היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, יסיים את תפקידו באפריל. הכנסת תתקשה למנות לו מחליף

יועמ"ש הכנסת, איל ינון, עתיד לסיים את תפקידו באפריל הקרוב. מי שאמור למנות יועץ משפטי חדש הוא יו"ר הכנסת, לאחר המלצת ועדה שבמציאות הנוכחית לא ניתן להקים. במידה ולא ימונה יועץ בזמן, המשנה שלו אמור למלא את מקומו – הבעיה: אין כיום משנה ליועץ 

| עידן בנימין |

חשבתם שהשלטון בסחרור בשנה האחרונה?
חכו: הכל הולך להיות מטורף אף יותר. יועמ"ש הכנסת, איל ינון, עתיד לסיים את תפקידו באפריל הקרוב. בדקנו: מי שאמור למנות יועץ משפטי חדש הוא יו"ר הכנסת. הוא אמור לעשות זאת לאחר המלצת ועדה שבמציאות הנוכחית מסובך להקים, וזאת בכפוף לאישור עוד ועדה שלא קיימת.

על פי החוק, אם לא ימונה יועץ בזמן, המשנה ליועץ אמור להחליפו. אז הלכנו לבדוק מי הוא. מסתבר שאין כרגע משנה ליועמ"ש הכנסת. אז מי יהיה היועץ המשפטי לכנסת מאפריל? אין לנו מושג. אולי הפתרון הינו להאריך את כהונתו?
בשביל זה צריך חוות דעת של… יועמ"ש הכנסת.

כהונה מסתיימת באפריל

מתוקף תפקידו, אמון היועץ המשפטי של הכנסת על ייעוץ משפטי ליו"ר הכנסת ולמוסדות הכנסת, שמירת ההליך התקין במשכן, ייעוץ לחברי הכנסת בכל הנוגע לעבודתם, וייצוג הכנסת בערכאות שיפוטיות שונות. 

היועץ ממונה לתקופה של חמש שנים על ידי יו"ר הכנסת, וניתן להאריך את כהונתו בחמש שנים נוספות. איל ינון, היועץ הנוכחי, מונה לתפקיד באפריל 2010 ולאחר הארכת כהונתו בשנת 2015, הוא עתיד לסיים את תפקידו באפריל הקרוב. הבעיה: במציאות כיום, הפרוצדורה החוקית להחלפתו לא תתאפשר. 

איל ינון – מתוך אתר הכנסת

תהליך בחירת היועץ – החל מהקמת ועדת ציבורית ועד לאישור ועדת הכנסת

חלון המינוי לבחירת יועץ חדש כבר נפתח: מי שאחראי על מינוי יועץ חדש הוא יו"ר הכנסת. מינוי זה אפשרי רק לאחר שהמועמד עבר ועדה ציבורית, שנראה בלתי אפשרי להקים כיום. לאחר הועדה הציבורית אישור המועמד כפוף לוועדת הכנסת, עוד ועדה שלא קיימת כיום.

הוועדת הציבורית: יו"ר הכנסת חייב למנות ועדה ציבורית שאמורה להמליץ בפניו על 2-4 מועמדים לתפקיד. הוועדה הציבורית מורכבת משבעה חברים: שופט עליון, נציב שירות המדינה, יו"ר לשכת עו"ד וחבר סגל אקדמי. עד כאן הכל נראה אפשרי. אך שלושת החברים האחרים בוועדה הציבורית הם: יו"ר ועדת הכנסת, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה. תפקידים אלה לא מולאו מאז הבחירות באפריל 2019.

ועדת הכנסת: לאחר שיו"ר הכנסת בוחר את המועמד/ת שלו, ועדת הכנסת נדרשת לאשר סופית את המינוי.

חלון הזדמנויות נפתח, ספק רב אם הכנסת תעמוד במצופה ממנה

החוק קובע כי "מינוי יועץ משפטי לכנסת יעשה, ככל האפשר", בחלון שבין תשעים יום לשלושים יום טרם סיום תפקידו. מאחר וינון נכנס לתפקיד באפריל 2010, באופן אירוני, חלון הזמן שכבר נפתח צפוי להסגר ביום הבחירות לכנסת, ה-2 במרץ. 

בסיום תפקידו, אם לא ימצא מחליף, מי שאמור לתפוס את מקומו הוא המשנה ליועץ המשפטי. פנינו לדוברות הכנסת בשאלה מי הוא המשנה הנוכחי, אך שם נמסר לנו כי "אין כרגע, כי המשנה ליועץ, אתי בנדלר, פרשה לגמלאות ב-30 ביוני 2019 ובגלל שהפרישה היתה בפגרת הבחירות הקודמת ומינוי משנה דורש על פי החוק את אישור יו״ר הכנסת היה צורך לחכות לבחירת יו״ר קבוע לכנסת ה-22 אלא שבינתיים נקלענו לפגרת בחירות נוספת שדחתה שוב את המינוי".

חוסר היכולת של הכנסת למנות יועץ משפטי מהווה עדות נוספת לחולשתה. ועדותיה לא מתכנסות מאז דצמבר 2018 והיא לא מסוגלת לפקח על עבודת הממשלה. כעת מסתבר שהיא אפילו לא מסוגלת למנות לעצמה יועץ משפטי בהתאם לחוק. ויולי אדלשטיין? יו"ר הכנסת מונע את הקמת הוועדות בעקביות.

שינוי עמדות? על הצהרותיו ההפוכות של ח"כ זוהר לאורך השנים

הצהרותיו של ח"כ מיקי זוהר בשבוע שעבר בעניין ניגודי העניינים של היועץ המשפטי של הכנסת, עריצות הרוב והעתירות לבג"ץ, החזירו אותנו לדברים שאמר מאז שנבחר לכנסת. איך התנהל מול המיעוט כשהיה הרוב, מה היו טענותיו כנגד התערבות הרשות השופטת וכיצד קידם שכונה מבלי לציין שאשתו עובדת בה כסוכנת נדל"ן ומחזיקה בה בחמישה נכסים. זוהר: "כתבה מוכוונת מטרה אך ורק כדי לפגוע בי ובשמי"

| עידן בנימין |

ח"כ זוהר, אינו אדם עקבי. הוא נוהג לאמץ תפיסת עולם התואמת את הפוזיציה הנוכחית שלו, ומשנה אותה ברגע שהתמונה הכללית משתנה. חזרנו לשלוש סוגיות מרכזיות בליבה של הדמוקרטיה הישראלית, ובדקנו את הצהרותיו של זוהר והתנהלותו סביבן: עקרון הכרעת הרוב, עצמאות הרשות השופטת וניגודי עניינים. 

ביטול בג"ץ

היום: "נגיש לאורך החודש עוד הרבה עתירות לבג"ץ. נבוא לפתח בית המשפט על כל סוגיה שהיא עוול חמור מצד השמאל" אמר מיקי זוהר בראיון לרזי ברקאי ברשת ג' בשבוע האחרון. 

עד לא מזמן: רק לפני כמה שבועות טען זוהר שאסור לבג"ץ להתערב בהחלטות הכנסת, כשהוגשה עתירה כנגד החלטה להטיל הרכבת ממשלה על ח"כ המואשם בפלילים. 

זוהר גם זעם בעבר על בג"ץ כשפסל מועמדים לכנסת, טען שהוא לא מאפשר לציבור להחליט מי יהיו נבחריו, וקרא לריסונו המיידי: "אנו עדים להתערבות בית המשפט העליון בלב ליבה של הדמוקרטיה בישראל…"

החלטת בג״ץ הזויה.‏אנו עדים להתערבות בית המשפט העליון בלב ליבה של הדמוקרטיה בישראל בכך שהוא לא מאפשר לציבור להחליט מי…

Posted by ‎ח״כ מיקי זוהר Micki Zohar‎ on Sunday, March 17, 2019

גם בדיוני הכנסת הזכיר מיקי זוהר את בג"ץ לשמצה. כשקידם את חוק המצלמות, פירט זוהר על חזון ריסוק עקרון הפרדת הרשויות ומתן חסינות לנתניהו: "פסקת ההתגברות עוברת, בג"ץ לא כתובת, חוק החסינות עובר – ביבי תקוע אתכם לעוד עשר שנים – מה תעשו?".

דמיינו קבוצת כדורגל שמובילה 10:0 ובמקום להוריד הילוך, ולסיים את המשחק בכבוד, השחקנים שלה מקניטים את שחקני הקבוצה היריבה, וממשיכים לעשות כל מאמץ, ובכל הכח כדי להשפיל אותם – הייתם אומרים עליהם שהם לא ספורטיביים?ואם נעזוב לרגע את עולם הספורט, ונחזור למציאות שלנו פה, בסוף בסוף, ביום רביעי בבוקר נקום למציאות שבה אנחנו חיים ביחד. חייבים לחיות ביחד – גם במציאות שבה צד אחד ינצח, וצד אחר יפסיד – בהליך דמוקרטי שמהותו היא ששני הצדדים מקבלים את החוקים שלו ומאמינים בו – כי הרי אחרת, לא היינו יכולים מראש לעלות על המגרש.וכדי שנוכל להמשיך לחיות ביחד, גם הצד המנצח צריך לדעת לנהוג בכבוד בצד המפסיד. לא לחפש להביס אותו, להשפיל אותו, לדרוך עליו ולזלזל בו. לנצח, אבל לזכור שאנחנו עדיין חיים ביחד.לפני חצי שנה בדיוק, למשך כמה שבועות, היה פה צד אחד שחשב שהוא ניצח. ואז במשך כמה שבועות, ראינו איך הצד הזה מתכוון להתנהג במשך 4 השנים הבאות. עזבו חסינות, התגברות, חוק צרפתי.עזבו כתבי אישום, וסיפוחים, וחוק יועמ"שים.צפו ב-48 השניות האלו, כדי לזכור שיש פה צד שנמצא בתודעה הלא נכונה של ה10-0, שהכח והשררה קצת שיבשו את שיקול הדעת שלו, ושהוא אולי מסתיר את זה בחודשים האחרונים של הקמפיין, אבל עמוק בפנים – שום דבר לא השתנה מאז אותה ישיבה.וצאו להצביע.הסרטון הועלה לראשונה לדף הפייסבוק של דפנה ליאל – Daphna Liel

Posted by Tomer Naor on Monday, September 16, 2019

רוצים עוד? הייתה גם האמירה הזו של זוהר על עצמאות הכנסת מחודש מאי השנה: "עצמאותה של הכנסת – מאבני היסוד של הדמוקרטיה".

בציוץ מהשבוע האחרון, לאחר שכבר הגיש בג"ץ, יצא זוהר כנגד חיובו של אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת: "לא ניתן לחייב את יו"ר הכנסת לכנס את המליאה. גם בג"ץ לא יוכל לחייב אותו משום שזו זכותו וחובתו לשמור על עצמאות הכנסת".

בשורה התחתונה: זוהר כנראה חושב שאין בעיה בהתערבות בג"ץ בהחלטות הכנסת – אך תלוי אם הוא מסכים עם ההחלטה.

הרוב קובע

היום: זוהר התקומם על התנהלות 'כחול לבן' וטען שהוא מעולם לא העז "לשבור את הכללים בלי הבחנה". 

ח"כ מיקי זוהר בוועדה המסדרת 13.01.20

כולם כבר מבינים שהשמאל פועל בניגוד לחוק ובניגוד לנוהגים הקבועים בכנסת מיום הקמתה, רק כדי לפגוע ברה״מ ובשלטון הימין.‬‫נאבקנו בהם אתמול בדיוני הוועדה המסדרת והוכחנו להם מדוע המהלכים שלהם אינם חוקיים-חוקתיים ולא קרו באף דמוקרטיה בעולם.‬‫בע״ה ננצח גם במאבק הזה והכי חשוב שננצח ב 2.3.20!

Posted by ‎ח״כ מיקי זוהר Micki Zohar‎ on Tuesday, January 14, 2020

 עד לא מזמן: זוהר, שהיה עד לאחרונה יו"ר הוועדה המסדרת, נהג בלעומתיות ובגישת "הרוב קובע". באחד הדיונים שסיקרנו זוהר אף הסביר שהוא מצביע באופן לא ענייני נגד האופוזיציה, רק בגלל שהם אופוזיציה:

בכנסת ה-21 קידם זוהר את שינוי חוק יסוד הממשלה כדי להגדיל את מספר השרים, ואפילו הניח בעצמו את ההצעה לפיזור הכנסת, במטרה למנוע מח"כ אחר מלבד נתניהו להקים ממשלה. והיה גם את חוק המצלמות בכנסת ה-22, כחלק מתעמולת "גונבים לנו את הבחירות" – ימים ספורים לפני הבחירות. בזמן הזה, זוהר היה יו"ר הוועדה המסדרת ופעל ללא הסכמת שאר המפלגות, רק בגלל שהוא הרוב.

בשורה התחתונה: לתפיסתו של זוהר הרוב יכול לעשות מה שהוא רוצה – כל עוד זוהר הוא חלק ממנו.

ניגודי העניינים – בגלל אשתו 

היום: זוהר טוען שעיסוקה של אשתו של יועמ"ש הכנסת, איל ינון, עשוי להעמיד אותו בניגוד עניינים, ועל כן יצא נגד עיסוקו בכינוס ועדת כנסת שתבחן הענקת חסינות לנתניהו וגם הגיש בג"ץ בנושא – עתירה שעדיין עומדת.  "בת זוגתך, עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הינה בכירה בצוות הפרקליטים שגיבשו את כתב האישום כנגד רה"מ", טען זוהר במכתב ששלח לינון. "מדיווח זה עולה חשש כבד לניגוד עניינים חמור ביותר בשבתך בעניינו של רה"מ בנימין נתניהו". עוד הוסיף: "לא יתכן שיד אחת מחליטה על כתב אישום כנגד רה"מ, בעוד היד השנייה מסכלת את הבקשה לחסינותו". 

2016-2017: במשך עשרה חודשים בשנים 2016-2017 קיים זוהר שלושה דיונים שונים, כדי לקדם את ענייני שכונת כרמי גת אשר בקרית גת, מתוקף תפקידו כיו"ר "הוועדה לצדק חלוקתי", ועדה שהוקמה לכבודו. זוהר יזם את הדיונים על הסכם הגג שחתמה הממשלה עם עיריית קרית גת, ודן בגני הילדים בשכונה, מחלף הכניסה ועוד. רק מה, הוא עשה זאת במקביל לכך שאשתו, בעלת חברת תיווך נדל"ן בעיר, סחרה בדירות בשכונה ואף החזיקה בה במספר נכסים. 

בתוך שלושת הדיונים שקיים זוהר בנושא, לא אמר על כך מילה. לאחר שנחשפו האינטרסים הכלכליים שלו על ידי שוקי שדה בדה מרקר אמר: "לא מצאתי עניין ציבורי לעדכן ולפרט על נכסיה הפרטיים של אשתי"

עוד הוסיף: "אין כל חשש לניגוד עניינים (בכרמי גת נבנות כ–8,000 יחידות דיור). בהתאם להנחיות היועץ המשפטי, טיפלתי בעסקי הקודמים עד לסוף ספטמבר 2015, ובתום תקופה זו הסתפקתי בייעוץ לאשתי, כמו כל בן זוג סביר, ולקחתי חלק פעיל בבניית ביתנו הפרטי". 

לימים מצאה ועדת האתיקה שזוהר פעל בניגוד עניינים. הוועדה קבעה: "המקרה שלפנינו הוא מקרה מובהק שבו התמקד הדיון בבעיית התשתיות לא באזור הדרום או בעיר קריית גת כולה, אלא בשכונה ספציפית שבה עתיד חה"כ זוהר להתגורר, ושבה יש לרעייתו חמישה נכסים נוספים, ושילוב נסיבות זה מוביל למסקנה כי על חבר הכנסת זוהר היה להימנע מייזום הדיון כמו גם מניהולו".

בשורה התחתונה: לתפיסתו של זוהר מה שבן הזוג שלנו עושה משפיע עלינו ומונע מאיתנו לעסוק באותם נושאים – חוץ מאם מדובר באשתו שלו.

ח"כ זוהר מסר בתגובה לכתבה כי "ניכר היטב שזו כתבה מוכוונת מטרה אך ורק כדי לפגוע בי ובשמי. לצערי רוב מוחלט מהדברים שנכתבו הוצאו מהקשרם רק כדי לנסות ולנגח אותי. אני מניח שזה יחמם את הלב של ציבור הקוראים שלכם אך מה לעשות שלפרשנות המוזרה שלכם ולמציאות אין ממש קשר."

למיטיבי לכת: הדיונים בכרמי גת וניגודי העיניינים של זוהר- הסיפור המלא

"אם צריכים לקיים חמישים דיונים, נקיים חמישים דיונים"

הדיון הראשון שקיים זוהר  ב-1 באוגוסט 2016 בוועדה לצדק חלוקתי, נגע לשכונה בה יש לו ולאשתו עניין כלכלי פרטי. כשזוהר פתח את הדיון, ציין אמנם שכיהן בעבר כחבר מועצה בעיר וסגן ראש עיר, וגם שהוא קנה שם בית ועתיד להתגורר בשכונה. אך במהלך הדיון מעולם לא ציין כי יש לו גם אינטרס כלכלי כבד במיוחד בשכונה, בדמות חמישה בתים. 

הבחירה לדון בשכונה בה יש לו אינטרס כלכלי משמעותי כבר בדיון הראשון של הוועדה עשויה להעיד על מידת החשיבות שנתן לנושא. כך ניתן ללמוד גם מהתבטאויותיו במהלך הדיון: "..נקיים חמישים דיונים עד שמשרדי הממשלה יגיעו ויתנו פתרון וגם יתנו מענה". בהמשך אף איים זוהר להקפיא סוגיות אחרות שמגיעות לוועדה, מאחר ומשרד האוצר לא הגיע לדיון שלו: "אם כן, האוצר לא נמצא כי הוא צריך להביא את הכסף, אבל זה בסדר גמור, אנחנו נזמין אותו עוד הרבה פעמים עד שהוא יבוא. מעכשיו כל מה שירצה האוצר להביא לפתחה של הוועדה, זה יתעכב עד שהוא יבוא לתת תשובות לוועדה".

מיקי זוהר – מתוך אתר הכנסת

בהמשך, כשהדיון נסוב סביב עניין גני הילדים בשכונה, הציע זוהר לחבר את אשתו (מתווכת הנדל"ן) שמנהלת את עסקיהם לרם נהרי, ממשרד החינוך: "אני אתן לאשתי את מספר הטלפון שלך והיא תשאל אותך כל יום-יומיים מה עם הגן של הילד". גם אם במקרה האחרון הדברים נאמרו בהלצה, קשה להתעלם מכך ששכח לספר שהיא בעלת חברת תיווך נדל"ן ומשווקת בתים בשכונה.

שלושה חודשים אח"כ דיון נוסף: "מה קורה עם מתחם כרמי גת?"

הדיון השני ב-8 בנובמבר שוב נגע לשכונת כרמי גת. גם בדיון זה לא ציין זוהר שאשתו סוכנת נדל"ן בשכונה, ושהוא מרוויח מכך באופן אישי. כשהגיעו לדון בנושא המחלפים והכניסה והיציאה מהעיר אמר: "מה עם מתחם כרמי גת?"

"מיטל הומינר (משרד התחבורה): "יש פה פרויקטים שנבחרו על-ידי רשות מקרקעי ישראל ביחד עם משרד האוצר לביצוע לצורך תוכנית דיור. אחד מהם הוא מחלף קריית-גת הנמצא על כביש 40 ונותן גישה לשכונות המערביות של קריית-גת".

מתוך אתר הכנסת

היו"ר מכלוף מיקי זוהר: "מה קורה עם מתחם כרמי גת? 7,500 יחידות דיור בו שווקו, ניתנו שם 2,500 היתרי בנייה ואנשים בערך בעוד שנה מהיום, אפילו פחות, 10 חודשים, יגורו שם. איך הם ייסעו בכל בוקר לעבודה?"

בסוף הדיון קבע כהחלטת הוועדה ש"עיכוב העברת המשאבים מונע את התקדמות הפרויקטים בכרמי גת באופן ספציפי ומעכב בפועל ובאופן משמעותי את אכלוס הרוכשים בפרויקט."

חצי שנה אח"כ, מאי 2017, קיים זוהר את הדיון השלישי והאחרון (בערך) בעניין נכסיו 

זוהר מציין שוב שהוא הולך לגור בשכונה אך לא שאשתו משווקת דירות בה: "אני אמרתי כבר אין ספור פעמים ואני אחזור על זה שוב, גם אני הולך להיות תושב כרמי גת, גם אני בונה את ביתי. אגב, אני צפוי להיכנס לשם בעוד שלושה-ארבעה חודשים לגור. אדוני ראש העיר, עשית לי כבר מדרכה? אני שואל איפה הילד שלי יהיה, באיזה מעון הוא יהיה".

ומה עם השכונה שלכם קוראים יקרים? האם היא קיבלה כזו תשומת לב מהכנסת?

סוף מאי, כתבתו של שוקי שדה: אשתו של זוהר מתווכת עסקאות נדל"ן בשכונה בזמן שזוהר מקדם בכנסת את האינטרסים הכלכליים של השכונה

שבועיים לאחר הדיון השלישי בשכונת כרמי גת, פרסם שוקי שדה בדהמרקר כי זוהר מחזיק בשכונה בחמש דירות נוספות מעבר לדירה שרכש וכן שבמקביל לכך שזוהר מקדם את ענייני השכונה אשתו משווקת שם בתים: "הוא קנה שם מגרשים מאנשים שזכו במכרזי בנה ביתך, ובסך הכל היו בבעלותו חמש יחידות דיור, כפי שמאשרים מקורביו. בשלב מסוים נוצר קשר עם שלושה בעלי יחידות דיור לצורך קבלת הצעות מחיר מקבלנים שיבנו את הבתים. עוד הוסיף: "חמשת הבתים האלה נמצאים בבעלות פרטית של אשתו של זוהר, ימית, שעוסקת בתיווך נדל"ן בקרית גת. וכך כתב: "רק בשבוע שעבר, לדוגמה, היא שוחחה עם רוכשים פוטנציאלים והציעה להם דירה למכירה בכרמי גת: בתים צמודי קרקע בטווח מחירים של 2–2.5 מיליון שקל, וגם דירה בת חמישה חדרים שתהיה מוכנה בעוד שנה וחצי. בשיחות האלה עלו, באופן טבעי, סוגיות כמו הקמת בתי ספר ומוסדות חינוך בשכונה, עניינים חשובים ביותר לזוגות הצעירים הרוכשים דירות במקום".

כאמור, עד לאותו פרסום זוהר בחר שלא לעלות את עסקי הנדל"ן שלו ושל אשתו בשכונה על שולחן הדיונים: "לא מצאתי עניין ציבורי לעדכן ולפרט על נכסיה הפרטיים של אשתי" השיב לכתבת דהמרקר, והוסיף: "אין כל חשש לניגוד עניינים (בכרמי גת נבנות כ–8,000 יחידות דיור). בהתאם להנחיות היועץ המשפטי טיפלתי בעסקי הקודמים עד לסוף ספטמבר 2015, ובתום תקופה זו הסתפקתי בייעוץ לאשתי, כמו כל בן זוג סביר, ולקחתי חלק פעיל בבניית ביתנו הפרטי". 

הפנייה ליועץ המשפטי של הכנסת ולוועדת האתיקה

ביוני 2017 פנינו יחד עם המשמר החברתי ליועץ המשפטי של הכנסת, בתלונה על התנהלותו של זוהר. התלונה נדונה גם בוועדת האתיקה של הכנסת, שקבעה שעל זוהר לחדול מהעיסוק בענייני השכונה מאחר והוא נמצא בניגוד עניינים. בתגובתו להחלטה נמסר מטעמו של זוהר כי הוא "בחר שלא לשתף את ענייניה הפרטיים של רעייתו מתוך ידיעה ברורה שאין להם כל קשר לדיון".

אולם ועדת האתיקה דחתה את גרסתו של זוהר, וקבעה: "המקרה שלפנינו הוא מקרה מובהק שבו התמקד הדיון בבעיית התשתיות לא באזור הדרום או בעיר קריית גת כולה, אלא בשכונה ספציפית שבה עתיד חה"כ זוהר להתגורר, ושבה יש לרעייתו חמישה נכסים נוספים, ושילוב נסיבות זה מוביל למסקנה כי על חבר הכנסת זוהר היה להימנע מייזום הדיון כמו גם מניהולו".

בהמשך כתבה הוועדה: "אין לקבל את הטענה כי נכסיה של רעייתו של חה"כ זוהר באותה שכונה הם בבחינת "ענייניה הפרטיים" וכי 'אין להם כל קשר לדיון'. העובדה שבבעלות רעייתו של חה"כ זוהר נכסים בשכונה היא רלוונטית לבחינת שאלת ניגוד העניינים, שכן על פי כללי האתיקה, בן זוגו של חבר הכנסת כמוהו כחבר הכנסת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה ולבחינת ניגוד עניינים, ואין זה משנה בהקשר זה אם הנכסים נועדו לשימוש המשפחה או לצרכים עסקיים."

זוהר פסק מלעסוק בענייני קריית גת - בערך

רגע לפני סגירת הוועדה לצדק חלוקתי (שנסגרה כי זוהר קיבל את ועדת הכנסת) יזם זוהר דיון בשם "קיפוח תושבי הפריפריה- הקמת תחנת כוח בדרום". שם  שמאחוריו שוב עמדה מילת הכסף של זוהר: "כרמי-גת". לא היה דבר שיסגיר זאת, אך זוהר ניסה להזיז הקמת תחנה כוח בסמוך לקרית גת וכרמי גת. היועץ המשפטי של הכנסת בירר את הנושא עם זוהר שמצידו הבהיר לו שזה לא נוגע לנדל"ן שלו. 

ולמרות זאת, אנחנו מצאנו כמה טעמים לפגם בתהליך:

  •  ברשימת המוזמנים שפורסמה לא הופיעה עיריית קריית גת, או ראש העיר קריית גת. בפועל הישיבה עוכבה על ידי ח"כ זוהר בחצי שעה, מכיוון שראש העיר וחברת מועצת קריית גת טרם הגיעו (מה שמעיד שבקרית גת וכרמי גת עסקינן). 
  • בדיון ולא נכחו נציגי ישובים נוספים.
  • יו"ר הועדה לא דאג לזמן את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לדיון.
  • יו"ר הועדה לא אפשר למשרדי הממשלה להציג עמדה סותרת לשלו. 

האיש שמחזיק ב"קודים המתאימים" לקבלת אישורים

במסגרת סיקור הצל שלנו על מיקי זוהר, מצאנו גם את השירותים אותה מספקת החברה של אשתו של זוהר – תיווך זוהר. ביניהם: טיפול בהיתרי בנייה (האתר כיום לא עובד). בדברי ההסבר ליתרונות החברה נכתב המשפט: "גילינו את הקודים המתאימים הפותחים את השערים על מנת לקבל את הטפסים, אם אתם באמת רוצים להבטיח לעצמכם את קבלת הטפסים בזמן תצרו אתנו קשר כדי שתהיו מובטחים שאתם צועדים בבטחה לקראת המטרה".

אם כן: בשנת 2017 זוהר חשב שעיסוקה של אשתו לא רלוונטי לעבודתו בכנסת. בפתחה של 2020 זוהר כבר מאמין שהדבר מהווה ניגוד עניינים חריף.

במהלך הפגרה: הח"כים טסו לפחות 172 פעמים לחופשות פרטיות בחו"ל

91 חברות וחברי כנסת טסו לחו"ל לפחות 172 פעמים בטיסות שאינן רשמיות, מאז פיזור הכנסת ה-20 ועד ספטמבר 2019. הטיסות נערכו בזמן הפגרה, והח"כים המשיכו לקבל משכורת ותנאים נוספים לכל אורכה. הנתונים על הטיסות אינם שקופים לציבור, ונאלצנו להסיק אותם מתוך עלויות חבילות הגלישה בחו"ל של הח"כים

| יעל פינקלשטיין |

המידע על טיסות חברות וחברי הכנסת לחופשות פרטיות בחו"ל אינו שקוף לציבור. לדעתנו יש חשיבות מיוחדת בקבלתו: כבר שנה שחברי הכנסת ממעטים בעבודה פרלמנטרית בשל הפגרה, והם גם לא מפרסמים יומן – כך שקשה לדעת מה הם באמת עושים. האם הם עובדים בשבילנו?

נתחיל מלבדוק אם הם בכלל בארץ: ביקשנו לקבל את מספר הטיסות של חברות וחברי הכנסת לחו"ל בשנה האחרונה, אך בקשתנו נדחתה (הגשנו בקשה נוספת וזו עדיין ממתינה לתשובה). כדי לעקוף את חוסר השקיפות ואי-שיתוף הפעולה, החלטנו לנסות להגיע אל הנתונים בדרך יצירתית, וביקשנו מהכנסת את עלות חבילות השימוש בטלפון בחו"ל של חברות וחברי הכנסת בפגרה, בניסיון להסיק מתוכם כמה פעמים טסו הח"כים לחו"ל. מהכנסת קיבלנו נתונים חלקיים (למה חלקיים? הסבר מפורט בהמשך), אשר מתוכם הצלחנו לדלות כמה פרטים מעניינים.

172 חופשות בשנה

מהנתונים שהשגנו עולה כי 91 ח"כים (מתוך 169 שכיהנו לאורך התקופה בסך הכל) שהו בחו"ל לפחות 172 פעמים בחופשות פרטיות לאורך 2019: 80 טיסות במהלך פגרת הכנסת ה-20 ועוד 92 טיסות במהלך הכנסת ה-21. זאת בנוסף ל-43 טיסות במימון גורמים זרים – נסיעות מתוקף תפקידם במימון ארגונים שאינם הכנסת, ו-7 טיסות למשלחות רשמיות של הכנסת, אשר המידע עליהן מפורסם באתר הכנסת.

מליאת הכנסת, כמעט ריקה


פגרה או הזדמנות לטיול מסביב לעולם?

ח"כ יואל רזבוזוב (כחול לבן), טס לא פחות מ-6 פעמים לחו"ל במהלך הפגרה – לפחות פעם אחת בכל חודש, מלבד החודשים פברואר ומרץ. גם ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) שהה בחו"ל ב-6 הזדמנויות שונות לפחות. אחריהם ברשימה מיקי לוי ואסף זמיר (כחול לבן), שרן השכל ומיקי זוהר (הליכוד) – עם 5 טיסות לפחות לכל אחת ואחד.

כאמור, אף מידע על הטיסות האלו לא שקוף לציבור, גם לא הקיום שלהן, ואת כל הנתונים הנ"ל נאלצנו להסיק מתוך חשבונות הטלפון של הח"כים. כשפנינו לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לקבל את מספר היציאות מישראל של חברות וחברי הכנסת בפגרה, לא קיבלנו את המידע מחשש לפגיעה בפרטיות (ביקשנו את המידע גם מהכנסת, ונעדכן כשתתקבל תשובה). נדגיש כי אנחנו חרדים בעצמנו לפרטיות הח"כים, אך משום שאינם חושפים ולו את היומן שקשור אך ורק לפעילותם הציבורית, אין מנוס מלבדוק את פעילותם בדרכים יצירתיות.

חברי הכנסת אחמד טיבי ויואל רזבוזוב, נסעו לפחות 6 פעמים לחו"ל מאז פיזור הכנסת ה-20


נציין כי הנתונים בכתבה מייצגים רק חלק מהטיסות:
בידינו המידע על כשני שליש מחברות וחברי הכנסת, המחזיקים בטלפון שניתן להם כשהחלו לעבוד במשכן. חלק מהח"כים המשיכו להשתמש במכשיר הישן שלהם לאחר כניסתם לתפקיד, ובינתיים אין לנו נתונים על חבילות הגלישה בחו"ל במכשירים אלה (הכנסת ביקשה מאיתנו תשלום של 960 ש"ח על איסוף וניתוח הנתונים הנוספים, אך משיקולי תקציב בחרנו שלא לשלם על המידע בשלב זה). בנוסף, המידע שנמסר לנו מתייחס לחודשים דצמבר 2018 עד ספטמבר 2019 (ביקשנו את המידע על המשך השנה ונעדכן כשנקבל אותו). בניתוח הנתונים לא הכללנו את טיסות דצמבר, משום שלאורך רובו הכנסת עדיין עבדה ועוד לא יצאה לפגרה. כמו כן, הנתונים מתייחסים לעלות השימוש במכשירים בחו"ל בכל חודש. לכן, במידה וחבר כנסת טס בעודו מחזיק בטלפון הישן שלו, או חברת כנסת טסה יותר מפעם אחת באותו חודש, אין באפשרותנו לדעת.


חופשה בחו"ל בקדנציה של 5 חודשים

נראה כי גם חברי הכנסת שכיהנו רק בחמשת חודשי חייה הקצרים של הכנסת ה-21, לא היססו לצאת לחופשה. מתוך שבעת הח"כים שנבחרו לכנסת ה-21 לראשונה ולא נבחרו שוב לכנסת ה-22, שלושה מהם נסעו לטייל במהלכה. עוזי דיין (הליכוד), עידן רול ויוראי להב הרצנו (כחול לבן), נסעו כל אחד פעם אחת לחו"ל. זאת בנוסף לטיסות במימון גורמים זרים אליהן הצטרפו עוזי דיין ויוראי להב הרצנו (עוזי דיין הוא שיאן הטיסות במימון ארגונים זרים בכנסת ה-21, עם שלוש טיסות).

תגובות

מח"כ מיקי זוהר נמסר: "מעולם לא נסעתי על חשבון הכנסת או על חשבון תורמים, כל נסיעותיי לחו"ל שולמו מכיסי הפרטי".

מח"כ מיקי לוי נמסר: ״אני מודה לכם על פנייתכם. בשנה האחרונה אכן טסתי מספר פעמים לטיסות פרטיות במימון עצמי. למעט חופשה אחת ארוכה של 10 ימים, שאר הטיסות היו במהלך הוויקנד ליעדים קרובים ולזמן קצר. בכל שאר הזמן עבדתי באופן מלא בוועדת הכספים, יזמתי דיונים בוועדה והייתי חלק מהדיונים וההצבעות על העברות התקציביות. כמו כן פעלתי להקמת צוות בדיקה לנושא רכש הגומלין אשר אני עומד בראשו. במקביל סיירתי בשורה ארוכה של מפעלים בדרום ובצפון כדי להכיר מקרוב את הקשיים של התעשייה הכחול לבן שלנו, ביצעתי אינספור פגישות בכנסת ומחוצה לה שקשורות לתפקידי וכמובן שזמן רב אחר הושקע בקריאת חומרים והתכוננות לדיונים בוועדת הכספים. כמו כן מתוקף תפקידי כמנהל יום הבחירות של כחול לבן אני מסייר בכל מטות המפלגה ברחבי הארץ ונפגש איתם ועם ציבורים שונים לכל אורך היום. זאת מעבר למענה פעיל ואקטיבי לפניות ציבור בלשכתי. חשוב לי לומר כי אינני רואה פסול בבחירתו של חבר כנסת פעיל ונמרץ לבלות חלק מזמנו החופשי במהלך סופש בחו״ל כל עוד הוא זמין ורלוונטי למה שקורה בארץ גם כשהוא בחו״ל״.

מח"כ שרן השכל נמסר: "להלן פירוט הנסיעות של חברת הכנסת השכל בין אפריל לדצמבר 2019.
חברת הכנסת שרן השכל מייצגת את מדינת ישראל בנסיעות מטעם הכנסת אך גם נשלחת לייצג את הכנסת והמדינה במשלחות מטעם ארגונים שונים כדוגמת ההסתדרות הציונית, JNF ו-ELNET בכנסים בינלאומיים.
בנסיעותיה הציבוריות וגם הפרטיות של חברת הכנסת השכל, היא נדרשת להתראיין, להתעדכן ולהגיב לארועים משמעותיים המתרחשים במדינת ישראל ובמפלגת הליכוד בפרט ולטפל בפניות ציבור דחופות המגיעות אליה. משום כך היא נדרשת להיות זמינה בטלפון 24/7 עם עיתונאים, נבחרי ציבור, צוות לשכתה וציבור הבוחרים. חברת הכנסת השכל היא מהחרוצות והפעילות בכנסת ה-20 והוכיחה כי העשייה הציבורית והמדינית נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה. מצ״ב פירוט הנסיעות בחודשים 04-12.2019
אפריל – ארה״ב, חופשה פרטית.
מאי – שטוטגרט, ביקור מטעם השדולה הנוצרית בכנסת.
יוני – מיאנמר חופשה פרטית.
יולי – לונדון, ביקור מטעם השדולה הנוצרית בכנסת.
אוגוסט – קנדה, ביקור מטעם ההסתדרות הציונית.
ספטמבר – קפריסין, חופשה פרטית.
נובמבר – פריז, כנס ELNET.
דצמבר – ניו-יורק, חופשה פרטית".

מח"כ לשעבר יוראי להב הרצנו נמסר: "נסעתי לפריז לחגוג יום הולדת 30 לבן זוגי (סוף שבוע ארוך, במימון אישי כמובן). הנסיעה היחידה בתפקיד היתה לפריז בשליחות הסוכנות היהודית במטרה לעודד עליית צעירים יהודים לישראל וללוות מטוס עולים ארצה. ארכה ימים בודדים (נדמה לי ששלושה ימי עבודה)".

מח"כ לשעבר עוזי דיין נמסר: "נסעתי בגפי לשלוש נסיעות קצרות (יום יומיים) בהזמנת קהילות יהודיות לרגל יום הזיכרון ויום העצמאות. הנסיעות אושרו ע"י מנהלת ועדת האתיקה ואינן על חשבון משלם המיסים. בנוסף נסעתי לחופשה משפחתית שנדחתה, בתיאום עם הסיעה, לזמן הפגרה".

מה אפשר לעשות עם 63 מיליון ש"ח – במקום עוד קמפיין?

המפלגות הגדילו את תקציב קמפיין הבחירות שלהן לבחירות השלישיות בעוד 63 מיליון שקלים, כך שלפחות 253 מיליון שקלים יוקצו בבחירות הקרובות לקמפיינים של המפלגות. הפעם ב#טרחנות_לשבת: במקום עוד תעמולת בחירות – מה אפשר לעשות עם 63 מיליון שקלים לטובת הציבור? 

| מאיה קרול |

לאחרונה פרסמנו כי המפלגות הגדילו את תקציב קמפיין הבחירות שלהן בעוד 63 מיליון שקלים. תוך 24 שעות החליטו חברי הכנסת על התוספת השמנה, שתוביל לכך שלפחות 253 מיליון שקלים(!) ייצאו במערכת הבחירות הקרובה – אך ורק על הקמפיין של המפלגות. הגדלת התקציב קודמה ע"י מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית, ועברה באישון לילה, הרחק מעיני הציבור.

מדהים איך המפלגות יודעות לקבל החלטות בנוגע להגדלת תקציבן תוך יממה – בזמן שהחלטות חשובות ומועילות לציבור מתעכבות ונותרות תקועות במשך שנים בכנסת, בשלל תירוצים.

לפחות 253 מיליון ש"ח ייצאו במערכת הבחירות הקרובה על הקמפיין של המפלגות

הדוחות הסודיים של המפלגות

זה זמן טוב להזכיר: הדוחות הכספיים של כלל המפלגות – חסויים. לאן ילכו עשרות מיליוני השקלים שהחליטו המפלגות להעביר לעצמן עכשיו, ולאן הלכו כלל הכספים בבחירות הקודמות? זה נשמע הזוי – אבל אנחנו לא יודעים.

הכסף הזה הוא שלנו, של הציבור, וזכותנו לדעת לאן הוא הולך, כדי להיות בטוחים שנעשה בו שימוש ראוי.
כתבנו רבות על הנושא בעבר, ותוכלו לקרוא על כך בהרחבה כאן.

אז מה עוד היה אפשר לעשות עם 63 מיליון שקלים?

הנה כמה מהלכים שהיו מועילים לציבור הרבה יותר מעוד קמפיין בחירות:

  • 17 מיליון ש"ח – השלמת התקציב לתכנית הלאומית למניעת אובדנות: התקציב של היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות עומד על 27 מיליון שקל, שמתחלקים בין שישה משרדי ממשלה שונים. מפרסומים מהשנתיים האחרונות, עולה כי המשרד קיצץ את תקציב התכנית בצורה משמעותית, והקצה לה בפועל רק 10 מיליון שקל. כתוצאה מכך לא קיבל משרד הרווחה כל תקציב עבור הפעלת התכנית, ומשרדים אחרים קיבלו תקציב חלקי.
    משרד הבריאות

    משרד הבריאות קיצץ את תקציב התכנית למניעת אובדנות

  • 3 מיליון ש"ח – הפעלת תכנית "אשת חיל" להעצמת נשים בפריפרייה: תכנית "אשת חיל" מסייעת לנשים ממשפחות מסורתיות החיות בעוני, לרכוש השכלה ולמצוא תעסוקה. במהלך התכנית, הנשים המשתתפות מקבלות שלוש שנים של ליווי תעסוקתי מקצועי ופרטני, ומשתתפות בסדנאות ובקורסים יעודיים שונים. התכנית פועלת ב-74 יישובים ברחבי הארץ, ומסייעת למשתתפות לגשר על חסמים בכניסה לשוק העבודה כמו פערי תרבות, שפה וטכנולוגיה. ע"פ מחקר שנערך ב-2017, התכנית הוכחה כיעילה, ונמצא כי הובילה לשיפור המצב הכלכלי של המשתתפות. השנה, התכנית עומדת בפני סגירה ב-11 יישובים, עקב אי העברת תקציבים ממשרד הרווחה עבור הפעילות ב-2020.
    שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא-ביטון. "עיכוב טכני"

    שרת הרווחה, יפעת שאשא-ביטון

  • 3.5 מיליון ש"ח – הקמת מרכז מורשת יהודי אתיופיה בירושלים: ע"פ חוק, המרכז למורשת יהודי אתיופיה היה צריך לקום בירושלים עוד ב-2013. מטרת המרכז היא איסוף חומר ארכיוני בנוגע למורשת יהדות אתיופיה וריכוז הפעילות שנעשתה בתחום חקר בנושא זה. משרד התרבות, האמון על מתן תקציב למרכז, לא העביר את התקציב ליעדו, ועד היום לא קם המרכז בירושלים. לאחרונה עניין אי הקמתו המרכז עלה לכותרות לאחר תגרה מתוקשרת בנושא בין ח"כ גדי יברקן, בן העדה האתיופית, לבין שרת התרבות מירי רגב.
    ח"כ גדי יברקן. מתוך אתר הכנסת

    ח"כ גדי יברקן. מתוך אתר הכנסת

  • 10 מיליון ש"ח – רכישת מכ"ם חדש לשירות המטאורולוגי: גופים רבים נסמכים על השירות המטאורולוגי בפעילותם ונערכים על פי תחזיותיו, ביניהם גם גופי הביטחון כמו המשטרה, כיבוי האש, ועוד. המכ"ם של השירות המטאורולוגי נרכש לפני 26 שנים, ובשנתיים האחרונות הוא שובק חיים אחת לכמה זמן ולא מספק נתונים מדוייקים. באין מכ"ם הפועל כראוי – ההערכות שייתן השירות המטאורולוגי לגופים אלה לא יהיה מדויק, והם יהיו צריכים לקחת שולי ביטחון גדולים יותר בפעילותם. כבר בשנה שעברה הבטיחה הממשלה שתפעל לרכישת מכ"ם חדש, אך בעקבות תקופת ממשלת המעבר התקציב התעכב. במקום זאת הוחלט לנסות להקצות תקציב של 2.5 מיליון ש"ח לשיפוץ מקיף של המכ"ם הנוכחי, אך גם תקציב זה לא הגיע לשירות המטאורולוגי: משרד האוצר החליט לעצור את כל ההתקשרויות באין תקציב מאושר.
  • 22 מיליון ש"ח – השלמת ההיערכות לטיפול בזיהומי ים בשמן: כדי לעמוד בתנאי התכנית הלאומית לטיפול בזיהום ים בשמן (התלמ"ת) שעברה ב-2008, מבקש המשרד להגנת הסביבה ממשרד האוצר לאשר הקצאה חד-פעמית של 22 מיליון שקל עוד מסוף שנת 2010. את הכסף יקצה המשרד להרחבת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה. ליחידה הקטנה הזו התווספה משימה חשובה לאחרונה, והיא הגנה על הסביבה הימית מפני שפך שמן חמור מאסדות הגז.
    תוצאותיו של שפך כזה, באם יתרחש, עלולות להיות הרות אסון. כרגע אמנם יש תכנית להתמודדות עם זיהום ים בשמן – אך אין תקציב שמגבה את תכנית זו, כך שלא ניתן להוציא אותה לפועל בשלמותה.

    אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י

    אסדת הגז לווייתן

  • 3.5 מיליון ש"ח – שילוב סטודנטים חרדים בלימודים אקדמיים בטכניון:תכנית ייחודית שהייתה אמורה לשלב חרדים בטכניון לא יצאה לפועל עקב חוסר מימון. הטכניון לא קיבל את המימון מהמל"ג לטובת מלגות המחיה עבור 35 המשתתפים. בפברואר אשתקד קיבלו התלמידים הודעה שהתכנית לא תיפתח, שבועות בודדים לפני שהיו אמורים להתחיל את לימודיהם. התקציב החסר הוא סביב ה-3.5 מיליון ש"ח.

    הטכניון. 35 תלמידים חרדים לא התחילו את לימודיהם

בדיקת נוכחות: מי מהח"כים הגיע לכנסת בפגרה?

אורי מקלב, ינון אזולאי, מיכאל מלכאילי ומירב כהן מככבים בראש הרשימה עם מאות שעות במשכן. ומי בתחתית? יאיר לפיד, עם שהות של עשרות שעות בודדות. ואיפה ממוקמים אדלשטיין וגנץ? הנתונים המלאים וכל ההסתייגויות

| תומר אביטל |

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו ב"שקוף" מאמינים בחשיבותם של כלל המדדים – ולכן משתדלים להביא לכם ניתוחים מכל הזוויות, ולנסות לייצר במקביל מדדים שכיום כלל לא קיימים, והכל כדי לבדוק מי מהח"כים עובד בשבילנו, וכמה.

אלא שהכנסת לא עבדה ולו יום אחד עבורנו מאז דצמבר 2018. למעלה משנה!  לא רק זה: חברי הכנסת יחזרו לעבוד בהיקף מלא רק במאי 2020 – לאחר הרכבת הקואליציה. 

אז כיצד אפשר בכל זאת לדעת האם חברי הכנסת עובדים בשבילנו בתקופה הזו?

קשה. אנחנו ממשיכים לעקוב ולדווח מי מחברי הכנסת נלחם למען הקמת הוועדות הקבועות. בדקנו מי מהח"כים מגיע לוועדת חוץ וביטחון – שחרף הפגרה ממשיכה להתכנס. בקרוב נפרסם מידע מעניין על טיסותיהם לחו"ל. וכעת אנו חושפים מדד שצריך לקחת בעירבון מוגבל: מי מחברי הכנסת בכלל הגיע לכנסת בשנה האחרונה.

מליאת הכנסת – ריקה

נכון, זה תלוי בכל חבר כנסת בתקופת פגרה מאיפה הוא רוצה לעבוד. סביר גם שאלו הגרים בקרבת המשכן, יקפצו לבקר בו יותר. אלא שלאור הנסיבות הלא שגרתיות, ולנוכח העובדה שאף אחד מחברי הכנסת לא מפרסם יומן בעת פגרה – יש במדד זה מידע שכדאי להכיר: מי מגיע למקום העבודה שלו חרף הפגרה?

מעבר לכך, הכנסת לעתים כן מתכנסת ואף נערכים בה דיונים, גם אם בתדירות נמוכה – לכל אורך השנה.

עכשיו, לאחר כל ההסתייגויות, לתוצאות:

מתנדבי "שקוף", איתי נתנאל ונבות זילברשטיין, בדקו את נתוני הנוכחות בכנסת ה-22 (3.10.2019-12.1.2020). במקום הראשון (תופים): 

  • אורי מקלב (יהדות התורה) עם 507 שעות.

מקלב הוא זה שקרא ללא הרף להקים ועדות זמניות שימשיכו לעבוד בזמן הפגרה. הוא הסביר לשקוף כי "למרות חוסר האפשרות להקים קואליציה, החיים עצמם כמובן ממשיכים כסדרם. בארץ ובעולם, מתרחשים אירועים חברתיים, כלכליים ומדיניים שונים ולמרבה הצער גם אסונות ואירועים קשים".

  • במקום השני ינון אזולאי, ובשלישי מיכאל מלכיאלי (שניהם ש"ס). במקום הרביעי מירב כהן (כחול לבן)
  • במקום העשירי אורית פרקש הכהן (כחול לבן) שבילתה במשכן כמעט ממחצית כמות השעות של מקלב, ועדיין התברגה מעל ל-110 חברי כנסת אחרים.
אורי מקלב (יהדות התורה) 507H 36M
ינון אזולאי (ש"ס) 458H 26M
מיכאל מלכיאלי (ש"ס) 423H 23M
מירב כהן (כחול לבן) 389H 45M
ישראל אייכלר (יהדות התורה) 339H 21M
עודד פורר (ישראל ביתנו) 273H 20M
מרדכי יוגב (הבית היהודי) 256H 43M
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) 249H 0M
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד) 235H 14M
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן) 230H 47M
  • שלל חברי כנסת שהו במשכן מאות שעות יותר מיו"ר הכנסת יולי אדלשטייןשסירב באדיקות להקים את הוועדות לאורך הפגרות המתמשכות. אדלשטיין הוא גם נציג הליכוד היחיד בעשירייה הפותחת. הבאה בתור זו חוה (אתי) עטייה (197 שעות).

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

  • מרצ מופיעים לראשונה במקום ה-37 (יאיר גולן עם 162 שעות)

ומי במקומות האחרונים?

בנטרול שרים (שעובדים ביום-יום במשרדי הממשלה) נמצאים:

תמר זנדברג (מרצ) 79H 12M
אסף זמיר (כחול לבן) 79H 1M
עפר שלח (כחול לבן) 77H 35M
היבה יזבק (הרשימה המשותפת) 74H 21M
יואל רזבוזוב (כחול לבן) 74H 13M
איימן עודה (הרשימה המשותפת) 72H 17M
סתיו שפיר (מרצ) 61H 57M
ניר ברקת (הליכוד) 53H 20M
יאיר לפיד (כחול לבן) 49H 18M
  • הכי מעט הגיעו למשכן: סתיו שפיר (מרצ), ניר ברקת (הליכוד) ויאיר לפיד (כחול לבן). עדות נוספת להגעתו הדלה במיוחד של לפיד למשכן גילינו גם בשבוע שעבר, כשחשפנו את נתוני הנוכחות בוועדת החוץ והביטחון.
  • בני גנץ, אגב, שהה בכנסת 96 שעות – פי 2 מלפיד.

יאיר לפיד. שוב אחרון

כעיתונות פתרונות, נשתדל לשלב בזנב הכתבות אזמ"ע (איך זה משפיע עליך) ומצ"ל (מה צריך לתקן – כדי לבלום את הישנות התופעה):

אזמ"ע? את, אתה ואני מממנים את חברי הכנסת. אנחנו משלמים להם וליועציהם שכר יפה, החזר הוצאות ומעמידים לרשותם שלל משאבים (גם בפגרה) כדי שישרתו – אותנו. אם ח"כ לא מגיע למקום עבודתו ולא מפרסם את יומנו – הוא למעשה לוקח לך כסף מהכיס ומבזבז משאבים ציבוריים.  

מצ"ל? המדד המלכותי שבאמצעותו נדע באמת מה הח"כים שלנו עושים, הוא מדד שקיפות היומנים שלהם. ברגע שבמקביל לשאילתות, ישיבה בוועדות ושאר המדדים, גם הפעילות הציבורית תהיה שקופה, נוכל לנתח את פעילות הח"כים בצורה איכותית ביותר. עזרו לנו להגיע בקדנציה הנוכחית ל-61 יומנים שקופים.

תגובות – שיאני הנוכחות

השיאן ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) מסר: "הדבר הזה מדרבן ומחייב ליותר, נמשיך לעזור לציבור ששלח אותנו".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס):"זו זכות שלי לשרת ולסייע לציבור, ויש הרבה מה לסייע למרות פגרת הכנסת. חברי הכנסת בש"ס בראשות השר דרעי, רואים את הכנסת כשליחות ולא כג'וב".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "מחובתנו כשליחי ציבור לשרת את הציבור בוועדות ובדיוני הכנסת הארוכים. בתקופה של מערכת בחירות לא קל לשלב בין הכנסת לשטח ואני שמח שהצלחתי ב"ה לעשות זאת".
ח"כ מירב כהן (כחול לבן): "למען האמת, אני חושבת מה שהכי חשוב זה לבחון את הפעילות עצמה שחבר הכנסת מקדם. גם בתקופת בחירות כשאי אפשר לחוקק עדיין אפשר לקדם פעילות חשובה וכל חבר כנסת עושה זאת בדרכו. אני מתמקדת במאבק בעושק הקשישים וכן בקידום סוגיות נוספות הנוגעות לזקנים ובהן תעסוקה לאחר גיל פרישה, מרכזי יום, מוסדות אשפוז גריאטרים ועוד. אלו הנושאים שאני עובדת עליהם מהמשכן. יש לנו מוקד שמסייע לאנשים מבוגרים שפועל מהלשכה שלי".
תגובות – שיאני ההיעדרויות
מלשכת ח״כ ניר ברקת (ליכוד) נמסר בתגובה: "ח"כ ברקת ממשיך לעבוד בכל כוחו ומרצו למען הציבור בשקל לשנה וללא בקשת תמורה. בימים אלו הוא עסוק בגיבוש יוזמות ורפורמות כלכליות-חברתיות לטובת המשך הצמיחה של ישראל בכלל, ועבור הפריפריה של המדינה בפרט. לשם כך מנצל ברקת את פגרת הכנסת לסיורי שטח וקיים בחודשים האחרונים פגישות רבות עם ראשי ערים, תעשיינים, יזמים, אנשי עסקים ותושבים בצפון, בדרום, במרכז הארץ וביהודה ושומרון.
בנוסף לכך, ברקת מגיע לדיוני הועדה המסדרת עפ"י הנחיות סיעת הליכוד".

ח"כ לפיד לא מסר התייחסות.

אילו פגישות הסתיר שר המשפטים מיומנו?

שר המשפטים אמיר אוחנה עיכב שוב ושוב את פרסום יומנו. לבסוף סידר לעצמו קודם כל כתבה מפרגנת בערוץ 20, ורק אז העביר יומן עשיר בהשחרות לגורמים שביקשו לקבלו על פי חוק. ומה בהשחרות? פגישות עם אהרון ברק, אנשי עסקים ושלל גורמים פוליטיים

| תומר אביטל |

"פרסום ראשון" הכריזה הכותרת בערוץ 20, "יומן הפגישות של השר אוחנה נחשף".

בכתבה מפרגנת במיוחד נכתב כי השר אוחנה נאות סופסוף "לחשוף לחלוטין את יומן הפגישות שלו. בלי להסתיר ולו פגישה אחת, או להשחיר בטוש". 

עוד צוין בכתבה: "עם ראש הממשלה נתניהו נפגש השר ביחידות עשר פעמים בחצי שנה האחרונה, מה שמעיד על יחסים קרובים בין השניים. ידוע שנתניהו, שסומך את ידיו על השר, נוטה להתייעץ אתו לא אחת בעניינים שונים".

ועכשיו לעובדות, שמשום מה לא מצאו את דרכן לכתבה המפרגנת: 

  1. אנחנו ב"שקוף" ביקשנו לפי חוק את היומן של אוחנה מזה חודשים. בסדרת ציוצים בטוויטר מתחנו לאורך החודשים האחרונים ביקורת שוב ושוב על אוחנה שמסתיר את יומנו ומאריך את זמן הבקשה בצורה חריגה. מתי קיבלנו את היומן סוף-סוף? יממה לאחר פרסום הכתבה המפרגנת בערוץ 20. בדיעבד, הסתבר, שאותו תרגיל נעשה גם לתנועה לחופש המידע. אוחנה העלים מכולנו את המידע, ולבסוף העביר אותו לכתב שהכין ידיעה מלטפת.
  2. לא רק שהכתבה מפרגנת – היא גם חוטאת לאמת: אוחנה "לא הסתיר" פגישות בטוש, הוא פשוט סיווג אותן כ"פוליטיות" מבלי לפרט עם מי נפגש. נכון, זה הגיוני פה ושם להשחיר פגישות רגישות. כמה פעמים עשה זאת אוחנה בחמישה חודשים? 133 פעם כתב 'פוליטי'. בנוסף נפגש 20 פעם עם 'שופט' ו-25 עם משפטנ/ית. תעיפו מבט.
  3. לכתבה כלל לא צירפו את היומן עצמו, אז לא יכולתם לדעת זאת. 

ולמה לא צירפו? כי אולי אז הקוראים, רחמנא ליצלן, היו מגלים את אינספור ההשחרות.

מה כללו ההשחרות?

אז פגישה אחת, למשל, הייתה עם השופט בדימוס אהרון ברק. פגישה אחרת הייתה עם גיל ברינגר, יועצה לשעבר של ח"כ איילת שקד. לא פחות משלוש פעמים ישב אוחנה עם עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה, מחבר הספר "מפלגת בג"ץ – כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל". הפגישות עם רוטמן – שנלחם בעצמו לשקיפות ברשות השופטת – הוסתרו. 

מה עוד הסתיר?

  • פגישה עם מנכ"ל/בעלים של ערוץ i24NEWS. לאחר הדילים האפלים לכאורה שנחשפו בכתבי האישום של רה"מ, לצד פגישותיו הגנוזות של יאיר לפיד עם נוני מוזס, מטריד במיוחד לראות נבחרי ציבור שממשיכים להסתיר פגישות עם מו"לים.
  • פגישה עם חיים רמון. שר המשפטים לשעבר מגבה שוב ושוב את אוחנה בתקשורת.
  • בגרסה המצונזרת תוארה פגישה בנושא 'פוליגמיה'. מסתבר שהיא הייתה עם עמותת רגבים.
  • אוחנה גם לא רצה שתדעו שישב עם יו"ר ומנכ"ל אל על. במקום, נכתב 'נציגים מהמגזר העסקי'.
  • בפגישה שבתיאורה לציבור נכתב 'רישומי קרקע' – ישב אוחנה, מסתבר, עם יו"ר קק"ל.
  • עוד גילינו בהסתרות שהפגישה עם נתניהו נערכה בביתו של רה"מ, ולא במשרדו כפי שהוצג.
  • זה רק חלק קטן. מאות פגישות נוספות הוסרו, ורק בגלל שההסתרה נערכה ברשלנות – גילינו עם מי ישב השר.

חיים רמון. מגבה את אוחנה

כעיתונות פתרונות, נשתדל לשלב בזנב הכתבות אזמ"ע (איך זה משפיע עליך) ומצ"ל (מה צריך לתקן – כדי לבלום את הישנות התופעה):

אזמ"ע? יש לאוחנה הרבה מה לעשות בתחומי משרדו. מנתוני משרד המשפטים עולה למשל כי מרגע פתיחת תיק ועד למתן ההכרעה בו יחלפו שלוש שנים לפחות. עינוי הדין – אדיר. תביעות ההשתקה צוברות תאוצה. פרשת רות דוד – פרקליטת מחוז ת"א שלכאורה התערבה באופן פסול בהליכים פליליים – לא נחשפה עד כה במלואה, ונראה כי המערכת משהה את ההזדמנות לבצע בדק בית אמיתי. לצד זה, אין שקיפות יזומה ואבסולטית בניגודי העניינים של השופטים ועוזריהם – אלה שאמונים על הצדק. על פי סקר אחרון של אוניברסיטת חיפה, 28% מהציבור מביעים רמת אמון נמוכה במערכת המשפט. ומה אוחנה עושה בנושא? כבר ראינו שלא הרבה. ומהיומן עולה שעוד אפילו פחות. אוחנה השקיע שעות מרובות מדי שבוע בפוליטיקה – במקום בעשייה למענך.

מצ"ל? אלה אמות המידה להם אנו מצפים מנבחרי הציבור ששולטים במדינה: להשחיר אך ורק פגישות פרטיות או פגישות רגישות במיוחד. אינספור נבחרי ציבור בשלטון וברשויות המקומיות כבר חושפים יומנים מלאים, ומאפשרים לציבור דין וחשבון אמיתי. אין סיבה להסתפק בפחות. כמו כן, לרשות אוחנה עומדת הזדמנות לחולל שינוי של ממש ברשות השופטת וברשות המבצעת מתוקף תפקידו – כפי שפורט למעלה. צעד ראשון יכול להשיב את אמון הציבור דרך משהו שתלוי אך ורק בו: שקיפות אמיתית ביומנו – במקום תעמולה זולה. כולכם מוזמנים להצטרף לסיירת השקיפות שתלחץ על הנבחרים בנושא – כבר מהקדנציה הקרובה.

כמעט 3,000 איש ואישה כבר עומדים לצידנו במאבק לקידום השקיפות ולמלחמה בשחיתות – ומה איתך?

הצטרפו אלינו ועזרו עכשיו לגייס עוד כתב שיעבוד רק בשביל הציבור.

 

 

 

 

תזכורת: אין עדיין פרקליט מדינה

מאז ה-16 בדצמבר, אין בישראל פרקליט מדינה. בנתיים, השר דרעי, סגן השר ליצמן וח"כ ביטן ממתינים להחלטה בעניינם בפרקליטות. מהפרקליטות נמסר: "אין בכך כדי לעכב את התיקים"

| עידן בנימין |

כזכור, שר המשפטים אמיר אוחנה, שמונה בממשלת מעבר (שמכהנת מאז דצמבר 2018) על ידי נתניהו (המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים), ביקש למנות פרקליט מדינה לאחר שהקודם – שי ניצן – סיים את תפקידו. היועמ"ש אביחי מנדלבליט טען שאין זה נכון שהשר ימנה ממלא מקום במציאות זו. מנדלבליט הציע לאוחנה מספר מועמדים לתפקיד, אך האחרון בחר למנות דווקא את זו שלא הופיעה ברשימה, אורלי בן ארי – חרף התנגדותו של מנדלבליט. 

ביום החלפת פרקליט המדינה, הקפיא בג"ץ את המינוי של אורלי בן ארי, הפרקליטה המיועדת, שהחליטה לבסוף להסיר את מועמדותה. התוצאה – אין כיום אף אחד בתפקיד.

פוליטיקאים בכירים ממתינים להכרעה 

בתוך כך: ח"כ דוד ביטן (אשר חשוד בשוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים), סגן השר יעקב ליצמן (החשוד בעבירות מרמה, הפרת אמונים והדחת עד בפרשיה אחת, וכן בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בפרשיה אחרת) והשר אריה דרעי (החשוד בעבירות מרמה, הפרת אמונים, שבועת שקר ועבירות כלכליות) ממתינים בינתיים להחלטה בעניינם הנמצאת בפרקליטות. פנינו לפרקליטות בשאלה האם העיכוב במינוי פרקליט חדש עשוי להשפיע על קבלת ההחלטות בעניינם, משם נמסר לנו כי "אין בכך כדי לעכב את התיקים".

"התנהלות שתכליתה ליצור כאוס ופגיעה באמון הציבור"

שיחות רקע שערכנו עם מומחים לנושא מלמדות כי סמכויותיו של פרקליט המדינה ניתנות להאצלה בקלות יחסית, ושחשיבותו של פרקליט המדינה למדינה דומה לחשיבותו של מנכ"ל לחברה: ניתן להסתדר בלעדיו לפרק זמן קצר, אך בטווח הארוך יותר הדבר עשוי להוביל לכאוס. 

עו"ד אביה אלף, חוקרת שחיתות ולשעבר ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שליוותה שורת תיקים של נבחרי ציבור, אמרה לנו: "אי מינוי פרקליט מדינה לא אמור לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות בעיניינים של נבחרי ציבור. יש אצילת סמכויות, צוותי  עבודה מסודרים וכמובן יש את היועץ המשפטי שעומד בראש מערכת התביעה. 

עם זאת, מציאות זו, שבה אין פרקליט מדינה היא בעייתית והתנהלות שר המשפטים עד כה תכליתה ליצור כאוס ופגיעה באמון הציבור במערכת".

מהשר אוחנה לא נמסרה תגובה לדברים.

ייצוג הנשים צפוי להישאר נמוך גם בכנסת הבאה

על פי הרשימות המסתמנות והסקרים הנוכחיים, מספר הנשים בכנסת ה-23 צפוי להישאר נמוך במיוחד: נשים מהוות כ-51% מכלל האוכלוסייה בישראל, בעוד ייצוגן בכנסת עומד על פחות מרבע מכלל הנציגים

| רון אשרוב |

בכנסת ה-20 כיהנו בו-זמנית 35 נשים, והיוו כ-29.2% מכלל חברי הכנסת.
בבחירות של אפריל 2019 מספר חברות הכנסת ירד ל-30.
בבחירות ספטמבר (הכנסת ה-22), רק 28 נשים נבחרו לכנסת (23.3%).

על סמך הסקרים ולפי הרשימות המסתמנות, נראה כי מגמה זו צפויה להימשך גם לאחר הבחירות השלישיות: התרשים שבתמונה מראה את התפלגות הכנסת ה־23 הצפויה לפי רשימה ומגדר, בהתבסס על הרשימות הנוכחיות וכפי שעולה מסקר חדשות 12 מה-2 בינואר.

התרשים מציג עבור כל מפלגה את כמות המושבים לה זכתה בבחירות האחרונות (עמודה שמאלית) לעומת כמות המושבים הצפויה בבחירות הקרובות (עמודה ימנית), לפי פילוח מגדרי.

התרשים נעשה בהנחה שהרשימות נשארות זהות לאלו שבבחירות הקודמות, בהתחשב בפיצולים הצפויים בבחירות הקרובות – התנועה הירוקה (ברשות סתיו שפיר) מהמחנה הדמוקרטי, והימין החדש מהימין המאוחד.

שינויים מהכנסת ה־22

סך הכל, נראה שכ־28 חברות כנסת יכהנו גם בכנסת הקרובה, אך יש מספר נקודות שכדאי לשים לב אליהן:

  • מפלגת הימין החדש היא היחידה שצפויה לכלול יותר נשים מאשר בכנסת היוצאת. גם הערכה זו לוקה בחסר מכיוון שהרשימות צפויות עוד להשתנות, וכנראה שלא לטובת רוני ססובר ושולי מועלם. אלו עלולת לפנות את מקומן למתמודדים מהבית היהודי, האיחוד הלאומי או עצמה יהודית, שכולן מציבות גברים בשני המקומות הראשונים.
  • על פי הסקרים האחרונים, גוש השמאל־מרכז צפוי לאבד שתי חברות כנסת – סתיו שפיר ורויטל סויד. כשלוקחים בחשבון שכחול לבן מגדילה את כוחה בשני גברים, עולה שגוש השמאל־מרכז יורד מכמעט 30% נשים ל־26%.
  • שלוש המפלגות שהתאפיינו עד כה באחוזים נמוכים של נשים – אחת משמונה בישראל ביתנו, ואפס מהדהד מתוך 16 חברי הכנסת של הרשימות החרדיות – משמרות את אי־השוויון.

השוואה עולמית עגומה

מרצ – שפל היסטורי

  • על סמך הסקרים והרשימה המסתמנת, תמר זנדברג תהיה חברת הכנסת היחידה מתוך ארבעת חברי הכנסת של המחנה הדמוקרטי, כלומר 25% בלבד.
  • הפעם היחידה שמרצ (על איחודיה השונים) הכילה פחות נשים (ביחס לגודלה) הייתה בכנסת ה־16 בתחילת שנות האלפיים, כשזהבה גלאון הייתה חברת הכנסת היחידה מתוך שישה.
  • התרשים הבא מראה את אחוזי הנשים ברשימות שהכילו את מרצ בכנסות השונות מאז תחילת שנות ה־2000.

אלה הרשויות המקומיות שהחליטו להגביל את ההוצאות על הופעות יום העצמאות

כזכור, בעקבות פניית "שקוף" בנושא, משרד הפנים הוציא מכתב לרשויות המקומיות, בו הוא ממליץ להן לקבוע רף שכר לאמן/ית ביום העצמאות, עד 70 אלף ש"ח להופעה של שעה. אילו רשויות מקומיות בחרו ליישם את המלצות המשרד כבר השנה?

| מאיה קרול |

אחרי שבדקנו #מה_נשתנה עם הבטחתו של שר הפנים אריה דרעי להגביל את הסכומים שיותרו לרשויות להוציא על הופעות ביום העצמאות, גילינו שהשר לא קידם את ההבטחה, זאת למרות שקיבל המון אהדה בתקשורת בעקבותיה. פנינו בנושא למשרד הפנים, שם מסרו לנו שיפעלו בעניין בקרוב, והם אכן עשו זאת.

לפני כשבועיים משרד הפנים הוציא מכתב לרשויות המקומיות, בו הוא ממליץ להן לאמץ את מסקנות הוועדה שעסקה בנושא, שמינה השר דרעי בעבר.
מעבר לקביעת רף שכר להופעה, המליץ המשרד גם על הנגשת המופעים לבעלי מוגבלויות, שילוב אמנים ותיקים במופעים, תיאום ציפיות עם האמן/ית בנוגע לרשימת השירים ועוד.

המלצות משרד הפנים לרשויות המקומיות

הפעם אנו חוזרים לבדוק: האם הרשויות המקומיות יישמו כבר השנה את המלצות משרד הפנים?
פנינו לרשויות המקומיות, ואלה מי שהצהירו בפנינו כי הן מקבלות על עצמן את המלצות משרד הפנים, או מגבילות את הסכום שהן משלמות לאמנים ל-70 אלף ש"ח:

  • עיריית רמת גן
  • עיריית הוד השרון
  • עיריית תל-אביב-יפו
  • עיריית ראשון לציון
  • עיריית גבעתיים
  • מועצה אזורית באר טוביה
  • מועצה אזורית מטה יהודה
  • עיריית כפר סבא
  • מועצה מקומית זכרון יעקב

ככל שנדע על רשויות מקומיות נוספות שמיישמות את המלצות משרד הפנים, נעדכן.

ח"כ פרץ וסויד: היחידים בסיעת העבודה-גשר שהסכימו לוותר על תוספת השכר

פרץ וסויד הודיעו לחשבות הכנסת כי יוותרו על התוספת של כ-1,300 השקלים לשכר – והם היחידים בסיעת העבודה-גשר שהסכימו לעשות זאת. בכך הצטרפו פרץ וסויד לסיעות כחול לבן, ישראל ביתנו והמחנה הדמוקרטי שוויתרו גם הן על ההעלאה במשכורת לאחר שנה של פגרה. בסך הכל ויתרו 48 חברות וחברי כנסת על ההעלאה בשכר בעקבות דרישת "שקוף", וחסכו כ-750,000 ש"ח בשנה

| יעל פינקלשטיין |

תסכימו לאשר העלאה בשכר לעובדים שבקושי עבדו כבר שנה, ושאין דרך לדעת מה עשו לאורכה?

שכר הח"כים עולה בכל שנה באופן אוטומטי, והחודש עלה בכ-1300 ש"ח והגיע ליותר מ-45 אלף שקלים – וזאת למרות שלאורך כל השנה האחרונה הכנסת היתה בפגרה, הח"כים בקושי עסקו בעבודה פרלמנטרית, והיו עסוקים בעיקר בלהיבחר.
לקראת עליית השכר, פנתה סיירת השקיפות לכל הסיעות בכנסת בדרישה לוותר על התוספת האוטומטית. הלחץ עבד: סיעות כחול לבן, ישראל ביתנו והמחנה הדמוקרטי ויתרו על התוספת. 

עמיר פרץ ורויטל סויד, ויתרו על ההעלאה בשכר

ב"שבתרבות" ברמת השרון בשבוע שעבר, שאלנו את פרץ אם יהיה מוכן לוותר גם הוא על ההעלאה, והוא התחייב מיד לעשות זאת. פרץ אמר כי "דוגמא אישית היא הדבר החשוב ביותר".
בהמשך, גם ח"כ סויד נענתה לבקשת "שקוף" וויתרה על ההעלאה. פרץ וסוויד חתמו על הוויתור אצל חשב הכנסת השבוע.

שאר חברות וחברי סיעת העבודה-גשר לעומת זאת, סירבו לוותר על ההעלאה בשכרם, ואף התעלמו מפניות חוזרות ונשנות מצד הסיירת ו"שקוף" לתגובה בנושא. לכן, החל מהחודש הנוכחי יקבלו ארבעתם (חברי הכנסת איציק שמולי, מרב מיכאלי, עמר בר לב ואורלי לוי-אבקסיס) את השכר המעודכן והגבוה יותר בכ-62 אלף ש"ח לשנה.

טופס הוויתור על תוספת השכר של ח"כ פרץ

עד היום ויתרו כ-48 חברות וחברי כנסת על התוספת, ובסך הכל חסכו לציבור כ-750 אלף ש"ח בשנה הקרובה.

לצד חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, איציק שמולי, מרב מיכאלי ועמר בר לב מסיעת העבודה-גשר, גם חברות וחברי סיעות הליכוד, הרשימה המשותפת, ש"ס, יהדות התורה וימינה לא היו מוכנים לוותר על ההעלאה בשכר. 

עזרו לנו להמשיך לדרוש מכלל הח"כים לעשות את המעשה הראוי ולחסוך לכולנו כסף: