כך ייראה החודש הראשון שלי כראש הממשלה – תומר אביטל

לכבוד ראש השנה, צוות "שקוף" מפנטז על החודש הראשון בראשות ממשלת ישראל

| תומר אביטל, עורך ראשי של "שקוף", תל אביב |

אני מודה: לא פעם, כשישבתי בספסל האחורי בעת דיון בוועדה במשכן, חשבתי לעצמי: לעזאזל, ככה זה מתנהל?

אני יודע, העניינים הפוליטיים מורכבים יותר ממה שאפשר לדמיין. חברי הכנסת לא תמיד מחליטים בהתאם לתפיסת עולמם. רובם, רוב הזמן – בכלל מתפקדים כבובות. 

השאלה המרכזית, למדתי, היא מי מושך בחוטים. 

אצל חלק מושכים קבלני הקולות, לוביסטים ומקורבים. אחרים מקשיבים דווקא לאקטיביסטים, אנשי אקדמיה, ולמומחים. 

אני כבר בחרתי לא להצטרף להצגה, אלא להיות מאלו שמנסים לכתוב את התסריט שלה.

לא אשקר. זה מפרך ומסתכל. כדי לגרום להם להקשיב – צריך לעבוד ללא הרף. ולכן, אני שמח במיוחד על פרויקט ראש השנה של שקוף, שמאפשר לי לדמיין חיים חלופיים בהם אינני צריך לתכנן ללא הרף איך לגרום לנבחרי הציבור לעשות את המעשה הנכון – אני יכול פשוט להגיד להם. או לצרוח עליהם. 

למה? כי אני ראש הממשלה.

אילו הייתי ראש הממשלה, הייתי כופה את כל הכוח הפוליטי שלי כדי להעביר מיד את ההחלטות הבאות:

(1) אולי תופתעו, אבל קודם כל, הייתי מקדם שקיפות. איך? באמצעות שלל חוקים מדליקים וחינמיים, כמו הקמת נציבות למלחמה בשחיתות, סימון תוכן שיווקי וממומן באמצעי תקשורת, איסור על שליחת מסרונים אנונימיים ואחסוך את השאר ופשוט אלנקק לשם.

(2) אקבע שבגיל 18 יתגייס כל אזרח, ללא קשר למין ודת, לשנתיים שירות צבאי או שירות לאומי. שירות לאומי ייעשה במגזר אחר מזה של המשרת.

(3) התקציב למנגנון הדת יחולק מחדש, פר קהילה. המדינה תיתן זיכיון ל-500 הקהילות בעלות מספר החברים הגדול ביותר, שיספקו את כלל שירות הדת והתרבות של אותה קהילה, מתוך אותה עוגה תקציבית. כל קהילה תחליט בעצמה על הוצאותיה בדרך דמוקרטית. קהילה תוכל   להחליט להשתמש בכסף עבור יוגה לפעיליה.

(4) 0% מע"מ על מזון בריא: אורה לשר הבריאות (שאני מבטיח שלא יהיה גם אני!) להקים ועדה מקצועית במשרד הבריאות. בשיתוף חוקרים ותזונאים הוועדה תכין תוך חודש רשימה של 100 מוצרי המזון המזיקים ונמכרים ביותר לצד 100 המוצרים הבריאים והנמכרים ביותר. לאחר מכן יחול 36% מע״מ על אוכל מזיק, 0% על הבריא. הרשימה תעודכן כל שלוש שנים.

(5) סדנת ויפאסנה לראש הממשלה: ראש הממשלה (אני ואלו שאחרי כמובן) יחויב בסדנת ויפאסנה בת שבוע. למה? שייזכר למה בכלל נכנס לפוליטיקה ובמה שקרה לפני שהפך לפוליטיקאי שבוי.

מרכז ויפאסנה בנפאל. ראש הממשלה יחוייב בשבוע של סדנת שתיקה.

(6) אחייב הפרדה של אחזקת נכסים ריאליים (חברות אנרגיה, תקשורת, קמעונאיות, ונדל"ן) ונכסים פיננסיים (בנקים וחברות ביטוח) מהשקל הראשון. זה יחליש טייקונים, יכחיד ניגודי עניינים ויחסוך לכולנו הרבה כסף.

(7) אכביד עונשים על דירקטורים של חברה שעברה על החוק, ואדאג להגברת האחריות האישית במקרה שנקלעה להסדר חוב. כיום הם על תקן עציצים שלא נושאים באחריות, וכתוצאה גם אם הם מאשרים עסקאות מפורכות – כמו רכישת מעריב ע"י דסק"ש של נוחי דנקנר – אנחנו משלמים את החשבון. (לחצו כאן לפרק פודקאסט מדליק בנושא)

(8) אשנה את שיטת המכרזים של משרדי הממשלה שרוכשים שירותים על מנת למזער את הנזק של חברות קבלן: תינתן העדפה לחברות ככל שהעמלה שהם גוזרים על גב העובדים קטן יותר. ככל שנשאר יותר בכיס העובד, כך החברה תזכה לסיכוי גבוה יותר לזכות במכרז, לצד קריטריונים מוספים.

(9) מס כבד למחזיקי דירות מרובות – במקום המס העלוב שחל היום. למה? כי יש מצב חירום – כמעט בלתי אפשרי לרכוש נכס. לא הגיוני שדירה תמשיך לקרוץ כאפיק השקעה מצוין. דירה איננה מוצר רגיל, אלא מוצר יסוד. מס שכזה ישחרר דירות רבות לשוק, יוריד מחירים ויאפשר לרבים לרכוש דירה ראשונה.

(10) כוח אדם בשירות הציבורי: ביטול הקביעות. זה ישפר פלאים את השירות שאנו מקבלים ממשרדי הממשלה. כמו כן אקבע כי עובדים שיעזבו/יפוטרו יזכו להכשרה מקצועית בתחום אחר על חשבון המדינה.

(11) מס מיוחד לבעלי פנסיה תקציבית: אכריז על מדרגות מיסוי חדשות וכבדות אך ורק למקבלי פנסיה תקציבית.

(12) אחיל פריימריז חצי פתוחים בכל המפלגות: ביום הבחירות, כל מצביע יוכל לדרג בתוך המפלגה אותה בחר גם את המועמדים המועדפים עליו. זה ינטרל את כוחם של חברי מרכז, קבוצות לחץ וקבלני קולות, יצמצם את כוח הלוביסטים ויחייב רקורד ציבורי מוכח בשביל להיבחר,וגם יגביר את מעורבות הציבור הרחב בפוליטיקה (אנשים לא ירצו להגיע לקלפי חסרי ידע לגבי המועמדים שהם צריכים לבחור). בנוסף אקבע כי כל מצביע יוכל לסמן שתי מפלגות נוספות במקום השני והשלישי. ככה פחות קולות ייזרקו לפח, ורבים יותר ירגישו חלק מהמשחק הפוליטי, כי אחת הבחירות שלהן כנראה כן תהיה חברה בקואליציה.

(13) פרס לחושפי שחיתות: חושף שחיתות יוכל לקבל מתנה ישירה לחשבון הבנק שלו: 10% מהכספים שהציל, על פי חישוב ואישור בית המשפט. לסכום יהיה רף עליון בגובה שכר תלת שנתי של העובד, והוא יינתן רק לאחר שבית המשפט אישר את ההסדר והעובדות הוכחו. 

(14) פגישות חודשיות עם פעילים חברתיים: שרי ממשלה יתבקשו להקדיש  יום בחודש לפגישות עם אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים. אלו שירצו לבוא – ישלחו חומרים מבעוד מועד – כך שהיועצים יוכלו להכין תשובות מקצועיות ליום הפגישה. למידה מלמטה, חשובה לא פחות מלמידה מלמעלה.

(15) ואחרי החודש העמוס הזה? אבטל את מוסד ראש הממשלה. וגם את השטות הזו של חלוקה בין קואליציה לאופוזיציה. במקום – הייתי בונה קופוזיציה! הנה איך שזה יעבוד.

כך ייראה החודש הראשון שלי כראש הממשלה – ניר בן-צבי

לכבוד ראש השנה, צוות "שקוף" מפנטז על החודש הראשון בראשות ממשלת ישראל

| ניר בן-צבי, מנכ"ל "שקוף", הגליל המערבי |

אתחיל בהתוודות: קראתי את הטורים בפרויקט של כל חברי צוות שקוף (הנהדרים) לפני שכתבתי את שלי. וכך החודשים הראשונים בראשות הממשלה של מאיה / עידן / יעל / אסף / תומר – נתנו לי את החופש להתמקד בשני רעיונות מרכזיים בלבד עבור ההתחלה המדומיינת שלי בתפקיד:

(1) הבעיה הראשונה בה ארצה לטפל: הפקקים. 

אתחיל ואומר כי לדעתי, בישראל אף פעם לא תיסע תחבורה ציבורית בשבת. למה? בגלל ה"סטטוס קוו" בין חילונים לדתיים. האם זה טוב או רע? לא אכנס לזה, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שזה לא ישתנה (כן, גם ליברמן לא ישנה זאת).

פקקים בתל אביב-יפו

מה הבעיה עם זה? על קצה המזלג: בלי רכבת ואוטובוסים במשך 24 שעות – שהן בעבור מרבית הישראלים עיקר שעות הפנאי – לא ניתן יהיה לוותר על הרכב הפרטי. אם לא מוותרים על רכב פרטי – יש פקקים ענקיים. זה פוגע קשות באיכות החיים ובכלכלה, ומצריך השקעת סכומים גדולים בבניית כבישים ומחלפים. כאשר משקיעים כסף בכבישים – לא משקיעים במערכות להסעת המונים. וחוזר חלילה.

אבל… מה היה קורה אם לא היינו צריכים נהגים ונהגות בשביל להפעיל את האוטובוסים?

אחד הדברים הראשונים שאקדם בתפקיד (אחרי שאסיים עם השקיפות, כמובן 😉) – יהיה הפיכתה של ישראל למובילה עולמית בהטמעת מכוניות ללא נהג (רכבים אוטונומיים). טכנולוגיה שחלק ניכר ממנה כבר מפותח בישראל, אגב.

לנכדים שלנו, כבר לא יאפשרו לעשות רישיון נהיגה. למה? כי כבר היום מחשבים "נוהגים" הרבה יותר טוב מאיתנו. אני משוכנע שיום אחד, לאפשר לבני אדם להמשיך לנהוג ייתפס כרשלנות פושעת. עם מחשב על ההגה, כמות התאונות תפחת דרמטית וכך גם הפקקים (שנגרמים ברובם המוחלט בגלל טעויות אנוש). נהיגה ברכב? היא תהפוך לתחביב בלבד. 

רכב אוטונומי ניסויי של חברת אובר

הקפיצה הזו אולי נראית דמיונית, אך היעילות אליה ניתן יהיה להגיע במערכת תחבורה אוטונומית תאפשר לוותר על רכבים פרטיים לחלוטין – ועדיין לקבל שירותי תחבורה אישיים, בשבריר המחיר. ורק דמיינו את כל הזמן שנחסוך.

אז איך זה מתחבר לתחבורה ציבורית בשבת? אוטובוס שלא צריך נהג, יכול לנסוע בשבת. הוא יכול לאסוף נוסעים לבד, לתדלק לבד – ואם יתקע בגלל תקלה, גם להזמין אוטובוס אוטונומי אחר שיגיע במקומו. קטונתי מלהכריע בסוגייה המורכבת, אך בעיניי הדבר שקול לשימוש במעלית שבת, ואינו מצריך פגיעה בקדושת השבת (אציין כי ישנם רבנים שאינם מסכימים עם קביעה זו – אבל זה כרגע בשלב התיאורטי).

זאת – בשילוב חברות מסחריות שיפעילו צי רחב היקף של שירותי מוניות חשמליות ללא נהג – יאפשרו לחלק משמעותי מאזרחי ישראל לוותר על הרכב הפרטי. זה כאמור יהיה טוב לפריון הכלכלי, לזיהום האוויר וגם יעזור בפירוק (חלק) מהמתחים בין הזרמים השונים בחברה שלנו.

מה שתיארתי פה כנראה יקרה בכל מקרה, במוקדם או במאוחר. אז למה ש"אומת ההייטק" לא תהיה הראשונה לאפשר לזה לקרות בכבישיה בקנה מידה רחב?

(2) רוצה להיות שר? היכנס להגרלה

אם כבר בחרתם בי לראשות הממשלה, הנה רעיון לא שגרתי נוסף: הגרלה רנדומלית של תפקידי השר. כלומר: במו"מ הקואליציוני יוחלט כמה שרים מקבלת כל מפלגה ומי יהיו נציגי המפלגה המיועדים להיות שרים – אך לא ניתן יהיה לחלק את המשרדים עצמם. במקום זאת, התיקים יחולקו בהגרלה. בעצם סוג של "סורטיציה" בתוך הממשלה.

למה זה טוב?

כאשר השרים לא יודעים איזה משרד הם יקבלו – לא יהיה מנוס מלבטל משרדים קיקיוניים ולאחד אותם – עד שנגיע למספר נמוך והגיוני. אתם יכולים לדמיין את איילת שקד או יאיר לפיד מסכימים לעמוד בראשות המשרד לשיתוף פעולה אזורי? או משרד ירושלים ומורשת? 

יאיר לפיד. האם יסכים לעמוד בראש משרד ירושלים ומורשת?

אני מעריך שהפחד מקבלת תיקים "גרועים" תוביל את הממשלה לצמצם את כמות המשרדים – זה יעשה סדר בבלאגן ממנו סובלים עובדי הציבור, יחסוך לכולנו כסף ויעשה טוב למדינה.

אזכיר על הדרך שהגרלה כזו יכולה להתאפשר בין היתר מפני שהשרים בישראל במרבית המקרים אינם מקצועיים אלא פוליטיים (שר המשפטים הוא לא בהכרח משפטן, ואפילו שר הביטחון לא נדרש להיות איש צבא).

*

שתהיה זו שנה טובה ושקופה!

כך ייראה החודש הראשון שלי כראשת הממשלה – מאיה קרול

לכבוד ראש השנה, צוות "שקוף" מפנטז על החודש הראשון בראשות ממשלת ישראל

| מאיה קרול, כתבת "שקוף", באר שבע |

"לשאלה הישנה 'מי יהיו המנהיגים?' צריך להקדים את השאלה הממשית יותר, 'איך נוכל לרסן אותם?" (קרל פופר).

בעיניי, ציבור רחב בישראל התרגל לתחושה שנבחרי הציבור שלו אינם עובדים בשבילו ולטובתו. האווירה הציבורית המיואשת מציבה סטנדרטים נמוכים לחברי הכנסת, מקבלת את קיומה של השחיתות כגזירת גורל, והיא כמו אומרת "שחיתות זה לא באג, זה פיצ'ר!".

המצב העגום הזה גם מעוגן בנתונים: ע"פ מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, רק 26% מהציבור נותנים אמון בכנסת, ו-80% מהציבור מאמינים כי חברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור. לנתונים אלה השלכות הרות גורל: הציבור מאבד אט אט את אמונו בדמוקרטיה.

לכן, אחד הדברים המרכזיים בהם אמקד את תשומת ליבי כבר בחודש הראשון לכהונתי כראשת ממשלה, הוא חיזוק אמון הציבור בדמוקרטיה ובנבחריו בכנסת, תוך מיגור השחיתות והלגיטימיות החברתית שלה. 

  1. אגיע למשכן בתחבורה ציבורית בלבד: גם בתור ראשת ממשלה לא אשכח מאיפה באתי (חיילת שנדחסת בקרון בראשון בבוקר) ואדאג להיות מחוברת וערה למצב התחבורה הציבורית. למטרות אבטחה, אסע בקווים וזמנים משתנים. את זמן הנסיעה אנצל לשיחות צפופות עם אזרחי ישראל, כשנצטופף יחדיו באוטובוס. שיחה דחופה מטראמפ? איחור לישיבת הקבינט? אין קליטה, נדבר כשאגיע! מי יודע, אולי ככה הרכבת תתחיל לנסוע מהר יותר.
  2. אקדם שקיפות: תחילה אחוקק חוק שיחייב את כלל חברי הכנסת לפרסם את יומנם, מפני שבעיניי פרסום כזה יוביל את חברי הכנסת לקיים סדר יום מגוון, יעיל ולא מושחת. מעבר לזה, זוהי זכותו של ציבור משלמי המיסים לדעת מה עושים האנשים שעובדים בשבילו. בעבר חשיפת יומנים כאן ב"שקוף" הובילה אותנו לגילויים משמעותיים אודות החכ"ים שלנו. בהמשך אחוקק חוק לפרסום הסכמי קיזוז, קיצור פגרות, חוק לפרסום פרוטוקולים ודיונים משלל הפורומים הלא בטחוניים, וכן את כל שאר חוקי השקיפות של 'שקוף'. כך אשמור על הכנסת נקייה ובריאה יותר – שקיפות היא החיסון הטוב ביותר נגד שחיתות.

  3. זמן שאלות שבועי עם ראשת הממשלה במליאה: כראשת הממשלה ארכז בידי כח אדיר, ולכן אהיה חייבת להיות נתונה תחת פיקוח משמעותי ומתמיד של הציבור ונבחריו. כחלק מרעיון הפיקוח, אקיים זמן שאלות שבועי בנוכחותי. מי שיקבע איזה שאלות ישאלו הוא יו"ר האופוזיציה, ויהיה עליו לרכז מספר שאלות שווה מהקואליציה והאופוזיציה. בנוסף, זמן השאלות יוקדש גם למענה על שאלות מהציבור, שיבחרו באמצעות הגרלה שבועית. שעת-שאלות שבועית זו תשודר בלייב בפייסבוק.
  4. אערוך פריימריז ביום הבחירות: בקלפי, בצידו האחורי של פתק ההצבעה למפלגה, נצביע גם למועמדים לכנסת. המהלך הזה יעצים את תחושת החיבור והאחריות של האזרחים לנעשה במפלגה, וכך אזרחים רבים ימצאו עצמם לוקחים חלק פעיל יותר במגרש הפוליטי. בנוסף, העובדה שכלל המצביעים למפלגה קובעים את הרשימה, ולא רק המתפקדים או חברי המרכז, תהפוך את פעילות המפלגות לכזו המונעת מאינטרסים של ציבור רחב יותר. (ניתן לקרוא כאן)
  5. חבר כנסת שהורשע בשחיתות לא יוכל לשוב ולהתמודד שוב לכנסת או לכל תפקיד ציבורי אחר: בכנסת צריכים לשבת אנשים שטובת הציבור עומדת לנגד עיניהם כל הזמן, ושתחושת אחריות חברתית עמוקה מלווה אותם בכל צעד ובכל החלטה. חבר כנסת שמרשה לעצמו לנהוג בניגוד לכללי האתיקה ובניגוד לחוק פוגע באמון הציבור במערכת הדמוקרטית. שחיתות היא בחירה ואיננה כורח המציאות ומי שבוחר בה לא צריך לקבל הזדמנות שנייה.
  6. מפסיקים לשקר לציבור: שקרים נבחרים של חברי הכנסת המפורסמים באתר "המשרוקית" יוקרנו על מסכי הטלוויזיה במשכן כתמריץ להפסיק לשקר. (ע"ע יאיר לפיד). אפשר גם לפרסם בכנסת את המעקב אחרי הבטחות הח"כים של המרכז להעצמת האזרח, כדי שיפסיקו לפזר הבטחות שהם לא מתכוונים לקיים.

    מפסיקים לשקר לציבור. מתוך "המשרוקית".

    מפסיקים לשקר לציבור. מתוך "המשרוקית".

  7. אחייב את כלל המפלגות לאפשר לנשים להתמודד לכנסת: הכנסת מכתיבה את השיח הציבורי, וכל עוד ישנן מפלגות שלא מאפשרות לנשים להתמודד, קולן וכוחן של הנשים ישאר חלש יותר בחברה כולה. פרט לצידוק המוסרי שבדבר, מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה גילה גם כי חברות כנסת נוטות לעסוק יותר מחברי כנסת בנושאים 'נשיים' כמו משפחה, ילדים ונשים, ושחלק מחברי הכנסת הגברים נמנעים לחלוטין מטיפול בנושאים אלה. הגדלת הייצוג של נשים בכנסת היא דרך אחת להתמודד עם העניין.  בנוסף, מפלגות אשר יציבו לפחות 40% נשים במקומות ריאליים ברשימותיהן לכנסת יזכו למימון ציבורי גבוה יותר (צעד כזה נעשה ברשויות המקומיות ונשא פרי).
  8. אקים בית משפט ייעודי לטיפול בעבירות מין: היום, הטיפול המשפטי בעבירות מין אינו רגיש מספיק ואינו מתחשב במאפייני הטראומה של הנפגעות והנפגעים והצרכים הייחודים להם. בתי משפט ייעודיים לעבירות מין מטרתם להפחית מהטראומה הנגרמת לקורבנות במהלך המשפט, ולקצר את זמן התהליך. בתי משפט כאלה קיימים בדרום אפריקה, ארה"ב וניו זילנד, וקיומם הוכח כיעיל ומוצלח.
  9. חינוך למיניות בריאה: מערכת החינוך צריכה להתעסק בנושא החינוך המיני בלי פחד ובאופן אינטנסיבי לכל אורך שנות הלימודים, בדגש על גילאי חטיבת הביניים והתיכון. כיום, ילדים נחשפים לראשונה לתכנים מיניים בגילאים צעירים מאוד, ותפיסתם המינית מתעצבת מפורנו, שמאופיין באלימות כלפי נשים, השפלתן, ובמודל גוף לא מציאותי. מערכת החינוך צריכה להתמודד עם התופעה באומץ וברגישות, בכל המגזרים. בתור ראשת הממשלה אקים ועדה מיוחדת לחינוך מיני ולטיפול בנפגעי תקיפה מינית שתבנה תכנית לימודים מא' עד י"ב, שמטרתה לחנך את כלל האזרחים בישראל להתנהגות מינית נכונה, בריאה ומקבלת.
  10. אבטל את הוועדה להפסקת הריון: היום, כל אישה שנכנסה להריון לא רצוי ומבקשת לעבור הפלה – צריכה לעבור ועדה שתקבע עבורה האם היא עומדת בקריטריונים לביצוע הפלה או לא. כך גם אישה נשואה, מתחת לגיל 40 שנכנסה להריון לא רצוי מבעלה – לא יכולה לעבור הפלה ללא קבלת אישור מהוועדה להפסקת הריון. כראשת ממשלה אבטל מיד את קיומה של ועדה זו. הועדה מאפשרת למדינה לפגוע בפרטיותן וחירותן של הנשים לחיות את חייהן כרצונן, ופוגעת בזכותן לקבל החלטות על גופן בעצמן (ניתן לקרוא עוד כאן).

כך ייראה החודש הראשון שלי כראש הממשלה – אסף נתיב

לכבוד ראש השנה, צוות "שקוף" מפנטז על החודש הראשון בראשות ממשלת ישראל

| אסף נתיב, מנהל פרויקטים וקהילה ב"שקוף", ירושלים |

בשנה האחרונה לקחתי על עצמי פרויקט: להבין לעומק את יחסי הכוחות בין רשויות השלטון השונות בישראל, ללמוד את הדינמיקה בין הרשות השופטת למבצעת, לרדת לשורש הביקורת כלפי הגופים השונים, להבין איך הכנסת הפכה חלשה כל כך ולהכיר את נקודות המפנה החשובות בהיסטוריה הקצרה של הגופים האלה.

הבעיה המרכזית, לדעתי, היא שאנחנו, איך לומר, קצת שכונה. גם אחרי 70 שנות עצמאות לא עצרנו לעשות סדר בכללי המשחק – הסמכויות, האיזונים והבלמים – של הרשויות הדמוקרטיות. הבלגן הזה מוביל לכך שבכל פעם שרשות אחת זזה מעט ממקומה (הממשלה דורסת את הכנסת או המהפכה החוקתית של בג"ץ), הדבר מוביל לחוסר יציבות ובעיות רבות. בסופו של דבר, זה פוגע בדמוקרטיה. 

אם הייתי ראש ממשלה, שלא חשוד בפלילים, אלה הדברים הראשונים שהייתי מטפל בהם:

  • מתקן את כללי היסוד לקבלת החלטות: הייתי קובע שכל שינוי של כללי המשחק הדמוקרטי הישראלי, למשל שיטת הבחירות, הסמכות לחוקק ולפסול חוקים ועוד – יתקבל רק בידי רוב גדול של חברי כנסת – לפחות 80.
  • השינוי בסמכויות ובאיזון בין הרשויות צריך להיות מקביל ולעבור יחד. דוגמה פרקטית: ניתן לבצע רפורמה במינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה שתעניק יותר כוח לשרים, אך השינוי חייב לבוא לצד חיזוק הפיקוח, הבקרה והשקיפות על הממשלה – על ידי הכנסת. התהליך עצמו צריך להיות שקוף – הדיונים ישודרו בלייב לציבור. השיח יהיה פומבי – בשיתוף האקדמיה וארגוני חברה אזרחית מגוונים. הציבור, כפרטים, כארגונים ונציגיו הרשמיים (חברי הכנסת) יהיו שותפים מלאים להליך. 
  • הגמשת תנאי העבודה במגזר הציבורי: ביטול הקביעות והרחבת יכולות הניהול הפנימיות והגמישות של משרדי הממשלה.
  • חלוקת קרמבו: קרמבו אחד לכל אזרח ואזרחית עם המעבר לשעון חורף, כדי להקל על הדיכאון.
  • עידוד תחבורה שיתופית (אובר/ליפט וכו'): חייבים לאפשר לאנשים להיפטר מכלי הרכב שלהם, והבעיה הגדולה ביותר היא היעדר תחב"צ בשבת. 

  • לגליזציה, כי חאלס
  • לימודי ערבית ועברית חובה: לימודי ערבית מכיתה ג' במגזר היהודי ולימודי עברית מכיתה ג' במגזר הערבי.
  • הטבת בחירות וקנס בחירות: הייתי נותן הטבת מס קטנטנה בגובה 100 שקל לכל מי שמגיע להצביע בשנת בחירות וקנס בסכום כפול למי שנשאר בבית.
  • ממנה מפכ"ל. 
  • ישיבת ממשלה במיקום משתנה: הייתי קובע ישיבת ממשלה אחת לחודש במקום משתנה בארץ (פעם בעיר חרדית, פעם ביו"ש, פעם במועצה מקומית בדואית בנגב וכו').
  • הגבלת קדנציות: עד 12 שנות שלטון (3 קדנציות מלאות).
  • שעת פתיחה שונה לכל גוף חינוך: כל בתי הספר היסודיים והגנים ייפתחו ב-08:00, חטיבות הביניים בשעה 09:00 ותיכונים בשעה 10:00, על מנת להקל על העומס בכבישים בשעות הבוקר. 

כך ייראה החודש הראשון שלי כראשת ממשלה

לכבוד ראש השנה, צוות "שקוף" מפנטז על החודש הראשון בראשות ממשלת ישראל

| יעל פינקלשטיין, כתבת "שקוף", ירושלים |

אם אהיה ראשת הממשלה אדאג ליותר פיקוח עליי – כדי שלי ולבאים אחרי יהיה קשה לנהוג בשחיתות. 

אשקיע בחינוך הדור הבא לחשיבה ביקורתית ולאזרחות פעילה, כדי שהפוליטיקאיות והפוליטיקאים של העתיד לא יוכלו לעבוד עליו. אנסה לצמצם את הפגיעה שלנו בכדור הארץ, ואקדם הרבה נשים אחרות – כדי שיהיו עוד הרבה ראשות ממשלה אחרי.

1. לא אעבור לבית ראש הממשלה. אשאר לגור בדירה שלי – היא יותר קרובה לכנסת מאשר רחוב בלפור ואוכל לנסוע בקו 14 ולהגיע מהר לעבודה. זה יכריח אותי לפגוש את הציבור בכל יום, ולא לשכוח מה זה לשלם שכירות, חשבונות וארנונה. את המעון הרשמי אהפוך לבית לעמותות וארגונים שעוזרים לחלשים בחברה ופותרות בעיות של כלל הציבור, שיקבלו מימון מלא מהמדינה.

2. אדאג לשקיפות: יומני הפגישות של כל חברות וחברי הכנסת ושל השרים יהיו שקופים לציבור, וכך גם כל ההוצאות הציבוריות. בכל כמה חודשים תתכנס ועדה המורכבת מנציגי הציבור ותקשורת שתעבור על כל הנתונים ותעביר עליהם ביקורת. את פרסום המידע נחגוג במסיבות שקיפות ברחבי הארץ, כשהמרכזית תיערך בכנסת ובה יוענקו תעודות לח"כים עם ציונים על רמת השקיפות ואופי הפגישות. בכל המסיבות יחולקו כמובן בועות סבון, צ'ייסרים של ערק, דובוני גומי שקופים וכתר מפצפצים שקופים לזוכים.

3. אשנה את השיטה כך שתגרום לחברות וחברי הכנסת לפתור יותר בעיות של הציבור, ולעזור גם לאוכלוסיות שלא הכירו מספיק עד היום – בעזרת מיזם "הגרלת השוויון": רובם המוחלט של הח"כים מגיעים לכנסת במטרה לשרת את הציבור. אבל לפעמים המערכת, כפי שהיא בנויה היום, מאפשרת להם לקדם את האינטרסים של עצמם או של המקורבים שלהם, והם מתקשים לעמוד בפיתוי. לכן, כבר בתחילת הקדנציה, יהיה על כל ח"כ לחשוב על בעיה של אוכלוסיה מסוימת בישראל, שאפשר לפתור תוך זמן קצוב ובתקציב ריאלי. כשיהיו 120 בעיות הן יוגרלו בין חברות וחברי הכנסת, כך שיצטרכו לפתור בעיה שלא הם הציעו. המיזם הזה, בתקווה, יגרום לשיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה, להיכרות רחבה יותר של ח"כים עם הציבור ולשיפור המציאות של כולנו.

4. אדאג ללימודי אזרחות פעילה וחשיבה ביקורתית כבר מבית הספר היסודי. הציבור צריך, בעיניי, לפקח על השלטון ולדרוש ממנו לעמוד בציפיות גבוהות. חוסר מעורבות, אדישות ובורות מובילים לפחות פיקוח על מקבלי ההחלטות, וגורמים לזה שיהיה יותר קל לעבוד עלינו. לדעתי, הדרך להתחסן מפני זה היא באמצעות חינוך  למעורבות אזרחית מגיל צעיר: התלמידות והתלמידים ילמדו איך עובדות הכנסת והממשלה – אבל באמת. בלי לדלג על החלקים של ועדת שרים לחקיקה, לוביסטים וקשרי הון שלטון למשל. הם יחשפו לכל העיתונים מגיל צעיר ואולי נגיע למצב שהמורה תכעס עליהם כשיקראו ציוצים בטוויטר בשיעורים.

5. אקים יחידה ציבורית שתפקידה לבדוק את כל ההתבטאויות של חברות וחברי הכנסת ולבדוק אם הן מטעות או שגויות. ח"כים יקבלו קנסות אם ישקרו או יגידו אמרה מטעה במיוחד והכסף ילך ליחידה לחשיבה ביקורתית במשרד החינוך (מהסעיף הקודם).

6. אקדם שוויון מגדרי שמתחיל מהבסיס – השפה. נשים דוברות עברית גדלות בחברה בה הן מודרות מהשפה באופן קבוע. אשנה את כל השלטים, המסמכים הרשמיים, המבחנים בבתי הספר ובאוניברסיטאות כך שיכתבו בלשון נקבה או בלשון שוויונית. אולי תוך כמה שנים נוכל, למשל, להגיד "חברות הכנסת" כשנתייחס לכל 120 הנציגות והנציגים, וזה ישמע טבעי.

7. אמנה מנכ"ליות ושרות לכל משרדי הממשלה. רק נשים – נשמע קצת  מוגזם? אולי, אך כך גם המצב הנוכחי בו יש כמעט אך ורק גברים בתפקידי קבלת ההחלטות. בממשלה הנוכחית רק שלוש שרות וסגנית שר אחת, ושתי מנכ"ליות משרדים (מתוך 28). ככה נוצר מצב בו גברים בוחרים גברים אחרים לתפקידים בכירים – ולנשים קשה יותר להתקדם. נשים במשרות בכירות ישנו את המצב, בתקווה שתוך כמה שנים המספרים יתאזנו.

8. ממשלתי תדאג לעתיד כדור הארץ ותאסור על מכירת כלים חד פעמיים. במקביל היא תעזור במימון כלים רב פעמיים ותקים "ספריות" השאלה שלהם. בנוסף תעודד מכירה במשקל וללא עטיפה (למה אורז או כרובית צריכים להיות עטופים בפלסטיק?). בחלומות שלי, מתפתחת בישראל "כשרות אקלימית": שומרי הכשרות לא יקנו פתיתים שיוצרו במפעל בו יש עטיפות פלסטיק ולא ישתו שייק במסעדה שמגישה אותו עם קש. כמו כשרות רגילה, אין הכרח לשמור אותה, אבל ברגע שיהיו מספיק שכן מעוניינים בכך, המסעדות והחברות יצטרכו להתאים את עצמן ולהשתמש בפחות פלסטיק.

9. אעביר חוק שמחייב להציג מודעת אזהרה ענקית לצד כל תוכן ממומן בתקשורת. זה פוגע לנו בתודעה כמו שסיגריות פוגעות לנו בבריאות – אז למה לא להשוות את הכללים? בנוסף, אחיל חובת פרסום על מפגשים בין פוליטיקאים ובעלי עיתונים וערוצים. אולי ככה נחזיר את האמון לאט לאט.

כך ייראה החודש הראשון שלי כראש הממשלה – עידן בנימין

לכבוד ראש השנה, צוות "שקוף" מפנטז על החודש הראשון בראשות ממשלת ישראל

| עידן בנימין, כתב "שקוף", ירושלים |

כמות הפעמים שתפסתי את הראש במסדרונות הכנסת ושאלתי, לפעמים בקול, "מה לכל הרוחות אתם עושים?!" היא עצומה. בשנתיים האחרונות הייתי עד לאין ספור מהלכים שהטיבו עם קבוצות קיצון, עם בעלי אינטרסים צרים ואפילו לחוקים שהטיבו עם חשבון הבנק של אדם אחד. 

אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שכשאנשים מגיעים לעמדות כוח הם נוטים לשכוח איך נראים חיי היום יום של אלו ששלחו אותם לשם. בדרך הם גם מתרגלים להסביר למה הם תמיד צודקים, מקיפים את עצמם באנשים שעוזרים להם בכך ושוכחים איך זה להודות בטעות. בחודש הראשון שלי בתפקיד רה"מ הייתי מעגן בחקיקה חוקי אופוזיציה, ממנה פרקליטי שטן וכמובן מקדם חוקי שקיפות. החודש הראשון שלי על הכסא יעסוק בעיקר ביום שאני כבר לא אשב עליו.    

  1. הייתי ממנה שני יועצים (פרקליטי שטן) שתמיד יסבירו לי למה אני טועה. פוליטיקאים נוהגים להקיף את עצמם ביועצים שמפרגנים ומעודדים. לכן אמנה שני אנשי אמון שהתפקיד שלהם בדיוק הפוך – להסביר לי למה אני טועה, ועל ידי כך, בתקווה, לשפר את תהליך קבלת ההחלטות. תפקידם יהיה לשבת בהתייעצויות פנימיות, טרם יציאת הרעיון לאוויר העולם ואז לאתר טיעוני נגד ולהשמיע אותם.  
  2. נוטע עץ פרי בחצר משרד רה"מ – כזה שמניב פירות רק לאחר שלוש שנים, על מנת שיזכיר לי יום יום מהי תוחלת החיים של פוליטיקאי. הייתי מגביל כהונה של רה"מ ושל ראשי הערים לשתי קדנציות: על מנת שדמוקרטיה תתפקד בצורה תקינה היא זקוקה תמיד לדם חדש וכל דור חייב וזכאי לקחת אחריות ולהעמיד נבחרי ציבור משלו, אבל קודם הדור הקודם חייב לפנות לו דרך.
  3. מעגן בחקיקה ממשלת צללים, בה האופוזיציה מקבלת כלים לבקר את השלטון ולהציע חלופות מדיניות רלוונטיות. הייתי אף דואג שלאופיזיציה תהיה לשכה בכל משרד, עם גישה לכל החומר שאותו משרד אמון עליו. 
  4. הייתי משנה את עבודת ועדה השרים לענייני חקיקה וקובע את מיקומה לפני ההצבעה בקריאה הראשונה בכנסת. כיום, ועדת השרים מעורבת בכל תהליכי החקיקה עוד בטרם עלו החוקים לקריאה טרומית,כך שחברי הכנסת מהאופוזיציה ואף מהקואליציה אינם יכולים להשמיע את עמדתם. שינוי סדר התהליך יאלץ את חברי הכנסת לחשוב לעומק לפני שהם מציעים חוק, ובמקביל לעבוד על  קידומו מול הח"כים האחרים והממשלה.

5.שעת אזרחים שבועית – הייתי קובע שעה בלו"ז השבועי שלי למפגש עם אזרחים. שעה בה כל אזרח במדינת ישראל יודע שיש לו הזדמנות שווה לפגוש את רה"מ שלו ולהשמיע את דבריו. מאחר ומצידי המלאכה תהיה בעיקר הקשבה, כמות האנשים תהיה מוגבלת ל-10 במפגש. כלל הציבור יוכל להירשם למאגר שיגריל מדי שבוע שמות לשבוע הבא. 

6.מעלה מיסים על מוצרים שהייתי מעוניין לצמצם את צריכתם, כמו סוכר, טבק, מוצרים חד פעמיים, דלק מאובנים ועוד. מנגד, הייתי מוריד מס במקומות שהייתי מעוניין לעודד – מזון בריא, תחבורה ציבורית, חוגים ומוצרי ספורט. 

7.הייתי שקוף. הייתי דואג  לפרסם הצהרת הון, הסדר ניגוד עניינים והייתי מעגן בחקיקה עוד שורה של חוקי שקיפות שאנחנו מטרחנים עליהם פה ב'שקוף' באופן קבוע (פרסום יומנים, חיזוק חוק חופש המידע ובכלל דוחף לפרסום כל מידע שאינו פוגע בביטחון המדינה).