פוסטים

שקד והימין המאוחד הבטיחו שקיפות בארגוני עובדים – אז מה?

רשימת "ימינה" בראשות איילת שקד פרסמה "אמנת עקרונות". משמח לראות כי הובטח בו "שקיפות בארגוני עובדים" (כלומר באגודות עות'מאניות). כל הכבוד. היינו עפים לסטרטוספרה, אבל מסתבר ששקד עצמה כבר הצביעה נגד חוקים דומים והתעכבה ביישום השקיפות – אף שהכוח היה בידיה. טרחנות בחירות

| תומר אביטל ועידן בנימין|

1) הציצו בתמונה למעלה. הסעיף הזה לקוח מהאמנה החדשה של סיעת "הימין המאוחד" לקראת הבחירות. אלא שאיילת שקד כבר כיהנה כ-50 חודשים כשרת המשפטים. היה לה את כל האמצעים לכפות שקיפות בארגוני עובדים אילו רצתה לקדם זאת כיותר מרק סיסמא. הצקנו לה על כך אינספור פעמים. 

2) ביולי 2015 עלה לוועדת השרים לחקיקה, בראשה עמדה שקד, חוק שביקש להחיל שקיפות על אגודות עות'מאניות (=ארגוני עובדים). שקד החליטה לא להחליט, והחוק נקבר.

3) בנובמבר 2016 חוק דומה עלה במליאה. מה השרה שקד עשתה? הצביעה נגד. כן, כן. 

חזרתי לפרוטוקולים ומצאתי כי שקד הודתה ש"בתכלית החוק יש הרבה היגיון, אבל משרד המשפטים עובד בימים האלה – הוא עובד כבר הרבה זמן – על גיבוש הצעת חוק ממשלתית מקיפה. לכן אנחנו מבקשים לחכות להצעת החוק הממשלתית".

4) ביולי 2017 שוב עלה חוק שדורש את מה ששקד עכשיו מבטיחה באמנה. הפעם היא נעדרה מהמליאה והחוק נפל שוב

5) בינואר 2018 קידמה עליזה לביא (יש עתיד) חוק (שאנחנו הצענו לה) לפיו אגודות עות'מאניות יחוייבו בתיקון סמלי: לציין על גבי הטפסים שלהם שהן אגודות עות'מאניות. קיווינו שההצעה תביך, ולו במעט, את האגודות הלא שקופות ותאיץ את השינוי הגדול יותר. 

גם במקרה זה, החוק לא קודם, כי שקד אמרה ללביא שהיא כבר מטפלת בזה.

6) שקד התעוררה בסוף הקדנציה, לאחר שהוכרז כבר על הקדמת הבחירות (הקודמות) וקידמה תקנות לשקיפות בארגוני עובדים. פירגנו לה כמובן – אך זה קרה כשכבר היה מאוחר מדי. התקנות עתה מוקפאות.

7)  ופתאום בימים אלו, אותו מהלך ששקד חיכתה 4 שנים ליישמו (אף שהיה בשליטתה לכל אורך הדרך) – מופיע ב… אמנת ערכי המפלגה בראשה היא עומדת.

חשוב להדגיש: אכן לוקח שנה-שנתיים לחוקק חוקים מורכבים. אבל במקרה הזה לא קרה כלום במשך ארבע שנים. עם רצון אמיתי – אפשר לחוקק אפילו מהר יותר. כך למשל את החוק לטיפול במסתננים שהיה חשוב לשקד – היא העבירה בשבוע.

8) שקיפות באגודות – זה גדול משקיפות רק בהסתדרות. כפי שכתב הלל גרשוני במגזין "ליברל", נפתלי בנט כשר חינוך לא נלחם בכלל בסיאוב בארגוני המורים, ושקד כשרת המשפטים שיתפה פעולה עם קרטל עורכי הדין. שקד ושאר חבריה למפלגה, אגב, גם לא נלחמו בקדנציה החולפת על סעיף "בוררות חובה" שמופיע גם הוא באמנה.

9) ואני בכלל לא מדבר על כך שבאמנה אין ולו מילה אחת על מיגור השחיתות. כן – הסעיף על האגודות העות'מאניות הוא היחיד שעוסק בשקיפות.

*

כעיתונות פתרונות, נשתדל לשלב בזנב הכתבות אזמ"ע (איך זה משפיע עליך) ומצ"ל (מה צריך לתקן – כדי לבלום את הישנות התופעה).

אזמ"ע? ארגוני עובדים לא שקופים נתפסו לא אחת מבזבזים את כספיכם על שטויות ושחיתויות.

מצ"ל? להתקין את התקנות. כולכם מוזמנים להצטרף לסיירת השקיפות שפועל מול שר המשפטים הנוכחי – אמיר אוחנה – בדרישה שיעלה את הסוגיה לסדר היום. כך, מיד אחרי שתורכב הממשלה הבאה – יהיה ניתן לסיים עם הסאגה הזו. 

מה קורה עם השקיפות בהסתדרות?

לפני ארבעה חודשים פרסמה שרת המשפטים לשעבר תקנות שקיפות באגודות העות'מאניות שהובילו לצהלות שמחה בקרב חובבי השקיפות – ולתגובה חריפה של ההסתדרות נגד שקד בטענה שהיא "מנהלת תעמולת בחירות". הערכה: ממלא מקום שר המשפטים לא יוכל לקדמן לפני הבחירות. אנחנו בכל מקרה נמשיך לעקוב ולדחוף

| תומר אביטל, אסף נתיב |

בפברואר האחרון פרסמה סוף סוף שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, טיוטת תקנות שיחייבו אגודות עות'מאניות בשקיפות לציבור. הנושא הזה יקר לליבנו: כתבנו עליו בלי סוף. התקנות החדשות צפויות להוביל לכך שגופים חזקים ומרכזיים במשק יהפכו לשקופים: ההסתדרות, ארגון המורים, הסתדרות הרופאים ועוד. ככה יוכלו העובדים לדעת מה עושים עם הכסף שלהם. לשחיתויות יהיה קשה יותר להיוולד.

אז מה קורה עם התקנות המיוחלות? לפי הנוהל, לאחר פרסום התקנות, השר הממונה אמור לדון בהערות שיתקבלו מהציבור וגופים נוספים – ואז לפרסם את התקנות הסופיות. שלא כצפוי, הכנסת ה-21 פיזרה את עצמה. ולכן אנחנו עדיין נמצאים בממשלת מעבר. 

שאלנו את שקד, שהתעכבה שנים ארוכות בהגשת התקנות, מדוע לא חתמה על התקנות לפני שעזבה את התפקיד. שקד ציינה שהצליחה לקדם את פרסום התקנות חרף הקדמת הבחירות משום ש"מדובר בטיוטא שהליכי העבודה בעניינה הבשילו בתום כשנה של עבודת מטה". עוד מסרה "שהיועמ"ש הנחה את השרים לנהוג באיפוק (בעת ממשלת מעבר-ת.א.). התקנות מוכנות כעת לחתימתו של השר הבא".

אז מה עושים עכשיו?

פנינו לשר המשפטים הטרי, אמיר אוחנה, ושאלנו אם הוא מתכוון לקדם את התקנות הללו. "אנחנו מודעים לסוגייה ולומדים אותה", הייתה תגובתו.

היועץ המשפטי של שקוף, עו"ד אילן יונש, וכן עו"ד גיל ברינגר (יועץ החקיקה של שקד) העריכו כל אחד בנפרד כי אין בכוחה של ממשלת מעבר לתקף את התקנות. אנחנו מבטיחים לא לעזוב את הנושא ולהמשיך לעקוב ו*לקדם* את השקיפות באגודות העות'מאניות גם לאחר הבחירות.

בהסתדרות מסרו: "שיהיה לנו מה לומר בנושא נעשה זאת בשמחה".

  • להסבר של משרד המשפטים על הצורך בתקנות הללו.

איך ההסתדרות שומרת על סודותיה?

בישראל 2016 עדיין קיימים גופים ציבוריים הפטורים מכל סוג של ביקורת, בחסות החוק. מדובר בארגוני עובדים, החל בהסתדרות החדשה וכלה בארגון הרופאים הר"י. באמצעות לובי חזק מול הכנסת, משמרים ארגונים אלה פרצה בחוק העמותות, כך שהם ממשיכים להיות מוגדרים כאגודות עותמניות. התוצאה היא חוסר שקיפות ואפילה כמעט מוחלטת שמובילה לאי סדרים – על חשבון הציבור.

מי אשם ואיך לתקן? צפו בסרטון

בהסתדרות סירבו להגיב לדברים, רק בנוגע לדבריו של מיקי רוזנטל נמסר "שטות גמורה. לא היו דברים מעולם".

לכל הסרטונים של בשיתוף TheMarker באתר 100 ימים של שקיפות