קבוצת ידיעות צילמה פוליטיקאים והתנתה את הפירסום בתשלום

במהלך הבחירות לרשויות המקומיות מכרה קבוצת ידיעות באופן אקטיבי חבילות פרסום סמוי למועמדים. עסקות מסוג זה מסכנות את היכולת של קבוצת ידיעות לדווח בניקיון כפיים ולמלא את תפקידה כגוף תקשורת במדינה דמוקרטית

| אסף נתיב |

בכתבה הזו לא תקראו שום דבר פלילי. המהלכים שמתוארים פה הם סטנדרטיים בעולם העסקי, לרבות בגופי תקשורת. וזו בדיוק הבעיה – כי מה שמותר בעולם העסקי, לטעמנו לא תמיד יכול להתקיים בעיתונות. למה? כי לתקשורת תפקיד חיוני לדמוקרטיה ומחויבות כלפי הציבור. ההתנהלות של קבוצת ידיעות בבחירות המקומיות האחרונות היא דוגמא מטרידה לכשל המוסרי של חלק מכלי התקשורת בישראל.

הצילום בחינם, הפרסום בתשלום

בחודשים שקדמו לבחירות האחרונות, פנו נציגי שיווק של קבוצת ידיעות לרבים מהמועמדים בבחירות ברחבי הארץ עם הצעה מפתה: צילום ועריכה של סרטון תדמית מושקע – ובחינם. כפי שניתן לצפות, מועמדים ומועמדות רבים זרמו לצילומים באולפני הקבוצה בראשון לציון. מבחינתם, הייתה זו הזדמנות לקבל תוכן פרסומי חינמי עבור הקמפיין – ואולי אפילו כתבה באתר החדשות החזק בישראל, סמוך לבחירות.

רוצים לקחת חלק במאבק?

מה שחלק מהמועמדים לא ידעו, הוא שאת הזכויות להפיץ ולשתף את סרטון התדמית – הם לא יקבלו. עבור הזכויות הללו, כך הם גילו לאחר הצילומים, יהיה עליהם לשלם כסף. הסרטונים שפורסמו הועלו לאתר ייעודי שקשה מאוד למצוא במנועי החיפוש – ולמיטב בדיקתנו לא ניתנו הפניות ברורות אליו מאתרי קבוצת ידיעות.

מספר מועמדים שונים סיפרו לנו איך זה עבד: כמה שבועות לאחר צילום הסרטון, הם קיבלו טלפון ממחלקת השיווק של קבוצת ידיעות עם הצעה מפתה – לרכוש פרסום סמוי שהתבסס על אותו וידאו. נראה שמבחינת קבוצת ידיעות, הסרטונים שימשו למעשה פתיון שמטרתו לייצר לידים (קצות חוט), לקראת מכירה של פרסום סמוי. 

מבחינה עיתונאית, ההזמנה לצילומי סרטון בחינם יצרה מצב מוזר: אתר אינטרנט שכותרתו "בחירות מקומיות 2018" והלוגו של mynet (אתרי החדשות המקומיות של קבוצת ידיעות) מתנוסס בראשו – שרק חלק מהמועמדים בכל רשות בכלל מוזכרים בו. כך לדוגמא, מהמועמדים לראשות העיר תל-אביב הגיע להצטלם רק יאיר צברי ולכן באתר לא הופיע אזכור לאף אחד ממועמדים הנוספים – אפילו ראש העיר המכהן, חולדאי, איננו מוזכר!

מתוך אתר הזירה של mynet

פוליטיקאים כמקור הכנסה?

כאמור, בעולם עסקי רגיל – אין מניעה "למשוך" לקוחות בצורה שכזו. בעולם התקשורתי? זה פסול.  גוף תקשורת אמור להתרחק מניגודי עניינים ואינטרסים – ולהסתפק בדיווח עליהם.

הפיכת פוליטיקאים ללקוחות יוצרת מצב בעייתי שמשנה את ייעוד התקשורת – ככלי לייצור הכנסות בלבד. במקרה כזה, גוף התקשורת עלול לפעול לקידום מועמדים – רק מפני שזה האינטרס העסקי שלו. במילים של נציג המכירות של ynet איתו שוחחנו בחלק הראשון של התחקיר: "אנחנו נעשה טוב למועמד". זה מנוגד למחויבות של התקשורת לתפקידה בדמוקרטיה ופוגע באמון שהציבור הרחב נותן בה.

לקבוצת ידיעות אינטרס ברור לתמוך במועמדים שמפרסמים אצלם בהווה, או יפרסמו אצלם בעתיד, כאשר יצברו כוח פוליטי ויקבלו גישה לכספי ציבור (משרדי ממשלה רבים רבים רכשו פרסום סמוי מקבוצת ידיעות בעבר, כך לדוגמא המשרד לנושאים אסטרטגיים בראשות גלעד ארדן ומשרד החינוך בראשות שי פירון). האם מצב כזה עלול להוביל לגניזת כתבה ביקורתית על מועמד? אולי לביטול תחקיר אודות הרשות בראשה עומד הלקוח?

ואם זה לא מספיק, במקרה הספציפי שהצגנו פה – הפוליטיקאים המקומיים הולכו שולל. הם הגיעו הודות לתדמית החזקה של "ידיעות", ומה גילו? שעליהם לשלם כדי שיסקרו אותם.

קניית פרסום סמוי היום קלה יותר מהזמנת פיצה

בחלק הראשון של התחקיר בנושא, התחזתי למנהל מטה של מועמד פיקטיבי, לראשות ראשון לציון. שוחחתי עם בכיר במערך השיווק של Ynet על רכישת פרסום סמוי לשם קידומו של אותו מועמד (שאנחנו יצרנו), והופתענו מההצעות לפרסום סמוי שהונחו לפנינו: 12,000 שקלים לראיון באולפן, 15,000 שקלים לראיון חוץ ועוד. הנציג אמר במפורש: "זה פרויקט חדש – אנחנו נעשה טוב למועמד. אם זה לא עובד, אנחנו ניתן".

מה זה אומר? שלקבוצת ידיעות יש אינטרס ברור שגורם פוליטי מסוים יצליח, מן הסתם על חשבון מישהו אחר. ערבוב הפרסום והתוכן העיתונאי מייצרים מצב שבו מאוד מסובך להפריד בין השניים. במקום להתרחק מניגוד עניינים, קבוצת ידיעות קושרת את עצמה עסקית עם פוליטיקאים, להם הם ידאגו "לעשות טוב" – בעיקר על חשבונכם.

מ- ynet נמסר בתגובה: הפרטים אינם נכונים. פרט לכך, זירת הבחירות המקומיות אינה פעילות של אתר ynet, אלא של רשת מקומוני ידיעות תקשורת.

יאיר לפיד מטעה את הציבור ומסרב לענות על שאלות

| יעל פינקלשטיין |

השבוע הגיע יאיר לפיד (יש עתיד) לשיחה עם סטודנטים באוניברסיטה העברית, באירוע שארגן תא יש עתיד (כל הכבוד על המעורבות הפוליטית! סטודנטים? הצטרפו לפעילות פוליטית כלשהי באוניברסיטה או מחוצה לה כדי לקחת חלק בשינוי המציאות).

כאשר נשאל לפיד על ידי אחד הסטודנטים למה הוא לא מגיע לכנסת (לפיד מככב באופן קבוע בצמרת רשימת המבריזים מהכנסת ואף נענש על כך בוועדת האתיקה), ענה שהוא דווקא כן מגיע. הוא פשוט נמצא בוועדת המשנה לוועדת חוץ וביטחון – ועדה סודית שהפרוטוקולים שלה לא מתפרסמים לציבור.

לדבריו, הדיונים של ועדת חוץ וביטחון מתקיימים במקומות שונים ולא בהכרח בכנסת, והנוכחות בהן לא נחשפת לציבור. כך באמת, בתיאוריה, יכול להיגרם עוול לחברי כנסת שמשקיעים זמן רב בדיונים על בטחון המדינה, אך אנחנו לא יודעים על כך וחושבים שהם מבריזים. הנה דבריו המלאים:

קראו את דבריו המלאים של לפיד כאן

"חבר כנסת יש לו הרבה מאוד סוגים של עבודה. אני אתן לך דוגמא. אני חבר ועדת המשנה למודיעין. ועדת המשנה למודיעין היא הוועדה שמפקחת על השירותים החשאיים של מדינת ישראל, מוסד, שב"כ ושירותים נוספים. זה הרבה מאוד עבודה שאינה מתרחשת בבניין הכנסת. לדוגמא זה משהו שאני משקיע בו כמעט יותר מכל דבר אחר בעבודתי כחבר כנסת, ולא מופיע ברשומות.

אני אתן לך עוד דוגמא. מתי פעם ראשונה יצא שאמרו 'לפיד לא מספיק בבניין'? סליחה שאני מדבר על עצמי בגוף שלישי משמע הייתי דוגמנית. זה היה תקופה שבה מדינת ישראל קואליציה ואופוזיציה כאחד ניהלה מאבק נגד הסכם הגרעין עם איראן. היה מאוד חשוב שהמאבק הזה, לא תנהל אותו רק הממשלה. אני נגיד בתור חבר כנסת מהאופוזיציה יש לי גישה יותר נוחה לדמוקרטים ממה שיש לממשלה שמכהנת. ואני ביליתי בלי סוף זמן בוושינגטון בללכת לעשות לובי. ללכת מסנטור דמוקרטי לחבר קונגרס, יש לי קשרים טובים עם המפלגה הדמוקרטית, ולשכנע אותם – זה לא הצליח בסוף בין השאר בגלל הנאום של נתניהו בקונגרס – לשכנע אותם לא לחתום על ההסכם או לדחות את ההסכם. אחרי זה היה לנו שלב נוסף שבו הייתי מעורב במה שנקרא MOU שזה הסכם הסיוע האמריקאי. זה דברים שיש להם חשיבות שחבר כנסת מועיל למדינת ישראל, היו הרבה דברים קשורים במאבק בBDS שניהלתי בעולם. חבר כנסת הוא ישות די עצמאית שמנהלת את עבודתה פחות או יותר כמו שהיא מבינה ואני היו הרבה דברים שחשבתי שאני יכול לעשות בשביל לעזור למדינת ישראל שאינם מתרחשים בבניין. להצבעות החשובות אני תמיד מגיע, את העבודה שלי בוועדה, בוועדת חוץ וביטחון אני תמיד עושה. השאלה מי היה במשכן שמונה שעות… אתה יודע ממה מורכב חלק גדול מהזמן של הח"כים במשכן? זה שחברי מרכז, אפרופו השאלה של אור על הפריימריז, חברי מרכז, הם מזמינים אותם לכנסת ושם הם יושבים איתם ומדברים. אני את זה לא עושה כי זה בעיני פחות חלק מהעבודה".

כמובן שזה הדבר האחרון שאנחנו רוצים – החלום הוא לפרגן לח״כים בלי הפסקה (בינתיים אנחנו עושים זאת בסרגל) – אבל הטענות של לפיד הזכירו לנו משהו. לפיד כבר השתמש בטיעון הזה בעבר:

‏אלא מה? כבר מזמן הפרכנו אותו! תומר ועידן ביקשו מהכנסת את נתוני הנוכחות של חברי הכנסת בוועדת חוץ וביטחון ובוועדות המשנה שלה.

ומה הסתבר? יאיר לפיד בקושי מגיע אליהן.

במהלך 2017 הגיע לפיד ל- 10 דיונים בוועדת חוץ וביטחון מתוך… 177! בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים לפיד הגיע ל- 32 מתוך 98 ישיבות – הנוכחות הנמוכה ביותר מבין המשתתפים. בוועדה למדיניות חוץ והסברה: מתוך 34 ישיבות לפיד הגיע רק לישיבה אחת (!). הייתם מאמינים?

לפיד הרי יודע את האמת. פשוט קל יותר להגיד שקר שנשמע מעולה, לתבל אותו בביטוי "ביטחון המדינה" ולצפות שנאמין.

אבל אנחנו כבר יודעים שכל הכיף בשקיפות הוא שלא חייבים להאמין לסיסמאות של פוליטיקאים – אפשר פשוט לבדוק מה נכון! כששאלתי במפגש למה אמר שהוא מגיע לוועדת חוץ וביטחון אף שפורסם ההפך – אמר שאני טועה.

מוזמנים לראות את כל הנתונים שקיבלנו מהכנסת בכתבה בנושא.

מסרב לשקיפות גם על פגישות עם אנשי עסקים

לאחרונה גם פורסם בערוץ עשר שכשהיה שר אוצר, נפגש לפיד באופן קבוע עם מו״ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. בתגובה לכתבה השיב לפיד כי כמו שאר הפוליטיקאים גם הוא נפגש עם עיתונאים וזה בסדר. למחרת השיחה באוניברסיטה העברית גם פירסם פוסט בפייסבוק שלו ובו טען שוב שאין בכך שום בעיה.

אם זה כל כך בסדר – למה מחק את הפגישות מהיומן שפירסם? הרי ביומן מופיעות הרבה פגישות עם עיתונאים אחרים.

שאלתי אותו את השאלה הזאת – אך הוא סרב לענות. לדבריו, נגמר זמן השאלות אף שהוא שמע היטב את השאלה, ואחר כך נשאר והמשיך להצטלם סלפי עם סטודנטים. כשניגשתי אליו ודרשתי תשובה המשיך לסרב והלך.

מר לפיד, נשמח אם בפעם הבאה לא תתעלם משאלה שלא נוחה לך – בעיקר אם זאת שאלה על מה שאתה עושה בעבודה שאנחנו משלמים לך עליה. ובמיוחד כשחסמת אותנו בדף הפייסבוק הציבורי שלך אף שמעולם לא שיקרנו או הטענו גולשים.

נדגיש: לא מספיק להגיד ״המהות של יש עתיד היא הגשמת חלומות🌈״ (באמת, זה מה שהוא אמר) – אנחנו בעד חיוביות – אבל מגיע לנו יותר!

רוצים לקחת חלק במאבק?

לנו רק נותר להמשיך ולבדוק מה באמת נכון, ולהטיל ספק בכל דבר – כדי שלא יוכלו לעבוד עלינו.

השרים שדדו את כולנו בזמן שהתקשורת ליהגה על בחירות

| תומר אביטל |

כל העם מדבר על הקדמת הבחירות.
אבל אמש – בשעה שחצי מהתקשורת ליהגה על איזה תאריך הן יחולו – הממשלה גם עסקה במשהו פי מיליארד יותר רלוונטי לחיים שלנו. למעשה פי 22 מיליארד יותר רלוונטי. אתמול בבוקר ממשלת ישראל – בהובלת שר האוצר הפחדן משה כחלון ובגיבוי מר הכלכלה רה"מ בנימין נתניהו – לקחו לנו מהכיס 22 מיליארד שקל.

כחלון ונתניהו יעבירו אותם גם לגמלאי השוטרים והסוהרים – כפיצוי על כך שיום אחד עלולים לפטר אותם ולא תהיה להם עבודה אחרת. מענק "אי ביטחון תעסוקתי" שאין כמעט לאף אחד מאיתנו, לאנשים שחלקם בכלל יצאו לפנסיה.

השוטרים והסוהרים הפעילו לחץ אדיר (איימו בסגירת תחנות משטרה ועשו הפגנות אלימות, כולל פריצה למשרד רה"מ).

חרף הכיסוי בעיתונות הכלכלית ומשימות של "שקוף", הציבור הרחב ישן ולא הפעיל כמעט לחץ נגדי. למה? כי התקשורת המסורתית בקושי סיקרה את הנושא והעדיפה לדבר על רכילות פוליטית.

השר לבט"פ ומפכ"ל המשטרה

התוצאה? הפוליטיקאים ידעו שלאף אחד לא אכפת, וקיבלו החלטה לא אחראית. אולי חיכו שאנשי המקצוע יעצרו אותם. אבל הודות למגמת הגברת "המשילות" שהובילו השרים, היועמ"ש והפקידות הצביעו על פגמים בתהליך ובמהות אך לא בלמו אותו. לא דיברו נגדו בקול רם.

בחדרי חדרים אנשי המקצוע הסבירו היטב שנחצה גבול, שאם רוצים להעלות את שכר השוטרים והסוהרים לא צריך לעשות זאת לפי שגיאה בניסוח הסכם לפני עשור. הם הסבירו שאין כסף בקופה לכולם ושאפשר לשלם רק לאלו שמשתכרים שכר נמוך. שאתם קוראים יקרים, תשלמו על כך בשירותי בריאות וחינוך גרועים יותר. שכולנו נממן תוספות שכר ופנסיה גם למשתכרים הרבה מעל השכר הממוצע במשק ולגמלאים עם פנסיה ענקית.

אבל הציבור לא גיבה אותם (ורובו לא ידע בכלל שהנושא על השולחן). וכך קיבלנו הצצה לעולם ה"משילות": בדיון קצרצר הוחלט על תוספת שתזניק את השכר והפנסיות של כל השוטרים והסוהרים, גם אלו שלא זקוקים לתוספת – הכל מהכיס של הדור שלנו. החלטה בעלת משמעות אדירה התקבלה כמעט ללא דיון מקצועי (והתעלמות ממה שכן המליצו), ועם אפס דיון ציבורי.

רוצים לקחת חלק במאבק?
למעשה, במקום שהדור שלנו יעשה סדר בפנסיה התקציבית המופרכת שמקבל הדור שמעלינו, אותו דור מוסיף עוד ועוד הטבות ואחריהם המבול ודור שלם שלא יכול לרכוש דירה.

החלטה אומללה – בגיבוי בית המשפט

אפשר אחרת. אמש עלתה החלטה לייצוא קנאביס שצפויה לתרום למשק 4 מיליארד שקל. אבל פה יש אינטרסים וזה נתקע. לעבות שכר ופנסיות במגזר הציבורי? כאן יש רק לציבור הרחב אינטרס שאלו יהיו החלטות שקולות – ואיש לא מייצג אותנו באותו שולחן ממשלתי. אלוהים ישמור, אחד השרים (איוב קרא) אפילו ניסה לברוח למשלחת שלו בדובאי. אז שיגן על מיליונים שהוא לא מכיר את פרצופם?

זו החלטה אומללה. היא קרתה משום שהאוצר בזמנו הסכים לתת לצה"ל תוספת שכר תמורת התייעלות ופיטורים (לכן הנימוק: "היעדר ביטחון תעסוקתי"). כבר אז זה היה עקום (גמלאים שלא צריכים ביטחון תעסוקתי קיבלו התוספת).
השוטרים והסוהרים ראו כי טוב, ובגלל החלטה עתיקה יותר שמצמידה שכר שוטרים וסוהרים לצה"ל – הם תבעו את אותה תוספת.

בית הדין נצמד ללשון החוק והסכים עמם. ובמקום לתקן את ההחלטה המקורית, הפוליטיקאים העדיפו לא להסתכסך וגם להצטייר כמגני שומרי מערכת הביטחון. כלומר, במקום לקחת ממי שקיבל בונוס מיותר, פשוט מרחיבים תוספת לא הגיונית לעוד קבוצה – על חשבון כולנו.

אדגיש: ברור שמגיע לשוטרים וסוהרים כסף. לכולם מגיע כסף. אבל זה אומר שכל אחד ואחת מכם משלמים מהיום בונוס תקציבי לעוד אלפי אנשים שלא זקוקים לכך – במקום לתקן את האיוולת ולתת רק למקבלי שכר נמוך תוספת.

ואי אפשר להדגיש זאת מספיק, אז אכתוב זאת שוב: רגע לפני בחירות, בלי דיון ולו אחד בכנסת, התקבלה החלטה בעלת מימד כלכלי היסטורי שגם הילדים שלנו ישלמו עליו, וכולנו נממן עבורו גם ריביות אדירות לבנקים בחו"ל לצד קיצוץ בכל השירותים. ממשלת ישראל שמתעכבת שנים בהחלטות כמעט חסרות משמעות – נתנה 22 מיליארד שקל ל-60 אלף איש שידעו איך ללחוץ.

זה לא הגיוני. בממשלה יושבים אלו שאמורים להגיד – בוא נראה את מ-כ-ל-ו-ל הצרכים ונקבל החלטות מאוזנות. במקום זה יושבים שם חבורת פחדנים. שר הרווחה חיים כץ, אמר למשל כי הקיצוץ יגרום לפגיעה קשה בתפקוד משרדו: "נשים רבות יירדו לזנות, ולא אוכל לטפל בהן בגלל הקיצוץ". זה לא פופוליזם. מהתקציב קוצצו בשתי שניות 900 מיליון שקל. ונמשיך לשלם על זה מאות מיליונים מדי שנה – למעשה עד 2035 תוספת על "היעדר קביעות" לאנשים שבכלל חלקם יצאו לפנסיה.

מה עושים? הצטרפו לסיירת השקיפותתמכו בנו כי אנו עובדים על סדרת כתבות על עול הפנסיה התקציבית. היא אולי לא תהיה פופולרית, אך היא תעיר בתקווה את הדור הצעיר ותסביר לו היטב כיצד שודדים אותו.

לקחים ומסקנות ביניים מוועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות הבנקים

הנה נושא שבו מתגלה הסכמה בין כלל חברי הכנסת: ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא כשלי האשראי לטייקונים. למרות שהפיקוח על הבנקים לא מסייע להם, חברי הכנסת מכל המפלגות נלחמים יחד והיטב למען הציבור. האחדות הזו מתרחשת בעיקר כי ההלוואות הגרועות לטייקונים דופקות את האזרחים מכל המגזרים, בלי יוצא מן הכלל. טור אורח של חברי עמותת "צדק פיננסי" המשך קריאה…

סיקור צל בצלאל סמוטריץ' – שבוע רביעי

השבוע: נמצא אתר האינטרנט של סמוטריץ' – והוא מקדם מדינה עם זכויות יתר ליהודים, סמוטריץ' הולך ראש בראש מול יו"ר האופוזיציה ציפי לבני, היועצת המשפטית דינה זילבר ממשיכה לקלקל את החגיגה, וגם עוקבים אחר חוסר הנוכחות של "הרשימה המשותפת" במליאה

המשך קריאה…

למה אין תחבורה שיתופית בישראל?

| אסף נתיב |

אם ביקרתם לאחרונה בניו יורק, טוקיו או ניירובי בטח המליצו לכם להוריד את האפליקציה של אובר או ליפט. החברות הללו מפעילות שירות של תחבורה שיתופית – ובאמצעותן, כל אדם יכול לשמש נהג מונית ברכבו הפרטי. החברות הללו הופכות את ההתניידות בערים לזולה, נוחה ומהירה יותר – בין היתר דרך שירותים חדשניים כמו מוניות-משותפות (מעין מונית שירות במכוניות פרטיות, רק עם מסלול גמיש).

המשך קריאה…

החובות של סיעת ירושלמים

חברת הכנסת רחל עזריה מתכחשת לחובות של כחצי מיליון שקל שגויסו לסיעת "ירושלמים" זמן קצר לפני שנבחרה לעמוד בראש התנועה • לאחר היבחרה, פתחה עזריה חשבון בנק וסיעה חדשים והחלה לגייס כספים בנפרד • חלק ניכר מן ההלוואות המקוריות, שכנראה לא יוחזרו, הגיעו מתושבי שכונה מבוססת בירושלים הנאבקים נגד בניית הרכבת הקלה בשטח השכונה

המשך קריאה…

הדמוקרטיה המפלגתית בצניחה – והציבור משלם את המחיר

בישראל יש רק ארבע מפלגות דמוקרטיות – ובשלוש מהן הדמוקרטיה בנסיגה מתמדת. התופעה המדאיגה מעבירה את הכוח וההשפעה מהציבור לקבוצות כוח, בעלי אינטרסים צרים ומנהיגי מפלגות יחידנים

המשך קריאה…

כמה עולה לקנות אירוע סליחות בכותל? עניין אותנו אז שאלנו – גם אתם יכולים

הזכות לקניית אירוע הסליחות בכותל עולה 36 אלף דולר, שהם כ- 132 אלף ש"ח. אבל מה שאנחנו באמת רוצים להעביר פה זה כיצד גם אתם יכולים לשאול את הממשלה בעצמכם

המשך קריאה…

איפה האופוזיציה בישראל? טור אורח מאת אורי קליינר

איפה האופוזיציה בישראל?

| אורי קליינר |

המקור נכתב כתגובה לפרק 5, "האופוזיציה", בהסכת המדריך לדמוקרטיה עם תומר אביטל

"בלי אופוזיציה אין דמוקרטיהבלעדיה – עצם חירות האדם נתונה בסכנה", כך נאם מנחם בגין בזמן הרכבת הממשלה התשיעיתהמשמעות של אופוזיציה משתנה בין מדינות ושיטות ממשלתפקידה המהותי ואופן פעולתה המיטבי הם פועל יוצא של התרבות המקומית והתרבות הפוליטית בה היא מתפקדתדבר אחד במשותף לכל השיטות הפוליטיותדרך היווצרות האופוזיציה.

לכל אחד מאיתנו דעה על מגוון נושאיםבזמן הבחירותאנו תרים אחר המפלגה בעלת הרעיונות הדומים ביותר לשלנוכנראה לא נמצא מפלגה שנסכים איתה בכל הנושאיםאו בסדרי העדיפות שלהם.

חלק מהרעיונות יזכו בהנהגה בעוד רעיונות אחרים יישארו בחוץאבל הרעיונות שהפסידו לא נכנעיםהם יתנגדו לרעיונות השולטיםמשום שמטבע האדם להניח שהוא הצודקכמו שאמר מנחם בגין: ”בעוד הממשלה משוכנעת שהאופוזיציה תוקעת מקלות בתוך גלגלי העגלה הנמצאת במעלה ההרמאמינה האופוזיציה שהיא עוצרת בעד העגלה המידרדרת אלי תהום".

כאשר במערכת הפוליטית יש שתי מפלגות עיקריותכמו בבריטניה ובארה”בניתן לראות את האופוזיציה הטהורה הזוכל מפלגה תחזיק בעמדות מנוגדות לשניהלמפלגה השלטת כמעט לא תהיה התנגדות מבית ואילו מפלגת האופוזיציה תמתג את עצמה כחלופה הנכונהכאידיאולוגיה היחידה שיכולה להציל את המדינה מהמשבר אליו היא נקלעה.

אופוזיציה כזו תקים ממשלת צללים שתציג את החלופה האידיאולוגית לפעולות הממשלההיא תזהה כל בעיה כמשבר ותביע הסתייגות מכל פעולה שהמפלגה השלטת עושהפעורה תהום אידיאולוגית בין שני המחנות ושתי המפלגות משוכנעות באמת ובתמים שהמפלגה השניה טועה.

האם האופוזיציה שלנו חלשה מכיוון שהיא מפוצלת להרבה מפלגות קטנות? במערכת פוליטית כמו שלנושבה על מגוון מפלגות ודעות להתאחד כדי ליצור קואליציה לשלטוןאין אופוזיציה מוחלטת לממשלה. מפלגות בעלות דעות קרובות במגוון נושאים יכולות להישאר באופוזיציה ואילו מפלגות בעלות זיקה רק בנושאים בודדים יכולות להיכנס לקואליציהבשיטה הישראלית המפלגות רוצות לייצג את קהל הבוחרים שלהןאולםמכיוון שהשיטה מאפשרת קשת רעיונות בכנסת ובממשלההמטרה העילאית של המפלגות לא אמורה להיות הפלת השלטוןאלא לקדם את ציבור הבוחרים שלהם ולהביע בקול ברור וחזק את התנגדותם למהלכים שפוגעים בו.

חשוב לזכור כי למפלגות החברות בקואליציה קווים מנחים המאגדים ביניהם ומטרה משותפת אליה הם רוצים להנהיג את המדינה בשנים הקרובותלמפלגות באופוזיציה אין דבר במשותףהן השאריות מתהליך הרכבת הקואליציהבכנסת ה– 19 מרצ ויהדות התורה היו יחד באופוזיציה למרות שאין ביניהן כמעט שום קשר.

אורי קליינר

אם כן מטרות כל המפלגות הןלייצג ולקדם את המיעוטים שבחרו בהםולפקח על מפלגות השלטוןגם אם המפלגה עצמה בשלטוןכתוצאה משתי המטרות הללו המפלגות מבצעות שני תפקידים נוספים.

בתפקיד הראשוןהן מבקרות את המפלגות האחרותהביקורת הזו מראה על מחלוקת אידאולוגיתמפלגה ללא אידאולוגיה ייחודית סופה לדעוךולהתאחד עם מפלגה דומה לה (“התנועה”, “קדימה” ואחרות).

ובתפקיד השני הן מציגות חלופה בועטת וחיה למפלגות אחרות משום שהן מאמינות שהאידאולוגיה שלהן היא הנכונה והיחידה שצריכה להתקייםהתפקידים הללו לא מבוצעים רק על ידי מפלגות האופוזיציהבמיוחד לא בישראל.

למעשההאופוזיציה היעילה ביותר בישראל נמצאת בתוך הקואליציה, אך כאשר היא פועלת במקום להריעה לה מבקרים אותההאם המפלגות החרדיותכאשר הן עוצרות עבודות בשבת לא ממלאות את תפקידןהן מייצגות את ערכי בוחריהןמבקרות את המפלגות שמאשרות חילול שבת בפרהסיא,ונותנות חלופות לביצוע העבודותזו רק דוגמה אחתיש דוגמות כאלה בכל מפלגהאפילו מתוך מפלגות השלטון.

מצאנו שמפלגות השלטון מבצעות את תפקידי האופוזיציה יותר טוב מהאופוזיציה עצמההן מבקרות אחת את השניה ומגבילות זו את זוועלינו לשמוחהשיטה הזו מבטיחה שההחלטות שעוברות יהיו נסבלות עבור רוב מפלגות השלטוןזו פשרהאם יש פשרה ישנם איזונים ובלמים.

*

יש שתי אופוזיציות בישראל: ההתנגדות שמפלגות השלטון מציבות אחת לשניה, והאופוזיציה בכנסתהמפלגות באופוזיציה איבדו את האמון בצדקת דרכןלא משתמשות בכלים הדמוקרטים כראוי ולא מבינות את השיטה לעומק.

הן מתנהגות כאילו בישראל דמוקרטיה רובית ותפקידן להפיל את הממשלהלכן הן מרבות להשתמש בהצעות אי אמון שזוכות להתעלמות מוחלטת מהתקשורתחברי האופוזיציה עסוקים בשיטור קטנוני של הממשלה באמצעות שאילתות תפלותלו ייצגו את קהל בוחריהן השאילתות שלהם היו נשכניות ומועילות בהרבה.

יאמר לזכות מפלגות האופוזיציה שהן מנסות למתג את עצמן כחלופה רעיונית לשלטוןאך בכלים הלא נכונים. הן מנסות להראות שמפלגת השלטון טועה בכלומהיסודוכשהממשלה כן מצליחההן לא יכולות להצביע על כשל רעיוני מובנה שבפתרון שבגללו אין מדובר אלא בהצלחה ארעיתהסיבה לכך היא שבאופוזיציה לא מאמינים שיש כשלאלא פשוט מעבירים ביקורת אוטומטית על הממשלההצרימה הזו לא נעלמת מעיני הציבור והיא מביאה להתדרדרות במוניטין המפלגות.

אילו צעדים האופוזיציה צריכה לנקוט כדי להיות משמעותית בישראל?

מכיוון שאין שום קשר בין המפלגות באופוזיציה יש לבטל כל מראית עין של חיבור ביניהןאין להתייחס אליהן כמקשה אחת ולכן צריך לבטל את תפקיד ראש האופוזיציה.

אם נסתכל על הכנסת נראה שני מבנים דומיםקואליציה עם ראש ממשלה ואופוזיציה עם ראש אופוזיציהכמו שכל חברות הקואליציה חולקות באחריותבהצלחות ובכישלונות של הממשלה כך כל חברות האופוזיציה חולקות בהצלחות ובכשלונות ובהתבטאויותהמעשים של מפלגה אלמונית משפיעים על מפלגה פלונית כאשר אין ביניהן כל קשר אידאולוגי או תפעולי.

בנוסףתפקיד ראש האופוזיציה נותן כח עודף לאחת ממפלגות האופוזיציה ללא כל סיבהמפלגה שלא עשתה דבר כדי להגיע למעמד זה ויכול להיות שהיא גדולה רק במנדט אחד מהמפלגה שאחריהמפלגה שיכולה להחזיק בדעות מנוגדות למרבית האופוזיציה או בעלת דעות דומות למפלגת השלטון.

אחרי פירוק הקשרים המזויפים בין המפלגות הן יכולות להתחיל להפיץ את האידאולוגיה שלהן. לא חסרים כלים לעשות זאתהצעות חוקהסתייגויות מועטות וממוקדותפעילות ערה ומכוונת בוועדות הכנסת תוך ניצול העומס על חברי הקואליציהכנסים וביקורי בית בכל רחבי הארץהפגנות והכנה מתאימה לראיונות בתקשורתהצעד האחרון הוא יצירת תדמית מהמעשיםעל חברי הכנסת ליזום את הפצת המידע על הפעילות שלהם בכל אמצעי התקשורתלרוב האוכלוסיה אין פנאי לצפייה בשידורי הועדות ובהתנהגות חברי הכנסתללא נקיטת יוזמה תקשורתית המפלגות נתונות לחסדי התקשורתשגם ככה ממעטת לסקר את פעילות הכנסת.

חוץ מכלים בונים לרשות המפלגות באופוזיציה כלים לעומתייםכלים אלו עוצמתיים יותר ככל שמשתמשים בהם פחות.

לפעמים מפלגות האופוזיציה מנסות לפתות חברי קואליציה לערוק לאופוזיציהחברי כנסת נבחרים כחלק מרשימהנטישת סיעה הוא מעשה קיצוני ואף אנטידמוקרטיביטוי טוב יותר לרעיון הוא פיתוי מפלגה שלמה לערוקאין סיבה ש"יש עתידו"המחנה הציונילא ישתפו פעולה עם "כולנומדי פעם,יפתו אותם לדחוק עד הקצה את ההסכמים הקואליציונים ואת חופש הפעולה שלהםאו לעבור לחלוטין לאופוזיציה.

נוהג הקיזוזים הוא נוהג שפוגע אנושות באופוזיציההאופוזיציהשגם ככה מתקיימת במיעוטלא יכולה להרשות לעצמה לוותר על הזדמנות לרוב. אם חבר כנסת מהקואליציה החליט מסיבה כזו או אחרת שהנוכחות שלו במליאה לא חשובה מספיקהוא מסתכן בהפלת חוקביטול הקיזוזים ימנע אי נעימויות אחרות כמו אי קיזוז חולים ואבליםאם ביוםיום אין מקזזיםאף אחד לא יצפה לכך והקואליציה תמצא דרכים אחרות להתמודד.

מפלגות האופוזיציה יכולות לייצר כלים חדשים. הן יכולות לשתף משאבים וכח אדם העומד לרשותם כדי לרכז מאמץ בנקודת חולשה של הממשלההן יכולות לנצל את העומס על חברי הקואליציה כדי להשחיל סעיפים לחוקים בדיוני הוועדותלהשיג נתוני אמת מהמשרדים ואף להעביר ביקורת על הממשלה דרך הועדות.

השיטה שלנו ייחודית וחריגה בנוף הדמוקרטי ולכן חדשות לבקרים עולים קולות לשינוי המבנה הדמוקרטיאחרי שבעים שנה אין זה רעיון טובהשיטה מתאימה לאופי העם ואנו התרגלנו לשיטההכנסת צליחה לשרטט את הגבולות בין הרשויות אך להימנע מלהכינס לאופן תפקודן.

מצד אחד אין להגביל את מספר השרים וסגני השרים – כדי לתת כמה שיותר חופש בזמן הרכבת הקואליציה וכך לייצר קואליציה גמישה.

מצד שניובניגוד לנטען בהסכתאין לכפות מתאם בין ועדות הכנסת למשרדי הממשלהחברי הכנסת דואגים לנושאים בחיינו שהממשלה לא בהכרח שמה עליהם דגשהוועדה לקידום מעמד האישה לא היית קיימת לו מתאם כזה התקייםהכנסת החליטה שזהו נושא חשוב מספיק ויש בסמכותה לפקח על כלל משרדי הממשלהחברי כנסת יכולים לפקח על הממשלה כולה באמצעות כל ועדה וועדהאין הם מוגבלים למשרד אחדעובדה זו נותנת יתרון לחברי האופוזיציה בכך שהקואליציה לא תסנדל אותם בוועדות המקושרות למשרדים קטנים ופחות רלוונטים.

בסופו של דבר צריך לזכור שהקואליציה היא הרוב ובאופוזיציה יש הרבה בודדיםלקואליציה תמיד יהיה יתרון וכך נכון – דמוקרטיה היא שלטון הרוב.

בישראלבזכות השיטה שלנויש שתי אופוזיציותהאופוזיציה שמורכבת מכל המפלגות שלא בקואליציה והשנייה מההתנגדות הפנימית של מפלגות הקואליציה אחת לשניהמפלגות ההתנגדות מבצעות את תפקידן נאמנה אך מפלגות האופוזיציה איבדו את דרכןבגלל התפיסה השלטת בקרב מפלגות האופוזיציה והציבור בישראלתפיסה שמנוגדת למציאות הפוליטיתמפלגות האופוזיציה לא מבצעות את תפקידן.

הצעדים ליציאה מהקיפאון פשוטיםלהבין את המציאות הפוליטית האמיתית בישראללהציע חלופה ערכית ואידאולוגית לשלטון ולפעולבמישריןלקידום הנושאים הקרובים ללב ציבור הבוחררק כך נקבל שיח ציבורי מעמיקרק כך נקבל אופוזיציות רעיוניות.

בלי אופוזיציה אין דמוקרטיהבלעדיה – עצם חירות האדם נתונה בסכנה” –  מנחם בגין.

*

אורי קליינר הוא סטודנט למדעי הצמח ([email protected])