מאז דצמבר 2018 והיא לא מסוגלת לפקח על עבודת הממשלה. כעת מסתבר שהיא אפילו לא מסוגלת למנות לעצמה יועץ משפטי בהתאם לחוק. ויולי אדלשטיין? יו"ר הכנסת מונע את הקמת הוועדות בעקביות.

בלעדי: יועמ"ש הכנסת פועל להקשות על ח"כים להפוך ללוביסטים

עוד ועוד חברי כנסת לשעבר פונים לאחרונה לקריירה כלוביסטים בשירות בעלי ההון. אלא שעו"ד איל ינון, היועמ"ש של הכנסת, מתכוון לשים סוף לחגיגה. "מדובר בעניין בעייתי הפוגע באמון הציבור". ל"שקוף" נודע כי ינון יקדם דיון בשאלה האם נדרש תיקון חקיקה בנושא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, יפעל להקשות על ח"כים להפוך ללוביסטים – כך מתברר בעקבות פניית "שקוף" ללשכה המשפטית בכנסת.

 

עו"ד איל ינון. אתר הכנסת

בחודשים האחרונים הצטרפו לשורות הלוביסטים מספר חברי כנסת לשעבר: מירב בן ארי (כולנו לשעבר) החלה לייעץ ל"קבינט" – חברת לובי שאחד ממיסדיה הוא הח"כ לשעבר יואל חסון (התנועה לשעבר), ואיתן ברושי (המחנ"צ לשעבר) מונה ליועץ חיצוני בחברת הלובינג "גלעד יחסי ממשל ולובינג".

החוק כיום מלא בפרצות: הוא אמנם מחייב תקופת צינון של שנה בטרם חבר כנסת לשעבר יכול להתחיל לשרת את בעלי ההון כלוביסט בכנסת, אך מאידך מאפשר לבן ארי ולאחרים לטעון כי בתקופה זו ישמשו כלוביסטים מחוץ לכנסת, או שלא יעסקו בלובינג אלא ב"ייעוץ" – על אף שיקבלו שכר מחברות הלובי.

"שקוף" פנתה בעניין זה ליועמ"ש הכנסת. ינון מסר כי: "עמדתו של היועץ המשפטי לכנסת בעניין העסקת חברי כנסת לשעבר על ידי תאגידי השדלנים הפועלים בכנסת בתקופת הצינון, היא כי מדובר בעניין בעייתי הפוגע באמון הציבור בכל הנוגע להוראת הצינון שעה שמתקיים קשר עסקי או מראית עין של קשר עסקי בין חבר כנסת שזה עתה סיים את כהונתו לבין חברות הלובינג הפעילות בכנסת". לדבריו, "לפיכך, בעקבות מקרה זה ומקרים נוספים, בכוונת היועץ המשפטי לכנסת לפנות ליושב ראש ועדת הכנסת (לאחר שתוקם הוועדה) ולהציע כי יתקיים דיון עקרוני בנושא הוראת הצינון הקבועה בפרק השדלנים ושאלת הצורך בתיקון החקיקה בעניין זה".

ח"כל מירב בן ארי

בנוסף, בעקבות הפניה, הכנסת ערכה בדיקה מול בן ארי. חברת הכנסת לשעבר מסרה לכנסת כי היא משמשת כיועצת חיצונית לחברת "הקבינט", ובמסגרת זו מעניקה רק ייעוץ לארגונים המיוצגים על ידי החברה ומסייעת בגיוס לקוחות. עוד הבהירה בן ארי כי אינה עוסקת בפעילות שדלנית בכנסת.

ינון הסביר כי "סעיף הצינון בפרק השדלנים בחוק הכנסת קובע כי לא יינתן היתר לאדם לפעול כשדלן בכנסת ולא יפעל אדם כשדלן בכנסת אם הוא כיהן כחבר כנסת, כשר או כסגן שר בשנה שקדמה לכך. לשונו של החוק היא אפוא מצומצמת וחלה לעניין פעילות שדלנית מול חברי הכנסת בלבד. בנסיבות אלה, ומאחר שהזכות העומדת מנגד היא הזכות לחופש העיסוק (המהווה זכות יסוד), לא ניתן למנוע מבחינה משפטית את העיסוק של גב' בן ארי בהיעדר הוראה מפורשת בעניין זה בחוק הכנסת".

עם זאת, ינון יבחן כאמור את סגירת הפרצות.

סחבקים של הח"כים, מכירים כל פינה

אלו חדשות מצוינות. למה? כי חברי כנסת לשעבר הם לוביסטים עוצמתיים במיוחד – והציבור עלול להיפגע מכך שהם מוכרים את שירותיהם לכל המרבה במחיר. היתרון היחסי של חברי כנסת לשעבר הפונים לאפיק זה נובע מכך שהם מכירים כל פינה בכנסת, יודעים היכן ללחוץ ומתי, ומודעים לרזי הליכי החקיקה. בנוסף הם גם חברים של הח"כים המכהנים, עבדו איתם צמוד, ואף מחזיקים לנצח בהיתר כניסה קבוע לכנסת.

בקיצור: הם שווים המון כסף ללקוחות שלהם.

לחצו לתחקיר הלובי הגדול

לכן, לא מעט מהם הפכו לשדלנים: רפי אלול, אפי אושעיה, אביגדור יצחקי, אברהם פורז ועוד. לא אחת הלוביסטים האלו מקדמים ביעילות סוגיות הטובות לאינטרסים המסחריים של מעסיקיהם – אך רעות לאינטרס הציבורי.

עוד על הבעייתיות בח"כים שהופכים ללוביסטים – בתחקיר הלובי הגדול של שקוף

 

 

כמה שקופים המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה?

היועמ״ש הוא האיש על שיבר ניגודי העניינים של חברי הממשלה. אז כדי לבדוק את עמדות המועמדים בנושא שקיפות פנינו אליהם עם שאלה בודדה אך לא פשוטה – אילו נכסי נדל״ן אתם מחזיקים?

המשך קריאה…