שקיפות כפויה – הנכסים של ח״כ נחמן שי

לא נולד הח"כ שמגיע למשכן טאבולה ראסה. נבחרינו נוחתים בכנסת מלווים בהטבות שקיבלו בעבר, מצוידים בנכסים וברשימת מקורבים ועוד. זה מחויב המציאות. הדבר היחיד שניתן לעשות זה לחשוף את כלל הקשרים והזיקות לעין הציבורית. שקיפות לא רק תגביר את אמון הציבור היא גם תשחרר את הנבחרים ממחויבויות אישיות ואינטרסים סמויים, תוך שתאפשר לציבור להבין את מפת האינטרסים המלאה שלהם ולשפוט בעצמו. המשך קריאה…

מה קורה כשמצלצלים 100?

לפני כשמונה חודשים המתנדב המוכשר של המיזם אפיק רחמים ביקש שנבדוק משהו מחוץ לכנסת, אך רלוונטי לחיינו לא פחות – זמני הגעת ניידת. גילינו שלמרות מסיבות הפרידה המפוארות מהמפכ״ל והתגאותו בשירות לאזרח – מדי שנה ל-100 לוקח יותר זמן להגיב. המשך קריאה…

שקיפות כפויה – הדירות של שר הרווחה חיים כץ

שר הרווחה חיים כץ מחזיק שלוש דירות: בית בשוהם, דירה במגדל יוקרה ובית נוסף המחולק לשתי דירות מושכרות.

זה אבסורד שאנחנו הם אלו שצריכים לחשוף את נכסיהם אך אין לנו ברירה. לנבחרי הציבור שמורה הזכות לשנות את המציאות שלנו מדי יום ולכן גם החובה לחשוף את הדרך בה השינויים האלו משפיעים על כיסם.

לפי המידע מסתבר שבני הזוג כץ מתגוררים בבית פרטי צמוד קרקע בשוהם. בנוסף לכך מחזיק כץ בדירה מחולקת בגודל משותף של כ-100 מ"ר ברחוב הרב קוק בבני ברק. שתי הדירות המחולקות מושכרות כיום. ב-2012 רכש כץ גם דירת מגורים בפרויקט המגדלים "גינדי גני תקווה". אשתקד נרשמה על הדירה – הממוקמת באחת הקומות העליונות – הערת אזהרה לטובת בנק הפועלים.הדירות של כץ

המידע על נכסי כץ נחשף כחלק ממבצע ׳שקיפות כפויה׳ שלנו: פרסום מידע על נכסי נבחרי ציבור שמסתייגים משקיפות ומאמינים שהם לא חבים לנו דין וחשבון.

כץ אגב מסרב גם לחשוף את תיק המניות שלו: הוא מחזיק ביחידות השתתפות בשווי מיליוני שקלים בשותפות הגז והנפט ישראמקו. במקביל הוא מסרב לחשוף את הונו ובכנסת הקודמת הצביע נגד החוק לחשיפת תיקי המניות של הח״כים ונעדר משאר ההצבעות על חוקי שקיפות.

בדהמרקר

בדהמרקר

אין בעיה שח״כ יחזיק 200 דירות ויצביע לכאן או לשם על חוקי שכירות (כץ הצביע נגד חוקי שכירות) – כל עוד כולם יודעים את היקף נכסיו, והוא נבחר גם על סמך המידע הזה.

המבצע ימשיך עד שיחוקקו חוקי שקיפות. אנחנו לא רוצים לדעת כמה יש לכם בעובר ושב – אנחנו כן דורשים לדעת את מפת האינטרסים המלאה והכמוסה שלכם.

בתגובה נמסר מטעמו של כץ כי ״מדובר בדיון פופוליסטי ולכן אין צורך להגיב״.

 

קול קורא

ככה הפוליטיקאים משקרים לכם

בשנים האחרונות קם מתחרה כבד משקל לספורט הפרלמנטרי העתיק של פעילות ציבורית בניגוד עניינים: חיסול הצעות חוק לשקיפות ניגודי עניינים.

הח״כים מפגינים שוב ושוב אחדות מעוררת השראה ומתלכדים למען הפלת חוקים שמבקשים לחשוף אינטרסים סמויים שמקיפים אותם. צפו בסרטון למעלה כדי לראות איך הם עובדים עליכם.

לסרטונים הקודמים:

לא התייחסתי לכך בקליפ הנוכחי, אך הספין הזה הוא לא רק מסוכן אלא גם ייחודי לארץ הקודש: במערב הזיקות של הנבחרים ובני משפחותיהם – בחוץ. בסלובניה למשל הדבר היחיד שחסוי זה מקום מגורי הנבחרים ומספר תעודת הזהות שלהם. בארגנטינה? יש גוף שמאמת את ההצהרות של הנבחרים והפקידים.

בדמוקרטיה האמריקאית (שלא חפה מבעיות אך מובילה עלינו בכל הקשור לשקיפות) כמעט כל האחזקות שלהם חשופות. עד כדי כך שהאנליסטים ממליצים לקנות את אותן מניות שמחזיקים חברי קונגרס. למה? כי הן שוב ושוב עולות יותר מהממוצע בשוק ההון. מאידך, כשלאחרונה נחשף שששה מחברי הקונגרס החזיקו מניות בשווי של מיליונים ברוסיה – מדינה שהם אמורים לאשר נגדה סנקציות – הם זכו לקיטונות של ביקורת.

הפינגטון פוסט: שיימינג אמריקאי לחברי קונגרס שהחזיקו מניות של חברות רוסיות

הפינגטון פוסט: שיימינג אמריקאי לחברי קונגרס שהחזיקו מניות של חברות רוסיות

ובארץ? חברי כנסת מגישים הצהרת ההון חיוורת שננעלת בכספת – שלאיש אין אליה גישה. כלומר היחיד שמרוויח מהמצב הוא מי שמכר לכנסת את הכספת. הסטנדרטים שלנו למעשה כה נמוכים שכשבדקנו את ראשי הערים – שגם מחויבים בהגשת הצהרות הון – גילינו שרק 8% הגישו במועד. ראיתם על זה כותרות? בעולם נהוגים קנסות חמורים על איחור בהגשה. ובארץ? אפילו לא שיימינג.

אגב שיימינג, אפילו לטענה כי מדובר בהימנעות יהודית בריאה מלשון הרע אין רגליים: במקורות מבחינים בין אנשים פרטיים לבין נבחרי ציבור, ובפרשת פינחס נכתב ״כשם שהקב״ה מתעסק בשבחן של צדיקים לפרסם בעולם כך מתעסק בגנותן של רשעים לפרסמן בעולם״. עו״ד אלישי בן יצחק פירש זאת וכתבים אחרים בכך כי ״נכון לפרסם את מעשיו של איש הציבור באוזני כולם, וזאת כדי להרתיע אותם לבלתי יחטאו וכדי להעביר את המסר שהכל שווים לפני החוק״.

שקיפות – ההפך מפופוליזם

חשוב להדגיש: אין כאן קריאה לסבך את הרגולציה ולהוסיף שלשלאות על מקבלי ההחלטות. פופוליזם של הון-שלטון רק משתק את המערכות ומצמצם את אמון הציבור בממשל מבלי לנקותו.

שקיפות – בייחוד כשחצי מהכנסת מחוברת בדרכים אלו או אחרות להון – דווקא תאפשר למנהיגים לתפקד מבלי לחשוש לניגודי עניינים. העובדה שאלו כבר על השולחן במקום בכספת אף תעתיק את מרבית האחריות לשמירה על טוהר המידות לציבור. אנחנו נדע בדיוק את מי בחרנו, מה הוא עושה בתפקיד, ובאמת- למען מי.

בד בבד פוליטיקאי שקשריו ידועים ופומביים ובאמת מעוניין בקידום האינטרס הציבורי כנראה  יקפיד שבעתיים שלא לגזור קופונים צרים לאותם מקורבים שהקשרים עימם יהפכו לפומביים. אותו ח״כ ירוויח מכך גם בעצמו: מקורביו יבינו את הכללים החדשים ולא יוכלו לבוא אליו בטענות.

והכי חשוב: השקיפות תסייע בניקוי המירוץ לכנסת: המצב הנוכחי קורץ לאנשים שחושבים בעיקר על עצמם. הרי בסופו של דבר מי ירוץ לעבודה עם תנאים חלומיים ואפס דין וחשבון – כאלו שרוצים לעזור למדינה או כאלו שרוצים לעשות קופה?

הלוביסטים, הטיסות המפנקות ו״ביטחון המדינה״ – כך רצחו את חוק הפרוות

בשתי הקדנציות האחרונות נמנעה הכנסת שוב ושוב מלאשר הצעות חוק לאיסור סחר בפרוות, אף שנהנו מרוב מוצק וזכו לאישור מוקדם של הממשלה. תחקיר שלנו יחד עם טל מיכאל ששודר במבט שני אמש חשף את האינטרסים הזרים שהניעו את כנסת ישראל להתנגד לבסוף לחוק. הסרט מראה בדיוק מה קורה מאחורי הקלעים שאין שקיפות, וגם למה השקיפות הנוכחית היא בדיחה. המשך קריאה…

תורמים, גיבורים ואנשי ישראל היום – רשימה ברכות רה״מ נחשפת

לפני כחודשיים סיפרנו על הצורך לחשוף את יומן ראש הממשלה בכללותו – ולא רק דרך הדלפות נקודתיות. תיארתי דרך יצירתית לחשיפת נתח ממנו לאחר שנכחתי בחתונה בה הוקרנה ברכה מצולמת ואישית של נתניהו לזוג המאושר. בין החופה לריקודים נפל לי אסימון לדלת האחורית לחשיפת קשריו של רה״מ – רשימת הברכות שצילם בשנים האחרונות.

עקב הסירובים הנשנים (והמנוגדים לחוק) לחשיפת לוח הפגישות המלא ביקשנו את רשימת הברכות המצולמות כדי להבין יותר על מפת קשריו של נתניהו.

אחרי כמעט שנה הצלחנו

טוב, חלקית. לאחר דין ודברים ממושך ניאות המשרד סוף סוף לחשוף את רשימת הברכות הממלכתיות בשנתיים האחרונות – אך לא את אלו שניתנו על רקע אישי או בכובעו הפוליטי. גם ברשימה מצומצמת זו של 130 ברכות (יותר מאחת לשבוע) ישנן הפתעות.  רבות מהברכות הן גנריות (למשל לחגים או לכנס של לשכת המסחר ישראל-אפריקה). לא מעט הן לטובת בכירים במוסדות מסווגים (למשל לסיום תפקידו של מפקד היחידה לאבטחת אישים בשב"כ או לפרידה מרח"ט מחקר באמ"ן), וכמה אפילו מרגשות (להענקת מלגות לחיילים בודדים לדוגמא או לחתונה של סרן זיו שילון שנפצע בגבול עזה).

אך בעיון מקרוב רואים כי הפלח שזכה לתשומת לב מיוחדת הוא דווקא זה של 'ישראל היום' והפטרון שלדון אדלסון. ראש הממשלה צילם ברכה ממלכתית לזוג מרים ושלדון אדלסון לציון קטיפתם את פרס 'שותפים לדמוקרטיה' מטעם הליגה לידידות ישראל-ארה"ב. מעניין לציין שבאותו מעמד, לפי הליגה לידידות, זכה אדם נוסף – איש העסקים הישראלי ישי דוידי. אולם האחרון לא נכלל בברכה אף שהפרס הוענק לשלושה באותו המועד.

‏צילום מסך 2015‏.04‏.09 ב‏.12.36.46

בין המבורכים גם נמצא פרופ' אלן דרשוויץ – שכתב חוות דעת משפטית המתנגדת לחוק ישראל היום – וזכה לברכה לאירוע פרישתו מהאקדמיה. דרשוויץ אגב נשכר בעבר על ידי המו"ל שלדון אלדסון.

נתניהו לא רק מכבד אנשים הקשורים לעיתון, אלא גם עצמים דוממים – מסתבר שהוא פינה מזמנו גם לצלם ברכה לטקס חנוכת בית הספר ע"ש אדלסון ליזמות במרכז הבינתחומי בהרצליה. נתניהו אף מפרגן לעובדי העיתון, ולא ויתר בעבר על ההזדמנות לברך את כתב "ישראל היום" שלמה צזנה על השקת ספרו.

אבל מעניינות יותר מאלו הן הברכות לארגונים שעל פניו נראים שגרתיים להחריד אך תחקיר קצר מעלה קשר הדוק בינם לבין ראש הממשלה.

האנשים מאחורי הארגונים הגנריים

בקריאה ראשונה נראה כי כל קשר בין רוב הארגונים ברשימה לבין נתניהו – הוא פורמאלי בלבד. אלא שמאחורי חלקם, כפי שגיליתי עם העיתונאי חיים הר-זהב מצינור לילה, עומדים בעלי ממון שתרמו לו.

הברכה התמימה למראה לכנס הקונגרס היהודי-רוסי שהתקיים בסנט פטרסבורג, למשל, אולי קשורה לעובדה כי בראשו עומד איל ההון קנטור ויאצ'יסלב שתרם לנתניהו 11 אלף דולר (הסכום המקסימלי המותר).

‏צילום מסך 2015‏.04‏.09 ב‏.12.36.25

לברכה שצולמה לארגון ויצ"ו ארה"ב ולג'ינה פאליק לרגל הענקת 'פרס יוקרתי', יש אולי קשר לכך שמשפחת פאליק  – שעומדת בראש השלוחה האמריקאית של הארגון – היא אחת התורמות שלו. המשפחה הזרימה מאות אלפי שקלים לנתניהו ואחראית על חצי מסך כל תרומותיו בבחירות האחרונות. זיקה נוספת אפשר למצוא למשל בסרטון לטקס הענקת פרסים של ארגון Acom של הקהילה היהודית במדריד. דיוויד האטצ'וול – המייסד שותף של הארגון תרם לנתניהו פעמיים– בכל אחת מהפעמים את הסכום המקסימלי המותר.

למה בעצם?

‏צילום מסך 2015‏.02‏.11 ב‏.22.03.29

בכנסת למדתי שככל שיש לך יותר כסף, השפעתך על פוליטיקאים גדולה יותר. עכשיו נראה שרוב הסיכויים שעם הממון תצטרף לארכיון המשפחתי שלך גם ברכה מאת ראש הממשלה שלנו.

יותר מהקלישאה שכסף קונה השפעה אני מוטרד מכך שהסידור הזה נשמע לנו הגיוני לחלוטין, כי כך "סדר הדברים". אבל למה בעצם? למה שנקבל את זה כמובן מאליו? מדוע לדמיין ראש ממשלה שמפנה לאורך הקדנציה את תשומת ליבו גם לנושאים נעדרי בעלי ממון – זה מדע בדיוני? ובקצרה, למה הסטנדרטים שלנו כה נמוכים?

חשוב לי להדגיש כי למוסד ראש הממשלה של מדינת ישראל יש לי כבוד רב. הברכות האלו הן יותר מלגיטימיות. ראש הממשלה לא יכול להגיע לכל אירוע, שלא לדבר על הוצאות האבטחה. אילו יומנו היה שקוף לא היה צורך לחטט ברשימת הברכות. אולם השחרת כלל המידע, מלבינה את האירועים הצהובים (כן, לרבות פרשת הבקבוקים). במילים אחרות הרמת חומות מעל כל פיסת מידע רלוונטית לתפקוד מקבל ההחלטות מספר 1 הפכה את המידע הניגר מהחרכים ליקר ערך – אחת היא חשיבותו. ולרוב היא גבוהה.רק דרך הדלפה גיליתי ב-2011 שנתניהו אירח את יצחק תשובה (שאגב גם זכה לסרטון לרגל חתונת בנו) לארוחת גורמה כשברקע דיוני ששינסקי שהשפיעו על מיסיו.

ברגע שלו"ז ראש הממשלה יהיה שקוף נרוויח פעמיים: גם נוכל לדעת למי אוזנו של ראש הממשלה כרויה וגם הנגישות של אוכלוסיות משוללות לוביסטים תגדל, ולו רק בשם הנראות הציבורית. הציבור זכאי לשקיפות, ולא בדיעבד ולא אחרי תחינות ממושכות. רק כשנדע מתי נבחר ציבור מסוים פותח את דלתו ובפני מי הוא סוגר אותה – ניתן יהיה להפעיל לחץ ציבורי יעיל בזמן אמת. כך נהוג במדינות מתוקנות.

להורדת רשימת הברכות המלאה

 

 

האנשים שתכניסו לכנסת לצד ראשי המפלגות

הכירו את נבחרת הספסלים האחורייםכולם מועמדים ריאליים לכנסת ה-20.

* עדכון – רובם נכנסו

חוג הבית של מנואל טרכטנברג עם האלפיון העליון – מצלמה נסתרת

תומר אביטל

לקראת סוף השבוע האחרון התכנסו בביתו של פרופסור איתמר רבינוביץ' בצפון תל אביב כמה מאילי ההון החזקים ביותר בכלכלה הישראלית, לחוג בית אינטימי ודיסקרטי שאירח מועמד "המחנה הציוני" לתפקיד שר האוצר, פרופסור מנואל טרכטנברג. בשיתוף כתב "לילה כלכלי" רועי ברק הצלחנו במאה ימים של שקיפות להסתנן אל המפגש עם מצלמה נסתרת ולתעד כמה אמירות מעניינות של המשתתפים בו, כולל יזם הנדל"ן המוכר אלפרד אקירוב. המשך קריאה…

מיפוי חברי הכנסת ה-20 בראי השקיפות

למי תצביעו בבחירות הקרובות? ייתכן שעדיין אינכם בטוחים בתשובה. שכמו רבים אחרים את ההחלטה הסופית, למגינת לבם של סוקרי ישראל, תקבלו בדקה ה־90. לכן, השאלה המעניינת איננה דווקא "למי?" כי אם "למה בסוף דווקא בחרתם אותם?״ המשך קריאה…

יצחק הרצוג ואיילת שקד קוראים לכם להצביע – לחברה מסחרית

ראש העבודה יצחק הרצוג ובכירת הבית היהודי איילת שקד מזלזלים בכללי האתיקה ומראים למי הם קשובים – חברה עשירה שמשתמשת במשרד יח״צ כדי לגייס ח״כים לתעמולה המסחרית שלה. המשך קריאה…