פוסטים

משפט המו"לים: הנאשמים דורשים מהפרקליטות מאות מסמכים נוספים

הזוג אלוביץ', לשעבר בעלי השליטה ב"בזק" וב"וואלה", דורשים ניירות עבודה של הפרקליטות, המשטרה והרשות לניירות ערך, מסמכים הקשורים לעדי המדינה בתיק ועוד • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |

בני-הזוג איריס ושאול אלוביץ', הנאשמים בשוחד לראש הממשלה נתניהו, דרשו ביום ראשון מביהמ"ש כי הפרקליטות תספק להם מאות מסמכים נוספים, שהפרקליטות מגדירה "חומרים פנימיים" ואילו הם מגדירים "חומרי חקירה" של הפרשה. עוד באותו יום הזהירה הפרקליטות, בקשר לדרישה דומה קודמת של הנאשמים, כי היענות לדרישות אלו תביא ל"התמשכות ההליכים המשפטיים" ואולי אף לבקשות לדחיית מועדי ההוכחות בתיק (להרחבה בנוגע לטענות הפרקליטות).

בני-הזוג אלוביץ' נאשמים במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת הפרשה המכונה "תיק 4000", כשלצידם נאשמים נתניהו עצמו והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. בדיון הראשון במשפט, שהתקיים לפני חודשיים, הדגישו באי-כוח בני-הזוג אלוביץ, עורכי-הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, כי היקף החומר בתיק מחייב דחייה במועד תחילת שלב הראיות. השופטת הסכימה לדחות את המועד במעט, אך קבעה כי שלב ההוכחות יחל בחודש ינואר הקרוב. במקביל הגישו בני-הזוג אלוביץ' עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את היועץ המשפטי לממשלה לחקור הדלפות לתקשורת.

בשבועות האחרונים התמקדו חילופי הטענות בין בני-הזוג אלוביץ' לפרקליטות המדינה, בשיחה שהתקיימה בין חוקרת משטרה לבין אור אלוביץ', בנם של בני הזוג. פערים שהתגלו בין התמליל שמתעד את השיחה לבין מה שנאמר בהקלטה שתיעדה את הפגישה הובילו את באי-כוחם של בני-הזוג אלוביץ' לדרוש כי הפרקליטות תעביר להם תמליל מתוקן של השיחה ותערוך תמלולים חדשים ומדויקים לכל החקירות שבהן קיימים פערים בין חומר הגלם לתמלול. משמעות הדבר: תמלול עשרות ואף מאות הקלטות, זאת למרות שאין חובה חוקית לספק תמלולים לנאשמים.

התמלילים ממילא אינם אלא כלי עזר לעיון בראיה עצמה, שהיא הקלטת החקירות והפגישות עם המעורבים בתיק, הדגישה הפרקליטות באמצעות עורכות-הדין יהודית תירוש וניצן וולקן, ואין כל חובה להעביר לעיון ההגנה "הגיגים, הערות, עיבוד ועריכה, שנעשו על ידה בחומר הגלם המהווה את 'חומר החקירה'". בנוסף טוענת הפרקליטות כי "התייחסות לניירות העבודה שלה כ'חומר חקירה' שהעברתו נדרשת באופן שוטף, תביא באופן הכרחי להתמשכות ההליכים המשפטיים. זאת, משום שהיא תגרור בקשות נוספות של ההגנה לעוד ועוד דיוקים, שאליהן אף עלולות להתווסף בקשות לדחיית מועדי ההוכחות".

זמן קצר לפני שהוגשה תגובת הפרקליטות הגישו בני הזוג בקשה נוספת במסגרתה הם מבקשים מבית-המשפט להורות לפרקליטות להעביר לעיונם עוד מאות מסמכים. הבקשה החדשה נוגעת למסמכים הקשורים לעדי המדינה ניר חפץ ושלמה פילבר, לעד אילן ישועה ולנאשם אלוביץ'.

"ישנן אינדיקציות לכך שאין בחומר החקירה תיעוד מלא ומסודר של כל הפגישות והמגעים שהתקיימו בין נציגי המדינה לבין עדי המדינה, נציגיהם ובני משפחתם (חפץ ופילבר), ועם עדים אחרים, כמו במקרה של אילן ישועה שהוא עד תביעה מרכזי בתיק", נטען בבקשה. לפיכך דורשים בני-הזוג אלוביץ' לקבל גם חומרים שיש להם תיעוד ואינם בידי הפרקליטות אלא בידי רשויות החקירה.

עוד מציינים באי-כוח בני-הזוג שלושה מסמכים שעשויים לכלול תיעוד לטובת הנאה שנמסרה לעדי מדינה. המסמכים הם מזכר בדבר "שחרור הפקדה ניר חפץ"; מזכר בדבר "בקשות שלמה פילבר להפחתה בערבות"; ומכתב בדבר "בקשת עד המדינה שלמה פילבר להקלה בתנאי ערבותו". "ככל שמסמכים אלה אכן מתעדים טובות הנאה שונות שנתנו לעדי מדינה, מדובר בחומר חקירה שצריך להימסר בשלמותו למבקשים", נטען בבקשה. "לפיכך יתבקש בית המשפט הנכבד להורות למשיבה להעביר כל מסמך המתעד טובת הנאה, גדולה כקטנה, שנתנה על ידה למי מעדי המדינה".

כדי להדגיש את חשיבות העברת החומר מזכירים באי-כוח בני-הזוג אלוביץ' "תרגיל חקירה פסול ואכזרי", לדבריהם, שננקט כלפי ניר חפץ, ערב הסכמתו להפוך לעד מדינה בתיק: "עיכובה לחקירה של מקורבת אליו ובִּיום מפגש ביניהם במסדרונות חדרי החקירות". פרקליטי חפץ ביקשו שהודעת המקורבת לא תועבר להגנה והפרקליטות הסכימה, אולם בשל טעות אנוש הועברה ההודעה. בית-המשפט, בדיון בבקשת "גלובס" להסיר את צו איסור הפרסום על הפרשה, קבע כי הדיון הציבורי באירוע זה "בלתי נמנע ואף לגיטימי וחיוני במשטר דמוקרטי". לפי בני-הזוג אדלשטיין, "את אשר מצא בית המשפט כמידע שצריך לעמוד לרשות הציבור, ודאי שהיה צריך להעמיד לרשות המבקשים לצורך ניהול הגנתם".

בהקשר זה מזכירים בני-הזוג אלוביץ' פרסום מהימים האחרונים של הפרשן הפוליטי בחדשות 12 עמית סגל, שדיווח ב-8.9 במהדורת החדשות על גורם משטרתי שפנה לחוקרי מח"ש בזמן אמת וסיפר להם על הלחצים שהופעלו על ניר חפץ. לפי הדיווח של סגל, ראש מח"ש קרן בר-מנחם סירבה לקבל את התלונה שכן המקור ביקש חיסיון על שמו. לבני-הזוג אלוביץ' רשימה של עשר דרישות מהפרקליטות בעניין זה, החל בהעברת המסמכים שצוינו לעיל, עבור בהצהרות בדבר הטבות נוספות או בקשות להטבות נוספות וכלה במסירת עוד שלל מסמכים הקשורים למגעים עם עדי המדינה.

ניר חפץ. (צילום: פלאש90)

דרישה נפרדת נוגעת לחומרים שנאספו על-ידי רשות ניירות הערך, במסגרת החקירה שהקדימה את החקירה המשטרתית. חקירת רשות ניירות הערך זו כללה עיון בטלפון ובמחשב של אילן ישועה, שלמה פילבר וניר חפץ. לטענת בני-הזוג אלוביץ' בפרקליטות הסתמכו באופן מוחלט על ממצאי חקירה זו בלי כל ביקורת או פיקוח.

"לא ניתן לשלול שחומר מסוים שלא נראה היה לחוקרים כחומר רלבנטי בשלב החקירה, הוא חומר רלבנטי ביותר בשים לב לזירת המחלוקת שגובשה עם הגשת כתב האישום", טוענים בני-הזוג אלוביץ' ודורשים מהפרקליטות לערוך בעצמה את החיפוש בחומר המחשבים והטלפונים ולהגדיר בעצמה מהו "חומר חקירה" ומה אינו כזה. לחלופין, על הפרקליטות להעביר לידי בני-הזוג אלוביץ' את כל החומר הגולמי שנאסף בחקירה זו, נטען.

שאול אלוביץ׳ בדיון בבית המשפט (הדס פרוש / פלאש 90)

בני-הזוג אלוביץ' דורשים בנוסף גם עשרה מסמכים הקשורים לעד המדינה ניר חפץ, כולל מסמך העוסק ב"נקודות למשא ומתן" עם חפץ; מזכר המסכם האזנה לשיחות של חפץ; ומסמכים רפואיים ואישיים של העד. "בהתחקות אחר האמת יידרש בית המשפט לעמוד על מהימנותו של עד המדינה ומהימנות ומשקל הדברים שמסר. אחד הכלים לעשות כן הוא בחינה של כלל הנסיבות הנוגעות למתן גרסתו", טוענים בני-הזוג אלוביץ'.

"למבקשים אין עניין לפגוע בפרטיותו של ניר חפץ", הם מבהירים ביחס לבקשתם לקבל מסמכים רפואיים ואישיים. "יחד עם זאת, מדובר במסמכים שנאספו על ידי הרשות החוקרת ויש בהם לשפוך אור על אופיו ועל הלחצים בהם עמד עובר לחתימתו על הסכם עד מדינה. ככאלה, מדובר בחומר חקירה מובהק".

עוד דורשים בני-הזוג מהפרקליטות להעביר לידם מסמכים הנוגעים לשלמה פילבר, כולל "אישר הלנה לעצור". "לא מדובר בעניין טכני או פורמלי", הם מסבירים. "מדובר במסמך שקשור לתרגיל חקירה פסול של הכבדה על העד בדרך של כליאתו בתנאי מעצר קשים וטרטורו בין בתי מעצר. מדובר בהפעלת אמצעי לחץ על נחקרים על מנת לגרום להם לשתף פעולה או בקשר לטובות הנאה שקיבל העד בניסיון לגייסו לעד מדינה".

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה בתיק 4000

בנוסף דורשים בני-הזוג אלוביץ' לקבל מסמכים הקשורים לעד אילן ישועה. הם מציינים כי ישועה לא נחקר תחת אזהרה ולא הפך לעד מדינה, על אף היותו עד תביעה מרכזי. "קל להתרשם שערפל כבד מאוד רובץ על שאלת מעמדו של העד", הם טוענים. "לא ניתן להתחמק מהרושם שמדובר בערפול מכוון. על מנת לרדת לחקר האמת ולברך את הדברים שאין להפריז בחשיבותם, נדרש גילוי מלא ומקיף של כל הדברים שהוחלפו בין אילן ישועה ובאי כוחו לבין חוקרי המשטרה ונציגי המשיבה".

108 תיקים ומסמכים נוספים שדורשים בני-הזוג אלוביץ' נוגעים לכלל החומר שנאסף במסגרת שלב מעצר החשודים ותפיסת רכושם. "אין כל סיבה שמכוחה ראוי למנוע היום את גילוי החומר שהוגש במעמד צד אחד לבית המשפט בשלבי המעצר והתפיסה", הם טוענים. לדברי בני-הזוג אלוביץ', הדבר נכון במיוחד על רקע החשש ל"ניצול הליכים לרעה במטרה לשבור את רוחם של הנחקרים ולהפעיל עליהם לחץ פסול ואסור".

איריס אלוביץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עוד מבקשים בני-הזוג אלוביץ' לקבל לידם כמה עשרות מסמכים ודו"חות הנוגעים ל"תרגילים ופעולות חקירה". "תרגילי חקירה הם חומר חקירה", נטען בבקשה. "אלמלא היו כאלה לעולם לא היינו יודעים האם עמדה היחידה החוקרת בחובתה לנקוט בתרגילים שאינם פסולים, ואם לא פעלה כך מדוע ומה היו ההשלכות של אותם תרגילים פסולים בהם נקטה".

בהקשר זה דורשים בני-הזוג אלוביץ' מסמכים הקשורים לתמלול החלקי של השיחה בין חוקרת המשטרה לבנם אור אלוביץ', כולל "כל טיוטות ההתכתבות שלה [של הפרקליטות] ושל המשטרה עם חברת התמלול החיצונית בקשר עם התמלול החסר וכן את הקבצים הדיגיטליים כולם של תמלול השיחה המקדימה כפי שנמסרו למשטרה".

מעבר לכל האמור לעיל דורשים בני-הזוג אלוביץ' לקבל קלסרים הכוללים ריכוז תלונות שנוגעות לתיק, כולל תלונה כנגד נוחי דנקנר ותכתובות ביחס לפניית איתי לשם; קלסר הכולל חומרי השלמת חקירה ומסמכים נוספים כגון "מעטפה המכילה קובץ מסמכים שעוסקים בחומרים רגישים בפרשייה".

***

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

אל תתפתו לשכוח את השפל הגדול של התקשורת

נתניהו הרחיק לכת כשקרא להכניס את דרוקר לכלא • אבל קל להפנות אליו את החיצים ובדרך לשכוח את מי שבגדו באמון הציבור: בכירי "וואלה" ו"ידיעות אחרונות" • וגם: למה לא להתחיל לפרסם תגובות וידאו לתחקירים טלוויזיונים? • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| נעמי נידם |

לפני שבוע וחצי קרה דבר מעניין מאוד: ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לפרסם תגובה לתחקיר של רביב דרוקר ב"המקור". זה עניין את הציבור כי נתניהו קרא להכניס את דרוקר לכלא, ועורכי התוכנית בגיבוי ערוץ 13 סירבו לפרסם את תגובתו. 

האש עברה לנתניהו. אל מול הקריאה הקיצונית ניצבה התקשורת בדמותו של דרוקר, כעיתונות שלוקחת סיכונים, שוחרת צדק, מאויימת אך אמיצה. אבל למעשה התחקיר, ומשפט המו"לים שהחל לפני חודש, צריכים להזכיר לנו דווקא את השפל המכוער אליו הגיעו גופי התקשורת, ואת התיקון הארוך שנמצא לפנינו.

המדריך לקבורת ידיעה עיתונאית

הנה רקע קצר: תחקיר "המקור" מגולל הקלטות שגורמות לכל עיתונאית ועיתונאי להרגיש את מיצי הקיבה עולים במעלה הוושט. איריס אלוביץ', אשתו של איל הון שאול אלוביץ', נותנת הוראות מדויקות למנכ"ל "וואלה" אילן ישועה כיצד להחניף או לא להרגיז את משפחת נתניהו.

עוד בפרויקט סיקור "משפט המו"לים":

הוא מצדו, מכופף מערכת עיתונאית לרצונם של בעלי ההון. הוא עושה זאת תוך ידיעה ברורה שהמניע של הבוסים שלו הוא לקבל הטבות כלכליות ורגולטוריות מראש הממשלה. 

איריס אלוביץ' בפתח משפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בפועל: מערכת עיתונאית שלמה מתעצבת להאדרת משפחת נתניהו וטשטוש כל ביקורת כלפיה, במטרה לחזק את הטייקונים שמחזיקים בה. מחזיקים חזק.

מעניין לשים לב לאופן שבו המציאות ותחקיר "המקור" משתלבים באופן אבסורדי. הצופים מקבלים שיעור מאת איריס אלוביץ', שמתארת לישועה כיצד "לקבור" ידיעה עיתונאית: פשוט מפרסמים רק את התגובה. לא מגוללים את פרשת השחיתות, אלא מבליטים בכותרת את תגובת ראש הממשלה.

מתוך תחקיר "המקור", ערוץ 13

ומה קרה במציאות? תגובת ראש הממשלה שלא פורסמה בערוץ 13, זו שקראה להכניס את דרוקר לכלא, אכן הפכה לכותרת ראשית בכל מקום. התחקיר? נזנח ברוב כלי התקשורת. ככה שיחקו בתודעה שלנו אז, וכך ממשיכים היום.

האבסורד השני הוא כמובן הקריאה של נתניהו להכניס את דרוקר לכלא, על כך שלא הכניס את תגובתו. קריאה זו מחביאה, כאמור, את אנשי התקשורת שבאמת עומדים לדין: המו"לים של וואלה וידיעות אחרונות שסחרו בסיקור אוהד.

לא כוחות

הנה עוד מחשבה לסיום: התגובה שרצה לפרסם נתניהו הגיעה לערוץ 13 בצורת סרטון וידאו. בקשה זו גרמה לי לחשוב שוב על מהות פרסומן של תגובות במדיה המשודרת, שתמיד מופיעות בצורת טקסט.

משפט המו"לים: למה בחרנו להתמקד במוזס ואלוביץ'?

כשמהדורת חדשות מפרסמת תחקיר ארוך, שמאשים אדם כלשהו האשמות חמורות, היא משתמשת באמצעים ויזואלים משובחים, במוזיקה דרמטית, ובחיבור ביניהם. או בקיצור, במניפולציות טלוויזיוניות שנועדו לעורר בנו עניין – ובעיקר רגש.

ותגובת אותו אדם? מופיעה על המסך כטקסט, אותו מקריאים בדרמטיות מגישי המהדורה. ללא פנים, ללא מוזיקה, גרפיקה, או כל מניפולציה. כלומר, כמו גזיר עיתון, תלוש לחלוטין מהמדיה הטלוויזיונית.

ארנון מוזס בדיון הפתיחה. מואשם שסחר בסיקור אוהד לנתניהו (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

יש פה יחסי כוחות מעוותים, שבהם ידה של התקשורת על העליונה. חשבו לרגע: מתי בפעם האחרונה קראתם תגובה בטלוויזיה ולא הרגשתם או הרגשתן שמדובר בשקר, טיוח והתחמקות? 

מעניין לתהות, האם ערוץ 13 היה מסכים לפרסם סרטון וידאו אחר, שאינו מכפיש, אך ערוך בצורה דרמטית, מלווה במוזיקה ובעריכה המחזקת את דברי המגיב? אני מתקשה להאמין. 

אולי יטענו, במידה רבה של צדק, שמדובר בתעמולה שמקבלת זמן מסך. הדרך הנכונה, יגידו העיתונאים, היא לתת במה לנאשמים, שיגיעו להתראיין ולהגן על עצמם. במקרים רבים אכן מוצעת הבמה הזו, לא תמיד. אך הכוח בעריכת הכתבה נותר בידי עורכי הערוץ, לכן מתקשים המרואיינים לתת אמון בבמה זו.

האם תפקידה של המדיה הטלוויזיונית לייצג בעצמה את הצד "הנאשם" בעזרת אותם אמצעים? אנחנו רחוקים משם. אך כדאי להמשיך לבחון את הנושא, ובד בבד לשאוף להשיג תגובה מצולמת של הגורמים הרלוונטיים, תוך המשך התעקשות על ראיונות, מוטב שיהיו בשידור חי.

הכלב נזכר מי מאכיל אותו

השבר באמון של הציבור בתקשורת מעמיק, ובצדק. כתב האישום במשפט המו"לים חושף כיצד צמרת העיתונות בגדה בתפקידה בבוטות. לא רק בוואלה: ארנון (נוני) מוזס מו"ל ידיעות אחרונות, מואשם כי הציע לנתניהו סיקור אוהד תמורת פגיעה ב"ישראל היום" המתחרה. כל מי ששיתפו פעולה, אגב, ממשיכים לשמש בתפקידים בכירים בערוצים שונים.

כלב השמירה של הדמוקרטיה שכח על מי הוא שומר. אולי הסיבה היא שהוא נזכר מי מאכיל אותו. ומי שמאכיל אותו, נזכר כמה גבוה יכול כלב רעב לקפוץ, כשמנפנפים מולו בסטייק עסיסי.

זו עוד סיבה להמשיך ולתמוך בתקשורת עצמאית, כמו זו שאתם קוראים כעת. אצלנו היחידים שמאכילים את הכלב הם אתם, 3,214 תומכות ותומכי "שקוף" שמאפשרים לנו להתנתק מהרייטינג ולחקור לעומק.

*  *  *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

"שים אצלי 700 אלף שקל – ותקבל עד חצי המלכות"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"שים אצלי 700 אלף שקל – ותקבל עד חצי המלכות". זו הכותרת שפרסם השבוע אבישי גרינצייג בגלובס. הציטוט לקוח מתוך התכתבות בין מי שהיה מנכ"ל וואלה, אילן ישועה, לניר חפץ, שבזמנו היה דובר מטה ההסברה של הליכוד. ישועה, איש מכירות ממולח, ביקש מחפץ שהליכוד יקנה פרסום ב-700 אלף שקל באתר לפני הבחירות, והבטיח לו חבילת פרסום נחשקת. עסקה לגיטימית על פניו, אך לנו מפריע דווקא מקור הכסף. 

לקראת סבב בחירות נוסף הדוהר אלינו בצעדי ענק, החלטנו לחזור ב#טרחנות_לשבת לכספי מימון מפלגות – מאות מיליוני שקלים העוברים במחשכים בלי אף מפלגה שמוכנה לחשוף אותם.

*

כספי מימון מפלגות נועדו לנתק את המפלגות מתורמים פרטיים. הכסף ניתן למפלגות מכהנות באופן שוטף, וכן עבור קמפיין בחירות על פי מספר מנדטים. רק הליכוד, על  32 המנדטים שלו, קיבל בבחירות האחרונות מעל ל-48 מיליון שקל לקמפיין, בנוסף לזכאות למימון שוטף של כ-2.8 מיליון שקל מידי חודש. הבעיה? הכסף לא שקוף! 

האדם היחיד שאמור לבקר ולבחון אותו הוא מבקר המדינה. אבל נחשו מה, גם הוא לא בדק את המפלגות בשנתיים האחרונות, מאחר והח"כים דחו את הגשתם עד לשנת 2020, כי עמוס להם עם כל המערכות בחירות האלו. ובכל מקרה, גם אם המבקר יבקר, לא יהיה ניתן לדעת מי הספקים שקיבלו את הכסף, כמה קיבלו ועל מה. וכמו שבמפלגת מרצ יכולים להמשיך לעשות עסקאות עם אחיו של חבר הכנסת לשעבר עיסאווי פריג', כך חפץ יכל היה לקנות פרסום בוואלה בהינף יד. אין צורך במכרז, חסכון או דין וחשבון לציבור – הכל במחשכים ועם כסף ציבורי. כך נוהגות כל המפלגות. 

אף שר לא היה סוגר מהיום למחר עסקת פרסום על סך 700 אלף שקל בלי מכרז או בקשה מסודרת לפטור ממנו. אף אחת מהשרות לא הייתה מעזה (אנו מקווים) לקנות שירותים מאחותה.  אבל במפלגות אפשר הכל – הכסף מוסתר מהציבור והפוליטיקאים יכולים לעשות איתו מה שבא להם. שלא יהיה ספק – סבב בחירות נוסף ישפוך עוד מיליוני שקלים לתוך הקופסה השחורה שנקראת מימון מפלגות – להערכתנו כ-182 מיליון נוספים.

אם הפוליטיקאים רוצים אותו, שיועילו בטובם לספר לנו מה עשו איתו עד עכשיו.