הסכסוך מחריף: יו"ר ההסתדרות קורא להדיח את נציב הכבאות 

בסרטון שהגיע לידי "שקוף" נשמע היו"ר ארנון בר-דוד מכריז כי יפעל בכל הכוח ל"סיום העסקתו של נציב הכבאות וההצלה". בשבוע שעבר הורתה ההסתדרות לכבאים להפסיק לבצע עבודות תחזוקה וטיפולים שבועיים ברכבי הכבאות. את המאבק מנהל בר-דוד בזמן שבנו הוא כבאי. במשרד לביטחון פנים ממשיכים להתעלם מהסכסוך ובוחרים שלא להגיב

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

יו"ר ההסתדרות הארצית ארנון בר-דוד הודיע כי יפעל להדחתו של נציב הכבאות דדי שמחי. בשבוע שעבר הורתה ההסתדרות לכבאים להפסיק לבצע טיפולים שבועיים ברכבי הכבאות (הכבאיות ועוד) ולנתק מגע מהנציב.

בר-דוד הפנה את האש לכיוון הנהלת הכבאות, כשקרא לכל ראשי הוועדים בהסתדרות לתמוך בסיום העסקתו של שמחי. בכנס של חברי בינ"ה (בית נבחרי ההסתדרות) שהתקיים בשבוע שעבר, נשמע היו"ר בר-דוד כשהוא אומר: "כל מה שהמדינה תבקש ממני, הדבר הראשון שאני אשים על השולחן הוא סיום העסקתו של נציב הכבאות וההצלה". 

בתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס במערך הכבאות רק כשמתרחש אירוע נורא. אך ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, במסגרת כתבות "בחזרה לתחקירי עבר" (פולו-אפ).

"הולכים על הראש של דדי"

מאבק ההסתדרות נגד הנציבות נובע, לטענתם, בשל הזנחת זכויות העובדים, אי קידום הסכמי עבודה, פגיעה בהסדרי עבודה קיימים, התנכלות שיטתית לעובדים – ועוד. טענותיהם עולות בשנים האחרונות שוב ושוב, ניתן לקרוא עליהן בהרחבה בכתבות "שקוף" הקודמות. 

בשבוע שעבר גורמים בהסתדרות הפיצו הודעה לראשי הוועדים, שחולשים יחד על כחצי מיליון עובדים, בה נכתב מפורשות כי יש להודיע לכלל העובדים שההסתדרות "הולכת על הראש" של דדי שמחי. נכתב כי גם מצופה מהעובדים להגיע אישית לתחנות הכיבוי וכי על ראשי הוועדים לבצע הסברה לוועדים, ולחזק את הכבאים.

דדי שמחי, נציב הכבאות. האם יתייאש ויעזוב? (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הודעה שהופצה לכלל ראשי הוועדים בהסתדרות. "ההסתדרות הולכת על הראש של דדי שמחי"

נוסף על הפסקת הטיפולים, ההסתדרות הורתה לכבאים "לא להישאר בנאומי תעמולה ששמחי מקיים ולשיחה שמתייחסת לסכסוך העבודה". יחד עם זאת, ההסתדרות הבהירה כי שרשרת הפיקוד תישאר ללא פגע וכי העיצומים לא יפגעו בהצלת חיים או רכוש.

"הסיבה לנחישות: הבן שלו כבאי"

היו"ר בר-דוד מנהל את המאבק האישי נגד שמחי בזמן שהוא נמצא לכאורה בניגוד עניינים: בנו, אסף בר-דוד, הוא כבאי באחת מתחנות הכיבוי בתל אביב. 

"בר-דוד לא לא מנהל בעצמו את מאבקי העובדים והרבה פעמים דווקא מתייצב לצד ההנהלה ונגד הוועדים", טען בכיר בהסתדרות שביקש להישאר בעילום שם. "אין היום שום מאבק שההסתדרות מנהלת – לא אל על, לא כלום. המקום היחיד שבו בר-דוד מגלה נחישות, שהיא נחישות מופרכת, היא במאבק של הכבאים. הסיבה היחידה שאני רואה לסיפור הזה, זה רק הבן שלו".

"המאבק היחיד שההסתדרות מנהלת בנחישות הוא של הכבאים"(צילום: פלאש 90)

לטענת המקור, ההתעסקות של היו"ר בכבאות מקוממת נוכח המשבר הכלכלי והקורונה. "אני לא מבין איך זה מה שבר-דוד בוחר לומר נוכח המשבר הכלכלי האיום ונורא", הוא משתומם. "זה מה שמדאיג אותו? ההתייחסות שלו לנישה ספציפית קטנה בימים כאלה היא הזויה. זה לא קשור לשום מציאות שהיא". 

ליו"ר ההסתדרות בר-דוד היסטוריה מוכרת של שליחת חצים נגד נציב הכבאות. במכתב ששיגר בר-דוד לשמחי ב-2017, כתב: "הנך נדרש לקיים מערכת יחסי עבודה — או שנאלץ אותך". בר-דוד היה אז יו"ר הסתדרות המעו"ף, גוף בתוך ההסתדרות, ובמסגרת תפקידו מימן שלטים להפגנה מול ביתו של הנציב שמחי, עליהם נכתבו משפטים כמו "דדי שמחי שורף את הכבאות".

במשרד לביטחון פנים בוחרים, כרגיל, שלא להגיב

האם הגיוני שיו"ר ההסתדרות בר-דוד יצליח להדיח את מי שעומד בראש מערך כיבוי האש של ישראל? נראה כי אין הדבר מופרך. 

ראשית, נציב הכבאות שמחי כמעט ולא קיבל גיבוי ציבורי מהממונים עליו – השר לביטחון פנים ומשרדו. גם כאשר המתקפות נגדו הפכו לחריפות ואלימות, השר לשעבר גלעד ארדן לא עמד לצדו פומבית. אם ההתעלמות מהסכסוך ומהמתקפות האישיות על הנציב שמחי תמשיך גם תחת השר אמיר אוחנה, לא מן הנמנע כי שמחי יתייאש ויעזוב את התפקיד. 

השר אמיר אוחנה. בחר שלא להגיב לכתבה (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

זה לא נגמר כאן. תרחיש כזה עלול לאותת לבא או הבאה אחריו בתור, כי עליהם להתיישר עם ערכי ההסתדרות והעובדים – לעיתים גם על חשבון החלטות מקצועיות ועל חשבון האינטרס הציבורי. חוסר הגיבוי כלפי הנציב מצד המשרד האחראי עלול לפגוע במוטיבציה של אנשי מקצוע איכותיים מלהיות הבאים אחרי הנציב שמחי בתפקיד, וכך לדרדר את הכבאות.

האם משרד לביטחון פנים החדש מתכוון לטפל בסכסוך בכבאות? האם הוא מגבה את הנציב שמחי מול המתקפות של ההסתדרות או לחילופין דורש ממנו למלא את דרישותיהם ולהגיע להסדר? במשרד לביטחון פנים בראשות השר החדש אוחנה, בחרו שלא להגיב.

ייתכן שמה שגורם לשר ארדן ולשר הנוכחי אוחנה להתעלם מהסכסוך בכבאות הוא כוחם המשמעותי של הכבאים במפלגת הליכוד. כבאים רבים ובני משפחותיהם התפקדו לליכוד בשנים האחרונות. 

בנוסף, היו"ר אנקורי נראה מתרועע בחברת חברי כנסת מהמפלגה בתחקיר "עובדה" על הכבאות, בניהם יו"ר הקואליציה מיקי זוהר והשר דודי אמסלם. בעבר פורסם גם כי סגנו של היו"ר אנקורי, קובי דדון, נחשב לקבלן קולות במפלגה וכי הוא חבר מרכז ליכוד.

בתמונה, משמאל לימין: יו"ר ועד הכבאים, אבי אנקורי, יו"ר ההתסדרות ארנון בר-דוד וסגן יו"ר ועד הכבאים, קובי דדון

בר-דוד ההפכפך

נקודה מעניינת נוספת בסיפור הוא יחסו ההפכפך של יו"ר ההסתדרות בר-דוד לעניין המכרזי עליו נלחמים בכבאות בחודשים האחרונים: השמירות, או "כוננות צהריים". מדובר בהוראה חדשה יחסית, המקצרת את שעות השינה של הכבאים בצהריים ובמהלך היום, מפני שהיא מחייבת להשאיר כבאי אחד ער לאורך כל היום. 

לטענת הכבאים ההוראה מיותרת ופוגעת בעירנות שלהם ואינה תורמת למבצעיות, אך הנציב שמחי לא מוכן לוותר עליה כיוון שלטענתו היא הכרחית לשמירה על המבצעיות.

ההסתדרות הורתה לכבאים לא לבצע טיפולים שבועיים לכלי הרכב (צילום: פלאש 90)

על הסיפור הזה נלחמים ועד הכבאים כבר לפחות חצי שנה, אך בר-דוד לא גיבה את המלחמה הזו של הוועד עד השבועיים האחרונים ממש. רק לפני חודש וחצי פורסמה ב"דהמרקר" הקלטה של יו"ר ועד הכבאים אבי אנקורי בנושא השמירות, בה הוא נשמע קורא לכבאים למרוד בנציב ולא לקיים את הוראות השמירה החדשות. 

בהסתדרות דווקא גינו את את הקריאה הזו: "הדברים שנשמעים בהקלטה חמורים ולא נאמרו על דעת ההסתדרות, שמגנה בכל לשון את תוכנם. הנושא ייבחן ויטופל באופן משמעתי. עם זאת, אנו מצפים שנציבות הכבאות תפעל בשיקול דעת וריסון וללא מהלכים חד צדדיים".

מאבק הכבאים בדדי שמחי נמשך שנים. הפגנה שהתקיימה ב-2018 (צילום: רועי אלימה, פלאש 90)

ההסתדרות לא גיבתה את יו"ר ועד הכבאים בקריאתו למרד, אך כעת היא מחליטה להילחם בכל כוחה כדי לשנות את ההוראה הזו והוראות אחרות. מדוע בר-דוד לא גיבה את יו"ר ועד הכבאים אנקורי לפני חודש וחצי, והיום הוא חוזר להילחם יחד איתו בכל הכח? 

ייתכן שלחץ מכיוון העובדים משפיע. לאחרונה בר-דוד הדיח את ראשי ועד העובדים של אל-על לאחר ויכוח מולם. גם בסכסוך הנוכחי, מספר כבאים איימו שיעזבו את ההסתדרות מפני שהם לא מקבלים גיבוי ממנה.

 *

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): בשריפה הבאה, אנחנו רוצים להרגיש בטוחים בידי מכבי האש שיעשו את עבודתם נאמנה. זה בדיוק ה"נשק" של הכבאים: בעבר איימו להפסיק את השמירות, היום הם מפסיקים את הטיפולים השבועיים ברכבי הכבאות, מה שעלול לגרום לפגוע ביכולת להגיע במהירות לזירות אירוע. 

אם הסכסוך ימשיך ויחריף ללא התערבות הממשלה, מנהלי המערך עלולים לקבל החלטות מקצועיות שגויות ויכולות כיבוי האש עלולות להיפגע.

מה עושים כדי שיותקן (מעש"י):

  1. לא מפסיקים לסקר באופן קבוע את הסכסוך בכבאות, במטרה לשמור אותו על סדר היום ולדאוג כי האינטרס הציבורי נשמר.
  2. על השר לביטחון פנים אמיר אוחנה לנקוט עמדה בנושא הסכסוך בכבאות, ולבחון מה הן הדרכים הנכונות להביא לסיומו או לפחות לשפרו. נמשיך ללחוץ על התחייבות מכיוונו.
  3. "שקוף" תפנה לוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, ותדרוש לכנס דיון בנושא הסכסוך בכבאות ולהעלות אותו שוב על סדר היום.

*

מהמשרד לביטחון פנים לא נמסרה תגובה. 

תגובת ההסתדרות:

"ארנון בר-דוד מלווה את הכבאים במסירות ובאחריות רבה מזה עשרות שנים, הן בתפקידו הנוכחי כיו"ר ההסתדרות והן בתפקידיו הקודמים. פועלו למען הכבאים ולמען כל העובדים בישראל נעשה אך ורק מתוך מקצועיות גרידא וכל רמיזה לפיה מאחורי פעולותיו עומדות כוונות אחרות מקורה בשיקולים זרים ואינה אלא פגיעה בשמו הטוב. הניסיון לשרבב את בנו של בר-דוד לנושא הוא לא פחות מנלוז. בנו של יו"ר ההסתדרות הוא לוחם אש בזכות עצמו ואין כל קשר בין הדברים. 

"אנו מצרים על כך שיש מי שבוחר לנהוג בפחדנות ולהסתתר באנונימיות מאחורי אימרות סרק שהקשר בינן לבין המציאות מקרי בהחלט. כבכל ימות השנה, ההסתדרות מלווה גם כעת עובדים ממקומות עבודה רבים במשק במאבק לשמירה ולשיפור זכויותיהם.

"ההסתדרות היא זו שמובילה את עובדי אל על ונלחמת בנחישות למענם, ולראייה בחודשים האחרונים פעל יו"ר ההסתדרות בר-דוד ללא הפסקה למען הצלת אל על וחברות התעופה הישראליות, התריע שוב ושוב מפני קריסתן ותיווך בפגישות רבות בין הצדדים מתוך דאגה כנה וניסיון להגיע לפתרונות שיחלצו את הענף כולו מהמשבר אליו הוא נקלע".

ביחס לשינוי בתגובותיו של בר-דוד לסכסוך, מסרו:

"תגובת ההסתדרות היתה עניינית ואחראית וכל ניסיון להציגה באור אחר, חוטא לאמת. ההסתדרות מקפידה לבדוק את העובדות ומצב הדברים בשטח, וגם במשבר הנוכחי היא פועלת ומגיבה אך ורק ביחס לנעשה בפועל כלפי הכבאים, אשר סובלים מהתעמרות, זלזול ופגיעה שיטתית בזכויותיהם".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

פורר: "אפעל להכנסת גברים כחברים בוועדה למעמד האישה"

הוועדה לקידום מעמד האישה אישרה היום את מינוי ח"כ עודד פורר לתפקיד היו"ר. בהצבעה לא נכחה אף אחת מחברות הוועדה. פורר ציין כי הוא הגבר היחיד בוועדה, וכי יפעל "לתקן את המצב בשיח עם הסיעות" 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

ח"כ עודד פורר, שנבחר היום (שלישי) ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, אמר בנאום כניסתו לתפקיד כי יפעל לשינוי הרכב הוועדה ולהכנסת גברים לחברים בה. 

"כרגע מבחינת החברים הרשמיים בה זה חברות, אני הגבר היחיד, גם את זה נוכל לתקן בשיח יחד עם הסיעות", אמר היו"ר פורר בדיון. "אני חושב שצריכים לשבת פה חברים מכל גווני החברה. זה נושא חברתי, זה לא צריך להיות נושא נישה של מגדר מסוים".

"הוועדה לא קיימת רק לקידום נשים"

בחירתו של פורר עוררה ביקורת ציבורית בקרב ארגוני נשים, שטענו שאישה צריכה לעמוד בראש הוועדה. זו תהיה הפעם השניה שעומד בראש ועדה זו ח"כ ולא ח"כית: בכנסת ה-17 עמד בראשות הוועדה ח"כ גדעון סער (הליכוד).

אולי יעניין אותך גם:

"הנושא הזה הוא חברתי, אני מקבל באהבה את הביקורת ומאמין שמבחן התוצאה יקבע", ציין פורר. עוד ציין כי התחיל את דרכו הפוליטית כיועץ של השרה לימור לבנת, וכי היה מנכ"ל משרדה של סופה לנדבר.

ח"כ פורר במינויו היום ליו"ר הוועדה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"זה יכול להיות שינוי מרענן", הסכים ח"כ איתן גינזבורג בנושא. "הוועדה הזו לא קיימת רק לקידום נשים אלא כדי ליצור שוויון בחברה. זה נושא לא פחות חשוב בעת הזו. זה הוקם לקידום נשים אבל עם השנים הבנו שזה יותר רחב".

יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, ציין כי מינויו של פורר הוא הזדמנות לעסוק בנושאים משפחה כואבים – בכך רמז ככל הנראה למאבק הגברים הגרושים. "יש טענה שהוועדה צריכה להיכנס עמוק יותר לעולם המשפחה בכלל, על כל המשמעויות שנגזרות ממנו. יש הרבה ציבורים שיכולים למצוא בית לדברים שאולי הכי מטרידים והכי כואבים שאדם נאלץ להתמודד איתם".

חברת הכנסת קטי שטרית הגיעה לברך את פורר ואמרה: "היותך גבר רק יתן לזה פן נוסף וחשוב".

"שינוי מרענן". ח"כ פורר עם גינזבורג ולוין בעת מינויו (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

משחק הכיסאות

בעוד שהדיון הציבורי עסק במינוי גבר לראשות ועדה שתפקידה לקדם נושאים שחשובים לנשים, הוויכוח על המינוי מאחורי הקלעים היה כולו פוליטי ועסק בחלוקת ג'ובים. ההצבעה על המינוי הייתה אמורה להתקיים לפני שבועיים אך נדחתה שוב ושוב לאחר שסיעות האופוזיציה לא הצליחו להגיע להסכמה על חלוקת התפקידים בכנסת. 

לאחר ויכוחים בין הסיעות על תפקיד יו"ר הוועדה ועל נציגי הסיעות בתפקיד סגן יו"ר הכנסת, הוחלט כי ראשות הוועדה תהיה בידי סיעת ישראל ביתנו. 

יו"ר הכנסת, יריב לוין. "זה היה הריון ארוך" (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"המינוי הזה היה ההריון הכי ארוך בבחירת ראשי הוועדות", יאמר ו"ר הכנסת לוין. ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) הוסיף כי הוא "מברך את יו"ר הכנסת שקיבל החלטה אמיצה וחתך את המסטיק הזה". פורר המשיך וטען שה"מסטיק" לא היה "על זהות היו"ר, אלא על נושאים אחרים".

על הפרק: אלימות נגד נשים ופערי שכר

פורר ציין כי הנושאים הראשונים אותם יבחר לקדם יהיו אלימות נגד נשים ושבירת תקרת הזכוכית בשכר הנשים. "סיר הלחץ של הקורונה הבהיר את הדחיפות בעיסוק באלימות נגד נשים", אמר היו"ר הנכנס.

"הנושא השני הוא השתלבות של נשים בעבודה: פערי השכר, שכירות ועצמאיות שמרוויחות פחות. גם כאן נשים הן הראשונות להיפגע מהקורונה, גם בנתוני האבטלה וגם במצוקה הכלכלית. בכוונתי לפנות לכל הגופים הנוגעים לדבר, להתחיל ולקדם את הנושאים".

היו"ר היוצאת, ח"כ עאידה תומא סלימאן. לא הגיעה לדיון

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) טען כי "זו הזדמנות, במקום לעסוק בנשים המוכות, לקחת דווקא את הגברים המוכים ולהכניס אותם למקלטים, לבודד אותם מהחברה".

הוועדה לקידום מעמד האישה מוקדשת לקידום ותיקון סוגיות הנוגעות לאי-שוויון מגדרי. היו"ר היוצאת תומא סלימאן קידמה בוועדה דיונים בנושא המאבק בסחר בנשים ובזנות, אלימות כלפי נשים ואלימות מינית, בריאות נשים ונושאים רבים נוספים.

חברות הכנסת קטי שטרית וקרן ברק (ליכוד) הגיעו להשתתף בברכות לאחר ההצבעה. מלבדן, אף אחד מחברות הוועדה – מרב מיכאלי (העבודה), עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), תמר זנדברג (מרצ), יפעת שאשא ביטון (ליכוד), וע'דיר כאמל מריח (יש עתיד) – לא נכחה בהצבעה או בדיון. יש לציין שמועד ההצבעה פורסם כשעה בלבד לפני קיומו.

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים. פורר הכריז כי זה הנושא הראשון שיעסוק בו

על ההחלטה להמליץ על ח"כ פורר לתפקיד הצביעו לפני שבועיים שמונת חברי הוועדה שנכחו בדיון – גם אז לא היתה ביניהן אף לא חברת כנסת אחת.

כיום שתי נשים בלבד עומדות בראש ועדות בכנסת: מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) בראשות וועדת הפנים והגנת הסביבה, ויפעת שאשא ביטון (ליכוד) שעומדת בראש הוועדה המיוחדת בנושא נגיף הקורונה. 

אישה נוספת שמועמדת לראשות ועדה היא ח"כ טלי פלוסקוב (הליכוד) שמיועדת ליו"ר ועדת האתיקה. ועדה זו טרם הוקמה ומתעכבת במשרדו של יו"ר הכנסת יריב לוין.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

לוין לא מינה את ועדת האתיקה של הכנסת ומסרב להגיב

כמעט כל הוועדות הוקמו, אך ועדת האתיקה לא קרובה להתכנס. למעשה, היא לא מתפקדת מאז אפריל 2019. המשמעות: אין סנקציות על התנהגות לא ראויה, אין תהליך אישור טיסות במימון גורמים זרים. ח"כ טלי פלוסקוב מתגאה במינוי, אך הוא לא מתועד בשום מקום

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הכנסת לא הקימה את ועדת האתיקה נכון להיום (שני). חברי המשכן הקימו כבר כמעט כל ועדות הכנסת, פרט לוועדה למעמד האישה שבה טרם התכנס דיון לאישור היו"ר החדש. דוברות הכנסת הפנתה את שאלת "שקוף" בנושא ללשכתו של היו"ר לוין, שבחר להתעלם.

יו"ר הכנסת, יריב לוין (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

ועדת האתיקה מורכבת משני ח"כים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. יו"ר הכנסת יריב לוין הוא בר הסמכות למנות אותה, לפי חוק חסינות חברי הכנסת. נכון להיום, באתר הכנסת שמתעדכן תדיר כתוב כי הוועדה טרם מונתה. 

עוד על מחדלי המינויים בכנסת:

בנוסף, שי גליק, מנכ"ל "בצלמו", פנה לכנסת בדבר על תלונה שהוגשה לוועדה וקיבל לפני כשבוע תשובה מפורשת: "טרם מונתה ועדת האתיקה". גם בפרוטוקולים של מליאת הכנסת מהשבועיים האחרונים לא נמצא אזכור לוועדה.

זוכרים את אורן חזן? 

תפקידה של ועדת האתיקה הוא לוודא כי הח"כים עושים את עבודתם ולא נעדרים יותר מהרגיל, לשפוט במקרים של התנהגות בלתי ראויה ולאשר נסיעות לחו"ל על חשבון גורמים זרים. היא אחד מגורמי המפתח בתחום הביקורת ואף יש בידיה סמכויות ענישה.

(הדס פרוש, פלאש 90)

התגעגעתם? ח"כ לשעבר אורן חזן. ועדת האתיקה הקודמת הרחיקה אותו מהמשכן (הדס פרוש, פלאש 90)

בכנסת ה-20 הוועדה הייתה פעילה מאוד. היא השעתה את ח"כ לשעבר אורן חזן על התנהגות גסה כלפי חברי כנסת ואורחי המשכן, כמה פעמים, הארוכה שבהן לחצי שנה. היא קנסה את יאיר לפיד על היעדרות ממושכת והעירה לח"כ מיקי זוהר שפעל בניגוד עניינים אך לא הטילה עליו סנקציה מאחר והיה לטענתה טירון.

מעבר לכך, הוועדה אמורה לדון ולאשר כל נסיעה לחו"ל של חברי הכנסת, על חשבון גורמים זרים. בתקופת סבבי הבחירות, בכנסת ה-21, ה-22 ולמיטב בדיקתנו גם בכנסת ה-23, הוועדה לא קמה וחברי הכנסת המשיכו לטוס ללא התכנסותה.

ח"כ טלי פלוסקוב מכתירה את עצמה לתפקיד היו"ר

חרף העובדה שטרם מונתה הוועדה, הקואליציה הכתירה את טלי פלוסקוב (הליכוד) לתפקיד יו"ר ועדת האתיקה. בפרסום על כנס של הליכוד כבר מוצגת פלוסקוב כיו"ר הוועדה.

מקור השאיפה כנראה בהבטחה שקיבלה מרה"מ, בנימין נתניהו, לכהן כיו"ר ועדה בשנה וחצי הראשונה של הממשלה. עם זאת, סמכות המינוי מצויה בידיו של יו"ר הכנסת בלבד, שכאמור טרם עשה זאת.

מח"כ פלוסקוב נמסר: "הוועדה עדיין לא הוקמה, אני מיועדת לתפקיד היו"ר". לשאלתנו מדוע מציגים אותה כיו"ר השיבה "עד התאריך הזה הנושא צריך להיות מוכרז". נכון להיום הנושא לא נמצא בסדר היום של מליאת הכנסת.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): ועדת האתיקה מהווה מעין מנוף לחץ על חברי הכנסת ועל השרים להגיע לכנסת. היא דואגת להבליט לציבור אילו ח"כ לא מבצעים את עבודתם. בנוסף, היעדר הוועדה מסלקת את אחת הסנקציות העיקריות על ח"כ שמקלל או ח"כית שנוהגת בתוקפנות כלפי חבריה למשכן.

כל זמן שהוועדה לא קיימת, ח"כים עלולים לדון בנושאים לא ענייניים באין מפריע. כמו שקרה עם ח"כ זוהר, כשהוועדה הזהירה אותו שלא להמשיך לעסוק בענייניו הכלכליים כראש ועדה. 

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): יו"ר הכנסת, יריב לוין, חייב למנות ועדה לאלתר. 

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

אחרי סערת היו"ר: הוועדה לקידום מעמד האישה לא כונסה, מינוי פורר לא סופי

ועדת הכנסת החליטה להמליץ על ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) לתפקיד היו"ר, אך המינוי מותנה באישור חברות הוועדה. רובן אמרו כי לא יגיעו להצבעה – והיא נדחתה. כרגע אין יו"ר לוועדה והיא לא החלה לפעול

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

שבועיים חלפו מאז החליטו חברי וועדת הכנסת למנות את ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) לתפקיד יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי – אך מינויו לא אושר בוועדה המיועדת. על יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), לקבוע את מועד הדיון בוועדה, אך לפי דוברות הוועדה עדיין לא נבחר תאריך.

עודד פורר. עדיין לא מונה ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה

עד כינוס הוועדה מינויו של פורר לא סופי והוא עדיין לא מכהן בתפקיד. למרות זאת, בעמוד הוועדה באתר הכנסת תמונתו כבר החליפה את תמונת היו"ר היוצאת, ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת). ח"כ איתן גינזבורג לא מסר את תגובתו.

המלצת ועדת הכנסת מותנית באישור חברות הוועדה לקידום מעמד האישה: מרב מיכאלי (העבודה), עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), תמר זנדברג (מרצ), קטי שטרית, יפעת שאשא ביטון וקרן ברק (ליכוד), וע'דיר כאמל מריח (יש עתיד).

הצבעה על זהות היו"ר נקבעה ליום שלישי לפני שבועיים – אך התבטלה ברגע האחרון. לפני הביטול, רוב חברות הוועדה הודיעו כי לא יגיעו להצבעה, ממגוון אילוצים. כשתתקיים הצבעה, ביכולתן של חברות הכנסת להפוך את ההחלטה.

"פעלולי הפוליטיקה הישראלית"

הוועדה לקידום מעמד האישה מוקדשת לקידום ותיקון סוגיות הנוגעות לאי-שוויון מגדרי. היו"ר היוצאת תומא סלימאן קידמה בוועדה דיונים בנושא המאבק בסחר בנשים ובזנות, אלימות כלפי נשים ואלימות מינית, בריאות נשים ונושאים רבים נוספים.

זו תהיה הפעם השנייה שעומד בראש ועדה זו ח"כ ולא ח"כית: בכנסת ה-17 עמד בראשות הוועדה ח"כ גדעון סער (הליכוד). ההודעה על מינויו של גבר לתפקיד היו"ר עוררה סערה בעולם הפמיניסטי, כאשר נשות ציבור קראו למינוי אישה והתקוממו על כך שוועדת הכנסת קיבלה את ההחלטה כשבין חבריה אין אף ח"כית. למולן, אחרות דווקא ראו בכך צעד שמעיד על חשיבות הנושא גם עבור גברים.

ח"כ עאידה תומא סלימאן, היו"ר הקודמת. "מקווה שפורר יצליח להשמיע את קולן של הנשים"

ח"כ סלימאן הביעה התנגדות למינוי היו"ר המיועד. "מינויו של פורר לראשות הוועדה לקידום מעמד האישה הוא תוצר של פעלולי הפוליטיקה הישראלית", מסרה היו"רית הקודמת. "הוועדה שעניינה שוויון וצדק חברתי תהיה בראשות 'ישראל ביתנו' והימין, הדוגלים באפליה ורמיסת קבוצות מוחלשות. אני מקווה שח"כ פורר יצליח לעמוד באתגרים של עבודה מול ועם קבוצות מגווונות בחברה, כולל אלה אשר כלפיהן הוא היה רגיל להסית, ולהשמיע את קולן של הנשים".

ח"כ מרב מיכאלי לא התנגדה למינוי גבר לראשות הוועדה. "שנים אנחנו אומרות שגברים חייבים להצטרף למאבק הפמיניסטי, למאבק לשוויון. המאבק הפמיניסטי, אנחנו חוזרות ואומרות בצדק, הוא לא עניין של נשים בלבד. הוא עניין של החברה כולה", כתבה בעמוד הפייסבוק שלה.

ח"כ מרב מיכאלי. "המאבק הפמיניסטי אינו עניין של נשים בלבד"

אליה הצטרפה חברת הכנסת קטי שטרית, שתמכה במינוי. "ב-2007 גדעון סער עמד בראש הוועדה – ההישגים הכי גדולים נעשו בוועדה שלו", טענה שטרית. "כאישה לא מפריע לי אם עומד גבר או עומדת אישה בראש הוועדה – ברגע שיש אדם ששונה ממני במין או בהשקפת העולם, זה יכול רק לגוון".

כיום שתי נשים בלבד עומדות בראש ועדות בכנסת: מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) בראשות וועדת הפנים והגנת הסביבה, ויפעת שאשא ביטון (ליכוד) שעומדת בראש הוועדה המיוחדת בנושא נגיף הקורונה.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

בשל עיכוב משרד הבריאות: השימוש במעקב השב"כ עשוי לחזור

משרד הבריאות התחייב להשיק בתחילת יוני יישומון שיכול להחליף את מעקב השב"כ בשימוש בטכנולוגיית bluetooth. זה לא קרה. לדברי שר המודיעין אלי כהן, בגל תחלואה שני "לא תהיה ברירה אלא לחזור לכלי הזה". תגובת המשרד: נשיק בשבועות הקרובים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד הבריאות מתעכב בפיתוח אפליקציה שתזהה נדבקים פוטנציאלים ותהווה תחליף למעקב השב"כ. מדובר ביישומון "המגן 2", שעושה שימוש בטכנולוגיית bluetooth, שמדינות דמוקרטיות בעולם כבר אימצו לצורך זה. לדברי משרד הבריאות היא תעלה לאוויר תוך "כמה שבועות", זאת חרף התחייבותה להשיק את היישומון עד לתחילת יוני.

טכנולוגיית Bluetooth יותר יעילה באיתור נדבקים (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לפני כשבועיים פג תוקף ההארכה שנתנה הכנסת לממשלה, והשימוש ב"כלי" של השב"כ לצורך איתור נדבקי קורונה נפסק. בהיעדר אמצעי טכנולוגי חלופי, ייתכן שהגורמים הרלוונטיים יאיצו תהליך חזרה לשימוש בשב"כ למטרה זו.

עוד כתבות בנושא:

לדברי שר המודיעין אלי כהן, "אם יהיה גל תחלואה שני בהיקפים משמעותיים לא תהיה ברירה לחזור לכלי הזה". בראיון לרשת ב' הסביר כי "השימוש בכלי של שב"כ עזר לנו מאוד, יותר משליש מהנדבקים אותרו בעזרתו". טענה שחזר עליה בהמשך גם יואב קיש, סגן שר הבריאות וגם מכיוונו של רה"מ.

הבטחה לעלות עם מגן 2.0 בתחילת יוני – לא מומשה

בדיון שהתקיים ב-26 במאי בוועדת החוץ והביטחון, אמרה האחראית על פיתוח אפליקציית המגן במשרד הבריאות, רונה קייזר, כי גרסת מגן 2.0 תושק בתחילת החודש הנוכחי, שמגיע בשבוע הבא לסיומו. 

"בתחילת יוני אנחנו נשיק את האפליקציה עם יכולות הבלוטות' שלה", הבטיחה קייזר. "כדי שזה יהיה אפקטיבי צריכים להיות ארבעה מיליון משתמשים. בהינתן שהיום אנחנו נמצאים בערך על מיליון משתמשים ואנחנו נמצאים בעידן של שגרה, אנחנו צריכים להפעיל הרבה מאמצים כדי שיהיו ארבעה מיליון משתמשים שייצרו אפקטיביות מקסימלית". 

רונה קייזר ממשרד הבריאות. הבטיחה שאפליקציית "המגן 2" תעלה בתחילת החודש

בהמשך לכך, קייזר הסבירה כי נדרש תקציב נוסף לשיווק כשהמוצר יהיה מוכן סכום של ארבעה מיליון ש"ח המוביל לעיכוב בהשקה. נכון להיום, לבדיקת "שקוף", המוצר טרם הושק ופעולת השיווק לא החלה. כבר בדיון זה הביעו חלק מהח"כים, ביניהם היו"ר צבי האוזר, חשש כי משרד הבריאות גורר רגליים.

"חייבים לדון בחלופות לשב"כ לפני הגל השני"

הצורך בתחליף טכנולוגי לשימוש בכלי המעקב של השב"כ אינו חדש לגורמים הרלוונטיים. "עוד בדיונים הראשונים של ועדת החוץ והביטחון בשימוש בשב״כ, דרשנו לעשות דיון מהותי בחלופות אזרחיות עם נציגי החברה האזרחית והסקטור הפרטי", הבהירה פרופ' קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. 

"לצערי, נכון להיום דיון זה לא התרחש. זה קריטי שהמדינה תכנס דיון שכזה, עוד לפני גל ב׳ של מגיפת הקורונה. הוא יאפשר לבחון האם השימוש בשב״כ מידתי והאם השימוש בחלופות ישיג בקירוב את אותן מטרות תוך שמירה טובה יותר על פרטיות האזרחים".

לדברי נהון "תפקיד השב״כ הוא לסכל טרור, ולא להשתמש באמצעים הטכנולוגיים שלו למטרות אזרחיות. אף משטר דמוקרטי לא עושה שימוש בארגון הביטחון המסכל שלו לאיתור נתיבים של חולים".

נראה כי יו"ר הוועדה שתפקידה לכנס דיון מסוג זה, מסכים עם הטענות. "המאבק בקורונה הוא אירוע חריג, אך גם ההסתייעות ביכולות שירות הביטחון הכללי במסגרת מאבק זה היא חריגה. חריגות זו הביאה את ועדת המשנה למודיעין לקיים את מרבית דיוניה באופן גלוי, בכדי לאפשר לציבור לבחון את האיזונים הנעשים בין הזכות לחיים לבין שמירה על הזכות לפרטיות". 

קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. "לבחון האם השימוש בשב"כ מידתי"

עוד הוסיף, כי "נושא זה צריך להיבחן הן בשאלת הצורך והן בשאלת החלופות. הוועדה מציעה לבחון ולמצוא חלופות אזרחיות אחרות, בדומה למדינות מערביות שונות שהתמודדו עם נגיף הקורונה. החלופות שהוצגו בועדת המשנה למודיעין לפני כשלושה שבועות לא היו משביעות רצון, לא באשר להיקף המימון שהוצע בהן ולא באשר למאמצים שהושקעו בפיתוחן". 

למרות הסכמתו, בלשכתו של האוזר, נכון להיום, לא התחייבו ליזום דיון בנושא.

הפתרון האופטימלי והרווח: Bluetooth מבוזר

מסקירת הרשות להגנת הפרטיות עולה כי אין אף דמוקרטיה שמשתמשת בטכנולוגיה שבה משתמשת ישראל לצורך אכיפת חובת בידוד וסגרים. עוד עולה מהסקירה, כי מדינות דמוקרטיות רבות מפתחות ממש בימים אלה טכנולוגיות אשר מטרתן לאתר קרבה לחולה קורונה באמצעות Bluetooth.

נתוני מיקום, כמו GPS, מגלים מידע על תנועה באופן שוטף. בניגוד לכך, נתוני מרחק, כמו אלו שמועברים על ידי Bluetooth, מצביעים רק על מידת המרחק של אנשים זה מזה, ואף את משך השהייה.

ניידים מתקשרים זה עם זה ב-bluetooth וכך מגלים קרבה בין נדבקים

"בהיבט הטכנולוגי, השיטה האחרונה עדיפה על איסוף נתוני GPS, שכן היא מספקת נתונים מדויקים יותר", נכתב בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות. "איתור קרבה, באמצעות נתוני מרחק, מתבסס בד"כ על אותות המועברים ב- Bluetooth בין משתמשים אשר הורידו אפליקציה למכשיר נייד, ונמצאים בקרבה מספקת זה לזו".

בדוח אחר שהגישו שורת מומחים לטכנולוגיה ופרטיות לשר המדע, יזהר הס, כתבו כי "טכנולוגיה שתזהה קרבה בין אנשים, בלא להתחקות אחר מיקומם, תיתן מענה איכותי – לעיתים קרובות אף יותר מטכנולוגיית מעקב מיקום – לצורך לזהות במהירות מגעים חבי-בידוד". 

עוד הוסיפו, כי "כלי שמבוסס על מעקב לפי איכון מכשירים סלולריים, מהסוג שנעשה בו שימוש למשל באיכון השב"כ, סובל גם מחולשות לא מעטות – דיוקו אינו גבוה, יכולתו לאתר מיקום מדויק במבנים מקורים, בבניינים רבי קומות או במקומות הומי אדם נמוכה, ועוד".

כדי להמחיש את הטענה, ציינו בדוח כי "דרישת משרד הבריאות לבצע רישום של מיקום קונים בקניונים סגורים מעידה על החולשה המובנית של כלי זה. עקב כך, כלי מסוג זה יוצר לא מעט התראות שווא או מחסיר התראות אמת".

משרד הבריאות: טרם נקבע מועד סופי

משרד הבריאות, כאמור, מתעכב בתהליך פיתוח והשקת מגן 2.0, שעושה שימוש בטכנולוגיית Bluetooth המדובר.

"גרסה 2 של יישומון המגן, אמורה לעלות לחנויות האפליקציות בשבועות הקרובים (טרם נקבע מועד סופי), והינה גרסה בעלת היכולות הקיימות בגרסה הנוכחית לצד יכולות נוספות של טכנולוגיית בלוטות'", מסרו ממשרד הבריאות.

אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות. מתי תעלה גרסה 2?

"השימוש בטכנולוגיית בלוטות' עשוי לסייע ברמת דיוק גבוהה יותר של מיקומי נקודות החשיפה. משרד הבריאות שם דגש רב על עקרונות השמירה על הפרטיות של יישומון זה, ועל מהותו המתמקדת באחריות חברתית, מטרות הדדיות ושקיפות.

"על כן, כל אלה לא ישתנו וימשיכו להישמר גם תוך השימוש בטכנולוגיית בלוטות', ותוך המשך הפיתוח בקוד פתוח; המידע נשמר על המכשיר הסלולרי של המשתמש בלבד, ולא מועבר אל משרד הבריאות. 

המקרה היחיד בו ישותף המידע עם משרד הבריאות הוא במקרה של משתמש שהינו חולה מאומת אשר בוחר לשתף את המידע עם משרד הבריאות כחלק מחקירה אפידמיולוגית".

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): אי קידום חלופות למעקב השב"כ עשויי להחזיר אותנו אחורה, למעכב השב"כ. העובדה שהנתונים שלנו חשופים לאורך זמן למעקב ממשלתי עלולה לפגוע בפרטיות שלנו. חמור מכך – שמשרד הבריאות לא מאבטח את נתוניו מספיק טוב, נכון לדוח האחרון של מבקר המדינה. אם ידלפו חלילה ממאגריו לידיים זרות – הם יכולים לשמש גופים עסקיים לברר עלינו מידע שממש לא אמור להגיע אליהם.
בנוסף, לפי מומחים שונים ולאור סקירה בין לאומית – שימוש בbluetooth יעיל יותר. עיכוב בשימוש בו לצורך איתור נדבקים פוטנציאלים עלול לגרום לך לחלות או להדביק אחרים בלי שידעת, לגרום לגל השני לצאת משליטה או לפגוע בעסק שלך, שיצטרך שוב להפסיק פעילות.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): משרד הבריאות חייב לקדם במהירות רבה יותר את פיתוח החלופות ובראשן מגן 2.0 כדי לאפשר חלופות לשימוש בשב"כ לפני הגל השני. יש לקיים דיון בוועדה לחוץ וביטחון בחלופות טכנולוגיות אזרחיות לקראת הגל השני של הקורונה. נמשיך לעקוב וללחוץ על בעלי התפקידים יחד עם "סיירת השקיפות".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

לבקשת "שקוף": נשיא המדינה חשף את הוצאותיו הפטורות ממס. נתניהו מסרב

חוק של ח"כ מיקי זוהר מ-2018 סידר לרה"מ ובני משפחתו פטור ממס על הוצאות בביתו הפרטי. על מה קיבל פטור בשנתיים האחרונות רה"מ בנימין נתניהו? הוא מסרב לפרסם. וכאילו זה לא מספיק, נתניהו מבקש כעת פטור רטרואקטיבי על המסים שהתבקש לשלם טרם אישור החוק. הנשיא לעומת זאת חשף הכל: הוציא כ-15,000 ש"ח על עיתונים וכ-30,000 ש"ח על הופעתו הייצוגית בשנה, פטורים ממס

| תומר אביטל |

בקשת חופש מידע של שקוף חושפת אילו חשבונות פרטיים שילמנו עבור נשיא המדינה, כנגזרת מחוק מיקי זוהר שמעניק פטור ממס על הוצאותיהם של מנהיגי המדינה. במשרד ראש הממשלה מסרבים, לפחות בינתיים, לחשוף את המידע המקביל לגבי ההוצאות סביב הווילה בקיסריה.

רה"מ, מתי תפרסם את הוצאותיך הפטורות ממס, כמו שעשה הנשיא? (יונתן זינדל, פלאש 90)

קצת רקע: בנימין נתניהו פעל בעבר לקבל החזרים מהכיס הציבורי על הוצאות שלא רלוונטיות למילוי תפקיד ראש הממשלה, לצד שדרוג ביתו הפרטי. לשם הדוגמה, רק חשבון המים החודשי בווילה בקיסריה מגיע ל 7,000 שקל בכל חודש – על חשבוננו. 

עוד באותו נושא:

הכל השתנה ב-2017 אז הגיש עו"ד שחר בן מאיר בג"ץ בנושא. השופטים החליטו שעל ראש הממשלה לשלם מס על כל הוצאה שאינה קשורה לתפקידו, בכללן הוצאות על המעון הפרטי בקיסריה.

אז מה עשה נתניהו? ב-2018 דאג שיחוקק חוק, בהובלת מיקי זוהר, שפוטר את ראש הממשלה והנשיא מכל הוצאה שהמדינה משלמת עבורם (חוץ משכר). הטיעון היה השוואת תנאי רה"מ לאלו של הנשיא שזכה בפטור עוד משנת 1961. 

שימור הקיים או שדרוגו?

בית הנשיא והמעון שייכים לציבור. כולנו מממנים את אחזקתם, וזה בסדר גמור. אף אחד לא מצפה מהנשיא ומרה"מ לשלם בעבור אחזקת מעון רשמי. בד בבד, זכאים המנהיגים למימון מהמדינה עבור "שימור הקיים" בבתיהם הנוספים הפרטיים. אף אחד גם לא מצפה מהם לשלם עבור התאמות בגין סידורי אבטחה למשל.

ח"כ מיקי זוהר. העביר חוק הפוטר את רה"מ וילדיו ממס עבור הוצאות בתיהם

אלא שלפי החוק שהעביר ח"כ זוהר (2018), גם הוצאות המנהיגים בבתיהם הפרטיים יהיו פטורות ממס. ההטבה תחול גם לאחר הפרישה, ללא הגבלת זמן ואפילו לשאריהם (ילדים ובת זוג). ההטבות אמורות כאמור לחול על הוצאות של "שימור הקיים", אלא אף אחד לא הגדיר מה זה "שימור הקיים", ומה זו הוצאה לגיטימית ורלוונטית למילוי תפקיד רה"מ. 

כך למשל, בדיון שנערך בכנסת העידו נציגי משרד רה"מ עצמו, כי אינם יודעים להבחין בין הוצאות פרטיות לבין ציבוריות. כלומר, רה"מ ומשפחתו עלולים לשדרג את ביתם על חשבוננו, ולהסוות זאת מאחורי מעטה "שימור". למרות זאת וחרף הבטחה של יו"ר ועדת הכספים משה גפני, מעולם לא התקיים דיון בנושא

נתניהו מסרב לשלם את חובותיו

החוק של מיקי זוהר, אם כך, מאפשר להעמיס על הציבור שלל בזבוזים, דוגמת שיפוצים, רכישת ריהוט, חשבונות מופרזים וכן הלאה. במילים אחרות החוק מאפשר ליאיר נתניהו לשכשך רגליים בבריכה בקיסריה לנצח על חשבון הציבור. יאיר, וילדים אחרים של ראשי ממשלה עתידיים שיחזיקו בריכה.

בעת חקיקת החוק העריכה רשות המיסים שהוא יעלה לציבור בין 100 ל-200 אלף שקל בשנה. סכום שכמובן צפוי רק לטפס ככל שהשנים יחלפו ויצטברו עוד ועוד ראשי ממשלה ונשיאים בדימוס. אביעד גליקמן חשף לאחרונה שרשות המיסים דורשת מנתניהו לשלם כ-600 אלף ש"ח בעבור עבודות שבוצעו בביתו הפרטי בין 2013 ל-2018, בהתאם לפסיקת בג"ץ. אלא שנתניהו פועל כדי לחמוק מתשלום המס. היום (ראשון) ביקש נתניהו רשמית מוועדת הכספים פטור מלא ממס עבור הוצאות שהציבור שילם עבורם עוד מתחילת כהונתו ב-2009.

משרד רה"מ מסתירים, בית הנשיא חושפים

על מנת להבין מה בדיוק כולנו אמורים לממן, והאם השימוש בחוק נעשה בצורה מדודה, "שקוף" פנתה דרך חוק חופש המידע למשרד רה"מ ולבית הנשיא בבקשה לחשוף את העלויות שהשיתו עלינו עד כה דרך סעיף זה.

אלא שבמשרד רה"מ עדיין לא סיפקו שבריר מידע בנושא ואף העניקו לעצמם ארכה למענה. אזכיר שדוברות משרד רה"מ מדורגת בתחתית דירוגי הדוברים של "שקוף" מדי שנה. במקביל, המשרד עונה לבקשות חופש מידע באיטיות משוועת, אם בכלל. 

למעשה, לא פעם בקשותינו לקבלת מידע נמצאו מוצדקת על ידי משרד המשפטים, ועדיין – משרד רה"מ סירב לחשוף את המידע. בין היתר כך קרה כאשר תבענו לדעת כיצד כספי משלמי המיסים מנוצלים לבניית בניין ומעון חדשים לרה"מ (פרויקט אלמוג). נמשיך להילחם לחשוף את הנתונים.

בבית הנשיא, מנגד, ענו במהירות, ואף סיפקו תשובות מלאות לשאלות המשך. הנה הנתונים:

מסתבר שמדי שנה, נשיא המדינה מקבל החזר הוצאת של כ-50 אלף שקלים עבור חשבונות בביתו הפרטי, עבור עיתונים, ועבור הופעה ייצוגית. לגבי עלות העיתונים, נמסר מבית הנשיא כי מדובר בתשלום שנתי לידיעות אחרונות וכלכליסט, מעריב, הארץ, מגזין דה מרקר, ישראל היום ומקור ראשון. אלו העיתונים שהנשיא קורא.

הופעה ייצוגית כוללת איפור וביגוד עליהם משלם הנשיא באופן אישי מכספו ומקבל החזרים כנגד קבלות שהגיש. חשבונות החשמל, הגז, והטלפון הם של הדירה הפרטית של הנשיא ראובן ריבלין הממוקמת ברחוב נוף הרים בירושלים.

חצי מיליון שקל על ביגוד

משרד רה"מ כאמור עדיין לא מסר את המידע, אבל נזכיר שאת נתוני ההופעה הייצוגית כבר חשפנו: בנימין ושרה נתניהו רכשו ביגוד מתקציב הציבור בכחצי מיליון שקל. רה"מ ורעייתו מיצו כל שקל אפשרי מתקציב הייצוג שמסתכם במאות אלפי שקלים. למרות זאת, לפי החשד נתניהו גם לקח חליפות יוקרה מאיש עסקים.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): רשות המיסים כאמור תובעת מס של כ-100 אלף שקל לשנה על הוצאות נתניהו בביתו בקיסריה. אם מדובר אך ורק בתשלום מס, אפשר רק לדמיין כמה סך הכל עלו לנו ההוצאות עצמן מדי שנה. הכסף הזה יוצא כולו מהכיס שלך. בנוסף, הטבות כאלו מגבירות את הניתוק של המנהיגים מהציבור הרחב ומחריפות את אובדן האמון של משלמי המיסים בפוליטיקה. לראייה, ברשתות כבר החלה תנועת מרד מיסים.

מחאת המיסים

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): נבצע פניה נוספת ליו"ר ועדת הכספים גפני לבצע דיון בנושא ונמשיך לעקוב כדי לוודא שהנתונים נחשפים, והמסים משולמים. מוזמנים לעזור לנו דרך הצטרפות כמו"לים וכחברים בסיירת השקיפות שתפעל סביב הסוגיה.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

קריאה ביקורתית 9: מפרקים את המהדורה – צפייה ביקורתית בחדשות

כשאני רואה חדשות בטלוויזיה אני מתעצבן. זה יכול לקרות כי מתמקדים בספין התורן ומתעלמים מאייטמים מורכבים. או כי בכתבות מסוימות הטיבו עם בעלי אינטרס ועשו למרואיינים חיים קלים. אז הנה רעיון: במקום להתעצבן – לצלם את עצמי צופה בחדשות וכך להוסיף לצופים שכבת פרשנות ומידע. להשלים להם את הפערים. ועוד רעיון: להביא לצפייה אורח, לעתים מישהו שאני כלל לא מסכים איתו, וללמוד בעצמי זוויות חדשות. שתי פינות ראשונות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

"כל השחיתויות והטירלול שאתה רואה – זה בגלל הנירמול של התקשורת", כך אומרת הפעילה החברתית אור-לי ברלב, עמה צפיתי יחד במהדורות החדשות ביום רביעי האחרון כחלק מפינת "מפרקים את המהדורה".

לדברי ברלב, "פוליטיקאים יודעים שהם יכולים לעשות הכל – כי זה נסלח להם. כי זה עובר. כי הם יוכלו לדחוף איזה ספין מקושקש ויידאגו שהשופרות שהם דחפו יהדהדו את זה בכל הערוצים, בכל הפאנלים. ואז הלך על הצופה – הוא לא יצליח לקבל תמונת אמת. וכך, בגלל הכישלון של מהדורות הטלוויזיה, הפוליטיקאי יכול לעשות מה שהוא רוצה (ללא ביקורת ציבורית)".

אז אילו חדשות חתכו החוצה, ואיך פעילה חברתית הייתה עורכת אותן מחדש? האזינו לשיחה מרתקת שלי עם ברלב על התקשורת, מוקדי הכוח בחברה הישראלית וההבדל בדרך בה שנינו מסקרים את המציאות.

פרק ראשון: צפייה עם ברק כהן 

בפרק הפיילוט של הפינה, הכרתי לעומק את הפעיל החברתי ברק כהן. בשיחה מרתקת הוא סיפר מדוע הוא לא סובל את יונית לוי ודני קושמרו, למה הוא לא מפגין מחוץ לבניינים ולא טס לחו"ל. ולא שכחתי לשאול אותו על השיר שכתב נגד השוטר ובגינו חויב לשלם 150 אלף שקל.
האזינו:

לפרק הקודם עם ברק כהן:

פרקי "מפרקים את המהדורה" מתפרסמים כחלק מפודקאסט "שקוף" ומופצים בכל המדיות, בכללן באתר הפודקאסט בספוטיפיי ובערוץ היוטיוב.

אל תתפתו לשכוח את השפל הגדול של התקשורת

נתניהו הרחיק לכת כשקרא להכניס את דרוקר לכלא • אבל קל להפנות אליו את החיצים ובדרך לשכוח את מי שבגדו באמון הציבור: בכירי "וואלה" ו"ידיעות אחרונות" • וגם: למה לא להתחיל לפרסם תגובות וידאו לתחקירים טלוויזיונים? • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| נעמי נידם |

לפני שבוע וחצי קרה דבר מעניין מאוד: ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לפרסם תגובה לתחקיר של רביב דרוקר ב"המקור". זה עניין את הציבור כי נתניהו קרא להכניס את דרוקר לכלא, ועורכי התוכנית בגיבוי ערוץ 13 סירבו לפרסם את תגובתו. 

האש עברה לנתניהו. אל מול הקריאה הקיצונית ניצבה התקשורת בדמותו של דרוקר, כעיתונות שלוקחת סיכונים, שוחרת צדק, מאויימת אך אמיצה. אבל למעשה התחקיר, ומשפט המו"לים שהחל לפני חודש, צריכים להזכיר לנו דווקא את השפל המכוער אליו הגיעו גופי התקשורת, ואת התיקון הארוך שנמצא לפנינו.

המדריך לקבורת ידיעה עיתונאית

הנה רקע קצר: תחקיר "המקור" מגולל הקלטות שגורמות לכל עיתונאית ועיתונאי להרגיש את מיצי הקיבה עולים במעלה הוושט. איריס אלוביץ', אשתו של איל הון שאול אלוביץ', נותנת הוראות מדויקות למנכ"ל "וואלה" אילן ישועה כיצד להחניף או לא להרגיז את משפחת נתניהו.

עוד בפרויקט סיקור "משפט המו"לים":

הוא מצדו, מכופף מערכת עיתונאית לרצונם של בעלי ההון. הוא עושה זאת תוך ידיעה ברורה שהמניע של הבוסים שלו הוא לקבל הטבות כלכליות ורגולטוריות מראש הממשלה. 

איריס אלוביץ' בפתח משפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בפועל: מערכת עיתונאית שלמה מתעצבת להאדרת משפחת נתניהו וטשטוש כל ביקורת כלפיה, במטרה לחזק את הטייקונים שמחזיקים בה. מחזיקים חזק.

מעניין לשים לב לאופן שבו המציאות ותחקיר "המקור" משתלבים באופן אבסורדי. הצופים מקבלים שיעור מאת איריס אלוביץ', שמתארת לישועה כיצד "לקבור" ידיעה עיתונאית: פשוט מפרסמים רק את התגובה. לא מגוללים את פרשת השחיתות, אלא מבליטים בכותרת את תגובת ראש הממשלה.

מתוך תחקיר "המקור", ערוץ 13

ומה קרה במציאות? תגובת ראש הממשלה שלא פורסמה בערוץ 13, זו שקראה להכניס את דרוקר לכלא, אכן הפכה לכותרת ראשית בכל מקום. התחקיר? נזנח ברוב כלי התקשורת. ככה שיחקו בתודעה שלנו אז, וכך ממשיכים היום.

האבסורד השני הוא כמובן הקריאה של נתניהו להכניס את דרוקר לכלא, על כך שלא הכניס את תגובתו. קריאה זו מחביאה, כאמור, את אנשי התקשורת שבאמת עומדים לדין: המו"לים של וואלה וידיעות אחרונות שסחרו בסיקור אוהד.

לא כוחות

הנה עוד מחשבה לסיום: התגובה שרצה לפרסם נתניהו הגיעה לערוץ 13 בצורת סרטון וידאו. בקשה זו גרמה לי לחשוב שוב על מהות פרסומן של תגובות במדיה המשודרת, שתמיד מופיעות בצורת טקסט.

משפט המו"לים: למה בחרנו להתמקד במוזס ואלוביץ'?

כשמהדורת חדשות מפרסמת תחקיר ארוך, שמאשים אדם כלשהו האשמות חמורות, היא משתמשת באמצעים ויזואלים משובחים, במוזיקה דרמטית, ובחיבור ביניהם. או בקיצור, במניפולציות טלוויזיוניות שנועדו לעורר בנו עניין – ובעיקר רגש.

ותגובת אותו אדם? מופיעה על המסך כטקסט, אותו מקריאים בדרמטיות מגישי המהדורה. ללא פנים, ללא מוזיקה, גרפיקה, או כל מניפולציה. כלומר, כמו גזיר עיתון, תלוש לחלוטין מהמדיה הטלוויזיונית.

ארנון מוזס בדיון הפתיחה. מואשם שסחר בסיקור אוהד לנתניהו (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

יש פה יחסי כוחות מעוותים, שבהם ידה של התקשורת על העליונה. חשבו לרגע: מתי בפעם האחרונה קראתם תגובה בטלוויזיה ולא הרגשתם או הרגשתן שמדובר בשקר, טיוח והתחמקות? 

מעניין לתהות, האם ערוץ 13 היה מסכים לפרסם סרטון וידאו אחר, שאינו מכפיש, אך ערוך בצורה דרמטית, מלווה במוזיקה ובעריכה המחזקת את דברי המגיב? אני מתקשה להאמין. 

אולי יטענו, במידה רבה של צדק, שמדובר בתעמולה שמקבלת זמן מסך. הדרך הנכונה, יגידו העיתונאים, היא לתת במה לנאשמים, שיגיעו להתראיין ולהגן על עצמם. במקרים רבים אכן מוצעת הבמה הזו, לא תמיד. אך הכוח בעריכת הכתבה נותר בידי עורכי הערוץ, לכן מתקשים המרואיינים לתת אמון בבמה זו.

האם תפקידה של המדיה הטלוויזיונית לייצג בעצמה את הצד "הנאשם" בעזרת אותם אמצעים? אנחנו רחוקים משם. אך כדאי להמשיך לבחון את הנושא, ובד בבד לשאוף להשיג תגובה מצולמת של הגורמים הרלוונטיים, תוך המשך התעקשות על ראיונות, מוטב שיהיו בשידור חי.

הכלב נזכר מי מאכיל אותו

השבר באמון של הציבור בתקשורת מעמיק, ובצדק. כתב האישום במשפט המו"לים חושף כיצד צמרת העיתונות בגדה בתפקידה בבוטות. לא רק בוואלה: ארנון (נוני) מוזס מו"ל ידיעות אחרונות, מואשם כי הציע לנתניהו סיקור אוהד תמורת פגיעה ב"ישראל היום" המתחרה. כל מי ששיתפו פעולה, אגב, ממשיכים לשמש בתפקידים בכירים בערוצים שונים.

כלב השמירה של הדמוקרטיה שכח על מי הוא שומר. אולי הסיבה היא שהוא נזכר מי מאכיל אותו. ומי שמאכיל אותו, נזכר כמה גבוה יכול כלב רעב לקפוץ, כשמנפנפים מולו בסטייק עסיסי.

זו עוד סיבה להמשיך ולתמוך בתקשורת עצמאית, כמו זו שאתם קוראים כעת. אצלנו היחידים שמאכילים את הכלב הם אתם, 3,214 תומכות ותומכי "שקוף" שמאפשרים לנו להתנתק מהרייטינג ולחקור לעומק.

*  *  *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

האוניברסיטאות מסרבות לחשוף באילו חברות מזהמות הן משקיעות

מדוע האוניברסיטאות לא עוברות להשקיע בחברות ידידותיות לסביבה? "אם מוסד אקדמי ימשוך השקעה בחברה כי היא מזהמת – החברה תבטל את כל התרומות", טענו בתחקיר "שקוף" זה לא נגמר בתרומות: חברות מזהמות גם מממנות מחקרים ומעסיקות מרצים בכירים בעברית ובחיפה טענו: "מדובר במידע שלא נוגע לציבור"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דרור גורני |

האוניברסיטאות בישראל מנהלות תיקי השקעות בשווי מיליארדי שקלים, אך מסרבות לחשוף לאן מגיע הכסף. חלקו זורם לחברות שהוכרו על ידי המדינה כחברות מזהמות, וכך מגדיל את הנזק לבריאות הציבור. מדוע האוניברסיטה מסרבת לחשוף את המידע?

מפעלי ים המלח של "החברה לישראל". מבית 10 המפעלים המזהמים בארץ (צילום: יצחק הררי, פלאש 90)

תחקיר "שקוף" אודות הקשרים הענפים שבין האקדמיה לתאגידי הענק מגלה סבך שקשה מאוד להתירו: חברות בעלות אינטרסים כלכליים תורמות לאוניברסיטה מיליוני שקלים, תאגידים מזהמים מממנים מחקרים מדעיים ללא ידיעת הציבור ובמקרים רבים מעסיקים פרופסורים כיועצים ואף כדירקטורים בחברה. 

"לא נוגע לציבור"? זה הכסף שלנו

המדינה מממנת את האוניברסיטאות בסכום של כ-11.8 מיליארד שקלים בשנה. כולו, כמובן, מגיע ישירות מהכיס שלנו – משלמי המיסים. חלק מהמימון הציבורי מגיע לסטודנטים ולסטודנטיות, אך חלקו מתגלגל לתיקי ההשקעות של האוניברסיטאות בשווי מיליארדי שקלים. 

עוד כתבות "שקוף" על איכות הסביבה:

חיזוק של הגורמים המזהמים ביותר בישראל מדרדר את בריאות האזרחים ומשפיע ישירות על חיי אדם: לפי דו"ח ה – OECD, זיהום האוויר בארץ גורם למוות של כ-2,200 ישראלים בשנה, ועולה למשק הישראלי 26 מיליארד שקל בשנה.

אוניברסיטת חיפה. סירבה לגלות האם היא משקיעה בחברות מזהמות (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

לכן, תאי ארגון "מגמה ירוקה" (גילוי נאות: הכתב נמנה עמם) החלו בספטמבר 2019 להגיש בקשות חופש מידע לאוניברסיטאות השונות. בבקשות דרשו לדעת: האם האוניברסיטאות משקיעות ברשימת 20 החברות המזהמות ביותר בישראל? באילו חברות? מי הם חברי ועדת ההשקעות של האוניברסיטה? כמו כן, ביקשו לקבל את הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה.

האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל-אביב מודות כי הן משקיעות את כספי הציבור בחלק מן החברות המוזכרות ברשימת 20 החברות המזהמות בישראל של המשרד להגנת הסביבה. בין החברות המופיעות ברשימה: החברה לישראל, בז"ן, כי"ל, קבוצת דלק, פז נפט, נייר חדרה, טבע, ועוד. אך באילו מהן, וכמה? האוניברסיטאות לא מוכנות לגלות. 

הגדילה לעשות אוניברסיטת חיפה, שסירבה לענות על השאלה האם היא משקיעה כספים בחברות מזהמות. האוניברסיטה העברית סירבה לחשוף באילו חברות מזהמות היא משקיעה, או כל פרט אחר על ועדת ההשקעות שלה.

מפעלי בז"ן. מבין 20 החברות המזהמות בישראל (צילום: מאיר ועקנין פלאש 90)

אוניברסיטת תל-אביב היא היחידה שהסכימה לחשוף את השקעותיה. בתגובה של לבקשת חופש המידע, חשפה שהיא משקיעה בתעודת סל של מדד ת"א 35 ומדד ת"א 90, שבתוכם נמצאות גם חברות מזהמות. יחד עם זאת, היא לא חשפה את חברי ועדת ההשקעות ואת הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה.

"מדובר במידע שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור", טענו באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. בניגוד לטענה זו עומדת הטענה הנגדית לפיה מדובר בהשקעת כספים שמגיעים מכיס הציבור וכן בהשקעה שתורמת לזיהום האוויר. במילים פשוטות: זה חשוב לציבור, כי זה עולה לכל אחד ואחת מאיתנו בבריאות ובכסף. 

עוד טענו האוניברסיטאות כי "מדובר בסוד מסחרי המותר באי-גילויו" (לפי סעיף 9(ב)(6) לחוק חופש המידע). אך בשנת 2014 אישרה הכנסת כי חוק חופש המידע מחייב אוניברסיטאות למסור מידע בכל נושא.

ח"כ לשעבר מיקי רוזנטל. "זכותנו לדעת מה עושים עם הכסף שלנו"

החוק מחריג רק את המקרים הללו: מידע שיש בגילויו פגיעה מהותית בחופש האקדמי, פגיעה בהליכי שיפוט, קידום, או במחקרים שטרם פורסמו, או גילוי זהותם של תורמים שביקשו להישאר בעילום שם.

כפי שניתן לראות, סירוב האוניברסיטאות לחשוף את המידע שהתבקש מהם לא עומד באף אחד מהתנאים. מידע על השקעותיהן לא פוגע בחופש האקדמי, במחקרים, או בזהות התורמים.

"חוק חופש המידע החריג כמה מוסדות, בהם המוסדות האקדמיים, בטענה של חופש אקדמי. לטעמי זו טענת סרק", התקומם ח"כ לשעבר מיקי רוזנטל. "אין ספק שאם אנחנו כציבור מממנים מוסד ציבורי זכותנו לדעת מה עושים עם הכסף שלנו".

"יד רוחצת יד"

אחת הטענות לקשר ההדוק בין האוניברסיטה לחברות המזהמות, נוגעת לתזרים הכספים הדו-כיווני שהן מנהלות: האקדמיה מחלקת את תיקי ההשקעות שלה בין חברות אלו, כשהן מן הצד השני תורמות לה כספים בהיקף נרחב.

"החברות המזהמות עובדות בצורה של יד רוחצת יד: אם אתה משקיע אצלי – אז אני אתן לך תרומה. ואם אתה תמשוך את ההשקעה ותגיד שאני מזהם – אז לא תקבל תרומה", מסביר ארז צדוק הבעלים ומנכ"ל של קרן ההשקעות "אביב ניהול קרנות" ומנהל תיקי "השקעות אחראיות" – השקעות שמתחשבות בשיקולי חברה וסביבה.

סטודנטים מ"מגמה ירוקה" הגישו בקשות חופש מידע – אך האוניברסיטאות מסרבות להיחשף (צילום: באדיבות מגמה ירוקה)

כך התגלה למשל, כשידידו, מנהל תיקי השקעות של אחת האוניברסיטאות, ניסה לגרום לבכירי האקדמיה לשנות את ההשקעה בחברות מזהמות. "מנהל השקעות באחת האוניברסיטאות פנה אליי בנושא, ואמר לי שהוא רוצה להשקיע בחברות הוגנות, שלא פוגעות בסביבה", מספר צדוק ל"שקוף". "אחרי כמה שבועות בדקתי אם זה קרה. הוא סיפר לי שהוא הלך לאוניברסיטה נלהב – והם נתנו לו בראש!"

לפי צדוק, האוניברסיטה נבהלה מהצעת ידידו להחליף את ההשקעה שלה בחברות מזהמות מחשש להפסקת תרומותיהן. "אמרו לו: מה אתה משוגע? החברה הזאת תורמת לנו, וזאת תורמת לנו, וזה בארגון הידידים שלנו – בחברות האלו אתה רוצה שנפסיק להשקיע? בקיצור, הורידו אותו מזה. ככה זה עובד".

בבוקר מרצה באוניברסיטה – בלילה דירקטור בקבוצת דלק

מעבר לחשש לתרומות, מדוע לא רוצים שנדע מי יושב ומה נאמר בוועדת ההשקעות של האוניברסיטה? למה כל כך חשוב להסתיר את זהות החברות המזהמות בהן האוניברסיטאות משקיעות? לפי אחת ההשערות, הדבר קשור לקשרים הקרובים בין בכירים באוניברסיטה לחברות המזהמות ביותר בישראל.

23 דיקנים, פרופסורים, חוקרים, וחברי הנהלה באוניברסיטאות נותנים שירות לחלק מהחברות המזהמות בישראל – חברות בהן האוניברסיטאות גם משקיעות.

"אם חברות הגז שוכרות את שירותיהם של כל האנשים שיש להם ידע בתחום, מי נשאר כדי לייעץ הפוך?" אמר בעבר פרופ' סנדי קדר, פרופסור בחוג למשפטים באוניברסיטת חיפה, לעיתון דה מרקר.

הקשרים הקיימים בין החברות המזהמות לאוניברסיטאות עלולים להיות בעייתיים, אך חשוב לציין כי לא מדובר על עבירה על החוק או הטלת דופי ביושרם. קיימת להם הזכות להשתמש בתחום המומחיות ובניסיונם על מנת להתפרנס. 

בעיית האמון נוצרת, כמו במקרים אחרים, בשל חוסר השקיפות בנושא. שכרו של חבר דירקטוריון באחת מהחברות המזהמות, יכול להגיע לעשרות עד מאות אלפי שקלים בשנה. אך אין שום חוק המחייב בכיר באקדמיה שמכהן בד-בבד כחבר דירקטוריון לחשוף מידע זה. הדבר עלול ליצור תלות כלכלית של בכירים באקדמיה בחברות המזהמות ביותר בישראל.

מבקר המדינה ציין בנושא זה כי "40% מחברי הסגל באוניברסיטאות עובדים בעבודה נוספת, שלעיתים פוגעת בעבודתם באוניברסיטה, ויותר ממחציתם (כ–52%) עושים זאת ללא אישור. האוניברסיטאות עצמו את עיניהן".

אילו חוקרים עובדים עבור התאגידים המזהמים?

ברשימות כאן למטה, תוכלו למצוא את רשימת החוקרים שקיבלו שכר מאחת מהחברות המזהמות. המידע נאסף על ידי הצלבה של מקורות עיתונאים אמינים (מצורפת הפניה לכל אחד מהם בחלק הרלוונטי) עם קורות החיים של החוקרים. יחד עם זאת, ייתכן שרשימה זו חלקית וישנם חוקרים נוספים, חדשים בתעשייה, או כאלה שהצליחו לחמוק מאור הזרקורים.

כי''ל

פרופ' שרון חנס – דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב –
נתן חוות דעת המאשרת את הבונוסים בסך 20 מיליון ₪ לבכירי כי"ל.

פרופ' גבריאלה שלו – לשעבר פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, וכיום חברת סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו –
ייעוץ לחברת כי"ל.

פרופ' יוסף ריבק – חבר החוג לבריאות סביבתית ותעסוקתית באוניברסיטת תל אביב –
נתן חוות דעת לחברת כי"ל במסגרת מאבק שניהלו תושבים נגד כריית פוספטים בשדה בריר.

פרופ' אילת פישמן – חברת הפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון בטכניון –
עבדה במכון המחקר של כי”ל בקרית אתא במשך עשר שנים, ויצאה בתמיכת כי"ל ללימודי דוקטורט.

פרופ' יאיר אורגלר – חבר בוועדת ההשקעות של אוניברסיטת תל-אביב בשנת 2009 –
דירקטור חיצוני בחברת כי"ל באותה שנה.

קבוצת דלק

פרופ' גבריאלה שלו – לשעבר פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, וכיום חברת סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו –
כיהנה כדירקטורית בטבע ובקבוצת דלק.

פרופ' בן-ציון זילברפרב – מכהן כפרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן, פרופסור חבר ודיקן בית הספר לבנקאות ושוק ההון במכללה האקדמית נתניה – דירקטור בקבוצת דלק.

פרופ' מיגל דויטש – פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וחבר סגל בכיר –
הגיש חוות דעת בוועדת ששינסקי נגד העלאת תמלוגי הגז, בהזמנת קבוצת דלק.

פרופ' דוד גליקסברג – פרופסור מן המניין, מופקד על הקתדרה לדיני מיסים, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית הגיש חוות דעת בוועדת ששינסקי נגד העלאת תמלוגי הגז, בהזמנת קבוצת דלק.

פרופ' יצחק סוארי – פרופסור אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב –
הגיש חוות דעת בוועדת ששינסקי נגד העלאת תמלוגי הגז, בהזמנת קבוצת דלק.

פרופ' דן גלאי – עד 2012 כיהן כדיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים –
הגיש חוות דעת בהזמנת "קבוצת אלון" המחזיקה ב-9.5% ממניות דלק US, בהליך משפטי של הקבוצה מול מחזיקי האג"ח שלה.

פרופ' אפרים צדקה – פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב – דירקטור חיצוני בדלק קידוחים.

פרופ' אשר בלס – מרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב – העניק שירותי ייעוץ לקבוצת דלק.

פרופ' אמיר ברנע – לשעבר דירקטור בבנק הפועלים ודיקן מייסד בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה – גיבוש הסדר החוב בדלק נדל"ן, והגשת חוות דעת בוועדת ששינסקי נגד העלאת תמלוגי הגז, בהזמנת קבוצת דלק.

פרופ' יואב דותן – לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ופרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית – הגיש חוות דעת בוועדת ששינסקי נגד העלאת תמלוגי הגז, בהזמנת קבוצת דלק.

פרופ' אייל בנבנשיתי – פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב – הגיש חוות דעת בוועדת ששינסקי נגד העלאת תמלוגי הגז, בהזמנת קבוצת דלק.

פרופ' צבי וינר – דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית – מונה ליועץ מיוחד לבנק הפועלים בדיוני ועדת פישמן בכנסת – "ועדת הטייקונים", בהם קבוצת דלק מעורבת.

ד"ר יעקב שיינין – מרצה לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה –
סיפק בהזמנת קבוצת דלק דו"ח המעריך את שוויה של קבוצת דלק ב-4 מיליארד ₪ , גבוה בכ-33% משווי השוק של דלק, העומד על כ-3 מיליארד ₪.

חיפה כימיקלים

פרופ' אשר בלס – מרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב –
שירותי ייעוץ לקבוצת חיפה כימיקלים.

פרופ' איתן פרידמן – מרצה לרפואה פנימית וביוכימיה באוניברסיטת תל אביב –
הגיש חוות דעת לחיפה כימיקלים, כשתושבים המתגוררים במפרץ חיפה הגישו תביעה ייצוגית נגדה ונגד חברות נוספות.

נדב שחר – מנכ"ל חיפה כימיקלים לשעבר – כיהן באותו זמן כחבר הנהלה באוניברסיטת חיפה.

פז נפט

פרופ' אפרים צדקה – פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב –
דירקטור בפז נפט.

פרופ' אשר בלס – מרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב –
שירותי ייעוץ לפז נפט.

פרופ' איתן פרידמן – מרצה לרפואה פנימית וביוכימיה באוניברסיטת תל אביב –
הגיש חוות דעת לפז נפט, כשתושבים המתגוררים במפרץ חיפה הגישו תביעה ייצוגית נגדה ונגד חברות נוספות.

פרופ' גד רנרט – מומחה לחקר סרטן המלמד בפקולטה לרפואה בטכניון –
הגיש חוות דעת לפז נפט, כשתושבים המתגוררים במפרץ חיפה הגישו תביעה ייצוגית נגדה ונגד חברות נוספות.

בזן ונובל אנרג'י

פרופ' יוסף גרוס – פרופסור מן המניין בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, מנהל אקדמי של תכנית דירקטורים ונושאי משרה בכירים בתאגידים ושל תכנית דירקטורים מתקדמת –
יועץ לוועד עובדי חברת כרמל אולפינים בע"מ, ייעוץ לוועדי עובדים במספר רב של חברות לגבי אימוץ תוכניות לשיתוף עובדים והפרטה, בהן מפעלי ים המלח.

פרופ' אשר בלס – מרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב –
שירותי ייעוץ לבז"ן.

פרופ' אריה עובדיה מרצה במכללה למנהל, בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, במכון הישראלי לניהול ובאוניברסיטה הפתוחה כיהן כדירקטור בחברת כרמל אולפינים, חברה בת של בז"ן.

פרופ' רפאל סמיט – פרופסור אמריטוס בפקולטה להנדסה כימית בטכניון – דובר ויועץ רשמי לשותפויות הגז.

מי מממן את המחקר שקראת?

הקשרים של החברות המזהמות ביותר בישראל לא מסתכמים רק בדיקנים, פרופסורים ומרצים. קשרים אלו קיימים גם בכל הקשור למימון מחקרים באוניברסיטאות.

"מדובר בחוקרים שמקבלים עבור חלק מהמחקרים שלהם כסף מהתעשייה (בז"ן, כי"ל וכו', ד"ג) לטובת המחקר", הסביר פרופסור עדי וולפסון. "יש חשש גדול שאם תביע דעה כזאת או אחרת נגד התעשייה אתה לא תקבל מימון למחקר שלך, זה יכול לפגוע לך בקידום. יש פה קשרים שמעלים שאלות".

הדברים של פרופ' וולפסון הם רק קצה הקרחון בכל הקשור למימון מחקרים באוניברסיטאות. הבעיה המרכזית בנושא מימון המחקרים, היא שכיום לא קיימת שקיפות מספקת בנושא. אוניברסיטאות רבות אמנם מחזיקות בקוד אתי הנוגע לניגוד עניינים במחקר, אך הוא מסתמך על דיווח עצמי, כלומר על יושרם של החוקרת או החוקר. למשל, אין חובה לציין במקום גלוי במסמך המחקר עצמו את מקור המימון שלו.

פרופ' מיכל גל. פועלת ליצירת קוד אתי חדש לשקיפות מימון מחקרים

בימים אלו פועלים בכירים באקדמיה בארץ ובעולם לשנות את פני הדברים. פרופסור מיכל גל ראש הפורום למשפט ושווקים באוניברסיטת חיפה ונשיאה של הארגון העולמי לחוקרים בתחום ההגבלים העסקיים (ASCOLA), עומדת בראש יוזמה לכתיבת קוד אתי לשקיפות מקורות מימון של מחקרים. 

אחת מדרישות הקוד היא ש"על כל מאמר לציין בבירור את המקורות הישירים והעקיפים של התמיכה הכספית בהערת שוליים ראשונה". עד כה, נושא זה לא היה מעוגן בקוד אתי כלשהו או בחקיקה. 

בכתבה בנושא הסבירה גל כי: "יש כאן פעולה עולמית, לא רק בישראל, ליצירת קוד אתי, שמטרתו יצירת שקיפות. אם אתה מקבל מימון — תצהיר על כך בבירור. כך אפשר יהיה להפריד בין מחקרים ממומנים למחקרים שאינם ממומנים".

עד לאן מגיעה ההשפעה?

בחזרה לתיקי ההשקעות של האוניברסיטאות: האם ניתן לצפות מחברי ועדת ההשקעות להתנהל בצורה הראויה ביותר, גם כשאנו רואים את ההשפעה הקיימת של החברות המזהמות על האקדמיה? גם כשאין שקיפות? 

כדי לקבל תמונה רחבה, יש לקחת בחשבון את כל הקשרים הקרובים הקיימים בין החברות המזהמות ביותר בישראל – לדיקנים, לפרופסוריות, ולחוקרים באקדמיה. עלינו להתבונן במערכת ה"תמריצים" שנוצרה בין צמרת האקדמיה לחברות המזהמות, כפי שתוארה בכתבה.

ייתכן מצב שבו פרופסורית שמועסקת על ידי חברות כמו דלק בז"ן או כי"ל, משמשת כחברה בוועדת ההשקעות של האוניברסיטה שלה ומשפיעה על ההחלטה האם האוניברסיטה תשקיע כספים בחברה שמשלמת לה. נשמע מופרך? אולי כן, אולי לא – העניין הוא שאין דרך לדעת.

אין כל צורך להפליג בדמיון. הסיפור של פרופ' יאיר אורגלר ממחיש את הבעיה. פרופ' אורגלר היה חבר בוועדת ההשקעות של אוניברסיטת תל-אביב בשנת 2009, ובאותה שנה הוא גם היה דירקטור חיצוני בחברת כי"ל. 

האם פרופ' אורגלר ישב בוועדת ההשקעות של האוניברסיטה ותמך בהשקעה בכי"ל בזמן שהוא מקבל מהם משכורת? אוניברסיטת תל-אביב טוענת ש"אין לה כל-כך איך לבדוק את הנושא, כיוון שעברו עשר שנים מאז המקרה".

מחקרים מראים: השקעה "אחראית" רווחית יותר

ומה לגבי התשואה? האם השקעה בחברות מזהמות רווחית יותר מאשר השקעה בחברות ידידותיות לסביבה? היקף הרווחים שמגלגלת האוניברסיטה משפיע גם הוא על כולנו: היא יכולה להשקיע אותו במחקרים נוספים, לספק לסטודנטים יותר מלגות לימוד, לשפר את תשתיות הלימוד, לשפר את רמת ההוראה, ועוד.

השקעות אחראיות והוגנות, או באנגלית ESG, הן השקעות המתחשבות ברווח הכלכלי וגם ברווחה החברתית הכוללת – ידידותיות לסביבה (Environment), בצדק חברתי (Social), ובאחריות תאגידית (Governance). השקעות אלו מעודדות נורמות עסקיות שלוקחות בחשבון גם את הסביבה והחברה ומגדירות תחומים שרצוי להימנע מלהשקיע בהם.

זאב אלקין, השר להשכלה גבוהה. בחר שלא להגיב לכתבה (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

לטענת ארז צדוק שמנהל תיקי השקעות בחברות ידידותיות לסביבה, השקעות מסוג זה רווחיות יותר. "הקרן שלי משקיעה רק בחברות הוגנות", הוא מספר. "השוק עשה תשואה שנתית ממוצעת של 6.09%, אני עשיתי תשואה שנתית ממוצעת של 11.95%. בגדול פי 2 ובסיכון יותר נמוך. בעולם יודעים שחברות שמתנהלות בצורה הוגנת מרוויחות יותר לאורך זמן ובסיכון יותר נמוך".

מנהלי השקעות רבים בעולם מובילים מגמה זהה. ב-2019 חתמו מעל 2,250 מנהלי השקעות, שמנהלים מעל 85 טריליון דולר, על מסמך עקרונות ההשקעה האחראית של האו"ם. באותה שנה גם מרבית הקרנות שמשקיעות בחברות הוגנות (ESG), הציגו תשואה עודפת על מדד ה-S&P 500, שמאגד 500 חברות ענק, וכולל, למשל את אמזון ואינטל.

מעבר לכך, נערכו גם מחקרים המגבים את הנושא: מתוך 2,200 מחקרים שבדקו את נושא ההשקעות האחראיות, כ-90% מראים תוצאות כלכליות חיוביות, או לכל הפחות לא שליליות.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): חברות מזהמות הופכות את האוויר שאנחנו נושמים למזיק יותר, מדרדרות את הבריאות שלנו וממלאות את בתי החולים, מסכנות אותנו ומגדילות את התמותה. כשכספי הציבור שלנו מושקעים באמצעות האוניברסיטאות, בגופים מזהמים – זה פועל נגדנו.

בנוסף, סוגי הקשרים בין האקדמיה לגופים מזהמים, כמתואר בכתבה, עלולים להשפיע על המלגה לדוקטורט שתקבלי או לא תקבלי, אם תוצאות המחקר שלך פועלות כנגד בעלי ההון התורמים לאוניברסיטה. בשלב הבא, הם עלולים להשפיע על קבלת ההחלטות העסקיות או האישיות, בהתבסס על מחקרים, שאין לדעת מי מממן אותם ומה עומד מאחוריהם.


כשאנחנו מפתחים חוסר אמון במפעל הלאומי לייצור והקניית ידע מדעי, זה שאנחנו משלמים לו כדי שיבצע את תפקידו נאמנה, אנחנו עלולים לפנות למקורות מידע אחרים, לעיתים עוד פחות מהימנים ושקופים. כדי שנוכל לבטוח במחקר, האוניברסיטה חייבת לפעול בשקיפות.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): כדי שההתנהלות הבעייתית הזו לא תמשיך, יש צורך בשינוי. שינוי זה יכול להגיע דרך חקיקה או פסיקת בית משפט, אך כדי שצעדים אלו יקרו, יש צורך בלחץ ציבורי. הפגנות סטודנטים ואלפי מיילים והודעות לנשיאי האוניברסיטאות יתחילו את השינוי. מיילים והודעות אלו יגבירו כמובן את הלחץ הציבורי.

כמו כן, יש הזדמנות לשר להשכלה הגבוהה החדש, זאב אלקין לפעול בנושא ולהוביל לצעד חשוב לטובת הציבור.

התגובות המלאות לכתבה

פרופסור יאיר אורגלר סירב להגיב לפנייתנו.

השר להשכלה הגבוהה, זאב אלקין, בחר שלא להגיב לפנייתנו.

מאוניברסיטת תל-אביב נמסר: "חברי ועדת השקעות שמכהנים בהתנדבות מחוייבים לחתום, עם מינויים, על הצהרה והתחייבות למניעת ניגוד עניינים. ככל שעולה לדיון נושא שבו חבר ועדה מצוי בניגוד עניינים, חבר הועדה אינו לוקח חלק בדיון זה ואינו נוטל חלק בהחלטה".
שאלנו האם ניתן לקבל את הפרוטוקולים של ישיבות אלו ונמסר לנו כי יש להגיש בקשת חופש מידע.
לבקשת חופש המידע בנושא אוניברסיטת תל-אביב עדיין לא ענתה לנו.

מאוניברסיטת בן-גוריון נמסר: "באוניברסיטה הדרומית כלל חברי הוועד המנהל וחברי ועדת ההשקעות חתומים על טופס ניגוד עניינים, בהתאם לחוק החברות. במידה ומי מחברי ועדת ההשקעות נכנס למצב שבו הוועדה דנה בהשקעה בחברה אשר יש להם קשרים בה, הם מונעים עצמם מלדון בעניין זה. יש לציין שנושא ניגוד העניינים, כמו כל פעילות ועדת ההשקעות, מבוקר על ידי מבקר האוניברסיטה".
שאלנו האם ניתן לקבל את דוחות המבקר בנושא, ונמסר לנו כי: "מדובר במידע שלא מעבירים".

מאוניברסיטת חיפה נמסר: "אין באוניברסיטת חיפה חבר בוועדת ההשקעות עם ניגוד עניינים כמתואר בפנייה ואף לא יכול להיות. חברי ועדת ההשקעות אינם עוסקים בהחלטות הנוגעות להשקעה בחברה כזו או אחרת, אלא קובעים את מדיניות ההשקעה של שיעור אחזקה במניות, אג"ח וכד'".

שאלנו: האם ניתן לקבל את שמות הגורמים באוניברסיטה אשר עוסקים בהחלטות הנוגעות להשקעה בחברות בהן האוניברסיטה משקיעה? האם הם חתומים על טופס ניגוד עניינים? והאם ניתן לקבל את הפרוטוקולים של הישיבות של גורמים אלו? על כל השאלות הללו אוניברסיטת חיפה עדיין לא השיבה.


***


הכותב דרור גורני הינו מתנדב בארגון "מגמה ירוקה" ומו"ל של "שקוף".

 יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

מדוע מנהלת לשכת נתניהו קיבלה פטור ממכרז על נכס של עמידר?

חני בלייווייס, מנהלת לשכתו של נתניהו בליכוד, נמצאת בהליך רכישת נכס ציבורי מרשות מקרקעי ישראל – ללא מכרז. על פי עמידר יש לה גישה בלעדית לנכס, שצמוד לדירתה. אבל רשות מקרקעי ישראל מסרבת לחשוף פרטים סביב הפטור ובכלל לא מכירה נכס בכתובת המדוברת שרשום על שמה. אז מה קורה פה?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

עמידר נמצאת בימים אלו בהליך מכירת נכס לחני בלייווייס, מנהלת לשכת רה"מ בנימין נתניהו בליכוד. מדובר בחדר ומטבח – הנמכרים לבלייווייס בפטור ממכרז, לפי עמידר, ליועצת רה"מ יש את הגישה הבלעדית לנכס. מדוע הנכס נמכר דווקא עכשיו, ובאיזה מחיר? כדי להבין את הסיפור, פנינו לגופים השונים ולבלייווייס עצמה.

"הסיבה לפטור: היעדר גישה לנכס"

בלייווייס נחשבת למביאה והמוציאה מלשכת נתניהו במפלגת הליכוד ומקורבת מזה שנים ארוכות לשרה נתניהו. אשתקד בלייווייס עלתה לכותרות כאשר אתר "המקום הכי חם בגיהנום" חשף שקיבלה חניית נכים גדולה במיוחד, בהליך מעורר תהייה. 

לאחרונה פורסמה ברשימת מכרזי נכסים באתר עמידר הודעה כי רשות מקרקעי ישראל מבקשת למכור לבלייווייס – דרך עמידר – נכס בפטור ממכרז. 

בלייווייס. מקורבת שנים ארוכות לשרה נתניהו (צילום: עקיבא נוביק)

לפי המודעה מדובר ביחידה כלואה בת חדר ומטבח בשטח של כ- 23 מ"ר בקומה רביעית של מבנה ברחוב דרור 23 בתל אביב יפו. בעמידר ציינו כי "על פי חוו"ד והמלצות הגורמים המקצועיים, הגישה החוקית הבלעדית לנכס הינה דרך תת חלקה 8 המוחזקת ע"י הגב' דיין בלייווייס חני ולא ניתן ליצור גישה חוקית אחרת לנכס". 

עוד על שקיפות סביב נכסי נדל"ן:

ניסיון להבין מדוע הנכס נמכר לבלייווייס דווקא כעת, ובאיזה מחיר – נתקלו בחומה בצורה. בעמידר טענו כי מדובר בנכס המשווק בפטור ממכרז, בהתאם להנחיות ובאישור ועדת העסקאות של רשות מקרקעי ישראל "בשל אופיו – שכן לא קיימת אליו גישה, אלא מתוך נכס הנמצא בבעלות פרטית". 

הבניין המדובר. וכן, גם אנחנו שמנו לב שזה האולפן של גל"צ (צילום: מתוך גוגל מפות)

עוד הוסיפו כי "מחיר העסקה נקבע לפי שומה, וכמצוין במודעה, כל אדם המעוניין לרכוש את הנכס וסבור כי באפשרותו לייצר אליו גישה חוקית, מוזמן לפנות אלינו. הנושא מנוהל כדין, בהתאם לכל ההנחיות ובשקיפות".

בעמידר הדגישו כי "שאלות נוספות ניתן להעביר לרמ״י באמצעות חוק חופש המידע".

לא אותר נכס הקשור לגברת

אז פנינו לרשות מקרקעי ישראל בבקשה לפרטים נוספים דרך חוק חופש מידע, לרבות פרוטוקול ועדת העסקאות. פה זה נהיה מוזר. רמ"י ענו כי "הפעולה נעשתה על ידי חברת עמידר ומבדיקה במאגר רשות מקרקעי ישראל על פי הגוש והחלקה לא אותר תיק נכס הקשור לגברת זו". ברמ"י ביקשו שנחזור לעמידר. כך עשינו, אלא שמעמידר נמסר כי "התגובה נותרה בעינה". בלייווייס עצמה מסרה בתגובה: "תפנה לעמידר ותשאל למה הם מתכוונים".

אדם שצלצל לאחרונה לעמידר כדי להתעניין בנכס כהזדמנות עסקית נענה על ידי המחלקה לייעוץ משפטי: "צריך שתבין, זה לא מכרז. יש פה חדר שהוא כלוא. זה קורה בכל מיני בניינים והוא בשימוש שם של אותה יחידה כבר שנים. ועדיין כדי למכור לה לפי החוק אנחנו צריכים לפרסם את התקנה הזו".

אפשר להתעניין בנכס?

"זה לא משהו שאתה יכול לקנות כרגע. אתה יכול רק לטעון שצריך להוציא זאת למכרז, אבל תזדקק לנימוקים".

אפשר לבוא לראות?

"לא".

תתנהלו בשקיפות – ונדע את האמת

אז מה בעצם קורה פה? היועצת המקורבת ביותר לרה"מ מקבלת פטור ממכרז ליחידת דיור שכבר נמצאת בשטח שלה. בעמידר טוענים שהכול מתנהל בשקיפות – אך לא כך הדבר. פרוטוקול ועדת העסקאות, השומה ושאר הפרטים – חסויים אף שמדובר בנכס ציבורי. עמידר מפנים אותנו לרמ"י שמתקשים בכלל לאתר את הנכס ומחזירים אותנו לעמידר – שמסרבים לפרט מידע נוסף.

חשוב שהציבור יידע שהרשויות המנהלות את הנדל"ן שבבעלות המדינה מתנהלות בצורה שיווינית כלפי כל אזרחי המדינה. שקיפות יכולה לשמש כפתרון מצוין.
***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל