אפשר לומר שכמעט כל 42 הכשלונות שציינו עד כה פגעו באמון הציבור בממשלה. תהליכי קבלת ההחלטות הפגומים, הבלתי מוסברים, חוסר היכולת לממש החלטות, התחושה שפעמים רבות המניעים הם פוליטיים, ופעמים אחרות החלטות מתקבלות בשליפה מהשרוול. ההתפטרויות והדגלים האדומים – כל אלו ביחד מעצימים את המשבר ביחסים בין נבחרי הציבור לעם. בחלק השלישי והאחרון לפרויקט נוסיף על כל אלו גם שורה של דוגמאות לאופן שבו ריסקה התנהלות הממשלה את אמון הציבור ואת הסולידריות: מחסור בנתונים מהיימנים ונגישים, הבטחות לא ריאליות, חוסר שקיפות ושקרים, דוגמה אישית רעה, תחושה שנבחרי הציבור דואגים לעצמם במקום לציבור, הסתה וחוסר יכולת לקחת אחריות.
- נבחרי הציבור לא ממלאים אחר ההנחיות שהם קבעו, ונתפסים על חם.
בזמן שהורים רבים חגגו הרחק מילדיהם, רה״מ בילה את הסדר עם ילדיו וכך גם הנשיא ריבלין. השר גלנט וח״כים ברקת וליברמן, סגן השר פרוש והשר אלי כהן נצפו בחתונות בהן לא נשמרו ההנחיות. כחול לבן קיימה ישיבה גדולה ללא שמירת מרחק וללא מסכות. השרה מירי רגב השתתפה בטקס מרובה משתתפים לחנוכת מחלף בזמן שנאסר על כלל הציבור להתקהל. שר הבריאות אדלשטיין אירח מסיבה בביתו ושר הבריאות (לשעבר) ליצמן השתתף בתפילה שלא לפי ההנחיות. חבר ועדת הקורונה, ח"כ מיקי לוי, נפגש בסוכות עם משפחתו – בזמן הסגר השני. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל התפללה בבית כנסת במרחק 150 ק"מ מביתה, חלתה והדביקה אחרים. היחיד שלקח אחריות והתנצל, אך באיחור רב מאוד, היה הנשיא ריבלין. אם נבחרי הציבור מזלזלים בהנחיות ובמגבלות הקשות שהם עצמם גוזרים על הציבור – איך בכלל ניתן לצפות מהציבור להיענות
- הנחת סלב: משלחת רה״מ לטקס השלום בוושינגטון זכתה לבידוד מקוצר
במקום 14 ימי בידוד כמו כל אזרח ״פשוט״, חברי המשלחת לטקס השלום עם איחוד האמירויות ובחריין נשלחו לחמישה בלבד. משרד הבריאות טען כי התנה את קיצור הבידוד בשמירה על הנחיות ועל קפסולה., אבל, כפי שניתן היה לראות בתקשורת – הטקס התקיים ללא ריחוק חברתי וללא מסכות. יממה לאחר הטקס התגלו בבית הלבן חולי קורונה, בהם הנשיא דונלד טראמפ ואשתו מלניה. בנוסף, למרות שהמשלחת התחייבה לשמור על ״קפסולה״ בזמן השהות בארה״ב, סגן ראש המל"ל, חבר המשלחת, הפר את ההנחיות ו"פירק" את מודל הקפסולה.
- טופז לוק, איש הניו מדיה של נתניהו, הפר בידוד ונצפה בהפגנה בבלפור
לאחר החזרה מהטקס בוושינגטון, ובעיצומו של בידור מקוצר, נתפס טופז לוק, יועץ הניו מדיה של נתניהו דווקא בהפגנות נגד הבוס שלו מחוץ למעון רה״מ בבלפור. ככל הנראה כוונתו היתה לחפש חומר משמיץ על המפגינים – מדובר בשימוש נלוז בכספי ציבור. לוק שהיה במקום יחד עם עופר גולן, הדובר של משפחת נתניהו, טען בתחילה כי היה בדרכו לבדיקת קורונה. אולם לאחר שגרסתו הופרכה הבטיח לשלם קנס כאחד האדם. בישיבת ממשלה אמר נתניהו על הביקורת שהופנתה כלפי לוק כי "עכשיו פתאום כולם מתעוררים מול אדם אחד. כל מי שהפר בידוד צריך לשלם קנס אבל אסור שתהיה אכיפה בררנית".
- בעיצומו של משבר כלכלי – רה״מ ומשפחתו דורשים מטוס פרטי לטקס בוושינגטון.
מאות אלפי אזרחים איבדו את מקום עבודתם, עסקים קורסים, אבל רה״מ ומשפחתו דרשו לטוס לטקס בוושינגטון במטוס פרטי נפרד, בנוסף למטוס של המשלחת. משרד רה״מ טען כי המהלך דווקא יפחית את העלויות, אך יום לאחר לאחר הפרסומים בתקשורת התחרט וביטל את המטוס הנפרד. העיסוק במהלכים מנקרי עיניים כשלאנשים אין כסף לשכר דירה מעמיק את התחושה של ניתוק בין המנהיגות לאזרחים.
- רה״מ לוקח קרדיט על הצלחות ומתנער מאחריות לכשלונות.
להצלחה אבא אחד ולכישלון רבבות. אחרי הסגר הראשון ניתן היה לחשוב שראש הממשלה נתניהו "שיטח את העקומה" במו ידיו. הוא התגאה בהצלחתו לעצור את הגל הראשון ובכך שלא נכנע לביקורות וסגר את השמיים במהירות לכניסת תיירים מהעולם. עם זאת כשהגיע הגל השני והנתונים זינקו למעלה (לאחר כניעה ללחצים פוליטיים שהובילה ליציאה חפוזה מהסגר הראשון) – נתניהו ואנשיו זרקו אחריות על כל מי שרק אפשר: היועמ"ש, אביחי מנדלבליט שמנע כביכול מהממשלה להפעיל תקנות לשעת חירום למרות שהכנסת מתפקדת; יו"ר ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון ששאלה יותר מדי שאלות; בג"ץ שחייב את הממשלה בחקיקה של חוק איכוני השב"כ; ח"כים מהאופוזיציה שמיסמסו את ההחלטות שהגיעו לכנסת ; ציבור המפגינים שהפיצו את המחלה. בשלב מסויים, סגן שר הבריאות, יואב קיש, האשים את ילדי בית הספר על כך שלא נשמעו להנחיות. חוסר יכולת של מנהיגות לקחת אחריות מביאה לפגיעה באמון בממשלה ולעומד בראשה.
- שאננות בעקבות הצלחת הסגר הראשון הובילה להיערכות לקויה לגל שני
בעקבות ההצלחה בהתמודדות עם הגל הראשון הממשלה נכנסה לשאננות, ולכן ההיערכות לגל השני היתה חסרה, למרות שהוא היה צפוי. רה"מ התפאר בניצחונו על הנגיף, הוא סיפר לאזרחים על כך ששאר העולם רוצה ללמוד ממה שנעשה בישראל. המתח בציבור ירד, ולכן כשהגיע הגל השני להתפרצות, היה קשה להחזיר את השליטה ולגייס את הציבור למאבק.
- שימוש במידע לא אמין ושקרי לצרכים פוליטיים (ודווקא כשיש הצלחה)
בסוף מרץ התגאה משרד ראש הממשלה במחקר של חברה בשם Deep Knowledge Group וטען כי "ישראל דורגה במקום הראשון במדד המדינות הבטוחות ביותר מפני התפשטות נגיף הקורונה". מכון המחקר התגלה מהר מאוד כקרן הון סיכון מהמזרח הרחוק. באפריל פרסם חשבון הטוויטר הרשמי של ראש הממשלה כתבה בנושא שהופיעה בפורבס, אך התברר כי מדובר בתוכן שיווקי של אחת מעובדות החברה שפרסמה את המחקר של עצמה. וממש לאחרונה נתניהו פרסם בעמוד הפייסבוק שלו צילום של כותרת מה״גארדיאן״ הבריטי שלטענתו מוכיחה ש״בריטניה צריכה ללמוד מישראל איך ליישם סגר אפקטיבי״, אבל הכתבה עצמה מצביעה על שורה של נזקים להם גורם הסגר ומציינת שלצד התועלת שמביא המהלך הקיצוני של הממשלה יש גם סכנות וכשלים ותוהה האם המהלך אפקטיבי.
- במקום במשבר – נבחרי הציבור עוסקים בתנאי ההעסקה של עצמם
בזמן שמאות אלפים איבדו את פרנסתם ובתי החולים התמלאו, חלק מנבחרי הציבור שלנו התעסקו בנושאים שנוגעים אך ורק לטובתם האישית. כך למשל בחודש יוני התכנסה ועדת הכספים כדי לדון בהטבות מס לראש הממשלה נתניהו בסך של כמיליון ש"ח. בפברואר העלה יו"ר ועדת הכנסת, איתן גינזבורג, הצעת חוק שמבקשת לשנות את הרכב הוועדה הציבורית שעוסקת בשכר הח"כים.
- שבירת הממלכתיות לטובת חיזוק "הבייס הפוליטי"
בכל פעם שראש הממשלה מכנס מסיבת עיתונאים בנושא המאבק בקורונה התקשורת עוברת לדום וזמן שידור יקר מופקע לטובתו ללא פילטרים. אבל פעמים רבות נתניהו מנצל את ההצהרות הללו לתקשורת כדי לעסוק בהצלחות שלו, בסגירת חשבונות פוליטיים, במתקפות על האופוזיציה והתקשורת בהסכמי הנורמליזציה והשלום. זה אולי מחזק את מעמדו בקרב מחנה התומכים שלו, אבל המחנה השני הפסיק להקשיב לחלוטין. שבירת הסולידריות החברתית, והחוסן הלאומי משפיעים על היכולת שלנו להתגייס כחברה למאבק בקורונה.
- נתניהו מתייג את המפגינים נגדו כמי שמפיצים מחלות
נתניהו תייג את המפגינים נגדו כאנרכיסטים מפיצי מחלות. בכך הוא הוסיף עוד שמן למדורת השנאה ולאווירת הפלגנות בחברה הישראלית. שבירת הסולידריות מחלישה את החוסן הלאומי ופוגעת באמון הציבור כולו ובכך מפריעה למאבק בהתפשטות המגפה.
- שיסוי המפגינים נגד נתניהו והמתפללים בבתי הכנסת אלו באלו
בכל פעם שהוטלו מגבלות על התכנסות במקומות סגורים ובכללם מתקני דת – הועלתה מיד ההשוואה להפגנות שמתקיימות באוויר הפתוח. אלו מאשימים את אלו בהפצת המחלה, נתניהו מנצח על התזמורת, ומתפזרות האשמות שאינן מבוססות על נתונים. הרי מצד אחד למשרד הבריאות אין נתונים על הדבקות בהפגנות (או בשטחים פתוחים אחרים כמו ים). מצד שני לא הוצגו פתרונות למתפללים, למרות שניתן היה להקים מתחמים מאובזרים באוויר הפתוח. וכך כולם יוצאים קירחים מכאן ומכאן חוץ מנתניהו ואנשיו.
- ראש הממשלה מכהן תחת כתב אישום, כשהוא מתכונן לפתיחת משפטו
אי אפשר שלא לדבר על הפיל שבחדר. בין אם כבר החלטתם שנתניהו אשם אפילו לפני המשפט, ובין אם אתן חושבות שמדובר בתיקים תפורים. העובדה שנתניהו ממשיך לכהן בתפקיד רה״מ תחת כתבי אישום, ועוד באשמת שוחד, חריגה ומעלה כמה בעיות. כך לדוגמא, עניין (לא באמת) פעוט כמו הצורך לפנות זמן בלו״ז שלו לטובת טיפול בהכנות למשפט ובהמשך הוא גם יבלה ימים בבית משפט – במקום לעסוק בתפקידו החשוב. וכמובן השאלה התמידית שתרחף מעל ראשו בסיטואציה הזאת – האם מתקבלות החלטות על בסיס האינטרס הלאומי או האינטרס האישי ואינטרס ההישרדות הפוליטית מחוץ לכלא. ונתניהו עצמו ניסח את זה ב-2008 בצורה מדויקת. הוא, כמובן, דיבר על אולמרט. על עצמו הוא מחיל סטנדרטים אחרים.
- רה״מ נתניהו והחלופי גנץ מבטיחים שוב ושוב שבקרוב ימצא חיסון. ואין חיסון
עוד בפברואר יצר נתניהו מצג כאילו יהיה פה חיסון "כל רגע". במהלך החודשים הודיעו רה"מ נתניהו וגם החליפי, גנץ, על שהורו למצוא חיסון, להתחיל בניסויים, ולהקים מפעל לחיסונים. נתניהו המשיך לנטוע בלב הציבור את התחושה כי ימצא חיסון בקרוב. ובכן, זה לא עובד ככה. חוקרים ברחבי העולם, מנסים למצוא חיון לקורונה, וזה לא קורה ביום אחד, וגם לא בחצי שנה, כמו שכולנו כבר מבינים. הצבת יעדים לא ריאלים למציאת חיסון מפחיתה את האמון בכל מילה נוספת שיוצאת למנהיגים מהפה.
- נתניהו מבטיח לקטוע את שרשראות ההדבקה
ב-28 ביוני התפרסם בתקשורת כי רה"מ הנחה לצמצם את זמן הליך החקירה האפידמיולוגית מרגע איתור החולה ועד שכל המגעים שלו נכנסו לבידוד ל-48 שעות. הוא הורה גם לקצר את הזמן מרגע פנייה לבצע בדיקה עד לקבלת תוצאות ל-12 שעות. זה כמובן מעולם לא קרה, גם כשהיו ״רק״ מאות חולים ביום. פיזור של הצהרות ללא היתכנות אמיתית מפחית את אמון הציבור בממשלה.
- מגזר העצמאים מתנהל בתוך אי ודאות וחוסר יציבות
העצמאים ממשיכים להיאבק על הישרדותם וחיים בתוך אי ודאות קבוע במהלך המשבר מבלי לדעת, איך ועל מה יפוצוץ. מבלי לבחון כל החלטה אם הייתה טובה או גרועה אפשר לומר שגם שהן התקבלו לקח זמן ליישם אותן – ממשלת ישראל יצאה בהכרזה אך לקח חודשים לבצע. לדוגמא, קרן הלוואות לעסקים שוויכוח על גובה הערבות הממשלתית דחה את הקמתה בחודשיים.
- הנחיות לא אחידות לשמירת ריחוק חברתי לבעלי עסקים ולציבור הרחב
למשל, בשלב הראשון עם תום הסגר השני הוחלט להקל את ההנחיות ולאפשר התקהלויות של עד עשרה אנשים במקום סגור, ועד עשרים אנשים באוויר הפתוח. עם זאת, ההנחיות לא תקפות לבתי עסק, כך שמותר לקבוצת חברים לטייל בטבע או לעשות ספורט בפארק – אך אסור למדריכת טיולים או מדריכת כושר להדריך אותם בתמורה לכסף, וכן גם לחנות עם פחות מעשרה עובדים אסור להיפתח. ההבדל בהנחיות נראה חסר הגיון ופוגע בבעלי העסקים, שלא יכולים להתפרנס.
- למרות ההסכם הקואליציוני: קבינט הפיוס לא כונס מעולם
הקרעים בחברה הישראלית מתרחבים. בהסכם בין כחול לבן ולליכוד הוחלט להקים קבינט פיוס "שיפעל לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית" – זה לא קרה. אם המפלגות לא האמינו שהקבינט יועיל – הן לא היו צריכות בכלל להחליט להקים אותו. אבל אם כבר הוחלט על הקמתו, אז למה לא לתת אפילו צ׳אנס?
- הנחיות למנהלי בתי הספר ברחבי הארץ יצאו באיחור ממשרד החינוך
פעמים רבות מנהלי בתי הספר שאחראים על שלומם וחינוכם של התלמידים קיבלו הנחיות על פתיחה, סגירה, קפסולות ועוד מהתקשורת או מההורים. פעמים רבות הם נאלצו להיערך לשינויים באפס זמן.
- פערים בין ההנחיות של משרד הבריאות למשרד החינוך
כך לדוגמה בשלב מסויים נסגרו בתי ספר אם התגלה בהם חולה מאומת אחד, בזמן שעל פי הניחיות משרד הבריאות נדרשו לפחות שלושה מאומתים.
- פערים בין הנחיות הרשות להנחיות משרד הבריאות
למרות שמשרד החינוך אסר על כך, היו רשויות מקומיות שאפשרו את העברת הלימודים למרחבים פתוחים בחוץ.
- משרד החינוך נתן אוטונומיה רחבה למנהלים בשטח אך ללא גיבוי
מנהלי בתי הספר נאלצו למלא את הוואקום הניהולי שנוצר במשרד החינוך עם פרוץ המשבר. הכאוס הוביל ליוזמות מקומיות, רבות מהן מבורכות. אבל ללא גיבוי של המשרד, ללא גורם מתאם – נותרו פערים בתפקוד בין בתי הספר.
- שר החינוך יואב גלנט סירב להתייצב בפני ועדת החינוך
כמה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים, שר החינוך גלנט החרים ישיבה של ועדת החינוך של הכנסת בנושא היערכות לפתיחת שנת הלימודים, והורה גם לאנשי משרדו לא להתייצב. ההחלטה להחרים את הישיבה התקבלה לאחר שיו״ר הוועדה סרב להיענות לדרישת השר ולדחות את הישיבה. גלנט סרב להתייצב ולענות לשאלות נבחרי הציבור ולתת דין וחשבון.
- משטרת ישראל סירבה להתייצב לדיון בוועדת הפנים והוועדה לביקורת המדינה
בעקבות העלייה בדיווחים על אלימות משטרתית על רקע אכיפת מגבלות הקורונה הלא תמיד יישימות – התקיים לאחר סוכות דיון בכנסת אליו הוזמנו בכירי משטרת ישראל. הדיון היה אמור לעסוק במדיניות המשטרה, בטיפול במפגינים ומפירי הנחיות. אולם בכירי המשטרה סירבו להתייצב בכנסת. בכך נמנע מנבחרי הציבור לבצע את עבודת הפיקוח שלהם, לייצג את הציבור בפני המשטרה, לתווך ואולי אפילו לדרוש את תיקון הנחיות האכיפה לטובת הציבור.
- מינוי פרויקטור קורונה והכשלתו על ידי גורמים בקואליציה
אחרי חיפושים ארוכים מונה פרופ׳ רוני גמזו לתפקיד פרוייקטור הקורונה. אך הוא מונה ללא סמכויות ברורות, ועד היום לא ברור מה תפקידו הרשמי – מה שהוא כבר מתכון לכישלון. אף שהפרויקטור מונה כדי לנהל את ההתמודדות עם המשבר באופן מקצועי, הממשלה לא תמיד מקשיבה להמלצותיו וחברי קואליציה אף פרסמו הודעות שקראו להחליפו במועמד אחר.
- דו״ח ועדת הקורונה: הממשלה מקבלת החלטות ללא מידע אמין, מקיף ורלבנטי
דו״ח שפרסמה ועדת הקרונה בראשות ח״כ עופר שלח בחודש מאי מצא כי במהלך החודשיים הראשונים של המגפה לא אספה הממשלה מידע אמין שיעזור לה בתהליך קבלת ההחלטות וההסברה לציבור. ״תרחיש הייחוס לקבלת ההחלטות שעובד במכון גרטנר התבסס על הנחות מתמטיות בלבד לשיעור הדבקה, לא עובדו נתונים מהעולם ולא חושבו הנחות לגבי השפעת הצעדים. התוצאה הייתה תרחיש ייחוס לא רלבנטי, בפועל, גורמים שונים עיצבו "אסטרטגיית יציאה" ללא בסיס עובדתי משותף של ממש. הבלבול הזה הוקרן גם לציבור והגביר את אי-האמון בהחלטות״, כך נכתב בדו״ח.
- הפרוטוקולים החסויים: חוסר שקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות
הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בנוגע לקורונה חסויים לציבור, וישארו חסויים למשך שלושים שנה. שקיפות ושיתוף ציבור בתהליכי קבלת ההחלטות היו יכולים להגביר מאוד את האמון בשלטון ולהגדיל את שיתוף הפעולה הציבורי עם ההנחיות. אבל הממשלה בחרה להטיל חיסיון ולהותיר את הציבור תלוי בהדלפות ובהודעות יחסי ציבור של פוליטיקאים.
- קבלת החלטות שאינן מגובות בנתונים ואינן מתיישבות גם עם ההגיון הבריא
ביולי ביקשה הממשלה לסגור את בריכות השחיה אף שהנתונים לא הצביעו על סכנת הדבקה מוגברת בהן. ההחלטה בוטלה לבסוף בעקבות התנגדות של ועדת הקורונה של הכנסת, בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון. דוגמאות נוספות הן ההחלטות על סגירת חופי הים, המגבלות השונות שהוטלו על פעילות ספורטיבית ועוד. וגם אם אין נתונים מספקים וההחלטות מתקבלות על בסיס ההגיון הבריא – צריך לתווך זאת לציבור.
- איומים במקום הסברים והנגשת מידע
במקום להנגיש מידע, במקום לפנות לציבור ולנסות לגייס אותו, במקום להבטיח סיוע למי שישתפו פעולה – הממשלה נקטה בטקטיקה של איומים על הציבור. במקום לטרוח להציג עובדות, נתונים ומשמעויות היא איימה על הציבור בסגר ללא הרף. והציבור הפסיק, בחלקו הגדול, להקשיב.
5 תגובות
מעניין אם התגובה שלי עם האתר של בלומברג תוצג כאן. תהיתי למה לכתוב כל כך הרבה כדי להוכיח את ההיפך מהמציאות … אני מעריך שלא תהיה חשיפה כאן של הדוח שפשוט מוציא את האוויר מהבלון שניסיתם בעמל רב לנפח על ידי חצאי אמיתות והסתכלות מכוונת ומגמתית של המציאות הישראלית. ברור לכם שאני תומך נתניהו, ואתם תומכי לפיד או ליברמן או סער או בנט או כולם ביחד כי הרי לכולם אותו מסר שמהדהד כאן אני מבין ? הנה האתר כאן עוד פעם, מחקר על ידי אנשים רציניים ובעיקר הגיוניים. https://www.bloomberg.com/graphics/covid-resilience-ranking/
למה לא סגרו את נתב"ג. וישראלים חוזרים ישר למלונית. ולמה לא מחמירים את העונשים על חרדים וערבים..להכניס צכא לבני ברק וירושלים ולא צריך לפחד מקנייבסקי .. ולמה להכניס לארץ 17000 אברכים מארץ מוכת קורונה ? התשובה פשוטה ביבי יודע שבזכות דרעי וליצמן הוא עדיין ראש ממשלה
מתיחה של דוגמאות לכישלון ניתן היה לצמצם בקלות למספר בולט יותר כמו 50.
"שקוף" מונה את הכישלונות של הממשלה בניהול משבר הקורונה, כולם חמורים ומקוממים ומחייבים ועדת חקירה.
לצערי, היא אינו מדבר על הכישרון החמור מכולם: השתלטות קונספציה מוטעית, של ניסיון "לעצור את המגפה" ו- "לקטוע שרשראות הדבקה", ללא ביסוס מדעי, וכנגד העדויות ההולכות ומצטברות, וגרימת נזק בממדים היסטוריים – בחיי אדם, בבריאות, בתחלואה נפשית, בחברה הישראלית ובדמוקרטיה, וזאת, מעבר לפגיעה כלכלית ארוכת שנים.
כתבה חשובה!
אבל, אני לא מסכים עובדתית עם 29. היא גם שונה מהותית משאר הטענות – בעוד רוב הטענות עוסקות באירועים נקודתיים, 29 עוסק בתהליך ארוך שנים, עם מונחים מעורפלים (מה זה תת תקצוב? ביחס למה? איך מודדים אותו?)
אנא היזהרו מטענות ללא גיבוי
בדיעבד, אני חושש גם משאר הטענות שקשה לבדוק עובדתית. כתבתם ש"רבים לא ממלאים את ההנחיות". זו טענה בעייתית. מה זה רבים?
בתור תומך קבוע כבר שנים, מבקש – שימו לב לטענות שניתן לבסס ולכאלה שלא, ובין אלו שניתן, השתדלו לא לטעות
מקור:
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=2209081152547705&id=266806780108495