איכוני השב"כ עלולים להישאר איתנו לפחות עד תחילת יולי

למרות הדעות החלוקות לגבי היעילות שלהם במאבק במגפת הקורונה ולמרות הפגיעה החמורה בפרטיות, איכוני השב"כ עשויים להישאר איתנו לפחות עד ה-6 ביולי 2021. כך עלה מדיון שהתקיים השבוע (ג׳) בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה כדי לדון בבקשת הממשלה להאריך את חוק איכוני השב״כ הנוכחי עד ל-28 לחודש. בתום הדיון החליטה הוועדה לאשר לממשלה את הארכתו רק עד ה-20 לחודש, יום לפני מועד הפקיעה המקורי של החוק שאפשר את מעקב השב"כ אחרי כל אזרחיה המדינה. 

אם הכנסת לא היתה מתפזרת, החוק היה פוקע ב-21 לינואר, והממשלה היתה נדרשת להציג הצעת חוק חדשה שתעבור דיונים במליאה, בוועדות הכנסת וגם בקרב הציבור. היא היתה נדרשת להוכיח את יעילות הכלי ואת הצורך בו, גם שנה לאחר תחילת משבר הקורונה ולעשות שינויים בהתאם. 

אבל בגלל שהכנסת התפזרה החוק ממשיך בינתיים באופן אוטומטי עד שלושה חודשים ממועד השבעת הכנסת הבאה. הממשלה יכולה לבחור להמשיך להאריך אותו ב-21 יום בכל פעם, או להעלות חוק חדש ולקיים דיון בכנסת. כעת, בגלל התנאים הפוליטיים, הממשלה מעריכה כי לא תוכל להעביר חוק כזה, ולכן מעדיפה לא לקיים דיון, ופשוט להמשיך לנטר את הטלפונים הסלולריים של כולנו, גם כשיעילות הכלי מוטלת בספק.

פוגע בפרטיות ולא יעיל

החוק המאפשר שימוש באיכוני שב"כ אושר בכנסת ביולי, כארבעה חודשים לאחר תחילת השימוש בכלי הריגול. עד אז התבססה הממשלה על תקנות לשעת חירום. הכלי מאפשר לאתר מיקומים ומגעים של חולים מאומתים עם כל מי שהם באו איתו במגע קרוב בתקופה של 14 יום לפני ההדבקה.

בעקבות עתירה לבג"ץ, נאלצה הממשלה להפסיק להסתמך על התקנות, שינתה מסלול והסמיכה את השב״כ, באמצעות מנגנון שקבוע בחוק השב״כ. על פי אתר האגודה לזכויות האזרח "מנגנון זה מתיר לממשלה להסמיך את השב"כ לבצע פעולות נוספות, שלא קבועות במפורש בחוק, בכפוף לשני תנאים: הראשון – אישור ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים בכנסת; והשני – שהפעולה נועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה". החוק כאמור היה אמור לפקוע ב-21 בינואר, ועד אז הממשלה היתה אמורה להחליט אם להגיש הצעת חוק חדשה, או לפעול בדרך אחרת.

מדובר בחוק חריג במשמעות שלו לפגיעה בזכויות האזרחיות שלנו. הממשלה טוענת כי מטרת החוק היא לסייע למשרד הבריאות במאבק במגיפת הקורונה, אבל אין אף מדינה דמוקרטית אחרת בעולם שעושה שימוש בכלי ריגול נגד אזרחיה, גם בזמן המגפה המשתוללת. 

על הספקות הרבות לגבי יעילות הכלי כתבנו כבר רבות. טענה שהיו שותפים לה גורמים רבים – כולל מבקר המדינה והרשות להגנת הפרטיות. אבל יותר מכל, אולי, יעיד גל התחלואה השלישי על חולשתו של כלי הריגול, שלא הצליח לייצר תוצאות בשטח. 

החוק קובע כי מדי 21 יום הממשלה נדרשת לדון ולהחליט אם היא מאריכה את השימוש בכלי השב״כ. לאחר מכן, ועדת החוץ והבטחון של הכנסת מחויבת לאשר את ההחלטה מדי פעם שניה שהממשלה מאשרת את המשך השימוש בכלי. כלומר – במצב אופטימלי כל 42 יום. 

עוד בשקוף:

• אמסלם מנסה לפרק את נבחרת הדירקטורים
• דירוג הדוברים של שקוף הפך למיזם ממשלתי רשמי
• היומן של ח"כ פרידמן מגלה: כך החלישה הממשלה את הכנסת

הוועדה יכולה לאשר את ההחלטה כמו שהיא, להאריך אותה לזמן קצר יותר, או לדחות אותה וכתוצאה להפסיק את האיכונים לחלוטין. אבל הוועדה לא יכולה לתקן את ההחלטה בנוגע לתנאי השימוש באיכונים או להכניס סייגים נוספים. 

את כל ההסתייגויות, כל השאלות וכל התיקונים ניתן להעלות רק בחקיקה מחודשת. אבל כעת, עם פיזור הכנסת נדחה המועד שבו היה אמור לעלות לדיון חוק חדש. ובתקופת הזמן הזו חברי כנסת אינם יכולים להניח הצעות חוק פרטיות, אלא רק מטעם הממשלה.

"מחסום פוליטי"

סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת קובע כי חוק שפוקע לאחר שהכנסת התפזרה יוארך באופן אוטומטי עד שלושה חודשים לאחר כינון הכנסת הבאה. הגיוני בסך הכל – הקפאת מצב בזמן בחירות. כלומר, חוק איכוני השב"כ תקף עד ה-6 ביולי מבלי שהכנסת יכולה לתת את הדעת לנושא אלא אם כן הממשלה מניחה הצעת חוק מתוקנת.

"כל עוד אין לנו כלי זמין אחר, אפקטיבי, ואני לא רואה מקומות שבהם הכלי הזה קיים – אז אנחנו נרצה להמשיך להשתמש בכלי השב"כ", אמר סגן שר הבריאות, יואב קיש בדיון שהתקיים, לפני כחודש, ב-8 בדצמבר. "משרד הבריאות ביקש – אני לא יודע אם הבקשה הפורמלית כבר יצאה, אבל עשינו דיון פנימי בראשות השר שהנחה לבקש חידוש של החקיקה". את הדברים אמר לאחר שיו"ר הוועדה, צביקה האוזר שאל מה מתוכנן בממשלה לגבי הארכת החקיקה שתיכף מסתיימת. 

אז, עוד בטרם התפזרה הכנסת, עמדו על השולחן שתי אפשרויות: הממשלה תבקש להאריך את החקיקה ואז לכנסת תהיה האפשרות לתקן ולשפר את החוק ואולי אפילו להפסיק אותו או שהממשלה עצמה תחליט שהיא מיצתה את השימוש בו. אבל מאז הממשלה עדיין לא הניחה הצעת חוק חדשה ובוחרת להיתלות בסעיף 38 ולא קיימה עדיין דיון בנושא. 

בדיון שהתקיים בצוות השרים לנושא לפני כשבוע היועץ המשפטי לממשלה הבהיר דרך נציג כי בעיניו זהו תפקידה של הממשלה לגבש מדיניות, ולא של הכנסת: "הדגש הוא שהממשלה והמשרדים הרלוונטיים לעניין יגבשו עמדה עדכנית לפי הנסיבות הקיימות ויציגו אותה לכנסת בצורה של הצעת חוק".

במהלך הדיון שהתקיים השבוע בוועדת חוץ וביטחון הסביר קיש כי הוא מעריך שהממשלה תתקשה להגיע להסכמה לגבי הנחת חוק חדש: "להערכתי, בכנסת מפוזרת, ובממשלה פריטטית בתקופת בחירות, אין כל היתכנות לאשר חקיקה חדשה בנושא. אם יש מי בממשלה שחושב שניתן, שינסה, אבל אני לא רואה דרך פרקטית לכך ועמדת משרד הבריאות היא שאין בכך צורך בעת הזו. הממשלה טרם גיבשה עמדתה הסופית בעניין ואמורה לעשות זאת ב-20 לחודש". 

צוות הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, בראשות עו"ד מירי פרנקל-שור, כתב בסקירת שהגיש לקראת הדיון לחברי ועדת החוץ והביטחון כי: "אין חולק כי הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת חלות על חוק הסמכת השב"כ, אך אנו ממליצים לוועדה לשקול לקרוא לממשלה, שאם ברצונה להאריך את ההסדר, לעשות זאת בדרך של חקיקה ראשית. כך גם יתאפשר לממשלה לבחון את ההסדר הקיים ולהציע שינויים וכמו כן, יתאפשר לכל חברי הכנסת לקיים דיון מעמיק ופומבי בהסדר ובהשלכותיו על הציבור הרחב".

בסיום הדיון החליטה הוועדה לאשר לממשלה את המשך השימוש בכלי השב"כ עד ל-20 לחודש, אולם חברי הוועדה ביקשו מהממשלה, להגיש הצעת חוק חדשה, לפתוח את הנושא לדיון ולאשר אותה בדרך המלך.