הכתובת היתה על הקיר: ממשלת נתניהו-גנץ נולדה מנוטרלת

חצי שנה לאחר שהוקמה, הממשלה עדיין לא אישרה תקנון שיסדיר את עבודתה. היא נשענת על תקנון הממשלה הקודמת, שלא מותאם לממשלה הדו-ראשית. השרים הוחלשו, הכנסת לא מתפקדת, והכוח נותר בידיים של המרוויח הגדול מהיעדר תקנון: בנימין נתניהו 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בין אם נצא לבחירות בדצמבר או שהממשלה תגרור את עצמה לעוד כמה חודשים של שיתוק אל תצפו שמשהו ישתנה. כשלון עבודת ממשלת נתניהו-גנץ היה ברור כבר שבועיים לאחר שהתכנסה לישיבתה הראשונה. אז התברר מעבר לכל ספק כי הליכוד וכחול לבן לא הצליחו לעמוד בלוח הזמנים ולאשר תקנון לעבודת הממשלה. כך, עוד לפני שהחלה לפעול, נסתם הגולל על יכולתה של הממשלה ה-35 לתפקד. 

הכתובת היתה על הקיר

תקנון עבודת הממשלה נקבע לאור סעיף בחוק יסוד הממשלה הקובע כי: "הממשלה תקבע את סדרי ישיבותיה ועבודתה, דרכי דיוניה ואופן קבלת החלטותיה אם דרך קבע ואם לעניין מסוים". במילים פשוטות: איך קובעים את סדר היום, עובדים ומקבלים החלטות. זה חשוב לכל ארגון ומוסד דמוקרטי, ולכל ממשלה. זה בוודאי חשוב לתפקודה התקין של הממשלה ה-35, ממשלה דו ראשית, "פריטטית", שכדי לאפשר את הקמתה היה צורך לעקם ולסובב את חוקי היסוד של מדינת ישראל. 

בני גנץ ובנימין נתניהו חותמים על ההסכם הקואליציוני

אבל כששינו את חוקי היסוד כחול לבן והליכוד לא התעכבו על הפרטים הקטנים. לכן, הקואליציה נשענה על התקנון העתידי כשנתקלה, לעיתים, בדילמה. כך למשל, במהלך דיונים בוועדה המיוחדת לקידום החקיקה שאפשרה את הקמת הממשלה, העלו חברי כנסת מהאופוזיציה טענות לגבי אופן ההצבעה בישיבת הממשלה. יו״ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג, השיב כי "הנושא יקבע בתקנון עבודת הממשלה".

במקרה אחר, ח״כ מאיר כהן (יש עתיד) היה מוטרד מכללי ההצבעה בישיבות הממשלה. מאחר והממשלה נועדה להיות שוויונית, הוא תהה, איך אפשר יהיה לאזן בין הצדדים אם בזמן של נתון יהיו יותר שרים מצד אחד? היועץ המשפטי של הוועדה הודה גם הוא כי החקיקה עמומה ובעצמו אינו יודע כיצד כל העסק יתנהל. ויו״ר הוועדה גינזבורג ניסה להרגיע והבטיח כי "הדברים האלה יקבעו גם בתקנון עבודת הממשלה, שיקבע בימיה הראשונים של הממשלה, בישיבת הממשלה הראשונה. הרי דבר ראשון מביאים את התקנון לממשלה, הסיפור הפריטטי, לרבות זיקה, ושם זה יעלה".

ההסתייגות המשתקת

ואכן, בישיבת העבודה הראשונה שלה, ב-24 במאי, קבעה הממשלה שהשרים אבי ניסנקורן (כחול לבן) וזאב אלקין (הליכוד) יביאו בתוך שבועיים את תקנון הממשלה לאישור הממשלה. עד אז, הוחלט, יעשה שימוש בתקנון הממשלה ה-34 אליו הכניסו הסתייגות אחת ויחידה שמתאימה לממשלה הפריטטית: "קביעת סדר היום לעבודת הממשלה ודיוניה תיעשה בהסכמה מראש של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי". 

ההסתייגות הזאת יתרה בפועל את עבודת שרי הממשלה והותירה את הכוח בעיקר בידיים של שני הראשים נתניהו וגנץ. כך למשל, שניהם צריכים להסכים לפני שנושא כלשהו עולה בכלל להצבעה בישיבה. ואז כל אחד מהם יכול למנוע מהשני לקיים דיון והצבעה בנושא שהוא מתנגד לו, גם אם לראשון אין רוב בקרב חברי הממשלה. 

זוהי דרך "פנטסטית" לתקוע כל החלטה של הצד השני – כמו למשל מינויים לתפקידים שונים. זה גם מה שעצר את נתניהו שרצה להגביל את ההפגנות בתקנות לשעת חירום, ואפילו מנע את אישור תקנון הממשלה כשרצו להביא אותו לדיון.

ח״כ איתן גינזבורג. נאחז בתקנון שמעולם לא אושר

אבל מרבית הכוח נותר בידיים של נתניהו. סעיף אחד בתקנון של הממשלה הקודמת (ובפועל התקנון של הממשלה הנוכחית) קובע כי ראש הממשלה הוא זה שבסמכותו להכריע כאשר יש מחלוקת בין שרים. סעיף אחר מאפשר לראש הממשלה לעקוף את הנוהל שקובע כי על ראש הממשלה לעדכן את השרים בסדר היום של ישיבות הממשלה. סעיף נוסף מאפשר לראש הממשלה להזמין לישיבת ממשלה מומחים מטעמו. ראש הממשלה הוא נתניהו. בתקנון הממשלה הקודמת, מטבע הדברים, לא מוזכר בכלל ראש ממשלה חלופי, וכך, בהיעדר תקנון חדש, גנץ נותר מנושל מסמכויות רבות. 

גרגר של אורז

חצי שנה חלפה, התקנון עדיין לא אושר, והממשלה עדיין מנוטרלת על יד התקנון שאימצה מהממשלה הקודמת. אין תקציב, ולא ניתן להוציא לפועל פרויקטים ותוכניות להתמודדות עם משבר הקורונה. שורה של מינויים בכירים חסרים במשרדי הממשלה, והממשלה לא מצליחה לקבל החלטות גורליות למאבק במגפה.

עוד בשקוף:

כבר ביוני התרענו כי בהעדר תקנון הממשלה תתקשה לפעול: "כחול לבן והליכוד אמנם תפרו חליפה ייחודית ומסורבלת לממשלת ישראל ה-35, אך השאירו קצוות פתוחים. בשעת משבר הם עלולים להיפרם ולהוביל את ישראל שוב לבחירות".

אז מסר לנו השר זאב אלקין כי: "עבודת ההכנה שלנו עם ניסנקורן הסתיימה. מעריך שבקרוב התוצר יובא לאישור הממשלה". ומלשכתו של השר אבי ניסנקורן לא נמסרה תגובה.

הבטחות על הקרח. זאב אלקין, שר משאבי המים וההשכלה הגבוהה (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

ב-12 ביולי, נכשל ניסיון להעלות את התקנון החדש לאישור הממשלה. התקנון החדש ביקש לתת כוח שווה לשני הגושים בממשלה. כך שגם אם לגנץ יהיו פחות שרים בממשלה ידרש יתרון של קול נוסף על ההפרש בין הגושים. 

כלומר: כיום לגנץ יש 15 חברים בממשלה ולנתניהו 18 ולכן יש לו רוב קבוע בישיבות ממשלה. ולכן, כדי להעביר החלטה, יהיה צורך בהסכמה של לפחות 22 ח"כים כדי שזה יחשב כרוב. 

בהעדר תקנון, גנץ יכול רק להטיל וטו על הבאת נושאים בישיבות ממשלה, ולמנוע מראש דיון והצבעה. בחדר הישיבות לנתניהו יש רוב לטובתו בכל רגע נתון. לכן הוא הנהנה מהיעדר התקנון. וכך נולדה בחטא ממשלה משותקת שמראש לא היה לה שום סיכוי לתפקד.

ואיפה הכנסת שאמורה לפקח על כל הכאוס הזה? גם היא כבר כמעט ולא מתפקדת והתפרקה מכוחה וסמכויותיה. היא רק עושה המון רעש, כמו גרגר אורז יבש בתוך פחית שימורים. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

שתפו את הכתבה
1 תגובה

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *