מי מהפוליטיקאים שיקר לנו במהלך מערכת הבחירות?

לא מעט פוליטיקאים שחררו לאוויר שקרים מאז שהוכרזו על הבחירות. הנה ריכוז שלהם, וגם: טיפים לקריאה ביקורתית על קצה המזלג מ"תזונאית התקשורת" שלנו

| תומר אביטל |

נתחיל: סתיו שפיר (העבודה) טענה שהממשלה קיצצה בבריאות ורווחה. התקציבים? בכלל גדלו. נפתלי בנט (הימין החדש) אמר שצמצם את חובות הבית היהודי מ-40 מיליון ל-19 מיליון שקל. האמת: בנט השתלט על המפלגה כאשר החוב עמד על 17 מיליון שקל, והוא מחזיר אותה לכאורה בחוב של 22 מיליון (וזאת עוד אחרי שהמפלגה קיבלה מהמדינה 60 מיליון שקל במימון מפלגות).

אלו רק שני שקרים שנזרקו לחלל האוויר מתחילת השנה. בסיוע ליאור גורדיסקי, המתנדב האדיר שלנו, ריכזתי את בדיקת אמירות המועמדים לכנסת, כפי שנעשתה באתר "המשרוקית" (לצד בדיקות נקודתיות נוספות שנערכו בתוכנית "מהצד השני עם גיא זוהר" וב"חדשות 12").

הנה ריכוז שלהם:

  • יאיר לפיד (יש עתיד) הכריז: "הממשלה הזאת כל שנה הורידה עוד 300 מיליון שקל מתקציב הרשות הלאומית לחדשנות, יחד זה יותר ממיליארד". ההפך – התקציב עלה ב-6%.
  • אלי אלאלוף (כולנו): "אנחנו העלנו את שכר המינימום ב-1,300 שקל". זה לא נכון. הסכום עלה ב-650 שקל בלבד.
  • גם משה כחלון ממפלגתו של אלאלוף התפאר בהעלאת שכר המינימום. אלא שמרבית ההעלאה מקורה בכלל בהסכם מהממשלה לפניו.
  • אלי כהן (כולנו) הכריז: "ביטלנו את כל הנושא של הבלעדיות בקניונים". זה לא נכון. זה היה רק בענף המזון.
  • בנימין נתניהו (הליכוד ) טען שסגרו ללבני תיק חקירה לפני הבחירות. זה שקר (אחת מיני הטעיות רבות במקרה של נתניהו בשלושת החודשים האחרונים. נסתפק בזאת).
  • אמיר אוחנה (הליכוד) טען "מעולם ישראל לא הייתה בקשרים דיפלומטיים עם יותר מדינות מאשר בנקודת הזמן הזו". למעשה בשנת 1999 הייתה ישראל ביחסים דיפלומטיים עם 163 מדינות, וב-2005 עם 161 מדינות. כיום לישראל יחסים דיפלומטיים עם 160 מדינות.
  • אלי ישי (לשעבר יחד) טען שרוב הציבור נגד פונדקאות לזוגות חד-מיניים: סקרים הוכיחו שהמצב הפוך.
  • דוד אמסלם (הליכוד) הוליך אתכם שולל כשהכריז שכל הרגולטורים לפני נתניהו החליטו לאפשר מיזוג בזק-יס. הוא גם שיקר כשציין ברדיו שאסור לקיים שימוע לרה"מ בזמן בחירות.
  • צבי האוזר (כחול-לבן) הודיע שהיקף הבנייה ביהודה ושומרון הוא הנמוך ביותר בדור האחרון. בפועל ההיקף מהגבוהים שהיו.
  • מירי רגב (הליכוד) טענה שמבקר המדינה הטיל את האחריות על המנהרות של חמאס על גנץ, בעוד שהוא ביקר בעיקר את ראש הממשלה. רגב גם הצהירה שמפלגת העבודה חתמה על הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת. גם יואב גלנט וגם יובל שטייניץ חזרו על כך. שלושתם שיקרו.
  • עוד שקר. הפעם של גילה גמליאל – באתר המשרוקית

  • הנה כל המקורות לבדיקת העובדות האלו ושקרים נוספים.

קריאה ביקורתית

רובנו בולעים מידע ללא סינון. קשה יותר ויותר להבדיל בין ביקורת לתעמולה. איש לא צייד אותנו בכלים לעשות זאת. השלטון? עוזר לשקרנים! הקואליציה הרגה בקדנציה האחרונה חוק שביקש לסמן בבירור כתבות ממומנות.

אז מה כן אפשר לעשות? הנה טיפים על קצה המזלג מ"תזונאית התקשורת" שלנו. קחו אחד מהם או את כולם:

  1. קראו עיתונות עצמאית כמו שלנו, וגם הכירו את המשרוקית ולמדו דרכה לפקפק בעובדות שזורקים פוליטיקאים. המסקנה מהשקרים הרבים איננה צריכה להיות שאסור להאמין לאיש. אלא שצריך, אפשר וקל לבדוק אמירות. במיוחד מפוליטיקאים.
  2. צפו בסרטון שהקליט עבורנו דן אריאלי שמסביר ששקרים קטנים של אנשים במוקדי כוח יכולים להזיק לנו במיוחד:

3. קראו לפחות פעם בשבוע העין השביעית או "מי נגד מי" – הם עושים לתקשורת את מה שאנו עושים לשלטון: שקיפות.  כך תלמדו את האינטרסים מאחורי הכתבות שאתם קוראים.

4. האזינו לפודקאסט שהקלטתי על פוסט אמת. 

5. הזמינו אותנו אליכם לסדנת קריאה ביקורתית. אין לכם זמן? למדו בעצמכם אילו שאלות לשאול. בדקו מה הח"כים באמת עשו בקדנציה האחרונה במפת הח"כים שלנו.

6. קראו את אתר המעקב האזרחי המצוין אחר הבטחות של נבחרי ציבור, מבית "המרכז להעצמת האזרח". 

איור: שרית כהן (שנקר)

7. לקינוח: גוונו ככל הניתן בכלי התקשורת אותם אתם צורכים. *הימנעו* מקבלת מידע ממקור מידע יחיד (גם אל תסתפקו בשקוף!). זה מעכב ספיגה של דעות אחרות, וגיוון מעולה למערכת העיכול המנטלית שלכם.

ובכל מקרה: אל תאמינו לשום דבר שיתפרסם בשבוע שלפני הבחירות בלי בדיקה מדוקדקת.

משרד התרבות עבר על החוק בסירובו למסור את היומן של מירי רגב – אבל הטרחנות משתלמת

במשך למעלה מחצי שנה שמשרד התרבות והספורט סרב לפרסם את יומן השרה מירי רגב, כנדרש. המשרד התעלם, מרח, הפר את החוק – ואז חזר להתעלם. היחידה הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים מתגלה כבעלת רצון טוב, אך חלשה וחסרת שיניים. מי שהציל את כבודו של המשרד היא דווקא מחלקת הדוברות – 24 שעות לאחר שהתקבלה תגובה לכתבה זו, קיבלנו גם את היומן

| עידן בנימין |

ב-24/9 פניתי (עידן) למשרד התרבות בבקשת חופש מידע פשוטה ושגרתית: ביקשתי לקבל את יומן השרה מירי רגב לשנת 2017. מילאתי את הטופס, שילמתי 20 ש"ח (כאזרח פרטי) וקיבלתי אישור במייל על פנייתי. מה שהגיע לאחר מכן הם חודשיים של התעלמות מוחלטת, למרות תזכורות והפצרות חוזרות ונשנות בנושא.

חשוב להבהיר: מסירת יומני השרים מחויבת על-פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, במסגרת חוק חופש המידע.

תזכורת: איך מגישים בקשת חופש מידע?

חוק חופש המידע הוא אחד החשובים שנחקקו בישראל ונותן את זכות הגישה למידע ציבורי לכל אזרח. החוק נכנס לספר החוקים בשנת 1998, וחתומים עליו מי שהיה בזמנו שר המשפטים, צחי הנגבי, ומי שהיה אז – והוא גם היום – ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

החוק מאפשר לכל אחד לשאול את הרשויות פחות או יותר מה שהוא רוצה – החל מבקשת יומן של ראש העיר ועד פירוט נוכחות הח"כים בוועדת החוץ והביטחון. וכן – גם את היומנים של שרי הממשלה.

אז איך עושים זאת?

  1. נכנסים לדף הגשת הבקשה באתר חופש המידע: https://www.foi.gov.il/he/inforequest
  2. לוחצים על כפתור "מידע בתשלום"
  3. בוחרים את הרשות הרלוונטית (ניתן להגיע לרשימה המלאה בלחיצה על כפתור "רשימת כל הרשויות")
  4. משלמים אגרה של 20 ש"ח
  5. ממלאים את פרטי הבקשה ושולחים

חשוב להיות מדויקים ומפורטים בתוכן הבקשה עצמה – כדי להבטיח שהמענה שיתקבל בסוף אכן יכלול בדיוק את המידע שרציתם.

ומבחינת לוחות זמנים: על פי חוק חופש המידע המענה חייב להתקבל בתוך 30 יום, אלא אם הרשות מודיעה לכם על ארכה, ואז היא יכולה לקבל 30 יום נוספים (אבל לא יותר מ- 60 יום במצטבר).

שאלתם וקיבלתם תשובה לנושא מעניין? עדכנו אותנו!

בשלב זה, פניתי לממונה חופש המידע במשרד המשפטים והגשתי תלונה. משרד המשפטים הוציא מצידו מכתב שהפציר במשרד התרבות להשיב לבקשתי – כנדרש על-פי חוק. מה עשו במשרד התרבות? ניחשתם נכונה, התעלמו גם ממשרד המשפטים.

אחד מהמכתבים שהוציא משרד המשפטים למשרד התרבות

מה שכן, זמן קצר לאחר מכן קיבלתי לפתע תשובה מ"מידען" בשם אלעד, שכתב לי כך:

"שמי אלעד (שם מלא שמור במערכת-ע.ב.), מידען חדש במשרד התרבות והספורט. קבל את התנצלותי מראש על עיכוב המענה. בימים אלו ממש אני מתחיל להיכנס לעניינים, ואשתדל לסייע במענה והתייחסות לפנייתך בהקדם האפשרי".

וכך מדי שבוע במשך שלושה שבועות, תזכרתי את אלעד בנושא, והוא הגיב במה שנדמה היה כרצינות מלאה וכוונות טובות:

"…אני מאייש את הכסא כשבועיים ימים בסה"כ, מרכז נתונים, לומד את העבודה ומכיר את הנפשות הפועלות […] הבקשה שלך בטיפול. שוב, אינני יכול להתחייב על תאריך מענה לפנייתך, אך הנני מבטיח כי אני עושה מאמצים עילאיים בכדי להשיב בהקדם האפשרי…". אלעד אולי ניסה אך את היומן לא קיבלתי.

משרד המשפטים גם הוא עשה את עבודתו והמשיך להוציא מכתבים למשרד התרבות, כולל למנכ"ל, יוסי שרעבי, שהתעלם גם הוא. מאלעד המידען כבר לא שמעתי יותר. במקביל פניתי לדובר של השרה רגב, אלי סבתו, וגם ממנו לא קיבלתי התייחסות.

מנכ"ל משרד התרבות: התעלם ואח"כ התנצל

איפה אנחנו עומדים היום?

כאמור, כבר למעלה מחצי שנה עברה מאז הגשתי לראשונה את בקשת חופש המידע למשרד התרבות – ומענה עדיין אין. המשרד עבר על החוק – והחלק העצוב הוא שלא נראה שזה הזיז למישהו. משרד המשפטים מצידו השתדל לעזור, אך אין לו שיניים לחייב את השרה או מי מטעמה לציית לחוק.

הדוגמא הזו אינה היחידה ומשרדי ממשלה ורשויות מקומיות ממשיכות לצפצף על החוק, כאשר הדרך היחידה כיום לקבל תשובה במקרים שכאלו היא לגרור אותם לבית המשפט. התהליך דורש משאבים רבים ובהחלט שלא נגיש לכל אזרח.

עוד על חולשת היחידה לחופש המידע תוכלו ללמוד מראיון שקיימה נעה לנדאו בהארץ עם רבקי דב"ש – מי שהקימה וניהלה את היחידה בשבע השנים האחרונות, ופרשה לא מזמן מהתפקיד. דב"ש טוענת שעזבה מחשש שתשמש "עלה תאנה", בניהול יחידה עם סמכויות מוגבלות וללא יכולת אכיפה. אין ספק כי סמכויות כאלה, אם היו ניתנות, היו יכולות לפתור את הבקשה השגרתית לקבל היומן של השרה רגב.

תגובות

ממשרד התרבות והספורט נמסר:

"משרד התרבות והספורט רואה חשיבות רבה במחויבות לשקיפות ומתן מענה מלא לפניות חוק חופש המידע.

חרף הפניות הרבות לקבלת תקן ייעודי לנושא שלא נתקבל עד רגע זה, החליט המשרד לגייס לפני כחצי שנה עובד חיצוני כמידען שיסייע למנכ"ל המשרד שממלא את תפקיד הממונה על החוק עד לאיוש המשרה על ידי אחד מעובדי המשרד. בימים אלו נסגר המכרז הפנימי לאיוש המשרה על ידי עובד משרד שימלא את התפקיד בנוסף על תפקידו וצפוי לעבור חפיפה ולהכנס לתפקיד בקרוב. משרד התרבות והספורט עושה את מירב המאמצים להשלים את הפער שנוצר בתקופה שהתפקיד היה לא מאוייש ועל רקע כמות הפניות הגדולה שמגיעה למשרד שכמעט והוכפלה מכניסת השרה רגב לתפקידה".

*

עדכון: התקדמות משמעותית בשקיפות

24 שעות לאחר קבלת התגובה הנ"ל ממשרד התרבות, הגיע לפתע מאלעד המידען גם יומן השרה לשנת 2017, לצד מכתב התנצלות חתום על-ידי המנכ"ל. מסקירה מהירה של היומן ראינו כי בהשוואה לזה שנמסר ב-2016, שרובו הושחר, היומן של 2017 הרבה יותר שקוף. וקיבלנו אותו אפילו בקובץ אקסל. לעיונכם.

הטרחנות משתלמת.

מה חושבות המפלגות על שקיפות בשלוש שאלות פשוטות?

לקראת הבחירות, פנינו לכל המפלגות וביקשנו מהן להציג את תפיסת עולמן בסוגיות של מניעת שחיתות, הגברת השקיפות ושינוי הדרך בה פועלת ועדת השרים לחקיקה

| תומר אביטל |

קודם כל, הנה המפלגות ששקיפות לא מעניינת אותן: הליכוד, זהות, ש"ס, רע"ם-בל"ד, כחול-לבן, ישראל ביתנו ואיחוד מפלגות הימין. למפלגות הללו פנינו שוב ושוב – אך הן החליטו לא לענות על שלוש השאלות הפשוטות ששאלנו. כנראה שלא חשוב להן לעצור את השחיתות הבאה.

ועכשיו למנה העיקרית – התשובות של המפלגות שכן ענו:

שאלה 1: כיצד, אם בכלל, אתם מתכוונים לשנות את הדרך בה פועלת ועדת השרים לענייני חקיקה?

לקריאה נוספת על הבעיות בדרכי עבודת הוועדה.

גשר

נדרוש תיקון תקנון הממשלה כדי שתהיה שקיפות מוחלטת על הצבעות השרים בוועדת השרים לחקיקה.

הימין החדש

כפי שמר תומר אביטל יודע, שרת המשפטים הנהיגה שקיפות שמעולם לא היתה בוועדת השרים לענייני חקיקה. הודות לפעולתה, היום כל אזרח יכול לקבל לכתובת המייל שלו את מלוא החומרים ואת תוצאות ההצבעה של הוועדה. בנוסף, השרה שקד נהגה לפרסם מדי שבוע את אופן הצבעתה. שרת המשפטים מצדדת גם בפרסום הצבעות יתר השרים, אלא שדבר זה דורש החלטת ממשלה ונמצא לפתחו של ראש הממשלה.

ועדת השרים לחקיקה בראשות השרה שקד פועלת בשנים האחרונות באופן יסודי ומקצועי ביותר. מתוך התפיסה שחקיקה עודפת מזיקה לכלכלה ולאזרחי ישראל, השרה שקד בלמה עשרות אחוזים של הצעות חוק שמטרתן הטלת עוד רגולציה על האזרח ועל העסקים בישראל. מתוך 5,996 הצעות חוק שהוגשו, רק 3 אחוז אושרו סופית ונכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. ככל שהשרה שקד תמשיך בתפקידה כשרת המשפטים, בכוונתה להמשיך באותה התנהלות גם בקדנציה הבאה.

העבודה

אנחנו מאמינים שאופן הפעילות בוועדת השרים לחקיקה חייב להשתנות. נפעל לפרסום הצבעות השרים החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה באופן שוטף. בנוסף, נקפיד לקיים דיון ענייני ורציני בהצעות החוק על בסיס האינטרס הציבורי. לא נפסול או נאשר הצעות חוק על בסיס זהות הח"כ היוזם (האם הוא מהקואליציה או האופוזיציה) כפי שהממשלה הנוכחית עשתה לכל אורך כהונתה.

חדש

ועדת השרים לחקיקה קובעת אילו חוקים יזכו לתמיכת הממשלה ויעברו בכנסת ואילו חוקים ייגנזו. עד היום היו דיוני הוועדה חסויים, לא נרשמו תמלולי הדיונים ואופן הצבעת השרים לא תועד. היעדר השקיפות חיזק את היכולת של בעלי אינטרסים להפעיל לחצים, לסגור דילים ולחסל יוזמות חקיקה מבלי שלציבור תהיה יכולת לפקח על מהלכי הממשלה. חדש מציעה לבטל, באמצעות חקיקה, את החשאיות סביב הנושאים בהם דנה הוועדה, אופן ההצבעה של השרים ופרסום מלא של דיוניה.

יהדות התורה

המפלגה תומכת בשקיפות ציבורית ותפעל בכל דרך למימושה.

ישר

מפלגת ישר מציעה מהפך של שקיפות בדרך בה פועלת ועדת השרים לחקיקה. שקיפות מלאה בנוגע לסדר היום שלה, הצעות החוק שעולות בה, עמדת משרדי הממשלה, ההצבעות של כל החברים, הכל יהיה גלוי, יפורסם מראש, והציבור יוכל להשתתף ולהביע דעתו, באמצעות האפליקציה של ישר.

ד"ר יובל קרניאל מראשי ישר, היה יועץ בכיר לשר לבטחון פנים בועדת השרים לחקיקה בממשלת רבין והכין את חוות הדעת לשר על כל הצעת חוק. לדעתו, שאומצה על ידי המפלגה, ועדת השרים לחקיקה זקוקה למערכת של יעוץ עצמאי, בלתי תלוי של מומחים שיחוו את דעתם על הצעות החוק, ויכינו תזכיר על כל הצעה רצינית, וזאת לצד העמדות של משרדי הממשלה השונים. בדומה לגוף מקביל שקיים לחברי כנסת, שמספק להם מידע ורקע על הצעות החוק.

כולנו

מפלגת כולנו תתמוך בקידום שינויים מבניים בועדת השרים לענייני חקיקה, תוך הקפדה על ענייניות וטובת הציבור בפעילות הוועדה.

מרצ

מרצ רואה ערך עליון בשמירה על ערכי הדמוקרטיה ובראשם הפרדת הרשויות והקפדה על החופש של שומרי הסף לפעול ולהתבטא. בשנים האחרונות ישנה פגיעה חמורה של הממשלה בעיקרון זה, שמתבטאת בין השאר בהשתלחות חסרת רסן והתבטאויות חריפות נגד בית המשפט והתקשורת ובנסיונות רבים להגביל את כוחה של הרשות המחוקקת והרשות השופטת. הרשות המחוקקת מוגבלת יותר מתמיד, כאשר ועדת השרים לענייני חקיקה מחליטה מראש מה יעלה בגורל הצעות החוק הפרטיות של חברי כנסת, עוד בטרם ההצעה הגיעה להצבעה במליאה. כך שבפועל הרשות המבצעת אינה מופרדת מהמחוקקת ואף מסרסת אותה. פגיעה נוספת באה לידי ביטוי בהחלטה של הממשלה להגביל את כמות הצעות אי האמון של האופוזיציה ל10 הצעות בלבד בשנה ועם ההכרח כי הצבעה להפלת הממשלה תהיה מותנית בהצבעה על ממשלה חלופית במועד ההצבעה על האי אמון. מרצ מציעה לשנות את שיטה זו, להגביל את כוחה של ועדת השרים לענייני חקיקה ולהחזיר את הכח לרשות המחוקקת לחוקק באופן בלתי תלוי ברשות המבצעת.

מרצ גם מקדמת כמה הצעות חוק לשקיפות ועדת השרים לענייני חקיקה ולשיתוף הציבור בהליכי החקיקה. בתוך כך, יש לנו הצעת חוק שדורשת פרסום סיבת הדחייה/קבלה של הצעת חוק בועדה בכדי לדעת מה היו המניעים והעמדות של השרים שהתנגדו או תמכו בהצעות. הצעת חוק נוספת מבקשת ליצור מנגנון שיתוף של הציבור בהצעות חוק ממשלתיות על ידי הקמת אתר אינטרנט יעודי לפרסום יוזמות חקיקה ממשלתיות ובו הציבור יוכל להגיב לתזכיר החוק הממשלתי ושהממשלה לא תוכל להביא לכנסת את ההצעה לפני תום תקופת ההתייעצות הציבורית ועדכון ההצעה בהתאם.

שאלה 2: האם אתם מתכוונים להשקיף את האינטרסים הכלכליים של חברי הכנסת?

לכל ח"כ יש אחזקות, מקורבים ונכסים – אי-אפשר להעלים אותם ואין בכך בהכרח בעיה. אך מה שניתן וחשוב לעשות הוא להשקיף את המידע, כדי למנוע ניגודי עניינים.

גשר

כן.

הימין החדש

לאחר הבחירות והכניסה לכנסת נקבל החלטות לגבי שקיפות המידע ובכל מקרה המפלגה תפעל למניעה של ניגוד עניינים.

העבודה

כחלק מתכניתנו למאבק בשחיתות נפעל כמובן להגברת השקיפות בקרב חברי הכנסת. נפרסם קוד אתי מעודכן ומפורט לחברי הכנסת והשרים שינחה אותם כיצד לפעול ולממש את חובות הדיווח המוטלות עליהם. בנוסף, נעודד ונתמרץ פרסומים יזומים של מידע מסוג זה באופן וולונטרי לאזרחים.

חדש

חדש פעלה פועלת ותפעל לשקיפות סבך האינטרסים הכלכליים של חברי הכנסת ושרי הממשלה – כולל ראש הממשלה. כמקובל בארצות שונות על כל נבחר ציבור בכנסת ו/או הממשלה לפרסם דו"ח שנתי על נכסיו, קשריו העסקיים או המקצועיים, לפני כניסתו לחיים הציבוריים ובמהלכם. ח"כ דב חנין פעל רבות ברוח ובמשך שנים למען השקיפות בחיים הציבוריים – במסגרת עבודתו הפרלמנטרית ובעבודת הכנסת והממשלה.

יהדות התורה

בעד.

ישר

מפלגת ישר, שבין ראשיה ד"ר יובל קרניאל, שהיה שותף לייסוד התנועה לחופש המידע, תומכת בשקיפות מלאה של מלוא האינטרסים של חברי הכנסת ושל הסדרי ניגוד העניינים שהם חותמים. כל חבר כנסת יחתום על הצהרת הון מלאה ושקופה, ויצהיר על כל האינטרסים שלו ושל משפחתו ומקורביו.

כולנו

לא זו בלבד שבכוונתנו להמשיך לעשות זאת, אלא שעשינו זאת גם בכנסת הקודמת ונמשיך לפעול ברוח זו.

(הערת הכותב: זה לא נכון. לא כל חברי כולנו חשפו את אחזקותיהם, נכסיהם והסכמי ניגוד העניינים שלהם בכנסת החולפת).

מרצ

חברי הכנסת, שרי הממשלה ופקידי ממשל בכירים יחוייבו לנהל יומנים שקופים לציבור, למעט כשעסקינן בפגישות אישיות ולפרסם סיכום של פגישותיהם.

בנוסף, חברי הכנסת, שרי הממשלה ופקידי ממשל בכירים יחוייבו לדווח בפירוט על כל פגישה שכללה שדלנים, או שבמהלכה נתבקשו לקדם מהלכים, שיש בהם משום קידום אינטרסים כלכליים של גופים פרטיים.

מרצ תפעל להגברת השקיפות בעבודת השתדלנים בכנסת, ולפרסום ציבורי של המידע אותו הם מעבירים לחברי הכנסת.

שאלה 3: מהי תכנית העבודה שלכם למיגור השחיתות ברשויות המקומיות?

למשל, לפעול לחיזוק העצמאות של מבקר העירייה והיועץ המשפטי המקומי, ולחייב כל רשות לפרסם כיצד הוציאה את כספי התושבים.

גשר

כן. (הערה: זאת באמת התשובה שהם שלחו לנו)

הימין החדש

הצעת חוק בנושא עברה את אישור ועדת השרים לחקיקה, בתמיכת שרת המשפטים. ככל שהכוונה להרחיב את החקיקה לתחומים נוספים, הרי שהעניין נמצא באחריות משרד הפנים ועל השר הממונה לתכלל את הטיפול בנושא.

העבודה

נאבק בשחיתות ברשויות המקומיות, בדיוק כפי שנאבק בשחיתות בכלל המערכות הציבורית בארץ. נקצוב את כהונת ראשי הרשויות ל-3 קדנציות רצופות מקסימום, כדי למנוע סיאוב במנגנונים המקומיים ולאפשר תחלופה בריאה של מוקדי הכוח. נחזק את מעמדם החוקי של שומרי הסף המקומיים, לרבות היועץ המשפטי ומבקר העיריה, כדי למנוע מצבים של "אפקט מצנן" בעקבות התנכלויות מצד ראש רשות סורר. אנחנו משוכנעים שהשרשת נורמות של הוגנות, שקיפות ומנהל תקין בממשלה ובכלל המערכות הציבוריות, תחלחל גם לרשויות המקומיות".

בעבודה הוסיפו כי גיבשו תכנית "ישראל ללא שחיתות". לדבריהם: "זו תכנית מקיפה של מפלגת העבודה למאבק בשחיתות, לחיזוק שלטון החוק, להבטחת המנהל התקין ולהגברת השקיפות במערכות הציבוריות. התכנית כוללת הבטחה ברורה להפסיק את תרבות הג'ובים בשירות הציבורי, לתמרץ את הטובים ביותר למערכת, לחזק את גורמי אכיפת החוק והמשפט ולהכניס תרבות שלטונית מתקדמת במוסדות הממשל.

חדש

חדש פעלה, פועלת ותפעל לשקיפות מלאה של סבך האינטרסים של הנבחרים   ברשויות המקומיות – כולל ראשי הערים והרשויות, סגניהם, חברי מועצות הערים והמועצות המקומיות ומשרות האמון. כמו כן, חדש מציעה לפרסם באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות את התקציב העירוני המלא, סעיפיו, הכנסותיו והוצאותיו. צעדים ברוח זו כבר נעשו לפני שנים אחדות על ידי סיעת "עיר לכולנו" בראשות דב חנין ונמשכים כעת על-ידי נבחרי סיעת "אנחנו העיר" במועצת העיר ת"א-יפו. כמו כן, יש לאמץ את שיטת ה"תקציב השיתופי" הקיימת ברחבי העולם, לפיה לתושבי שכונות העיר חלק בקביעת יעדי התקציב העירוני והפיקוח על הוצאות העירייה.

יהדות התורה

אנו נדון לגופה של הצעה ונתמוך בהגברת השקיפות.

ישר

מפלגת ישר מחוייבת למאבק ללא פשרות בשחיתות בכלל, וברשויות מקומיות בפרט. יוקם בית דין מיוחד לשיפוט של עובדי ציבור בעבירות שחיתות, שינוהל על ידי שופט חוקר, בעל סמכויות, בדומה למערכת באירופה. ברשויות המקומיות יש לחזק את העצמאות ואי התלות של שומרי הסף, המבקר הפנימי, והיועץ המשפטי

כולנו

להבדיל ממפלגות אחרות שמדברות ומצהירות, מפלגת כולנו הובילה בכנסת הקודמת את קידום התיקון לפקודת העיריות המוכר בשמו "חוק טוהר המידות בשלטון המקומי", שגובש בהתבסס על דוח ועדה ממשלתית בינמשרדית בשיתוף המרכז לשלטון מקומי בנושא זה.

במסגרת זו, אף שניסינו להחתים ח"כים מסיעות אחרות בקואליציה ובאופוזיציה, אף סיעה למעט חברי סיעת כולנו לא חתמה על הצעת החוק בנימוק ש"לא רוצים להסתכסך עם ראש רשות כזה או אחר".

מפלגת כולנו מחויבת לקדם את הצעת החוק, הכוללת רפורמות מרחיקות לכת בעבודה הרשויות המקומיות, לרבות חיזוק מעמד שומרי הסף בראשות המקומית ועוד

מרצ

חד משמעית כן. הביקורת הציבורית על השלטון המקומי חלשה יותר ופרשות שחיתות נדחקות לשולי השיח הציבורי. על אף שבידי שר הפנים מצויים הכלים לטיפול בנושא (יכולת לפטר ראשי ערים, הקמת ועדה קרואה, הפעלת נוהל חיוב אישי) עדיין קיימות לא מעט תופעות של שחיתות בשלטון המקומי, הפוגעות, לעיתים, במצבם של ישובים שלמים. יש לנקוט בסדרה של צעדים פרטניים למיגור השחיתות ברמה המקומית.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • הפעלה נרחבת של הסנקציות המצויות בידי שר הפנים כלפי ראשי ערים ומועצות מקומיות, ובפרט נוהל חיוב אישי במקרים של עבירות.
  • חיוב ראשי ערים ומועצות בפרסום כל פגישותיהם עם מועמדים לקבלת מכרזים בכלל ובתחום התכנון והבנייה בפרט.
  • חיוב קיומן של ועדות חובה במועצות המקומיות (בנושאים כמו: סביבה, חינוך, רווחה ועוד) אשר יכינו תכנית פעולה למועצה ויפקחו על ביצועה.
  • כל נושאי המשרות הבכירות ברשות המקומית, וכן כל חברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יחויבו בהגשת הצהרת הון מיד עם מינוים ובכל שנה במשך השנתיים שלאחר עזיבת התפקיד למבקר המדינה או למוסד אחר שייקבע בחוק. הצהרות אלה יבדקו כחוק ע"י מבקר המדינה או מוסד אחר שייקבע לכך ויפורסמו באופן מוסדר.
  • קיום חובת רישום פרוטוקולים ופרסומם באינטרנט של דיונים בתהליכי רגולציה, הן ברשויות שלטוניות (כמו מנהל מקרקעי ישראל) והן בוועדות תכנון ובניה ברשויות מקומיות.
  • חיוב רשויות שלטוניות בפרסום דוחות חשבונאיים, המפרטים הטבות שלטוניות אשר הוענקו למגזרים שונים, כולל הנחות מס.
  • חיוב ראשי רשויות מקומיות בפרסום שיקוליהם לגבי מתן פטורים הקשורים להיתרי בנייה.
  • קיום חובת פרסום פניות אשר הוגשו לעובדי ציבור להטבות שלטוניות או סיוע של עובדי ציבור. רשויות המנהל הציבורי יהיו מחויבות לספק לאזרחים, ביוזמתן, מידע מלא על זכויותיהם על-פי חוק חופש המידע, אשר נחקק ביוזמת מרצ.
  • תובטח הגנה על צנעת הפרט מפני העברת מידע בעניינו של אדם ללא ידיעתו והסכמתו.

מצביעים רציונלי עם דן אריאלי – פרק 2: ניגוד אינטרסים

פרק נוסף במיזם המשותף שלנו עם פרופ' דן אריאלי, לקראת הבחירות הקרובות – "מצביעים רציונלי", ובסרטון היום: על ניגוד אינטרסים

כאשר פוליטיקאים פועלים בניגוד אינטרסים, הסיכוי שהם ייצגו אותנו, הציבור, הוא מאוד נמוך. בכנסת הקרובה חברי הכנסת צריכים פשוט להימנע ממצבים כאלה – ושקיפות יכולה לעזור להם בזה. מי שחושף יומן – יחשוב פעמיים לפני שייפגש עם בעל עניין.

המשיכו לעקוב צמוד, כי זה רק אחד מתוך סדרת סרטוני דן אריאלי שנפרסם לקראת הבחירות – וזאת לצד עוד ועוד כלים שאנחנו בונים, שיסייעו לכם להצביע מהראש.

מעקב: מי מהמנכ"לים בשירות הציבורי שכח להגיש הצהרת הון?

כמה השלטון הנוכחי מתייחס למניעת שחיתויות כבדיחה? מנכ"ל משרד רה"מ הגיש הצהרת הון רק בעקבות שאילתה שהגשנו. וזה עוד כלום. מנכ"ל משרד הביטחון? נמצא באיחור של 3 שנים (!) בהגשת הצהרת הונו כדרוש. ככה לא מונעים שחיתות. ככה יוצרים פירצות שמעודדות שחיתות.

| תומר אביטל |

פנינו אל נציבות שירות המדינה שוב ושוב כדי לגלות האם הפקידים הבכירים בממשל מתמהמהים בהגשת הצהרת ההון שלהם. סוף סוף הגיעו הממצאים שלא ייאמנו (ואנו מפרסמים אותם עם חגי עמית מדהמרקר).

אבל קודם הסבר: הנוהל מחייב בעלי תפקידים למלא הצהרת הון עם הכניסה לתפקידם – וזה קריטי. כך המדינה יכולה לשמור על טוהר המידות של פקידיה: לעקוב ולהבין עם איזה רכוש נכנס משרת הציבור לתפקידו – ועם איזה רכוש הוא יצא ממנו, ולקבל מידע על ניגוד העניינים שבו ייתכן שהוא מצוי.

הרי אם אותו פקיד בכיר עשה עסקה מלוכלכלת דרכה התעשר: כולנו ניפגע ממנה.

מתוך תקנון שירות המדינה (התקשי"ר)

ומה התגלה מהנתונים שאנו חושפים?

מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם – אשר מונה לתפקידו לפני 3 שנים – טרם הגיש את הצהרת ההון שלו! במשרד הביטחון סירבו לספק הסבר בנוגע לכך. כפי שחגי עמית כתב, "אדם אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של יותר מ-70 מיליארד שקל. בדיקה ברשם החברות מעלה כי הוא מחזיק ב-0.8% ממניות חברה בשם אופטיקיוגיין – המבצעת תהליכי ניטור של גזים טבעיים עבור גופים דוגמת חברת חשמל וחברות פרטיות בתעשיית הגז והנפט". הוא מצפצף כך על החוק.

אודי אדם

גם מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבוהב הגיש את התצהיר שלו בדצמבר 2018, יותר מ-20 חודשים אחרי שמונה!

אבל זה עוד כלום. האדם ברגיש בתפקידים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר אלי גרונר – שעזב את תפקידו בקיץ האחרון – מעולם לא הגיש הצהרת הון שכזו.  

יואב הורביץ, המכהן מאז הקיץ בתפקיד ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וקודם לכן כיהן כראש לשכתו של ראש הממשלה – הגיש את הצהרת ההון שלו בדצמבר 2018. הוא הסביר כי רק בזכות השאילתה שלנו למד שעליו בכלל להגיש הצהרה שכזו. לא ייאמן.

נמשיך, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד הגיש את הצהרת ההון שלו רק בסוף חודש אוקטובר האחרון, כמעט שנתיים וחצי אחרי שמונה לתפקידו.

מנהל רשות המסים ערן יעקב, הגיש את ההצהרה בנובמבר 2018 – חצי שנה אחרי שמונה לתפקיד מנהל רשות המסים ושנה וחצי אחרי שמונה לתפקיד הממונה על השכר במשרד האוצר. קובי בר- נתן – מי שהחליף את יעקב בתפקיד הממונה ביולי 2018 – לא הגיש את הצהרת ההון שלו עד היום. הוא מסר כי הצהרת ההון נמצאת בתהליך הכנה ואיסוף מסמכים.

ומי בסדר גמור? מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור הגישה את ההצהרה שלה בדצמבר 2012 – עוד בתפקידה הקודם לפני מינויה למנכ"ל. הממונה על התקציבים במשרד האוצר שאול מרידור, הגיש את הצהרת ההון שלו ביום בו מונה לתפקיד בנובמבר 2017, והכלכלן הראשי באוצר לשעבר יואל נווה הגיש את ההצהרה שלו במאי 2014 – גם כן ביום בו מונה לתפקיד.  

אין בעיה עם פקידים עשירים, יש בעיה עם פקידים מסתירים

נמשיך לבקר את הפקידים שמצפצפים על החוק. וחשוב מכך: נמשיך לקדם חוקי שקיפות בקדנציה הבאה. חייבים סנקציות אישיות למי שמזלזל בציבור, אחרת נראה עוד ועוד פרשות שחיתות. חייבים לסגור את הפירצות.

הרי מעט כללי השקיפות הקיימים, מסתבר, כלל לא נאכפים. לקוות שבקדנציה הבאה לא יהיו פרשות שחיתות מבלי להקים נציבות להגברת השקיפות ומיגור השחיתות – זה כמו לקוות לזכות בלוטו מבלי למלא טופס.

אדגיש לסיום: אין לנו שום רצון לחטט בעו"ש של איש. רק לדעת את מצבת הנכסים, ההשקעות, ושאר אינטרסים כלכליים שיכולים להטות את השיקול של מי שמוביל את המדינה שלנו. במקרה הזה הם לא רק מסתירים זאת מהציבור – אלא גם מהמדינה עצמה. אין בעיה עם פקידים עשירים, יש בעיה עם פקידים מסתירים.

נ.ב: הגשתי תלונה:

יומנים שקופים – האנשים שהבטיחו וגם קיימו!

לפני כשנה יצאנו למסע שמטרתו להביא לשקיפות ביומנים של ראשי רשויות – 12 מהם כבר התחילו לפרסם את יומנם לציבור. הרשימה המלאה פה בפנים

| עידן בנימין |

לפני למעלה משנה יצאנו למסע שמטרתו לדרוש שקיפות מהמועמדים לראשות הרשויות המקומיות. הדרישה הפשוטה, שהגיעה ברובה דרך תושבים ברשות, היא לשקיפות שתלויה רק במועמד עצמו: פרסום יומן הפגישות אחת לרבעון, באופן יזום, באתר הרשות. ביום הבחירות באוקטובר האחרון לא פחות מ-95 מועמדים הבטיחו זאת. 17 מהם גם נבחרו.

בחודש האחרון יצרנו קשר עם כל אחד ואחת מהמבטיחים-הזוכים ובדקנו אם היומן שלהם אכן פורסם. חלקם פרסמו את היומן עוד לפי שבדקנו, ועבור חלקם נדרשה תזכורת קטנה.

אבל בשורה התחתונה, העובדה המשמחת היא שנכון להיום 11 מתוך ה 17 מפרסמים את יומנם. ובונוס: אחד נוסף הצטרף לאחר הבחירות. אנחנו מתרגשים עד תקרת הזכוכית המנופצת והשקופה שלנו.

להלן ראשי הרשויות השקופים:

ראש הרשות שלכם לא נמצא ברשימה? לא נורא – שלחו לו את הכתבה ושאלו אותו לדעתו. הבקשה מאד פשוטה – פרסום היומן באופן יזום אחת לרבעון באתר העירייה. 

מצביעים רציונלי עם דן אריאלי

מיזם חדש בשיתוף עם דן אריאלי: "מצביעים רציונלי" – סדרת סרטונים שיעזרו לכם להצביע מהראש בבחירות הקרובות

התרגלנו לקשור בין רמאות לפוליטיקה. אך אם לא נתחשב בסכנה שאורבת בפוליטיקאים רמאים – אנו עלולים למצוא את עצמנו בצרות אחרי הבחירות.

אז איך לשכנע חברים להתחשב בהשלכות החמורות של בחירות פוליטיקאים שקרנים, ולהצביע רציונלי? שלחו להם את הסרטון החדש שהכנו ביחד עם דן אריאלי!

ומי מהפוליטיקאים רמאי?

היום כמעט הכל ניתן לוויכוח. אולם לכבוד הסרטון, ריכזנו (בהתבסס על נתוני "המשרוקית", החדשות בקשת 12, ו"מהצד השני עם גיא זהר") את הפוליטיקאים שאמרו שקרים שלא משתמעים לשני פנים במהלך קמפיין הבחירות הנוכחי:

שם הפוליטקאי מפלגה השקר תאריך פרסום מקום אמירת השקר וקישור לבדיקה
אלי אלאלוף כולנו "אנחנו העלנו את שכר המינימום ב-1,300 שקל" 18/12/2018 כאן ב' – תכנית הערב
אלי כהן כולנו "ביטלנו את כל הנושא של הבלעדיות בקניונים" 19/12/2018 וועידת גלובס לעסקים
יאיר לפיד יש עתיד "הממשלה הורידה מתקציב הרשות הלאומית לחדשנות" 19/12/2018 וועידת גלובס לעסקים
בנימין נתניהו הליכוד "אף פעם לא פתחו בשימוע לפני הבחירות אם לא יכלו לסיים אותו עד הבחירות" 03/01/2019 דף הפייסבוק של בנימין נתניהו
מירי רגב הליכוד "דוח המבקר בעניין צוק איתן קבע – בני גנץ אמר במהלך המבצע כי למנהרות ברצועת עזה אין שום משמעות ויכולות" 06/01/2019 גלי צה"ל – ולינסקי את ברדוגו
נפתלי בנט הימין החדש "לקחתי מפלגה שהייתה בחוב של 40 מיליון שקלים וצמצמתי ל-19 מיליון שקלים" 06/02/2019 רשת 13 – לפני החדשות
אמיר אוחנה הליכוד "היועמ"ש החליט לא להגיש כתב אישום נגד חיים כץ בפרשיית התעשייה האווירית" 18/01/2019 קשת – "הבוקר של קשת"
משה כחלון כולנו "לאף אחד לא היה אכפת משכר המינימום עד שאנחנו העלנו את זה ל-5,300" 21/01/2019 דף הטוויטר של משה כחלון
דוד אמסלם הליכוד "כל החלטה שמשפיעה על מערכת הבחירות אסור לעשות אותה. זה ההנחיות שמאז ומתמיד היו במערכת בחירות, גם לפקידות וגם לדרג הנבחר […] היועמ"ש גם כפוף לאותו כלל" 21/01/2019 רדיו 103 – אילה חסון
גילה גמליאל הליכוד "כבר זה היה בעבר בפרשיות של שרון, שדברים מהסוג הזה (הדלפת חומרי חקירה) כן הכניסו לכלא אנשים" 26/01/2019 ערוץ 20 – כולם ב-20
מיקי זוהר הליכוד "אני לא שמעתי את ראש הממשלה מדבר על מדינה פלסטינית מאז נאום בר-אילן" 03/02/2019 רדיו 103 – בן ואריה
צבי האוזר חוסן לישראל "קח לדוגמא את 2018, שנת טרמאפ והאביב המדיני: היקף הבנייה ביהודה ושומרון הוא הנמוך ביותר בדור האחרון. הממשלה מקפיאה בפועל את הבנייה״ 08/02/2019 ידיעות אחרונות – המוסף לשבת
אלי ישי יחד "אני חושב שהדבר הזה (פונדקאות בישראל לזוגות חד-מיניים) ממש ממש לא רצוי ולא ראוי […] זו דעתי ואגב זו דעתם של רוב אזרחי ישראל" 17/02/2019 גלי צה"ל – מה בוער
יואב גלנט הליכוד "היה הסכם עודפים בין מפלגת העבודה לבין הרשימה המשותפת בבחירות הקודמות" 23/02/2019 רשת 13 – המטה המרכזי
יובל שטייניץ הליכוד "יש גם הסכמי עודפים בין מפלגות בשמאל למפלגות הערביות, ששוללות את זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית" 24/02/2019 כאן ב' – קלמן ליברמן
בצלאל סמוטריץ' הבית היהודי "איך שזה נראה כרגע, מדובר בעבירות (המיוחסות לבנימין נתניהו) שהן בתחתית המדרג הפלילי במדינת ישראל" 28/02/2019 גלי צה"ל – מצד שני
דוד אמסלם הליכוד "ההחלטה הזאתי (לגבי המיזוג בין בזק ל-yes) של הרגולטורים הייתה בכלל עוד לפני שראש הממשלה בכלל היה שר התקשורת" 03/03/2019 כאן ב' – קלמן ליברמן
מירי רגב הליכוד "בוז'י עשה הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת" 25/02/2019 קשת – "שש עם"
יואב גלנט הליכוד "בוז'י עשה הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת" 25/02/2019 רשת 13 – "המטה המרכזי"
בנימין נתניהו הליכוד טען שסגרו ללבני תיק לפני הבחירות ושגה בשלל עובדות נוספות 01/03/2019 נאום לאומה
סתיו שפיר העבודה טענה שהליכוד קיצצה בתקציבי הבריאות והרווחה 11/03/2019 חדשות הבוקר
נשמח שתשלחו לנו שקרים נוספים שמצאתם שנאמרו במהלך הקמפיין, ע"י פוליטיקאים מכל הצדדים!
תודה מיוחדת למתנדב שלנו, ליאור גורדיסקי, שריכז את הנתונים.
וטיפ לסיום: המשיכו לעקוב צמוד, כי זה רק אחד מתוך סדרת סרטוני דן אריאלי שנפרסם לקראת הבחירות – וזאת לצד עוד ועוד כלים שאנחנו בונים, שיסייעו לכם להצביע מהראש.

אנחנו יוצאים לסקר שקוף כדי לדעת מה באמת חושב הציבור

תהליך הכנתו של סקר פוליטי מתרחש הרחק מעיניי הציבור, וכולל שלבים רבים שאינם ידועים למרבית האנשים. מיזם חדש שואף להביא שקיפות לעולם הסקרים

| טור אורח: חגי אלקיים שלם, יונתן לזר תלם |

עם התקרבות הבחירות, כלי התקשורת השונים מציפים אותנו בסקרי מנדטים. הכותרות מפוצצות: "גוש הימין מתחזק", "לראשונה נתניהו ללא רוב", "כחול לבן עם 37 מנדטים" – אך כולנו יכולים להרגיש לפעמים שמשהו לא תקין בכל הסקרים הללו, או שהם לכל הפחות לא מדויקים. 

מערכות הבחירות האחרונות עוררו אצלנו תחושה שהסקרים בתקשורת לא לגמרי קשורים למה שקורה בשטח, או לכל הפחות אינם משקפים את המתרחש באופן ישיר. קשה לדעת מתי באמת אפשר להאמין לסקרים ומתי לא. לא ברור האם הסקרים מייצגים את המציאות או אולי, במידה מסוימת, יוצרים אותה.

מה שברור לנו הוא כי הסקרים אינם תמיד מציגים לנו, הציבור, את התמונה המלאה: אנחנו לא יודעים כמה מצביעים מתלבטים ומי הם, לא מספרים לנו איזה תיקונים סטטיסטיים עושים לתוצאות לפני שהן מוצגות לנו, ואין לנו מושג מה הסיכוי של מגוון המפלגות שרוקדות סביב אחוז החסימה לעבור אותו. ובכלל: האם 500 אנשים באמת יכולים לנבא את ההצבעה של למעלה מ-4 מיליון אזרחיות ואזרחים בישראל?

משיקים את "הסקר השקוף"

לאור כל זאת, החלטנו להקים את  פרויקט "הסקר השקוף": מיזם שייתן לכולנו הזדמנות להציץ אל מאחורי הקלעים של תעשיית הסקרים בישראל. אם נגייס את הכסף הנדרש בקמפיין מימון ההמונים, נוכל להוציא לפועל סקר בחירות שיהיה חשוף במלואו לציבור: מאפייני מדגם שקופים, ניסוח שאלות שקוף, ניתוח נתונים שקוף, וגם קובץ נתונים מלא שיהיה זמין לציבור. נוכל להדגים איך ניתן להסיק מסקנות שונות מאותו מאגר נתונים, איך שיקולים שונים יכולים להשפיע על התוצאות הסופיות של הסקר, ואיך הופכים את התשובות של כמה מאות אנשים לכלי שמאפשר לנו להבין את הלך הרוח של הציבור.

המטרה של הסקר השקוף היא כפולה. מצד אחד, אנו רוצים לעזור לציבור להבין כמה בדיוק גדול הפער בין תוצאות הסקרים שמוצגים בתקשורת, לבין נתוני האמת. כיום, אין לנו, כצרכני תקשורת, יכולת להבין כמה מהנתונים מייצגים את נתוני האמת וכמה מהם מייצגים את הנוסחאות הסטטיסטיות של מכוני הסקרים. הסקר השקוף יאפשר לנו לגלות את האמת שמאחורי המספרים האלה.

מצד שני, אנו רוצים להציג לציבור גם את הערך שבסקרים, כי מובן שבאיסוף הנתונים על ידי מכוני הסקרים יש ערך גבוה – וסקרים באמת יכולים לסייע להבין את הלך הרוח הציבורי. חלק מהמניפולציות הסטטיסטיות שמכוני סקרים עושים על הנתונים הן מוצדקות – ואף הכרחיות. עם זאת,  חוסר השקיפות בנושא מחזק את חוסר האמון הציבורי כלפי הסקרים, ומקל על מיליוני ישראלים לנפנף כל סקר באמירה "סקר שקר".

סקרים הם כלי – ניתן להשתמש בו נכון, וניתן להשתמש בו בצורה שגויה. פרויקט "הסקר השקוף" יאפשר לנו להבחין בין השניים, ולהבין טוב יותר את הנתונים שאנחנו רואים בתקשורת.

חגי אלקיים שלם הוא פסיכולוג פוליטי, יועץ אסטרטגי, עורך סקרים מקצועי ומנחה הפודקאסט "הספינר"; יונתן לזר תלם הוא סטטיסטיקאי מוסמך, עובד כחוקר נתונים בחברת הייטק ויוזם הפרויקט "הסוקר האוטומטי".

למה שקוף תומך במיזם "הסקר השקוף"?

| ניר בן-צבי |

לסקרים תפקיד מרכזי במשחק הפוליטי – אך לעיתים נדמה שהם אינם רק מייצגים את המציאות, אלא אף משפיעים עליה. הגיע הזמן להביא את השקיפות גם לעולם הסקרים – ולהדגים, הלכה למעשה, איך המנגנון עובד.

לכן בחרנו ב"שקוף" לתת חסות למיזם "הסקר השקוף". המשמעות המעשית היא שבנוסף לגיוס ההמונים (שבתקווה יביא את רוב התקציב), אנחנו נתמוך במיזם כלכלית באופן ישיר.

התוצרים של המיזם יתפרסמו אצלנו: לצד תוצאות הסקר עצמו (נחמד, אך שולי) – נפרסם כאמור גם תיאור מפורט של הליך בניית סקר – מההתחלה ועד הסוף – וכן את הנתונים הגולמיים.

איך העבירות לכאורה של בנימין נתניהו פגעו ספציפית בך?

איך שלושת התיקים בהם חשוד ראש הממשלה פוגמים בחיי היום-יום שלך? עברתי תיק-תיק ובדקתי כמה כסף יכולנו לחסוך אילו נתניהו לא היה מבצע את העבירות שהיועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל מייחסים לו. כמו-כן איך התיקים מכשירים שחיתויות עתידיות, כיצד ניהול המדינה נפגע, וגם על איזה תיק כולנו צריכים להגיד תודה?

| תומר אביטל |

תיק 4000

היועץ המשפטי והמשטרה: רה"מ בנימין נתניהו העניק הטבות לשאול אלוביץ' בתמורה למעורבות בלתי פוסקת בניהול אתר וואלה שבבעלותו.

איך זה פוגע בך?

  1. כל משפחה הייתה חוסכת אלפי שקלים. לפי כתב האישום (לפני שימוע), נתניהו בלם רפורמה שהייתה מאפשרת להוזלת מחיר האינטרנט והטלפון בביתך וצ'יפרו ללא צורך את בזק. לפי דו"ח שיצר משרד התקשורת עצמו – בזק מרוויחה, בזכות ניצול לרעה של היותה מונופול, פי 4.3 מהרווח הנורמטיבי. בזק הרוויחה בחמש השנים שבדקו מחבר הדוח, 8.8 מיליארד שקל (!) לעומת 2 מיליארד שהייתה אמורה להרוויח אילו הייתה תחרות. מדובר בכספים שיכלו להישאר בכיס שלך. בחדשות 2 חישבו  שהצרכנים משלמים במצטבר אלפי שקלים מיותרים לבזק כתוצאה מעיכוב הרפורמה.
  2. חיי היום-יום שלך יכלו להשתדרג. ההטבות במס שנתן נתניהו לבזק הפחיתו את התגמולים שהמדינה יכלה לקבל. בכתב החשדות הפרקליטות הגיעה לסכומי עתק הנאמדים בלפחות 1.8 מיליארד שקל. זה כספים שיכלו לשדרג את מערך התחבורה הציבורית וחדרי המיון בישראל, למשל, במקום לרפד כיסיהם של קומץ.

מתוך כתב החשדות

תיק 1000

היועץ המשפטי והמשטרה: רה"מ קיבל "קו אספקה" של סיגרים ושמפניות מאנשי עסקים במשך 5 שנים, בשווי שהסתכם לכ-700 אלף שקל. נתניהו בתמורה ביצע פעולות שלטוניות למען אחד מרוכשי המתנות. נתניהו לא דיווח כדרוש על זיקותיו לאותם אנשי עסקים.

איך זה פוגע בך?

  1. ניהול המדינה נפגע. רה"מ הקדיש לא מעט מזמנו לסייע לצרכי רוכשי המתנות – על חשבון זמן לניהול ענייני המדינה.
  2. מוסד ראשות הממשלה הוצע למכירה. הסתבר שמי ש"מפנק" את רה"מ זוכה לגישה מיוחדת, לרבות הרמת טלפונים אישית למענו לבכירים בארה"ב. האזרח הרגיל שלא יכול לרכוש מתנות בשווי כביר – לא יקבל גישה. בנוסף מעמד ישראל נפגע: פקידים בכירים מעבר לים (מזכיר המדינה משגריר ארה"ב) קיבלו פניות לסיוע אישי לטייקונים – מראש ממשלת ישראל.
  3. תקציב המדינה יכול היה להינזק. רה"מ קידם הטבות מס לטובת אחד ממרעיפי המתנות (ארנון מילצ'ן) – הטבות שהיו גורעות מקופת המדינה סכומי עתק. מהלך זה נכשל.
  4. הכשרת שחיתויות עתידיות. רה"מ נמנע מלדווח, בניגוד לחוק, על הקשרים עם רוכשי ההטבות. לטעמי זו הפגיעה החמורה ביותר – רה"מ מגדיר פה מחדש נורמות שמבטלות את המושג "ניגוד עניינים" בצורה שתפגע בכולנו שנים קדימה.

מה זה ניגוד עניינים ואיך זה פוגע בך?

ניגוד עניינים זה כשיש לך אינטרס נוסף, סותר, אשר עלול להשפיע על החלטותיך. זה קורה לכולם, אבל זו בעיה חמורה כאשר מדובר בדמות שלטונית. למה? משום שהאינטרס היחיד שאמור לעמוד לנגד עיניך כמשרת הציבור הוא האינטרס שלנו, הציבור.

לדוגמא, אם חבר שלי היננו טייקון שמרעיף עלי מתנות – אולי אחשוק לפנקו ולסדר לו תשלום מס מופחת. אלא שהציבור הרחב כולו ייפגע מכך שאותו טייקון ישלם פחות מס. קופת המדינה תינזק.

לכן במקרה זה אהיה בניגוד עניינים – ואהיה אמור לדווח על זיקתי אליו ולא אגע בנושאים שעלולים לסייע לו.

אף אדם איננו אל. לכולנו יש ניגודי עניינים. הפתרון הוא לחשוף אותם לאור השמש (שקיפות), כך שלא נוכל להתפתות לעסוק באותם מקרים כשאנו משרתי ציבור. אך בעקבות הפרשה הזו וכדי להיחלץ ממנה ללא פגע – נתניהו, שלא דיווח על ניגוד העניינים שלו עם אנשי עסקים, פועל לריכוך הגדרת "ניגוד עניינים" ולביטולה כעבירה כדי לבטל את כתב האישום.

אלא שמדי יום בעיריות, רשויות, ובממשלה פועלים אנשים שנמצאים בניגודי עניינים.

בעקבות ההתנהלות של נתניהו, הם עלולים לא להתרחק מניגודי עניינים, אף שהם מסוכנים לציבור יותר מאש. הם רואים בעיניהם המשתאות את משפחת ראש הממשלה, שאמורה לסמל יותר מכל את טוהר השלטון – מקבלת מתנות מאנשי עסקים בשווי אדיר. את רה"מ מקיף עצמו במנגדי עניינים. את הצמרת מלגלגת על תחקירים והמלצות משטר בנושא. יש ביקורת? נתקוף את המבקרים ונתייגם כבוגדים. המלצות לכתבי אישום? נפקפק במניעי המשטרה, נשסע ונחלוב מזה מנדטים. אז מדוע שאחרים – ברחבי השלטון – לא ינהגו בצורה דומה? למה לא?

בנימין נתניהו

תיק 2000

היועץ המשפטי והמשטרה: רה"מ קידם עסקה לצמצום מספר העותקים של ישראל היום בתמורה לסיקור חיובי בידיעות אחרונות.

איך זה פוגע בך?

  1. נתניהו בעצמו הכריז שהקדים את הבחירות כדי למנוע מ"חוק ישראל היום" לעבור. אלא שמכתב החשדות עולה שנתניהו הוא זה שבכלל אפשר את המעבר בקריאה טרומית של החוק. כך, העסקה הזו עם מוזס הובילה להקדמת הבחירות ב-2015, שלבדן עלו כ-2.5 מיליארד שקל ותקעו אינספור דיונים בשלל רפורמות וחוקים למשך חצי שנה לפחות. אנחנו היינו שחקנים בהצגה שלא שילמנו עליה. בעצם כן שילמנו עליה, 2.5 מיליארד שקל.
  2. אנחנו פחות סומכים על התקשורת ועל השלטון: לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה האמון בשלטון ובתקשורת מצטמצם לכל אורך העשור. הפרשות האלו שבמרכזן יחסים פסולים בין מו"לים לשלטון – מדרדרים את מעט אמון הציבור הנותר בתקשורת ובשלטון (בצדק. הוכח שסיקור בכלי תקשורת מרכזיים נובע לא אחת מדילים)
  3. אמון זה הדבר החשוב ביותר בדמוקרטיה. מה קורה כשמאבדים אותו? זה אומר שיותר ויותר אנשים יגידו "כולם מושחתים". זה מוריד את הציפיות שלנו מהם לשלולית, ומעניק לפוליטיקאים ולעיתונאים פטור מלעשות את עבודתם. זה בתורו יוצר מעגל מרושע של ח"כים וכלי תקשורת גרועים יותר, וסף בושה נמוך יותר.

מה שכן, בתיק 2000 גם התגלתה אמת שלא הייתה נחשפת אחרת. וזה טוב לעם ישראל.

איך זה עוזר לך?

  1. המשא ומתן האפל הזה שהתנהל מאחורי הגב שלך, חשף אמת לגבי גופים ודמויות רבות עוצמה.

גילית ש"ידיעות אחרונות" לא פועל בשליחות עיתונאית לתיווך מציאות ללא-מורא – אלא כדי להגדיל את הכנסות בעליו, בכל מחיר. מאידך ראית שלמען אינטרס אישי (סיקור חיובי) נתניהו מוכן לפגוע בקוראי ישראל היום, ולשקר לשלל דמויות שלטוניות.

  1. לכן בתיק הזה טמונה גם הזדמנות אדירה לתיקון עבור כולנו. לשינוי סדרים ישנים והחלפתם בחדשים. בדיוק כפי שגירעון אדיר בתקציב המדינה הוא נקודת מוצא לרפורמות כלכליות נועזות, כך משבר אמון חסר תקדים בפוליטיקה ובתקשורת הוא נקודת פתיחה לרפורמה שתעגן שקיפות באינטרסים של הפוליטיקאים והמו"לים.
  2. אז על פרשה זו אפשר אפילו לומר: תודה רבה ראש הממשלה ומר נוני מוזס. כולנו תקווה (ואנו פועלים למען כך) שהפרשה תוביל לריסטרט מבורך ושקיפות מוגברת ביחס בין מו"לים לפוליטיקאים.

**

כדי להגיע לקהלים רחבים ככל הניתן, הכתבה פורסמה גם ב"הארץ", וגם בשבועון החרדי "יום ליום":

תוצאות הצבעת המו"לים – מרץ 2019

מסכמים את החגיגה הדמוקרטית הרבעונית – המוציאים לאור של שקוף הצביעו ובחרו את נושאי התחקירים בהם נתמקד והכריעו בשתי סוגיות אסטרטגיות לארגון. להלן התוצאות

תחקירים (לכל מו"ל עמדה האפשרות לבחור עד שלושה נושאים)

  1. יוקר המחייה (48%) – מהם הגורמים המובילים למחירים הגבוהים שאנו משלמים בסופר, בשכר הדירה ובעמלות הבנקים?
  2. עמותות בשירות המדינה (47%) – עמותות בשירות המדינה – המדינה מקימה עמותות ומקצה להן תקציבים כדי שיפעלו בתחומים שהיא מעדיפה שלא להיכנס אליהם. באילו תחומים פועלות העמותות הללו? באיזה נושאים הן עוסקות וכמה כסף זורם אליהן?
  3. מחשבון המס (43%) – נבנה מערכת בה תזינו שכר ונתונים נוספים ותגלו מה הסכום החודשי שאתם משלמים לסעיפים תקציביים מגוונים באמצעות מיסים ישירים ועקיפים.

תחקיר מיוחד לקראת הבחירות

  • סקירת יחסי פוליטיקאים ומו"לים של כלי תקשורת (62%) – מתוך הבנה שגם כאשר לא מדובר במעשים פליליים, יחסים שכאלה עשויים להיות בלתי מוסריים.

נושאי התחקירים שעמדו לבחירה בסבב הנוכחי

החלטות אסטרטגיות:

  • קבלת תמיכות עיוורות מחברות: נגד

    • למרות שרוב קטן הצביע בעד (מעט פחות מ-60%), החלטנו שלא להתקדם כרגע עם קבלת מימון מסוג זה. למה? לאחר שהתוצאות נערמו, ישבנו ועברנו על עשרות ההערות המילוליות שהשארתם – וקראנו נימוקים משכנעים רבים. אחד המו"לים ציין כי "ברגע שהשם פייסבוק או גוגל שותף בחגיגה, אף אחד לא רואה שמדובר על עיוורת או לא". אחרת כתבה "בשביל לשכנע בארץ – צריך להישאר טהורים".
    • זאת לא הייתה החלטה קלה. מו"לים שתמכו ציינו כי "כל עוד יש שקיפות לגבי מי שתורם – זה מספיק", וגם "הכפלת המימון תעצים את היכולת לתחקירים שקופים ומשפיעים". וזה נכון – תקציבים נוספים אכן יאפשרו לנו לייצר תחקירים רבים יותר – אך לבסוף החלטנו שעדיף שלא ניכנס "לאזור הדמדומים הזה" (כפי שהגדיר מו"ל נוסף).
    • עוד סיבות ששכנעו אותנו לוותר: מראית העין אכן יכולה לייצר בעיות, ובכל מקרה אישור סעיף מימון שכזה היה מגדיל כיום את תקציב בסכום יחסית קטן (כאלף שקל בחודש). בקיצור: אנחנו נשארים 100% עצמאיים!
  • הצטרפות למועצת העיתונות: בעד

    • אושר ברוב גורף (76%). גם בנושא זה התרגשנו לקרוא שלל טענות איכותיות ומחכימות משני צידי המתרס. מהצד המתנגד הועלו חששות מ"עומס מיותר על המשאבים המצומצמים", פחד מאיבוד העצמאות, פקפוק בעצם החשיבות של מועצת העיתונות ועוד טיעונים חזקים נוספים.
    • בשל הרוב הגורף בקרב המו"לים והיתרונות הגלומים במהלך – שקוף תצטרף למועצת העיתונות, אך נעשה זאת לתקופת ניסיון של שנה, בסופה נעריך מחדש את המצב בראי השיקולים השונים ונשתף אתכם במסקנות שלנו (וגם נשמור ערנות גבוהה לאורך הדרך).

לחצו כאן לצפייה בתוצאות המלאות.

תודה לכל המו"לים שהשתתפו בהצבעה, לקחו חלק ועוזרים לנו לשנות מציאות!