פוסטים

בצל הקורונה, ננקטים צעדים מסכני דמוקרטיה – הנה כל מה שצריך לדעת עליהם

התפרצות נגיף הקורונה מביאה לקדמת הבמה את חשיבות הערבות ההדדית, והצורך באמון במערכות השלטון • לצד זאת, אנו עדים בימים האחרונים לשורת צעדים בעלי פוטנציאל הרסני לדמוקרטיה הישראלית • תהליכי קבלת החלטות פגומים ולא-שקופים, דמיון מדאיג לימים שאחרי פיגועי התאומים בארה"ב ומעקב אחר אזרחים ששם את ישראל ברשימה לא מכובדת של מדינות • גם בשעת משבר, חייבים להמשיך לפקח על השלטון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול, עידן בנימין, אסף נתיב, ניר בן-צבי |

התפרצות נגיף הקורונה מעמידה את העולם – את כולנו – בהתמודדות קיצונית שלא נראתה כמותה שנים רבות. מחד, בתוך המשבר מתגלה החשיבות הגדולה של ערבות הדדית בתוך קהילות, וחשיבות לא פחותה במתן אמון במערכות השלטון – ובתוך כך הקפדה על הוראות משרד הבריאות.

אך לצד זאת, אנו עדים בימים האחרונים לצעדים מסוכנים ומפחידים לדמוקרטיה. אנחנו לא משתמשים במילות התואר האלה בקלות דעת. 

בראשית הכתבה, אסף נתיב סוקר את הצעדים הקיצוניים שנקטה הממשלה בשבוע האחרון, ואת התהליך הפגום והלא-שקוף באמצעותו התקבלו ההחלטות. בהמשך מביא עידן בנימין בקצרה את סיפורה של ארה"ב המטולטלת אחרי פיגועי 11 בספטמבר, אז העביר הממשל חוקים דרקוניים שהמשיכו לפגוע בפרטיות האזרחים במשך שנים רבות – זמן רב אחרי שהגורמים החשודים בפיגועים כבר התפרקו, נתפסו או נהרגו. לבסוף, מאיה קרול בדקה כיצד השתמשו מדינות אחרות בעולם בכלים טכנולוגיים חודרניים בצל משבר הקורונה. רשימת המדינות הרלוונטית קצרה, וברובן כנראה לא היינו מעוניינים להתגורר בעצמנו.

נדגיש: במאמר זה אין בכוונתנו לשפוט מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הקורונה – אלא להתמקד בדרך קבלות ההחלטות ובמנהל התקין. גם בשעת משבר, חשוב להגביל ולפקח על השלטון. 

  • מסכימים איתנו? חולקות עלינו? מה עוד חסר לכן ולכם בסיקור משבר הקורונה? נשמח לשמוע ממך.

יו"ר הכנסת הזמני, יולי אדלשטיין, עובר בדיקת חום בכניסה למשכן (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

סוגרים בתי משפט, משתקים את הכנסת, מתחילים לעקוב אחרי אזרחים

בשעת לילה מאוחרת, בין שבת לראשון, הורה שר המשפטים לסגור את בתי המשפט. יומיים לאחר מכן, בשעת לילה מאוחרת גם כן, רה"מ העביר באמצעות תקנות שעת חירום החלטה המאפשרת למשטרה ולשב"כ לעקוב אחר אזרחים ישראליים. זה קרה אחרי שהכנסת – ליתר דיוק ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים – לא השלימה את דיוניה לגבי המהלך ולכן לא אישרה אותו. מאז פורסם כי גם צה"ל עשוי לקבל אישור לאכן אזרחים בלי צו בית משפט, במטרה לאתר משפחות חיילים במקרי אסון.

ההיסטוריה מוכיחה כי כאשר יכולות המעקב אחר אזרחים הופכות זמינות – השלטון עושה בהן שימוש הולך וגובר, החורג מן ההגדרות הראשוניות (עוד על כך בהמשך הכתבה). מה אם, למשל, יתחילו לעקוב אחר עיתונאים ביקורתיים לשלטון באמצעות המערכת? האם משרד ראש הממשלה וגורמים פוליטיים יקבלו גישה למאגר? מי מבטיח שהמידע נאגר בצורה בטוחה ולא ידלוף? בערפל הקרב, לשאלות הללו אין כרגע תשובות. זה לא משהו שאפשר להשאיר תלוי ופשוט לקוות לטוב.

חשוב לומר: ייתכן והצעדים הללו נדרשים. יותר מכך, נראה כי חלקם בהחלט נחוצים. אך הדרך בה התבצעו מטרידה ביותר. הממשלה דרסה את הגוף המפקח (הכנסת), והעניקה כוח אדיר ולא מפוקח לכוחות הביטחון. בעולם מתוקן היה מתייצב ראש הממשלה בחדר ועדת החוץ והביטחון ודואג לשכנע את חברי הכנסת בחשיבות הדברים. במקום, נתניהו בחר להתעלם מהכנסת, ובכך מאיתנו, הציבור הישראלי.

אם זה לא מספיק, יושב ראש הכנסת הזמני מעכב הצבעה על מינוי יו"ר כנסת חדש, מפני שהוא יודע שיפסיד בה. הצעד הזה גם מעכב הקמת ועדות חדשות שיאפשרו לח"כים להתחיל לפקח (אחרי יותר משנה) על פעולות הממשלה, בין היתר גם על תפקודה במשבר הקורונה.

בעולם תקין היה מתייצב ראש הממשלה בכל ערב למסיבת עיתונאים, ומאפשר שאלות בסופה. הוא גם היה דואג שיתפרסמו סיכומי הדיונים והשיקולים השונים בקבלת ההחלטות, כדי שהציבור יוכל להבין את ההיגיון מאחוריהן. הוא היה דואג שמשרד הבריאות יפרסם את התרחישים האפשריים שהוא צופה ואת הצעדים שהוא צפוי לנקוט בכל שלב, כדי להפחית, ולו במידת מה, את חוסר הודאות של אנשים פרטיים ובעלי עסקים. 

חוסר המוכנות לספק הסברים, חוסר השקיפות בתהליך קבלת ההחלטות, יחד עם דריסת הכנסת ופרטיות האזרחים צריכה להדאיג את כולנו – גם אם הצעדים הללו באמת נדרשים לטיפול בנגיף.

חוק "הפטריוט" האמריקאי – התחיל עם טרור, סיים עם מעלימי מס

באוקטובר 2001, כחודש לאחר אסון התאומים, העביר הנשיא ג'ורג בוש בקונגרס את "חוק הפטריוט". החוק איפשר לממשל לעקוב אחר אזרחים אמריקאים על ידי ניטור פעילות אשראי, חיפוש בבתים ואיסוף מידע על שימוש בטלפונים. 

למרות שהחוק נועד במקור לחול שנה אחת בלבד במטרה להתמודד עם איום הטרור בטווח הקצר – הוא הוארך שוב ושוב, במשך כמעט 15 שנה. כמה טרוריסטים נעצרו בזכות החוק שפגע בפרטיות של מיליוני אזרחים אמריקאים? על כך יש מחלוקות, אבל הטווח נע בין 0 ל-47. דבר אחד בטוח: החוק נוצל לאורך הזמן לאיתור עבריינים מן השורה – מעלימי מס וסוחרי סמים, למשל – אשר בעבר השימוש בכלים חודרניים כנגדם היה בלתי נתפס. 

נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' בוש, במעמד החתימה על חוק הפטריוט

רק ב-2015 (!) שונה החוק והוסרה ממנו האפשרות לעקוב אחרי אזרחים ללא צו בית משפט.

האם היה צריך להשתמש בחוק הפטריוט? קשה לומר. אבל ברור כי ממשלות ינצלו שעות משבר כדי להטיל צווים שלאחר מכן קשה עד בלתי אפשרי יהיה להיפטר מהם. פוליטיקאים לא אוהבים לוותר על סמכויות וכוח, ומדובר בנושאים מורכבים שקשה לייצר סביבם מאבק ציבורי.

צפו במערכון של ג'ון אוליבר שמסביר בפירוט את הבעיה במעקב ממשלתי:

אילו מדינות משתמשות במעקב אחר אזרחים כחלק מהטיפול בקורונה?

טייוואן
לפני כחודשיים השלימה טייוואן אינטגרציה בין מאגרי המידע של רשות ההגירה ומערכת הביטוח הרפואי. כיום יכולים כל בתי החולים, המרפאות ובתי המרקחת בטייוואן לקבל מידע אודות המדינות בהן ביקרו המטופלים בתקופה האחרונה.
טייוואן גם מנטרת את הטלפונים של האזרחים החייבים בבידוד. לפני כחודש פורסם כי הממשלה בטייוואן חילקה למבודדים טלפונים ניידים, ייעודיים וכי היא מנטרת אותם ולא את את המכשירים האישיים של האזרחים – אולם לא ברור אם הפרקטיקה הזו ממשיכה גם היום. במידה ומתרחקים מאזור הבידוד, האזרחים מקבלים התראה לנייד בה נכתב כי עליהם לחזור לבידוד, ולא – יקנסו באופן כבד.

דרום קוריאה

הממשלה הדרום קוריאנית פיתחה אפליקציה ייעודית המאפשרת למבודדים לדווח על מצב הבריאות שלהם ומתריעה לגורמי האכיפה במידה והמבודדים מתרחקים מאזור הבידוד. מפני שאין חובה להתקין את האפליקציה, הרשויות בדרום קוריאה משתמשות גם באיכון של טלפונים ועסקאות אשראי כדי להשלים את החקירה האפידימיולוגית של הנדבקים וכן כדי לאכוף את הבידוד.

הרשויות בקוריאה מפרסמות חקירות אפידימיולגיות בסגנון דומה למשרד הבריאות בישראל, אך אזרחים המתגוררים באזור בו הסתובבו חולים מקבלים התראה ישירות למכשירי הטלפון שלהם.

איראן

איראן מנטרת את הטלפונים של אזרחיה ללא ידיעתם, וכנראה שלא רק לצורך צמצום ההדבקה בקורונה: לפני כשבועיים משרד הבריאות האיראני שלח סמסים לאזרחים כדי לעודד אותם להוריד אפליקציה ששמה AC19. האפליקציה, כך ע"פ ההודעה, יכולה לסייע לאזרחים לבדוק אם חלו בקורונה. לפי פורבס, האפליקציה הציגה למשתמשים שאלון כן/לא פשוט לגבי להופעת תסמיני קורונה, ובמידה והמשתמש/ת העידו על תסמינים – האפליקציה המליצה על הגעה לבית החולים הקרוב.

לאחר כמה ימים חשף חוקר סייבר איראני כי האפליקציה התמימה למעשה מאפשרת לממשלה לרגל אחרי אזרחים ולאסוף עליהם מידע. כמה ימים לאחר הפצתה, הסירה גוגל את האפליקציה מחנות האפליקציות שלה. נציין כי אין זו הפעם הראשונה שהממשלה האיראנית מנסה לגנוב מידע מאזרחים – היא חסמה את אפליקציית טלגרם במדינה ופיתחה במקום את האפליקציות "גולדן-טלגרם" ו"הוט-טלגרם", אותן היא משווקת לאזרחים כאלטרנטיבה. בעזרת האפליקציות האלה הממשלה עוקבת אחר התכתבויות של אזרחים.

סין

סין מרבה להשתמש בשגרה בטכנולוגיות מגוונות למעקב אחר הציבור, כולל איכון טלפונים. בימים אלה המעקבים בסין הפכו אינטנסיביים מאי פעם: בכניסה לכל בניין דירות או מקום עבודה האזרחים הסינים צריכים למדוד חום, להזין פרטים אישיים, ולעיתים גם להראות ברקוד שמוכיח כי מותר להם להסתובב ברחבי העיר. 

זאת ועוד, חברות התקשורת בסין מנטרות את התנועה של כל האזרחים ע"פ הטלפונים הניידים.

בד בבד, אפליקציה בשם "Health-Code" פועלת כרגע בכמאה ערים בסין, שם חובה להשתמש בה. האפליקציה מסווגת כל אזרח ע"פ שהות באזורים בהם יש התפרצות קורונה, שהות בקרבה לחולי קורונה מאומתים וע"פ היסטוריית טיולים לחו"ל. האפליקציה מופעלת בשיתוף עם כל הרשויות במדינה, ומסווגת את האזרחים לשלושה צבעים: ירוק, צהוב, ואדום. 

אפליקציה סינית מחלקת את האזרחים לפי רמת החשיפה לקורונה

צבע ירוק מאפשר להסתובב חופשי ברחבי העיר, צהוב משמעו שבעה ימי בידוד, ואדום 14 ימי בידוד. האפליקציה הזו מספקת את הברקוד שהאזרחים צריכים לסרוק בכניסה לכל בניין. 

חוץ מזה, ישנן מגוון אפליקציות שמשתמשות במידע הבריאותי של כלל האזרחים כדי להתריע על קרבה לחולים נגועים. 

מדינות אירופה

באירופה אף מדינה לא החלה נכון לעכשיו לעשות שימוש בפרקטיקות הפוגעות בפרטיות האזרחים לשם צמצום הדבקה בקורונה, אך מתקיים דיון ער בנושא. ייתכן כי בתקופה הקרובה נשמע שמדינות מסוימות יתחילו להשתמש באמצעים כאלה בקרוב.

מה אפשר לעשות?

  • גם במשבר הקורונה: שקיפות היא חלק מהפתרון. דרום קוריאה, לדוגמא, מציינת את הנגשת המידע והקפדה על שקיפות הנתונים המצויים בידי הממשלה כצעד ראשון בהתמודדות עם המגיפה.
  • יצרנו הפגנה דיגיטלית בה משתתפים כבר 16,000 איש, במטרה שהכנסת תשוב לתפקד ותפקח על הממשלה. הצטרפו גם!

ולגבי "שקוף"

אנחנו נמצאים בעיצומם של שני משברים: הדמוקרטי והקורונה. 

על אף שהנגיף תופס את תשומת הלב התקשורתית, אנחנו נמשיך לסקר ללא הרף את המשבר הדמוקרטי שפוקד אותנו: ממשלה שלא זכתה באמון הציבור עם סמכויות חירום בידייה, כנסת משותקת, ואזרחים שנעולים בבתיהם ועתה גם נתונים תחת מעקב דיגיטלי. אנחנו לא מבינים באפידמיולוגיה – אבל מבינים בדמוקרטיה.

משבר הקורונה מקשה על כולנו, אך לא נרפה עד שהכנסת תחזור לעבוד, תקים ועדותיה ותפקח בצורה יעילה על הממשלה. מעבר להצלת הדמוקרטיה – מדובר בהצלת חיים.