פוסטים

נפתחה עונת ההכרעות: נבחרי הציבור שמחכים להחלטת היועמ"ש האם להעמידם לדין

ארבעה נבחרי ציבור – אריה דרעי, חיים כץ, דוד ביטן ויעקב ליצמן – מסתובבים עם צל שמרחף מעל ראשם. חלקם מחכים כבר יותר משנה להחלטת היועמ״ש, האם להעמידם לדין או לסגור את התיק נגדם. עכשיו, לפני הבחירות, מנדלבליט נדרש להכריע

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת כיום, מנהל כבר חודשים מגעים עם היועמ"ש לגבי ההחלטה אם להגיש נגדו כתב אישום חדש. שר הפנים אריה דרעי ממתין כבר יותר מ-500 יום להחלטה האם להעמיד אותו לדין.  יו"ר ועדת העלייה והקליטה, דוד ביטן (איחולי בריאות שלמה ומהירה), מחכה כבר מעל 100 ימים להחלטת היועמ"ש בעניינו לאחר שהתקיים לו שימוע בפני היועמ"ש על שורה על עבירות שחיתות. 

גורלם של ארבעה ח"כים בידיים שלו. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

עונת הבחירות נפתחה, ואיתה גם עונת ההכרעות של היועמ"ש. ארבעה נבחרי ציבור עשויים לקבל בקרוב הודעה מאביחי מנדלבליט על החלטה להעמידם לדין או לסגור את התיק נגדם. 

צל מרחף מעל הראש

חוץ מרה"מ, בנימין נתניהו, שממתין לפתיחת משפטו באשמת שוחד מרמה והפרת אמונים, עוד ארבעה חברי כנסת ממתינים להכרעות משפטיות בעניינם. חלקם ממתינים בערך נצח. כניסתנו למערכת בחירות נוספת מאותת ליועמ"ש שעל פי ההנחיות של לשכתו הוא חייב לקבל החלטות בעניינם. 

על פי הנחיית היועמ"ש משנת 1998 בתקופת בחירות ראוי שלא לפתוח בחקירות חדשות. כך נכתב: "תלונות שיוגשו בתקופת הבחירות נגד נבחרי ציבור או נגד מועמדים תיבחנה על- ידי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, אשר ישקול בכל מקרה בהתאם לשיקולים הרגילים, האם קיימת הצדקה לפתיחה בחקירה. במסגרת זו ייתן דעתו גם לשיקולים האמורים בסעיף 1 לעיל (השאלה אם פתיחה בחקירה תהווה התערבות בבחירות), ובמקרים של ספק יביא את הדברים בפני היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה".

אך מצד שני, קובעות ההנחיות, אין להשהות פרסום של החלטה בנוגע לחקירות קיימות: "הטיפול בתיקים של נבחרי ציבור או מועמדים המצויים בעיצומה של חקירה שוטפת יימשך כסדרו וללא כל השהיה".

עוד בשקוף:

בשורה התחתונה: אם היועמ"ש או הפרקליטות חושבים כי יש מקום להעמיד נבחר ציבור לדין, ראוי שיאמרו את זה לציבור, ואם הם חושבים שאין מקום להעמדה לדין – ראוי לנקות את הצל המשפטי מעל נבחר הציבור ולאפשר לו להתמודד בבחירות באופן שוויוני. 

ארבעה נבחרי ציבור מתמודדים לכנסת ה-24, כשצל מרחף מעל ראשם. חלקם מחכים מעל שנה להחלטות – כולן תקועות בפרקליטות או אצל היועמ"ש.

מחכים ליועמ"ש. דרעי, ליצמן, ביטן, כץ – נבחרי ציבור תחת עננת חשדות. (צילומים: אתר הכנסת)

  • באוגוסט 2019, לפני למעלה מ-500 יום(!) החליטו בפרקליטות להמליץ בפני היועמ"ש להעמיד לדין את השר אריה דרעי באשמה של מרמה, הפרת אמונים, העלמת מס, הלבנת הון, שיבוש הליכי משפט ומסירת תצהיר כוזב. דרעי חשוד שביצע עבירות מס במיליוני שקלים, הלבין הון, שיבש מהלכי משפט ומסר תצהיר כוזב (שבועת שקר) למבקר המדינה וליו"ר הכנסת בנוגע לנכסיו והכנסותיו. היועמ"ש היה אמור להחליט אם להעמיד את דרעי לדין, ועדיין מתמהמה.
  • השר יעקב ליצמן ממתין מאז ספטמבר 2019, יותר מ-460 יום, להחלטה של הפרקליטות אם להעמיד אותו לדין על מרמה, הפרת אמונים והדחה בעדות. המשטרה מצאה תשתית ראייתית כי ניסה להשפיע על הדרגים המקצועיים במשרדו לטובת בית עסק בתחום המזון שבעליו מקורב אליו, וזאת כדי למנוע את הליכי סגירתו לאחר שנמצאו בו בעיות תברואה שהביאו לתחלואה של מספר אנשים". בפרשה אחרת ניסה, לכאורה, ליצמן להשפיע על חוות דעתם של עובדי משרד הבריאות, אשר מונו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע את כשירותה הנפשית של מועמדת להסגרה לשלטונות אוסטרליה (מלכה לייפר, ע.ב) בגין עבירות מין בקטינות, וזאת בעיצומו של הליך הסגרה תלוי ועומד בבית משפט. 

  • עשרה חודשים עברו מאז העניקו חברי הכנסת ה-22 את גביע החסינות לחיים כץ בעבירות של מרמה והפרת אמונים. כץ חשוד בכך שעזר לחברו – איש שוק ההון מוטי בן ארי – בקידום חקיקה בכנסת בניגוד לחוק ובניגוד עניינים חריף. היועמ"ש יכול היה להחליט אם להגיש כתב אישום חדש נגד כץ בכנסת ה-23 וטרם עשה זאת. במהלך החודשים האחרונים נטען על ידי הצדדים שיש בינם מגעים על הסדר מסויים, אך זה נשאר מאחורי הקלעים. בכל מקרה, גם במקרה של כץ, היועמ"ש לא החליט.
  • ח"כ דוד ביטן כבר הואשם על ידי היועמ"ש בשורה של עבירות שחיתות ואף התקיים לו שימוע בספטמבר האחרון, לפני מעל 110 יום. גם במקרה שלו מתמהמה מנדלבליט בקבלת החלטה סופית. לאור מצב בריאותו הרעוע של ביטן, שמתמודד עם מחלת הקורונה, ההחלטה עשויה להידחות. על פי החשד בהיותו סגן ראש עיריית ראשון לציון בשנים 2015-2013 נתן רונן גינזבורג, מנכ"ל חברת הבניה דניה סיבוס, סכום של 430 אלף ש"ח כשוחד לביטן ולאדם נוסף, על מנת לקדם אינטרסים של החברה מול עיריית ראשון לציון ומשרד התחבורה. בפרשה נוספת על פי החשד ח"כ ביטן וארנון גלעדי, סגן ראש עיריית תל אביב מטעם הליכוד, סייעו ליזמים לקדם אישורים והיתרים ביחס לשלושה פרויקטים של נדל"ן בת"א מול גורמים שונים בעירייה, וזאת בתמורה לשוחד בסך של 385,000 ש"ח. חלק מכספי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות פיקטיביות. סה"כ ביטן מואשם בתשע פרשיות.

לכל אחד מהח"כים החשודים עומדת זכות החפות. אך מאחר ומדובר בנבחרי ציבור נכון יהיה לדעת מה עמדתו של היועמ"ש מנדלבליט בנוגע לעבירות שבהן הם חשודים, ויפה שעה אחת קודם.

בשעת כתיבת שורות אלו, הגישה התנועה לטוהר המידות עתירה לבג"ץ בדרישה מהיועמ"ש לקבל החלטה בעניינם של אריה דרעי ויעקב ליצמן בטרם הבחירות. נעקוב ככל שיתקיים דיון בנושא.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

עוד לפני שהחל משפטו: רה"מ נתניהו לא ממנה מנכ"ל למשרדו. לטענתו, כי אין לו זמן

כמעט שנה וחצי שאין מנכ"ל קבוע למשרד רה"מ ● בהתחלה טען נתניהו שבגלל הבחירות לא ניתן למנות מנכ"ל ● עכשיו הוא טוען: "טרם הספקתי" ● אם כבר עכשיו נתניהו טוען שאין לו זמן, מה יהיה כשהוא יצטרך להתייצב כמה פעמים בשבוע בבית המשפט? 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הנסיבות המיוחדות להארכת הטלת התפקיד האמורה הן כי בשל מצב הקורונה בישראל והעניינים המדיניים שעל הפרק טרם הספקתי להידרש לנושא מנכ״ל קבוע". כך כתב רה"מ נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בפעמיים האחרונות בהן ביקש אישור להאריך את כהונתו הזמנית של רונן פרץ, ממלא מקום מנכ״ל משרד ראש הממשלה. כלומר, אומר נתניהו – אין לי זמן. 

כך עולה מהנספחים לתגובה שהגיש נתניהו לעתירת התנועה לטוהר המידות נגד המשך כהונתו של פרץ כממלא מקום מנכ"ל משרד רה"מ.

הטענה הזו נכתבה בפעמיים האחרונות כשנתניהו נדרש למנות מנכ"ל קבוע למשרדו. בפעם הראשונה ביקש זאת ב-15 ביוני, בדיוק באותו היום שבו פקעה כהונתו של פרץ. כעבור שלושה חודשים, ב-14 בספטמבר, ביקש נתניהו להאריך שוב את המינוי, הזמני כמובן. הפעם הוא נזכר מוקדם יותר – יומיים לפני תום כהונתו של פרץ, וקיבל הארכה עד ל-1 בנובמבר.

האמירה של נתניהו כי "אין לי זמן" מעט תמוהה. מינוי מנכ"ל אינו הליך סבוך מאחר שמדובר במינוי אישי. בנוסף, בינואר הקרוב יתחיל שלב ההוכחות במשפטי נתניהו. ראש הממשלה, יתייצב שלוש פעמים בשבוע לדיונים, מתכוון לנהל את המשפט במקביל לתפקידו. הוא ומקורביו כבר הצהירו כי אין בעיה לכהן כרה"מ ולנהל משפט במקביל. אבל כעת, לטענתו, כבר עכשיו עוד בטרם החל המשפט נראה שאין לו אפילו זמן למנות מנכ"ל.

הארכה שישית

עוד עולה מתגובת המדינה לעתירה, עליה חתומים גם היועמ"ש ונציב שירות המדינה, כי ניתנה הסכמה עקרונית להארכת כהונתו של פרץ עד ל-1 בדצמבר 2020: זו תהיה הפעם השישית בה מקבל רה״מ אישור להאריך את מינויו הזמני של פרץ כממלא מקום (בפעמים הקודמות היה זה בגלל שהינו בעיצומה של תקופת בחירות).

בתגובה לתשובת משרד רה"מ והיועץ המשפטי לממשלה כתבה התנועה לטוהר המידות לביהמ"ש: "זולת אמירות סתמיות אלו, בדבר 'עומס המוטל על המשיב 1' (רה"מ, ע.ב) ,'עניינים מדיניים' וכמובן גם 'נגיף הקורונה', אין התשובה מפרטת את שהיה עליה לפרט, היינו – מה נעשה עד כה למען קידום מינוי של מנהל כללי קבוע למשרד ראש הממשלה, ומהן הנסיבות הקונקרטיות המצדיקות אישור מתן שש הארכות כהונה".

נציין כי אם לא יעבור תקציב, הכנסת תפוזר ב-23 בדצמבר. אבל אפשר לסמוך על זה שכבר ב-1.12 יוכל נתניהו לחזור להשתמש בתירוץ "אנחנו לקראת בחירות ולא נכון למנות עכשיו מנכ"ל" – וכך המינוי של פרץ יוכל להמשיך – כמעט באופן אוטומטי – עוד כחצי שנה. אם נתניהו ירצה.

עוד בשקוף:

מדיניות האין מינויים

למשרד רה״מ אין מנכ״ל. ושר המשפטים ניסנקורן דווקא רוצה למנות מנכ״ל למשרדו, אבל נתניהו בולם את המינוי. רק לאחרונה, התפטרה מתפקידה גם קרן טרנר, שהיתה מנכ"ל משרד האוצר. 

אנחנו לא יודעים אם נתניהו דובר אמת כשהוא טוען: "אין לי זמן". אנחנו כן יכולים לומר שזו שיטה. יש שורה של מינויים בכירים חסרים בשירות המדינה. מדובר במצב חמור, שבו אין מנהלים קבועים לכמה מן הגופים החשובים ביותר לתפקוד התקין של המדינה. בימים רגילים ובטח שבזמן משבר. 

מסתבר שאין לו זמן. ראש הממשלה בנימין נתניהו. (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

אבל בשונה ממינויים לתפקידים בכירים אחרים כמו מפכ"ל, נציב שב"ס או ראש הרשות להגנת הפרטיות שדורשים הליך בחינה של ועדה ופרוצדורה ביורוקרטית, תפקיד של מנכ"ל משרד ממשלתי הוא על תקן משרת אמון. לראייה, במשרדי הממשלה האחרים, עוד בטרם מצאו השרים את הכיסא שלהם במשרד, הם כבר מינו מנכ"לים. השר זאב אלקין, שר המים וההשכלה הגבוהה, לא חסך ומינה אפילו שניים. ולמרות זאת, נתניהו לא ביקש עדיין למנות מנכ"ל קבוע.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): איך בכלל אפשר להתנהל במשרד ממשלתי – גוף מורכב ועתיר עובדים ותקציבים – ללא מנהל? תארו לכם כל ארגון ללא מנהלת קבועה. לא ניתן לפתח תוכניות, ליזום ולהתחייב לפרויקטים, ולהקנות תחושת יציבות. בלי מנכ״ל אין מי שעומד וחוצץ בין העובדים לדירקטוריון. במקרה שלנו אלו הפוליטיקאים – והלחץ מהם עלול להיות מכביד מאד. 

ממלאי המקום רוצים לשמור על מקום עבודתם. זה מציב אותם בדילמה – האם האם צריכים קודם כל לשרת את הציבור או את השר הממונה עליהם ושמחזיק בידיו את עתידם? 

מה אפשר לעשות כדי שישתנה (מעש"י): נתניהו חייב למנות מנכ"ל קבוע למשרד רה"מ. אם הוא לא מוצא זמן לנושא, רצוי שיבחן שוב אם יצליח לנהל במקביל גם את המשפט שלו.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

כך חומק ח"כ חיים כץ ממשפט: בחירות, עתירות לבג"ץ וחסינות

העתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החסינות שקיבל חיים כץ מחבריו לכנסת התגלו דווקא כדרך ייחודית שמסייעת לו לחמוק ממשפט. הכירו עוד שיטה שבה נבחרי הציבור יכולים להרוויח מן המשבר הפוליטי 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בדיון שהתקיים לפני כשבועיים בבג"ץ בעתירות שהוגשו נגד הכנסת שהעניקה חסינות לח"כ חיים כץ (הליכוד) התגלה דווקא שכרגע, העתירות הן אלו שעוזרות לכץ לחמוק ממשפט. בג"ץ החליט לדחות את העתירות מאחר והן תיאורטיות. הסיבה: החסינות שהוקנתה לכץ בכנסת ה-22 תקפה רק לאותה כנסת והכנסת ה-23 היא כנסת חדשה, וריבונית בהחלטותיה. לכן בכנסת הנוכחית למעשה כץ עדיין לא קיבל חסינות. 

יודע להתחמק. ח״כ חיים כץ (צילום: אבי אוחיון / לע״מ)

היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, יכול היה להגיש שוב כתב אישום נגד כץ, בכנסת הנוכחית. אבל מאחר והוגשה עתירה לבג"ץ נגד החלטת הכנסת להעניק לו חסינות, העדיף מנדלבליט לחכות ולראות מה יקבעו השופטים. 

כל האירוע המתגלגל הזה הביא לכך שעכשיו יצטרך מנדלבליט להחליט האם להגיש שוב כתב אישום נגד כץ בכנסת ה-23, וזאת כאשר כל העת חרב הבחירות מתנופפת מעל ראשה. אם כץ יבקש שוב חסינות הוא עתיד לקבל אותה מחבריו, מה שעשוי להניע שוב עותרים לבג"ץ. ואז אם יהיו בחירות? המעגל האין סופי הזה עלול שלא להיפסק לעולם. 

וכל זאת כשבדרך מחכות ליועמ״ש החלטות גם בנוגע לעוד נבחרי ציבור: דוד ביטן, אריה דרעי ויעקב ליצמן.

גלגלי הצדק טוחנים מים

בפברואר 2018 פורסם כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין של שר הרווחה חיים כץ. התיק עבר לפרקליטות וב- 21/10/2018 התקיים שימוע לשר כץ. באוגוסט 2019, כמעט שנה אחרי החליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגד כץ כתב אישום ולהאשימו בעבירות של מרמה והפרת אמונים. כץ חשוד בכך שעזר לחברו – איש שוק ההון מוטי בן ארי – בקידום חקיקה בכנסת בניגוד עניינים חריף. 

כץ קידם עם חברו הקרוב בן ארי חקיקה שהייתה עשויה להיטיב עמו בזמן שישב במשרדו וסחר איתו בבורסה. בפברואר השנה הוא זכה לחסינות מחברי הכנסת. כבר באותו היום הגישו שורה של ארגונים אזרחיים: משמר הדמוקרטיה, התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון עתירות לבג"ץ. 

חודש אחר כך כבר נבחרה כנסת חדשה ועל פי חוק פגה החסינות של כץ. מאותו הרגע נצבה בפני היועמ"ש ההחלטה האם להגיש כתב אישום חדש ולחזור לדיוני החסינות או לחכות לראות מה קורה בבית המשפט. מנדלבליט העדיף לחכות. 

להגיש כתב אישום או להמתיך לבג״ץ? היועמ"ש אביחי מנדלבליט. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

בדיון שהתקיים לפני כשבועיים בבג"ץ, בעתירות שהוגשו נגד החסינות, אמרה נציגת היועמ״ש כי היא מבקשת שבית המשפט יקבל בכל מקרה החלטה, גם אם היא תיאורטית, וזאת בכדי למנוע חזרה שוב פעם על אותו המסלול בדיוק. השופטים סירבו. לטענתם יש עוד שלוש תחנות בדרך שבהן היועמ"ש, כץ והכנסת יכולים לקבל החלטות שונות: היועמ"ש צריך להחליט אם להגיש כתב אישום, כץ צריך להחליט אם לבקש חסינות והכנסת ה-23 צריכה להחליט אם בכלל להיענות לבקשה.

כל זה לקח זמן. לאחר שנקבע הדיון בעתירה ב-15 ביוני החל מו"מ שטיבו עדיין לא ידוע בין נציגי היועמ"ש לבין עורכי הדין של כץ והדיון נדחה שוב ושוב: תחילה ל-16.7 מבלי לפרט מדוע; לאחר מכן ל-12.8 בגלל טענתו של חיים כץ לבעיה רפואית; לאחר מכן נדחה הדיון שוב ל-26.8 בטענה כי מתקיים מו"מ בין הצדדים; ואז שוב ל-2.9 בגלל בעיה של אחד הפרקליטות הבכירות המעורבות במו"מ. 

מה היה בין הצדדים? לא ברור. בבית המשפט הם לא התייחסו לסוגיה, וכשהעותרים ביקשו לדעת מה פשר המו"מ, נפנפו השופטים את הבקשה בטענה כי אם היו מעוניינים, הצדדים היו מעלים את הנושא.

שווים יותר ופחות

לכאורה, אם המערכת הפוליטית הייתה יציבה וכולם היו שווים בפני החוק היה מוגש כתב אישום חדש נגד כץ יום לאחר בחירת הכנסת החדשה. ליועמ״ש יש חובה להעביר מסר כי מי שאמור להכריע כשיש חשדות ואישומים במעשים פליליים הוא בית המשפט, ולא החברים לעבודה. 

אבל בתוך חוסר היציבות הפוליטית אם מנדלבליט יגיש עכשיו את כתב האישום, כץ יוכל לבקש חסינות תוך חודש. ואז ועדת הכנסת תאלץ לדון בבקשתו לפי חוק בהקדם האפשרי.

עוד בשקוף:

בנוסף, לכנסת אין יועץ משפטי קבוע כבר מאפריל. אז סיים עו״ד איל ינון את תפקידו ומאז ממלאת את מקומו המשנה שלו, שאולי רואה את עצמה כמועמדת לתפקיד יועמ״ש הכנסת באופן קבוע, ולכן אולי לא תרצה להרגיז אף אחד שעלול להשפיע על המינוי שלה. בלי יועץ קבוע ועצמאי, אין גם מי שידחוק את הח״כים, כמו בפעם הקודמת. אז הוציא איל ינון חוות דעת משפטית שקבעה כי הכנסת חייבת לדון בבקשת החסינות. 

הדיונים בבקשת החסינות, יכולים להימשך זמן רב, ויש סכנה, שאם לקראת סוף 2020 נחזור לאי יציבות פוליטית נעמוד שוב בפני איום בפיזור הכנסת ומערכת בחירות לכנסת ה-24. 

אם בינתיים כץ יקבל חסינות מחודשת, ואז מישהו, כנראה, יעתור לבג"ץ, אולי אפילו מישהו שדווקא חפץ בטובתו של כץ – מה יעשה אז היועמ"ש? האם יחכה שוב להחלטה או שיגיש כתב אישום חדש בפעם השלישית.

ולפני סיום נזכיר שוב: כפי שציינו, הפרקליטות אמורה להכריע בעניינם של עוד שלושה נבחרי ציבור שמכהנים בכנסת: דרעי, ליצמן וביטן – נותר להם רק לרשום הערות בצד למקרה שיוחלט להגיש גם נגדם כתב אישום.

איך זה משפיע עליך (אזמ״ע): במדינה דמוקרטית כולם שווים בפני החוק. המקרה של השר כץ, הוא עוד דוגמא לכך שנבחרי הציבור הם כבר לא ״כמו כולם״ במדינה שלנו. המצב הזה גורם לפגיעה חמורה באמון של הציבור כלפי מערכת החוק והצדק. אם אין בינינו הסכמה ואנחנו לא נותנים אמון במערכת הזאת, אנחנו עלולים להתפרק חברתית. 

מה אפשר לעשות (מעש")י: אם היועמ"ש מנדלבליט מאמין שח״כ חיים כץ צריך לעמוד לדין, טוב יעשה אם הוא ינתק עצמו מהגלגל הפוליטי ויקבל החלטות אמיצות – בהקדם. לא רק בנוגע לכץ, אלא גם בנוגע לדרעי ליצמן ודוד ביטן.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

למה משרד ראש הממשלה מסתיר את יומני ארי הרו וגיל שפר?

חשיפה: משרדי הממשלה משאירים בעלטה מידע שאזרחים ביקשו לקבל, בניגוד להנחיות הממשלתיות עצמן. בין השאלות שנותרו עלומות: מדוע עמותה להפצת שיעורי תורה מקבלת כסף מהמדינה, איך התנהל פסטיבל "כתר המזרח" ומה קרה בשריפה בבתי הזיקוק. שיאני הסתרת מידע: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד התרבות והספורט 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

לפני כמה שנים סבלו תושבי עפולה ממטרד ריח. תושב שביקש לברר את המקור לריח הרע פנה ב-2016 למשרד להגנת הסביבה. אלא שבניגוד לחוק, עד היום מסרב המשרד לחשוף מידע בנושא. ולא רק בנושא הזה: המשרד דחה בקשה למידע על מכרזים בתחום פסולת מסוכנת, ומסמס בקשה אחרת לחשיפת תאריכי הפגישות של בכירים במשרד עם נציגי תאגידי המחזור.

מה שמיוחד בכל הבקשות האלה למידע שהגישו אזרחים ועיתונאים, הוא לא רק שנדחו במקור, אלא כי גם לאחר שהוגשה תלונה בגינן למשרד המשפטים – והוא מצא אותן מוצדקות והורה למשרד להגנת הסביבה להיענות להן – עדיין לא התקבלה תשובה בעניינן עד היום.

בתחקיר של "שקוף" אנו חושפים שורה של בקשות לשקיפות ממשלתית, שהאזרחים זכאים לה לפי חוק חופש המידע – ואף על פי כן הבקשות סורבו. כאמור, המקרים האלה חמורים במיוחד מאחר שהסירובים נותרו בעינם למרות הנחיה ישירה של משרד המשפטים.

המשרד להגנת הסביבה בניהולו של השר זאב אלקין, אומנם מוביל את רשימת סרבני חשיפת המידע, אך המצב בו השתפר ובשנים 2017 ו-2018 כבר לא הפר הנחיות ולא סווג כרשות מפרה.

אבל המשרד להגנ"ס איננו לבד – ומשרדים אחרים עדיין מסתירים מידע מהציבור, בניגוד לחוק.

מתי משרד ממשלתי הופך לרשות מפרה

מה הקריטריון לכניסה לרשימה של רשות מפרה?

כל אזרח ואזרחית זכאים להגיש בקשה לקבלת מידע מכל משרד ממשלתי או רשות ציבורית. אם הבקשה לא נענתה אפשר להגיש על כך תלונה. למי מגישים? ליחידה לחופש המידע במשרד המשפטים.

אם התלונה נמצאת מוצדקת, הרשות נדרשה להשיב לפונה. אם גם אחרי פניית היחידה לחופש המידע למנכ"ל המשרד הממשלתי בנושא המתלוננים מעולם לא קיבלו תשובה – הרשות תיחשב למפרה.

בקשה לשקיפות על פסטיבל "כתר המזרח" נדחתה

עמותת "שתילי זיתים", המארגנת שיעורים להפצת דברי תורה, מקבלת תמיכה של מאות אלפי שקלים ממשרד התרבות והספורט. אזרח מודאג ביקש לקבל את מסמכי התמיכה שהגישה העמותה ואת המסמכים הנלווים, באמונה שזכות הציבור לדעת מדוע מקבלת העמותה את כספו – וכמה ממנו.

אולם למרות הנחיה ברורה לענות לבקשה שהעביר משרד המשפטים למשרד התרבות והספורט, האמון על הנושא, המסמכים לא הועברו מעולם.

שרת התרבות מירי רגב

במשרד התרבות והספורט שללו גם בקשות לקבל נתונים על פסטיבל "כתר המזרח" ועל טקס לציון 50 שנה לשחרור יהודה ושומרון, הבקעה והגולן. היחידה לחופש המידע גערה בהם בתחילת 2018, אולם המידע עדיין טרם הועבר.

ואם זה לא מספיק, בקשה לקבל את הקוד ששימש לבניית אתר מגילת העצמאות לא נענתה. בסך הכל דחו במשרדה של השרה מירי רגב שמונה הנחיות של עמיתיהם במשרד המשפטים להעביר לציבור מידע. נדגיש שוב: אלו בקשות למידע שהממשלה עצמה הכירה בלגיטימציה שלהן.

מה הוחלט לגבי מיזמי הסעת המונים? אין לדעת

משרד התחבורה, שבראשו עמד שנים רבות השר ישראל כץ (וכיום בצלאל סמוטריץ'), התבקש לספק מידע על תוצריה של ועדת היגוי שהכינה תוכנית להקמת מערכות להסעת המונים בתחבורה ציבורית (החלטת ממשלה 2569). משרד המשפטים נזף בהם על ההתמהמהות בטיפול בבקשה כבר בדצמבר 2016, אך השתיקה נמשכה.

גם בקשה למידע על מכרז של המשרד בעניין תחנות בדיקה להקמת מכוני רישוי לא נענתה, אף שמשרד המשפטים מצא אותה מוצדקת עוד במאי 2018.

למרבה האירוניה, המשרד דחה גם בקשה לקבל רשימה של  בקשות למידע שהטיפול בהן טרם הסתיים. בקשה זו נמצאה מוצדקת ביוני 2018 – ולמרות זאת  משרד התחבורה התעלם ממנה.

יומני ארי הרו וגיל שפר מוסתרים בניגוד לחוק

ומה קורה במשרד של מקבל ההחלטות מספר אחת? משרד ראש הממשלה, בראשות בנימין נתניהו, מסרב לבקשת עמותת 'הצלחה' לחשוף את יומני הבכירים לשעבר ארי הרו וגיל שפר. משרד המשפטים הורה להיענות לבקשה עוד בינואר 2018 – אך ללא הועיל.

גם הרשות הארצית לכבאות והצלה, שבראשה עומד דדי שמחי, מעדיפה לשמור את הקלפים קרוב לחזה. הרשות התבקשה לענות על שאלות בנוגע לשריפה במתחם בתי הזיקוק ב-2017 וסירבה, בניגוד לחוק. משרד המשפטים הנחה את הרשות לפרסם את המידע ביוני 2018, אך הוא לא פורסם עד היום. 

המשרד שסירב לחשוף למי הוא עונה 

המשרד לשירותי דת גם הפר גם כמה וכמה הנחיות של היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים – לשחרר מידע ששייך לציבור.

במשרד, בראשות יצחק וקנין, הסתירו בין היתר את דו"ח התקשרויות המִנְהלת לזהות יהודית לשנת 2017. באופן אירוני, המשרד גם סירב להעלות לאתר חופש המידע תשובות שניתנו לאזרחים במסגרות בקשות למידע. 

אלא שבמשרד מסתמן שינוי כיוון. יום לאחר פנייתנו לתגובה הם העלו לרשת את הדו"חות חסרים. לגבי תשובות עבר, נמסר כי אי אפשר להעלותן, אולם כיום כלל התשובות מועלות לאתר חופש המידע.

למרבה הצער, אלו לא הגופים היחידים שמסתירים מידע בניגוד לחוק. הנה הרשימה המלאה.

היועץ המשפטי לממשלה גער במשרדים

כפי שאפשר להבין מהתאריכים המוזכרים בכתבה, בכל המקרים האלה עמדו לרשות המשרדים שנים שלמות לענות לבקשות המידע. 

במשרד המשפטים מסרו לנו כי לאחרונה הוציא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מכתבים למנכ"לי המשרדים העומדים בראש טבלת הרשויות המפרות. 

לדברי המשרד, "המכתבים קוראים למשרדים לקיים את ההנחיה לתיקון ליקויים של היחידה הממשלתית לחופש המידע, ומורים למשרדים להודיע למשנה ליועץ המשפטי כיצד בכוונתם לפעול בנושא".

היועמ"ש אביחי מנדלבליט

אזמ"ע ומצ"ל

כעיתונות מוכוונת פתרונות, נשתדל מעתה לשלב בזנב הכתבות של שני סעיפים מעשיים: אזמ"ע (איך זה משפיע עליכם) ומצ"ל (מה צריך לתקן):

אזמ"ע? אם תדרשו מידע שקשור לחיי היום-יום שלכם, מנתוני קרינה סלולרית בשכונה ועד ההוצאות של ראש העיר שלכם – יכול להיות שלא תיענו, בניגוד לחוק. נוסף על כך, ממשלה שאינה חייבת דין וחשבון לאזרחיה עלולה לשרת אותם בצורה לא מיטבית. שרים, פקידים ונבחרי ציבור שיודעים כי פעולותיהם שקופות לציבור יתפקדו טוב יותר. 

מצ"ל? מבקר המדינה מתח ביקורת על הרשויות המפרות אשתקד – ועליו להמשיך בכך. כולנו צריכים לגרום למשרדים האלו להתבייש. אך הפתרון איננו שיימינג מתמשך, אלא שינוי הכללים דרך חקיקה שתכלול, לדוגמא, סנקציות גד רשויות מפרות (כפי שהציעה בעבר ח"כ קרין אלהרר). נוסף על כך, יש להפוך את  היחידה לחופש מידע במשרד המשפטים – שהיא הגוף הממונה על השקיפות – לנציבות. פעולה כזו תהפוך את הממונים לעצמאיים ואת היחידה לגוף בעל שיניים, שיוכל להטיל בעצמו סנקציות על משרדי ממשלה סוררים. כיום הוא הוא יכול לכל היותר לנזוף בהם – גם נזיפות זה דבר חשוב, אבל מעשים עשויים להיות יעילים יותר.

תגובות

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מפרסם מידע סביבתי רב באופן יזום ושוטף במגוון ערוצים, ופועל כל העת כדי לשפר את השקיפות. אי העמידה בלוחות הזמנים נובעת מעלייה של עשרות אחוזים במספר הבקשות בשנים האחרונות, כמו גם במורכבותן, בעוד שהמשרד שרוי במחסור של כוח אדם – ולא משום סיבה אחרת. אין אנו שבעי רצון מלוחות הזמנים הללו, ועושים כל שביכולתנו כדי לשפרם. נבקש להדגיש כי הנתונים שבידיך נכונים לשנת 2016, ומאז המשרד סיפק מענה למרבית הבקשות. על-פי הנתונים שבידינו, ועל אף עומס הבקשות במשרד, אין אנו מסווגים כרשות מפירה בגין נתוני 2017 או 2018".

מרשות כבאות והצלה לישראל נמסר כי "הרשות זכתה השנה, ולא בפעם הראשונה, במקום הראשון – ומטפלת ב כ-10% (956 ויותר! מתוך 10,376) מסך כל הבקשות בישראל – לפי חוק חופש המידע! ויתרה מכך, אנו ניצבים במקום השני בעמידה בזמנים למתן מענה! (על פי הדו"ח השנתי בעניין חוק חופש המידע לשנת 2018, אשר הופץ ע"י היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים). לגופו של עניין, המקרה המדובר נכנס באותם מקרים חריגים שבהם לא ניתן להיענות לבקשה, ודאי לא במלואה וכלשונה, מאחר שהסוגיה כולה הייתה בחקירה פלילית וכעת נמצאת בדיון בפני ביהמ"ש. נבקש לדייק ולציין כי כב"ה לא סירבה להיענות (כלשונך), אלא שהיא נענתה לבקשה בהתאם למגבלות הקבועות בחוק חופש המידע. ההערה/ההנחיה של משרד המשפטים הייתה במהותה טכנית, לעניין משך הזמן עד להתייחסות, אולם ודאי לא הייתה "לפרסם את המידע", כפי שבטעות בוודאי ציינת".

ממשרד התחבורה נמסר כי "משרד התחבורה סיפק את כל הנדרש בהתאם לחוק חופש המידע".

זוכי פרס אביר השחתת השלטון לשנת 2018

רגולטורים ופקידים בכירים משפיעים עמוקות על חיינו. כאשר אחד מהם מתרשל, עוצם עיניים או מטייח – הוא עלול לתרום לשחיתות אפילו יותר מעבריינים אמתיים. "אביר השחתת השלטון" הוא מיזם שבוחן שומרי הסף וממלאי תפקידים ציבוריים שהשפעתם הרוחבית על הציבור עצומה – ומאפשר לכם הציבור, באמצעות באתר המיוחד, לקרוא על פעולותיהם השנויות במחלוקת ואף להצביע ולקבוע את הזוכים בפרס המפוקפק.

התקווה היא שמיזם זה יגרום לשומרי הסף הנוכחיים והעתידיים לחשוב היטב לפני כל פעולה בידיעה שהציבור מביט, בודק ובוחן. שהציבור לא שוכח, ובניגוד לקלישאה – יש לו זיכרון ארוך. גם עצם התחרות מגדילה את ההרתעה ומעודדת רגולטורים לנהוג למען האינטרס הציבורי הרחב ביותר, ולא להתקפל.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

מי הם הזוכים בפרס אביר השחתת השלטון לשנת 2018? צפו בקטע מתוכנית "הצנרת" בו הכרזנו על התוצאות:

בטקס המלא תוכלו לצפות פה:

תגובות ה"זוכים":

  • תגובת עו"ד אביחי מנדלבליט ויהודה וינשטיין באמצעות דובר משרד המשפטים: "היועץ המשפטי לממשלה פועל במגוון הנושאים המשפטיים המגיעים לפתחו- הן בתחום היעוץ המשפטי והן בתחום התביעה הכללית, במקצועיות באופן ענייני ובהתאם לאינטרס הציבורי, במטרה לקדם את שלטון החוק במדינה ולבצרו. כך נהג גם עו"ד יהודה וינשטיין".
  • תגובה שלמה פילבר: בתגובה מסר פרקליטו של פילבר, עו"ד דרור ארד-אילון, שהוא מנוע להתייחס למידע באופן מפורט בשל צו איסור פרסום על החקירות, אך תיאור העובדות אודות מר פילבר מטעה ומוטה, ורחוק מאד מן האמת.

רוצים להתנדב ולסייע בארגון התחרות של 2019? מלאו הטופס וציינו זאת בפנים.

כמה שקופים המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה?

היועמ״ש הוא האיש על שיבר ניגודי העניינים של חברי הממשלה. אז כדי לבדוק את עמדות המועמדים בנושא שקיפות פנינו אליהם עם שאלה בודדה אך לא פשוטה – אילו נכסי נדל״ן אתם מחזיקים?

המשך קריאה…