קרית אתא: ישיבת מועצה של 45 שניות 

בקרית אתא הצליחו לתקתק ישיבת מועצה ב-45 שניות, חריג אפילו בקנה המידה המקומי: בחודשים האחרונים מצאנו שהישיבה הארוכה ביותר ארכה כ-25 דקות בלבד, כאשר הדובר המרכזי (ולעיתים היחידי) הוא ראש העיר שמכהן משנת 1996 – יעקב פרץ 

באדיבות הליכוד

| עידן בנימין |

עוד לפני שתגיעו לסוף הפסקה השנייה בכתבה, ראש העיר של קרית אתא, מר יעקב פרץ, יוכל להתחיל ישיבת מועצה, למנות שני דירקטורים ולנעול את הישיבה. בלי שאלות, בלי תגובות, בלי להעלות נושא נוסף על סדר היום. מלבד אותה ישיבה מדוברת, מצאנו עוד כמה ישיבות קצרות בצורה חריגה. הישיבה האחרונה באוגוסט ארכה כ-10 דקות בלבד, ביולי כ-25 דקות, ביוני כ-22 דקות ובאפריל 16 דקות.

ישיבת מועצת העיר מאי 2019

  

עברנו על הפרוטוקולים של הישיבות הללו, ולמרות שיש רשימה מכובדת של נוכחים, לרוב רק חבר מועצה אחד מדבר: ראש העיר פרץ, שמכהן כמעט ברצף משנת 1996.

איך קורה שישיבות המועצה קצרות כל כך? האם בעיר בת 60 אלף תושבים אין סוגיות לדון בהם?

פנינו לכמה חברי מועצה כדי לשאול, והתשובות לפניכם:

סגנית ראש העיר,עו"ד שטרניק עדנה, סיפרה לנו כי "אנחנו דנים על מה שיש ולא מושכים זמן שלא לצורך. רה"ע שואל אם למישהו יש מה להגיד. בד"כ אף אחד לא מבקש". כששאלנו אותה איך יכול להיות שלאף אחד מחברי המועצה אין מה לומר, השיבה: "אני יכולה לומר בשם הקואליציה. האופוזיציה זה עניין שלה. בשם הקואליציה יש לנו ישיבות תדריך לפני על הנושאים של הישיבה".

חבר המועצה, ציון אסולין, מסר כי "הישיבות הן ישיבות ענייניות. מביאים לסדר דברים עניינים. אם יש נושאים שכולם מסכימים איתם, מביאים את זה לסדר היום ומאשרים פה אחד. מי שרוצה – מדבר". 

מטעם האופוזיציה, חברת המועצה הילה רובין-שלם, סיפרה לנו שהיא באופן אישי מגישה לא מעט הצעות לסדר היום. "רה"ע מסרב לעלות אותם בטענות שונות", אמרה לנו. ואכן באחת הישיבות רובין שאלה את רה"ע פרץ מדוע השאילתות שלה אינן עולות לסדר היום. פרץ ענה לה: "שאילתות צריך לדעת להגיש". 

באותה ישיבה סיפרה רובין לרה"ע כי שלחה את השאילתות שלה לבחינה של משרד הפנים ושם נאמר לה שההגשה שלה תקינה. לטענת רובין-שלם, לשכת ראש העיר לא אומרת לה מה לקוי בשאילתות שלה – רק שהן אינן תקינות. כשנשאל ראש העיר בישיבה מה לא תקין בשאלות אמר לרובין-שלם: "אסביר לך במשרד" – מה שמעולם לא קרה.

שאילתא שהגישה חברת מועצת העיר – הילה רובין שלם

"אני לא עושה פוליטיקה"

בפרוטוקולים של הישיבות גילינו שראש העיר אומר בכל הזדמנות בה שמנסים לאתגר אותו כי "אנחנו לא פוליטיקאים" ו"עם הציבור אנחנו לא עושים פוליטיקה" לצד אמירות נוספות בסגנון. רטוריקה בעייתית זו מקשה, מין הסתם, על קיומו של שיח לגיטימי, כזה שישרת את התושבים, במועצת העיר. 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליכם)? 

ישיבות מועצת העיר קרית אתא עלולות להיות לא יותר מחותמת גומי. אולי ישיבה של 45 שניות או אפילו 10 דקות היא חוקית – אבל היא לא סבירה. המשמעות היא שאין מרחב לחברי המועצה להביע את דעתם, ואין דרך לציבור לפקח על עבודת חברי המועצה שמטרתם לשרת אותו. התנהלות שכזו פוגעת בדמוקרטיה המקומית של העיר: אם הכל נסגר לפני ישיבת המועצה או בחדרים הפנימיים ולאף אחד אין מה לומר – ישיבת המועצה היא אחיזת עיניים.

מה אפשר לעשות?

בדקו בעצמכם באתר העירייה שלכם את הפרוטוקולים של ישיבות המועצה. חבר מועצה מבריז, לא מבצע את תפקידו? הרימו אליו טלפון. אם תפנו לדוברות העירייה – הם ימסרו לכם אותו. כתבו על עבודתו הגרועה ופנו גם אלינו.

בנוגע לקרית אתא? הפנו את הכתבה לתושבי העיר, בקשו מהם לכתוב לנו מה הנושאים שמטרידים אותם, ואנחנו כבר נדאג להעביר זאת לראש העיר. 

מטעם עיריית קרית אתא לא נמסרה תגובה.

תחנת ניטור האוויר בקריית מוצקין עדיין מנותקת: שינו את השם, עכשיו מחפשים שקע לחבר אותה

ביולי האחרון חשפנו כאן כי בעיריית קריית מוצקין ניתקו מהחשמל תחנה לניטור אוויר, מחשש שזו תפגע בדירוג זיהום האוויר של העיר. מאז שינו במשרד להגנת הסביבה את שם התחנה לבקשת העירייה, אך היא עדיין מנותקת. הסיבה: המשרד להגנת הסביבה מחפש פתרון לחיבור לחשמל ותשלום החשבון

 

| עידן בנימין |

לפני למעלה מחודש חשפנו כאן ב"שקוף" רעיון מקורי של עיריית קריית מוצקין לשיפור דירוג זיהום האוויר בעיר: ניתוק תחנת הניטור, שתפקידה למדוד את זיהום האוויר, ממערכת החשמל. "לקחו אותנו ושמו אותנו העיר הכי מזוהמת בארץ מבחינת תחבורה, אז ניתקנו את התחנה מהחשמל. אתה לא יכול להתמודד עם טיפשות, אז ניתקנו" – כך נימק אז את הפעולה יוסי מרקוביץ, סגן ראש עיריית קריית מוצקין. 

אות החיים האחרון מהתחנה נשלח בפברואר 2019. בהודעה צדדית באתר המשרד להגנת הסביבה עדיין כתוב כי התחנה "נסגרה באופן זמני לביצוע שדרוג מבנה התחנה". 

פנינו למשרד להגנת הסביבה שם התחייבו לטפל בנושא, לפני שבועיים יצאנו לבדוק אם חיברו כבר את התחנה. באתר המשרד להגנת הסביבה ראינו כי שם התחנה שונה. משמה המקורי – "ד. עכו – ק. מוצקין" לשם חדש "ד. עכו – חיפה". ציפינו שהדבר ישביע את רצונה של עיריית קריית מוצקין, שכן מעתה הם יכולים להיות רגועים: זיהום האוויר כבר לא יהיה רשום על שמם. אך למרבה ההפתעה – התחנה עדיין לא מחוברת. 

שם התחנה שונה אך היא טרם חוברה

פנינו למשרד להגנת הסביבה לשאול על שינוי השם ועל החיבור לחשמל, ומשם נמסר לנו: "(המשרד) אכן שינה את שמה של התחנה כשם הציר התחבורתי. באשר לחיבור הקבע לחשמל, נבדקות מספר אפשרויות, והמשרד אף מפעיל יועץ חשמל חיצוני שמסייע לקדם את נושא חיבור החשמל וכן פועל מול חברת החשמל ליצירת מונה קבוע". 

התגובה המלאה של המשרד להגנת הסביבה

בחודש פברואר 2019 הופסקה פעילות התחנה לשם שדרוג והחלפת מבנה. בחודש מארס הודיעה למשרד עיריית קריית מוצקין שהיא מבקשת לפנות לאלתר את תחנת הניטור, בין היתר בשל העובדה ששמה היה "תחנת מוצקין", והדבר הטעה את הציבור לחשוב כי היא מייצגת את איכות האוויר במוצקין כולה – בעוד שהיא תחנה תחבורתית, המייצגת את איכות האוויר בכביש עכו-חיפה, שאינו באזור המגורים.

 מאז התחנה הייתה מנותקת. בימים אלה, המשרד להגנת הסביבה הגיע להבנה עם עיריית מוצקין כי אין מניעה לחבר את התחנה בחזרה ואכן שינה את שמה כשם הציר התחבורתי. באשר לחיבור הקבע לחשמל, נבדקות מספר אפשרויות, והמשרד אף מפעיל יועץ חשמל חיצוני שמסייע לקדם את נושא חיבור החשמל וכן פועל מול חברת החשמל ליצירת מונה קבוע. המשרד מעריך כי הנושא יוסדר בטווח הזמן הקרוב והתחנה תשוב לנטר את איכות האוויר כבעבר.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו)?

תושבי קריית מוצקין וקריית ביאליק השכנה שגרים בסמיכות לכביש 4 עשויים להיות חשופים לרמה גבוהה של זיהום אוויר שלא ידוע מה גובהו מאחר והתחנה מנותקת כבר שמונה חודשים, ביוזמת העירייה. 

במעגל הרחב, אנו עדים לדינמיקה מקוממת בין המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות. הפעולה של עיריית קריית מוצקין, שהחליטה לא לקבל את מרות המשרד להגנת הסביבה, נעשתה בחוסר תום לב ועל חשבון בריאות הציבור.

מה אפשר לעשות?

המשרד להגנת הסביבה מציב תחנות לניטור אוויר במקומות המועדים לזיהום אוויר גבוהה. אם אתם חוששים או מוטרדים מרמת זיהום האוויר באזורכם, בדקו באתר המשרד אם יש תחנה לניטור זיהום אוויר בקרבתכם. במידה ולא, פנו למשרד ובקשו תחנה לניטור אוויר. כפי שניתן ללמוד מהודעה של המשרד, לתושבי כפר סבא זה הצליח: "תחנה קבועה הוקמה במזרח כפר סבא ב-14/05/17 לאור תלונות התושבים על זיהום אוויר ומטרדי ריח", או "תחנת גבעתיים הפסיקה את פעילותה לאחר 15 שנות מדידה, בהם לא נרשם זיהום אוויר חריג השונה מתחנות ניטור אחרות בגוש דן". 

בכל הנוגע להורדת זיהום אוויר תחבורתי: במקום שאתם רואים זיהום אוויר תחבורתי אני (עידן) רואה אוטובוס חשמלי.

המדריך האמיתי לח"כ החדש – איך לשרת בעיקר את עצמך ולחמוק ממאסר?

הכנסת בתקווה תחזור בקרוב מפגרה אינסופית, ועשרות נבחרי ציבור יוכלו סוף סוף לעבוד. אלא שהמדריכים לחברי הכנסת החדשים מורכבים מקלישאות. אז הנה ריכוז מקיף של טיפים ברוח העידן הנוכחי – איך להשתמש בתקנון ובחוקים כדי לשרת בעיקר את עצמך ולחמוק ממאסר ומדין וחשבון?

| תומר אביטל |

ח"כ יקר, ברוך הבא למקום בו נחתכות ההחלטות! 

חרף הדעיכה במעמדה של הכנסת, אתם עדיין האנשים הכי חזקים במדינה. אם תשרדו את הבחירות הקרובות, אז ברגע שתורכב קואליציה תיוולדו מחדש.

כל אירוע – החל בבקשה לשנות את הכסא במליאה, וכלה בהצעה לשינוי מדיניות המס – יכול להכות גלים, לדבוק בכם עד סוף ימיכם, או לזכות אתכם במחיאות כפיים ברחוב. יושב הספסל האחורי ביותר יכול – בעיתוי נכון ובחבירה לאנשי המפתח הנכונים – לקדם את ההצעה המופרכת ביותר.

החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות חוקקו שורת חוקים חדשים שיעזרו לכם להתחמק מביקורת ציבורית. כיום זה יהיה פשע לחשוב על מה ישרת את עם ישראל  – במקום את עצמכם ומקרוביכם.

כן, מרכז העצבים החבוט של השלטון חווה תמורות משמעותיות למענכם בארבע השנים האחרונות כך שגם הוותיקים מביניכם עשויים למצוא במדריך הזה שימוש מועיל. הנה כל מה שחשוב לדעת אך לא יעזו ללמד אתכם בימי הכשרה בכנסת. בואו נתחיל.

הגעה לעבודה

העבודה שלכם מורכבת בעיקר מישיבה בוועדות הכנסת ובמליאה. שם תוכלו לחוקק, לפקח על עבודת הממשלה ולקיים דיון ציבורי בנושאים שעל סדר היום. אני יודע, משעמם. אבל אל דאגה!

הכנסת מתכנסת רק יומיים בשבוע (שני ורביעי). רק פראיירים מגיעים גם ביום שלישי. למה? כי יש הסכמה שבשתיקה בין האופוזיציה והקואליציה שלא מעלים חוקים שנויים במחלוקת באותו יום (השרים צריכים לעבוד במשרדים, אז נוח לכולם להתקזז). מעבר לכך, יעמדו לרשותכם 4 חודשי פגרה בשנה. 

מליאה

אם שני/רביעי לא מסתדרים – אין בעיה. נוהל הקיזוז יאפשר לכם להיעדר מדיונים תמורת היעדרות ח"כ מהאגף הנגדי. אל תדאגו – אין שקיפות על ההברזות, אז תעשו כמו כולם ותתקזזו עם כל מי שיכול. אם צריך אפילו תסחטו מהשרים טיסות יוקרתיות בתמורה לקיזוז. אבל הצורך בקיזוז קטן: עד סוף 2019 נותרו ימי מליאה בודדים, וגם ב-2020 תיאלצו להגיע לא יותר מ-100 ימים. 

לא מצאתם קיזוז? לא נורא; אין בעצם שום צורך להתכונן מראש למה שקורה במליאה.

חברי קואליציה? תקבלו ביום ב' דף עם ההחלטות של ועדת השרים לחקיקה בו ייכתב לכם בכל חוק וחוק מה צריך להצביע. בקדנציה החולפת עשרות ח"כים הצביעו נגד חוקים שהם עצמם הציעו. אתם באופוזיציה? אז בכלל אין שום משמעות להגעה למליאה – הרי תמיד תפסידו, והקואליציות של השנים האחרונות נהגו לחסל כמעט כל הצעה מהאופוזיציה – ללא קשר למהותה. אולי פעם בקדנציה תצליחו להשיג רוב בזמן שכמה חברי קואליציה נתקעו בשירותים.

הפתרון: אל תנסו לחוקק בכלל. תגידו שאתם מתרכזים ב"לפקח על הממשלה", ושאתם מגישים שלל שאילתות ישירות – הכנסת מסתירה אותן ואי אפשר יהיה לבדוק אתכם!

מליאה מלאה – נדיר יותר מלמצוא ארוחת בוקר שעולה פחות מ-50 שקל

ועדות

בגלל שאין מספיק ח"כים, תיאלצו לכהן כחברים ב-5-3 ועדות בו זמנית. אך אל דאגה, הישיבות לרוב דלילות, ומצליף הסיעה יסמס כדי שתגיעו בעיתוי מושלם לשניית ההצבעה. תגיחו, תרימו יד בהתאם למדיניות שנקבעה מראש ללא קשר לחילופי הדברים, ותוכלו לשוב לעניינכם. מייקל אורן למשל הגיע לפחות מ־7 ישיבות בחודש של עשרות ישיבות, ובהן שתק ב־58% מהדיונים כפי שמראים הפרוטוקולים. 

כלומר, אורן הגיע לשניות בודדות, הצביע, וברח למזנון החלבי (שיש בו אחלה מחירים, ולוביסטים שחשוב להתיידד איתם – נסביר בהמשך). אבל למה בכלל להיות חבר בוועדות? יאיר לפיד למשל היה חבר בוועדה אחת – חוץ וביטחון, וגם אליה בקושי הגיע. סנקציה? 35 מנדטים.

תנאי שירות

משלחות לחו"ל 

אחרי שמיציתם את הכנסת, תוכלו להצטרף למשלחות הפרלמנטריות המרובות לחוץ לארץ או לטיסות במימון מי שבא לכם. בקדנציה החולפת התעופפו חברי כנסת לא פחות מ-709 פעם במימון גורמים זרים. 284 מהטיסות חפפו את ימי המליאה המעטים – והצרצר צרצר. 

האם הטיסה חייבת לשרת את הציבור שבחר אותכם? חס ושלום! נכון, צריך לקבל את אישור ועדת האתיקה. אך לאחרונה היא אפילו אישרה לח"כים להתעופף לכנס חיות כיס באוסטרליה, שרוב הזמן לא קרה בו כלום, ועוד בשעה שבכנסת דנו בתקציב המדינה.

גם כשגילינו כשח"כים טסו עם לוביסטים לטיול מפנק בדנמרק ושיקרו לגבי הגורם הממן – לקח למשטרה 4 שנים עד שהחקירה החלה. אז אל תתביישו – תטיילו.

שכר

כ-44 אלף שקל בחודש (בזמן שלאיש, כאמור, אין מושג על מעשיכם ברוב הזמן) – וזה רק שכר התחלתי. למה התחלתי? כי הוא יעלה בערך ב-1000 שקל בשנה מבלי שתבקשו. איך? הוותיקים דאגו שנבחרי הציבור יקבלו תוספת אוטומטית מדי שנה דרך הצמדה המנוגדת להמלצות אנשי המקצוע שהכנסת עצמה מינתה. אז אל תשכחו לעזור להם כשהם יחזרו למשכן כלוביסטים או מאעכרים של חברה כלשהי – הם חטפו את האש, אתם תקבלו את התוספות.

בתחילת 2018 למשל, הח"כים העלו את שכר השרים ב-5,000 שקל בחודש, ובאפס דיון ציבורי. הדיון ארך שעה ורק בדיעבד הסתבר שהאישור גרר העלאות נוספות לגורמים אשר שכרם צמוד לשכר השרים  (ראשי רשויות בהווה ובעבר, בכירים במגזר הציבורי, פנסיונרים ועוד), וזה עולה לנו מעל ל-100 מיליון שקל בשנה. אבל מי יעצור אתכם? חכו שעתיים והסערה הציבורית תנדוד לאיזה פוסט מטומטם שאדם שאף אחד לא שמע כתב – אבל ממש קל לנגח אותו.

ת"ש יומיומי

  • לרשותכם 3 יועצים, ואפשרות לשכירת לשכה חיצונית. הכנסת בקושי מפקחת על הלשכות ותוכלו בקלות לשכור מקום עבודה בידיוני אצל חבריכם ברחבי הארץ.
  • הלאה. תקציב בזבוזים של כמעט 100 אלף שקל בשנה לשמירה על קשר הציבור. התקציב הוכפל בקומבינה מרשימה בקדנציה היוצאת.
  • תקבלו בנוסף 105 שקל אש"ל לכל יום שתגיעו לכנסת. אל דאגה – אף אחד לא יבדוק שבאמת נכנסתם למליאה או לוועדות חס וחלילה. אחמד טיבי למשל קיבל בקדנציה הקודמת כמעט את הסכום המקסימלי אף שהיה בתחתית דירוג המצביעים.

חשוב לציין: זה לא סוף פסוק. אם תרצו צ'ופרים נוספים – פשוט לכו על זה, אתם אלו שמאשרים לעצמכם את התנאים! נכון, יש ועדה מעצבנת בראשות שופט בדימוס שעליכם "להתייעץ" איתה. אבל בכנסת הקודמת דרסו אותה בקביעות, והחליטו בניגוד להמלצותיה. הקואליציה החליטה למשל שגופים זרים יוכלו לממן טיסות של יועצים שלכם, גם למשלחות אישיות ולא רשמיות. הקואליציה אפילו העבירה חוק שקיצר את מסגרת הזמן שיש לה לכתוב המלצות.  אז היו מקוריים, ובקשו בונוסים מגוונים 💪

עשו כסף מהצד בסחר בבורסה

חצי שנה תעמוד לרשותכם לחסל את עסקיכם הקודמים. אבל אל דאגה – תוכלו להמשיך להחזיק עד 5% ממניותיה של חברה עסקית. גם תוכלו לסחור חופשית ומבלי לדווח לאיש – אף שתגלו לעיתים במשרדי הממשלה ובוועדות החסויות תוכניות סודיות שעשויות להשפיע על ערכה.

כן, כן. אתם אשכרה יכולים ביד אחת להצביע לטובת רפורמה, וביד השנייה לקנות מניות של חברה שתושפע ממנה – באותו זמן. וזה חוקי לחלוטין. אפילו נתניהו סחר במניות בסתר בהיותו ראש אופוזיציה, אז מה, תצאו פראיירים?

למזלכם, ההשקעות שלכם – לא שקופות. כאשר ביקשתי מח"כים לחשוף אותן, רובם סירבו, והחוק לצידם. הקואליציה האחרונה וזו שלפניה סירבה לחסום פרצות שיאפשרו לכם להמשיך ולנהל עסקים, להריץ תיקי מניות, ולפעול בחוסר שקיפות. 

גם הצהרות ההון שתגישו יישארו במהלך הקדנציה באפילת הכספת של ועדת האתיקה או מבקר המדינה. כלומר, אם תיקחו כסף מהצד – אין לאיש דרך לגלות! מישהו יבקר אתכם או את המערכת? תייגו אותו כשמאלני בוגד או ימני משיחי ותרגמו את זה לתמיכה אלקטורלית. וין-וין!

תקציב בזבוזים סודי א'

יש פתגם עתיק שסבתא שלי נהגה לומר: "אם מציעים לכם כסף ציבורי שאפשר להעביר למקורבים בלי פיקוח – תיקחו!"

אז לפי חוק חדש, ח"כ שמתמודד בפריימריז יקבל עד 320 אלף שקל לניהול הקמפיין – כסף שלא מותנה בכך שינצח. כלומר, גם אם תפסידו הכסף ייכנס. חברכם למשכן, דוד אמסלם (הליכוד), דאג בחוק שההוצאות שלכם יישארו סודיות וללא פיקוח ציבורי. כלומר, זה הזמן לפברק קבלות של המספרה שלכם ולהעביר להם כסף ציבורי תמורת "שירותי קמפיין". אנחנו לא נדע לעולם.

תקציב בזבוזים סודי ב'

עדיין חוששים שיתפסו אתכם? הוציאו תשלומים למקורבים דרך תקציב המפלגה!

התקציב הזה שהקואליציה מגדילה שוב ושוב – שרוי באפילה. איש לא בודק לאן המיליונים הולכים. במקרה החמור ביותר, כשמבקר המדינה (היחיד שמקבל את דו"ח ההוצאות) לא מוצא את הקבלות, זה לא יהיה פלילי: כאשר נפתלי בנט לא הוציא אסמכתאות ל–9.6 מיליון שקל כיו"ר הבית היהודי – הוא קיבל קנס. אך אל דאגה, לרוב זו תהיה המפלגה שתשלם. כלומר – הציבור. אז לא להתבייש – לטשטש!

איך לקבל סיקור מפרגן?

אין שום הגבלה לכמות הצעות החוק שתגישו. לכן תירו "הצהרות" חוק לכל עבר. זה לא משנה אם הן יעברו או לא – הרי אם התקשורת השטחית תמצא בהצעה פוטנציאל לקליק-בייטיות, היא כבר תיתן לכם כותרת ותמונה.

ואל דאגה! אף אחד לא יבדוק הם החוק בסוף עבר (אף רק כ-5% מהצעות החוק המוגשות מאושרות בקדנציה, ואם אתם באופוזיציה אז בכלל הסיכוי צונח).

התקשורת מתעלמת מכם? קדמו את האינטרסים של חלק מהמו"לים עצמם! בדקו אילו עסקים נוספים הם מחזיקים – ותפרגנו. תילחמו בהצעות שיפגעו בהכנסות של התקשורת (כמו הגבלות על פרסום טבק או פרסום סמוי). המו"ל הוא אדם הוגן – ויפרגן בחזרה.

תתעוררו למציאות בו שאילתא, ולו המשנית ביותר, תזכה אתכם בכתבה מלטפת. הנה שלל דוגמאות

שמולי – זוכה לפרגון קבוע בידיעות (קראו על זה עוד בקישור למעלה)

ואיך לא להיכנס לכלא?

אל תפספסו את ההזדמנות, וסייעו למיקי זוהר, בצלאל סמוטריץ' ושות' לחוקק את חוק החסינות. זה יהפוך את הכנסת סופית לחוף מבטחים, וגם אם משהו יצוף – הוא ישוט לו לאיזו פינה אפלה ונשכחת. כך ידיהן הארוכות של המשטרה והפרקליטות לא יוכלו לגעת בכם!

הערת מערכת: אל תשכחו לבקש מרה"מ משהו בתמורה להצבעה בעד חוק החסינות. הוא מגה-לחיץ כרגע כי כבר הוגשו נגדו 3 כתבי אישום – אז תתנו את היד רק תמורת משהו. חשוב לא לצאת פראייר!

זכרו איך אורי אריאל טרפד ועדת חקירה לאסון הכרמל, ובאורח פלא מיליונים נזרקו מייד על ישיבות ההסדר.

עדיין תפסו אתכם? אל דאגה!

האם מדובר בעבירה מסוימת לפני שחוק החסינות עבר? זה הזמן לחוק שיחזיר את העבירה המטופשת הזו לארון ויבהיר שמדובר במעשה לגיטימי! אמנם כאשר כתבתי את הרעיון הזה בספר הבדיוני "המשכן", חשבתי שמדובר בתסריט מופרך. אבל מאז – זה הוכח שוב ושוב כאפשרי!

אמנון כהן מש"ס למשל, ניסה להעביר תיקון לחוק שהיה מגדיר מחדש עבירה של איש עסקים שלכאורה שיחד אותו. וממש ברגע זה, עם השבעת הכנסת ה-21, ח"כ יעקב טסלר מ"יהדות התורה" הגיש הצעת חוק לפיה רשאי שר וסגן שר "לקבל פניות מהציבור ולהורות על טיפול בהן בכפוף לכל דין או הוראת מינהל". החוק יכשיר בדיעבד את העבירות לכאורה של הבוס – יעקב ליצמן. סגן השר חשוד כי קיבל שוחד תמורת מניעת הסגרת פדופילית – נגדה עומדים 74 אישומים בגין אונס ותקיפה מינית – לאוסטרליה לאחר שהגישה לו "פניית ציבור". 

המשטרה כבר סיימה לחקור? הכל בסדר! דוד אמסלם גם חוקק עבורכם את חוק ההמלצות שאוסר על המשטרה להעביר המלצות לגבי ח"כים לפרקליטות, אלא אם יבקש זאת היועמ"ש. החוק מונע פרסום המלצות משטרה – ובכך דוחה ביקורת ציבורית ויאפשר לכם להמשיך לעבוד למען עצמכם בשקט. 

דוד אמסלם ודוד ביטן – האנשים שלכם במשכן

התיק נסגר אך אתם עדיין חוששים מזכות הציבור לדעת? אמסלם חשב על הכל! במקביל, הוא העביר לאחרונה חוק שדואג כי המשטרה לא תוכל לספר לציבור מדוע נסגר תיק חקירה. האם זה קרה מחוסר אשמה, חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או כל סיבה אחרת? כפי שקרה כבר עם ח"כל (חבר כנסת לשעבר) איתן כבל, המשטרה לא יכלה להסביר מדוע נסגר התיק. אנשים לא ינחשו (סיכון לתביעת דיבה), ותוכלו לעבור הלאה בשקט.

היום שאחרי

עזרו בעיקר ללוביסטים, ורק לאלו מהחברות הגדולות. הם מחוברים לראשי המשק ויעזרו לכם להשתלב בדירקטוריונים למקרה שתישארו בחוץ.

אל תשכחו גם להעניק צ'פחות פרלמנטריות על הדרך ולא לפתוח חזיתות מיותרות. כפי שבטח שמעתם, לא מעט מהח"כים לשעבר מתברגים ומתעשרים לאחר שנחטפו לחברות ענק כגון החברה לישראל וקבוצת לבנת (אלי גולדשמידט ואהוד אולמרט). דלת מסתובבת פופולארית אחרת תנתב אתכם לעסקי הלובי הרווחיים כמו אפי הושעיה ורפי אלול. עם זאת, כדי לכהן כשדלן עליכם יהיה להמתין שנת צינון.

אבל שוב, אל דאגה! זו תהיה אחלה שנה לכהן כלוביסט מול משרדי הממשלה. כן, כן – אין שום הסדרה ללובי מול הרשות המבצעת, רק מול המחוקקת.

לא קיבלתם הצעות מפתות ואתם מסרבים לחזור לשוק העבודה כאדם מן השורה? אל דאגה. עמותת הח"כלים (חברי כנסת לשעבר) תאמץ אתכם לחיקה. העמותה מפעילה במשכן חדר מרווח ומצויד היטב באביזרים משרדיים, עיתונים יומיים וכיבוד קל. פה ושם היא גם נלחמת למען תנאיכם. מלבד הטבות קיימות לאלו מביניכם שישובו לאזרחות, כמו מענק הסתגלות שמן, נסיעות חינם בתחבורה ציבורית, טלפון ועיתון.

ואולי, והלוואי, תצליחו להתעלות מעבר למנעמי התפקיד, ולהיכנע רק ללחצים מסוג אחד – של הציבור ששלח אתכם לשם. כדי לעשות זאת, צריך לשנות את המנגנון. לא אתכם – אלא את המנגנון שמעודד – כפי שראיתם לאורך הטקסט הזה – נבחרי ציבור לא לשרת את הציבור. הנה רשימת הצעות קונקרטית.

ואז, אחרי שתתקנו את המנגנון, המדריך הבא יוכל להתמקד בהיבטים שיישמעו לוותיקים מביניכם נועזים ואפילו תלושים: איך לשנות את המדינה, למשל.

בחירות 2019 מועד ב': עודה, ליברמן וליצמן הם ראשי המפלגה היחידים שחושפים את הונם

| תומר אביטל |

רגע לפני הבחירות, פנינו לכל ראשי המפלגות וביקשנו שיחשפו את הונם המלא, או חלקי – את הנכסים שלהם, המורכבים מאחזקות (תיקי מניות למשל) ונדל"ן בבעלותם. 

חשוב להדגיש שאין בעיה עם ח״כ עשיר. יש בעיה עם ח"כ מסתיר. לא מעניין אותנו כמה יש להם בעו"ש, אלא מהי מפת האינטרסים שלהם. מניות, נכסים, זכויות בניה, חובות וכדומה – כל אלה אינם בגדר רכילות, אלא מידע חיוני שחייב להיות נגיש לכל.

זכותנו לדעת את מפת האינטרסים המלאה של מי שמשפיע על החיים של כולנו באופן גורף.

עודה – הכי שקוף

ראש המפלגה היחיד שנענה לבקשת "שקוף" במלואה הוא יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, שהעביר הצעת הון מפורטת מהיום בו נכנס לכנסת. עודה מחזיק דירה בשכונת בכבאביר בחיפה, שרכש בספטמבר 2009 בכ-350 אלף שקל ושיפץ במאה אלף. הוא גר בשכירות במרכז הכרמל בחיפה.

איימן עודה. צילום: יוסי זמיר

 

כשהושבע ב-2015 היה במינוס 154,853 שקל לאחר שלקח הלוואה של 180 אלף שקל. מאז סגר את רוב ההלוואה, וכיום הוא במינוס 38 אלף ש״ח בחשבון הבנק. לעודה חסכונות בגובה של 10,000 שקל, והוא אינו מנהל חשבונות, ניירות ערך או פקדונות בחו"ל.

בנוסף, מחזיק עודה במיצובישי שעלתה 66 אלף שקל ונמצאת בשימוש הוריו. "אני פעיל חברתי מאז שאני בתיכון ולכך הקדשתי את חיי", מסר עודה. לדבריו, "אזרחי המדינה התרגלו למצב בו הנציגים שלהם בעלי הון וחברים של טייקונים. אני מבין מה זה להיות אבא לשלושה ילדים ולעשות הכל כדי שיהיה להם עתיד טוב יותר, בדיוק בגלל זה אני נלחם למען צדק חברתי לכולם – ערבים ויהודים כאחד".

ליצמן וליברמן – הצהירו על הונם, ללא מסמכים

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מחזיק בדירה בשכונת עזרת תורה בירושלים בשווי של כ-2 מיליון שקל, ודירה נוספת ברוממה בבעלות משפחתה של אשתו. ליצמן התעקש שמלבד זאת אין לו שום חיסכון, השקעה או הלוואה – אך הוא סירב להעביר את הצהרת הונו הרשמית.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, מחזיק לדבריו בנכס ביישוב נוקדים בשווי של כ-2.2 מיליון שקל עם משכנתא, וברכב בבעלותה של אשתו. בנוסף יש לו כ-430 אלף שקל בחשבונות, פקדונות וחסכונות. ליברמן סירב להעביר מסמך רשמי. גם נזכיר שבעבר הגיעו ראיות לידי הפרקליטות על פיהן ליברמן ניהל לכאורה רשת של חברות קש, דרכן מימנו אנשי עסקים מחו"ל את הוצאותיו הפרטיות והפוליטיות. תיק זה נסגר לאחר שליברמן הטריד עד, עד אחר נעלם, עד נוסף התאבד ועדת המפתח, אזרחית קפריסאית, חזרה בה מעדותה לאחר שהופעל עליה מכבש לחצים כבד מצד מעסיקה: חברת הייעוץ שלכאורה ניהלה בעבור ליברמן את נכסיו הלא מוצהרים. בחשבון הבנק של בתו, בת 21 דאז, נמצאו 7 מיליון שקל ממקור לא ידוע.

ומי נשאר באפלה?

רה"מ בנימין נתניהו מסרב באופן עקבי לחשוף את הונו, לא רק בפני הציבור, אפילו בפני ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה. 

ומה לגבי יו"ר "ימינה", שרת המשפטים לשעבר איילת שקד? גם היא סירבה לחשוף את הונה בפני הציבור,  ולו רק את נכסיה. כך גם העומדים בראשות "כחול לבן", חברי הכנסת בני גנץ ויאיר לפיד (אף שהאחרון חשף את הונו בעבר).

איילת שקד

ראש המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ, ועמיר פרץ שעומד בראשות "העבודה" הבטיחו להעביר הצהרה – אולם חרף פניות חוזרות ונשנות החליטו לבסוף להסתירה.

חשוב להדגיש: כולנו מושפעים מאלף ואחד אינטרסים אישיים. אבל בתור נבחר ציבור האינטרסים הכלכליים שלך חייבים להיות שקופים לכל. 

למה? כדי שנוודא שהם פועלים למען האינטרס הציבורי הרחב ולא עבור אינטרס צר . נבחרי הציבור שלנו אמונים על קבלת החלטות קריטיות עבור החיים של כולנו – הסדרת שוק השכירות, הפחתת עמלות הבנקים, למשל, וקידום שלל רפורמות. זכותנו לדעת האם הם מושפעים אישית מההחלטות שיקבלו, וחובתם לספר לנו. ועד שיהיה חוק בנושא- נקדם זאת בעצמנו.

הצהרות ההון כיום נעולות בכספת

נכון, נבחרי הציבור מגישים לכנסת הצהרות ההון – אך הן נותרות חסויות בכספת. למעשה אף אחד – גם לא יו"ר הכנסת – אינו יכול לעיין בהן. 

רק על פי "בקשתו או הסכמתו של הח"כ המצהיר" תיחשף ההצהרה. סמכות לחשיפה מוקנית רק לבית המשפט שיכול לדרוש את גילויה, אך לשם כך דרוש אקדח מעשן כמו חשד לפלילים, ובמקרה זה ההצהרה תשמש רק לבדיקת חשדות, וגם זאת בהנחה שהח"כ כתב בה דברי אמת. 

לכך יש להוסיף את העובדה שבכל זאת קיימת אפשרות להכנסה נוספת. התקנון, שעיצבו הח"כים עצמם, מאפשר להם להשקיע במניות, כמעט ללא הגבלה. אין מי שיוודא כי הם לא מקדמים מהלכים שיניבו להם תגמול או מטרפדים מהלכים שימנעו מהם כזה. 

כפי שראינו, הצ'ופר הזה שיחק תפקיד מרכזי בסיפור של ח"כ חיים כץ שהיה נמנע אילו הייתה שקיפות.

הפתרון המיטבי הוא, כאמור, לחשוף את האינטרסים הכלכליים בפני העין הציבורית. במידה ומדובר בקפיצה מחשבתית גדולה מדי, ניתן בשלב ראשוני להעביר את הצהרות ההון לקריאה בידי גוף נייטרלי כמו מבקר המדינה שיוכל לבקר ולשקלל את האינטרסים השונים ולהתריע בפני בציבור במקרה של ניגוד עניינים.

 

מה עושה ליברמן בווינה אחרי כל מערכת בחירות? אנחנו רוצים לבדוק

| מערכת שקוף |

אביגדור ליברמן הוא איש המפתח בבחירות 2019 מועד ב' – אלא שרגע אחריהן, הוא כנראה יסגור את הטלפון ויתעופף לסופ"ש מסתורי בווינה. בדיוק כפי שעשה שוב ושוב במערכות הבחירות האחרונות.

לציבור מותר וחשוב לדעת עם מי נפגש האיש שכנראה יקבע גם הפעם מי יהיה ראש הממשלה – או אם נלך לבחירות בפעם השלישית. זכותכם לדעת מה האינטרסים של איש הציבור הבכיר שמטלטל את המדינה פעם אחר פעם.

בעקבות הטיסה של ליברמן באפריל – הצענו כי בבחירות הבאות נבדוק בדיוק מה הוא עושה בטיסות הללו. לא תיארנו שבחירות נוספות יגיעו כה מהר. שיערנו שתחלוף קדנציה – וכי "שקוף" כבר תגדל מספיק בשביל לממן פעילות תחקירית יוצאת דופן כזו, כעניין שבשגרה.

אז למרות סבב ב' המפתיע, חשבנו כי שווה לנסות להיות שם, בווינה, עם ליברמן – ולנסות לתעד כל רגע! או בארץ – אם אכן יישאר.

להיות כנים: למעקב כזה בחו"ל נדרש תקציב פסיכי, בסביבות מאה אלף שקל (תלוי במספר הימים). זה כולל שכירת צוות מעקב מקצועי בישראל, והטסת צוות לווינה.

הסיכוי לגייס את הסכום בזמן קצר קלוש במיוחד. אבל זו הזדמנות מצוינת לקרוא לכם ולכן להצטרף ל"שקוף" בתמיכה חודשית קבועה – ולהפוך "מוציאים לאור" של כלי התקשורת היחיד שעובד רק למען הציבור.

אם לא נוכל לממן (הפעם) את המעקב אחר ליברמן – נבצע בימים שאחרי הבחירות מעקבים חלופיים אחר דמויות מפתח בתוך ישראל (בהתאם לתקציב שיתווסף בזכות חברים חדשים עד אז).

הבהרה: חשוב לנו שתצטרפו מתוך אמונה בכלל הפעילות של "שקוף", כהשקעה ארוכת טווח בעיתונות עצמאית חוקרת, ולא רק עבור המעקבים הללו.

נדגיש: בתמיכה הזו אתם מצטרפים כחברים בשקוף. אתם מחזקים עיתונות עצמאית שגדולה יותר משר מושחת כזה או אחר – והופכים למו"לים שיכווינו את הסיקור העתידי שלנו. בתקציב הציבורי תוכלו לראות לאן הולך כל שקל ומה עשינו השנה. בזכות הצטרפותך נוכל להמשיך להגדיל את הפעילות שלנו ללא קשר לליברמן.

מה יקרה אם בעקבות החשש ממעקב ליברמן יילך להתנדב בכלל בבית יתומים אוסטרי? מעולה. תמיד אמרנו ששקיפות מובילה לשינוי התנהגות חיובי של נבחרי ציבור.

כמו תמיד, תחום המעקבים הוא כזה שאין בו בטוחות – בהחלט ייתכן שהעוקבים יאבדו את היעד, או שכמו בחיים עצמם – לא יקרה שום דבר בעל ערך ציבורי. ועדיין – על נבחרי הציבור לדעת שעין הציבור פקוחה. גם בווינה.

לא מכירים את שקוף? קצת רקע

"שקוף" הוא עיתון דיגיטלי שעושה תחקירי עומק לצד פעילות אקטיביסטית המתקנת את הבעיות שמתגלות. כיצד זה מתאפשר? בזכות מימון שמגיע כולו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מאנשים פרטיים בסכומים קטנים (2,641 איש ואישה, נכון להבוקר, בתמיכה חודשית ממוצעת של כ-34 ש"ח).

אין פרסומות, אין בעלי הון, אין כסף מקרנות או מהממשלה. תקציב "שקוף" כיום הוא עלות השכר החודשית של יונית לוי – ועדיין הגענו להישגים אדירים.

התומכים הקבועים (בכל סכום חודשי, אפילו חמישה שקלים) – הם המו"לים והם אלה שמנווטים את נושאים התחקירים ואף קובעים תחומי סיקור.

המודל הזה מאפשר לנו לעשות עיתונות תחקירים מעמיקה, נקייה מאינטרסים מסחריים או פוליטיים – ולעבוד רק בשבילכם, הציבור הרחב.

האם אנו שמאלנים או ימנים? האם אפשר לקבל זיכוי במס? פה תמצאו תשובות לשאלות אלו ונוספות.

כבר מו"ל ורוצה להגדיל את התמיכה? תודה! ניתן לעשות זאת באמצעות הטופס באתר.

מה התובנות של שר בממשלת ישראל שפרסם את מספר הנייד שלו?

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' פרסם את מספר הטלפון שלו ומיד החל לקבל מבול של מאות פניות ביום. איך זה עובד? "אני עונה בנסיעות, בין לבין, ובחצות ונהנה מכל רגע". למה זה חשוב? "כשאתה מנהל מערכות גדולות קל לשכוח שאתה אמור לשרת אזרחים. חשוב לקבל כמה פעמים ביום תזכורת – שאתה אמור לשרת את הציבור". ראיון

| תומר אביטל |

בצעד אמיץ ולא שגרתי פרסם שר התחבורה החדש בצלאל סמוטריץ' (ימינה) את מספר הטלפון האישי שלו (0528903771). בחלוף חודשיים חשבנו שזה זמן טוב לשאול אותו איך השפיעה העובדה שהנייד שלו גלוי לכל על תפקודו. 

שלום בצלאל. למה בפרסמת את מספר הנייד שלך? 

"היה ארוע לא צפוי של הפגנות של יוצאי אתיופיה ולא רציתי שאנשים ייתקעו בדרך הביתה. קיבלתי באותו ערב עשרות פניות ודאגנו עד 2-3 בבוקר שכולם יגיעו הביתה. לא ציפיתי שזה יהפוך לדפוס קבוע של לשכת פניות הציבור".

כמה פנו עד כה ולכמה אתה חושב שהצלחת לענות?

"יש ימים של מאות פניות. חלקן ממוקדות וחלקן מלינות על בעיות מערכתיות. אני עונה לכולם ואני משקיע בזה שעתיים ביום. בניתי מנגנון אצלי שאני יודע למי אני מעביר מה – חלק לצוות, וחלק לאנשי המקצוע במשרד. אני לא יכול להגיד שזה לא לוקח זמן. אני עונה בנסיעות ובזמנים של בין לבין, ובלילה; אני מגיע הביתה בחצות ואז עונה עד אחת בבוקר. אני חוזר ל-95% מהפניות, ומאמין שגם אם לא אצליח לתפור בעיה בגלל תקציב או תשתיות או כי אני לא מסכים איתה – אדם שמח שאני חוזר אלי".

איך תוכל להתמודד עם כל כך הרבה פניות?

"אני חושב שזה נכון וחשוב – גם אם זה מוגזם. בהמשך אקים מרכז ניהול תחבורה ציבורית גדול עם מוקדים מאוישים שלנו עם נציגים של כל החברות המפעילות אצלנו, שיתפקד 24 שעות וייתן מענה לכל פניה. ואז אבקש שייפנו אלי רק במקרים שבעיה לא טופלה. התפקיד שלנו זה לעזור לאדם יגיע למקום שהוא צריך, ויש מצוקת אוטובוסים ומצוקת נהגים". סמוטריץ' הדגיש כי "יש אנשי מקצוע מצויינים שתחבורה אבל השכל לא נמצא רק אצלנו והפניות מהאזרחים בהחלט מאירות עיניים בהרבה מאוד דברים", ואמר שהוא "לא עוזר בפרוטקציות ולמי שלא מגיע. אבל לפעמים אנשים סובלים ובעבודה נכונה והסבת תשומת לב של פקיד, אפשר לשחרר חסמים. זה קרה בעשרות ומאות מקרים בחודש האחרון".

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ'

היו פניות שגרמו לך לשנות מדיניות? 

"למשל הרכבת בירושלים לנתב"ג – בגלל ויכוח עם המשטרה, אנו מוגבלים ל-400 איש בכל נסיעה. מי שהגיע אחרי ה-400 צריך לחכות. קיבלתי פניות, אז שינינו את הנוהל. אנשים כעת נכנסים פנימה למזגן ולקפטריה. גם טיפלתי בשינוי רמזורים, העלאת קורקינטים לרכבת בירושלים, טיפול במפגעים ועוד".

באמת שכל הכבוד. אבל לא עדיף שיועץ שלך יטפל בפניות מאשר שהזמן היקר שלך ילך לטיפול בבעיות ממוקדות?

"ברור ששר צריך לטפל בדברים מערכתיים, ואני משקיע את עיקר הזמן בלמידת סוגיות לעומק. אבל יש ערך ללמידה מלמטה וזה אפשרי במינון נכון. אני לא עונה להודעות טלפון. רק הודעות כתובות – זה יעיל וקל להעביר כך את הפניות למי שצריך".  עוד הוסיף: "אני הרי לומד את משרד התחבורה מלמעלה דרך המנכ"לית, והסמנכ"לים ואנשי המקצוע, ויש המון יתרון ללמוד גם מלמטה. אני לא מסוגל לעזוב הכל ולנסוע כל היום באוטובוסים ובמטוסים – אבל ככה אני שומע על בעיות, דרך תלונות חוזרות. אגב מרתק במשרד ואני נהנה ברמות שחבל על הזמן".

אתה חושב שכל השרים צריכים לנהוג כך?

"עצם העובדה ששר נגיש ועונה לפניות ציבור – זה צורב את זה באישיות ומרגיל אותי לזכור שבסוף אני משרת ציבור שנועד לשרת את הציבור. מאוד קל לשכוח כשאתה מנהל מערכות גדולות ופוגש אנשים חשובים – שאתה אמור לשרת אזרחים. אבל אתה לא משרת מכונה או תהליך – אלא אנשים. חשוב לקבל כמה פעמים ביום לזה תזכורת".

ההסתדרות הרפואית בישראל לא מדווחת על תרומות במשך שנים ובניגוד להנחיות. הר"י: "אלו חסויות"

כתבה שנייה בסדרה על ההסתדרות הרפואית בישראל: בארגון לא דיווחו מעולם למשרד הבריאות על התרומות שקיבלו, כולל מחברות התרופות. וגם: חשיפת ההכנסות וההוצאות של הארגון. ההוצאה הכי גדולה של הסתדרות הרופאים היא על ביטוח רפואי 

 

| עידן בנימין |

אתם בוחרים, אנחנו חוקרים: לפי החלטת המו"לים של "שקוף" (88% תמיכה בהצבעה שנערכה), נמשיך לכתוב בשבועות הקרובים על ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), מתוך כוונה להעמיק בסוד כוחה של האגודה העות'מאנית המייצגת חלק גדול מהרופאים בישראל ומשפיעה רבות על מערכת הבריאות שלנו.

חברות התרופות תורמות, הר"י לא מדווחת

בכתבה הראשונה על הר"י פרסמנו כי בשנת 2017 קיבל הארגון 2.8 מיליון שקל מחברות תרופות – מתוכם נתרמו כחצי מיליון שקל מחברת "פייזר" לבדה. חברת "נובו" תרמה 445 אלף שקל ו"אסטרה-זנקה" תרמה עוד 336 אלף שקל. 

לאחר פרסום הכתבה התעקשו בהר"י כי אנחנו טועים והם לא מקבלים תרומות, מה שעמד בסתירה לכתוב בדו"חות משרד הבריאות. הסיבה לטענות: הר"י אכן מקבלת תרומות, אבל הארגון פשוט לא תופס אותן ככאלה ועל כן לא מדווח עליהן. איך זה יכול להיות?

משרד הבריאות מפרסם שני סוגי דו"חות: האחד על פי דיווחי התורמים והאחר על פי דיווחי הנתרמים. הנתונים המתפרסמים בשני הדו"חות אמורים להיות זהים. לדוגמא, אם בהר"י מקבלים תרומה מחברת "טבע" הם חייבים בדיווח (שיופיע בדו"חות של הנתרמים) וכך גם טבע תהיה חייבת לדווח (יופיע ברשימת התורמים). אך בפועל המצב שונה.

את המידע שאספנו על התרומות להר"י בגובה 2.8 מיליון שקל בשנת 2017 קיבלנו מהדיווח של חברות התרופות, כאשר מצידה של הר"י לא דווח על קבלה של אפילו שקל אחד. בהר"י טוענים כי אלו אינן תרומות אלא "חסויות לאירועים". מה ההבדל? ככל הידוע לנו אין, אך בהר"י התעקשו שיש. כשפנינו למשרד הבריאות לשאול מה עמדתו בנושא נמסר כי "הנושא יבורר מול הר"י". 

התנהלות זאת אינה ייחודית לשנת 2017 ומשתקפת בכל הדו"חות מהשנה שהחלו להתפרסם בה (2011) – חברות התרופות מדווחות על תרומות והר"י לא.

הנתונים של הר"י 

נוסף לדיווחים החסרים למשרד הבריאות, הר"י אינה מפרסמת דו"חות כספיים. אמנם הארגון חוזר וטוען שכן, אולם למרות בקשות חוזרות ונשנות טרם קיבלנו העתק או קישור למסמכים. לעומת זאת, יש מצגת המפרטת את ההכנסות וההוצאות של הארגון, את חמשת מקבלי השכר הגבוה ופירוט של נכסי הנדל"ן המצויים ברשות הארגון. הבאנו לפניכם כמה עיקרים מהנתונים לשנת 2017, ובחלק מהסעיפים נעסוק ביתר פירוט נעסוק בכתבות ההמשך. 

עיקר ההכנסות – דמי חבר ובחינות רישוי 

רוב ההכנסות של הר"י מקורן בדמי החבר שמשלמים הרופאים החברים בארגון (68 מיליון שקל בשנת 2017). קרוב ל-1.4 מיליון שקל נוספים מגיעים מבעלות על בית האבות מעון הרופא ומעוד שיערוכי נדל"ן (חישוב תיאורטי של עליית שווי הנכסים). סכום נוסף של כ-3.4 מיליון שקל מגיע מבחינות רישוי – בחינות ההסמכה לרפואה עליו שהארגון אמון עליהן (ועוד נעסוק בכך בכתבות הבאות). 

כצפוי, ההכנסות מתרומות אינן מופיעות במצגת.

שליש מתקציב הארגון מוקדש לביטוח רפואי פרטי 

ההוצאה הגדולה ביותר של הר"י היא הביטוח הפרטי לחברים – 23.5 מיליון שקל. כל רופא חבר בהר"י זוכה לביטוח רפואי. מה בדיוק נכלל בביטוח? בהר"י סירבו לענות. באתר כתוב רק: "בהר"י מאמינים שלרופאים המטפלים בבריאותם של אחרים מגיע באופן טבעי את סל הביטוחים המקיף והמקצועי ביותר". 

מאחר שבשנת 2017 היו 25,715 חברים בהר"י נראה כי הפרמיה השנתית למבוטח עומדת על 911 שקל לכל רופא ורופאה.

130 איגודים מקבלים שירותים מהר"י

נכון לשנת 2018, 130 איגודים וחברות מקבלים שירותים מהארגון, ובכלל זה איגוד רופאי העיניים, איגוד רופאי המשפחה, איגוד הרדיולוגים וארגון הפתולוגים. 

את הרשימה המלאה והנוחה לחיפוש תוכלו למצוא כאן, והשקיפות בהחלט ראויה לשבח.

עלות שכר המזכ"לית: מעל מיליון שקל בשנה

פרט שלא תמיד יש לו חשיבות רבה, אבל בכל זאת מעניין רבים, הוא מה עלות השכר של מנכ"ל הארגון. יו"ר הר"י ציון חגי מבצע את התפקיד בהתנדבות, והמנכ"ל בפועל היא המזכ"לית, לאה ופנר, שממלאת גם את תפקיד היועצת המשפטית. 

על פי נתוני דו"ח "חמשת מקבלי השכר הגבוה", ופנר מקבלת שכר של קרוב ל-58 אלף שקל בחודש, וגם זוכה לשתי משכורות בונוס בשנה ולהחזר ביטוח רכב. לכך יש להוסיף את עלות ההעסקה (תוספת של כשליש לשכר). מכאן שעלות שכרה של ופנר עומד על יותר ממיליון שקל בשנה.

בשורה התחתונה

  • הר"י לא דיווחו על תרומות שקיבלו מחברות התרופות במשך שנים. 
  • הארגון משקיע כשליש מתקציבו בביטוח רפואי פרטי לחבריו.
  • עלות שכרה של מנהלת הארגון עומד על יותר ממיליון שקל בשנה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו): העובדה שההסתדרות הרפואית לא מדווחת על התרומות שהיא מקבלת עשוייה להעמיד אותה בניגוד עניינים מול חברות התרופות. מערכת התמריצים של הגוף שמייצג את הרופאים בישראל – וכפי שנלמד בכתבות הבאות גם שולט בהכשרות הרופאים – איננה שקופה והאינטרסים הכלכליים המניעים אותו נשארים נסתרים. 

מה אפשר לעשות? השקיפות של משרד הבריאות אינה מספקת. קובץ PDF שלא ניתן לדעת ממנו אם הרופא שרשם לנו השבוע תרופה שעלותה השנתית 100 אלף שקל קיבל כסף על ייעוץ לחברה המפתחת את התרופה – פשוט לא שווה הרבה.

openpaymentsdata.cms.gov – האתר בו תוכלו לראות אם חברת תרופות הזמינה את הרופא שלכם לא. צהריים

משרד הבריאות חייב להקים מערכת בו כל תרומה מדווחת, וגם לאכוף את הדיווח, בדיוק כמו שקיים בארה"ב: אתר ממשלתי בו תוכלו לדעת בפירוט רב אם הרופא שלכם (לפי שם) קיבל פחית קולה ועד תשלום של מיליון דולר לייעוץ. מוזמנים לצפות בקטע מ-2015 מתוך מערכון של ג'ון אוליבר על האתר:

תגובות

פנינו להר"י בשורה של שאלות. חלקן יכלו להבהיר ולהסביר נקודות מסויימות בכתבה. בהר"י לא ענו. מקווים שעד הכתבה הבאה נקבל תשובות.

רשימת השאלות שהפנינו להסתדרות הרפואית וטרם נענו

  1. טרם שלחתם קישור למקום בו הר"י מפרסמת את הדו"חות הכספיים. האם אפשר לקבל לפחות את הדוח הכספי לשנת 2017?
  2. יש לי מצגת של הכנסות והוצאות עם תקציב הר"י (מצ"ב) – אבל לא דו"ח כספי. אודה אם תוכלו לענות על שתי שאלות עליה:
    1. במצגת כתוב כי מספר האיגודים והחברות המקבלות שירותי הנה"ח מהר"י עומד על 130 ארגונים לשנת 2018 – האם ניתן לקבל רשימה של כל הארגונים האלו?
    2. בטבלת מקבלי השכר הגבוה – האם אלו הוצאות השכר או שכר הברוטו המשולם לעובד?
  3. בהמשך לשיחתנו בנוגע לתרומות/חסויות  שקיבלה הר"י מחברות תרופות לכנסים בחו"ל – האם תוכלו לפרסם את רשימת הרופאים שטסו?
  4. בעקבות שיחה קודמת, טרם כתבתם הסבר כיצד עובד מערך רישום התרופות בישראל לאחר שטענתם כי לרופא אין השפעה על מותג התרופה שיקבל החולה.
  5. בהר"י מוציאים מעל 23 מיליון שקל בשנה על ביטוח רפואי – האם זה ביטוח רפואי פרטי? תוכלו בבקשה לפרט מה מטרת הביטוח ומה הוא כולל?

לאחר פרסום הכתבה נמסרה מהר"י התגובה הבאה: "ההסתדרות הרפואית מפרסמת את התנהלותה הכספית באופן שקוף מזה מספר שנים באתר ההסתדרות הרפואית. עצם העובדה שעד היום תגובתה של ההסתדרות הרפואית לא פורסמה ב'כתבה' הקודמת ('שקוף' ב-15.7.2019) ואשר קודמה בפייסבוק בקמפיין ממומן, מעלה את החשש שגם כתבה זו והקידום שלה מקורם בגורמים בעלי אינטרס".
תגובתנו: בכתבה הקודמת, הראשונה בסיקור הצל, כמו בנוכחית – פנינו להר"י בשאלות ובקשת תגובה זמן רב לפני הפרסום. בשתי הכתבות, תגובת הר"י נשלחה רק לאחר הפרסום, ולא הכילה כמעט כל התייחסות עניינית לשאלות/טענות שהוצגו.
מה שמוזר הוא כי התייחסות שכזו הייתה משפרת את הכתבה ומועילה לשני הצדדים (ככה זה בדרך כלל כאשר מגיבים עניינית, אגב).
לדוגמא: בהר"י טענו בעקבות הכתבה הראשונה כי הם מפרסמים את דוחותיהם הכספיים – ולכן ביקשנו מהם שוב ושוב קישור לדו"ח הכספי של 2017 – כדי שנוכל לפרגן! הבקשה לא נענתה בשום שלב. בדיעבד הסתבר כי בהר"י מפרסמים באתר מצגת, שלא מצאנו בעצמנו, הכוללת דו"ח הכנסות-הוצאות. אמנם לא מדובר בדו"ח כספי אמיתי ומלא (שם חייבים למצוא מאזן של נכסים והתחייבויות, תזרים מזומנים, ביאורים – וביקורת וחתימה של רו"ח) – אך בכל זאת כל הכבוד להר"י אפילו על הפרסום הזה, שכן רוב האגודות העות'מאניות פועלות בחשיכה מוחלטת.
בנוגע לטענה על "קמפיין ממומן": הלוואי והיינו יכולים לקדם בתשלום כל אחת מהכתבות עליהן אנו עמלים רבות. זו אסטרטגיה מכוונת בה אנו משקיעים כ-3000 ש"ח בחודש (שכמובן חשופים בתקציב הציבורי שלנו – shakuf.press/budget) – בשביל להגדיל את ההשפעה והתמיכה בשקוף. לעצם העניין, על הכתבה הקודמת על הר"י הוצאנו 203.94 שקל לקידום בפייסבוק (כ-1:15 מהסכום שהושקע בקידום כתבות באותו החודש).

מירי רגב פרסמה יומן הכולל פירוט של יום בו עקבנו אחריה עם חוקר פרטי. מה ההבדלים?

| תומר אביטל |

1) השרה מירי רגב חויבה לפרסם סוף-סוף את יומנה לשנת 2018 לבקשת עמותת 'הצלחה'. בכך קורה מקרה נדיר בו ביצענו מעקב אחר שרה – ולאחר מכן פורסם יומן שמכיל את אותו יום!

2) ההבדלים בתמונות לפניכן: ביקור הסיר המסתורי – לא מופיע כלל. חלק מהפגישות שכן מופיעות – כלל לא התקיימו.

קטע מהיומן

המעקב

או צפו במעקב: 

רגב מסרה בתגובה: "אין כל סתירה בין לו״ז השרה המדווח לבין פרויקט המצלמה הנסתרת. השרה החלה את פגישות העבודה בשעה 12:00 בלשכה בת"א. הפגישה האחרונה התקצרה בעקבות דיון בקבינט שנכנס בהתראה קצרה והתקיים בשעה 18:00. בשל ההתראה הקצרה הדיון לא הוכנס ליומן. הפגישה שקיימה השרה בבוקר היא פגישה פרטית".

3) מעבר לכך שהיומן לא משקף את המציאות (ללשכה עמדו 8 חודשים (!) לתקן ולהתאימו למה שקרה בפועל), השקיפות בו עלובה: 350 פגישות הוסתרו תחת שם הקוד "פגישה פוליטית".  

כעיתונות פתרונות, נשתדל לשלב בזנב הכתבות אזמ"ע (איך זה משפיע עליך) ומצ"ל (מה צריך לתקן – כדי לבלום את הישנות התופעה):

אזמ"ע? רגב השקיעה שעות מרובות מדי שבוע בפוליטיקה (ולא בעשייה למען הציבור) – אסור שמספר כה עצום של פגישות פגישות שבוודאות משפיעות על תפקודה – יישארו במחשכים.

מצ"ל? הנה אמות המידה המצופות מנבחרי הציבור ששולטים במדינה: להשחיר אך ורק פגישות פרטיות או פגישות רגישות במיוחד. אינספור נבחרי ציבור בשלטון וברשויות המקומיות כבר חושפים יומנים מלאים ומאפשרים לציבור דין וחשבון אמיתי. אין סיבה להסתפק בפחות. כולכם מוזמנים להצטרף לסיירת השקיפות שתלחץ על הנבחרים בנושא – בקדנציה הקרובה.

למה משרד ראש הממשלה מסתיר את יומני ארי הרו וגיל שפר?

חשיפה: משרדי הממשלה משאירים בעלטה מידע שאזרחים ביקשו לקבל, בניגוד להנחיות הממשלתיות עצמן. בין השאלות שנותרו עלומות: מדוע עמותה להפצת שיעורי תורה מקבלת כסף מהמדינה, איך התנהל פסטיבל "כתר המזרח" ומה קרה בשריפה בבתי הזיקוק. שיאני הסתרת מידע: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד התרבות והספורט 

| תומר אביטל |

לפני כמה שנים סבלו תושבי עפולה ממטרד ריח. תושב שביקש לברר את המקור לריח הרע פנה ב-2016 למשרד להגנת הסביבה. אלא שבניגוד לחוק, עד היום מסרב המשרד לחשוף מידע בנושא. ולא רק בנושא הזה: המשרד דחה בקשה למידע על מכרזים בתחום פסולת מסוכנת, ומסמס בקשה אחרת לחשיפת תאריכי הפגישות של בכירים במשרד עם נציגי תאגידי המחזור.

מה שמיוחד בכל הבקשות האלה למידע שהגישו אזרחים ועיתונאים, הוא לא רק שנדחו במקור, אלא כי גם לאחר שהוגשה תלונה בגינן למשרד המשפטים – והוא מצא אותן מוצדקות והורה למשרד להגנת הסביבה להיענות להן – עדיין לא התקבלה תשובה בעניינן עד היום.

בתחקיר של "שקוף" אנו חושפים שורה של בקשות לשקיפות ממשלתית, שהאזרחים זכאים לה לפי חוק חופש המידע – ואף על פי כן הבקשות סורבו. כאמור, המקרים האלה חמורים במיוחד מאחר שהסירובים נותרו בעינם למרות הנחיה ישירה של משרד המשפטים.

המשרד להגנת הסביבה בניהולו של השר זאב אלקין, אומנם מוביל את רשימת סרבני חשיפת המידע, אך המצב בו השתפר ובשנים 2017 ו-2018 כבר לא הפר הנחיות ולא סווג כרשות מפרה.

אבל המשרד להגנ"ס איננו לבד – ומשרדים אחרים עדיין מסתירים מידע מהציבור, בניגוד לחוק.

מתי משרד ממשלתי הופך לרשות מפרה

מה הקריטריון לכניסה לרשימה של רשות מפרה?

כל אזרח ואזרחית זכאים להגיש בקשה לקבלת מידע מכל משרד ממשלתי או רשות ציבורית. אם הבקשה לא נענתה אפשר להגיש על כך תלונה. למי מגישים? ליחידה לחופש המידע במשרד המשפטים.

אם התלונה נמצאת מוצדקת, הרשות נדרשה להשיב לפונה. אם גם אחרי פניית היחידה לחופש המידע למנכ"ל המשרד הממשלתי בנושא המתלוננים מעולם לא קיבלו תשובה – הרשות תיחשב למפרה.

בקשה לשקיפות על פסטיבל "כתר המזרח" נדחתה

עמותת "שתילי זיתים", המארגנת שיעורים להפצת דברי תורה, מקבלת תמיכה של מאות אלפי שקלים ממשרד התרבות והספורט. אזרח מודאג ביקש לקבל את מסמכי התמיכה שהגישה העמותה ואת המסמכים הנלווים, באמונה שזכות הציבור לדעת מדוע מקבלת העמותה את כספו – וכמה ממנו.

אולם למרות הנחיה ברורה לענות לבקשה שהעביר משרד המשפטים למשרד התרבות והספורט, האמון על הנושא, המסמכים לא הועברו מעולם.

שרת התרבות מירי רגב

במשרד התרבות והספורט שללו גם בקשות לקבל נתונים על פסטיבל "כתר המזרח" ועל טקס לציון 50 שנה לשחרור יהודה ושומרון, הבקעה והגולן. היחידה לחופש המידע גערה בהם בתחילת 2018, אולם המידע עדיין טרם הועבר.

ואם זה לא מספיק, בקשה לקבל את הקוד ששימש לבניית אתר מגילת העצמאות לא נענתה. בסך הכל דחו במשרדה של השרה מירי רגב שמונה הנחיות של עמיתיהם במשרד המשפטים להעביר לציבור מידע. נדגיש שוב: אלו בקשות למידע שהממשלה עצמה הכירה בלגיטימציה שלהן.

מה הוחלט לגבי מיזמי הסעת המונים? אין לדעת

משרד התחבורה, שבראשו עמד שנים רבות השר ישראל כץ (וכיום בצלאל סמוטריץ'), התבקש לספק מידע על תוצריה של ועדת היגוי שהכינה תוכנית להקמת מערכות להסעת המונים בתחבורה ציבורית (החלטת ממשלה 2569). משרד המשפטים נזף בהם על ההתמהמהות בטיפול בבקשה כבר בדצמבר 2016, אך השתיקה נמשכה.

גם בקשה למידע על מכרז של המשרד בעניין תחנות בדיקה להקמת מכוני רישוי לא נענתה, אף שמשרד המשפטים מצא אותה מוצדקת עוד במאי 2018.

למרבה האירוניה, המשרד דחה גם בקשה לקבל רשימה של  בקשות למידע שהטיפול בהן טרם הסתיים. בקשה זו נמצאה מוצדקת ביוני 2018 – ולמרות זאת  משרד התחבורה התעלם ממנה.

יומני ארי הרו וגיל שפר מוסתרים בניגוד לחוק

ומה קורה במשרד של מקבל ההחלטות מספר אחת? משרד ראש הממשלה, בראשות בנימין נתניהו, מסרב לבקשת עמותת 'הצלחה' לחשוף את יומני הבכירים לשעבר ארי הרו וגיל שפר. משרד המשפטים הורה להיענות לבקשה עוד בינואר 2018 – אך ללא הועיל.

גם הרשות הארצית לכבאות והצלה, שבראשה עומד דדי שמחי, מעדיפה לשמור את הקלפים קרוב לחזה. הרשות התבקשה לענות על שאלות בנוגע לשריפה במתחם בתי הזיקוק ב-2017 וסירבה, בניגוד לחוק. משרד המשפטים הנחה את הרשות לפרסם את המידע ביוני 2018, אך הוא לא פורסם עד היום. 

המשרד שסירב לחשוף למי הוא עונה 

המשרד לשירותי דת גם הפר גם כמה וכמה הנחיות של היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים – לשחרר מידע ששייך לציבור.

במשרד, בראשות יצחק וקנין, הסתירו בין היתר את דו"ח התקשרויות המִנְהלת לזהות יהודית לשנת 2017. באופן אירוני, המשרד גם סירב להעלות לאתר חופש המידע תשובות שניתנו לאזרחים במסגרות בקשות למידע. 

אלא שבמשרד מסתמן שינוי כיוון. יום לאחר פנייתנו לתגובה הם העלו לרשת את הדו"חות חסרים. לגבי תשובות עבר, נמסר כי אי אפשר להעלותן, אולם כיום כלל התשובות מועלות לאתר חופש המידע.

למרבה הצער, אלו לא הגופים היחידים שמסתירים מידע בניגוד לחוק. הנה הרשימה המלאה.

היועץ המשפטי לממשלה גער במשרדים

כפי שאפשר להבין מהתאריכים המוזכרים בכתבה, בכל המקרים האלה עמדו לרשות המשרדים שנים שלמות לענות לבקשות המידע. 

במשרד המשפטים מסרו לנו כי לאחרונה הוציא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מכתבים למנכ"לי המשרדים העומדים בראש טבלת הרשויות המפרות. 

לדברי המשרד, "המכתבים קוראים למשרדים לקיים את ההנחיה לתיקון ליקויים של היחידה הממשלתית לחופש המידע, ומורים למשרדים להודיע למשנה ליועץ המשפטי כיצד בכוונתם לפעול בנושא".

היועמ"ש אביחי מנדלבליט

אזמ"ע ומצ"ל

כעיתונות מוכוונת פתרונות, נשתדל מעתה לשלב בזנב הכתבות של שני סעיפים מעשיים: אזמ"ע (איך זה משפיע עליכם) ומצ"ל (מה צריך לתקן):

אזמ"ע? אם תדרשו מידע שקשור לחיי היום-יום שלכם, מנתוני קרינה סלולרית בשכונה ועד ההוצאות של ראש העיר שלכם – יכול להיות שלא תיענו, בניגוד לחוק. נוסף על כך, ממשלה שאינה חייבת דין וחשבון לאזרחיה עלולה לשרת אותם בצורה לא מיטבית. שרים, פקידים ונבחרי ציבור שיודעים כי פעולותיהם שקופות לציבור יתפקדו טוב יותר. 

מצ"ל? מבקר המדינה מתח ביקורת על הרשויות המפרות אשתקד – ועליו להמשיך בכך. כולנו צריכים לגרום למשרדים האלו להתבייש. אך הפתרון איננו שיימינג מתמשך, אלא שינוי הכללים דרך חקיקה שתכלול, לדוגמא, סנקציות גד רשויות מפרות (כפי שהציעה בעבר ח"כ קרין אלהרר). נוסף על כך, יש להפוך את  היחידה לחופש מידע במשרד המשפטים – שהיא הגוף הממונה על השקיפות – לנציבות. פעולה כזו תהפוך את הממונים לעצמאיים ואת היחידה לגוף בעל שיניים, שיוכל להטיל בעצמו סנקציות על משרדי ממשלה סוררים. כיום הוא הוא יכול לכל היותר לנזוף בהם – גם נזיפות זה דבר חשוב, אבל מעשים עשויים להיות יעילים יותר.

תגובות

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מפרסם מידע סביבתי רב באופן יזום ושוטף במגוון ערוצים, ופועל כל העת כדי לשפר את השקיפות. אי העמידה בלוחות הזמנים נובעת מעלייה של עשרות אחוזים במספר הבקשות בשנים האחרונות, כמו גם במורכבותן, בעוד שהמשרד שרוי במחסור של כוח אדם – ולא משום סיבה אחרת. אין אנו שבעי רצון מלוחות הזמנים הללו, ועושים כל שביכולתנו כדי לשפרם. נבקש להדגיש כי הנתונים שבידיך נכונים לשנת 2016, ומאז המשרד סיפק מענה למרבית הבקשות. על-פי הנתונים שבידינו, ועל אף עומס הבקשות במשרד, אין אנו מסווגים כרשות מפירה בגין נתוני 2017 או 2018".

מרשות כבאות והצלה לישראל נמסר כי "הרשות זכתה השנה, ולא בפעם הראשונה, במקום הראשון – ומטפלת ב כ-10% (956 ויותר! מתוך 10,376) מסך כל הבקשות בישראל – לפי חוק חופש המידע! ויתרה מכך, אנו ניצבים במקום השני בעמידה בזמנים למתן מענה! (על פי הדו"ח השנתי בעניין חוק חופש המידע לשנת 2018, אשר הופץ ע"י היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים). לגופו של עניין, המקרה המדובר נכנס באותם מקרים חריגים שבהם לא ניתן להיענות לבקשה, ודאי לא במלואה וכלשונה, מאחר שהסוגיה כולה הייתה בחקירה פלילית וכעת נמצאת בדיון בפני ביהמ"ש. נבקש לדייק ולציין כי כב"ה לא סירבה להיענות (כלשונך), אלא שהיא נענתה לבקשה בהתאם למגבלות הקבועות בחוק חופש המידע. ההערה/ההנחיה של משרד המשפטים הייתה במהותה טכנית, לעניין משך הזמן עד להתייחסות, אולם ודאי לא הייתה "לפרסם את המידע", כפי שבטעות בוודאי ציינת".

ממשרד התחבורה נמסר כי "משרד התחבורה סיפק את כל הנדרש בהתאם לחוק חופש המידע".

שקד והימין המאוחד הבטיחו שקיפות בארגוני עובדים – אז מה?

רשימת "ימינה" בראשות איילת שקד פרסמה "אמנת עקרונות". משמח לראות כי הובטח בו "שקיפות בארגוני עובדים" (כלומר באגודות עות'מאניות). כל הכבוד. היינו עפים לסטרטוספרה, אבל מסתבר ששקד עצמה כבר הצביעה נגד חוקים דומים והתעכבה ביישום השקיפות – אף שהכוח היה בידיה. טרחנות בחירות

| תומר אביטל ועידן בנימין|

1) הציצו בתמונה למעלה. הסעיף הזה לקוח מהאמנה החדשה של סיעת "הימין המאוחד" לקראת הבחירות. אלא שאיילת שקד כבר כיהנה כ-50 חודשים כשרת המשפטים. היה לה את כל האמצעים לכפות שקיפות בארגוני עובדים אילו רצתה לקדם זאת כיותר מרק סיסמא. הצקנו לה על כך אינספור פעמים. 

2) ביולי 2015 עלה לוועדת השרים לחקיקה, בראשה עמדה שקד, חוק שביקש להחיל שקיפות על אגודות עות'מאניות (=ארגוני עובדים). שקד החליטה לא להחליט, והחוק נקבר.

3) בנובמבר 2016 חוק דומה עלה במליאה. מה השרה שקד עשתה? הצביעה נגד. כן, כן. 

חזרתי לפרוטוקולים ומצאתי כי שקד הודתה ש"בתכלית החוק יש הרבה היגיון, אבל משרד המשפטים עובד בימים האלה – הוא עובד כבר הרבה זמן – על גיבוש הצעת חוק ממשלתית מקיפה. לכן אנחנו מבקשים לחכות להצעת החוק הממשלתית".

4) ביולי 2017 שוב עלה חוק שדורש את מה ששקד עכשיו מבטיחה באמנה. הפעם היא נעדרה מהמליאה והחוק נפל שוב

5) בינואר 2018 קידמה עליזה לביא (יש עתיד) חוק (שאנחנו הצענו לה) לפיו אגודות עות'מאניות יחוייבו בתיקון סמלי: לציין על גבי הטפסים שלהם שהן אגודות עות'מאניות. קיווינו שההצעה תביך, ולו במעט, את האגודות הלא שקופות ותאיץ את השינוי הגדול יותר. 

גם במקרה זה, החוק לא קודם, כי שקד אמרה ללביא שהיא כבר מטפלת בזה.

6) שקד התעוררה בסוף הקדנציה, לאחר שהוכרז כבר על הקדמת הבחירות (הקודמות) וקידמה תקנות לשקיפות בארגוני עובדים. פירגנו לה כמובן – אך זה קרה כשכבר היה מאוחר מדי. התקנות עתה מוקפאות.

7)  ופתאום בימים אלו, אותו מהלך ששקד חיכתה 4 שנים ליישמו (אף שהיה בשליטתה לכל אורך הדרך) – מופיע ב… אמנת ערכי המפלגה בראשה היא עומדת.

חשוב להדגיש: אכן לוקח שנה-שנתיים לחוקק חוקים מורכבים. אבל במקרה הזה לא קרה כלום במשך ארבע שנים. עם רצון אמיתי – אפשר לחוקק אפילו מהר יותר. כך למשל את החוק לטיפול במסתננים שהיה חשוב לשקד – היא העבירה בשבוע.

8) שקיפות באגודות – זה גדול משקיפות רק בהסתדרות. כפי שכתב הלל גרשוני במגזין "ליברל", נפתלי בנט כשר חינוך לא נלחם בכלל בסיאוב בארגוני המורים, ושקד כשרת המשפטים שיתפה פעולה עם קרטל עורכי הדין. שקד ושאר חבריה למפלגה, אגב, גם לא נלחמו בקדנציה החולפת על סעיף "בוררות חובה" שמופיע גם הוא באמנה.

9) ואני בכלל לא מדבר על כך שבאמנה אין ולו מילה אחת על מיגור השחיתות. כן – הסעיף על האגודות העות'מאניות הוא היחיד שעוסק בשקיפות.

*

כעיתונות פתרונות, נשתדל לשלב בזנב הכתבות אזמ"ע (איך זה משפיע עליך) ומצ"ל (מה צריך לתקן – כדי לבלום את הישנות התופעה).

אזמ"ע? ארגוני עובדים לא שקופים נתפסו לא אחת מבזבזים את כספיכם על שטויות ושחיתויות.

מצ"ל? להתקין את התקנות. כולכם מוזמנים להצטרף לסיירת השקיפות שפועל מול שר המשפטים הנוכחי – אמיר אוחנה – בדרישה שיעלה את הסוגיה לסדר היום. כך, מיד אחרי שתורכב הממשלה הבאה – יהיה ניתן לסיים עם הסאגה הזו.