סוף שבוע עם חברי הכנסת על שפת הבריכה: כתבות "שקוף" בלאומיאדה 2020

קצת אסקפיזם מהקורונה: כדי לנצל את השילוב המנצח של שמש, ים וחברי כנסת – נסענו לסקר את הלאומיאדה, האירוע השנתי של מפלגת הליכוד באילת. סיפור על מפגש אמיתי בין הנבחרים לציבור, לפני שהעולם כולו התהפך

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין, מאיה קרול |

עשר בבוקר, יום שישי. שעה טובה לעיתון וקפה בפיג'מה, אבל בשבילנו היה זה זמן התרעננות, אחרי שלוש שעות נסיעה באוטובוס מבאר שבע לאילת – לפני שנסיעה כזו הייתה מלווה במסכות פנים ובקבוק אלכוג'ל שלוף. עם השכמה המוקדמת ותיקי הגב, הבוקר הרגיש כמו תחילתו של טיול שנתי. אבל לא נסענו לאילת כדי לטייל במדבר היפיפה – אלא כדי לבקר באירוע השנתי של מפלגת הליכוד, "הלאומיאדה". 

הלאומיאדה (לשעבר ליכודיאדה) התקיימה זו השנה החמישית ברציפות. היא מושכת בכל שנה מאות תומכי ליכוד לסוף שבוע באילת, בו מתקיימים הרצאות, פאנלים, שיחות בגובה העיניים עם ח"כים לצד הבריכה וכן מדגם בו מצביעים חברי הליכוד הנוכחים, אשר בסופו מתפרסם דירוג של חברות וחברי רשימת הליכוד. ב-2018 נקנסה מפלגת הליכוד ב-350 אלף ש"ח לאחר שנקבע בדו"ח מבקר המדינה כי האירוע מהווה תרומה אסורה למפלגה, אך לאחר כמה שינויים קוסמטיים – להלן הלאומיאדה – המשיך האירוע להתקיים כסדרו.

בדרכנו לאילת

הפנטזיה על צחי הנגבי, התשובות של מיקי זוהר והשתיקה של אמיר אוחנה

כשהתקרבנו באוטובוס לתחנה המרכזית, השר אלי כהן וחבר הכנסת לשעבר עוזי דיין כבר עדכנו בטוויטר כי הם על המטוס לאילת. התרגשנו לנחש אילו ח"כים נוספים נפגוש במלון בו התקיים האירוע – וכבר בדלת הכניסה פגשנו את השר צחי הנגבי, שהיה בדרכו החוצה. הוא ציין את חיבתו לשקיפות כשהצגנו את עצמנו, וסיפר שהצטער כשבוטלה ועדת השקיפות בכנסת (הנגבי תמך ביוזמת ח"כ לשעבר סתיו שפיר להקים את הוועדה ב-2015). מיד הצענו שיהיה זה שיקים אותה מחדש בכנסת ה-23. אך לצערנו הוא לא היה מעוניין.

הפגישה עם השר הנגבי בסטורי של שקוף

משאירות את חלום הנגבי-לוחם-השקיפות מאחורינו, נכנסנו אל המולת המלון: בין פוסטרים של חברות וחברי רשימת הליכוד לשלטי ענק עם הכיתוב "לא ביבי לא חוקרים", הסתובבו פעילי ליכוד, כתבים, אנשי ציבור וכמה חברי כנסת ושרים. ראשון ניגשנו לח"כ מיקי זוהר ושאלנו אם יתמוך בהקמת וועדות הכנסת בזמן הפגרה , והוא אמר שלא – כי הוא לא רוצה שיעשה בהן שימוש פוליטי. נזכיר כי עוד לפני האפוקליפסה, למעלה משנה שבכנסת לא מתקיימת כמעט פעילות פרלמנטרית, ורוב הוועדות מושבתות. זאת על אף שבוועדות מתקיימת עבודה פרלמנטרית חשובה וחיונית לקידום חקיקה ופיקוח על הממשלה. 

כששאלנו את זוהר אם יסכים לוותר על תוספת השכר שקיבל בינואר בסך 1,255 ש"ח אחרי שנת פגרה – טען כי זהו צעד פופוליסטי, ולא יעשה זאת.

  • לסיכום השיחה המוצלחת עם ח"כ זוהר, הצטלמנו איתו כדי לעדכן על המפגש בסטורי של שקוף ובטלגרם. את הרגע תיעד הצלם של ויינט – ובערב כבר הגענו לעמוד הראשי של האתר (עם כותרת חמודה אך לא נאמנה למציאות).

בעמוד הראשי של ווינט

אחרי זוהר פגשנו את השר אמיר אוחנה, אך הוא סירב להתראיין בתוקף. הדגשנו שנשאל רק על הישגים בהם הוא גאה מאז שמונה לשר המשפטים – אך הוא הפנה לנו את הגב. מאוחר יותר, כשניסינו לצלם אותו מנגן על גיטרה עם כמה ממשתתפי הלאומיאדה (חמוד!) לסטורי של שקוף, הוא ביקש בכעס שנפסיק ("אתן רוצות שאסתגר בחדר?").

השר אוחנה מנגן עם אורחי הלאומיאדה

הפתעה ידועה מראש

בינתיים, ניסו פעילי ליכוד לדרבן את האורחים להיכנס לאולם בו עמדו להתחיל נאומי השרים. "תיכנסו, תיכנסו, אל תשאלו שאלות, יש בפנים הפתעה". חלק מהאורחים העדיפו להמשיך לנוח בשמש ליד הבריכה – רעיון שטוב שוויתרנו עליו בשלב הזה, כי כמה שעות אחר כך כבר היינו קרובות להתייבשות.

סקרניות, נכנסנו לאולם. שרי הליכוד עלו לנאום מול הקהל שתמך בקריאות עידוד. אחד אחרי השני דיברו השרים על ראש הממשלה והישגיו, על מערכת המשפט ועל המתחרים ממפלגת כחול לבן: "אין שום אפשרות לגנץ ולפיד להקים ממשלה שלא נסמכת על תמיכתם של אחמד טיבי ואיימן עודה", אמר השר אמיר אוחנה בנאומו. "אתם תתנו לזה לקרות?" שאל את הקהל המזועזע, שצעק "ל-א!". 

השר אוחנה נואם

נאומי השרים עסקו בנושאים שנטחנו עד דק ברשתות החברתיות כחלק מתעמולת המפלגה. ה"הפתעה" שהבטיחו לנו, התגלתה כלא מפתיעה.

חצי מיליון ש"ח בשביל אהבת הציבור

הלאומיאדה התקיימה שבוע לאחר הודעת ראש הממשלה נתניהו כי ימנה את ח"כ ניר ברקת לשר אוצר, אם יקים ממשלה. זמן קצר לאחר מכן כתב ברקת בחשבון הטוויטר שלו כי הוא "מרוויח שקל בשנה" כחבר כנסת. תהינו – איך זה יתכן? הרי על פי חוק, חברי וחברות הכנסת מחויבים לקבל את שכרם, כך שלא יאלצו להיות תלויים בבעלי הון. שאלנו את דוברות הכנסת על כך, ונאמר לנו כי ברקת לא קיבל אישור לא להרוויח משכורת – אלא פשוט סירב למסור את פרטי חשבון הבנק שלו לחשבות הכנסת. 

הציוץ של ברקת. לא קיבל אישור לוותר על השכר

הלאומיאדה הייתה הזדמנות מעולה כדי לברר את הנושא ישירות מולו: האם הוא רואה את הבעייתיות שבחוסר הציות לחוק, ואת חוסר ההוגנות שבצבירת רווח פוליטי בדרך שרק פוליטיקאים עשירים יכולים לבחור בה? ולאן הולך הכסף שלא שולם?

החלטנו לנסות לתפוס את ברקת לשיחה לאחר שירד מבמת הנאומים. הניסיון התברר כמשימה לא פשוטה: ביציאה מהאולם ליוו את ברקת עשרות פעילי ליכוד שביקשו לשוחח או להצטלם איתו. בתוך ההמולה, הצלחנו לשאול אותו את השאלות שלנו (נראה היה שהוא מופתע). 

"אנחנו שמים את ערך ההתנדבות כערך עליון", אמר. כשעמדנו על ההבדל בין התנדבות לבין עבודה עבור המעסיק שלו – הציבור – המשיך להדגיש את הערכים שהנחו אותו במהלך הזה. אנחנו כמובן מאוד אוהבות חיסכון בכספי ציבור, אך לצערנו הכסף הזה (כחצי מיליון ש"ח) בינתיים לא נחסך: בגלל שהסכום מיועד כחוק לברקת, הוא תקוע כרגע בחשבות הכנסת ואינו חוזר לציבור.

ניתן לומר כי ברקת משלם הלכה למעשה 45 אלף ש"ח בחודש, ומקבל בתמורה רווח פוליטי בדמות אהדה מהציבור, שלא מודע לפרטים המלאים. האם זה הוגן?

תשובתו המלאה של ברקת, כאן:

אנו מרגישות על בשרנו את חוסר האמון בתקשורת 

בשעות הראשונות לביקור שלנו הגישה הרווחת כלפינו הייתה חשדנית וזהירה. ההצגה של עצמנו ככתבות בגוף תקשורת הובילה מיד לקביעה "אז אתן שמאלניות". כמעט בכל שיחה נשאלנו אם אנחנו מקליטות בסתר. סבלנו מחוסר אמון מוחלט אף שנשבענו שאנחנו כותבות על כל סיעות הכנסת.

גם במהלך השיחה עם ברקת, השאלה שלנו בנושא המשכורת גררה ביקורת מהסובבים, שהחלו להתווכח וטענו כי מטרתנו הסמויה היא להקשות על הליכוד מטעמים פוליטיים. זאת על אף שהשאלה נגעה לכסף ציבורי, והייתה דומה לשאלות שאנו מפנות לחברות כנסת מכל הסיעות, כל הזמן.

לקראת הצהריים המאוחרים האווירה השתחררה והפכה נינוחה יותר. את המלון עזבו חלק מהשרים וכלי התקשורת הגדולים על מצלמותיהם ומיקרופוניהם, ונראה שאיתם עזבה גם אווירת קמפיין הבחירות המתוחה. קלפיות המדגם עמדו להיסגר, והאורחים החלו להסתובב עם כובעים צבעוניים ומשקאות. כמות האנשים בלובי המלון הדלדלה במהרה כשהחלה הופעה של ליאור נרקיס בחוץ, ואנחנו ניצלנו את הזמן הרגוע להיכרות עם חלק מהאורחים.

אורחים בלאומיאדה

"החכמה לא נמצאת רק אצל נבחרי הציבור, אלא גם בעם"

מחוץ ללובי המלון פגשנו את רוברט: "אנחנו מגיעים לכל כנס של הליכוד. זה חיבור אישי שלא מוצאים בשום מפלגה אחרת". כששאלנו אם ירצה שנבחרי הציבור יקדמו שקיפות, אמר: "אני חושב שחייבת להיות שקיפות, למעט דברים שעלולים לפגוע בביטחון המדינה. צריך לשתף את הציבור, ולזכור שהחכמה לא נמצאת רק אצל נבחרי הציבור אלא גם בעם". מסכימות.

אילנה, גם היא אורחת קבועה באירוע, מתארת תחושות דומות: "אני מגיעה כל שנה כדי לחזק את ראש הממשלה שלנו ואת חברי הליכוד המקסימים. לפגוש את השרים זה מרגש – זה כמו משפחה". היא הרחיבה על נתניהו: "יש לנו ראש ממשלה שהוא מלאך. הוא גואל אותנו מהאויבים, מהשמאלנים ומהתקשורת. הוא דואג לנו – תראי את תכנית המאה. כשפוגעים בו, לא פוגעים בו אישית. פוגעים בנו. כשאומרים 'מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו' זה לא נכון. זה התקשורת נגד נתניהו. העם בעדו".

את ג'קי פינטו פגשנו בין קלפיות המדגם המנומנמות ופוסטר גדול הנושא את תמונתו. ג'קי, איש מבוגר ולבבי, היה לבוש בחליפה מהודרת וחילק כרטיסי ביקור לכל דורש. הוא הציג לנו בגאווה את השלט שלו, והסביר מדוע הוא רוצה להיבחר לכנסת: "עליתי בגיל 9 ממרוקו והבנתי בגיל צעיר שיש ילדים בכיתה שיש להם יותר כסף, אבל לא רציתי שזה יגדיר אותי. אז הצטיינתי בלימודים והצלחתי. עכשיו אני רוצה להגיע לכנסת ולקדם משם את הדברים שאני מאמין בהם. אם אבחר לכנסת אקדם שקיפות וצדק חברתי. אדאג לנכים ולקשישים".

ג'קי פינטו (משמאל) עם אורחת באירוע

גם כאן מחכים בקוצר רוח לתוצאות המדגם

לצד השלט של ג'קי, הוצבו לקראת המדגם גם שלטים של השרות מירי רגב וגילה גמליאל ושל ח"כ ברקת. זכייה במקומות הראשונים במדגם הלאומיאדה היא מקור לגאווה עבור הזוכים, אך היה נראה כי השנה הייתה פחות התלהבות סביב ההצבעה. אולי בשל העייפות מהקמפיין בבחירות השלישיות, או כי הרשימה נעולה בגלל הבחירות החוזרות. אחד ממפיקי האירוע סיפר לנו כי התוצאות במדגם משפיעות על התנהלות הח"כים, וכי ירידה במיקום ברשימה מראה על בעיה בקשר עם ציבור הבוחרים, ומובילה לשינוי התנהגות הח"כים.

את המקום הראשון במדגם שבדק מי מחברי הכנסת תרם 'הכי הרבה ניצחון הימין בבחירות', קטף שר המשפטים אמיר אוחנה. במדגם המשמעותי לא פחות, שבדק מי נתפס כממלא מקום ראוי לנתניהו, זכה ח"כ ניר ברקת. 

על החשיבות של המפגש האנושי 

לאורך הסופ"ש, התקבצו בלובי האורחים וחברי הכנסת לשיחות ספונטניות סביב השולחנות, ומכל עבר נשמעו דיונים על המצב הפוליטי, ועל עתיד המפלגה מחנה הימין. באחד השולחנות האלה פגשנו את ח"כ קטי שטרית, שהסכימה לדבר איתנו בשמחה. ביקשנו משטרית לספר על מהלך שקידמה מאז נבחרה לכנסת באפריל 2019: "בכנסת ה-20 הוחלט באופן שרירותי להוציא את הסייעות הרפואיות מהגנים", היא מסבירה, "לילד שאוכל מזון שהוא אלרגי אליו, יש עשר דקות לפתוח את התיק, לחפש ולהוציא את המזרק ולהזריק לעצמו במקום הנכון – וכל זה כשהגוף שלו חלש והוא בפניקה". שטרית לקחה חלק במאבק להשארת הסייעות הרפואיות בגנים, מאבק שהסתיים בהצלחה – כשבסוף נמצא תקציב של 10 מיליון ש"ח ממשרד הרווחה להמשך פעילותן ב-2020.

כאמור, הכנסת בפגרה ארוכה. שאלנו את שטרית איך יכולה ח"כית לקדם משהו שחשוב לה בזמן כזה: "המון מכתבים ופניות למשרדי החינוך, המשפטים, והרווחה. לא השארתי אבן שלא הפכתי, עד שהחליטו להחזיר את הסייעות לילדים האלרגיים".

כיף לשמוע על עשייה למען הציבור גם בתקופה כזאת, רק חבל שנאלצנו לנסוע עד אילת בשביל זה, כשיש פתרון קסם פשוט במיוחד לשיתוף הציבור בעבודת הח"כים – שקיפות. פרסום יומן, למשל, יכול לאפשר לציבור לפקח על נבחרי הציבור וגם להתפעל מהעבודה הקשה שלהם. הצענו לשטרית לפרסם את יומנה – והיא הסכימה (אבל עדיין לא עשתה זאת). שאלנו גם מה דעתה על התוספת שהיא וחבריה קיבלו לשכר. "עבדתי בחברת הייטק שבה קיבלתי כפול. אבל אני לא מתווכחת – מצדי שלא יעלו את השכר, ואין לי שום בעיה שיורידו את התוספת". כשהסברנו שאפשר בקלות לוותר על התוספת, אמרה כי תעשה זאת בפעם הבאה שתגיע למשכן (גם זה עדיין לא קרה – מחכות).

לבסוף, שאלנו את ח"כ שטרית מי הם חברות או חברי הכנסת האהובים עליה – מחוץ לסיעה שלה. שטרית ענתה בסולידריות נשית: עומר ינקלביץ' (כחול לבן), רויטל סויד ואורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר-מרצ). 

קטי שטרית מספרת על הח"כיות האהובות עליה בסטורי של שקוף

השיחה עם קטי שטרית גרמה לנו להבין כמה חשוב המפגש האישי עם הח"כים: הסיכוי שהיינו יכולות לנהל שיחה נעימה ורגועה עם חברת כנסת רגע לפני בחירות, על נושאים לא קשורים לקמפיין וחסרי רייטינג ולייקים – מחוץ ללאומיאדה היא  אפסית. 

למעשה הקשר האישי הוא רוב הקסם באירוע: נראה כאילו הגענו למפגש שנתי של קרובי משפחה רחוקים. "באנו לפה כדי להתגבש ולהכיר עוד אנשים שמצביעים כמונו", סיפרו עמירם קובי ועדי, שלושה אורחים צעירים במלון: "זו תחושת משפחה, השרים והח"כים מגיעים לפה, כולם מדברים איתם, שואלים אותם שאלות שאין אפשרות ביומיום". 

מאיה עם עמירם, קובי ועדי

משה ומשה "הוגי הרעיון"

מי שעומדים מאחורי האירוע הם משה פסל ומשה בן זקן. מדובר בצמד בשנות ה-30 לחייהם שיזמו את הארוע הראשון לפני חמש שנים, ומפיקים אותה עד היום. פסל ובן זקן פעילים בליכוד: משה בן זקן הוא יועץ של השרה מירי רגב, ומשה פסל הוא יו"ר צעירי הליכוד, שאף התמודד בפריימריז האחרונים. 

משה ומשה היו עמוסים לאורך סוף השבוע, והסתובבו ברחבי המלון חסרי מנוחה ומוקפים בפעילים רבים. לקראת סוף האירוע, הצלחנו לתפוס לרגע את פסל לשיחה על שפת הבריכה, ושאלנו אותו מה המטרה של הלאומיאדה בעיניו: "הרבה פעמים מתלוננים שחברי הכנסת מנותקים מהציבור. כאן את רואה חברי כנסת יושבים עם אנשים ומדברים על הביטוח הלאומי, על תחבורה ציבורית", אמר. לדבריו, "יש להם הזדמנות לשבת ולדבר עם אנשים על בעיות היומיום שלהם, הם חיים כאן את הציבור ונטענים ממנו".

משה פסל

שאלנו את פסל מהיכן הגיע הרעיון לקיים אירוע כזה. "המטרה הייתה לעשות משהו דומה לרעיון של הוועידה הרפובליקנית בארה"ב". הוא הסביר: "רצינו לקיים אירוע בו פעילים יושבים יחד בשולחנות עגולים ומחליפים רעיונות, וחושבים לאן התנועה צריכה ללכת ולאן מחנה הימין הולך".

טרם האירוע לא שמענו מעולם על משה ומשה, אך באירוע עצמו – לא היה ניתן לפספס אותם, שכן פניהם ניבטו אלינו כמעט מכל שלטי הענק בלאומיאדה. על השלטים אף נכתב באופן שלא משאיר מקום לספק: "משה ומשה, הוגי הרעיון והמארגנים". שלט עוקצני אחד של המארגנים בלט במיוחד: התנוססו עליו פניהם של משה ומשה יחד עם הציטוט "הגענו, התארגנו, מתארגנים, נתארגן". הציטוט בשלט, למקרה שתהיתם, מגיע מתשובתו הלא-קוהרנטית של ח"כ בני גנץ, כשנשאל על תחושותיו לקראת פגישתו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

מתוך טוויטר

ליכודיאדה או לאומיאדה – מה ההבדל?

כאמור, עד לפני שנתיים בסך הכל, נקרא האירוע של הליכוד באילת בשם "ליכודיאדה", מסיבות ברורות. אך דו”ח מבקר המדינה שהתייחס לאירוע כתרומה אסורה למפלגה הביא לשינוי שמו מ"ליכודיאדה" ל"לאומיאדה".

דו”ח המבקר התייחס למימון המפלגות והבחירות לקראת הכנסת ה-20. בדו"ח נטען כי למרות שהליכודיאדה הוא אירוע פרטי, שאינו ממומן ע"י המפלגה – הליכודיאדה היא אירוע ששייך בפועל למפלגת הליכוד.

מפלגות מקבלות תקציב לקמפיין בחירות מהמדינה, ואינן מורשות לקבל כסף נוסף מעבר לכך. מבחינת המבקר, החשיפה שקיבלה מפלגת הליכוד בעקבות האירוע, הופכת את הלאומיאדה לסוג של תרומה לקמפיין הבחירות של הליכוד. בדו”ח המבקר נכתב כך: "הסיעה קיבלה תרומה בדמות הפקת אירוע 'הליכודיאדה' והפרסום והחשיפה התקשורתית בעקבותיו, כל זאת מבלי שנשאה בהוצאות כלשהן בגין האירוע".

יוסף שפירא, מבקר המדינה לשעבר

המבקר פירט מדוע הוא מניח שהאירוע שייך למפלגת הליכוד. בין היתר, ציין כי שני המארגנים הם פעילי המפלגה, וכי רק חברי מפלגה רשאים להצביע ולהתמודד בפריימריז המדומה שנערך בליכודיאדה. אבל יותר מכל, שם האירוע הוא זה שקשר בצורה הברורה ביותר את הליכוד ל"ליכודיאדה". לכן שונה השם – כדי לנסות להימנע מהגדרתו כתרומה אסורה למפלגה. כאמור, בעקבות הדו"ח מפלגת הליכוד נקנסה בסכום של 350 אלף ₪.

ממעבר על דו”ח המבקר, לא נראה שהיה שינוי מהותי באירוע חוץ משינוי השם. גם לא היה נראה שהשם החדש שינה את המהות הליכודניקית של האירוע: חברי הכנסת שנכחו באירוע היו רק מהליכוד, האורחים היו חברי המפלגה, הפריימריז נשאר פתוח להצבעה לחברי ליכוד בלבד והמארגנים הם אותם המארגנים.

סיכם זאת יפה אחד האורחים: אם זה נראה כמו ליכוד, הולך כמו ליכוד ועושה קולות של ליכוד – זאת עדיין ליכודיאדה.

שלטים בכניסה ללאומיאדה

מה דעתכם על "שקופיאדה"?

נראה כי סוד הקסם של האירוע הוא תחושת המשפחתיות שבו. נסו למצוא עוד מקום בו אפשר לשבת עם ח"כים לצד הבריכה בשבת בבוקר, ולדבר בלי מצלמות או סיסמאות (בערך), לשאול שאלות או להעלות השערות על תוצאות הבחירות. המפגש הפשוט הזה בין הנבחרים לציבור כמעט ולא קיים, וכאן נראה שהוא קל וטבעי

האירוע גם מאפשר לחברי הליכוד ליהנות מכל היתרונות של מפלגה דמוקרטית: המדגם בלאומיאדה מאפשר לחברי המפלגה להביע את דעתם בענייני השעה, ובפריימריז המדומה חברי המפלגה יכולים לשקף לחברי הכנסת מי מהם עשו עבודה טובה ומי פחות. זה גם מאפשר לכל מי שרוצה (מבין חברי הליכוד) לקחת חלק במשחק הדמוקרטי, ולנסות "להיבחר". בימי הייאוש של הבחירות השלישיות, לצפות בג'קי פינטו משכנע את אורחי הלאומיאדה להצביע עבורו הייתה חגיגה לדמוקרטיה.

אילת

כל זה גרם לנו לחלום על אירוע: "השקופיאדה" – סופ"ש לאזרחיות ואזרחים חובבי שקיפות עם כל הח"כים שירצו להגיע. במהלך האירוע נערוך את מדגם "מלכ/ת השקיפות", ח"כים יתחרו זה בזו עם פליירים המונים את חוקי השקיפות שקידמו, על הקירות יתלו פוסטרים עם תמונות בגודל טבעי וכיתובים כמו "משקיפה יומן כבר שנה שלישית ברציפות!", או "מקדמת חוק השקיפות בכספי מימון מפלגות". יגיעו ח"כים מכ-ל הסיעות, ירקדו בשקפקפים לצד הבריכה וישוחחו ארוכות עם כל מי שיבקש לשמוע על העשייה שלהם או לשאול שאלות בקשר למלחמה בשחיתות ולחיסכון בכסף ציבורי (תראו, זה יהיה להיט). 

מה דעתכם?

נתראה בלאומיאדה (או בשקופיאדה) 2021.

גידול זקנים, אוכל מהבית וחיטויים: מערך הכבאות בצל הקורונה

במסגרת הכתבות השבועיות שלנו על הכבאות, בדקנו כיצד משפיע משבר הקורונה על מערך הכבאות – וגילינו שאפילו מגיפה עולמית לא מכבה את להבות הסכסוך בין ועד הכבאים לנציבות. וגם: האם כמות הכבאים בישראל מספיקה? כתבה רביעית בסדרה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

בתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס במערך הכבאות רק כמתרחש אירוע נורא. אך ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מידי שבוע, מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, במסגרת כתבות הפולואפ שלנו.

והפעם: איך מערך הכבאות מושפע מהמגפה?

בימי הקורונה הצטרף מערך הכבאות למאמץ הלאומי להתמודדות עם הנגיף: מעבר לכיבוי שריפות, חילוץ והצלה, בימים האחרונים עסוקים במערך בחיטוי מרחבים ציבוריים כדי לוודא שהם נקיים מנגיף הקורונה ומחוללי מחלות אחרים. עד עתה נעשו חיטויים של מרחבים ציבוריים בתל השומר, בית מעצר אבו כביר, שכונת אבן חן במודיעין, ועוד. מחר מתוכנן  חיטוי בבית החולים איכילוב.

כבאים מבצעים פעולות חיטוי השבוע

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן

חוששים מהדבקת כבאים

החשש המרכזי בכבאות בימים אלה הוא הדבקה של לוחמי האש בקורונה. בשעת משמרת נמצאים הכבאים בתחנה 24 שעות, במהלכן הם מבלים באזורים משותפים ולנים יחד בחדרים, ומכאן החשש להדבקה של כלל הכבאים במשמרת, שתתפשט כאש בשדה קוצים.

בכבאות גם דואגים למצב הנפשי של הכבאים ועובדי המערך בתקופה מלחיצה זו. לאחרונה הופץ שאלון לכל עובדי המערך בו הם נשאלו לגבי תחושת הביטחון שלהם בנוגע לקורונה, חששות מהתקופה, ועוד. 

שאלון שהופץ לעובדי מערך הכבאות השבוע

"החשש הגדול שלי באופן אישי הוא החשיפה המוגברת לאוכלוסיה", מספר לנו אחד הכבאים. "הרי אין לי ברירה אלא לבוא במגע עם אנשים, ואני חושש להידבק בנגיף ולהדביק את השאר. הביאו לנו לתחנות אלכוג'ל, כפפות ונשמיות כדי להתמגן ביציאה אירועים שגרתיים, כמו תאונות דרכים וחילוצים. אם אני צריך להגיע לאדם בבידוד או חולה אני משתמש במסכה לשריפות, כי היא אטומה בלחץ אוויר ומגינה ב-100 אחוז מקורונה".

ביום ראשון השבוע פורסם בערוץ 12 כי בקורס סמלים של הכבאות התכנסו עשרות חניכים ששהו יחדיו באותו המתחם – בניגוד להוראות משרד הבריאות. 

לא תאמינו על מה רבים הכבאים והנציבות בימי הקורונה

כדי למנוע הדבקה בתחנות, נציבות הכבאות הוציאה סדרת הוראות ללוחמי האש לימי המשבר. אחת ההוראות כללה איסור על יציאה מהתחנה שלא לצורך מבצעי, ודרשה מהכבאים להגיע עם אוכל מהבית למהלך כל המשמרת. ההוראה הציתה סכסוך – בעיני ועד הכבאים זו בקשה לא לגיטימית: ביומיום הכבאים רגילים לצאת לקנות מצרכים ולהכין לעצמם אוכל במהלך המשמרת.

יו"ר ועד הכבאים אנקורי כתב מכתב חריף לראש אגף המבצעים, בו הוא דרש לבטל את ההוראה על איסור יציאה מהתחנה לקניות. "אני מוותר על השאלה למה לא טרחת להרים טלפון ולהיוועץ לפני הנחתת פקודה שכל כולה התייחסות לתנאי העבודה של הכבאים", אנקורי כתב, "אני מציע לבטל את ההנחיה הזו מיידית. היא מייצרת התמרמרות בכל הארץ מהטעם הפשוט שציינתי לעיל, מה שהיא גם לא הגיונית". 

בסופו של דבר ביטלה הנציבות את ההוראה, ואפשרה לכבאי אחד במשמרת לצאת לרכוש מזון לכבאים. 

נזכיר, כי לוועד הכבאים יש בטן מלאה על התנהלות הנציבות מול העובדים. הם טוענים שההחלטות לגבי עובדים צריכות להתקבל בהתייעצות איתם. גורם בוועד מרחיב: "בנציבות עושים המון דברים לבד. חבל – בתקופה הזו, במה שצריך אנחנו נסייע. אם מקבלים החלטות על העסקת העובדים, תבואו לדבר איתנו ואולי נצליח לשכנע אתכם לפעול אחרת, לא רק דרך מכתבים. ככה יהיה לנו יותר קל להעביר את הגזירות לשטח".

האם ביטול ההוראה בנוגע ליציאה לקנות משמעותה הנפת דגל לבן בנציבות, שמעוניינת לשמור על יחסי עבודה שקטים יותר בתקופה הזו? ימים יגידו.

המכתב שכתב יו"ר ועד הכבאים אנקורי לראש אגף מבצעים

רוצים להישאר מזוקנים 

כבאים עמם שוחחנו טוענים כי חלק מההוראות האחרות שהופצו לגבי התמודדות עם הקורונה לא היו ברורות. אחת מהן למשל נוגעת להוראת לגילוח זקן: כל הכבאים מחויבים לגלח את הזקן לגמרי, אך יש מי מהם שקיבלו פטור מרופא עור, או שבאפשרותם להישאר מזוקנים מטעמי דת. 

לאחרונה הופצה ידיעה בכבאות כי ע"פ ארגון הבריאות העולמי הזקן מגביר את הסיכוי לחלות בקורונה ("הקורונה 'אוהבת' זקן") – ולכן על כל הכבאים להתגלח. מבדיקת "שקוף" עולה כי הדבר כלל לא נכון – זקן לא מגביר סיכוי לחלות בקורונה וארגון הבריאות העולמי לא טען כך מעולם.

הנחיות שהופצו וכללו דרישה לגילוח זקן מפני ש"הקורונה אוהבת זקן"

לאחר בירור מול הנציבות, עולה כי הכוונה המקורית של הוראה זו הייתה שעל כלל הכבאים לגלח את הזקן מפני שהנשמיות (מסכות שמגנות מפני קורונה) יעילות יותר ללא זקן – הן נצמדות לפנים בצורה טובה יותר. ארגון הבריאות העולמי אכן פרסם בעבר כי שיער פנים עלול לפגוע באטימה שמספקות הנשמיות וכך לפגוע ביעילות שלהן. 

כבאים לא מרוצים מהוראה זו וטוענים כי הכבאות "מנצלת" את הקורונה כדי לכפות עליהם הוראות שאין בהן צורך. כפי שציין כבאי עמו שוחחנו – כשהכבאים באים במגע עם אדם שחשש שנושא קורונה הם מעדיפים לחבוש מסיכת פנים מלאה של שריפות, שלטענתם ניתן לחבוש אותה גם עם זקן. 

בנציבות טוענים אחרת: לדבריו של בכיר בנציבות, אין אחריות על שימוש במסיכות הפנים המלאות עם זקן, וגם ה-NFPA, גוף בין-לאומי ללא מטרות רווח המשמש גורם מנחה מקצועי לרשויות הכבאות בעולם, דורש גילוח זקן לכבאים בגלל אותן המסיכות.

כבאי עם מסיכת פנים מלאה

האם הכבאים בכלל ערוכים לפעול במקרה שישראל תיקלע לרצף של אסונות אש?

כמות הכבאים בישראל לא עומדת באמת המידה הבינלאומית. בימי משבר, העניין עלול להתפוצץ לכולנו בפרצוף. על פי NFPA, התקן הרצוי של שיעור לוחמי האש באוכלוסייה הוא לוחם אש אחד על כל 1,000 תושבים. מבדיקת "שקוף" עולה כי בישראל מעולם לא עמדנו בתקן הזה.

בדצמבר 2019 אוכלוסיית ישראל עמדה על 9,136,000 תושבים. על פי התקן, יש צורך ב- 9,136 לוחמי אש בישראל, כלומר, פי ארבעה וחצי ממספרם כיום – 2,100. לשם המחשה, למול התקן שעל פיו צריך להיות לוחם אש אחד על כל 1,000 תושבים, בישראל יש היום לוחם אש אחד על כל 4,350 תושבים. מדובר בשיפור קל מהמצב ב-2017, בו היה לוחם אש אחד על כל 4,450 תושבים.

מבדיקת "שקוף" עולה כי בין 2012 ל-2016 נספו בשריפות בממוצע 21 בני אדם. למרות שבישראל יש פחות כבאים מהתקן של ה-NFPA, היא נמצאת במקום טוב ביחס לעולם ביחס בין מתים בשריפות לאוכלוסיה. בארה"ב למשל, יש 1.6 לוחמי אש על כל 1,000 איש, אך מספר הנספים בשריפות שם גבוה יותר מבישראל. 

"צריך להבין שהמצב במדינות אירופה וארה"ב הוא שונה מאצלנו: הפריסה הגיאגרפית שיש בין ערים לערים היא גדולה יותר מאצלנו כך שזמן התגובה שם ארוך יותר", מסביר איציק עוז, ראש אגף מבצעים בכבאות. "באירופה וארה"ב גישרו על הפער הזה ע"י הקמת הרבה תחנות משנה בעיירות והגדלת מספר הכבאים אבל אצלנו אין צורך כזה".

לדבריו, "גם סוג הבניה שם שונה מהארץ. אצלנו הכל זה בלוקים ובטון אל מול בתי עץ או גבס בחו"ל. אצלנו יש פחות שריפות. אני חושב שלא ניתן להשוות אותנו לארה"ב ואירופה"

אנחנו ב"שקוף" נשאיר את נושא הסכסוך בכבאות בתודעה הציבורית כל שבוע, ונדרוש דין וחשבון מהגורמים האחראים. נתראה בשבוע הבא.

בצל הקורונה, ננקטים צעדים מסכני דמוקרטיה – הנה כל מה שצריך לדעת עליהם

התפרצות נגיף הקורונה מביאה לקדמת הבמה את חשיבות הערבות ההדדית, והצורך באמון במערכות השלטון • לצד זאת, אנו עדים בימים האחרונים לשורת צעדים בעלי פוטנציאל הרסני לדמוקרטיה הישראלית • תהליכי קבלת החלטות פגומים ולא-שקופים, דמיון מדאיג לימים שאחרי פיגועי התאומים בארה"ב ומעקב אחר אזרחים ששם את ישראל ברשימה לא מכובדת של מדינות • גם בשעת משבר, חייבים להמשיך לפקח על השלטון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול, עידן בנימין, אסף נתיב, ניר בן-צבי |

התפרצות נגיף הקורונה מעמידה את העולם – את כולנו – בהתמודדות קיצונית שלא נראתה כמותה שנים רבות. מחד, בתוך המשבר מתגלה החשיבות הגדולה של ערבות הדדית בתוך קהילות, וחשיבות לא פחותה במתן אמון במערכות השלטון – ובתוך כך הקפדה על הוראות משרד הבריאות.

אך לצד זאת, אנו עדים בימים האחרונים לצעדים מסוכנים ומפחידים לדמוקרטיה. אנחנו לא משתמשים במילות התואר האלה בקלות דעת. 

בראשית הכתבה, אסף נתיב סוקר את הצעדים הקיצוניים שנקטה הממשלה בשבוע האחרון, ואת התהליך הפגום והלא-שקוף באמצעותו התקבלו ההחלטות. בהמשך מביא עידן בנימין בקצרה את סיפורה של ארה"ב המטולטלת אחרי פיגועי 11 בספטמבר, אז העביר הממשל חוקים דרקוניים שהמשיכו לפגוע בפרטיות האזרחים במשך שנים רבות – זמן רב אחרי שהגורמים החשודים בפיגועים כבר התפרקו, נתפסו או נהרגו. לבסוף, מאיה קרול בדקה כיצד השתמשו מדינות אחרות בעולם בכלים טכנולוגיים חודרניים בצל משבר הקורונה. רשימת המדינות הרלוונטית קצרה, וברובן כנראה לא היינו מעוניינים להתגורר בעצמנו.

נדגיש: במאמר זה אין בכוונתנו לשפוט מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הקורונה – אלא להתמקד בדרך קבלות ההחלטות ובמנהל התקין. גם בשעת משבר, חשוב להגביל ולפקח על השלטון. 

  • מסכימים איתנו? חולקות עלינו? מה עוד חסר לכן ולכם בסיקור משבר הקורונה? נשמח לשמוע ממך.

יו"ר הכנסת הזמני, יולי אדלשטיין, עובר בדיקת חום בכניסה למשכן (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

סוגרים בתי משפט, משתקים את הכנסת, מתחילים לעקוב אחרי אזרחים

בשעת לילה מאוחרת, בין שבת לראשון, הורה שר המשפטים לסגור את בתי המשפט. יומיים לאחר מכן, בשעת לילה מאוחרת גם כן, רה"מ העביר באמצעות תקנות שעת חירום החלטה המאפשרת למשטרה ולשב"כ לעקוב אחר אזרחים ישראליים. זה קרה אחרי שהכנסת – ליתר דיוק ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים – לא השלימה את דיוניה לגבי המהלך ולכן לא אישרה אותו. מאז פורסם כי גם צה"ל עשוי לקבל אישור לאכן אזרחים בלי צו בית משפט, במטרה לאתר משפחות חיילים במקרי אסון.

ההיסטוריה מוכיחה כי כאשר יכולות המעקב אחר אזרחים הופכות זמינות – השלטון עושה בהן שימוש הולך וגובר, החורג מן ההגדרות הראשוניות (עוד על כך בהמשך הכתבה). מה אם, למשל, יתחילו לעקוב אחר עיתונאים ביקורתיים לשלטון באמצעות המערכת? האם משרד ראש הממשלה וגורמים פוליטיים יקבלו גישה למאגר? מי מבטיח שהמידע נאגר בצורה בטוחה ולא ידלוף? בערפל הקרב, לשאלות הללו אין כרגע תשובות. זה לא משהו שאפשר להשאיר תלוי ופשוט לקוות לטוב.

חשוב לומר: ייתכן והצעדים הללו נדרשים. יותר מכך, נראה כי חלקם בהחלט נחוצים. אך הדרך בה התבצעו מטרידה ביותר. הממשלה דרסה את הגוף המפקח (הכנסת), והעניקה כוח אדיר ולא מפוקח לכוחות הביטחון. בעולם מתוקן היה מתייצב ראש הממשלה בחדר ועדת החוץ והביטחון ודואג לשכנע את חברי הכנסת בחשיבות הדברים. במקום, נתניהו בחר להתעלם מהכנסת, ובכך מאיתנו, הציבור הישראלי.

אם זה לא מספיק, יושב ראש הכנסת הזמני מעכב הצבעה על מינוי יו"ר כנסת חדש, מפני שהוא יודע שיפסיד בה. הצעד הזה גם מעכב הקמת ועדות חדשות שיאפשרו לח"כים להתחיל לפקח (אחרי יותר משנה) על פעולות הממשלה, בין היתר גם על תפקודה במשבר הקורונה.

בעולם תקין היה מתייצב ראש הממשלה בכל ערב למסיבת עיתונאים, ומאפשר שאלות בסופה. הוא גם היה דואג שיתפרסמו סיכומי הדיונים והשיקולים השונים בקבלת ההחלטות, כדי שהציבור יוכל להבין את ההיגיון מאחוריהן. הוא היה דואג שמשרד הבריאות יפרסם את התרחישים האפשריים שהוא צופה ואת הצעדים שהוא צפוי לנקוט בכל שלב, כדי להפחית, ולו במידת מה, את חוסר הודאות של אנשים פרטיים ובעלי עסקים. 

חוסר המוכנות לספק הסברים, חוסר השקיפות בתהליך קבלת ההחלטות, יחד עם דריסת הכנסת ופרטיות האזרחים צריכה להדאיג את כולנו – גם אם הצעדים הללו באמת נדרשים לטיפול בנגיף.

חוק "הפטריוט" האמריקאי – התחיל עם טרור, סיים עם מעלימי מס

באוקטובר 2001, כחודש לאחר אסון התאומים, העביר הנשיא ג'ורג בוש בקונגרס את "חוק הפטריוט". החוק איפשר לממשל לעקוב אחר אזרחים אמריקאים על ידי ניטור פעילות אשראי, חיפוש בבתים ואיסוף מידע על שימוש בטלפונים. 

למרות שהחוק נועד במקור לחול שנה אחת בלבד במטרה להתמודד עם איום הטרור בטווח הקצר – הוא הוארך שוב ושוב, במשך כמעט 15 שנה. כמה טרוריסטים נעצרו בזכות החוק שפגע בפרטיות של מיליוני אזרחים אמריקאים? על כך יש מחלוקות, אבל הטווח נע בין 0 ל-47. דבר אחד בטוח: החוק נוצל לאורך הזמן לאיתור עבריינים מן השורה – מעלימי מס וסוחרי סמים, למשל – אשר בעבר השימוש בכלים חודרניים כנגדם היה בלתי נתפס. 

נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' בוש, במעמד החתימה על חוק הפטריוט

רק ב-2015 (!) שונה החוק והוסרה ממנו האפשרות לעקוב אחרי אזרחים ללא צו בית משפט.

האם היה צריך להשתמש בחוק הפטריוט? קשה לומר. אבל ברור כי ממשלות ינצלו שעות משבר כדי להטיל צווים שלאחר מכן קשה עד בלתי אפשרי יהיה להיפטר מהם. פוליטיקאים לא אוהבים לוותר על סמכויות וכוח, ומדובר בנושאים מורכבים שקשה לייצר סביבם מאבק ציבורי.

צפו במערכון של ג'ון אוליבר שמסביר בפירוט את הבעיה במעקב ממשלתי:

אילו מדינות משתמשות במעקב אחר אזרחים כחלק מהטיפול בקורונה?

טייוואן
לפני כחודשיים השלימה טייוואן אינטגרציה בין מאגרי המידע של רשות ההגירה ומערכת הביטוח הרפואי. כיום יכולים כל בתי החולים, המרפאות ובתי המרקחת בטייוואן לקבל מידע אודות המדינות בהן ביקרו המטופלים בתקופה האחרונה.
טייוואן גם מנטרת את הטלפונים של האזרחים החייבים בבידוד. לפני כחודש פורסם כי הממשלה בטייוואן חילקה למבודדים טלפונים ניידים, ייעודיים וכי היא מנטרת אותם ולא את את המכשירים האישיים של האזרחים – אולם לא ברור אם הפרקטיקה הזו ממשיכה גם היום. במידה ומתרחקים מאזור הבידוד, האזרחים מקבלים התראה לנייד בה נכתב כי עליהם לחזור לבידוד, ולא – יקנסו באופן כבד.

דרום קוריאה

הממשלה הדרום קוריאנית פיתחה אפליקציה ייעודית המאפשרת למבודדים לדווח על מצב הבריאות שלהם ומתריעה לגורמי האכיפה במידה והמבודדים מתרחקים מאזור הבידוד. מפני שאין חובה להתקין את האפליקציה, הרשויות בדרום קוריאה משתמשות גם באיכון של טלפונים ועסקאות אשראי כדי להשלים את החקירה האפידימיולוגית של הנדבקים וכן כדי לאכוף את הבידוד.

הרשויות בקוריאה מפרסמות חקירות אפידימיולגיות בסגנון דומה למשרד הבריאות בישראל, אך אזרחים המתגוררים באזור בו הסתובבו חולים מקבלים התראה ישירות למכשירי הטלפון שלהם.

איראן

איראן מנטרת את הטלפונים של אזרחיה ללא ידיעתם, וכנראה שלא רק לצורך צמצום ההדבקה בקורונה: לפני כשבועיים משרד הבריאות האיראני שלח סמסים לאזרחים כדי לעודד אותם להוריד אפליקציה ששמה AC19. האפליקציה, כך ע"פ ההודעה, יכולה לסייע לאזרחים לבדוק אם חלו בקורונה. לפי פורבס, האפליקציה הציגה למשתמשים שאלון כן/לא פשוט לגבי להופעת תסמיני קורונה, ובמידה והמשתמש/ת העידו על תסמינים – האפליקציה המליצה על הגעה לבית החולים הקרוב.

לאחר כמה ימים חשף חוקר סייבר איראני כי האפליקציה התמימה למעשה מאפשרת לממשלה לרגל אחרי אזרחים ולאסוף עליהם מידע. כמה ימים לאחר הפצתה, הסירה גוגל את האפליקציה מחנות האפליקציות שלה. נציין כי אין זו הפעם הראשונה שהממשלה האיראנית מנסה לגנוב מידע מאזרחים – היא חסמה את אפליקציית טלגרם במדינה ופיתחה במקום את האפליקציות "גולדן-טלגרם" ו"הוט-טלגרם", אותן היא משווקת לאזרחים כאלטרנטיבה. בעזרת האפליקציות האלה הממשלה עוקבת אחר התכתבויות של אזרחים.

סין

סין מרבה להשתמש בשגרה בטכנולוגיות מגוונות למעקב אחר הציבור, כולל איכון טלפונים. בימים אלה המעקבים בסין הפכו אינטנסיביים מאי פעם: בכניסה לכל בניין דירות או מקום עבודה האזרחים הסינים צריכים למדוד חום, להזין פרטים אישיים, ולעיתים גם להראות ברקוד שמוכיח כי מותר להם להסתובב ברחבי העיר. 

זאת ועוד, חברות התקשורת בסין מנטרות את התנועה של כל האזרחים ע"פ הטלפונים הניידים.

בד בבד, אפליקציה בשם "Health-Code" פועלת כרגע בכמאה ערים בסין, שם חובה להשתמש בה. האפליקציה מסווגת כל אזרח ע"פ שהות באזורים בהם יש התפרצות קורונה, שהות בקרבה לחולי קורונה מאומתים וע"פ היסטוריית טיולים לחו"ל. האפליקציה מופעלת בשיתוף עם כל הרשויות במדינה, ומסווגת את האזרחים לשלושה צבעים: ירוק, צהוב, ואדום. 

אפליקציה סינית מחלקת את האזרחים לפי רמת החשיפה לקורונה

צבע ירוק מאפשר להסתובב חופשי ברחבי העיר, צהוב משמעו שבעה ימי בידוד, ואדום 14 ימי בידוד. האפליקציה הזו מספקת את הברקוד שהאזרחים צריכים לסרוק בכניסה לכל בניין. 

חוץ מזה, ישנן מגוון אפליקציות שמשתמשות במידע הבריאותי של כלל האזרחים כדי להתריע על קרבה לחולים נגועים. 

מדינות אירופה

באירופה אף מדינה לא החלה נכון לעכשיו לעשות שימוש בפרקטיקות הפוגעות בפרטיות האזרחים לשם צמצום הדבקה בקורונה, אך מתקיים דיון ער בנושא. ייתכן כי בתקופה הקרובה נשמע שמדינות מסוימות יתחילו להשתמש באמצעים כאלה בקרוב.

מה אפשר לעשות?

  • גם במשבר הקורונה: שקיפות היא חלק מהפתרון. דרום קוריאה, לדוגמא, מציינת את הנגשת המידע והקפדה על שקיפות הנתונים המצויים בידי הממשלה כצעד ראשון בהתמודדות עם המגיפה.
  • יצרנו הפגנה דיגיטלית בה משתתפים כבר 16,000 איש, במטרה שהכנסת תשוב לתפקד ותפקח על הממשלה. הצטרפו גם!

ולגבי "שקוף"

אנחנו נמצאים בעיצומם של שני משברים: הדמוקרטי והקורונה. 

על אף שהנגיף תופס את תשומת הלב התקשורתית, אנחנו נמשיך לסקר ללא הרף את המשבר הדמוקרטי שפוקד אותנו: ממשלה שלא זכתה באמון הציבור עם סמכויות חירום בידייה, כנסת משותקת, ואזרחים שנעולים בבתיהם ועתה גם נתונים תחת מעקב דיגיטלי. אנחנו לא מבינים באפידמיולוגיה – אבל מבינים בדמוקרטיה.

משבר הקורונה מקשה על כולנו, אך לא נרפה עד שהכנסת תחזור לעבוד, תקים ועדותיה ותפקח בצורה יעילה על הממשלה. מעבר להצלת הדמוקרטיה – מדובר בהצלת חיים.

בכנסת החליטו לתווך לנו את המציאות דרך עיניו של היחצ"ן רני רהב

בזמן השידור החי של הצהרת האמונים של הח"כים לכנסת ה-23 החליטו בכנסת לתת במה לפרשנות דווקא של רני רהב, איש יחסי הציבור של החברות הגדולות במשק: ביניהן אל-על שמשוועת בימים אלו לעזרה ממשלתית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

שלושה, שלושה פסעו חברי הכנסת ביום שני למליאה כדי להצהיר אמונים למדינת ישראל. למעט נשיא המדינה, נשיאת ביהמ"ש העליון, יו"ר הכנסת הזמני, מזכירת הכנסת והסדרן שהכניס אותם לחדר – לא היה אף אחד במליאה. למי שרצה לצפות בהשבעה, לרבות עיתונאים, נאלץ להסתכל באתר הכנסת. מדובר בשידור חי שמועבר באופן נקי ללא פרשנות, גם בשגרה. 

לזכותה של הכנסת היא הרשות הכי שקופה במדינה: כל הדיונים משודרים, הפרוטוקולים מתפרסמים תוך כמה ימים באופן יזום ואנשיה עונים על בקשות חופש מידע.

לראות את העולם דרך עיניו של יחצ"ן

הפעם, מסיבה שאינה ידועה לנו, החליטו בכנסת להזמין לאולפן הכנסת את איש יחסי הציבור רני רהב שמייצג את החברות החזקות במשק. כן, מכל האנשים בישראל, יחצ"ן הוא זה שליווה שידור קריטי, בימי מגפה ומיתון. מי בדיוק הזמין אותו? אנחנו לא יודעים. 

את מי משרת רהב? באתרו לא תמצאו מידע על עיסוקיו. בשיחה עם גיל רוזנפלד בהסכת 'עושים עסקים' בשנת 2017 רהב טען שיש לו 170 לקוחות אך לא פירט מי הם, הוא אפילו לא נתן דוגמאות. אנחנו כן יודעים שהוא מייצג את חברת אל-על שנמצאת היום במשבר ומבקשת את הסיוע של המדינה. 

שאלנו את רהב וגם את הכנסת מי הלקוחות הנוספים של האיש שניתן לו לפרשן את הטקס החשוב הזה. 

מהכנסת לא התקבלה תגובה. כשביקשנו את הרשימה מרהב, הוא אמר לנו: "לא. למה זה מענין אותך ביום כזה! העולם נופל ואתה עוסק בשטויות!!!! מה עובר עליך בן אדם!!! מה?"

רני רהב – מחלק ציונים לפוליטיקאים בשידור ממלכתי

וכך בין הכניסה והיציאה של שלשות הח"כים למליאה הבליח רהב וסיפק הערות על הח"כים. החל מהדרישה שהעלה כמה פעמים כי נתניהו וגנץ חייבים להקים ממשלת חירום "עוד הלילה" וכלה בהבעת תקווה כי ח"כ עאידה תומא סלימאן תחזור להיות ממלכתית. ועל יועז הנדל אמר: "בניגוד לבוגי יעלון יו"ר תלם ששיקר את הציבור במצח נחושה הוא יועז, אדם עם עקרונות". על עופר כסיף: כשאתה רואה את עופר כסיף אתה מתגעגע לתמר גוז'נסקי.

אלא שאנו לא מבינים מדוע מכל האנשים במדינה, בחרו ביחצ"ן לפרש טקס ממלכתי – בצינור השידור היחידי שסופק לנו, וימצא בדברי הימים לנצח.

רהב לטענתו לא מייצג פוליטיקאים באופן רשמי, אך רבים מהם בקשרים טובים איתו ואף חבריים. גם רה"מ בנימין נתניהו הגיע למסיבת יום ההולדת שלו לפני כשנה.

בכנסת חטאו לתפקידם

נדגיש שאין לנו טענה כלפי רהב עצמו. הוא הוזמן לשידור בערוץ הכנסת והגיע, רובנו היינו מוחמאים מהבקשה ועושים זאת גם כן. אך קברניטי הכנסת חטאו לתפקידם. 

מה צריך לעשות? במהלך הדיון פנינו לדוברות הכנסת בבקשה להפסיק את הפרשנות במהלך השידור. הנושא טופל במהרה ורהב הורד מהשידור, אך הנזק ברובו נעשה. 

כמו כן הצענו שיקיימו בירור בנושא בכנסת כדי לברר כיצד זה קרה, אך לא התקבלה תגובה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו): חלק מהאנשים שצפו בטקס ההשבעה לא ידעו שמי שמפרש להם את המציאות הוא איש יחסי ציבור המייצג חברות גדולות במשק. חבר של רה"מ, שכל אמירה שלו נאמרת מפוזיציה בעלת אינטרס ועשויה לשרת את לקוחותיו. השימוש ברהב אף פוגע באמון הציבור שנאלץ לצפות בדמוקרטיה שלו דרך העדשה המעוותת שסיפקה לו הכנסת.

זוכרים שהכנסת ה-22 העניקה לחיים כץ פטור ממשפט? בדקנו איפה היו הח"כים שהבריזו מהדיון

גם בעתות קורונה, אנחנו לא שוכחים את הדמוקרטיה. אז תזכורת: לאחר דיון שארך מעל לשלוש שעות במליאת הכנסת ב-17 בפברואר, החליטו חברי הכנסת שלנו לפטור את חיים כץ ממשפט. 13 ח"כים נעדרו מההצבעה, מהבודדות שהיו בשנה החולפת במליאה. חלקם לא מוכנים לספר היכן היו. כתבה שמינית בסדרת 'עיר מקלט'

| עידן בנימין |

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

זה מרגיש שההצבעה להענקת החסינות לח"כ חיים כץ התקיימה לפני עידן ועידנים. העולם השתנה בינתיים ללא היכר. אך האמת היא שההצבעה נערכה בסך הכל בחודש שעבר, ב-17 בפברואר. כץ, כזכור, מואשם במרמה והפרת אמונים על כך שקידם חקיקה שהייתה עשויה להיטיב עם שותף המסחר שלו בבורסה, מוטי בן ארי. גוש המפלגות שתומך בנתניהו הצביע כמקשה אחת – בעד חסינות – חוץ מאחד, מוטי יוגב, שסירב להשתתף בחגיגה. סך הכל 63 ח"כים הצביעו בעד החסינות. אלא ש-13 ח"כים נוספים היו עשויים להתנגד, וכלל לא נכחו במליאה. בדקנו למה נעדרו.

אז מי הגיע להצבעה?

גוש הימין ומפלגת ישראל ביתנו הצביעו כאמור כמקשה אחת – למעט מוטי יוגב (ימינה) שנעדר – בעד חסינות לח"כ חיים כץ. אפילו ח"כ בנימין נתניהו הפר את קודש הקודשים של הח"כים – הסכם קיזוז והגיע להצביע למען פטור ממשפט  לעמיתו. זאת אף שסיכם עם מרצ שיתקזז עם תמר זנדברג (מרצ) שבדיוק ילדה. 

מלבד זנדברג, גם לח"כ חילי טרופר (כחול לבן) היה נימוק מצוין: הוא התאושש בבית מתרומת כליה. אלא ש-11 ח"כים נוספים התאדו מההצבעה ונוכחותם נמחקה מדפי ההיסטוריה. 

אז יצאנו לבדוק היכן היו הנעדרים: יואל רזובזוב אומר שהיה חולה. ע'דיר כאמל מריח שהתה בגרמניה וגם היו כמה ח"כים שפשוט סרבו לתת דיין וחשבון כמו משה יעלון וסתיו שפיר. 

נתחיל בח"כים שמסרבים לספר היכן הם היו: 

משה יעלון (כחול לבן): לא ענה.

ווליד טאהא, מטנס שחאדה, סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת) – לא ענו.

סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): לא ענתה. שהתה בחו"ל

נזכיר כי מדובר בעובדי ציבור. אנחנו הבוסים שלהם. הם חייבים לתת דין וחשבון, במיוחד במקרה כזה; מדובר באחת מההצבעות הבודדות בשנה החולפת (מלבד זאת הם דאגו להעלות לעצמם את תקציב התעמולה).

אורלי לוי – צילום: אתר הכנסת

ואלו הח"כים שכן מוכנים לתת הסבר לציבור:

אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): לא ענתה. ולאחר פרסום הכתבה מסרה ששהתה עם בנה בבי"ח.

ע'דיר מריח' (כחול לבן): "הייתי בכנס לביטחון לאומי במינכן שתואם לפני פיזור הכנסת". 

יואל רזבוזוב (כחול לבן): היה לדבריו חולה בבית עם שפעת. 

מנסור עבאס (הרשימה המשותפת) מסר שהעדיף להימנע ולכן נעדר בהצבעה: "בוועדת הכנסת נמנעתי בהצבעה על החסינות המהותית, והצבעתי נגד בקשתו של חיים כץ בשני הסעיפים שקשורים ליועמ״ש. ההיעדרות תואמת העמדה שלי בקשר לחסינות מהותית. השאלה של מתן חסינות וגם פסילת מועמדים ורשימות זאת שאלה משפטים שראוי שבית משפט או ועדה ציבורית יכריעו בה, ולא פוליטיקאים ערב מערכת בחירות. למעשה ההצבעה בוועדה ובמליאה הייתה פוליטית".

היבא יזבק (הרשימה המשותפת) – "חברת הכנסת יזבק היתה באירועי בחירות של הרשימה המשותפת. אירועים אלה נקבעו מראש ולא ניתן היה לבטלם". בדקנו בעמוד הפייסבוק של יזבק, האירוע היחידי שמצאנו היה ביפו ונראה שהתקיים בשעות הערב.

הערב ביפו עם תומכות ומתלבטות. הרשימה המשותפת היא התשובה לציבור ששואף לשוויון וצדק אמיתיים. יאללה משותפת!

Posted by ‎היבא יזבק Heba Yazbak‎ on Monday, February 17, 2020

מוטי יוגב (ימינה) הח"כ היחיד מהגוש שתומך בנתניהו סיפר לנו, למה למרות שהופעלו עליו לחצים, בחר שלא להגיע להצבעה: "במשך שבע שנים בהם כיהנתי בארבע כנסות ובמאמצים חברתיים שונים בהם ניסיתי לבוא עם חיים כץ כשר, הוא לא התייחס אפילו. תוך טיעונים שאנחנו משקרים. ולכן בחרתי שלא לתת יד לדבר כזה ורק לייחל לחפותו".

זה לא מתפקידנו לשאול למה ח"כים לא באים לעבודה. המידע הזה אמור להיות שקוף, למעט מקרים רגישים.

מוטי יוגב – חיים כץ לא התייחס אפילו

אם היועמ"ש יתעקש – כץ יאלץ לבקש חסינות פעם נוספת

החסינות של כץ פגה בבחירות, ואם יתעקש היועמ"ש הוא יכול לאלץ את כץ לבקש חסינות כעת פעם נוספת. בנוסף, החסינות כפופה לביקורת שיפוטית של בג"ץ.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלייך): נבחרי הציבור חייבים לתת דין וחשבון לציבור. עליהם לתווך לציבור מה הם באמת עושים ולא רק מה הם אומרים. נחמד לדבר על שחיתות וטוהר המידות, אבל כשאתה לא מממש זכות ששמורה רק ל-120 איש במדינה – אתה מועל בתפקידך. 

מעש"י (מה אפשר לעשות כדי שיתוקן): בכנסת הבאה נמשיך לפעול להנגשת היומנים והסכמי הקיזוזים. בינתיים, תפקידנו בתקשורת לתווך לציבור מה באמת קרה, מי הגיע, מי התנגד ומי גם לא נותן דין וחשבון. מכאן זה תלוי בכם: כולכם מוזמנים למתוח ביקורת על המבריזנים, גם בעת משבר הקורונה. אם חברי כנסת מסוימים לא משרתים את הציבור בשגרה – האם אפשר לסמוך עליהם בחירום?

גם במשבר הקורונה: שקיפות היא חלק מהפתרון / טור דעה אורח

כל העולם מתבונן במדינות המצליחות להתמודד עם מגיפת הקורונה (COVID-19). שתיים מהן, סינגפור ודרום קוריאה, מסתמכות במאבקן בנגיף על שקיפות. משרד הבריאות עושה צעדים ראויים באותו הכיוון, אך נדרשת עליית מדרגה ומינוי דובר יחיד ואמין שיהיה פני ההסברה למאבק בקורונה / טור דעה אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עו"ד רבקי דב"ש / טור דעה אורח |

כל העולם מתבונן כעת במדינות המצליחות להתמודד עם מגיפת הקורונה (COVID-19). שתיים מהן, סינגפור ודרום קוריאה, מסתמכות לא מעט על שקיפות. בסינגפור הנגישו, מהרגע הראשון, את הנתונים באינטרנט ובאמצעות דיווח לציבור אודות כל חולה, והשקיעו גם במתן הנחיות לציבור באופן בהיר ופשוט הן מבחינת המונחים והן על ידי שילוב ציורים פשוטים המדגימים את האמור בהנחיות (תעיפו מבט).

מלחמה בקורונה דרך אינפוגרפיקה בסינגפור

על פי סגן ראש ממשלת סינגפור, הממשלה רואה בשקיפות כלי יעיל להתמודד עם הפאניקה שעלולה להתגבר במצב של חוסר ודאות ועל כן משקיעה בהנגשת מידע. גם דרום קוריאה ציינה את חשיבות הנגשת המידע והקפדה על שקיפות לעניין הנתונים המצויים בידי הממשלה כצעד הראשון להתמודדות עם המגיפה, וזאת בנוסף לבדיקות מרובות, בידוד אנשים נשאים, טיפול וחיטוי של סביבות מזוהמות.

סגן ראש ממשלת סינגפור, הנג סויי קיט

אכן, במדינות אלו יש מאפיינים נוספים התורמים להתמודדות המוצלחת. מאפיינים אלו כוללים לקחים שהופקו ממגיפת ה-SARS (כגון הכשרת מעבדות), נכונות לפגיעה גדולה יותר בפרטיות על ידי מעקב אחר חולים מנתוני הפלאפונים וכרטיסי אשראי ותרבות של משמעת ציבורית ואכיפה נוקשים יותר. ועדיין, שקיפות בדבר הנתונים העדכניים ודרכי ההתמודדות נזכרת ככלי מרכזי להתמודדות אפקטיבית עם יכולת הציבור להתגונן כראוי ולבקש סיוע, ככל שנדרש.

מלבד השקיפות המקומית, ישנו צורך למפות ולשתף את הידע הנצבר בכלל המדינות (כגון קצב ההידבקות, נתונים אודות הנדבקים – דמוגרפיים ורפואיים), לצורך מציאת דרכי פעולה יעילים להתמודדות.

על חשיבות השקיפות ניתן ללמוד גם מהניסיון הרע בסין אשר ניסתה בתחילה לטשטש את התפרצות המגיפה. כחלק מניסיון ההסתרה החליט הממשל בסין לחקור שמונה אנשים שניסו להתריע מפני קיומה של מחלה ויראלית חדשה ומסוכנת. אנשים אלו נחקרו והוזהרו, אם כי עם היוודע היקף המגיפה וחומרתה, הוחלט שלא לנקוט נגדם בצעדים נוספים. המקרה שנחרט בזכרוננו, הוא של הרופא בן ה-34, ד"ר לי וואנליאנג (Li Wenliang), אשר ניסה להתריע על קיומו של וירוס חדש וקטלני, נחקר על ידי השלטונות, ומצא לאחרונה את מותו מהמחלה עליה ביקש להתריע.

דרוש: המשקיף הלאומי

גם הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (ארגון המונה 57 מדינות), קרא לשקיפות בנתוני המגיפה. יש להניח שהחשדות בדבר מהימנות הדיווחים מאירן, המהווה מוקד פעיל ומדאיג של הקורונה, תרמו לקריאה זו של הארגון, כמו גם העובדה שמרבית המשטרים במדינות אלו אינם מצטיינים בשקיפות.

בישראל נראה כי משרד הבריאות מנסה לאמץ את גישת ה"שקיפות כפתרון". אתר מקיף הוקם במהירות כמו גם פתיחת ערוץ טלגרם לעדכון הציבור ופיתוח אפליקציה, שזכה לביקורת בין היתר בשל כשל באבטחת המידע. אולם, יש להשקיע עוד בהעברת מסרים פשוטים וברורים לציבור – ונראה אכן כי המשרד משתכלל בנושא זה על ידי הוספת הסברים קצרים מלווי גרפיקה ידידותית. כמו כן יש לזכור כי קיימת חשיבות להצגת התמונה המלאה, עד כמה שניתן, גם במקום בו יש חוסר במענה – על מנת שהציבור לא ייפתח ספקולציות.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב

לעת הזו, יותר מתמיד, אנו נדרשים למשמעת ואמון במקבלי ההחלטות. המשך השקיפות בתחום ההתמודדות עם המגיפה, תמקד את ההסתמכות על הגורם הרשמי ותפחית הסתמכות על פייק ניוז. שקיפות כזו דורשת מינוי דובר אחד רהוט וענייני שיידאג להעביר מסרים פשוטים על פי הצורך (מעיין "נחמן שי" עכשווי); העברת אותם מסרים בשלל ערוצים עם גרפיקה פשוטה וידידותית (נקודה בה משרד הבריאות השתכלל מתחילת המשבר); והנגשת מירב הנתונים המשמשים את משרד הבריאות בקבלת החלטותיו – מלווה בגרפים נהירים, תוך הבהרה מדוע ננקטת מדיניות זו או אחרת (ראו, כדוגמא, את השאלות סביב הצורך לשימוש באיכון סלולרי).

נקווה כי גם בישראל יתייחסו לשקיפות כחלק מהפתרון, ולא כמטלה מכבידה ומיותרת. בכך, אם נלמד מאחרים, נשפר את מצבנו.

עו"ד רבקי דב"ש היא מומחית בתחום משפט וטכנולוגיה ולשעבר ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע.

אדלשטיין מתבצר בתפקיד שאינו שלו – בחירת יו"ר כנסת חדש אינה "הדחה"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה", כתב ח"כ יולי אדלשטיין בעמוד הפייסבוק שלו. "הזמן לפוליטיקה קטנה נגמר. לא אתן יד למהלך שובר מוסכמות שמטרתו לבצע מחטפים בבית המחוקקים", עוד הוסיף. 

אז אמנם טרם אושרה ממשלה בישראל – אבל הכנסת כבר נבחרה. בגלל זה יש 120 ח"כים שמקבלים שכר מלא, אפילו אם הם יושבים בבית (כמו בשנה האחרונה) – כי תמיד צריך כנסת. אותם הנציגים יצהירו היום אמונים למדינה וזכותם לבחור יו"ר לעצמם – זה יכול להיות אדלשטיין או כל ח"כ אחר שירצו. אדלשטיין רק מכהן בתפקיד באופן זמני.

יולי אדלשטיין. תמונה: אתר הכנסת

החוק שונה בכנסת ה-20

אדלשטיין, להזכיר, נבחר לתפקיד היו"ר בכנסת ה-19, ה-20 וה-21, שאותה אגב חיסל במו ידיו כשניצח על פיזורה. בכנסת ה-22 כבר לא נבחר יו"ר, ואדלשטיין מילא את התפקיד כממלא מקום, מכוח החוק (ששונה אגב בכנסת ה-20) וקובע שמי שימלא את התפקיד באופן זמני עד הבחירה של יו"ר חדש – הוא היו"ר מהכנסת הקודמת. 

במהלך שינוי החוק ב-2015 אמרה מרב מיכאלי (העבודה) כי מדובר בהצעה פרסונאלית למען אדלשטיין. הפתרון שהיא הציעה היה להכניס את התיקון שתי כנסות קדימה (כלומר מהכנסת ה-22), כדי שזהות היו"ר היוצא לא תהיה ידועה. זה לא קרה.

רוב רגיל לבחירה, 90 ח"כים להדחה

הכנסת כאמור יכולה לבחור יו"ר ברוב רגיל, בכל שלב עד להקמת ממשלה וזכותה לעשות זאת. אבל ברגע שבחרה – היא נדרשת לתשעים ח"כים כדי להדיח יו"ר מכהן. למרות ניסיונות המסגור שלו ושל התקשורת, אדלשטיין לא מודח מתפקידו בכנסת ה-23, הוא מעולם לא קיבל אותו. הוא רק ממלא מקום זמני.

הכנסת חייבת לחזור לשגרה אחרי שנה ושלושה חודשים של חוסר פעילות. הצעד הראשון הוא בחירת יו"ר ואדלשטיין יכול להעמיד את עצמו לבחירה. כל ניסיון למנוע הצבעה על כך היא הפגיעה האמיתית ברצון הבוחר וכרסום ממשי במוסדות הדמוקרטיים.

אחת ולתמיד – איך הפנסיה התקציבית מרוקנת את הכיס שלך מדי חודש ומה צריך לעשות בנושא

חלק מאזרחי ישראל זוכים לתנאים פנסיוניים משופרים בהרבה משלך, באמצעות כסף שמגיע מהכיס שלך – ללא שום הצדקה, ורק כי הם היו שם קודם. ערב משבר וירוס "קורונה", הממשלה מקוששת אחר תקציבים להילחם במיתון המתקרב. אלא שיש מקום עתיר שומנים ממנו אפשר לנקז כספים כבר מחר – פנסיות תקציביות מופרזות. אז הגיע הזמן שכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל יבינו: מה זו פנסיה תקציבית ואיך היא דופקת אותך. כן, כן – אותך. הגיע הזמן לשינוי. הכירו לעומק את התיקון עליו מדברים מאהוד ברק ועד יאיר נתניהו. תחקיר מקיף של "שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

לתחקיר המלא

מה יקרה לנו – אם חלילה יקרה משהו לראש הממשלה?

ראש הממשלה נתניהו מסרב למנות לעצמו ממלא מקום, והחוק הקיים לא מחייב אותו לעשות כן. לא נעים לדבר על תרחיש בו הוא יוצא מתפקוד בשעה שהוא עדיין מכהן – אך זה מסוכן לכולנו / טור דעה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל / דעה |

אני רוצה להתייחס למשהו לא נעים, אפילו לא נעים בכלל: מה יקרה למדינת ישראל אם חס וחלילה רה"מ בנימין נתניהו ייצא מתפקוד בשעה שהוא עדיין מכהן?

קודם כל אבהיר: זה תסריט שנייחל שלא יקרה לעולם. אבל זה יהיה גם לא אחראי להתעלם מתרחיש שכזה: רק לאחרונה התגלה, למשל, שנתניהו נפגש עם אלוף בצה"ל שלאחר מכן נכנס לבידוד מחשש שנדבק בקורונה מה גם, נתניהו כבר איננו אותו לוחם צעיר בסיירת מטכ"ל – הוא בן 70, ועבר ניתוחים בהרדמה מלאה. בנוסף, שלל פוליטיקאים לוטשים עיניים לכסאו, ולא מתכוונים לוותר בקלות על אופציית הירושה אם חלון ייפתח.

אז למרות שלא נעים לדבר על זה, בדמוקרטיה תקינה צריך להיות ברור לכל מה מתרחש בתסריט בו מנהיג פתאום מפסיק לתפקד, במיוחד כשברקע מתרחש משבר חסר תקדים.

בארצות הברית למשל, סדר הירושה של הנשיא מעוגן בחוקה (ונקרא Line of Succession). אם הנשיא לא יכול לתפקד – זה עובר לסגנו, ואז ליו"ר בית הנבחרים, ומשם לנשיא של הסנאט ואז למזכיר המדינה וכן הלאה. הכל כדי למנוע תוהו ובוהו. בצרפת אם הנשיא נפטר, מתפטר או מוזז מתפקידו עקב בעיות בריאות – מחליף אותו נשיא הסנאט. זה כבר קרה פעמיים.

בנימין נתניהו

בישראל? 

החוק מאפשר לרה"מ למנות ממלא מקום לתפקידו, אך לא מחייב אותו בזה. מה קורה אם רה"מ בוחר להשאיר את משרת מ"מ פנויה? אז הממשלה ברגע האמת תצטרך להתכנס ולהחליט על מינוי ח"כ מסוים בעצמה.

וזה בדיוק מה שצפוי לקרות אם לא עלינו נתניהו לפתע ייצא מתפקוד. נתניהו מסרב למנות ממלא מקום מזה 13 שנה (גם בקדנציה בשנות התשעים, וגם בכל הקדנציות בעשור האחרון).

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?)

אם נתניהו חס וחלילה ייצא מתפקוד, או לפתע ייעלם לקריביים – הרגעים שאחריו יהיו בלגן היסטרי.

  1. האם שרי הליכוד יתעלו על שיקולי אגו ותוך דקות יחליטו למי לתת את ההגה? ייתכן שכן, אבל למה להסתכן? מדובר בניהול מדינה, לא במשחק מונופול.
  2. תוסיפו למרק את העובדה שאנחנו רגע אחרי בחירות: הפוליטיקאים תאווי כוח במיוחד, וכבר שנים נלחמים בשקט על אופציית הירושה.
  3. סגנון השלטון של נתניהו ריכוזי ביותר. למעלה מעשור הוא מחזיק בכל המפתחות. אי מינוי מ"מ אומר שלאף שר אין באמת מושג מה קורה פה. אף אחד מהם לא התלמד או נצמד לנתניהו.
  4. לא תהיה שום תקופת חפיפה. יעלה לשלטון אדם מבלי שום תדרוך.

מעש"י (מה עושים כדי שיתוקן?)

כמה שלא נעים לדבר על הנושא, אין ברירה אלא לדבר עליו וחייבים לתקן את החוק – כך שמינוי מ"מ לא יהיה המלצה, אלא חובה. לא משנה אם נתניהו יישאר בשלטון – או שגנץ (או מישהו אחר) יחליף אותו. חייבים לשנות את החוק. זה גדול יותר מסדנת ויפאסנה (כפי שהמלצתי לשניהם לצאת אליה בעבר). זה מהלך מחויב המציאות.

אזכיר: שניים מחמשת ראשי הממשלה האחרונים בישראל יצאו מתפקוד במהלך כהונתם. יצחק רבין ז"ל נרצח (שמעון פרס הושבע מיד כמחליפו, כי לאיש לא היה ספק שהוא מספר 2). כשאריק שרון ז"ל נפל לתרדמת, אהוד אולמרט נכנס לנעליו מיד – כי הוא הוגדר מראש כמ"מ. אולמרט גם מינה מ"מ בעצמו – ציפי לבני.

אהוד אולמרט – כיהן כממלא מקום

אין כאמור חובה ‏‎‎חוקית למנות מ"מ (ולדעתי חייבים לתקן זאת בבהילות), ואני מבין את האינטרס האישי של נתניהו. הוא חושש להצמיח יורש. הוא מעדיף כנראה לחיות ב"מדינת הגמדים" בה קשה למתחריו להציב חלופה. אך, לטעמי, מנהיג שאדיש לעתיד עמו, ומבחינתו שיתחולל כאוס ביום שאחריו – איננו מנהיג.
לא משנה מי ינהיג בעתיד את ישראל – צריך להיות לו ממלא מקום קבוע.
**
נתניהו – אף אדם לא גדול יותר מהציבור כולו, והמדינה לא צריכה להיות תלויה כולה באיש אחד. תמנה ממלא מקום.

תחקיר הכבאות של שקוף 3: על מה נלחם ועד הכבאים?

סיכון של פי שלושה למות במהלך העבודה, סיכוי מוגבר לחלות בסרטן, מחלות לב ומחלות נשימה, ומערך תגמולים כושל – אלה רק חלק מהבעיות שעומדות בבסיס מאבק הכבאים. בכתבה השלישית בסדרה על המתרחש בשירותי הכיבוי שמנו בצד את הביקורת על ההתנהלות השנויה במחלוקת של הוועד, כדי להציג את הצד שלהם 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

שני הפרקים הראשונים בסדרת המעקב אחר המתרחש ברשות הארצית לכבאות והצלה, עסקו בסכסוך הקשה המתנהל בשנים האחרונות בין נציב הכבאות דדי שמחי, לוועד העובדים בראשות אבי אנקורי. אי השקט הארגוני החל עוד קודם לתקופתו של שמחי, שנכנס לתפקיד ב-2016, בעקבות העברת האחריות והניהול של תחנות הכיבוי מהרשויות המקומיות לרשות הארצית ב-2013, כלקח מאירועי אסון הכרמל. 

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן

למרות התראות רבות על כך שהסכסוך ברשות הכבאות עלול להוביל לפגיעה בנפש וברכוש, הנושא צץ במהדורות החדשות רק כשקורה אסון – ונשכח מיד לאחר מכן. אנחנו ב"שקוף" לא מחכים לאסון הבא, ולכן מדי שבוע אנו מסקרים מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות. 

במקביל לפרסום סדרת הכתבות הודיע לאחרונה מבקר המדינה על פתיחת בדיקה של מוכנות הארגון, בין השאר בעקבות העיצומים של ועד העובדים, שגרמו לביטול אימונים והכשרות. ברשות הכבאות וההצלה מועסקים מעט יותר מ-3,000 עובדים, בהם 2,100 לוחמי אש מבצעיים, 300 מפקחי מניעת דליקות וכ-600 עובדי מנהלה.

לאחר שבשתי הכתבות הראשונות דיווחנו על מהלכים כוחניים ובעייתיים מבחינה אתית של הוועד, הפרק הנוכחי נועד לתאר את הסיבות העיקריות שבגינן מנהל הוועד את המאבק. טענת הגג של העובדים היא ששמחי, תא"ל במיל' שהיה ראש מטה פיקוד העורף, מזלזל בכבאים, אינו מבין את אופי הארגון ומתנהל בו כאילו היה עדיין בצה"ל. כתבה על טענות הכבאים בעניין יחסי האנוש של שמחי תפורסם כאן בהמשך.

במהלך העבודה על הכתבה הזאת, כמו גם על שתי הכתבות הקודמות, סיפקו אנשי ועד העובדים שיתוף פעולה חלקי בלבד, שהקשה על הנגשת המידע המלא על המתרחש בארגון מנקודת מבטם. לקראת סיום העבודה על הכתבה הוועד אף הטיל חרם מלא על "שקוף". אף שטענות העובדים אינן ברורות, בחלק מהנושאים ישנה באופן מפתיע הסכמה בינם ובין שמחי, אך היעדר משאבים ותקשורת לקויה בין הצדדים מונעים יישום פתרונות.

85% מהכבאים: מישהו בסביבתנו הקרובה אינו כשיר לתפקיד

כבכל ארגון עובדים, גם טענות ועד עובדי רשות הכבאות וההצלה מתמקדות במינויים ובתפקידים בארגון, ובתנאי שכר, פנסיה וביטוחים. הטענה הראשונה נוגעת לכבאים שאיבדו את היכולת המבצעית ואמורים לעבור לתפקידי מטה. לטענת הוועד, מעבר בין תפקיד מבצעי לתפקיד מטה גורר איתו ירידה של כ-7,000 שקל בממוצע בשכר, מה שיוצר תמריץ להשארת לוחמי אש לא כשירים בתפקידי שטח, ועלול לסכן את הציבור.

על פי תוצאות סקר אנונימי שהעבירה בשנה שעברה רשות הכבאות בין העובדים, 85% מהם מעידים כי בסביבה הקרובה אליהם ישנם כבאים שאינם כשירים לביצוע תפקידם. הסביבה הקרובה יכולה להיות צוות המונה שלושה כבאים, או עמית למשמרת המונה תשעה כבאים. המציאות הזאת מתאפשרת משום שכיום לא ניתן לדעת מה מצבו הרפואי של כבאי – אלא אם הוא מדווח על כך בעצמו.

מבקר המדינה התייחס לנושא בדו"ח ביקורת מ-2016: "לא מתקיימים הליכי פיקוח ובקרה שוטפים כדי לוודא שלוחמי האש עומדים, במשך כל שירותם, בדרישות הגופניות והרפואיות לביצוע התפקיד. זאת על אף המחקרים המלמדים על ירידה ככלל בתפקוד הגופני עם העלייה בגיל, ואף שהשירות בתפקיד זה הוא עד גיל 67". המציאות שתיאר המבקר לא השתנתה מאז. 

גורמים בוועד הסבירו ל"שקוף" את נקודת מבטם על בנושא: לדבריהם, אין דבר כזה כבאי לא כשיר לחלוטין, מכיוון שלא כל כבאי צריך להיות זה שרץ לקומה העשירית, או זה שסוחב על הגב שלו אדם במשקל 100 ק"ג. בעת שריפה, טוענים בוועד, מחלקים ביניהם הכבאים בשטח את המשימות בהתאם ליכולות הפיזיות של כל אחד.

בנציבות טוענים אחרת: במצב תקין כל צוות הכיבוי אמור לפעול יחד בעת שריפה, וכל אחד ממרכיביו צריך להיות מסוגל לבצע כל משימה. המצב הרפואי הבעייתי של כבאים רבים הוביל לכך שבמציאות אין ברירה אלא ללמוד להתנהל עם כבאים מבוגרים, פצועים, כבדי משקל או כבדי נשימה, שבשבילם "הומצא" עניין חלוקת התפקידים.

בשורה התחתונה נראה כי בין הוועד לנציבות שוררת הסכמה שהדברים צריכים להשתנות. מהנציבות נמסר: "מעבר ממשמרת לתפקיד יום וגיל פרישה מוקדם הינם בראש סדר העדיפות של הנציב, והוא עוסק בכך באופן אישי".

יוצאי צה"ל בכבאות – טענה לבעיות במכרזים

טענה נוספת של ועד הכבאים נוגעת למכרזים לאיוש תפקידים בכבאות. העובדים טוענים כי נציבות הרשות מבצעת שינויים חד-צדדיים בתנאי הסף ובקריטריונים במכרזים שהיא מפרסמת לאיוש התפקידים. ע"פ הוועד, המצב מוביל לתסכול מצד הכבאים, ולכך שתפקידי ליבה מאוישים על ידי אנשים חסרי ידע וניסיון מקצועי, לא פעם קצינים לשעבר בצה"ל.

מבדיקה מול הנציבות עולה כי טענות הוועד בעניין שינוי תנאי הסף מבוססות. "נציב הכבאות פועל נמרצות ובאופן אישי לשנות את תנאי הסף למכרזי הקצונה בדרג הבכיר והביניים במערך המבצעי", נמסר מהנציבות, "ולכן כבאות והצלה לישראל הינה הגוף היחידי בשירות המדינה בו ניתן היתר חריג לקציני כבאות צעירים להתמודד במכרזי קצונה גם ללא תואר, וגם עם פחות משנתיים בדרגת הכתף". 

נציב הכבאות, דדי שמחי

בוועד טוענים פעם אחר פעם כי לא רק שהנציב שמחי מוביל שינוי לא רצוי בתנאי הסף, אלא הוא גם "תופר" מכרזים שיאפשרו למנות לתפקידים בכירים את מקורביו ואנשי שלומו מהצבא. הוועד אף העביר ל"שקוף" כמה תלונות בנושא שהגיש לנציבות שירות המדינה. 

שקוף לא הצליחה למצוא הוכחות לטיעון זה. בנציבות שירות המדינה אומרים כי תלונות הוועד על מכרזים תפורים נבדקו מיד עם קבלתן ונמצאו לא מבוססות. "הוחלט לדחות את הפניות", נמסר מהנציבות, "מאחר והטענות המועלות בהן אינן מגלות עילה מספקת לפתוח בחקירה, או לנקוט בהליכים אכיפתיים אחרים מטעם נציבות שירות המדינה".

על פי נתונים שהגיעו ל"שקוף" מנציבות הכבאות, 91% ממכרזי כוח האדם שפורסמו מאז מונה שמחי לתפקיד הסתיימו בזכייה של עובדים מתוך רשות הכבאות וההצלה. למרות זאת, בוועד מתקשים לקבל את זכייתם של קצינים לשעבר בצה"ל במכרזים, וטוענים שמדובר בפגיעה במקצועיות הארגון.

יש לציין כי שמחי שינה את הרכב ועדת המכרזים בכבאות, והגדיל בה את מספר נציגיו מאחד לשניים. לצד נציגיו, חברים בוועדה נציג/ה של ועד העובדים ונציג/ה של נציבות שירות המדינה.

רשות הכבאות כארגון התנדבותי

תלונה נוספת של הוועד נוגעת לתפקידים כמו דוברות, הדרכה וריכוז מתנדבים. בוועד טוענים כי בעבר היה נהוג להקצות תקנים ייעודיים לתפקידים הללו, אך הנציבות הנוכחית מצפה שהכבאים יבצעו אותם במקביל לפעילות השוטפת וללא תגמול נוסף. כך, אומרים בוועד, ההנהלה חוסכת בכסף על גב העובדים.

נציב הכבאות רואה את הדברים אחרת. ל"שקוף" נמסר כי הנציב סבור שאין כל צורך בתקנים חדשים לביצוע התפקידים הללו, שאת מילויים בהתנדבות הוא רואה כעדות ליוזמה ומסירות – תכונות קריטיות בפיתוח לוחמים ומפקדים איכותיים. דרישת תוספת כספית על "הגדלת ראש", סבור שמחי, אינה עולה בקנה אחד עם רוח הארגון, ומי מהכבאים שמעוניין לתרום מזמנו עבור שיפור מערך הכבאות, יתוגמל ביציאה לקורסים, משלחות וכד'.

אפליה בפרישה ובפנסיה לעומת מערכת הביטחון

אחת הטענות המדהימות בנוגע ללוחמי האש היא שתוחלת החיים שלהם קצרה בעשר שנים מהממוצע. כך אמרו בעבר נציבי הכבאות שמעון רומח ושחר איילון, וכך נכתב גם באתר ארגון Future Firefighters, המסתמך על מחקרים המגלים פגיעות יוצאת דופן של לוחמי אש למחלות בדרכי הנשימה, סרטן, מחלות לב, פגיעה מרעלים וסיבוכים נוספים. 

על פי הארגון, סיכויי התמותה של כבאים במהלך העבודה גבוהים פי שלושה משל בעלי מקצוע אחרים. אתר מרקט-ווטש פירסם כי אקטוארים שבחנו את תוחלת החיים הצפויה של כבאים שהגיעו לגיל 60, הגיעו למסקנה שהיא נמוכה בשנה בלבד מהממוצע – 24 שנים לעומת 25. נתון זה מבהיר כי עיקר הסיכון לכבאים טמון בעבודה השוטפת.

בוועד הכבאים דורשים להתמודד עם הנתונים הללו באמצעות הרחבת הביטוח שלו זוכים לוחמי האש, כדי שיכסה מחלות קשות והשתלות. במצב הנוכחי, אומרים בוועד, כל כבאי נאלץ להוציא מכיסו כ-7,000 שקל בשנה על ביטוחים פרטיים.

אבי אנקורי, יו"ר ועד הכבאים

בעיה נוספת היא גיל הפרישה של הכבאים, העומד כמו בכל המשק על 67, אף שבגילאים המתקדמים רוב הכבאים כבר אינם כשירים לבצע את הפעולות הפיזיות שהמקצוע מחייב. למרות זאת, כבאים מבוגרים אינם מעוניינים לפרוש מוקדם בגלל המשמעויות הכלכליות של פרישה כזאת. מבקר המדינה ציין בדו"ח מ-2016 כי 18% מהכבאים במערך המבצעי הם בני 45 או יותר.

בוועד אומרים כי גם הפנסיה התקציבית שממנה נהנים כבאים בני 45 ומעלה וגם הפנסיות הצוברות של הכבאים הצעירים אינן מאפשרות פרישה מוקדמת. במצב תקין, אומרים שם, תנאי הפוליסות השונות היו משקללים את ההפחתה בתוחלת החיים וגורמים לכך שהכבאים יכולים לפרוש בגיל מוקדם יותר, בדומה לנהוג בצה"ל. בשונה מצה"ל, רשות הכבאות וההצלה אינה נחשבת לגוף ביטחוני. לכן עובדיה יכולים להתארגן בוועד, אך מנגד אינם זוכים ליחס ותנאים של אנשי מערכת הביטחון.

גם בנושא החשוב הזה שוררת הסכמה בין הוועד לנציבות, שמסרה כי "זה שגיל הפרישה לכבאים הוא 67 זו בעיה. כבאי לא יכול להישאר בשיא כשירותו בגיל כזה. המענה לאזרחי המדינה נפגע, ובמקרה של הכבאות המענה שווה להצלת חיי אדם".

*

בכתבות הבאות נמשיך לעדכן בהתפתחויות ביחסים בתוך מערך הכבאות, נמשיך לצלול לעומק של טענות הצדדים, והכי חשוב: נשאיר את הנושא בתודעה הציבורית.