בדיקת נוכחות: מי מהח"כים הגיע לכנסת בפגרה?

אורי מקלב, ינון אזולאי, מיכאל מלכאילי ומירב כהן מככבים בראש הרשימה עם מאות שעות במשכן. ומי בתחתית? יאיר לפיד, עם שהות של עשרות שעות בודדות. ואיפה ממוקמים אדלשטיין וגנץ? הנתונים המלאים וכל ההסתייגויות

| תומר אביטל |

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו ב"שקוף" מאמינים בחשיבותם של כלל המדדים – ולכן משתדלים להביא לכם ניתוחים מכל הזוויות, ולנסות לייצר במקביל מדדים שכיום כלל לא קיימים, והכל כדי לבדוק מי מהח"כים עובד בשבילנו, וכמה.

אלא שהכנסת לא עבדה ולו יום אחד עבורנו מאז דצמבר 2018. למעלה משנה!  לא רק זה: חברי הכנסת יחזרו לעבוד בהיקף מלא רק במאי 2020 – לאחר הרכבת הקואליציה. 

אז כיצד אפשר בכל זאת לדעת האם חברי הכנסת עובדים בשבילנו בתקופה הזו?

קשה. אנחנו ממשיכים לעקוב ולדווח מי מחברי הכנסת נלחם למען הקמת הוועדות הקבועות. בדקנו מי מהח"כים מגיע לוועדת חוץ וביטחון – שחרף הפגרה ממשיכה להתכנס. בקרוב נפרסם מידע מעניין על טיסותיהם לחו"ל. וכעת אנו חושפים מדד שצריך לקחת בעירבון מוגבל: מי מחברי הכנסת בכלל הגיע לכנסת בשנה האחרונה.

מליאת הכנסת – ריקה

נכון, זה תלוי בכל חבר כנסת בתקופת פגרה מאיפה הוא רוצה לעבוד. סביר גם שאלו הגרים בקרבת המשכן, יקפצו לבקר בו יותר. אלא שלאור הנסיבות הלא שגרתיות, ולנוכח העובדה שאף אחד מחברי הכנסת לא מפרסם יומן בעת פגרה – יש במדד זה מידע שכדאי להכיר: מי מגיע למקום העבודה שלו חרף הפגרה?

מעבר לכך, הכנסת לעתים כן מתכנסת ואף נערכים בה דיונים, גם אם בתדירות נמוכה – לכל אורך השנה.

עכשיו, לאחר כל ההסתייגויות, לתוצאות:

מתנדבי "שקוף", איתי נתנאל ונבות זילברשטיין, בדקו את נתוני הנוכחות בכנסת ה-22 (3.10.2019-12.1.2020). במקום הראשון (תופים): 

  • אורי מקלב (יהדות התורה) עם 507 שעות.

מקלב הוא זה שקרא ללא הרף להקים ועדות זמניות שימשיכו לעבוד בזמן הפגרה. הוא הסביר לשקוף כי "למרות חוסר האפשרות להקים קואליציה, החיים עצמם כמובן ממשיכים כסדרם. בארץ ובעולם, מתרחשים אירועים חברתיים, כלכליים ומדיניים שונים ולמרבה הצער גם אסונות ואירועים קשים".

  • במקום השני ינון אזולאי, ובשלישי מיכאל מלכיאלי (שניהם ש"ס). במקום הרביעי מירב כהן (כחול לבן)
  • במקום העשירי אורית פרקש הכהן (כחול לבן) שבילתה במשכן כמעט ממחצית כמות השעות של מקלב, ועדיין התברגה מעל ל-110 חברי כנסת אחרים.
אורי מקלב (יהדות התורה) 507H 36M
ינון אזולאי (ש"ס) 458H 26M
מיכאל מלכיאלי (ש"ס) 423H 23M
מירב כהן (כחול לבן) 389H 45M
ישראל אייכלר (יהדות התורה) 339H 21M
עודד פורר (ישראל ביתנו) 273H 20M
מרדכי יוגב (הבית היהודי) 256H 43M
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) 249H 0M
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד) 235H 14M
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן) 230H 47M
  • שלל חברי כנסת שהו במשכן מאות שעות יותר מיו"ר הכנסת יולי אדלשטייןשסירב באדיקות להקים את הוועדות לאורך הפגרות המתמשכות. אדלשטיין הוא גם נציג הליכוד היחיד בעשירייה הפותחת. הבאה בתור זו חוה (אתי) עטייה (197 שעות).

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

  • מרצ מופיעים לראשונה במקום ה-37 (יאיר גולן עם 162 שעות)

ומי במקומות האחרונים?

בנטרול שרים (שעובדים ביום-יום במשרדי הממשלה) נמצאים:

תמר זנדברג (מרצ) 79H 12M
אסף זמיר (כחול לבן) 79H 1M
עפר שלח (כחול לבן) 77H 35M
היבה יזבק (הרשימה המשותפת) 74H 21M
יואל רזבוזוב (כחול לבן) 74H 13M
איימן עודה (הרשימה המשותפת) 72H 17M
סתיו שפיר (מרצ) 61H 57M
ניר ברקת (הליכוד) 53H 20M
יאיר לפיד (כחול לבן) 49H 18M
  • הכי מעט הגיעו למשכן: סתיו שפיר (מרצ), ניר ברקת (הליכוד) ויאיר לפיד (כחול לבן). עדות נוספת להגעתו הדלה במיוחד של לפיד למשכן גילינו גם בשבוע שעבר, כשחשפנו את נתוני הנוכחות בוועדת החוץ והביטחון.
  • בני גנץ, אגב, שהה בכנסת 96 שעות – פי 2 מלפיד.

יאיר לפיד. שוב אחרון

כעיתונות פתרונות, נשתדל לשלב בזנב הכתבות אזמ"ע (איך זה משפיע עליך) ומצ"ל (מה צריך לתקן – כדי לבלום את הישנות התופעה):

אזמ"ע? את, אתה ואני מממנים את חברי הכנסת. אנחנו משלמים להם וליועציהם שכר יפה, החזר הוצאות ומעמידים לרשותם שלל משאבים (גם בפגרה) כדי שישרתו – אותנו. אם ח"כ לא מגיע למקום עבודתו ולא מפרסם את יומנו – הוא למעשה לוקח לך כסף מהכיס ומבזבז משאבים ציבוריים.  

מצ"ל? המדד המלכותי שבאמצעותו נדע באמת מה הח"כים שלנו עושים, הוא מדד שקיפות היומנים שלהם. ברגע שבמקביל לשאילתות, ישיבה בוועדות ושאר המדדים, גם הפעילות הציבורית תהיה שקופה, נוכל לנתח את פעילות הח"כים בצורה איכותית ביותר. עזרו לנו להגיע בקדנציה הנוכחית ל-61 יומנים שקופים.

תגובות – שיאני הנוכחות

השיאן ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) מסר: "הדבר הזה מדרבן ומחייב ליותר, נמשיך לעזור לציבור ששלח אותנו".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס):"זו זכות שלי לשרת ולסייע לציבור, ויש הרבה מה לסייע למרות פגרת הכנסת. חברי הכנסת בש"ס בראשות השר דרעי, רואים את הכנסת כשליחות ולא כג'וב".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "מחובתנו כשליחי ציבור לשרת את הציבור בוועדות ובדיוני הכנסת הארוכים. בתקופה של מערכת בחירות לא קל לשלב בין הכנסת לשטח ואני שמח שהצלחתי ב"ה לעשות זאת".
ח"כ מירב כהן (כחול לבן): "למען האמת, אני חושבת מה שהכי חשוב זה לבחון את הפעילות עצמה שחבר הכנסת מקדם. גם בתקופת בחירות כשאי אפשר לחוקק עדיין אפשר לקדם פעילות חשובה וכל חבר כנסת עושה זאת בדרכו. אני מתמקדת במאבק בעושק הקשישים וכן בקידום סוגיות נוספות הנוגעות לזקנים ובהן תעסוקה לאחר גיל פרישה, מרכזי יום, מוסדות אשפוז גריאטרים ועוד. אלו הנושאים שאני עובדת עליהם מהמשכן. יש לנו מוקד שמסייע לאנשים מבוגרים שפועל מהלשכה שלי".
תגובות – שיאני ההיעדרויות
מלשכת ח״כ ניר ברקת (ליכוד) נמסר בתגובה: "ח"כ ברקת ממשיך לעבוד בכל כוחו ומרצו למען הציבור בשקל לשנה וללא בקשת תמורה. בימים אלו הוא עסוק בגיבוש יוזמות ורפורמות כלכליות-חברתיות לטובת המשך הצמיחה של ישראל בכלל, ועבור הפריפריה של המדינה בפרט. לשם כך מנצל ברקת את פגרת הכנסת לסיורי שטח וקיים בחודשים האחרונים פגישות רבות עם ראשי ערים, תעשיינים, יזמים, אנשי עסקים ותושבים בצפון, בדרום, במרכז הארץ וביהודה ושומרון.
בנוסף לכך, ברקת מגיע לדיוני הועדה המסדרת עפ"י הנחיות סיעת הליכוד".

ח"כ לפיד לא מסר התייחסות.

חשבנו שמשרד מבקר המדינה מפרסם דוחות ביקורת פנימיים – טעינו, מדובר רק בתקציר 

מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא, פרסם בפעם הראשונה את דוחות הביקורת הפנימיים אך לא טרח לכתוב עליהם: "תקציר". ממשרד המבקר נמסר: "הנושא יתוקן"

| עידן בנימין |

שקיפות היא לעיתים עניין חמקמק. קחו לדוגמא את דוחות הביקורת הפנימיים של משרד מבקר המדינה. הדוחות שפורסמו בפעם הראשונה בסיום תקופת המבקר הקודם, יוסף שפירא, מציגים לכאורה את תמונת הביקורת הפנימית של המשרד. 

כתבנו על כך בתחקיר מבקר המדינה ואפילו פרגנו. אך לאחר הפרסום הפנו את תשומת ליבנו לכך שמדובר רק בסיכום קצר של הדוחות, למרות שהעובדה הזו לא מצוינת בשום מקום באתר. 

ביקשנו הבהרה ממשרד המבקר ושאלנו אם בעתיד יפרסם דוחות מלאים. מהמשרד נמסר כי: "מדובר בתקציר שערך המשרד, אשר משקף את עיקרי דוח הביקורת הפנימי (2018). אכן, ראוי לציין כי זהו תקציר והנושא יתוקן. באשר לפרסום הדוחות הבאים, הנושא יבחן."

דוחות ביקורת מלאים עשויים להצביע על אחראים ישירים, דוגמאות מוחשיות להתנהלות שדורשת תיקון ועוד. מי שעורך את הדוח המלא לתקציר, במיוחד אם זה הגוף המבוקר עצמו – עלול להשמיט את אותם חלקים מביכים.

ובכל זאת, יש לציין לחיוב את משרד המבקר שמפרסם לפחות תקציר דוחות ביקורת פנימיים, מה שלא קורה בשאר משרדי הממשלה. למרות זאת, בשקיפות אמיתית מציינים גם מה לא מספרים לציבור (אפילו אם בצדק).

נמשיך לעקוב. 

האם מערכת השקיפות של המשטרה מתעדכנת רק לאחר פניות "שקוף" בנושא?

מערכת משטרתית המשקיפה לציבור נתונים אודות פשיעה באזור מגוריהם ובכבישים, הפסיקה להתעדכן באופן שוטף במהלך 2019. בחודשים האחרונים  טעינת הנתונים למערכת התבצעה רק בסמיכות לפניות "שקוף" בנושא

| ניר בן-צבי |

לפני כחצי שנה, בעקבות טיפ שהגיע למערכת "שקוף", פניתי למשטרת ישראל בניסיון לברר מדוע הפסיקה מערכת השקיפות של המשטרה להתעדכן באופן שוטף אחת לרבעון, כפי שקרה באופן תקין עד אז.

שקיפות היא דרך מצוינת להגברת האמון הציבור במוסדות המדינה. המלצה ברוח זו קיבלה המשטרה מחברת הייעוץ האסטרטגי "ראנד" עוד בשנת 2014 – ובעקבותיה הושקה ב-2015 המערכת שחושפת לציבור נתונים אודות עבירות פליליות, תאונות ופניות למשטרה. המערכת מאפשרת לשלוף נתונים על עיר או כביש מסוימים, ולקבל תמונת מצב (כללית ביותר, יש לומר) על רמת הפשיעה והטיפול בה בתקופת הזמן הנבחרת.

חלוקת עבירות פליליות בנהריה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 – מתוך מערכת השקיפות המשטרתית

בנקודת הזמן בה התבצעה הפנייה הראשונה (יולי 2019), לא הועלו למערכת נתוני פשיעה של שנת 2019 בכלל: כלומר, לא התבצע עדכון עבור שני הרבעונים הראשונים של השנה. חלק נוסף במערכת, הכולל מעט נתונים דמוגרפיים אודות השוטרים והשוטרות, לא עודכן מאז 2017.

זמן קצר לאחר מכן קיבלתי טלפון מדוברות המשטרה, שם הסבירו כי הם מייחסים חשיבות גבוהה למערכת השקיפות, הוסיפו כי רק קשיים טכניים חריגים עיכבו את העדכון – והבטיחו כי הנתונים החסרים יופיעו בהקדם. ואכן בתוך כמה ימים עודכנה המערכת במלואה – והנושא לא התגבש לכדי כתבה.

חודש נובמבר הגיע, ובעקבות פנייה נוספת של קורא נכנסתי לבדוק שוב את מצב מערכת השקיפות. להפתעתי, נתוני הרבעון השלישי של השנה לא הופיעו בה, זאת למרות שחלף כחודש וחצי מתום הרבעון (בעבר עודכנה המערכת ימים ספורים לאחר סוף כל רבעון).

פניתי שוב לדוברות המשטרה – וגם הפעם, לא חלפו כמה ימים וכבר הופיעו במערכת נתוני הפשיעה העדכניים. האם זה אך מקרי שהעדכונים האחרונים התבצעו בסמיכות לפניות שלנו?

תאונות דרכים באשדוד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 – מתוך מערכת השקיפות המשטרתית

 אמנם חלפו ימים ספורים מאז הסתיים הרבעון האחרון של 2019, אך המערכת טרם עודכנה עם המידע אודות הרבעון הרביעי של השנה החולפת.

פניתי שוב למשטרה בניסיון להבין את הנוהל שמבטיח את עדכון המערכת, ובבקשה לקבל נתונים על השימוש שעושים אזרחים במערכת. במשטרת ישראל בחרו שלא להעביר תגובה.

ייצוג הנשים צפוי להישאר נמוך גם בכנסת הבאה

על פי הרשימות המסתמנות והסקרים הנוכחיים, מספר הנשים בכנסת ה-23 צפוי להישאר נמוך במיוחד: נשים מהוות כ-51% מכלל האוכלוסייה בישראל, בעוד ייצוגן בכנסת עומד על פחות מרבע מכלל הנציגים

| רון אשרוב |

בכנסת ה-20 כיהנו בו-זמנית 35 נשים, והיוו כ-29.2% מכלל חברי הכנסת.
בבחירות של אפריל 2019 מספר חברות הכנסת ירד ל-30.
בבחירות ספטמבר (הכנסת ה-22), רק 28 נשים נבחרו לכנסת (23.3%).

על סמך הסקרים ולפי הרשימות המסתמנות, נראה כי מגמה זו צפויה להימשך גם לאחר הבחירות השלישיות: התרשים שבתמונה מראה את התפלגות הכנסת ה־23 הצפויה לפי רשימה ומגדר, בהתבסס על הרשימות הנוכחיות וכפי שעולה מסקר חדשות 12 מה-2 בינואר.

התרשים מציג עבור כל מפלגה את כמות המושבים לה זכתה בבחירות האחרונות (עמודה שמאלית) לעומת כמות המושבים הצפויה בבחירות הקרובות (עמודה ימנית), לפי פילוח מגדרי.

התרשים נעשה בהנחה שהרשימות נשארות זהות לאלו שבבחירות הקודמות, בהתחשב בפיצולים הצפויים בבחירות הקרובות – התנועה הירוקה (ברשות סתיו שפיר) מהמחנה הדמוקרטי, והימין החדש מהימין המאוחד.

שינויים מהכנסת ה־22

סך הכל, נראה שכ־28 חברות כנסת יכהנו גם בכנסת הקרובה, אך יש מספר נקודות שכדאי לשים לב אליהן:

  • מפלגת הימין החדש היא היחידה שצפויה לכלול יותר נשים מאשר בכנסת היוצאת. גם הערכה זו לוקה בחסר מכיוון שהרשימות צפויות עוד להשתנות, וכנראה שלא לטובת רוני ססובר ושולי מועלם. אלו עלולת לפנות את מקומן למתמודדים מהבית היהודי, האיחוד הלאומי או עצמה יהודית, שכולן מציבות גברים בשני המקומות הראשונים.
  • על פי הסקרים האחרונים, גוש השמאל־מרכז צפוי לאבד שתי חברות כנסת – סתיו שפיר ורויטל סויד. כשלוקחים בחשבון שכחול לבן מגדילה את כוחה בשני גברים, עולה שגוש השמאל־מרכז יורד מכמעט 30% נשים ל־26%.
  • שלוש המפלגות שהתאפיינו עד כה באחוזים נמוכים של נשים – אחת משמונה בישראל ביתנו, ואפס מהדהד מתוך 16 חברי הכנסת של הרשימות החרדיות – משמרות את אי־השוויון.

השוואה עולמית עגומה

מרצ – שפל היסטורי

  • על סמך הסקרים והרשימה המסתמנת, תמר זנדברג תהיה חברת הכנסת היחידה מתוך ארבעת חברי הכנסת של המחנה הדמוקרטי, כלומר 25% בלבד.
  • הפעם היחידה שמרצ (על איחודיה השונים) הכילה פחות נשים (ביחס לגודלה) הייתה בכנסת ה־16 בתחילת שנות האלפיים, כשזהבה גלאון הייתה חברת הכנסת היחידה מתוך שישה.
  • התרשים הבא מראה את אחוזי הנשים ברשימות שהכילו את מרצ בכנסות השונות מאז תחילת שנות ה־2000.

נתוני ועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-21 נחשפים: מי טרח להגיע ומי המשיך להיעדר?

בדיקת "שקוף" מגלה כמה פעמים התכנסו הוועדות, ומי היו הח"כים שהגיעו בהתמדה לישיבות המעטות: אבי דיכטר, גדעון סער, קטי שטרית וטל רוסו. ומי היה שיאן ההיעדרויות? יאיר לפיד. הפירוט המלא

 

| עידן בנימין |

הכנסת ה-21 הייתה קצרה להחריד. בסך הכל, היא הספיקה לכהן רק כחודש וחצי עד שחלק מהח"כים החליטו לפזרה, וזאת מבלי שהספיקה לעשות הרבה – אפילו הוועדות שתפקידן לפקח על עבודת הממשלה לא כונסו – כמו הוועדה לביקורת המדינה, ועדת הכלכלה, ועדת החינוך, ועדת הפנים ועוד. 

עם זאת, ישנן שתי ועדות מרכזיות שדווקא כן הוקמו: ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. בזמן שעבודת הח"כים בוועדת הכספים גלויה לכל, ועדת החוץ והביטחון היא ועדה חשאית, שבה רוב הפרוטוקולים נשמרים חסויים. 

יאיר לפיד – תמונה: אתר הכנסת

כדי בכל זאת לדעת מי הגיע, בשנים האחרונות אנו מגישים בקשת חופש מידע, ועל סמך הנתונים בודקים את נוכחות הח"כים בוועדה. 

בכנסת ה-21 עבודתה של ועדת חו"ב הייתה דלה במיוחד, וגם וועדות המשנה שלה (הוועדה מורכבת ממליאה וועדות משנה) כמעט ולא התכנסו: כך לדוגמא, הוועדה העוסקת בתקציב הביטחון התכנסה שלוש פעמים בלבד, ועדת משנה לתקציב השירותים החשאיים התכנסה פעמיים, והוועדה למדיניות חוץ נפגשה לישיבה אחת בלבד. 

קשה לתת אמירה משמעותית על נוכחות הח"כים בוועדה שהתכנסה פעם אחת או פעמיים, ולכן נתמקד בוועדות היותר פעילות: מליאת הוועדה, וועדת המשנה למודיעין.

לפיד והשכל נעדרו, טל רוסו התגלה כמצטיין

מליאת ועדת החוץ והביטחון התכנסה תשע פעמים, וועדת המשנה למודיעין התכנסה ל-13 ישיבות. 

מהנתונים שהגיעו לידי "שקוף", ניתן ללמוד כי מלבד אבי דיכטר (הליכוד) שכיהן כיו"ר הוועדה והגיע לכל מפגשיה, הגיעו לרוב הישיבות גם ח"כ לשעבר טל רוסו (העבודה), גדעון סער (הליכוד) וקטי שטרית (הליכוד). 

בתחתית הרשימה עם הגעה לפגישה אחת בלבד, נמצאים שרן השכל (הליכוד), יואב בן צור (ש"ס) ויאיר לפיד (כחול לבן). במקרה של לפיד לא מדובר בעניין ייחודי לכנסת-21: כבר ב-2018 חשפנו כאן כי בניגוד להצהרותיו, לפיד נוהג להיעדר לעיתים תכופות מישיבות הוועדה. 

חשוב להדגיש כי בשונה מהעבר בו יכולנו לנתח מאות ישיבות ואף להצביע על דפוס התנהלות, הפעם המצב שונה: מדובר במספר מאד מצומצם של ישיבות, והיכולת להוציא מתוכם מסקנה חד משמעית הינה מוגבלת.

מרבית עבודתה של ועדת החוץ והביטחון מתקיימת באמצעות ועדות המשנה שלה, שרובן לא קמו, ואלה שכן – כמעט ולא כונסו. הוועדה שהייתה הכי פעילה היא ועדת המשנה למודיעין, בה התקיימו כ-13 ישיבות. 

מהנתונים ניתן ללמוד כי לצד היו"ר דיכטר, גם כל שאר החברים הקפידו להגיע, כולל יואב בן צור שהגיע לכל הישיבות, וכמוהם גם בוגי יעלון (כחול לבן) ויואב קיש (הליכוד). ומי בתחתית הרשימה? שוב ח"כ לפיד, שמתוך 13 ישיבות הגיע רק לשלוש.

בנוסף, גבי אשכנזי (כחול לבן) הגיע ל-6 ישיבות למרות שלא היה חבר בוועדה, ויולי אדלשטיין (הליכוד) הגיע לשמונה ישיבות מתוקף זכותו כיו"ר הכנסת (בגרף מופיעים רק חברי הוועדה).

מלשכתו של לפיד לא התקבלה תגובה.

מלשכתו של בן צור נמסר: "בוועדת המשנה המצומצמת שהיא החשובה ביותר לעדכון במצב הביטחוני והמודיעני מקפיד ח"כ בן צור להשתתף בכל הישיבות".

מלשכתה של השכל נמסר: "מעבר לתאריך שצוייו סיפקנו לאנשי "שקוף" לפחות עוד שני תאריכים נוספים בהם השתתפתי בדיוני ועדת חוץ וביטחון. חבל ש"שקוף" ממהרים לפרסם כתבה לא נכונה לפני שניתנה לי ההזדמנות לבדוק את הנתונים המדויקים מול הגורמים הרלוונטיים בכנסת".

למען הבהירות, נציין כי לשכתה ביקשה שבוע לבדוק את הנתונים, מאחר ולטענתם לא יהיו השבוע בכנסת. שני התאריכים שהעבירה נוגעים לנוכחותה של השכל בוועדות משנה אחרות של ועדת החוץ והביטחון, ולא במליאה: נוכחות אחת בוועדה למוכנות ובט"ש בה התקיימו 3 ישיבות והשכל נכחה בישיבה אחת מתוכן, ותאריך נוסף בוועדה אחרת אשר לא הופיע ברשומות שבדינו. נפרסם את תגובתה המלאה של השכל לאחר שתשלים את הבדיקה.

ראש מועצת גבעת זאב, יוסי אברהמי, קבע שאסור לצלם את ישיבות המועצה. למה? ככה

ראש מועצת גבעת זאב, יוסי אברהמי, העביר החלטה כי אסור לצלם את ישיבות המועצה. בינתיים, הפרוטוקולים לא נאמנים למה שהתרחש שם בפועל, והתושבים לא יכולים לדעת מה באמת התרחש בישיבות. הגיעה השעה שהמחוקק או בית המשפט יכריעו בנושא

| עידן בנימין |

"אני מעלה להצבעה את איסור צילום ישיבות המועצה" – כך פתח יוסי אברהמי את ישיבת מועצת גבעת זאב האחרונה. ההחלטה התקבלה והמצלמה כובתה. אברהמי העלה את העניין להצבעה לאחר תביעה של האופוזיציה לאפשר צילום של הישיבות. בנוסף, הציג אברהמי חוות דעת משפטית, הקובעת כי זכותו לאסור צילום של הישיבות אם ירצה, וזה אכן מה שקרה.

משפטים שמופיעים בפרוטוקול אך לא בהקלטה

בחודש שעבר, ביקש אחד מחברי מועצת גבעת זאב, אמיר רחמני, לצלם את הישיבה. ראש המועצה, יוסי אברהמי, פתח את הישיבה ואז החל ויכוח בינו לבין רחמני, על צילום הישיבה. מאחר ולא יכלו להגיע להסכמה, אברהמי הפסיק  את הישיבה לאחר שלוש דקות בלבד. בהקלטה לא רשמית שהגיעה לידי "שקוף", ניתן ללמוד על מה שהתרחש בישיבה. מהפרוטוקול – לא בדיוק.

הפרוטוקול מהישיבה המדוברת מציג את רוח הדברים שנאמרו, אך אלו לא נאמנים למקור: לדוגמא, אברהמי כינה את חבר המועצה אמיר רחמני כמה פעמים 'בריון' במהלך הישיבה, מה שלא מופיע כלל בפרוטוקול. בנוסף, בפרוטוקול אף נכתב שאמיר רחמני אמר שחוות הדעת המשפטית "לא מעניינת אותנו", מה שלא נאמר בפועל על פי ההקלטה. 

בנוסף, בפרוטוקול נכתב כי חגי חיות, היועץ המשפטי של העירייה, אמר את המשפט: "כפי שראש המועצה אמר, ד"ר יחיאל וינרוט, היועמ"ש הוציא חוות דעת, שלא מתירה את ההסרטה בהתאם לסירוב ראש הראשות, אשר מוקנית לו הסמכות לנהל את הישיבה, למיטב ידיעתי חוות דעת זו נשלחה אליכם".

בהקלטה, לה האזנו מספר פעמים, לא מופיע המשפט הזה שנאמר כביכול על ידי היועץ המשפטי חיות. 

פרוטקול הישיבה:

 

אברהם בלדי, חבר המועצה, מספר שמדובר בבעיה מוכרת. "הפרוטוקולים של המועצה אינם משקפים פעמים רבות את הדיונים שנערכו ואת הדברים שנאמרו. לא פעם אנו חשים כי 'יד נעלמה' מצטטת באופן שגוי או מכוון את דברינו, ובמקביל אמירות שונות של ראש המועצה עוברות 'הלבנה' מסתורית באופן מחמיא מאוד."

הוא מוסיף: "יש רק פתרון אחד: צילום של ישיבות המועצה, שימנע את בזבוז המשאבים הכרוך במעבר על שעות של הקלטות וסילוף המציאות כהוויתה". 

על השאלה מדוע ההתעקשות לצלם את הישיבות, השיב בלדי: "על בשרנו למדנו כי 'אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר' ואין תחליף לשקיפות אמיתית ופומביות של הישיבות לטובת התושבים".

חוות דעת משפטית – ראש המועצה יכול להחליט שלא לצלם אותה

חוות הדעת המשפטית מטעם ראש המועצה, עליה נסמך אברהמי, קובעת כי מה שנקבע בחוק היא רק החובה לתעד את הישיבות על ידי פרוטוקול, ואין חובה לצלם או להקליט. מצד שני, אין בחוות הדעת הסבר גם מדוע לא לעשות זאת. 

 

מדן ועד אילת – סוגיית פומביות הישיבות נותרה לפרשנות רחבה 

בפקודת העיריות, נכתב כי על ישיבות המועצה להיות פומביות. מה זה פומביות? שאלה מצויינת, שלכל אחד יש עליה תשובה אחרת. לפני כשנתיים, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת קבע שלכלל התושבים אסור להיכנס לישיבות לאחר שהפריעו כמה פעמים – אך הישיבה צולמה ושודרה בשידור חי. 

מנגד, בקריית אתא מקליטים את הישיבות, שבקושי שומעים, אך אסור לצלם אותן, ונתקלנו גם במקרה שאדם שניסה לצלם הוצא מהחדר. 

בגבעת זאב, כאמור, אסור לצלם ואין הקלטות רשמיות של הישיבה. 

החוק לא ברור ולכן המציאות שופעת פרשנויות ומניפולציות.

אזמ"ע: אם הפרוטוקולים לא משקפים את המציאות, אין הקלטות ואין צילום רשמי, איך ניתן לדעת מי היה בחדר ומה באמת קרה? לעיתים, ההתנהלות של מה מתרחש בחדר חשובה לא פחות ממה שנאמר לפרוטוקול. (לדוגמא, התנהלותו של סגן השר לשעבר, ירון מזוז, בישיבת מועצת העיר קריית ביאליק – בה הסתובב בחדר והפריע למהלך הישיבה):

בנוסף, אם חלילה תתגלה פרשת שחיתות ברשות והמשטרה תחפש את תהליך קבלת ההחלטות במועצה, היא תתקשה להבין מה באמת קרה שם – ומי אמר מה. יתרה מכך, התושבים עצמם לא יכולים לדעת מה באמת קרה בישיבה ואיך החליטו על מה שנוגע לחיי היום-יום שלהם. 

מעש"י: הכנסת, כשתתעורר, חייבת לעשות סדר בכל הנוגע לפומביות דיוני המועצה וניהול פרוטוקולים באופן שישקף נאמנה את המציאות. 

פנינו למועצת גבעת זאת בשאלות על מהימנות הפרוטוקולים ומדוע הם מסרבים לצילום הישיבות, אך אלו סירבו להגיב.   

מזה שנה שאין כנסת והממשלה ברובה משותקת. מי מרוויח מכך?

טייקונים, סרבני חיסונים, רבני ערים ושורפי פסולת חקלאית: יש שורה של אנשים וגופים שיש להם אינטרס שלא תהיה ממשלה –  אף פעם. סרקנו תזכירי חוק תקועים, תקנות שנשארו על המדף וחפרנו בעוד כמה מקומות כדי לגלות: מי מרוויח מחוסר התפקוד? רשימה חלקית בהחלט

| תומר אביטל |

רה"מ בנימין נתניהו וח"כ חיים כץ

למה? כי כל עוד לא מורכבת קואליציה, הוועדה שאמורה לדון בבקשות חסינות בעצם לא קיימת, וכשבקשת חסינות עומדת בעינה – לא ניתן להעמידם למשפט. לכן, יש לשניים – שהגישו בקשת חסינות – אינטרס שהכנסת לא תתפקד.

אין כנסת = אין משפט ואין מאסר באופק. 

סרסורים ולקוחות זנות

למה? החוק לאיסור צריכת זנות דווקא עבר וייכנס לתוקף ביולי 2020, אלא שכדי לאכוף אותו צריך לאשר תקנות בממשלה ובכנסת ולהקצות תקציב לנושא. בשביל זה צריך קואליציה וממשלה מתפקדת.

אין כנסת = סרסורים ולקוחות זנות ממשיכים בשלהם ללא הפרעה.

יצרניות המשקאות הגדולות, בהן קוקה קולה 

למה? כיום יש פטור מפיקדון על בקבוקי משקה של 1.5 ליטר. בג"צ  חייב את השר להגנת הסביבה זאב אלקין לנמק עד יוני 2020 מדוע אינו פונה לוועדת הכלכלה שאמורה להכריע בנושא.

אין כנסת = אין ועדת כלכלה, ואלקין לא יכול לקדם את התקנות הדרושות. כולנו נמשיך לטבוע בבקבוקי פלסטיק המזהמים את הסביבה.

סוחרים במינים של חיות בר וצמחיית בר הנתונים בסכנת הכחדה

למה? ישראל חתומה על האמנה להגנת המגוון הביולוגי, באמצעות איסור על העברה בין-לאומית למטרות מסחריות במינים המצויים בסכנת הכחדה. באוגוסט 2019 התקיימה הוועידה הבינלאומית בנושא בה התקבלו החלטות לגבי שינויים ברשימות המינים המוגנים במסגרת האמנה. בין החיות שנכנסו לרשימה – מיני ג'ירפות, שלל יונקים כמו לוטרה אסיאתית, עופות כמו פסיון, וזוחלים כמו צב יבשה הודי. 

אלא שכדי לעדכן את האמנה שתגן על החיות והצמחים, יש צורך דחוף לאשר חוק עם פרטי האמנה.

אין כנסת = החוק תקוע, וסוחרים חסרי מוסר ממשיכים לסחור בחיות והמינים המוגנים.

לוטרת ענק

שרי ממשלת ישראל

למה? שוב ושוב ממונים שרים כדי לייצר עבור רה"מ שקט תעשייתי. עמית סגל חשף נתון מדהים: "יותר ממחצית משרי הממשלה הנוכחית זכו בתפקידם במהלך 2019". כל זאת מבלי שמינויים אושר בכלל בכנסת (כי אין לממשלה רוב) והם כלל לא נהנים מאמון הציבור. מי הם? שר הביטחון נפתלי בנט, שר המשפטים אמיר אוחנה, שרת הבינוי יפעת שאשא ביטון, שר חוץ ישראל כץ ורבים אחרים. 

לא רק זאת – משום שיש פגרה, והוועדות הפרלמנטאריות פוזרו, אין עליהם כמעט פיקוח. ואם זה לא מספיק, חברי הכנסת בתקופה כזו בקושי מגישים שאילתות, והמליאה כמעט ולא מתכנסת.

אין כנסת = שרים מתמנים לא לפי אמון הציבור, אלא לפי האמון של נתניהו בהם – והם לא נותנים דין וחשבון כמעט לאיש. שלא לדבר על חברי הכנסת עצמם – שנהנים מלו"ז מרווח מאין כמותו אך שכר ותנאים מלאים.

ממשלת ישראל האחרונה שהצטלמה – חצי ממנה התחלפה

סרבני חיסונים

למה? הכנסת כבר אישרה בשלב ראשון חוק לטיפול בסרבני חיסונים בתמיכה מקיפה של 115 ח"כים. החוק קבע, למשל, שמשרד הבריאות ינהל מעקב אחרי ילדים שלא חוסנו, ויאפשר הרחקת ילדים לא מחוסנים ממוסדות חינוך בעת חשש להתפרצות מחלה. 

אין כנסת = החוק תקוע ובריאות הציבור מופקרת.

טרוריסטים

למה? השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הגיש תקנות שיאפשרו דיווח למשטרה באשר למי מחזיק ברכוש של ארגון טרור מוכרז, ויקדמו פעילות משטרתית להשגת והחרמת רכוש טרור – ובכך לצמצמו.

אין כנסת = התקנות תקועות. 

אגודות עות'מניות כמו ההסתדרות

למה? שלל ארגונים מוסדרים בחוק ארעי מימי הטורקים, הפועלים ללא שקיפות ועם מתן דיווח חלקי. במהלך 2019 משרד המשפטים סוף סוף  פרסם תזכיר חוק בנושא שאמור לכפות עליהם שקיפות.

אין כנסת = החוק תקוע. האגודות ממשיכות לפעול ולנהל תקציבים אדירים בסתר כאילו הם במאה ה-19.

שורפי פסולת חקלאית

למה? המשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם תקנות למניעת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר משריפת פסולת חקלאית.

אין כנסת = החוק שמגדיר זיהום אוויר חמור, וכולל שורת צעדים למניעתו – מחכה לימים בהם המליאה תחזור להתכנס.

זיהום נחל אשלים (צילום: רועי טלבי)

זיהום נחל אשלים (צילום: רועי טלבי)

טייקונים, מבטחים ומשווקים הנפקות של ניירות ערך

למה? שר האוצר מצא כי יש לחזק את החוק לצמצום הריכוזיות במשק. חוק שיזם ביקש להגדיר את אותם אנשים שמשווקים ניירות ערך – כגופים פיננסיים. החוק יחייב טייקונים להיפרד מהם, ויבצר את ההפרדה בין בעלות על גופים פיננסיים משמעותיים לבעלות על תאגידים ריאליים משמעותיים, ובכך יגביר התחרות במשק.

אין כנסת = החוק תקוע. טייקונים ימשיכו להחזיק בעלויות צולבות, התחרות נפגעת וכולנו משלמים יותר.

בעלי מספרי מוניות

למה? כי שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' כבר הביע נכונות לאפשר למתחרה הגדולה של המוניות – אובר – לפעול בארץ. אך כל עוד אין קואליציה, אי אפשר לקדם מהלך שכזה.

אין כנסת = נמשיך לשלם סכומי כסף מופרזים למוניות, שמתגלגלים לרוב לבעלי המספרים, ולא לנהגים. 

רכב אוטונומי ניסויי של חברת אובר

חברת התעופה אל על

למה? חברת אל על מספקת שירותי אבטחה לכלל החברות הישראליות, ובעבר חשפנו כיצד היא מקבלת סכומי עתק מהמדינה. ההסכם עם החברה פג בסוף שנת 2019, ובמשרד האוצר מעוניינים להפחית את הסכום. הבעיה היא שטרם קמה ממשלה שתוכל להאריך אותו ולחתום, אם בכלל, על הסכם חדש. בינתיים, ממשלת המעבר נדרשה להעריך באופן זמני את ההסכם הקיים, עד שתוקם ממשלה קבועה. המשמעות למשלם המיסים: כ-250 מיליון שקל לרבעון.

אין ממשלה קבועה = המשך  קיומו של הסכם בזבזני עם חברת אל על מהכיס של כולנו. 

יבואני קוסמטיקה וטואלטיקה

למה? לאחרונה פרסם משרד הבריאות טיוטת תקנות חדשה לרפורמת התמרוקים, שמטרתה להקל את הרגולציה על היבואנים הלא-רשמיים ("מקבילים") ולהגביר את התחרות בשוק. כשהרפורמה תיכנס לתוקף, הנפגעים המרכזיים ממנה יהיו היבואנים הרשמיים של מוצרי הקוסמטיקה והטואלטיקה, שייאלצו להתמודד לראשונה עם תחרות סביב מוצרים כמו משחת שיניים 'קולגייט', וכך להוריד מחירים. 

כל עוד אין כנסת מתפקדת = ועדות לא מתכנסות, וכך גם הוועדה שתפקידה לדון ברפורמה. היבואנים הגדולים ממשיכים להרוויח ואנחנו ממשיכים לשלם מחירים מופרזים.

מוכרים ומשווקים של ספקי גז טבעי

למה? משרד האנרגיה גיבש תקנות להיערכות לשעת חירום, שיחייבו את ספקי הגז הטבעי והמשווקים להגיש דיווח חצי שנתי על כמויות הגז הטבעי שנמכרו או שווקו, ועל הכנסותיהם ממכירות או משיווק הגז. חוק נוסף ביקש לעדכן את בדיקות הבטיחות במתקן גז טבעי לצריכה. החוקים – תקועים.

אין כנסת = חברות הגז הטבעי נהנות, והביטחון והכיס של כולנו נפגעים.

**

עוד באותו נושא:

רבני ערים

למה? המשרד לשירותי דת מעוניין לאפשר לרב עיר שמועד פרישתו חל בתקופה שמיום פיזור כנסת ועד כינון ממשלה חדשה, להמשיך לכהן לחצי שנה נוספת – לאחר כינונה של ממשלה חדשה. זה צ'ופר רציני. לפי דוח מבקר המדינה, רבני עיר רבים נעדרים וטסים לחו"ל לתקופות ארוכות מבלי לדווח וללא שום סנקציה.

אם התזכיר הזה כן יעבור = גם הרבנים הוותיקים יוכלו להמשיך לטייל בעולם בשעה שכהונתם מוארכת, והשכר Hמשיך לזרום.

 

מטרחנות לשבת לטיעון בבג"ץ

| עידן בנימין |

"זו כנראה אחת הכתבות הטרחניות ביותר שכתבנו". כך סיכמנו, תומר ואני, את הכתבה המגה טרחנית שפרסמנו באוגוסט, לפני הבחירות לכנסת ה-22. לפחות כך חשבנו אז. הטרחנות המדוברת ההיא דנה בכיתוב שמופיע בפתק של מפלגת הליכוד: "מחל – בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה". 

כתבנו שם שהפתק של מפלגת הליכוד (בו נכתב "בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה) מטעה, מכיוון שבקלפי בוחרים רק מפלגה ולא ראש ממשלה, וטענו כי שינויים בדמוקרטיה עושים בצעדים קטנים, חלקם סימבוליים בלבד, כדוגמת הפתק. 

בנימין נתניהו משתמש בפתק כטיעון לגיטימי למועמדותו

וזה אכן מה שקרה: באוקטובר, לאחר הבחירות, כשחשש נתניהו שבליכוד מעוניינים להחליף אותו כמועמד לראשות הממשלה, שלף את הפתק מהמעטפה וכתב בחשבון הטוויטר שלו: ""למעלה ממיליון איש הצביעו עבורי באופן ישיר לראשות הממשלה, בפתק מחל שעליו כתוב: הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה".

אבי הלוי מציג את טיעון הפתק בבג"ץ

ביום שלישי האחרון, במסגרת הדיון בבג"ץ בשאלה האם נתניהו יוכל להקים את הממשלה הבאה, שלף עורך הדין של הליכוד, אבי הלוי, את אותו פתק מפורסם.

כחלק מקו ההגנה, הלוי טען שהציבור הוא שבוחר. ולמרות שאין בחירה ישירה לראשות הממשלה, על פתק הליכוד נכתב "בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, זה מה שהציבור רוצה". כך הוא טען. עוד הוסיף, כי לבדיקתו הליכוד היא גם המפלגה היחידה שעושה זאת (מה שאגב נכון, בדקנו).

השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות בכנסת ה-21 וה-22, הזכיר לו שאין לדבר הזה שום תוקף. 

העובדה שנתניהו כבר השתמש בטיעון הזה כנגד החלפתו בראשות הליכוד, ושהשבוע עו"ד הלוי בחר להוסיף אותו לקו ההגנה מול ההרכב הכי בכיר של בג"ץ מעידה שלא בסתם טרחנות עסקינן – אלא בניסיון ליצור שינוי מהותי בתפיסה הדמוקרטית של הציבור הישראלי.

על ההבדל בין 'אהבתי' (Like) לשיתוף (share) – היכן עובר קו האחריות שלנו בלשון הרע? מפרגנים למשרד המשפטים, שהחל לפרסם את מאגר התייצבויות היועמ"ש

גלית ויואל שאול שיתפו פוסט בפייסבוק בו רואים את המקומון – 'רמת גן גבעתיים' – מושלך לפח. במקום אחר, הם לחצו לייק על פוסט בו נראה כלב משתין על המקומון. המקומון לא נשאר חייב, ותבע אותם בגין לשון הרע. לכאורה – סכסוך אזרחי. אלא שהיועמ"ש, אביחי מנדלבליט, החליט להגיש חוות דעת בנושא: הוא קבע כי פעולת 'אהבתי' (לייק) אינה לשון הרע, אך פעולת השיתוף כן. בית המשפט אימץ את דעתו של היועמ"ש, והטיל חובת פיצוי של 5,000 שקלים על גלית ויואל.

זו רק דוגמא אחת ממאגר שהחל לפרסם לאחרונה משרד המשפטים על התייצבות היועמ"ש בבתי המשפט בהליכים חיצוניים.

איך זה עובד?

במקרים בהם מזהה היועמ"ש כי המדינה או הציבור יושפעו מהליכים שבין אדם לחברו – אז גם אם המדינה איננה צד בנושא – יש לו סמכות ייחודית להתייצב ולהשמיע דעתו בהליך המשפטי. 

ומה חדש? מעכשיו מפרסם משרד המשפטים את התייצבויותיו של מנדלבליט באופן שקוף, לעיתים גם לצד ההחלטה שהתקבלה לבסוף בבית המשפט.

השקיפות הזו מאפשרת לכל אחד לגשת לחומר הגלם וללמוד ממקור ראשון מה עמדת המדינה בהליכים שעשויים להשפיע על כולנו, הליכים שלעיתים נקרא עליהם בהמשך בתקשורת.

דוגמא נוספת: בשנת 2017 הגיש אזרח בשם נועם זיצמן תביעה ייצוגית כנגד ידיעות אחרונות לאחר שנחשפו תמלילי נתניהו מוזס (תיק 2000). זיצמן טען כי ידיעות אחרונות רימו את הציבור, כאילו האינטרס הציבורי לנגד עיניהם בזמן שפעלו למען האינטרס האישי של בעל העיתון (נוני מוזס). היועץ המשפטי לממשלה ביקש לדחות את הדיון מאחר ובאותה העת התנהלה חקירת משטרה בנושא. בית המשפט קיבל את עמדת היועץ, הדיון נדחה וטרם התקיים.

במאגר תמצאו (נכון לפרסום הכתבה) עוד 100 הליכים שונים שפורסמו מינואר 2017.

 אנחנו שמחים לפרגן למשרד המשפטים על הצעד שמגביר שקיפות, ובינתיים – היזהרו משיתופים בפייסבוק.

שמעתם על צעדי שקיפות חדשים במשרדי הממשלה? ספרו לנו ונשמח לפרגן.

קישור למאגר המלא. 

עתרנו לחשוף את הפוסטים שהממשלה דרשה שיימחקו – השופט הציע מתווה ביניים

הממשלה מסירה אלפי פוסטים מהרשתות החברתיות מדי שנה. עתרנו בשקוף לבית המשפט בבקשה לחשוף את הפוסטים המוסרים – בכפוף לצנזורה. בית המשפט ביקש מהצדדים להגיע לפשרה, והמאבק ממשיך 

| תומר אביטל |

הממשלה הובילה למחיקת 27 אלף פוסטים מפייסבוק, טוויטר וגוגל במהלך השנים 2017-2018. הדיאלוג עם החברות האלו מתנהל במחשכים, באפס פיקוח ציבורי. לאזרח אין יכולת לדעת מהם הפרסומים שהוסרו, מדוע הוסרו, ומהם הפוסטים שמחיקתם  לא אושרה. כשביקשנו מהממשלה אשתקד את פרטי הפוסטים – סורבנו. אז חברנו לעו"ד יונתן קלינגר, המתמחה בתחום המידע, ויחד עתרנו לבית המשפט בדרישה לחשוף את הפרטים. 

ביקשנו לקבל את התוכן שהוסר, בכפוף לצנזורה – על מנת לוודא שהממשלה משתמשת בכוחה למען ביטחון המדינה, ולא כדי להשתיק ביקורת.

מתווה לחשיפה חלקית

מה קרה בדיון? קודם כל, השופט הסכים איתנו כי הנושא ראוי לדיון ציבורי ולפיקוח. לאחר מכן, הוא עודד את שני הצדדים להגיע למתווה שיאפשר חשיפה חלקית של פוסטים שהוסרו, שלא קשורים לביטחון המדינה. 

במכתב התשובה לעתירה, ציין משרד המשפטים כי מתוך 27 אלף פוסטים, ישנן כ-200 פוסטים אזרחיים. השופט ביקש כי משרד המשפטים יוציא לנו דרישת אגרה בנושא. לפי משרד המשפטים, הזמן לאיתור המידע והפקת עיבוד ('פרפרזה') – הינו בין 15 ל-20 דקות לפוסט, ולכן סך הכל של כ-60 שעות עבודה. בימים הקרובים אנו אמורים לקבל הודעה ממשרד המשפטים לגבי העלות הסופית.

לגבי הפוסטים הביטחוניים: בעצת השופט נגיש בקרוב בקשת חופש מידע חדשה ומצומצמת, לאור הכמות האדירה של פוסטים שהוסרו מטיעונים הקשורים לביטחון המדינה. 

בנוסף, הכריע השופט שנקבל חזרה את האגרה ששילמנו לבית המשפט עבור העתירה.

Image may contain: text

לחצו על התמונה כדי לקרוא את העתירה

"בית המשפט נתן לנו הכוונה", מסר עו"ד קלינגר, "הוא הבהיר למדינה שאי אפשר להעלות טענות עלומות של בטחון המדינה וביקש שהם ישקלו מחדש. בהתאם, אנחנו נכין בקשת חופש מידע חדשה וממוקדת. עצוב לי שבית המשפט לא נתן למדינה עוד הכוונה בנוגע לאגרות המוגזמות שהמדינה מבקשת כדי לקבל מידע פשוט".

יונתן קלינגר

עו"ד יונתן קלינגר. קרדיט צילום: גלעד אילוז

חייבים פיקוח ציבורי

חשוב להדגיש, כי החלטנו להילחם בחזית זו בלית ברירה, לאחר שראינו כי אף אחד לא בודק את הממשלה ואת השימוש שלה בכוח.

פתרון מיטבי לפתרון בעיה זו יהיה ייסוד של גורם שלישי, למשל ועדה ציבורית, בראשות שופט בדימוס. או ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון בה חברים חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה. אותו גורם יהיה חשוף לתוכן המלא של הפוסטים אותם המדינה מבקשת להסיר – כדי להבטיח שאכן מדובר במחיקה לגיטימית, ולא בהשתקה של דברי ביקורת במסווה של ביטחון המדינה. 

עד שזה יקרה, שקיפות נוספת – דוגמת ביקורת עיתונאית – תעזור לוודא כי הממשלה לא עושה שימוש שרירותי ורחב מדי בכוחה במרחב הדיגיטלי.

לקבצים המלאים: