למה יש יותר רבני ערים בפריפריה?

לכל עיר בישראל יכול שיהיה רב עיר משלה, ואפילו שניים: ספרדי ואשכנזי. אז איך זה שדווקא בערים החלשות בפריפריה ישנו איוש נרחב יותר של תקני רב? רמז: אריה דרעי הוא גם שר הפנים וגם השר לשירותי דת

| טור אורח: תני פרנק, נאמני תורה ועבודה |

רוב האנשים חושבים שרב עיר הוא תפקיד ייצוגי בלבד, אך זה ממש לא המצב. לרב העיר יש המון סמכויות – ויכולת להשפיע לכל אחד ואחת מכם על החיים. איך? פשוט – רב העיר הוא זה שחותם על תעודות הכשרות לכל עסק שמעוניין בכך בעיר. בנוסף, רב העיר הוא רשם הנישואין וחותם על תעודות הנישואין שמנפיקה המועצה הדתית ברשות. רב העיר ממונה הלכתית גם על נושא המקוואות, העירובין ועוד.

איך רב עיר נבחר?

רב העיר נבחר על ידי גוף ייעודי שמורכב לצורך ההליך ונקרא "אסיפה בוחרת". באסיפה יש בין 16 ל- 48 חברים, בהתאם לגודל העיר. 50% מהחברים בגוף הבוחר מיוצגים על ידי מועצת העיר (דהיינו ייצוג להרכב האוכלוסייה של הרשות, כפי שהוא מתבטא בתוצאות הבחירות למועצה). 25% נוספים ממונים מבין תושבי העיר על-פי בחירתו של השר לשירותי דת (שהוא כיום אריה דרעי מש"ס), ו- 25% הם נציגי בתי הכנסת בעיר.

הליך הבחירות מורכב ומסורבל אך בסופו מתמנה רב העיר לכהונה שנמשכת עד גיל 70 – וישנה גם אפשרות הארכה לגיל 75. רבני הערים הוותיקים יכולים אפילו לקבל הארכת כהונה נוספת עד גיל 80, והוותיקים ביותר (אלה שמונו לפני שנת 1974) פשוט מכהנים לכל החיים.

כהונתם של רבני ערים איננה קצובה כמו של נבחרי ציבור אחרים ובפועל הם יכולים לכהן בתפקיד אפילו מגיל 30 ועד גיל 75. רק בנסיבות חריגות במיוחד הם מודחים מתפקידם.

דו"ח מבקר המדינה האחרון מצא שישנן בעיות רבות בתפקודם של רבני הערים ובהליך המינוי שלהם. בפועל, ישנו מצב משונה שדווקא בחלק מהערים בפריפריה מכהנים שני רבנים (אשכנזי וספרדי), בעוד שבמרבית הערים בארץ אין רב עיר בכלל – כולל בערים גדולות כמו חיפה ותל-אביב. בירושלים לא כיהן רב עיר מ- 2003 ועד 2014.

הכוח של משרד הפנים, המשרות של רבני הערים

כיצד הגענו למצב זה? המינוי של רבני ערים תלוי, כאמור, בהחלטת מועצת הרשות המקומית והמשרד לשירותי דת. לשר לשירותי דת בדרך כלל יש תמריץ להביא למינוי של כמה שיותר רבני ערים, בעיקר אם הם מזוהים עם המפלגה ממנה הוא מגיע. כך הבית היהודי עשו כאשר נפתלי בנט עמד בראש המשרד לשירותי דת (אז הוא חתר להביא למינוי רבנים ראשיים בירושלים, אשכנזי וספרדי) וכך עושים היום בש"ס – בפועלם להביא למינוי רבני עיר ספרדים.

ההבדל הגדול כיום הוא שבמקביל לשליטה במשרד לשירותי דת, ש"ס שולטת גם במשרד הפנים. המצב הזה מגדיל מאוד את האינטרס של כל ראש רשות לשמור על "רוח טובה" עם יו"ר ש"ס, אריה דרעי, המכהן בשני תפקידי השר.

האמת הזו נכונה בעיקר לרשויות מוחלשות: בניגוד לפורום ה- 15 – שמאגד את הרשויות המקומיות החזקות בישראל – מרבית הרשויות האחרות תלויות מאוד בהחלטות משרד הפנים בחישובי ארנונה, מענקי איזון, תיקוני גבולות מוניציפליים, ועוד. על כן, ראשי רשויות אלו יהיו בעלי אינטרס גדול יותר לשתף פעולה עם השר גם כאשר מדובר במינוי רבני ערים – בכובע השני שלו כשר לשירותי דת.

המינויים וניסיונות המינוי האחרונים של רבני ערים התקיימו ב- 2017 (ב- 2018 הם הוקפאו בגלל שנת הבחירות המקומיות). מבט מהיר על רשימת המינויים מראה שכולם מינויים של ש"ס: הרב יצחק לוי, שנבחר כרב העיר נשר, הוא תלמידו המובהק של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף; הרב אליהו בר-שלום נבחר לרבה הראשי של בת-ים במקום אחיו הרב יוסף בר-שלום שנפטר (משפחת בר-שלום מחותנת עם משפחת יוסף); הרב משה צבי בוחבוט, רב כולל בבני-ברק, נבחר לרב העיר טבריה כמועמדו הבולט של נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, חכם שלום כהן. הבחירות לרבנות העיר לוד, בית שמש וחדרה הוקפאו בהוראת בג"ץ בשל אי-סדרים – אך גם בהם הרבנים המובילים היו רבנים מטעם מפלגת ש"ס.

שר הפנים והשר לשירותי דת, אריה דרעי

הרב הירושלמי ברחובות וסכסוך רבנים בקרית אתא

ברחובות מכהן משנת 1972 הרב שמחה הכהן קוק. הרב קוק מבוגר וכבר לא כל-כך מתפקד – אך כאמור זה לא מונע ממנו מלהמשיך להחזיק במשרתו. ראש עיריית רחובות, רחמים מלול, הוא איש ש"ס לשעבר ואף כיהן כח"כ מטעמה. כך קרה האבסורד שביום אחד מועצת העיר ברחובות אישרה מינוי של רב עיר שני – ועוד מועמד שמתגורר בכלל בשכונת הר נוף בירושלים (בה מתגורר,אגב, גם אריה דרעי) – במקום להחליף את רב העיר הנוכחי.

התושבים ברחובות גילו שאין באמת צורך ברב עיר נוסף, שנושא באותן סמכויות של רב העיר הנוכחי ושעלות שכרו תעמוד על כחצי מליון שקל בשנה. הליך המינוי החל באופן רשמי, אך מחאה נחרצת של פעילים מקומיים, בסיוע התנועה שלנו ("נאמני תורה ועבודה"), הביאה לעצירת ההליך והקפאת המינוי.

בקריית אתא התושבים כבר "נהנים" משני רבני עיר שמסוכסכים זה עם זה. הרב מימון, הרב הספרדי, ממומן מקופת המועצה הדתית – והרב דיסקין, האשכנזי, מקופת העירייה. הרב דיסקין הוצנח על ידי ראש העיר ואנשי ש"ס לפני מספר שנים, כדי לחלוש על מערך הכשרות המקומי מפני שהרב מימון היה עצמאי מדי. הדבר גרר מלחמה בין שני הרבנים, כאשר אחד ביטל את תעודות הכשרות של השני, וכל זאת על גבם של בעלי המסעדות וצרכני הכשרות בעיר.

*

לדעתי, אף פעם אין צורך בשני רבני ערים. בטח כאשר אין חלוקת סמכויות ברורה בין השניים באופן שמביא פעמים רבות לסכסוכים ולפגיעה בשירותי הדת המקומיים. על אחת כמה וכמה אין הצדקה למינוי שני רבנים דווקא בפריפריה, ברשויות בהן יש פחות כסף מלכתחילה. הרי איך מסתדרים בתל אביב ובחיפה ללא רב עיר כלל? מסתדרים. וכל זאת נכון בוודאי כאשר רב העיר ברוב המקרים לא מחובר לציבור אותו הוא נבחר לשרת.

יש כמאה רבני ערים בארץ, אתם מוזמנים לבדוק ברשימה המלאה שהכנו אם בעירכם יש רב עיר, אחד או יותר. אם אין לכם רב עיר – בקרוב יכול להיות שתתחדשו באחד.

*

הכותב הוא תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.

כתבה מתגלגלת: חברי כנסת חשודים – תמונת מצב

בכנסת ובממשלה לבדם ישנם כיום חמישה נבחרים מכהנים שעומדות נגדם חקירות גלויות וידועות. בשביל להדגיש כמה המצב הזה לא נורמלי, פינה קבועה: סטטוס חקירות הח"כים. עדכון אחרון: 22/04/2020

המשך קריאה…

סיקור צל בצלאל סמוטריץ' – שבוע שמיני

השבוע: סמוטריץ' מנצל את חולשת הממשלה ומקדם חקיקה בקצב חסר תקדים, נלחם נגד מנהל תקין כאשר זה נוגע לחטיבה להתיישבות, קורא לעצירת ערבים על כביש 60 – ופולו-אפ על סיקור קודם: אנחנו מגלים כי חוק האגודות השיתופיות דווקא כן רלוונטי ליהודה ושומרון

המשך קריאה…

האם הח"כ שאתם מעריכים מקדם שחיתות או שקיפות?

ח"כ אילן גילאון פרש בזמנו מהמירוץ לראשות מרצ עקב נסיבות בריאותיות. ועדיין, גילאון החזיר את כל התרומות שקיבל – כמאה אלף שקל מ200 איש, עד השקל האחרון. אף שכבר הוציא חלק מהכסף, הוא התעקש שהכל יוצא בדיעבד מכיסו והחזיר 'בכוח' אחד-אחד גם למי שסירב. גילאון גם חושף את הצהרת ההון המלאה שלו. בנימין נתניהו ונפתלי בנט, לעומתו, רצו נגד מועמדי קש כדי לצבור תרומות, וגם סירבו לחשוף את הונם או נכסיהם.
*
יאיר לפיד הצביע נגד שלל חוקי שקיפות, ואף שיקר לגבי העדרויותיו מהכנסת. ח"כ מיכאל מלכיאלי הצביע בעד החוק שאמור היה למנוע שחיתות בשלטון המקומי, על אף שיו"ר הועדה יואב קיש הצביע נגד. והידעתם שהמשטרה המליצה להעמיד לדין חברי כנסת מבל"ד על זיוף מסמכים כדי להסוות כספי תרומות למפלגה?
*
אלו רק כמה "צל"שים" ו"צל"גים" אקראיים ממיזם חדש: מיפוי הח"כים בראי שקיפות ושחיתות.

המשך קריאה…

כיצד הגיעה חתימתו של חבר כנסת לדו"ח השנתי של ישיבת "תורת החיים"? יהודה גליק: "אי-הבנה בהוצאת הפרוטוקול"

| עידן בנימין |

לפני מעט יותר משנה עבדנו על כתבה שעסקה במנהלת "תנופה" – הגוף שטיפל בצורה כושלת למדי במפוני גוש קטיף. מצאנו כי אם פשוט היו מחלקים את כל הכסף שהוקצה לתנופה ישירות למפונים – 13 מיליארד שקל בסה"כ – אז כל משפחה הייתה מקבלת כ- 6.5 מיליון שקל. המשך קריאה…

הח"כים רבים על הברזות מהצבעות – וכולנו מפסידים

רואים את שני הח"כים בתמונה? אלו חיים ילין ועליזה לביא מיש עתיד במזנון הח"כים בשעת ההצבעה על תחבורה ציבורית בשבת.
זו מפלגה שחרטה על דגלה, בין השאר, לייצג את הציבור החילוני.

אך לביא וילין העדיפו לברוח למזנון הכנסת בשעה שהתקיימה הצבעה במליאה למען תחבורה ציבורית מצומצמת בשכונות חילוניות בסופ"שים. הם ברחו כמו כמעט כל חברי הכנסת של יש עתיד. גם יאיר לפיד התקזז. למעשה רק שלושה מיש עתיד נשארו להצביע בעד. השאר? התאיידו.

איפה האופוזיציה? מלבד מרצ, רק המחנה הציוני עשו את המינימום והתייצבו (או לפחות תשעה עשר מהם). בנוסף ידוע לנו על שלושה ח"כים עם הסבר: עמיר פרץ ויוסי יונה שטסו למשלחת של הכנסת, ורוברט טיבייב שחולה.

מהרשימה המשותפת הבריזו עשרה ח"כים(!).

פירוט ההצבעות לפי סיעות – בתמונה:

זה מטורף. החוק נפל 30-43. נבחרי "ציבור" העניקו לקואליציה פרס ונעדרו בהסכמה משותפת כדי שכולם יוכלו לזלזל בחופש התנועה שנשלל מתושבי ישראל שאין ברשותם רכב פרטי.

בתגובה של יש עתיד הם הדגישו כי "חברי הכנסת היו מקוזזים כנהוג בכנסת". אלא ש"קיזוז" הוא הנוהג הכי מרתיח שיש. הנוהג שהפך את המליאה להצגה (שאף אחד לא מגיע לראותה).

העובדה שיש עתיד, מפלגה עם עקרונות ברורים העדיפה להבריז – בלתי נסלחת. אנו משלמים להם בשביל להילחם. לא בשביל לשבת במזנון ולצחוק על על מי שאין לו רכב, או בשביל להבריז ממעט ימי המליאה שבכלל מתקיימים.

כל מי שהצביע בעד ונגד:

חשבו על זה בפעם הבאה שתיתקעו איפהשהו ותחכה שתצא השבת.
ואיפה היו מרצ?
זה ממש לא הכל. תמר זנדברג, יוזמת החוק, גם ביקרה את חברי סיעת יש עתיד על כך שלא הגיעו להצביע (בתמונה).
אבל מה מסתבר?
שגם זנדברג עצמה לא ייצגה את בוחריה בזמן אמת:
ב- 21 פברואר 2018, בשעה 13:28, עלתה הצעת חוק של "יש עתיד" לתחבורה ציבורית בשבת. והפעם זנדברג היא זו שהבריזה, לפי הרשומות.
מזה שבוע אנו מבקשים ממנה לבדוק ביומן ולספר מדוע התקזזה/נעלמה. לבסוף מסרה תמר זנדברג בתגובה: "מרצ לא מתקזזת בזמן שהח"כים נמצאים במשכן הכנסת, בטח לא כדי לשבת במזנון ולחזור מדושנים מיד בתום ההצבעה. האירוע המדובר היה לפני שנה בעיצומה של מערכת בחירות במרצ, מושג זר ליש עתיד״. אבל פה זה נהיה מעניין:
(1) נזכיר לכם שזנדברג לא חושפת יומנה – מה שהיה יכול לחסוך ביקורת, אם זו אכן היעדרות מוצדקת.
(2) נברנו בהצבעות ומצאנו שזנדברג נכחה בכנסת, לכאורה בניגוד לתגובתה, לפני ואחרי ההצבעה (בתמונה). לזה היא כבר בחרה שלא להגיב.
(3) לסיכום – האופוזיציה בישראל לא מתפקדת. אזרחים מממנים אנשים שלא יודעים לשים בצד אגו ולעשות עבודתם
(רוצים לשמוע עוד? מוזמנים להקשיב לפודקאסט שלנו בנושא!).
הנה תיעוד ההצבעות של ח"כ זנדברג מיום ההצבעה:
לקוראת תמר זנדברג: שימי לב לשורה השניה והשלישית. בטוחה שלא היית בסביבה?
אז מה היה לנו?
שתי הצבעות למען תחבורה ציבורית בשבת. חוק כזה יכל לעזור לכל מי שלא נוהג – בני נוער, קשישים או סתם אנשים בלי רכב או רשיון – להגיע לים או לנסוע לבקר את סבתא.
הרבה ח"כים שהנושא קרוב לליבם – אבל לא מספיק כדי להצביע בעדו כשהוא של סיעה אחרת.
ובסוף… כולנו מפסידים.
אז אולי כדאי שבמקום לריב הח"כים פשוט יעשו את העבודה שלשמה נבחרו?

סיקור צל בצלאל סמוטריץ' – שבוע שביעי

השבוע: סמוטריץ מקדם חוק להרחבת ועדות הקבלה בישובים, מציין את יום זכויות האדם ומתארגן לקראת סיום שלב א' בתכנית ההכרעה

המשך קריאה…

המיזמים המיוחדים של שקוף – מרוכזים במקום אחד!

לצד עיתונות קלאסית ותחקירים, אנו משתדלים לייצר עיתונות חדשנית, אקטיביסטית ודמוקרטית. אנו מקפידים לשלב קריאות אפקטיביות לפעולה, כדי שהציבור לא יהיה "צופה מהצד", אלא שחקן פעיל בדמוקרטיה שלנו. הנה כמה מהמיזמים המיוחדים שיצרנו, בשיתוף ובהכוונת הציבור:

המשך קריאה…

ההחלטות של איילת שקד שמייקרות לכולנו את החיים ומגבירות שחיתות

| תומר אביטל, אסף נתיב |

איילת שקד היא כנראה השרה האהודה והמשפיעה ביותר בממשלה הנוכחית. את הערכת הציבור היא צברה רבות בזכות עמדותיה העקביות ופעילותה בתחום המשפטי, סביב נושאים שבמחלוקת ובעיקר ביחסה לבית המשפט העליון.

שקד גם פועלת יחסית בשקיפות, עונה לשאלות, נגישה ומדברת בגובה העיניים. אלא שדווקא בהיבטים חברתיים-כלכליים חלק מעשייתה שלילית ופוגעת בכל אזרחי המדינה (למעט האליטות). התקשורת הממוסדת בקושי מסקרת זאת, על אף שהחלטותיה עולות לכולנו מיליארדים, מגדילות את הפערים החברתיים, פוגעות בתחרות ומעודדות שחיתות.

אז אסף נתיב ותומר אביטל ניקו את הברברת, מחקו את נושאי השמאל/ימין, ביטחון ודת ומדינה. הם ריכזו רשימה שמראה איך לכל אחד ואחת מכם, קוראים יקרים, נשאר פחות כסף בחשבון מדי חודש בשעה שפעילות הממשלה נשארת באפלה.

איילת שקד (צילום: פלאש 90)

מוזמנים להתווכח, אבל הנה כמה נקודות טובות להתחיל איתן את הדיון:

המשך קריאה…

סיפור קטן על שכר של מיליון שקל ומידע שמגיע בדיסקים

"מוזיאיק יונייטד" הוקמה בידי משרד התפוצות לחיזוק הקשר עם יהודי העולם. החברה משמשת בפועל צינור להעברת כספים – עשרות מיליוני שקלים ציבוריים בשנה – לשלושה ארגונים, ללא מכרז. המנכ"לית הקודמת של הארגון השתכרה 1.1 מיליון שקל בשנה. וגם: הדיסק ששלחו לנו ממשרד המשפטים עם המידע בנושא

המשך קריאה…