פוסטים

שורת הקומבינות: כך שדדו חברי הכנסת את כספי הציבור פעם אחר פעם

ועדה ציבורית שהייתה אמורה למנוע מהמפלגות להגדיל את תקציבן זכתה להתעלמות מוחלטת יועצת משפטית אחת שניסתה להתריע הושתקה חברי כנסת נדרשו להתיישר וראשי המפלגות הגדילו את תקציבן בקומבינות חוזרות ונשנות 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין | 

"לפני שנתחיל רוצה להציג פה חבר הכנסת מקלב נושא…" כך פתח ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הכנסת במרץ 2017, את הישיבה האחרונה בנושא תיקון מספר 35 לחוק מימון מפלגות ("חוק V15"). מאחורי האמירה הזו מסתתר סיפור חסר תקדים והוא לא יהיה האחרון. צעד אחר צעד, עקפו חברי הכנסת את שומרי הסף, פלשו לכיס שלנו ולקחו ממנו לא פחות מ-22 מיליון ש"ח נוספים, בכל שנה, לתקציבי המפלגות.

אורי מקלב (מימין) ויואב קיש. התעלמו מהביקורת והעלו לח"כים את מימון המפלגות – על חשבוננו

"

 שנועד להיאבק בארגוני השמאל ובדרכים עקיפות להעביר כספים למפלגותיהם, ביקש לכאורה לחייב ארגונים שפועלים בבחירות לפעול בשקיפות ולדווח על הכנסותיהם. יעילותו של החוק מוטלת בספק, לאור העובדה שעד היום אף לא ארגון אחד דיווח על הכנסותיו.

עוד כתבות בנושא:

בפועל החוק שימש כמסך עשן לתיקון אחר שבו באמת חפצו חברי הכנסת: הגדלת המימון הציבורי השוטף למפלגות. ההחלטה להשתמש בחוק כדי להגדיל את תקציב המפלגות התבצעה בדיון האחרון על החוק (מרץ 2017), בתחכום רב ובחטף תוך רמיסת ביקורת של היועצת המשפטית של הוועדה ועקיפת ועדה ציבורית שתפקידה היה לרסן זאת.

מהו תקציב מימון מפלגות?

התקציב ממנו מנהלות המפלגות את המימון השוטף שלהן הוא ציבורי, כלומר מכיסנו. הוא ניתן עבור קמפיין הבחירות ובנוסף באופן שוטף בזמן כהונת הכנסת. הסכום נקבע בחישוב מסובך: לפי כמות הח"כים ובצמידות למדד שנקרא "יחידת מימון", בשווי 1,388,600 שקלים. כל מפלגה זוכה בכל חודש לשישה אחוזים מיחידת המימון כפול מספר המנדטים שיש לה בתוספת עוד שישה אחוזים נוספים. למה? אין סיבה מפורשת, זה החישוב שקבעו הח"כים בחוק.

מעטפות כפולות קולות פתק

מימון הקמפיינים של המפלגות מגיע מכיסנו (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

עד לפני שלוש שנים עמד המימון השוטף על חמישה אחוזים ולא שישה. את האחוז הנוסף העניקו לעצמם הח"כים באותו תיקון לחוק, שהעלה את המספר מחמישה לשישה אחוזים, עלייה של 20%. הם עשו זאת מבלי לפנות לוועדה הציבורית שתפקידה לעסוק באופן בלתי תלוי בשינוי כגון זה. 

כיצד התחמקו מפניה לוועדה זו? בדרך יצירתית: הם לא שינו את יחידת המימון אלא שינו "רק" את האחוז שיקבלו ממנה.

כך השתיק ח"כ קיש את הביקורת

כדי להבין איך זה קרה, נחזור לסיפור שלנו מ-2017, שבו בחסות חוק השקיפות, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) יחד עם יו"ר הוועדה יואב קיש (הליכוד) ובשיתוף כל הח"כים בוועדה, סובבו את גלגל הכספת והוציאו את השלל.

באותו דיון אחרון, לפני קריאה שניה ושלישית, הכניסו חברי הכנסת סעיף חדש לחוק שלא נדון עד לאותה עת. הח"כים ביקשו להעלות את התקציב ב-20% ללא היוועצות בוועדה הציבורית וחרף אזהרתה של היועצת המשפטית ארבל אסטרחן, שטענה שמתבצעת פה עבירה. 

ח"כ יואב קיש. עקף את ועדת המימון בדרך מתוחכמת כדי להגדיל את מימון המפלגות

"אני רוצה לומר עוד מילה אחת לגופו של עניין וחשוב לי לומר את זה", פתחה ואמרה. "צריך לזכור שכל נושא יחידת המימון מסור בידי ועדה ציבורית שהכנסת הקימה מכוח חוק מימון מפלגות.[…] הרעיון היה שהעלאת המימון תיעשה על-ידי הוועדה הציבורית ולא בתיקונים מסוג זה". 

היו"ר קיש: "זה שינוי חוק. זה תפקידה של הכנסת, עם כל הכבוד לוועדה הציבורית". (תרגום: זה לא ממש מעניין אותי).

אסטרחן: "בשביל זה הקימו אותה…" (תרגום: אז למה הקימו ועדה ציבורית?).

ח"כ מקלב: "אדוני, אני מציע. אני מקבל את ההסתייגות. תגיש אתה עוד משהו…" (תרגום: בוא נדלג על השטויות האלו של ייעוץ משפטי).

היו"ר קיש: "אני אגיד לכם מה נעשה. אנחנו – הקואליציה – נצביע בעד העניין הזה. אני מבקש להוסיף הסתייגות שלי לביטול הסעיף הזה, ואנחנו נצביע במליאה על ההסתייגות שלי במידת הצורך". (תרגום: צודק, משפטנים לא יעצרו אותנו).

אסטרחן: "בסדר, ויצוין ש…" (תרגום: רגע, יש לי מה להוסיף כי אנו בדמוקרטיה).

היו"ר קיש: "חברים, מי בעד קבלת ההסתייגות שהגדרנו אותה לתיקון סעיף 3 כפי שאמר חבר הכנסת אורי מקלב?" (תרגום: בואו נתקדם).

ח"כ מקלב: "כולם בעד, מה זה?" 

בהמשך, ההסתייגות של חבר הכנסת קיש הוסרה במליאת הכנסת עוד לפני שעלתה להצבעה. כלומר, קיש הגיש בעצמו בקשה למליאת הכנסת לקבוע את נושא העלאת המימון שנתון בידי ועדה ציבורית, אך כשהגיע מועד ההצבעה הסיר את האפשרות הזו והחוק עבר כמו שהוא, כולל העלאת המימון ובניגוד גמור לעקרון שלא נותנים לחתול לשמור על השמנת. במליאה עצמה, העזה חברת הכנסת לשעבר יעל גרמן (יש עתיד) להביע את התנגדותה למחטף אך נשלחה לבדוק את עצמה מול ראש המפלגה שלה. הנושא הושתק.

מי יושב בוועדת המימון הציבורית שנרמסה?

אז מי זו הוועדה הציבורית שאמורה הייתה לדון בהעלאת יחידת המימון ולשמור על הקופה הציבורית, אך נרמסה? כדי שהח"כים לא יכניסו יד לכיס שלנו בכל פעם שירצו, הכנסת קבעה בחוק ועדה ציבורית שתפקידה לקבוע את גובה יחידת המימון. זוהי ועדה דומה בתכליתה לוועדה הציבורית שקובעת את שכר חברי הכנסת.

הכנסת מינתה את הוועדה ב -1 בפברואר 2017, תוקף מינוי החברים בה הוא לארבע שנים. ואלו החברים:

  • שופטת בית המשפט העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה (יו"ר הוועדה) – מונתה על ידי נשיאת בית המשפט העליון
  • חבר הכנסת לשעבר, רו"ח אהוד רצאבי – מונה על ידי יו"ר הכנסת
  • פרופ' אסף מידני – מונה על ידי יו"ר הכנסת

אך נראה כי הח"כים לא מתעניינים כל כך בקיומה של הוועדה. בקשת חופש מידע של "שקוף", גילתה כי מאז מרץ 2015 אף אחד לא פנה לוועדה. במקרה המתואר, הח"כים לא הזדקקו לפניה אליה כי לא שינו את יחידת המימון אלא את האחוזים שהם לוקחים לעצמם ממנה. ניסיונות לשוחח עם שלושת חברי הוועדה לא צלחו.

שורת הקומבינות

הדרך הפתלתלה בה העלו חברי הכנסת את מימון המפלגות שלהם, איננה סוף הסיפור. בסבבי הבחירות האחרונים הפגינו הח"כים תושיה רבה ויצירתיות כדי לעשות זאת שוב וכך המשיך הציבור לממן ולשמן את מכונות התעמולה של המפלגות.

מסתבר כי הן יכולות לחרוג מהסכומים המוגדרים מראש ולהיכנס לחובות. לכן, בשנה האחרונה שהייתה רווית בחירות, "השקיעו" אזרחי ישראל קרוב למיליארד שקלים בקמפיינים של חברי הכנסת. 

בשנה האחרונה השקענו מיליארד שקלים בבחירות – מכיסנו (צילום: יוסי זמיר)

מה בדיוק עשו עם הכסף? אנחנו לא יודעים, כיוון שהוא לא שקוף. בנוסף, מבקר המדינה – הגוף היחיד שמבקר את המפלגות טרם פרסם דוח אפילו לשנת 2018. הסיבה: ראשי המפלגות ביקשו וקיבלו דחייה מהמבקר

לפי הבדיקה האחרונה שלנו במרץ 2019 עמד החוב על כ-192 מיליוני שקלים. המפלגות מחזירות את החוב מהמימון השוטף (אותו העלו כזכור מ-5% ל-6%). איך מגדילים את החוב? בכנסת ה-21, שפיזרה את עצמה אחרי חודש, מצאו טריק פשוט. בגלל שהמפלגות היו בחובות והיו זקוקות למקור תקציבי לקראת הבחירות בסבב ב' (הכנסת ה-22), הן פרסו את החזר ההלוואה למספר גדול יותר של תשלומים.

הסיעה היחידה שהתנגדה לחוק: ישראל ביתנו. ח"כ עודד פורר

בכנסת ה-22 לאחר שכבר פנינו היו מועדות לבחירות שלישיות, הח"כים פעלו במהירות ובערפל הבחירות לבצע שורת קומבינות נוספות כדי לעקוף את הוועדה הציבורית ולהגדיל את המימון. הטריק שעבד בפעם הקודמת הצליח שוב: הם הגדילו את האחוז מתוך יחידת המימון ב-31%, תוספת של חצי יחידת מימון נוספת לכל מפלגה והגדלת ההוצאה שהחוק מתיר. 

בכל שלוש הפעמים הללו עקפו הח"כים את הוועדה הציבורית ואת העיקרון של יחידת המימון, באופן שנוגד את רוח החוק עצמו. ראוי לציין שהמפלגה היחידה שהצביעה נגד החוק הייתה "ישראל ביתנו".

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): שורת השינויים היצירתיים שביצעו הח"כים בחוקי המימון עלו לנו מאות מיליוני שקלים נוספים בשנים האחרונות. ישראל מצוייה בגירעון ובמשבר כלכלי חמור. אם הוועדה הציבורית הייתה מפקחת על הנושא ושומרת על הכסף, הממשלה הייתה יכולה עכשיו להשקיע אותו בשיפור מערכת הבריאות או בסיוע לעסקים קטנים.

כל עוד חברי הכנסת לא מעוניינים לפנות לוועדה הציבורית, זו לא תוכל לשמור על הכסף שלנו כדי שיגיע למקומות שחשובים לציבור. למפלגות יש די כסף למימון הפעילות שלהן אבל מאחר שהכסף לא שקוף הן מתנהלות בו כאילו מדובר בכסף הפרטי של ראש המפלגה. רק לאחרונה הודו בליכוד שרכשו פרסום ממומן מהכסף שלנו כדי להכפיש עיתונאים ברשתות החברתיות. 

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): בשנים האחרונות אנחנו מתריעים שוב ושוב ודורשים שקיפות של תקציבי המפלגות. המהלך יצמצם באופן משמעותי את בזבוז הכסף ויפנה אותו לשיפור השירות הממשלתי לאזרח במקום לכיסם של מקורבים.

בדיקת נוכחות: מי מהח"כים הגיע לכנסת בפגרה?

אורי מקלב, ינון אזולאי, מיכאל מלכאילי ומירב כהן מככבים בראש הרשימה עם מאות שעות במשכן. ומי בתחתית? יאיר לפיד, עם שהות של עשרות שעות בודדות. ואיפה ממוקמים אדלשטיין וגנץ? הנתונים המלאים וכל ההסתייגויות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו ב"שקוף" מאמינים בחשיבותם של כלל המדדים – ולכן משתדלים להביא לכם ניתוחים מכל הזוויות, ולנסות לייצר במקביל מדדים שכיום כלל לא קיימים, והכל כדי לבדוק מי מהח"כים עובד בשבילנו, וכמה.

אלא שהכנסת לא עבדה ולו יום אחד עבורנו מאז דצמבר 2018. למעלה משנה!  לא רק זה: חברי הכנסת יחזרו לעבוד בהיקף מלא רק במאי 2020 – לאחר הרכבת הקואליציה. 

אז כיצד אפשר בכל זאת לדעת האם חברי הכנסת עובדים בשבילנו בתקופה הזו?

קשה. אנחנו ממשיכים לעקוב ולדווח מי מחברי הכנסת נלחם למען הקמת הוועדות הקבועות. בדקנו מי מהח"כים מגיע לוועדת חוץ וביטחון – שחרף הפגרה ממשיכה להתכנס. בקרוב נפרסם מידע מעניין על טיסותיהם לחו"ל. וכעת אנו חושפים מדד שצריך לקחת בעירבון מוגבל: מי מחברי הכנסת בכלל הגיע לכנסת בשנה האחרונה.

מליאת הכנסת – ריקה

נכון, זה תלוי בכל חבר כנסת בתקופת פגרה מאיפה הוא רוצה לעבוד. סביר גם שאלו הגרים בקרבת המשכן, יקפצו לבקר בו יותר. אלא שלאור הנסיבות הלא שגרתיות, ולנוכח העובדה שאף אחד מחברי הכנסת לא מפרסם יומן בעת פגרה – יש במדד זה מידע שכדאי להכיר: מי מגיע למקום העבודה שלו חרף הפגרה?

מעבר לכך, הכנסת לעתים כן מתכנסת ואף נערכים בה דיונים, גם אם בתדירות נמוכה – לכל אורך השנה.

עכשיו, לאחר כל ההסתייגויות, לתוצאות:

מתנדבי "שקוף", איתי נתנאל ונבות זילברשטיין, בדקו את נתוני הנוכחות בכנסת ה-22 (3.10.2019-12.1.2020). במקום הראשון (תופים): 

  • אורי מקלב (יהדות התורה) עם 507 שעות.

מקלב הוא זה שקרא ללא הרף להקים ועדות זמניות שימשיכו לעבוד בזמן הפגרה. הוא הסביר לשקוף כי "למרות חוסר האפשרות להקים קואליציה, החיים עצמם כמובן ממשיכים כסדרם. בארץ ובעולם, מתרחשים אירועים חברתיים, כלכליים ומדיניים שונים ולמרבה הצער גם אסונות ואירועים קשים".

  • במקום השני ינון אזולאי, ובשלישי מיכאל מלכיאלי (שניהם ש"ס). במקום הרביעי מירב כהן (כחול לבן)
  • במקום העשירי אורית פרקש הכהן (כחול לבן) שבילתה במשכן כמעט ממחצית כמות השעות של מקלב, ועדיין התברגה מעל ל-110 חברי כנסת אחרים.
אורי מקלב (יהדות התורה) 507H 36M
ינון אזולאי (ש"ס) 458H 26M
מיכאל מלכיאלי (ש"ס) 423H 23M
מירב כהן (כחול לבן) 389H 45M
ישראל אייכלר (יהדות התורה) 339H 21M
עודד פורר (ישראל ביתנו) 273H 20M
מרדכי יוגב (הבית היהודי) 256H 43M
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) 249H 0M
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד) 235H 14M
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן) 230H 47M
  • שלל חברי כנסת שהו במשכן מאות שעות יותר מיו"ר הכנסת יולי אדלשטייןשסירב באדיקות להקים את הוועדות לאורך הפגרות המתמשכות. אדלשטיין הוא גם נציג הליכוד היחיד בעשירייה הפותחת. הבאה בתור זו חוה (אתי) עטייה (197 שעות).

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

  • מרצ מופיעים לראשונה במקום ה-37 (יאיר גולן עם 162 שעות)

ומי במקומות האחרונים?

בנטרול שרים (שעובדים ביום-יום במשרדי הממשלה) נמצאים:

תמר זנדברג (מרצ) 79H 12M
אסף זמיר (כחול לבן) 79H 1M
עפר שלח (כחול לבן) 77H 35M
היבה יזבק (הרשימה המשותפת) 74H 21M
יואל רזבוזוב (כחול לבן) 74H 13M
איימן עודה (הרשימה המשותפת) 72H 17M
סתיו שפיר (מרצ) 61H 57M
ניר ברקת (הליכוד) 53H 20M
יאיר לפיד (כחול לבן) 49H 18M
  • הכי מעט הגיעו למשכן: סתיו שפיר (מרצ), ניר ברקת (הליכוד) ויאיר לפיד (כחול לבן). עדות נוספת להגעתו הדלה במיוחד של לפיד למשכן גילינו גם בשבוע שעבר, כשחשפנו את נתוני הנוכחות בוועדת החוץ והביטחון.
  • בני גנץ, אגב, שהה בכנסת 96 שעות – פי 2 מלפיד.

יאיר לפיד. שוב אחרון

כעיתונות פתרונות, נשתדל לשלב בזנב הכתבות אזמ"ע (איך זה משפיע עליך) ומצ"ל (מה צריך לתקן – כדי לבלום את הישנות התופעה):

אזמ"ע? את, אתה ואני מממנים את חברי הכנסת. אנחנו משלמים להם וליועציהם שכר יפה, החזר הוצאות ומעמידים לרשותם שלל משאבים (גם בפגרה) כדי שישרתו – אותנו. אם ח"כ לא מגיע למקום עבודתו ולא מפרסם את יומנו – הוא למעשה לוקח לך כסף מהכיס ומבזבז משאבים ציבוריים.  

מצ"ל? המדד המלכותי שבאמצעותו נדע באמת מה הח"כים שלנו עושים, הוא מדד שקיפות היומנים שלהם. ברגע שבמקביל לשאילתות, ישיבה בוועדות ושאר המדדים, גם הפעילות הציבורית תהיה שקופה, נוכל לנתח את פעילות הח"כים בצורה איכותית ביותר. עזרו לנו להגיע בקדנציה הנוכחית ל-61 יומנים שקופים.

תגובות – שיאני הנוכחות

השיאן ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) מסר: "הדבר הזה מדרבן ומחייב ליותר, נמשיך לעזור לציבור ששלח אותנו".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס):"זו זכות שלי לשרת ולסייע לציבור, ויש הרבה מה לסייע למרות פגרת הכנסת. חברי הכנסת בש"ס בראשות השר דרעי, רואים את הכנסת כשליחות ולא כג'וב".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "מחובתנו כשליחי ציבור לשרת את הציבור בוועדות ובדיוני הכנסת הארוכים. בתקופה של מערכת בחירות לא קל לשלב בין הכנסת לשטח ואני שמח שהצלחתי ב"ה לעשות זאת".
ח"כ מירב כהן (כחול לבן): "למען האמת, אני חושבת מה שהכי חשוב זה לבחון את הפעילות עצמה שחבר הכנסת מקדם. גם בתקופת בחירות כשאי אפשר לחוקק עדיין אפשר לקדם פעילות חשובה וכל חבר כנסת עושה זאת בדרכו. אני מתמקדת במאבק בעושק הקשישים וכן בקידום סוגיות נוספות הנוגעות לזקנים ובהן תעסוקה לאחר גיל פרישה, מרכזי יום, מוסדות אשפוז גריאטרים ועוד. אלו הנושאים שאני עובדת עליהם מהמשכן. יש לנו מוקד שמסייע לאנשים מבוגרים שפועל מהלשכה שלי".
תגובות – שיאני ההיעדרויות
מלשכת ח״כ ניר ברקת (ליכוד) נמסר בתגובה: "ח"כ ברקת ממשיך לעבוד בכל כוחו ומרצו למען הציבור בשקל לשנה וללא בקשת תמורה. בימים אלו הוא עסוק בגיבוש יוזמות ורפורמות כלכליות-חברתיות לטובת המשך הצמיחה של ישראל בכלל, ועבור הפריפריה של המדינה בפרט. לשם כך מנצל ברקת את פגרת הכנסת לסיורי שטח וקיים בחודשים האחרונים פגישות רבות עם ראשי ערים, תעשיינים, יזמים, אנשי עסקים ותושבים בצפון, בדרום, במרכז הארץ וביהודה ושומרון.
בנוסף לכך, ברקת מגיע לדיוני הועדה המסדרת עפ"י הנחיות סיעת הליכוד".

ח"כ לפיד לא מסר התייחסות.

הכירו את הח"כ שלא שוכח אתכם בפגרה – כתבה שלישית בסדרה

אין ועדות ואין מליאה. גם חקיקה אין – וחברי הכנסת בעצם חופשיים בפגרה. מי מהח"כים לא שוכח את הציבור שמממן לו את השכר? בכתבה הקודמת פנינו לנבחרי הציבור ושאלנו אותם מה הם עושים עבורנו בתקופה חסרת תקדים באורכה בה הכנסת לא מתכנסת. בכתבה זו נראיין בקצרה את חבר הכנסת שמשתדל לא לפספס אף פניית ציבור, גם בפגרה – אורי מקלב

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

הכנסת לא עבדה ולו יום אחד עבורנו מאז דצמבר 2018, וגם לא תחזור לעבוד (אלא אם יבוטלו הבחירות) עד נובמבר 2019. 

בכתבה הנוכחית תכירו ח"כ מהחרוצים בכנסת: אורי מקלב מיהדות התורה.

מקלב הוא היחיד (!) שדרש מיו"ר הכנסת להקים ועדות זמניות שימשיכו לעבוד בזמן הפגרה. הוא הסביר כי "למרות חוסר האפשרות להקים קואליציה, החיים עצמם כמובן ממשיכים כסדרם. בארץ ובעולם, מתרחשים אירועים חברתיים, כלכליים ומדיניים שונים ולמרבה הצער גם אסונות ואירועים קשים". 

לדבריו, "הציבור הרחב מצפה שוועדות הכנסת, ידונו, יחקרו וילבנו את הסוגיות העומדות על הפרק. בנוסף, פרויקטים, רפורמות ופעולות שונות לשיפור ולקידום פעילות המשק, המגזר הציבורי והרשויות המקומיות, נתקעות במשך חודשים ארוכים, מכיוון שוועדות הכנסת אינן פעילות. במשרדי הממשלה ועל שולחנן של ועדות הכנסת, מצטברות מאות בקשות לאישור תקנות וצווים, ללא יכולת לאשרן. גם לאחר הבחירות והקמת הממשלה בעוד כחצי שנה, צפוי עיכוב באישור התקנות והצווים, עקב העומס שיצטבר על שולחן הוועדות".

שיאן הנוכחות בכנסת

את קוראינו האדוקים זה בוודאי לא הפתיע. מקלב, מבדיקתנו, הוא שיאן הנוכחות בכנסת. מקלב הקים שורת שדולות וגם מגיש שאילתות רבות למשרדי הממשלה, לא טס בכלל לחו"ל על חשבון גורמים זרים, וידוע באי הזנחת פניות ציבור.

התקשרתי למקלב לשמוע את דעתו על המצב המטורף אליו נקלענו. קצת קשה לעקוב אחר חוטי המחשבה שלו שמתחווטים מחדש ללא הרף סביב הסוגיות הרבות בהן הוא עוסק. כאשר אני מצלצל, הוא בדיוק עסוק בפעולות מול משרד התחבורה במטרה לאפשר הטענת רב-קו לאנשים שאינם מחזיקים כרטיס אשראי.

למה אתה מבקש שהוועדות ימשיכו לעבוד?

"ביקשתי מאדלשטיין להמשיך לקיים את הוועדות משום שיש דברים שחבל שאנחנו לא דנים בהם. התענית הזו ארוכה מדי. נהרג עכשיו מישהו מהמנופים. בכל מקום אתה רואה משאית מורידה חומרים או מעבירה דירה, ויש סכנה. הכנסת צריכה לדון בזה. חלק מהתקנות שיכולות למנוע תאונות לא מקודמות – כי הוועדות לא מתכנסות".

מליאת הכנסת – ריקה

מה תקוע למשל?

"על שולחן ועדת הרווחה יש כ-50 תקנות שמחכות לאישור. אתה יודע כמה תקנות שיכולות לעזור לנכים ולדיני עבודה ולהגנת הצרכן – תקועות?"

למה אדלשטיין מסרב? 

"הוא חושב שוועדה יכולה להיות פופוליסטית בזמן הזה. נכון שבוועדות יהיו כמה מילים של פופוליזם בגלל שאנו בתקופת בחירות, יחד עם זאת נקדם דברים. לא נהיה סטריליים, אבל חייבים לעבוד. ויש הסכמה משני הצדדים לאשר אותם. זה לא חייב להיות פופוליסטי". 

אתה מבין את טענות יו"ר הכנסת?

"הוא לא רוצה תקריות והוא מעדיף שלא תהיה ועדה. אבל זו טעות. אז 20% יהיה פופוליסטי – אבל נקדם דברים. נניח טביעת ילדים בבריכה. שמע, זה קיץ. צריך לכנס את כל אנשי המערכת ולעשות ביניהם תיאומים. ראית אותי בוועדות. אצלי זה שולחן עגול – מחלקים בין המשרדים את העבודה. גם כמעט אין פריימריז בשום מפלגה, וכולם מסכימים אתי שחבל שהכל תקוע".

מה אתה עושה בפגרה? 

"מגיעות אלי אינספור פניות ציבור. המון על מעונות עכשיו. אמש עזבנו את הכנסת בתשע וחצי בערב. חלק מהמשרדים הממשלתיים עוזרים, אחרים בורחים. הם בהדממה. נזהרים מלהתעסק עם פוליטיקאים ולא ששים לענות. אם תעזבני יום יעזבך יומיים, כתוב בתורה. דהיינו אם אתה עוזב אותי יום אעזוב אותך יומיים. כלומר יש רצף אי עשייה שקשה יותר ויותר לחזור ממנו לשגרה".

ואצלך בלשכה?

"כל פניה שמגיעה – אני לא יכול שלא לעזור. הצוות שלי יודע שאני כל הזמן אבקש להתעדכן איפה היא עומדת".

איך התגובה בציבור החרדי על הקדמת הבחירות?

"אנשים שאני פוגש מאוד כועסים עלינו – הכנסת והנבחרים – שהגענו למצב כזה. המרמור הזה בצדק. לא היה צריך בחירות. אני מאשים את ליברמן". 

בציבור החרדי ייצאו להצביע ב-17 בספטמבר? 

"מדברים אצלנו הרבה על שאננות ואנחנו מנסים לעורר. זה נהיה קשה. הציבור אדיש, ודאי שגם אצלנו".

אדלשטיין: "הדברים יישקלו"

מלשכת יו"ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין מסר לנו בתגובה: "באופן טבעי, פעילות הכנסת בתקופת פגרת בחירות היא מצומצמת, וזאת על מנת למנוע ניצול לרעה של הכלים הפרלמנטריים לטובת מערכת הבחירות. על כל פנים, יושב ראש הכנסת אינו הגורם המוסמך להקים ועדות בכנסת. הסמכות להקים ועדות נתונה בידי מליאת הכנסת לפי המלצה של הוועדה המסדרת. כאשר עלה צורך דחוף בהקמתה של ועדת החינוך, התקיים דיון על כך בוועדה המסדרת ומליאת הכנסת אישרה את הקמת הוועדה. ככל שיעלה צורך בהקמת ועדות נוספות בעתיד, הדברים יישקלו על ידי הגורמים המוסמכים באופן דומה".

. מוזמנים לפנות לח"כ מקלב, או לח"כים אחרים – ולעדכן אותנו מי עוזר ומי מתעלם בתקופה זו בה לח"כים יש שכר מלא אפס 0 מחויבויות.

  • את כל כתובות הדוא"ל של הח"כים תמצאו כאן.