מבקר המדינה מסתיר ביקורת על ח"כים מהליכוד, העבודה ומרצ שקיבלו מימון לפריימריז

חלפה כמעט שנה וחצי מאז נדרש מבקר המדינה, על פי חוק, למסור את דוח הביקורת שלו על הפריימריז האחרונים שניהלו המפלגות הדמוקרטיות. אבל למרות שאנחנו, שוב, עומדים בפתחן של בחירות, באופן שערורייתי הוא עדיין לא פרסם את הביקורת, שכבר נערכה. 

מאז נשמעה שריקת הפתיחה לבחירות לכנסת ה-24 הרעש במפלגות עוסק במיקומם של הח״כים ברשימה לכנסת הבאה. השיטות שונות. בחלק מהמפלגות יש אדם אחד שמשבץ את חברי וחברות הרשימה. באחרות, מתקיימות בחירות בקרב מליאה של נציגים, ויש גם מפלגות בהן חברי הרשימה נדרשים לשכנע ציבור רחב של בוחרים להצביע להם בבחירות מקדימות. לעיתים מדובר ביותר ממאה אלף כמו בליכוד, ובמקרה של מפלגת העבודה ומרצ מדובר בעשרות אלפים. 

עוד בנושא:

• מבקר המדינה לא מפרסם כיצד הוציאו הפוליטיקאים הכסף שלנו
• חשיפה: כמה כסף הוציאו חלק מהמועמדים בפריימריז
• האם הדמוקרטיה המפלגתית בישראל מתה?

בפעם האחרונה שבה העבודה, הליכוד ומרצ קיימו בחירות פנימיות מקדימות, זה היה לפני הבחירות לכנסת ה-21 שהתקיימו במרץ 2019. באותן פריימריז המועמדים השונים זכו, לראשונה, למימון בחירות אישי, בסכומים שהגיעו עד ל-324 אלף שקל למועמד, בהתאם לגודל המפלגה. בסך הכל שילם הציבור למועמדים סכום שהצטבר לסך של יותר מ-14 מיליון שקלים. 

בהתאם לחוק מבקר המדינה היה אמור לפרסם עוד ביולי 2019, חמישה חודשים מתום הבחירות, דו"ח ביקורת שאמור לספק לציבור את חוות דעתו הכללית על האופן שבו התנהלו המועמדים. אבל למרות שמדו"ח ההוצאות של משרד מבקר המדינה עולה כי המבקר כבר שילם למשרדי רואי חשבון חיצוני כ-528 אלף שקל עבור עריכת ביקורת של הבחירות המוקדמות – הדו"ח עדיין לא פורסם. 

בחודשים האחרונים, פנה "שקוף" למבקר המדינה, כמה פעמים כדי לברר מדוע הביקורת הזו טרם פורסמה ובכל פעם קיבלנו תשובה מתחמקת. השבוע, עם פיזור הכנסת, פנינו שוב ושאלנו מדוע מתמהמה אנגלמן. אולם בדוברות משרד המבקר מסרו כי "התשובה הקודמת שלנו נשארת בעינה ואם יהיו לנו משהו חדש לעדכן נעשה זאת". התגובה הקודמת שהועברה ל"שקוף" בנושא, ביולי האחרון, תירצה את העיכוב ב"תקופת משבר הקורונה וריבוי מערכות הבחירות"' ונאמר בה כי משרד המבקר "עוסק בימים אלו בהשלמת הביקורת". מאז מתארכים הימים, ואין לנו אלא להביע תמיהה: מדוע מסתיר משרד המבקר את הביקורת על הח"כים?

מענק לכל ח"כ

בכנסת ה-20 העביר דוד אמסלם (הליכוד) חוק שמזרים הרבה מאוד כסף ציבורי לחברי הכנסת המתמודדים בבחירות מקדימות במפלגתם. כאמור, על פי החוק, כל חבר כנסת קיבל עד 324 אלף שקל (תלוי בגודל המפלגה) להתמודדות – סכום שאינו מותנה בזכייה של המועמד. 

הבעיה הראשונה בחוק היא שהמענק ניתן רק למי שכבר מכהנים בכנסת – לכן הוא מייצר להם יתרון מובהק מול מתמודדים טריים בפריימריז. מדובר באפס סיכון עבור הח"כ המכהן ומקסימום סיכון לציבור בתוספת חוסם עורקים סביב הדמוקרטיה שלנו, שימנע מדם חדש לזרום אליה. 

בעיה משמעותית נוספת היא שהוצאות הח"כים אינן שקופות: תקציב הפריימריז החדש של הח"כים משולם על-ידי הכנסת, אך אין לנו כל דרך לדעת לאן הוא מגיע. בדיונים שנערכו בכנסת, נלחם "שקוף" כדי לשנות את המצב: ביקשנו שהציבור ידע כיצד הח"כים הוציאו את הכסף שהם קיבלו מאיתנו הציבור, ולהחיל על הכסף חובת שקיפות. דוד אמסלם, מי שקידם אז את החוק – סירב. 

המידע היחיד שהציבור יכול לקבל על האופן בו בזבזו המועמדים את הכסף שלנו, הוא דרך מבקר המדינה. הוא היחיד שמקבל מהח"כים מידע על ההוצאות, והיחיד שחשוף אליו. באחריותו לבחון את ההוצאות ולפרסם לציבור את חוות דעתו הכללית על ההתנהלות. הוא יכול לדווח לציבור אם המועמד התנהל כראוי עם הכסף או לא, אבל לא מחויב לפרסם ולפרט אם היו בעיות בדרך ניהול הכסף, עבור מה הוציאו את הכסף ולמי הוא שולם. 

לצערנו, גם את המעט הזה אנחנו עדיין לא מקבלים. ביקורת שהייתה אמורה להתפרסם אחרי חודשים בודדים נמרחת כבר שנה וחצי – זמן לא סביר בעליל.