מבקר המדינה מתעכב בפרסום דוח על הבחירות ברשויות המקומיות בישראל

שנה וחודשיים לאחר הבחירות לרשויות המקומיות ומבקר המדינה עדיין לא פרסם את הדו"ח עליהן. גם אנשים שמתמודדים בבחירות לכנסת אמורים לככב בו. מי אמורה לפקח על המבקר? הוועדה לביקורת המדינה בכנסת. אלא שזו לא מתפקדת מאז דצמבר 2018. אז החלפנו אותה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הדיון האחרון בוועדה לביקורת המדינה התקיים ב-31 בדצמבר 2018 ועסק בתופעת המאכערים בשירות המדינה. מאז הכנסת התפזרה שלוש פעמים, הוגש דו"ח מבקר לכל שנת 2018, ואפילו מונה מבקר מדינה חדש, מתניהו אנגלמן. אבל ועדה לביקורת המדינה – אין. לכן אין מי שיפקח על עבודת המבקר ויפעל לתיקון הליקויים – מלבד התקשורת.

מעבר לשלל דוחות מעוכבים (על מעורבות נתניהו בתקשורת, וטיוח הגירעון למשל), ציפינו בכיליון עיניים לפרסום הדו"ח על הבחירות לרשויות המקומיות. אלו התקיימו באוקטובר 2018, והדו"ח למעשה כבר הוגש ליו"ר הכנסת באוגוסט כחוק, אך טרם פורסם לציבור. שאלנו במשרד המבקר בחודשים האחרונים שוב ושוב מתי הם צפויים לפרסמו לציבור. בתגובה האחרונה נמסר: "הדוח נמצא בשלבי עבודה מתקדמים והוא צפוי להתפרסם בקרוב". 

האם אלקין יככב בדו"ח?

מדובר בדו"ח משמעותי. מתחקירי שקוף עולה שלפחות שניים מהמתמודדים בבחירות המקומיות עשויים לקבל הערות ואולי אף קנסות ממבקר המדינה: ראש עיריית ירושלים, משה ליאון וגם יריבו השר זאב אלקין. שניהם מתקשים בהשלמת גיוס הכסף בדיעבד לבחירות שהתקיימו. נוכל לדעת בוודאות על טיב התנהלותם – רק לאחר פרסום הדו"ח של מבקר המדינה בו יפרט איך התנהלו. 

המסקנות לגבי אלקין, למשל, רלוונטיות במיוחד לפני הבחירות הארציות בעוד כשלושה שבועות. לציבור מגיע לדעת כמה שיותר מידע מאומת לגבי ההתנהלות של המתמודדים למרכז העצבים של המדינה – כנסת ישראל. רק בשבוע שעבר נטען בעיתון הארץ שאלקין יקבל קנס זעום.

מתניהו אנגלמן

בפעם הקודמת  – הדו"ח פורסם לציבור חודשיים לאחר שהוגש ליו"ר הכנסת

בחוק מימון הבחירות לרשויות המקומיות מצויין מועד הגשת הדו"ח ליו"ר הכנסת ולשר הפנים אך אין בו חובה למועד פרסומו לציבור. הדו"ח על בחירות 2013 פורסם לציבור באוגוסט 2014. כלומר עשרה חודשים לאחר הבחירות, וחודשיים לאחר שהוגש ליו"ר. אך כששאלנו בדצמבר את המבקר מתי הוא צפוי להתפרסם קיבלנו תשובה כי "טרם נקבע מועד". מתוך הבנה כי המבקר התחלף במהלך אותה שנה האמנו שחודשיים הם איחור עדיין בגדר הסביר. אבל עכשיו אנחנו כבר בחודש פברואר 2020 – בשעה שהבחירות היו בחודש אוקטובר 2018. זה לא הגיוני.

מעל לשנה שהכנסת לא מתפקדת ואין פיקוח על הממשלה ועל מבקר המדינה

העיכוב בפרסום הדו"ח על הרשויות הוא כאמור רק אחד מרבים. אם הוועדה לביקורת המדינה, "הבוס" של מבקר המדינה, הייתה מתפקדת – היא הייתה יכולה לשאול את השאלות האלו בעצמה, לזמן דיון, ולקבל תשובה מהמבקר עצמו. אנחנו? תלויים בדובריו שמתעקשים שהפרסום הוא ממש מעבר לפינה.

איך זה משפיע עלייך (אזמ"ע): התנהלות נבחרי ציבור בתקציבי בחירות חשובה בכמה רמות. זה מאפשר ללמוד כיצד הם מתייחסים לכספי ציבור, והאם קיבלו תרומות אסורות ובכך חשפו עצמם להשפעה של בעלי הון? המסקנות לגבי אלקין, למשל, רלוונטיות במיוחד לפני הבחירות הארציות בעוד כשלושה שבועות. לציבור מגיע לדעת כמה שיותר מידע מאומת לגבי ההתנהלות של המתמודדים לנהל את מרכז העצבים של המדינה – כנסת ישראל.

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): על חברי הכנסת להקים בהקדם האפשרי את הוועדה לביקורת המדינה, עם ממשלה או בלי ממשלה. זו דרך המלך לפקח על המבקר. 

בעקבות מחלוקת מי יהיה היו"ר – אפילו הוועדות הזמניות לא קמות

לאחר שהוחלט להקים שלוש ועדות זמניות, שגם הן לא יוכלו לעשות הרבה, עכשיו רבים בכנסת מי יעמוד בראשן. ובינתיים? נגיף הקורונה יחכה, תלמידי החינוך המיוחד ישארו בחוסר ודאות, ומערך החירום וההצלה של ישראל יחכה לאסון הבא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נגיף הקורונה גבה, נכון לבוקר יום שלישי, מעל לאלף קורבנות מדווחים. המגיפה מתפשטת ברחבי העולם ומדינות שונות נקטו כבר בצעדים לעיכוב כניסת הנגיף לשטחן. גם ישראל עצרה טיסות לסין, הזמינה מסכות והוציאה אזהרות מטעם משרד הבריאות כנגד ביקור במדינות נוספות במזרח הרחוק. האם זה מספיק? האם הממשלה כבר ערוכה להתפרצות הנגיף בשטחה? אנחנו לא יודעים. מי שאמורה לדרוש את הדיווח על כך מהרשות המבצעת היא הכנסת – שלא מתפקדת מעל לשנה. להבנתנו, טרם התגלו עדויות לכך שהנגיף יודע להבחין בין מצביעי כחול לבן לליכוד. 

הוועדה קמה בתאוריה

נזכיר כי בדיון סוער בשלישי שעבר, לאחר ההחלטה להעניק חסינות לח"כ חיים כץ, הוקמו שלוש ועדות זמניות:  הוועדה לעניין התפשטות מחלת הקורונה; הוועדה לרפורמה בחוק החינוך המיוחד; והוועדה לכוחות ההצלה והחירום בזמן סופה. כבר אז הנחנו שלאור חילוקי הדעות, וסד הזמנים הדחוק לבחירות, ספק אם בכלל יתכנסו. 

צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הקרב הפוליטי שתוקע את הכל: מי יהיה היו"ר?

כעת מסתבר שבין כחול לבן לליכוד אין הסכמה מי יעמוד בראש הוועדות. הבקשה לאשר את הקמת הוועדות צריכה להיות מאושרת במליאת הכנסת ועכשיו תקועה אצל יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. 

כשפנינו לכחול לבן הם מסרו כי: "אין עדיין סגירה על יו"רים. הוגשה בקשה לאדלשטיין להעלות את הנושא לסדר היום במליאה אך זה טרם קרה". כששאלנו את ח"כ מיקי זוהר על המחלוקת הוא מסר כי "זה שקר מוחלט. לא היה ויכוח כזה". לאחר ששאלנו אותו אם לא הציעו שמות יושבי ראש לוועדות מסר כי" הציעו לנו כל מיני דברים וחשבו שבפגרת בחירות זה אפשרי לעשות מהלכים חד צדדיים. החלטתי שלא להשתתף בקרקס שלהם, עובדתית ההתנהלות שלהם לא הוכיחה את עצמה".

מאדלשטיין טרם נמסרה תגובה.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

לשקוף נודע שבכל הנוגע לוועדה לחינוך המיוחד המועמדים הם: קרין אלהרר מכחול לבן מול יעקב מרגי מש"ס.

מאלהרר נמסר: "סוגיית החינוך המיוחד בוערת ופוגעת בעשרות אלפי ילדים ועל כן היה עדיף אם הוועדה הייתה קמה כבר מזמן. אני קוראת לכל סיעות הבית להתכנס ולאשר הקמת ועדה באופן בהול, כל עיכוב מעמיק את הפגיעה בילדים ובאחריותנו לפתור את המשבר בהקדם".

ממרגי נמסר: "לא ידוע לי על מחלוקת, אני לא חולק על אף אחד. אם לא תקום ועדת חינוך משרד החינוך צריך לשכור חברה בלתי תלויה שתבחן את תוצאות הפיילוט במחוז צפון. בהעדר כנסת פעילה יש לי קושי כמחוקק הרפורמה לקבוע אם הפיילוט הצליח או נכשל".

ובינתיים? אין ועדות, אין הערכות לחירום, וחברי הכנסת ממשיכים בפגרה.

גם אם תכונס המליאה בשבוע הבא – הוועדות כבר מוסמסו

זה רק עוד סיפור עצוב על מה שעובר על הכנסת שלנו בשנה האחרונה. הפעם זה איך ועדות זמניות, אך דחופות, מוסמסו עד למצב שהתקבלה החלטה להקימן בעיתוי מאוחר מדי. ואף שנותר זמן – קרבות אגו חיסלו כל אפשרות לדיונים מעמיקים. נציין שכל זאת קורה בזמן שפועלת ממשלת מעבר משולשת ששריה לא זכו לאמון הכנסת ועדיין הם מקדמים מהלכים ומייצגים את אזרחי המדינה. והכנסת? בתרדמה. 

עודד פורר (ישראל ביתנו), יו"ר הסיעה שהתעקשה על הקמת הוועדות אומר: "לצערי הוועדות לא הוקמו כי לא שמו את זה על סדר היום במליאה. חוסר הרצון של כחול לבן והליכוד להקים את הוועדות, שיעסקו בדברים החשובים ביותר לאזרחי ישראל בימים אלו, היה ידוע". 

לדבריו, הקמת הוועדות אושרה בוועדת הכנסת כבר לפני כשבוע. והעובדה שיו"ר הוועדה המסדרת אבי ניסנקורן פנה ליו"ר הכנסת על מנת שישים את הנושא על סדר היום רק ביום ראשון, עלולה להצביע על כך שהוא לא באמת רוצה להקים את הוועדות. "ככל שחולף הזמן מצליחים כחול לבן והליכוד להפוך את הקמת הוועדות ללא רלוונטית רק בגלל שלליכוד זה לא נוח פוליטית שיהיה פיקוח על השרים שלהם ולכחול לבן זה לא נוח פוליטית כי הם לא רוצים לפגוע בגפני בוועדת הכספים ובאחמד טיבי שהשתולל בהתנגדותו להקמת הוועדות".

עודד פורר, מתוך אתר הכנסת

איך זה משפיע עלייך (אזמ"ע): האנשים שבחרנו ומשקפים את רצון כלל הבוחרים – יושבים בכנסת. תפקידם הוא לבקר את עבודת הממשלה ולדאוג לאינטרסים של כולנו. כנסת שאין בה ועדות אינה באמת כנסת – רק אסופה של אנשים שמקבלים משכורת, רכב צמוד ושלושה יועצים. 

מעש"י: בטווח הקצר בכחול לבן ובליכוד יכולים להתעלות על האגו ולמנות שני יו"רים לאותה ועדה. בטווח הקצר פחות: הקמת ועדות בסמוך לבחירות באמת מעוררת בעיה. לא ניתן לבצע פיקוח כשאתה מקיים בקושי דיון אחד שעלול להפוך לקרקס תעמולתי. המפלגות צריכות להגיע להסכמה שכבר ביום השבעת הכנסת בעוד כחודשיים – תתכנס הוועדה המסדרת ותקים מייד את כל הוועדות הקבועות על פי מפתח מפלגתי. דווקא מסך הבערות פה יעבוד מצוין: המפלגות אינן יודעות איך בדיוק תראה הממשלה הבאה וזה יוכל לעזור להן לקבל את ההחלטה ההוגנת ביותר.

השר סמוטריץ' מחייב אחרים להגיש הצהרת הון, אבל את הצהרת ההון שלו – לא הגיש

השר בצלאל סמוטריץ' העביר חוק שמחייב משרתי הציבור כמו שופטים ואנשי צבא בכירים להגיש הצהרת הון. נהדר! אלא מה? בדקנו: את הצהרת ההון שלו עצמו — סמוטריץ' כלל לא הגיש למבקר המדינה. למעשה הוא מאחר בהגשתה כבר בחצי שנה. מלשכתו נמסר: "הפניה והביקורת צודקות לחלוטין. הגשת ההצהרה תעשה באופן מיידי"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

ב-2016 עברה בקריאה שלישית הצעת החוק של השר סמוטריץ' (יחד עם הח"כ איציק שמולי והח"כ מוטי יוגב) המחייבת עובדי ציבור להגיש הצהרת הון, חוץ מחברי כנסת ושרים. בניהם: נושאי משרה שיפוטית, בכירים ברשות מקומית, במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובצבא. החוק מחייב אותם להגיש הצהרת הון בתחילת התפקיד ובסיומו, ואחת ל-6 שנים במהלכו. 

"כשליחי ציבור, בין אם זה ברשות המחוקקת והמבצעת כמו גם ברשות השופטת אנו מחויבים לציבור", הטיב לנסח בזמנו השר והדגיש: "מנהל תקין ושקיפות הם לא רק זכותם של הציבור אלא הם חובה עבורנו, וחיזוק אמון הציבור ברשויות הוא הכרחי להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

  • מדוע סמוטריץ', אוחנה ואלקין מאחרים בהגשת הצהרות ההון שלהם? לחצו כאן

"מנהל תקין ושקיפות הם לא רק זכותם של הציבור אלא הם חובה עבורנו". השר סמוטריץ', מתוך אתר הכנסת.

"שקוף" פרגנו בזמן אמת וגם מפרגנים בדיעבד לשר סמוטריץ' על החוק החשוב שהצליח להעביר, אבל – נראה כי השר סמוטריץ' שכח שהחלק הכי חשוב בהצהרת הון הוא… להגיש אותה.

מבדיקה שערכנו בשבוע שעבר, מסתבר ששר התחבורה סמוטריץ' שדיבר בשבחי הצהרת ההון – לא הגיש את ההצהרה שלו עצמו למבקר המדינה. השר מאחר כבר בחצי שנה בהגשת הצהרת ההון, בלי שביקש הארכה במועד ההגשה ולמרות שהמבקר תיזכר אותו בנוגע לכך כבר ארבע פעמים. קראתם נכון. 4 פעמים.

לצערנו, השר סמוטריץ' אינו השר היחיד שטרם הגיש את הצהרת ההון שלו. גם השר להגנת הסביבה אלקין ושר המשפטים אוחנה מאחרים בהגשת הצהרות ההון שלהם, ולא הגישו אותן עד עכשיו. מה שכן – אלקין הודה לנו על התזכורת, ואמר שיגישה בהקדם ואף יחשוף עבורנו את כולה. אוחנה התעלם. וסמוטריץ'? מלשכתו נמסר: "ממלא את הצהרת ההון, קצת נתקע על טכני".

  • מדוע סמוטריץ', אוחנה ואלקין מאחרים בהגשת הצהרות ההון שלהם? לחצו כאן

מקומם ששרים מצפצפים על החוק. הרי חוקי שקיפות הם כמו רפואה מונעת – הם מקשים על שחיתות מבכלל להיוולד. חשוב להבין: כשהם לא מגישים הצהרת הון, הנפגעים המיידיים הם אנחנו, הציבור. כל עוד הצהרת ההון לא הוגשה – יש גורם אחד פחות שמגן עלינו (ועל נבחרי הציבור עצמם) מפני שחיתות. לפני כמה שנים, למשל, חשפנו שלחיים כץ יש אימפריית נדל"ן ממקורות הכנסה לא ברורים. כל זה אמור להימצא בהצהרת ההון שלו. פיקוח היה יכול להוביל לשאילת שאלות בזמן אמת על הונו הרב – עוד לפני הגשת כתב האישום.

אם לשר סמוטריץ' אכן חשובה השקיפות והמחוייבות לציבור, זה הזמן להוכיח זאת: עליו להגיש את הצהרת ההון למבקר המדינה בהקדם, וגם לפרסם את נכסיו והשקעותיו והאינטרסים הכלכליים שלו לציבור. 

מבטיחים לעקוב ולעדכן. וגם מבטיחים שזו לא קלישאה – תחום הסיקור שלי (מאיה) הוא בדיוק זה: פולו אפ. כפי שתומכי שקוף ביקשו, אני חוזרת לתחקירי עבר – שלנו ושל גופי תקשורת אחרים – ובודקת: מה נתקע ומה תוקן. כי דברים משתנים רק כשחופרים.

מלשכת השר סמוטריץ' נמסר: "הפניה והביקורת צודקות לחלוטין. העניין פשוט נשכח בתוך עומס העבודה במשרד ובבחירות החוזרות ונשנות. לשר כמעט ואין הון להצהיר עליו… ולכן בתוך ימים תוגש הצהרת ההון. בכל אופן חשוב לציין שהשר מסר הצהרת הון לכנסת מתוקף היותו גם חבר כנסת כך שברמה המהותית קיימת הצהרת הון שלו אצל הגורמים המוסמכים. עם זאת מובן שנדרשת הגשת ההצהרה גם למבקר המדינה וכך אכן ייעשה בע"ה באופן מידי. תודה על התזכורת".

סליחה על הטרחנות אך נדגיש שזה לא אותו דבר. בכנסת ההצהרה נעולה בכספת ואיש לא יכול לפתוח אותה למעט יו"ר הכנסת ובאישור בית משפט. לא רק זאת – אם כבר קיים אצלך הטופס – אז למה זה לוקח חצי שנה להגישו שוב לגורם אחר?

חברי הכנסת החליטו להקים רק שלוש ועדות זמניות, ספק אם בכלל יתכנסו

הוועדה לעניין התפשטות מחלת הקורונה, הוועדה לרפורמה בחינוך המיוחד והוועדה לעניין כוחות ההצלה והחירום בזמן הסופה. שלוש ועדות לשלושה נושאים בוערים יוקמו בקרוב. שאר הוועדות? יחכו להשבעת הכנסת הבאה. הרשימה המשותפת והליכוד החרימו את ההצבעה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מזה למעלה משנה שוועדות הכנסת לא מתפקדות. השבוע סוף סוף החליטו חברי הכנסת להקים כמה מהן. הקמת הוועדות קריטית כדי שחברי הכנסת יוכלו לפקח על הממשלה, לוודא שמחדלים מתוקנים ולהעלות נושאים לסדר היום.

דיון סוער בנושא התקיים ביום שלישי בלילה, לאחר ההחלטה להעניק חסינות לח"כ חיים כץ. הלוחמים העיקריים למען הקמתן היו חברי סיעת ישראל ביתנו: עודד פורר ויוליה מלינובסקי. הם סרבו לדחות עוד את הדיון בנושא – כפי שהציעו שהציעו שאר חברי הכנסת.

לאחר שהגיעו להסכמות מאחורי הקלעים יו"ר הוועדה אבי ניסנקורן הציע להקים שלוש ועדות זמניות בלבד ואלו יוכלו לתפקד רק עד לבחירות ב-2 במרץ: 

  • הוועדה לעניין התפשטות מחלת הקורונה
  • הוועדה לרפורמה בחוק החינוך המיוחד
  • והוועדה לכוחות ההצלה והחירום בזמן הסופה

המשמעות היא ששאר הוועדות הקבועות של הכנסת יישארו בבויידם, והח"כים ימשיכו להתקשות לשרת את הציבור.

אלא שאפילו להצעה החלבית הזו התנגדה הליכוד. "מתבצע פה מחטף, אנחנו לא נשתתף בפארסה של ההצבעה הזו", אמר במהלך הדיון יו"ר סיעת הליכוד, מיקי זוהר שאף שיכנע את חבריו לסיעה להחרים את ההצבעה. אחת מהן היא קטי שטרית, אף שזו פעלה בעצמה להקמת ועדת החינוך המיוחד – רפורמה שמטרתה להגדיל את כמות הילדים שנמצאים בהחינוך המיוחד בכיתות רגילות. שטרית יצאה ולא הצביעה. שאלנו מדוע יצאה מההצבעה למרות שפעלה למען הקמת הוועדה. 

הרפורמה בחינוך המיוחד היא שם מכובס לקיצוץ תקציבי בילדים המיוחדים. בוועדת החינוך הוחלט על פיילוט בצפון, אבל בפועל אין שום פיקוח, אין בקרה ואין הנגשה. זרקו את הילדים המיוחדים לחינוך הרגיל בלי היערכות ומשאבים. זה לא שילוב, זו הפקרות!ילדי החינוך המיוחד זקוקים לנו, מיהרו להקים ועדת כנסת ולא ועדת חינוך. הקמת ועדת חינוך היא צעד חיוני והכרחי. יו"ר הוועדה המסדרת, אבי ניסנקורן, לא הכל זה פוליטיקה. יש גם מדינה לנהל. הקם עוד היום את ועדת החינוך, כפי שאתה פועל להקמת ועדת "רק לא ביבי".

Posted by ‎קטי שטרית – Keti Shitrit‎ on Monday, January 13, 2020

מח"כ שטרית נמסר: "אכן, החינוך המיוחד הוא אחד מהתחומים שאני פועלת ומקדמת בכנסת. הניסיון של כחול לבן לטפל באתגרי הרפורמה הוא הכתבה ולא הסכמה בין חברי הכנסת. אני זו שדחפתי והובלתי את הקמת הוועדה וחבל לי שכחול לבן מכניסים פוליטיקה בנושא שצריך להיות ענייני. אני קוראת ליו"ר ועדת הכנסת, אבי ניסנקורן, להתעלות מעל הקרקס הפוליטי שהוא מוביל ולעבוד בשיתוף פעולה עם יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, למען ילדי החינוך המיוחד, צוותי ההוראה וההורים".

"אנחנו לא קבלני משנה שלכם!"

לאחר שחברי הליכוד עזבו את החדר, אחמד טיבי הטיח האשמות בניסנקורן: "סגרתם דיל עם ישראל ביתנו. מה אנחנו עב"מים? אתה לא רואה אותנו? מחר תירצח אישה ערבית, מה תענה? ברצח הבא נזכיר לכם את ההחלטה הזו. אני פה הרבה שנים ואני ילמד אתכם פוליטיקה. העיקר שח"כ גנץ מסייר בישובים ערביים. אנחנו לא קבלני משנה שלכם!"  לאחר מכן נטשו אותו גם חברי הרשימה המשותפת – שבקשתם להקים ועדה בראשותם לטיפול באלימת במגזר הערבי לא התקבלה.

מהרשימה המשותפת טרם התקבלה תגובה.

ספק אם בכלל יכונסו הוועדות

ההחלטה של ועדת הכנסת דורשת את אישור המליאה, שכרגע לא פורסם מתי תתכנס. בנוסף, כשהוחלט על הקמת הוועדות לא נקבעו מי יהיו חבריה ומי יהיה היו"ר שלהן. לאור מועד הבחירות (2.3), לוועדות יוותר לכל היותר כשבועיים לפעולה. וגם אז כל דיון בהן יהיה חייב בהסכמה בין הליכוד לכחול לבן.

מיקי זוהר, יו"ר סיעת הליכוד מסר לנו: "אנחנו מתעלמים לחלוטין ממה שהם (כחול לבן) עושים ולא משתפים פעולה עם ההתנהלות החד צדדית שלהם". 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): הכנסת לא מתפקדת יותר משנה ולכן אין פיקוח על ממשלת המעבר. הוועדות אותן החליטו להקים – נוגעות רק בחלק מהנושאים, אך אלו עדיין נושאים דחופים. אם הממשלה לא תיערך כראוי להגעת נגיף הקרונה לישראל כראוי, למשל, כל אזרחי ישראל ייפגעו מכך ולא משנה מה הם מצביעים בקלפי.

מה אפשר לעשות? הקמת הוועדות בסמוך לבחירות באמת מעוררת בעיה. לא ניתן לבצע פיקוח כשאתה עושה רק דיון אחד שעלול להפוך לקרקס תעמולתי. המפלגות צריכות להגיע להסכמה שכבר ביום השבעת הכנסת בעוד כחודשיים – תתכנס הוועדה המסדרת ותקים מייד את כל הוועדות הקבועות על פי מפתח מפלגתי. דווקא מסך הבערות פה יעבוד מצוין: המפלגות אינן יודעות איך בדיוק תראה הממשלה הבאה וזה יוכל לעזור להן לקבל את ההחלטה ההוגנת ביותר. סיירת השקיפות תדחוק בח"כים לבצע מהלך זה.

הישיבה לא נגישה, חברת המועצה לא תוכל להשתתף בה

ישיבות המועצה בקרית אתא מתכנסות בקומה השלישית של הבניין, שאינו נגיש לנכים. חברת המועצה הילה רובין-שלם, הנמצאת בחודש השמיני להריון בסיכון, ביקשה לשנות את מיקום החדר על מנת שתוכל להשתתף בדיונים, אך בקשתה נדחתה. רובין-שלם: "לא יכול להיות שלא אוכל לייצג את התושבים רק כי אני בהריון"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נסו לדמיין לרגע שאתם אישה בחודש השמיני להריון הנמצא בסיכון, ומבקשים מכם לטפס שלוש קומות במדרגות. אסור לכם לעשות מאמצים פיזיים מתוך חשש לסכנה לכם ולעובר. מה הייתם עושים? 

זה מה שדורשת עיריית קרית אתא מחברת המועצה שלה, הילה רובין-שלם. 

בישיבת המועצה הקודמת, שהתקיימה בדצמבר, הודיעה רובין-שלם למנכ"ל העירייה שאין היא יכולה להגיע לקומה השלישית של בניין המועצה, שלא נגישה, משום שהיא חוששת שהדבר יסכן אותה ואת עוברה. הישיבה אכן הועברה למקום אחר, אך באופן חד פעמי, והעירייה מסרבת להזיז את ישיבות המועצה באופן קבוע למקום נגיש.

נכים? לא תוכלו להגיע לישיבות המועצה

הבעיה הנקודתית של רובין-שלם נוגעת גם בבעיה רחבה יותר: מדוע חדר ישיבות המועצה אינו נגיש? האם לתושבי העיר בעלי המוגבלויות אין את הזכות להגיע ולצפות בישיבות, ולהשמיע את קולם? האם לא מן הראוי שישיבות מועצה, הטומנות בחובן עניין ציבורי מובהק, יהיו נגישות לכלל חבריהם ולציבור העיר כולו? (הישיבות, כזכור, אף לא  מצולמות).

מנכ"ל העירייה, בני חזן, שלח מייל לרובין-שלם, בו ציין בפניה כי "לא התקבלו ממך כל מסמכים רפואיים, מהם ניתן ללמוד האם מדובר במקרה נקודתי וחד פעמי, או במקרה מתמשך… באם את זקוקה לסיוע לצורך הגעה לחדר הישיבות, נשמח לסייע". 

הילה רובין-שלם. צילום: קרן גיגי

חשוב להדגיש כי למרות היותה של רובין-שלם חברת מועצה, היא אינה מועסקת על ידי העירייה ועל כן לא נדרש ממנה להעביר לה מסמכים רפואיים. עם זאת, מתוקף תפקידה כחברת מועצה מוטלת עליה האחריות הציבורית והציפייה להגיע לישיבות ולהשמיע בהן את קולה.

מרובין-שלם נמסר: "לא יכול להיות מצב שלא אוכל להגיע לישיבת מועצה שבה אני צריכה לייצג את התושבים, רק כי אני בהריון. אני קוראת לראש העיר ולמנכ"ל העירייה שגרמו לי עוגמת נפש, להזיז את ישיבת המועצה למקום נגיש באופן מיידי ולחברי המועצה לא לשתוק ולא להסכים להגיע לישיבת מועצה כזאת אשר יוצרת אפלייה מגדרית!"

מעיריית קרית אתא לא נמסרה תגובה.

חלמת להיות חבר מועצת הלאדינו ולא ידעת איך? מאגר חדש חושף כיצד מתבצעים מינויים ממשלתיים

מי ממנה את שדרת הניהול של מדינת ישראל? כמה מינויים עומדים לרשות כל שר, וכיצד הוא מחליט את מי למנות? מיפוי ראשון מסוגו מציע מבט מרוכז על סמכויות המינוי של שרים בישראל. בואו ללמוד מי יכול למנות אתכם לכהן במועצה הדתית בחיפה, במרכז להנצחת המורשת של ההתיישבות בגוש קטיף וברשות הלאומית לתרבות הלאדינו. יוצר המאגר טל אלוביץ': "פעמים רבות מדי אנו שומעים טיעונים על חוסר משילות. אלא שקשה לערוך השוואות ללא נתונים". האתגר: לחלץ את כלל הנתונים  

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

טל אלוביץ', יועץ וחוקר מדיניות ציבורית (ולשעבר שדלן ויועץ פרלמנטרי), בנה מאגר מידע ראשון מסוגו, הממפה את המינויים אותם מבצעים השרים והממשלה בתאגידים סטטוטוריים (גוף שהוקם מתוקף חוק ונהנה מעצמאות כלשהי) וביחידות סמך (שלא בהכרח מוקמות מתוקף חוק וכפופות למשרד הממשלתי). המאגר, אם כי עדין חלקי בשלב זה, מהווה עדות מרשימה לפרויקט של עיתונות עצמאית.

שרת התרבות מירי רגב – עשרות מינויים

מטרת הפרויקט: למפות בפעם הראשונה את מוטת השליטה של חברי הממשלה בגופים ותאגידים שאינם חלק ישיר ממשרדם. במאגר ישנן 344 סמכויות מינוי של למעלה מ-500 תפקידים. לא כל התפקידים הם בשכר, אבל לכולם מתלווה יוקרה חברתית, השפעה, ולכל הפחות שורה חביבה בקו"ח. בד בבד, התפקיד מקנה השתתפות בתהליכי עיצוב מדיניות, קטנים או גדולים, וגישה ישירה אל מקבלי ההחלטות. מרכיב השכר חשוב כדי להשלים את ההבנה הציבורית אבל עצם מינוי האנשים לתפקידים הוא המהותי.

  • כך למשל, ניתן לראות שאת 23 חברי המועצה הישראלית לתרבות ואמנות ממנה הממשלה על יסוד המלצת שרת התרבות. המינוי הוא ל-4 שנים ומחולק: מינוי אחד הינו לתפקיד היו"ר, 11 מינויים מוקצים על ידי השרה ל"בעלי מעמד בשדה היצירה, העשיה, הביצוע והמחקר בתחומי תרבות ואמנות שאינם עובדי המדינה", ו-11 מינויים נוספים מוקדשים ל"מעורים בתחומי תרבות ואמנות שאינם עובדי המדינה". המינויים נובעים מתוקף חוק התרבות והאמנות, סעיף 4.
  • שר הכלכלה יכול למנות 8 נציגי ציבור ל-3 שנים במועצה המייעצת לפי חוק הנפט. חשוב לציין כי לפי החוק עומדים לרשות השר 15 מינויים, אלא שאותו חוק חישק אותו: מינוי אחד למשל יוקדש לעובד אגף תקציבים במשרד האוצר, שניים לעובדי משרד האנרגיה וכן הלאה. רק 8 מהם סוג של מינוי פוליטי משום שכפי שרואים במאגר, הקריטריון היחיד לבחירתם הוא היותם: 'נציגי ציבור'.
  • לרשות שר התחבורה עומדים 11 מינויים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. עליהם להיות "נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחום מתחומי פעולתה של הרשות". ארבעה מתוכם לפחות צריכים להיות בעלי ידע וניסיון בתחום הכלכלה, ההנדסה או התכנון.
  • ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו 5 מינויים: שני נציגי ציבור ששר החינוך ממנה, שניים שהממשלה תמנה בהתייעצות עם מוסדות להשכלה גבוהה, ואחד בהחלטת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו בישראל באישור השר.

מתוך המאגר

כאמור, המאגר המרשים עדיין חלקי. אלוביץ' ישמח לסיוע כדי להשלים אותה כך שנוכל להרכיב תמונת מציאות שלמה. איזה שדות עוד יש להשלים?

  • חסרה כמות מינויים בגופים מסוימים – המאגר הנוכחי השאיר מקרים כאלה ממורקרים. לדוגמה: לא ברורה מוטת השליטה של שר החינוך במל"ג, כמה חברים בדיוק ממנה השר לשירותי דת במועצות הדתיות השונות (45% מחבריהן ממונים על-ידו), או כמה מעשרות חברי מועצת יד ושם ממנה שר החינוך.
  • מאייש המשרה – מי מחזיק כרגע בתפקיד?
  • שכר, גמול, החזר או התנדבות – מה מקנה התפקיד?

מפת שליטה

"המאגר הזה, גם בגרסתו המצומצמת כעת שמכילה 118 גופים ורשויות, מלמד את מפת שליטה של השרים על גופים המתקיימים סביבנו", אומר אלוביץ'. לדבריו, "פעמים רבות מדי אנו שומעים טיעונים על היעדר משילות, והשוואות מגוחכות לשיטות ממשל אחרות בהן יש מינויים חופשיים לרשות המבצעת, דוגמת ארה"ב. אלא שקשה לערוך השוואות אמיתיות ללא נתונים. לראשונה כעת יש מאגר שמציע מבט מרוכז על סמכויות המינוי של השרים בישראל".

טל אלוביץ'. צילום: רונן אקרמן

"לא לשלוח את הציבור להוציא נתונים מן הגורן ומן היקב"
חשוב להדגיש כי בנוסף על התאגידים הסטטוטוריים יש מינויים המתאפשרים בחברות ממשלתיות, וכן מינויי משרות אמון בלשכות השרים ומנכ"לי המשרדים. באשר לחברות הממשלתיות, אלוביץ' ריכז את כל החברות ברשימה אחת המורכבת מאיחוד רשימות רשם החברות, רשות החברות הממשלתיות ומאגרי חופש המידע. ככל הנראה, בתוך הדו"חות הכספיים של חלק מהחברות תמצאנה חברות בת נוספות שאינן מופיעות במאגר.

אלוביץ' ינסה לחלץ מהנציבות ומגורמים נוספים כמו מזכירות הממשלה את כל המינויים שנעשו על-ידי השרים או הממשלה בשנים 2015-2020 כדי להרחיב את המאגר וישמח לעזרה ([email protected]). "ראוי כי המדינה תעמיד לרשות הציבור את המידע בדבר המינויים השונים והמגוונים אותם עושה הממשלה", הוא אומר, "ולא לשלוח את הציבור להוציא נתונים מן הגורן ומן היקב".

תחנת ניטור האוויר בקרית מוצקין עדיין מנותקת והרשויות לא מצליחות לחבר אותה מחדש – סיפור קפקאי על ניטור אוויר

מאז הכתבה האחרונה שלנו בנושא, עיריית קריית מוצקין ממשיכה לגלגל אחריות, חברת המים המקומית שהייתה אמורה לחבר את התחנה הודיעה שהיא כבר לא בעניין, והמשרד להגנת הסביבה מתעדכן דרכנו על הנושא. רצינו לבדוק מה קורה עם התחנה ומצאנו את עצמנו מתווכים בין הגורמים השונים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |   

ביולי האחרון חשפנו כאן כי עיריית קריית מוצקין ניתקה תחנה לניטור אוויר מהחשמל בפברואר 2019, מאחר וחששה כי הדירוג יפגע בתדמית העיר. "לקחו אותנו ושמו אותנו העיר הכי מזוהמת בארץ מבחינת תחבורה. אנחנו הוצאנו מאז את התחנה מהחשמל. אתה לא יכול להתמודד עם טיפשות, אז ניתקנו…", כך תיאר אז סגן ראש עיריית קרית מוצקין, יוסי מרקוביץ', את הדרך בה בחרה העירייה להתמודד עם העניין. 

מאז, אנחנו ממשיכים לעקוב בדריכות אחר חיבור התחנה לשקע החשמל.

מדיניות המשרד להגנת הסביבה דוגלת במדידה במקומות בעייתיים. כך לדוגמא, הוקמה תחנה קבועה במזרח כפר סבא לאחר תלונות תושבים על זיהום אוויר ומטרדי ריח. בגבעתיים, הוחלט לסגור תחנה לאחר 15 שנות פעילות בהן לא נרשם זיהום אוויר חריג מתחנות אחרות בגוש דן. היכן שיש חשש לזיהום גבוה – שם מודדים. בכביש 4 העובר בשטח השיפוט של מוצקין נמדד זיהום גבוה, ובאוקטובר 2018 החלה לעבוד התחנה, שכאמור נותקה באופן ייזום על ידי העירייה ארבעה חודשים לאחר מכן.

בשבועות האחרונים חזרנו אל הרשויות על מנת לבדוק מדוע התחנה עדיין מנותקת. 

במשרד להגנת הסביבה ספרו לנו שהם משקיעים מאמצים רבים לטובת הפעלת התחנה בהקדם, ושהנושא נמצא בטיפול חברת המים 'מי כרמל'. "נשמח אם נוכל לעדכן בקרוב התקדמות חיובית, ואנחנו מעריכים את העובדה שאתה ממשיך לעקוב אחר הנושא. העיכוב בחיבור התחנה לחשמל נובע מליקויים שעל תאגיד מי-כרמל לתקן, ועד שעניין זה לא יטופל – לא ניתן יהיה לגשת לבדיקה חוזרת של חברת החשמל שתאשר את חיבור התחנה. לקבלת סטטוס על תיקון הליקויים ניתן לפנות במקביל לתאגיד מי-כרמל."

אז פנינו למי כרמל, ושם מסרו לנו שנגמר להם הרצון הטוב והם כלל לא מתכוונים לחבר את התחנה בגלל עלויות התיקון הגבוהות. "מי כרמל אינה אחראית כלל על אספקת החשמל לתחנת הניטור. שוחה של מינהלת התאגידים באזור שהוצפה פגעה בציוד חשמלי ומי כרמל התנדבו לסייע על ואף להשקיע בכך כסף תיקון ראשוני, אולם יש שם נזק גדול ונדרשת השקעה. מן הראוי שעיריית מוצקין שהתחנה בתחום שיפוטה תפתור את הבעיה."

חזרנו למשרד להגנת הסביבה ועדכנו אותם שב'מי כרמל' לא מתכוונים לחבר את התחנה, והמשרד השיב שהוא פנה שוב לעירייה על מנת שתסייע בחיבור החשמל.

לתגובה המלאה:

"המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בחיבור תחנת הניטור, עשה כל שלאל ידו כדי שהדבר יקרה ומשקיע בכך מאמצים מרובים. 

לאור העובדה שתהליך המתוכנן לחיבור מקור החשמל דרך פילר של מי כרמל אכן לא יוכל להתבצע, המשרד להגנת הסביבה פנה שוב לעירייה לסיוע בחיבור החשמל, כדי שתפנה לחברת חשמל בהסדרת חיבור קבוע לתחנת הניטור. נשמח לעדכן אותך ואת קוראיך במציאת פתרון לנושא, שכפי שאתה רואה לא יורד מסדר היום אצלנו."

פנינו לעירייה משם נמסרה לנו תגובה ארוכה (שתוכלו למצוא את כולה כאן): "לאחר שיחות הבהרה ושיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה תחנת הניטור שיזמה עיריית קריית מוצקין, תמשיך ותפעל לאחר שחברת החשמל וגורמים נוספים יסדירו את הסוגיה."

העירייה הוסיפה גם איום בתביעה על עמותת אדם טבע ודין שכתבה דו"ח שהצביע על רמת זיהום האוויר באזור.

למרות הניסיונות החוזרים להבין מדוע נותקה התחנה, טרם הצלחנו. 

האחריות מועברת שוב ושוב בין המשרד להגנת הסביבה, הרשות המקומית, חברת המים וכעת הצטרפה גם ישות נוספת שאנחנו לא מכירים ולא בטוחים איך לפנות אליה – "גורמים נוספים".

דבר אחד בטוח: זיהום האוויר לא ישתנה אם יפסיקו לדווח עליו.

מגששים באפלה: משרד הבריאות מסתמך באופן עיוור על הנתונים שמספקת לו ההסתדרות הרפואית בתכנון כח האדם הרפואי

רישוי ופיקוח על מחלקות שמעסיקות מתמחים, קביעת תכנית לימודים להכשרה ואפילו מבחני הסמכה לרופאים. ההסתדרות הרפואית מנהלת את עתיד מערכת הבריאות בישראל ומשרד הבריאות מסתמך באופן מלא על הנתונים שלה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

|עידן בנימין|

"הפרסום כולל מידע על מתמחים ברפואה המבוסס על הרישום במועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל". כך נכתב כבר בהקדמה לדו"ח מקצועות הרפואה במשרד הבריאות. המשמעות היא, שכדי לדעת כמה מתמחים יש ובאילו תחומים, משרד הבריאות נסמך על נתונים של ההסתדרות הרפואית. 

אתם בוחרים, אנחנו חוקרים: לפי החלטת המו"לים של "שקוף" (88% תמיכה בהצבעה שנערכה), אנו ממשיכים לכתוב על ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), מתוך כוונה להעמיק בסוד כוחה של האגודה העות'מאנית המייצגת חלק גדול מהרופאים בישראל ומשפיעה רבות על מערכת הבריאות שלנו.

נתונים על מתמחים? לא בידי משרד הבריאות

בדו"ח שמסכם את תמונת המצב של כוח האדם במערכת הבריאות בישראל, ניתן למצוא מידע על רוקחים/ות, אחים/ות ורופאים/ות. בכל הנוגע לרופאים במערכת הבריאות, משרד הבריאות יודע בדיוק היכן עובד כל מומחה, ותק, מין, גיל ועוד. אך בכל הנוגע למתמחים, המשרד מסתמך על עיבוד נתונים שמגישה לו הר"י, ארגון העובדים של הרופאים, ואותו הגוף שאחראי גם על הכשרת המתמחים ברפואה בישראל. 

פנינו למשרד הבריאות, וביקשנו את הנתונים הגולמיים בנוגע למומחים ולמתמחים. חשבנו שיהיה חשוב לדעת כיצד מתוכננות ההתמחויות – כמה מתמחים יש בכל אזור, באיזה בית חולים, באיזו מרפאה, איפה הם למדו ועוד. התשובה שקיבלנו הייתה מפתיעה: "בשלב זה המשרד לא מאפשר ייצוא לאקסל של נתוני העוסקים בבריאות, הנושא בבחינה של הלשכה משפטית ויחידת אבטחת מידע המשרדית. נוכל לעדכן אותך לאחר קבלת החלטה סופית בנושא. לקבלת קובץ המתמחים אשר צוין בפנייתך, אנא פנה להר"י (הדגשה ע.ב)". 

לפנות להר"י, מדוע? ביקשנו הבהרה חזרה מהדוברות אם באמת אין להם את פירוט המתמחים בישראל. שם שלחו אותנו שוב לדו"ח שאנחנו כבר מכירים, ובגללו ביקשנו את המידע. ביקשנו שוב הבהרה, אך הפעם לא קיבלנו תשובה. 

נראה, אם כן, כי מאגר המידע על המתמחים ברפואה בישראל יושב בהסתדרות העובדים של הרופאים בישראל.

מהכשרת המתמחים ועד קביעת מקומות התמחות – המועצה המדעית היא הרגולטור של הרופאים במערכת הבריאות בישראל

"המועצה המדעית" היא הגוף האמון על התמחות הרופאים בישראל. היא נבחרת על ידי ההסתדרות הרפואית, ובכך הופכת אותו לאחד הגופים החזקים במערכת הבריאות, אולי החזק שבהם. המשמעות היא שהר"י אינו רק ארגון העובדים של הרופאים בישראל, אלא גם המפקח בפועל על הכשרתם.

לפי אתר הר"י, תפקידי המועצה המדעית הם: קביעת מדיניות בנושא ההתמחות; מעקב אחר מהלך ההתמחות של כ-5,429 מתמחים; אישור תואר מומחה ב-56 מקצועות רפואה; שינויים בתוכניות ההתמחות במקצועות רפואיים קיימים; קביעת מקצועות חדשים להתמחות, קיום הכרה ובקרה במחלקות, במרפאות, ביחידות ובכל המסגרות למתן התמחות; קיום בחינות התמחות שלב א' וב', בחינות סיום ההתמחות במקצועות העל; עידוד פעילות מדעית ומחקרית בהר"י ובמוסדות הרפואה בארץ.

בראש המועצה המדעית עומד פרופ' גדעון פרת, ולצידו מכהן פרופ' חנוך קשתן ויו"ר הר"י עצמו – פרופ' ציון חגי. 

המועצה המדעית האחרונה נבחרה בוועידה של הר"י במאי 2018, ולשמחתנו בהר"י מפרסמים גם הרשימה המלאה של הוועידה וגם את מקום עבודתם של הרופאים.

חברי המועצה המדעית

יו"ר המועצה המדעית: פרופ' גדעון פרת – עובד בי"ח שיבא וגם אסותא.

מ"מ יו"ר המועצה המדעית ויו"ר הוועדה להכרה וביקורת: פרופ' חנוך קשתן – עובד בבי"ח בלינסון וגם הרצליה מדיקל סנטר.

פרופ' ציון חגי – יו"ר הר"י ועובד בבי"ח קפלן

פרופ' יהודה אולמן – עובד בבי"ח רמב"ם ובעל קלינקה פרטית.

פרופ' ליאוניד אידלמן – עובד בבי"ח בילינסון

פרופ' רון אלישר – עובד בבי"ח הדסה, וגם שר"פ בביה"ח

פרופ' איה בידרמן – עובדת בקופת חולים כללית

פרופ' אהובה גוליק – עובד בבי"ח אסף הרופא

פרופ' משה סלעי – עובד בבי"ח איכילוב

פרופ' איל ענתבי – עובד בבי"ח ברזילי ובעל קלינקה פרטית

עוד משתתפים בישיבות, אך לא חברים הם: 

פרופ' שאול יציב – נציב פניות המתמחים

עו"ד לאה ופנר – מזכ"ל הר"י

עו"ד מלכה בורו – מנהלת המחלקה המשפטית של הר"י

גב' דנה פישביין – מנהלת המועצה המדעית

הגורמים שנבחרו בוועידה של הר"י הם החברים היחידים במועצה המדעית, ולמשרד הבריאות אין נציגות בוועדה. פרופ' יציב ממשרד הבריאות רשאי רק להיות נוכח בדיון. פנינו למשרד הבריאות ושאלנו מדוע אין נציג למשרד הבריאות במועצה. ממשרד הבריאות נמסר כי האתר לא מעודכן ו"נציג המשרד במועצה המדעית הינו פרופ' איתמר גרוטו והוא משתתף בדיונים". שאלנו האם הוא חבר מועצה ובעל זכות הצבעה בה נותרה ללא מענה.

מקומות להתמחות ללא רגולציה ופיקוח

ר', רופא בכיר מצפון הארץ ששוחח עם "שקוף" בנושא, סיפר כי "המועצה המדעית היא גוף פוליטי הסתדרותי. אין קריטריונים, רגולציה או פיקוח. מדובר בגוף הסתדרותי מאד עתיק, ומי שמגיע לדרגות ניהוליות בכירות בו הם רופאים בכירים שיש להם אינטרס אישי – מה שבא בדמות המועצה המדעית". ר' מתאר כיצד עובד בהר"י הפיקוח על הכשרות הרופאים: "יש ועדות שקובעות מה יהיו הסילבוסים של הרופאים וגם באים לפקח. הפיקוח הוא פורמאלי בלבד ואינו פיקוח אמיתי". 

חשוב לציין כי לא כל מוסד רפואי שרוצה לקלוט ולהכשיר מתמחים יכול לעשות זאת: עליו לעמוד בקריטוריונים שנקבעים על ידי הר"י והארגון מצידו דואג לפקח עליו.

ר' טען בפנינו שהפיקוח לוקה בחסר רציני, ולא בודקים נתונים כמותיים קשיחים על הפרוצדורות הרפואיות שהמתמחה ביצע. הכל מתבצע על סמך ראיונות סובייקטיביים. לטענתו, "יש מקומות התמחות עם אחוז נכשלים גבוה, שנה אחרי שנה, אבל הם ממשיכים לקבל אישור להעסיק מתמחים. הכל על בסיס היכרות אישית".

בנקודה זו ראוי לציין את האירוע הטרגי בו שם קץ לחייו ד"ר אלכסנדר ברזובסקי, מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית בבית החולים סורוקה, לאחר שהמועצה המדעית שללה למחלקה שלו את האישור להכשיר מתמחים בטענה כי אלה לא קיבלו ליווי ראוי. ד"ר ברזובסקי טען במכתב שהשאיר אחריו כי המועצה עשתה לו עוול, ושללה לו את הזכות להכשיר מתמחים בגלל מחלוקת עמה. מה היה שם, מדוע שללו לו את הזכות להכשיר מתמחים ומה הביא להתאבדותו – כנראה שלעולם לא נדע.

חשיפה של רן רזניק מ'ישראל היום'  באוגוסט האחרון הצביעה על כך שבבי"ח סורוקה קיימת בעיה בפיקוח על עבודת המחלקות והמתמחים עד לכדי סיכון חיים. פרופ' גידי פרת, יו"ר המועצה המדעית, מסר אז בתגובה: "תפקידה של המועצה המדעית הוא בראש ובראשונה להבטיח את איכות הרפואה בישראל בהווה ובעתיד. אחד האמצעים הוא לוודא שכל רופא המקבל תעודת התמחות יהיה בעל הכישורים הנדרשים להיות רופא בישראל, לעבוד בצורה אחראית ועצמאית בתחום מומחיותו ולהעניק את הטיפול המיטבי. הבקרה נעשית על מנת להכשיר את הדור הבא של הרופאים ולסייע למחלקות. כשנמצאים ליקויים המונעים הכשרה מיטבית, פועלת המועצה המדעית עם בתי החולים והמחלקות, על מנת שלא לפגוע בטיפול ובהתמחות."

"כאילו היינו נותנים לאגד לתת רישיונות נהיגה לנהגיו"

ניסינו לפנות לרופאים נוספים על מנת שישוחחו איתנו בשמם ובגלוי, אך הם חששו. פרופ' אשר אלחיאני, לשעבר מנכ"ל קופת חולים מאוחדת ומנהל בית חולים מאיר, העלה את הנושא כשפרסם לפני כשנה מאמר בגלובס בו הוא טען כי העובדה שהארגון שולט בהכשרת הרופאים בישראל יוצר ניגוד עניינים שפוגע במערכת הבריאות. 

"דומה הדבר כאילו היינו נותנים לאגד לתת רישיונות הנהיגה לנהגיו, או שהסתדרות המורים תהיה אחראית על מתן תעודת הסמכה להוראה או תערוך ותנפיק את תעודת הבגרות לתלמידי בתי הספר".  

עוד הוסיף כי "הר"י מגלמת במטרותיה סתירה מובנית: מצד אחד קבעה את אחת ממטרות הארגון את פיתוח מדע הרפואה בארץ דרך המועצה המדעית של הר"י, ומאידך מטרתה פרופסיונלית כארגון עובדים, האמור לפעול קודם כל לטובת חבריו". 

לטענותו, הר"י צריכה לשוב ולהיות ארגון העובדים של הרופאים. "עליה לדאוג לזכויותיהם, תנאי עבודתם, מעמדם ושכרם ולהותיר למדינה, אולי באמצעות רשות ממלכתית עצמאית, את תפקידי תכנון כ"א ,הכשרתו, רישוי ושמירה על רמת ואיכות הרופאים. תהליך תכנון כמות המתמחים למקצועותיהם השונים צריך להיות לפי צרכי המדינה ולא לפי צרכי ואינטרסים ארגון הרופאים".

חסכון כספי שעולה לנו ביוקר?

האם הר"י אשמים? נראה שלא. הארגון עושה מה שהחוק הקיים מורה לו. טוב יותר או פחות? זו כבר סוגיה אחרת. פנינו להר"י כמה פעמים בכדי לשוחח עם מישהו שיכול לייצג את הוועדה ואת עבודתה, כולל היו"ר פרופ' גדעון פרת, אך בהר"י סירבו לפנייתנו. 

ניסינו לברר מדוע משרד הבריאות אינו לוקח את המושכות לידיו ואת האחריות על ניהול הכשרות והתמחויות הרופאים. סיבה בגינה נוטים לעיתים משרדי ממשלה להימנע ממעורבות היא חסכון כספי. למשרד הבריאות הסיטואציה הזו יכולה להיות נוחה – לא צריך להקדיש משאבים לפיקוח. מצד שני להר"י זה גם נוח מאחר והדבר מאפשר להם, כארגון עובדים, לשלוט במערכת הסמכות הרופאים בישראל. 

המועצה המדעית משקיעה מיליונים בהסמכות המתמחים ובבחינות

הר"י עושה את המוטל עליה על פי חוק, ואף משקיעה בכך כסף: במצגת ההכנסות וההוצאות של הר"י לשנת 2018 שפורסמה החודש, ניתן ללמוד כי הארגון השקיע מעל ל-11 מיליון שקלים במועצה המדעית, בעוד שהכנסותיה מבחינות הרישוי עמדו על כ-4 מיליון שקלים בלבד. כך שבשורה התחתונה, הוציא הארגון מעל 7 מיליון שקלים בניהול המועצה המדעית. 

האם  המצב בישראל ייחודי?

במחקר של מרכז סמוקלר לחקר מדיניות, שהוזמן ומומן על ידי משרד הבריאות, ביצעו החוקרים השוואה בין לאומית בין שבע מדינות מערביות. מטרתו של המחקר הייתה לבחון את תהליך תכנון כוח האדם במקצועות הבריאות, ובין היתר את מעורבותם של גופים חוץ ממשלתיים בתהליך. המדינות שסוקרו: צרפת, בלגיה, אנגליה, אירלנד, ארה"ב, קנדה (ובנפרד גם למחוז אלברטה) ואוסטרליה. ההשוואה בדקה כמה פרמטרים ושניים מהם רלוונטים אלינו. בשורה התחתונה: כולם מעורבים בתכנון, אבל מידת ריכוזיות הכוח בישראל נראית חריגה.

סמכויות הרישוי – בדו"ח נכתב ש"ברוב המדינות הרישוי עצמו ניתן על-ידי הריבון, ואילו הבחינה והרישום נערכים על-ידי הארגונים הפרופסיונליים (ארצות-הברית, קנדה, צרפת, אירלנד). בבלגיה הרישוי ניתן על-ידי השר הפדרלי, ובאוסטרליה קיים גוף רישוי ממשלתי ברמה הפדרלית". 

תכנון כוח האדם –  בכל המדינות נמצא כי קיימת מעורבות כלשהי של איגודים אלה בשלב התכנון. כאשר קיים רצף כלשהו בין מעורבות ברמת מקור מידע בלבד (צרפת), לבין התייעצות בתהליך התכנון (ארצות-הברית, קנדה), ועד לחברות של ממש בגוף המתכנן (בלגיה).

בצרפת, האיגודים המקצועיים מעורבים ביישום רפורמות, ומהווים מקור מידע לרשות התכנון הממשלתית. בבלגיה האיגודים המקצועיים מיוצגים במועצה לכח אדם. 

באנגליה ארגוני עובדים ואיגודים מקצועיים מעורבים במידה מסויימת בתהליכי התכנון, בעיקר במעקב, פיקוח וייצוג מול הרשויות. יוצא דופן הוא ה-MEE, גוף עצמאי של ה-NHS (שירות הבריאות הלאומי), העוסק בתיאום ותכנון הכשרת רופאים, שבוועד המנהל שלו יושבים נציגי איגודים מקצועיים וארגוני עובדים. 

באירלנד קיים ארגון עובדים יציג אחד, המעורב בתהליך התכנון במו"מ שהוא מנהל על תנאי עבודת הרופאים והחתימה על הסכמים קיבוציים. 

בארה"ב קיימים כמה ארגונים כמו: ארגון AHA שמייצג את בתי החולים, AAMC שמייצג את בתי הספר לרפואה וה-AMA שמאגד רופאים בכל ארה"ב לייצוג בסוגיות מקצועיות. כולם מייצגים אינטרסים שונים. 

בקנדה קיים ארגון עובדים ארצי שמהווה ארגון גג לחיבור בין הרופאים. האחריות על שירותי הרפואה והסמכות הרופאים נמצאת בידי הפרובינציות. לדוגמא איגוד רופאי אונטריו – מאגד את כל הרופאים במחוז. יש לארגון כח רב, ונטען בעבר כי ניסה לצמצם את כמות הרופאים כדי לשמור על שכר גבוה לרופאים במערכת. גם במחוז אלברטה מוערב ארגון העובדים בתכנון מערכת הבריאות ועוסק גם ברפורמות. 

באוסטרליה, ארגונים פרופסיונאליים נוטלים חלק בתהליך קביעת הסטנדרטים המקצועיים במדינה. הארגונים העוסקים בתכנון כוח אדם כיום מצהירים כי הם מעוניינים לשתף בתהליך התכנון את כל בעלי העניין מתחום הבריאות, אך לא ניכר כי יש הסדר מוסדי כלשהו לשיתופם.

*

חשוב להדגיש כי מאחר ואין סטנדרטיזציה של הכשרות והסמכות רופאים בעולם, כל מדינה, ולעיתים כל מחוז במדינה, קובעים קריטריונים ומסלולי הסמכה שונים. עם זאת, ביחס לענייננו, נראה שבכל המקומות לאיגודים המקצועיים יש משקל כזה או אחר בהסמכה הרופאים ובתכנון כח האדם וישראל אינה שונה בנוף. 

*

הבהרה  – המצגת של הר"י אינה דו"ח כספי

בכתבות הקודמות ציינו שהר"י אינה מפרסמת דוחות כספיים, וקיבלנו ביקורת רבה על כך שיש – והן באינטרנט. אלו לא דוחות כספיים. דוחות כספיים מורכבים מחלקים ודו"ח ההכנסות וההוצאות יכול לתעתע בהבנת מצבו של הארגון. לא נלאה בכל החלקים וחשיבותם ונסתפק בדוגמה אחת הנוגעת למאזן הארגון: המאזן מורכב מנכסי החברה והתחייבויותיה. הנכסים פחות ההתחייבויות יוצרים עודפים שנכנסים לסעיף שנקרא הון, שם צוברים את עודפי הכנסות החברה. רק בשנת 2018 נוצר עודף של 7.7 מיליון שקלים בארגון. לאן הוא מגיע – נכון לסעיף העודפים שיכול להיות מושקע באפיקים שונים – אג"ח, מניות או סתם מזומן. ביותר ממאה שנות פעילותה יכלה הר"י לצבור מאות מיליוני שקלים (אולי מליארדים). כך שדו"ח ההכנסות וההוצאות מראה רק את קצה הקרחון של הארגון.

*

פנינו למשרד הבריאות ולהסתדרות הרפואית מספר פעמים, אך הם בחרו שלא להגיב לכתבה.

*

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): ארגון העובדים הר"י נמצא בניגוד עניינים כשהוא מנהל את תחום התמחויות הרופאים בישראל. מצד אחד הארגון מחויב לדאוג לרופאים ושכרם ולייצג אותם מול משרד הבריאות והאוצר. מצד שני הארגון (מתוקף החוק) מפקח ומנהל את הסמכת המשאב האנושי של המערכת. עובדה זה יכולה לגרום לכאורה לניהול מערך הסמכות המתמחים באופן שנוח לגילדת הרופאים ולא בהכרח לציבור הרחב. לדוגמא, תחום רפואה חזק יכול להרים קשיים על אורך ודרישות ההתמחות של דם חדש, מה שיעכב את גידול היצע הרופאים המומחים ויעלה את ערכם. מכאן, הדרך להתחזקותה של הרפואה הפרטית על חשבון זו הציבורית קצרה.

מעש"י (מה עושים כדי שיתוקן?): משרד הבריאות וועדת הבריאות של הכנסת (כשתקום) נדרשים לבחון את הנושא לעומק ולפתור את ניגוד העניינים של הר"י. זה יכול להיות ע"י העברת הסמכות למשרד הבריאות ואולי אפילו מעורבות עמוקה יותר. יש חשיבות במעורבות הרופאים בתהליך ההסמכה – השאלה היא, כאמור, האם ראוי שמי שמנהל זאת הוא גם ארגון העובדים שלהם.

בדיקת נוכחות: מי מהח"כים הגיע לכנסת בפגרה?

אורי מקלב, ינון אזולאי, מיכאל מלכאילי ומירב כהן מככבים בראש הרשימה עם מאות שעות במשכן. ומי בתחתית? יאיר לפיד, עם שהות של עשרות שעות בודדות. ואיפה ממוקמים אדלשטיין וגנץ? הנתונים המלאים וכל ההסתייגויות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו ב"שקוף" מאמינים בחשיבותם של כלל המדדים – ולכן משתדלים להביא לכם ניתוחים מכל הזוויות, ולנסות לייצר במקביל מדדים שכיום כלל לא קיימים, והכל כדי לבדוק מי מהח"כים עובד בשבילנו, וכמה.

אלא שהכנסת לא עבדה ולו יום אחד עבורנו מאז דצמבר 2018. למעלה משנה!  לא רק זה: חברי הכנסת יחזרו לעבוד בהיקף מלא רק במאי 2020 – לאחר הרכבת הקואליציה. 

אז כיצד אפשר בכל זאת לדעת האם חברי הכנסת עובדים בשבילנו בתקופה הזו?

קשה. אנחנו ממשיכים לעקוב ולדווח מי מחברי הכנסת נלחם למען הקמת הוועדות הקבועות. בדקנו מי מהח"כים מגיע לוועדת חוץ וביטחון – שחרף הפגרה ממשיכה להתכנס. בקרוב נפרסם מידע מעניין על טיסותיהם לחו"ל. וכעת אנו חושפים מדד שצריך לקחת בעירבון מוגבל: מי מחברי הכנסת בכלל הגיע לכנסת בשנה האחרונה.

מליאת הכנסת – ריקה

נכון, זה תלוי בכל חבר כנסת בתקופת פגרה מאיפה הוא רוצה לעבוד. סביר גם שאלו הגרים בקרבת המשכן, יקפצו לבקר בו יותר. אלא שלאור הנסיבות הלא שגרתיות, ולנוכח העובדה שאף אחד מחברי הכנסת לא מפרסם יומן בעת פגרה – יש במדד זה מידע שכדאי להכיר: מי מגיע למקום העבודה שלו חרף הפגרה?

מעבר לכך, הכנסת לעתים כן מתכנסת ואף נערכים בה דיונים, גם אם בתדירות נמוכה – לכל אורך השנה.

עכשיו, לאחר כל ההסתייגויות, לתוצאות:

מתנדבי "שקוף", איתי נתנאל ונבות זילברשטיין, בדקו את נתוני הנוכחות בכנסת ה-22 (3.10.2019-12.1.2020). במקום הראשון (תופים): 

  • אורי מקלב (יהדות התורה) עם 507 שעות.

מקלב הוא זה שקרא ללא הרף להקים ועדות זמניות שימשיכו לעבוד בזמן הפגרה. הוא הסביר לשקוף כי "למרות חוסר האפשרות להקים קואליציה, החיים עצמם כמובן ממשיכים כסדרם. בארץ ובעולם, מתרחשים אירועים חברתיים, כלכליים ומדיניים שונים ולמרבה הצער גם אסונות ואירועים קשים".

  • במקום השני ינון אזולאי, ובשלישי מיכאל מלכיאלי (שניהם ש"ס). במקום הרביעי מירב כהן (כחול לבן)
  • במקום העשירי אורית פרקש הכהן (כחול לבן) שבילתה במשכן כמעט ממחצית כמות השעות של מקלב, ועדיין התברגה מעל ל-110 חברי כנסת אחרים.
אורי מקלב (יהדות התורה) 507H 36M
ינון אזולאי (ש"ס) 458H 26M
מיכאל מלכיאלי (ש"ס) 423H 23M
מירב כהן (כחול לבן) 389H 45M
ישראל אייכלר (יהדות התורה) 339H 21M
עודד פורר (ישראל ביתנו) 273H 20M
מרדכי יוגב (הבית היהודי) 256H 43M
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) 249H 0M
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד) 235H 14M
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן) 230H 47M
  • שלל חברי כנסת שהו במשכן מאות שעות יותר מיו"ר הכנסת יולי אדלשטייןשסירב באדיקות להקים את הוועדות לאורך הפגרות המתמשכות. אדלשטיין הוא גם נציג הליכוד היחיד בעשירייה הפותחת. הבאה בתור זו חוה (אתי) עטייה (197 שעות).

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

  • מרצ מופיעים לראשונה במקום ה-37 (יאיר גולן עם 162 שעות)

ומי במקומות האחרונים?

בנטרול שרים (שעובדים ביום-יום במשרדי הממשלה) נמצאים:

תמר זנדברג (מרצ) 79H 12M
אסף זמיר (כחול לבן) 79H 1M
עפר שלח (כחול לבן) 77H 35M
היבה יזבק (הרשימה המשותפת) 74H 21M
יואל רזבוזוב (כחול לבן) 74H 13M
איימן עודה (הרשימה המשותפת) 72H 17M
סתיו שפיר (מרצ) 61H 57M
ניר ברקת (הליכוד) 53H 20M
יאיר לפיד (כחול לבן) 49H 18M
  • הכי מעט הגיעו למשכן: סתיו שפיר (מרצ), ניר ברקת (הליכוד) ויאיר לפיד (כחול לבן). עדות נוספת להגעתו הדלה במיוחד של לפיד למשכן גילינו גם בשבוע שעבר, כשחשפנו את נתוני הנוכחות בוועדת החוץ והביטחון.
  • בני גנץ, אגב, שהה בכנסת 96 שעות – פי 2 מלפיד.

יאיר לפיד. שוב אחרון

כעיתונות פתרונות, נשתדל לשלב בזנב הכתבות אזמ"ע (איך זה משפיע עליך) ומצ"ל (מה צריך לתקן – כדי לבלום את הישנות התופעה):

אזמ"ע? את, אתה ואני מממנים את חברי הכנסת. אנחנו משלמים להם וליועציהם שכר יפה, החזר הוצאות ומעמידים לרשותם שלל משאבים (גם בפגרה) כדי שישרתו – אותנו. אם ח"כ לא מגיע למקום עבודתו ולא מפרסם את יומנו – הוא למעשה לוקח לך כסף מהכיס ומבזבז משאבים ציבוריים.  

מצ"ל? המדד המלכותי שבאמצעותו נדע באמת מה הח"כים שלנו עושים, הוא מדד שקיפות היומנים שלהם. ברגע שבמקביל לשאילתות, ישיבה בוועדות ושאר המדדים, גם הפעילות הציבורית תהיה שקופה, נוכל לנתח את פעילות הח"כים בצורה איכותית ביותר. עזרו לנו להגיע בקדנציה הנוכחית ל-61 יומנים שקופים.

תגובות – שיאני הנוכחות

השיאן ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) מסר: "הדבר הזה מדרבן ומחייב ליותר, נמשיך לעזור לציבור ששלח אותנו".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס):"זו זכות שלי לשרת ולסייע לציבור, ויש הרבה מה לסייע למרות פגרת הכנסת. חברי הכנסת בש"ס בראשות השר דרעי, רואים את הכנסת כשליחות ולא כג'וב".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "מחובתנו כשליחי ציבור לשרת את הציבור בוועדות ובדיוני הכנסת הארוכים. בתקופה של מערכת בחירות לא קל לשלב בין הכנסת לשטח ואני שמח שהצלחתי ב"ה לעשות זאת".
ח"כ מירב כהן (כחול לבן): "למען האמת, אני חושבת מה שהכי חשוב זה לבחון את הפעילות עצמה שחבר הכנסת מקדם. גם בתקופת בחירות כשאי אפשר לחוקק עדיין אפשר לקדם פעילות חשובה וכל חבר כנסת עושה זאת בדרכו. אני מתמקדת במאבק בעושק הקשישים וכן בקידום סוגיות נוספות הנוגעות לזקנים ובהן תעסוקה לאחר גיל פרישה, מרכזי יום, מוסדות אשפוז גריאטרים ועוד. אלו הנושאים שאני עובדת עליהם מהמשכן. יש לנו מוקד שמסייע לאנשים מבוגרים שפועל מהלשכה שלי".
תגובות – שיאני ההיעדרויות
מלשכת ח״כ ניר ברקת (ליכוד) נמסר בתגובה: "ח"כ ברקת ממשיך לעבוד בכל כוחו ומרצו למען הציבור בשקל לשנה וללא בקשת תמורה. בימים אלו הוא עסוק בגיבוש יוזמות ורפורמות כלכליות-חברתיות לטובת המשך הצמיחה של ישראל בכלל, ועבור הפריפריה של המדינה בפרט. לשם כך מנצל ברקת את פגרת הכנסת לסיורי שטח וקיים בחודשים האחרונים פגישות רבות עם ראשי ערים, תעשיינים, יזמים, אנשי עסקים ותושבים בצפון, בדרום, במרכז הארץ וביהודה ושומרון.
בנוסף לכך, ברקת מגיע לדיוני הועדה המסדרת עפ"י הנחיות סיעת הליכוד".

ח"כ לפיד לא מסר התייחסות.

חשבנו שמשרד מבקר המדינה מפרסם דוחות ביקורת פנימיים – טעינו, מדובר רק בתקציר 

מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא, פרסם בפעם הראשונה את דוחות הביקורת הפנימיים אך לא טרח לכתוב עליהם: "תקציר". ממשרד המבקר נמסר: "הנושא יתוקן"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

שקיפות היא לעיתים עניין חמקמק. קחו לדוגמא את דוחות הביקורת הפנימיים של משרד מבקר המדינה. הדוחות שפורסמו בפעם הראשונה בסיום תקופת המבקר הקודם, יוסף שפירא, מציגים לכאורה את תמונת הביקורת הפנימית של המשרד. 

כתבנו על כך בתחקיר מבקר המדינה ואפילו פרגנו. אך לאחר הפרסום הפנו את תשומת ליבנו לכך שמדובר רק בסיכום קצר של הדוחות, למרות שהעובדה הזו לא מצוינת בשום מקום באתר. 

ביקשנו הבהרה ממשרד המבקר ושאלנו אם בעתיד יפרסם דוחות מלאים. מהמשרד נמסר כי: "מדובר בתקציר שערך המשרד, אשר משקף את עיקרי דוח הביקורת הפנימי (2018). אכן, ראוי לציין כי זהו תקציר והנושא יתוקן. באשר לפרסום הדוחות הבאים, הנושא יבחן."

דוחות ביקורת מלאים עשויים להצביע על אחראים ישירים, דוגמאות מוחשיות להתנהלות שדורשת תיקון ועוד. מי שעורך את הדוח המלא לתקציר, במיוחד אם זה הגוף המבוקר עצמו – עלול להשמיט את אותם חלקים מביכים.

ובכל זאת, יש לציין לחיוב את משרד המבקר שמפרסם לפחות תקציר דוחות ביקורת פנימיים, מה שלא קורה בשאר משרדי הממשלה. למרות זאת, בשקיפות אמיתית מציינים גם מה לא מספרים לציבור (אפילו אם בצדק).

נמשיך לעקוב.