מעקבים אחר נבחרי ציבור שמסרבים לחשוף את יומנם: פרץ, כהן ורגב

לאחר המעקב של סגן השר ירון מזוז, ומעקב נוסף אחר הלוביסט נדב פרי – יצאנו לפני כשנה לפרויקט "88 ימים של פגרה" בניסיון להרחיב את המעקבים אחרי נבחרי ציבור שלא מפרסמים את היומן שלהם. הנה הם:

מירי רגב

(שרת התרבות והספורט, הליכוד)

היכנסו גם לארוע ההיתולי שמטרתו לגלות מה מסתתר בסיר של רגב

עמיר פרץ

(חבר כנסת, העבודה)

בלשכתו של ח"כ פרץ הסכימו בתגובה לחשוף את היומן המלא לאותו היום:

"ח”כ עמיר פרץ מברך פועלם של כל העוסקים בפעילות ביוזמת 100 ימים של שקיפות. באשר ללוח הזמנים של חה”כ ביום חמישי 10 במאי 2018:

יומו של חה”כ נפתח בראיון ברשת ב’ בנושא פעילותו בועדת המשנה למוכנות העורף שבראשותו למציאת חלופות למיכל האמוניה בחיפה, אותו ערך מביתו. משם המשיך ח”כ פרץ לראיון נוסף באולפני רדיוס 100 FM בראש העין, שהתחיל בשעה 12:00 ולראיון נוסף (טלפוני) בתחנת הרדיו החרדי ״קול חי״.

המשך הלו”ז כלל נסיעה לכנסת לדיוני ועדת משנה חשאית של ועדת החו”ב, מפגש פעילים בראשות נפתלי רז ב”צוותא” בתל-אביב נגד פסקת ההתגברות ואירוע לציון 70 שנים לשירות הביטחון הכללי בראשל”צ במעמד ראש הממשלה ונשיא המדינה.

טענתכם כי נהגו של חה”כ חרג מהמהירות המותרת תיבדק".

אנו שמחים ואף מפרגנים שבעקבות הכתבה נחשף הלו"ז המלא באותו יום של פרץ – עתה נותר רק לחשוף את הלו"ז גם באופן שוטף.

מאיר כהן

(חבר כנסת, יש עתיד)

נציין שבלשכה של כהן שיתפו פעולה באופן יוצא מן הכלל, והסבירו כי באותו בוקר נתן טרמפ לרעייתו, ואסף את היועצת הפרלמנטרית שלו.  אחרי שעתיים ורבע בדרכים הגיע כהן לבית מפלגת "יש עתיד" בתל אביב וקיים שם פגישות עבודה בעניינים שונים. על-פי לו"ז אותו יום כפי שנמסר, כהן קיים פגישות בנושאי חינוך, בריאות ועבודת מטה השטח של יש עתיד. אחרי 4 שעות, יצא לחולון – שם פגש את ראש מטה יש עתיד בקריית גת. על הדרך טיפל בפטרייה כואבת בציפורן אצל פדיקוריסטית (חשוב להדגיש: מידע זה נמסר בידי כהן עצמו ולא היה מפורסם בידינו אחרת). לאחר מכן ניגש כהן ניגש לבניין העירייה וקיים פגישת עבודה עם ראש עיריית חולון. משם יצא חזרה לדימונה.

אנו שמחים שבעקבות הכתבה נחשף הלו"ז המלא באותו יום של ח"כ כהן – ומקווים כי יחליט לפרסמו בקביעות בעתיד.

ישראל כ"ץ

(שר התחבורה, הליכוד)

אין ממצאים חשובים. הלך להסתפר ואז בצהריים נכנס למשרדו ליתר שעות המעקב.

מעקבים אחר ח"כים נוספים יפורסמו בקרוב.

הערה כללית על "88 ימים של פגרה"

לדעתי (תומר) המיני-מיזם הזה לא מומש בצורה מיטבית – ואני לוקח את האשמה עליי.

  • בצד החיובי: העלנו שוב את נושא השקיפות ביומנים לדיון ציבורי, חשפנו עבירות תנועה, מימשנו את בחירת התומכים, והכי חשוב: המיזם מראה לח"כים שהציבור מסתכל. שעיניו פקוחות. שאין לדעת מתי אין חוקר שלנו מאחוריכם (עד שתשקיפו את היומן הציבורי שלכם).
  • בצד השלילי: היה עלי לסנן טוב יותר את הח"כים הראויים למעקב, ולעסוק יותר זמן בגיבוש מידע מוקדם, שהיה תורם לתעד חומרים חשובים יותר. אמנם עשינו בדיוק את מה שהבטחנו, אך זה יכול היה להיות יעיל יותר. כך או אחרת – יש לנו מחויבות להעניק לתומכים את התוצרים של התחקירים עליהם הם שילמו. אנחנו מפרסמים הכל – לטוב, ולרע, ובניגוד ללא מעט חלקים בתקשורת, אנו מנגישים לכם את המציאות כפי שהיא, מבלי להבליט רק את הליקויים. נמשיך לפרסם תוכן איכותי מדי יום. כפי שאתם רואים בדף שלנו בשנה האחרונה: העלינו הילוך בעיתונות אקטיביסטית, דמוקרטית ועצמאית. תודה ענקית לכל תומכינו שמאפשרים את כל זה.

להשקיף את הלשעברים 1: יו"ר הכנסת בדימוס שבח וייס

| תומר אביטל |

שלל דמויות שלטוניות ממשיכות לקבל כספי ציבור ולהשתמש בהם, גם שנים ארוכות אחרי שסיימו את תפקידם. אז החלטנו לצאת בסדרת מיני בדיקות: מי מקבל מאיתנו ולמה? הדגש: מציאת פרצות וסגירתן.

והפעם: שבח וייס. חבר כנסת בשנים 1981-1999 ויו"ר הכנסת ה- 13
Szewach Weiss.JPG
מסתבר שמעבר לפנסיה ולמענקי פרישה שקיבל, וייס מנצל חוק ישן שמתיר ליו"ר כנסת בדימוס לקבל "שירותי משרד" – על חשבון הציבור. וייס מוציא על עוזרת בודדת כרבע מיליון שקל מדי שנה. שוחחתי עם וייס, והוא הסביר ש"יש זכויות ליושבי ראש כנסת לשעבר מתקנון הכנסת. אני משתמש בזה לעוזרת פרלמנטארית כבר שנים רבות".

הציבור לדעתך צריך לממן זאת?

"כיהנתי כ- 20 שנה חבר כנסת. היא עוברת על המסמכים שלי ומאגדת אותם. היא מלווה אותי עוד משנת 88' ועובדת הרבה".

מה היא עושה?

"נשאתי בזמנו 5000-6000 נאומים. הייתי ח"כ פעיל. והיא עוזרת וממיינת נאומים ועוזרת לי להוציא ספרים".

חלפו מאז כהונתו של וייס 20 שנה. כמה נאומים אפשר לתייק?
ומה החוק אומר? בדקנו. בעבר מימון שירותי המשרד של יו"ר הכנסת היה תקציב לכל החיים – עד שדליה איציק שמה סוף לחגיגה הזאת וקבעה שהזכאות היא ל- 5 שנים בלבד מסיום הכהונה. אלא מה? היו"רים שלפני איציק הוחרגו מהשינוי, בהם וייס.

בפרק הבא אעבור לבית הנשיא: מכירים מישהו שעובד עם נשות הנשיאים לשעבר? כתבו לי

המציאות המורכבת של שוק המלט הישראלי

פתיחת השוק ליבוא הורידה את המחירים, אך מעמידה בסיכון את עתידו של מפעל "הר טוב" על 120 עובדיו. ח"כ גפני מעוניין להשית היטל היצף על מלט מיוון וטורקיה. האם פגיעה ביבוא היא הפתרון, למרות שהמונופול "נשר" יהיה הנהנה העיקרי מהצעד? המשך קריאה…

האם מיזוג בזק ו-yes עמד על הפרק ב-2013?

ממשיכים במעקב חברי הכנסת החשודים בפלילים, והפעם: יצאנו לבדוק את טענת ראש הממשלה כי המיזוג בין בזק ו-yes לא עמד על הפרק ב- 2013 – וגילינו שהוא רלוונטי עוד מ-2005. וגם: האם יתקבלו החלטות בתיקים הפתוחים עוד לפני הבחירות?

המשך קריאה…

לאן נעלמה התמיכה של ארגון להב במפלגת העצמאים?

לאחר הכתבה שפרסמנו בשבוע שעבר על רועי כהן, יושב הראש רב הפעלים של "מפלגת העצמאים", נמחקו לפתע הודעות התמיכה במפלגה מהדף של ארגון "להב"

| עידן בנימין |

בשבוע שעבר פרסמנו כתבה על רועי כהן, יו"ר מפלגת העצמאים – המשמש גם כנשיא לשכת ארגוני העצמאים בישראל (להב), מנכ"ל ארגון נפגעי פעולות האיבה ועוד שלל תפקידים בעלי אופי ציבורי.

באותה כתבה תיארנו את השימוש שעשה כהן בתשתיות של להב, ארגון יציג א-מפלגתי, למען קידום המפלגה החדשה שהקים. כך לדוגמא שודרה ההכרזה על הקמת המפלגה בעמוד הפייסבוק של להב וכן הועלה לעמוד פוסט נוסף באותו היום על כך שמדובר ביום היסטורי לעצמאים. מייל ההזמנה למסיבת העיתונאים נשלחה אף הוא מטעם ארגון להב.

אבל אל תטרחו לחפש עוד את הפרסומים הנ"ל בפייסבוק. למרות שבתגובתו המקורית ציין כהן כי "הנהלת להב אישרה פה אחד את החלטתה על תמיכתה הפומבית והציבורית בהקמת מסגרת פוליטית בראשות נשיא להב" – כל אזכור למפלגה הוסר מעמוד הפייסבוק של להב לאחר פרסום הכתבה שלנו.

שאלנו את כהן מדוע הוסרו הפוסטים והוא השיב כי: "מרגע שהוקם עמוד הפייסבוק של המפלגה, כל הפעילות מרוכזת בעמוד של מפלגת העצמאים והעסקים בישראל ולא בעמוד של להב וזאת אף על פי שהמפלגה עדיין נמצאת בהליך הקמה מול רשם המפלגות וטרם נרשמה".

ביקשנו חידוד נוסף, שכן עמוד מפלגת העצמאים הוקם כבר ב- 2/1, בעוד הכתבה פורסמה רק ב- 23/1 – ועל כן התגובה הראשונית של כהן לא מחזיקה מים. כהן מסר: "בהתאם להמלצה המקצועית תקשורתית שקיבלתי כל הפעילות תנוהל במקום אחד – עמוד הפייסבוק של המפלגה".

פוסט שהוסר

כהן ביקש להדגיש: "מוסדות להב על פי תקנון העמותה אישרו תמיכה פומבית וציבורית בהקמת מסגרת פוליטית שתייצג את העצמאים והעסקים בישראל ולהב תומכת במאבק לשינוי היחס לציבור העצמאים והעסקים בישראל, כל ניסיון להציג זאת אחרת חוטא לאמת, התקבלה החלטה מקצועית תקשורתית הגיונית ומתבקשת מאחר ואנחנו מפלגה חדשה בהקמה לייצר תודעה ציבורית אחת בלבד למפלגת העצמאים והעסקים בישראל בדף פייסבוק משלה בלבד ולכן כל הפעילות תעשה במקום אחד ובדף ייעודי שהוקם לטובת כך ".

*

לחצו פה לקריאת כתבת הפרופיל המלאה על רועי כהן (מבין שלל תפקידיו: נשיא להב, יו"ר מפלגת העצמאים, מנכ"ל ארגון נפגעי פעולות האיבה, משנה ליו"ר לשכת עורכי הדין עד לפני חודשיים, חבר מועצת המוסד לביטוח לאומי, גזבר פורום סגני ראשי הרשויות בישראל, בעל משרד עו"ד עצמאי, מנחה של תוכנית רדיו שבועית ברדיו תל-אביב, ועד לאחרונה גם סגן ראש עיריית חולון).

המדינה עוזרת לתבוע את עצמה (וזה טוב)

חברת החשמל, רכבת ישראל, תאגיד  מים ועיריית רמת השרון – אלו רק חלק מהרשויות שהמדינה עזרה לציבור לתבוע בשנת 2017

המשך קריאה…

עיתונות אזרחית חושפת בלבול מוח של יו"ר ארגון המורים

| ניר בן-צבי, נתן מייזלס |

איך ארגון המורים ממשיך להצדיק את העובדה שהוא מבזבז את כספי המורים בחוסר שקיפות?

בראיון טרי שנתן לכלכליסט רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, נשאל בידי הכתב (שחר אילן) מדוע הארגון ממשיך לפעול כאגודה עות'מאנית.

להזכירכם: מדובר במסגרת שקיימת מימי שלטון טורקים בארץ ומאפשרת לשורה של ארגוני עובדים ענקיים בישראל לנהל כספי ציבור, בסכומי עתק, בלי כל שקיפות.

ארז ענה: "הארגון פנה בעבר לרשם העמותות, ביקש להירשם כעמותה וקיבל תשובה שארגוני עובדים שנרשמו לפני 1988 לא יכולים להפוך לעמותה".

הקורא הנהדר שלנו, נתן מייזלס, נתקל בתשובתו של ארז וחשד כי משהו לא מסתדר. אז הוא פנה על דעת עצמו בשאלה למשרד המשפטים – והתשובה שהוא קיבל פשוט מדהימה: "אגודה שנוסדה לפי החוק העות'מאני רשאית להגיש לרשם בקשה להירשם כעמותה […] לפיכך, הטענה לפיה אגודה עותמ'אנית שנוסדה לפני חקיקת חוק העמותות (וכמובן גם לפני 1988) אינה יכולה להפוך לעמותה, הינה שגויה".

חד וחלק. אם ארגון המורים, או ההסתדרות, או הר"י או כל אגודה עותמ'אנית אחרת הייתה רוצה להפוך לעמותה מן המניין – המסגרת המודרנית והשקופה, שבה פועלים ארגונים ללא מטרות רווח בישראל בכמעט 40 השנים האחרונות – אז הם יכולים לעשות זאת מאוד בקלות. רק צריך לפנות לרשם העמותות במשרד המשפטים.

ואם נחזור רגע לתשובה המאוד לא-מדויקת (בלשון המעטה) שנתן רן ארז בראיון – אז הרי שגילינו כי הפנייה אותה הזכיר התרחשה בשנת 1991 – לפני 28 שנים! אנחנו ממליצים לארגון המורים העל-יסודיים לפנות שוב. התשובה הפעם כנראה תהיה שונה.

רן ארז וארגון המורים העל-יסודיים בחרו לא להגיב לפנייתנו.

מיהו רועי כהן, מקורבו של אפי נוה ויו"ר מפלגת העצמאים?

עו"ד רועי כהן, עד לאחרונה סגנו ומקורבו של אפי נוה בלשכת עורכי הדין, הוא גם נשיא "להב" (לשכת ארגוני העצמאים בישראל), מנכ"ל ארגון נפגעי פעולות האיבה ועכשיו גם יו"ר של מפלגה חדשה – "העצמאים". האם הוא באמת מתכנן להתמודד בבחירות?

המשך קריאה…

כמה אנחנו משלמים על הכשרות בישראל?

רב העיר משפיע על החיים של כולנו באמצעות מערך הכשרות המקומי – ולכן צריך לעניין כל אזרח ואזרחית במדינה. עלות הפעלת המערך כנראה תשכנע גם אתכם שזה קריטי: כ- 600 מיליון שקל בשנה

| טור אורח: תני פרנק, נאמני תורה ועבודה |

בטורים הקודמים כתבתי על תפקודם והתנהלותם של רבני הערים בישראל. הפעם אנסה להמחיש באלו סמכויות רשמיות נושא רב העיר ואיך הוא בעצם משפיע על החיים של כולנו. זה קורה בעיקר באמצעות מערך הכשרות עליו הוא חולש.

מקובל לחשוב על הרבנות בכלל, ועל הכשרות בפרט, כמונופול ממשלתי ריכוזי. אך לא כך המצב – למעשה מדובר במונופול מקומי. ליתר דיוק, כ- 130 מונופולים מקומיים שנמצאים באחריות המועצות הדתיות ובשליטת הרב המקומי.

בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות, מי שמוסמך לתת תעודות הכשר בישראל הם רק הרבנים המקומיים במקום כהונתם. במקרים בהם אין רב מקומי – מועצת הרבנות הראשית יכולה למנות ממלא מקום לתפקיד זה.

רבני הערים אחראיים לחתימה על כל תעודות הכשרות בעירם, בין אם מדובר בתעודת כשרות למקומות בילוי (בית קפה, מסעדה, מלון) או בית עסק (בית מטבחיים, מפעל לייצור מזון). כך נוצרים לעיתים מצבים אבסורדיים, בהם ברשות קטנה ישנם מפעלים גדולים או הרבה בתי מלון – ורבני הערים המסויימים מקבלים אחריות אדירה על מערכת כשרות ענפה, ללא קשר לניסיון של הרב או לאיתנות הכלכלית של המועצה הדתית.

זאת הסיבה, לדוגמא, שרבני העיר אילת נחשבים משמעותיים כל-כך: הם אחראים על כל מערכת הכשרות במלונות בעיר התיירות המרכזית של ישראל. לשם המחשה, אגרת הכשרות למלון (תעודה בלבד) עם למעלה מ- 250 חדרים היא 12,295 שקל בשנה.

עלויות מונופול הכשרות

כדי להבין עד כמה מערכת הכשרות משפיעה על יוקר המחיה, צריך קודם להבין את עלויות מונופול הכשרות: המדינה, באמצעות המועצות הדתיות, גובה אגרה שנתית בעבור השגחה על כשרות. סכום זה מגיע בנוסף לתשלום הקבוע שמשלם בעל העסק למשגיח הכשרות. לפי דו"ח של עו"ד עמיחי פילבר מפורום קהלת, סך ההכנסות של המועצות הדתיות מאגרות בנושא הכשרות עמדו על כ- 49 מיליון שקל בשנת 2015 לבדה.

בנוסף, העובדה שכיום לא ניתן לכתוב את המילה "כשר" בבתי עסק ללא הכשר של הרבנות, מביאה לכך שעסקים שמחפשים כשרות מחמירה יותר משתמשים בשירותיהם של גופי כשרות פרטיים (בד"צים) – בנוסף לתעודת הכשרות של הרבנות. המשמעות: תשלום כפול – גם לרבנות וגם לבד"ץ. סך עלויות מונופול הכשרות הוערכו בדו"ח של משרד האוצר בכ- 600 מיליון שקל בשנה.

מקרה מייצג של הבעייתיות במונופול הכשרות בא לידי ביטוי בסכסוך שהתגלע בראשון לציון בשנת 2014, בין רב העיר לבין מפקח כשרות מקומי. אותו מפקח זומן להעיד במשטרה במסגרת חקירה פלילית שהתנהלה נגד הרב. בעקבות כך, לפי הפרסומים, הרב "סימן" את המפקח והחליט לנקום בו –  על חשבון הציבור – בכך שלא הסכים לחתום על תעודות כשרות לעסקים שבאחריות המפקח.

כך נותרו עשרות עסקים ללא תעודות כשרות וללא אפשרות מעשית אחרת – שהרי אין אפשרות לקבל שירותי השגחה שלא מהרבנות המקומית. באותה תקופה גם לא הייתה קיימת האלטרנטיבה של "כשרות צהר".

לדעתי האישית, מקרים כאלה מוכיחים כי יש לבחון מחדש את תפקיד רב העיר: ראשית, יש לקצוב את כהונתם של רבני הערים – כך שרבנים שאינם מתפקדים ומנותקים מהציבור לא ייבחרו שוב. שנית, יש לשקול את הפיכת רב העיר לדמות ייצוגית ללא סמכויות ביצוע (דוגמת חתימה על תעודות כשרות) – ולהותיר אחריות זו בידי המועצה הדתית.

*

הכותב הוא תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.

לטורים הקודמים של תני: