הממשלה יכולה לקצר לכם את תקופת הבידוד אך גוררת רגליים

דיון בוועדת החוץ והביטחון חושף כי אפשר לקצר את תקופת הבידוד, אבל מריחת זמן של הממשלה פוגעת בנו. וגם: רוב המערערים על איכון השב"כ שוחררו. חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "יותר נזק מתועלת"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הסבירות שהמבודד ידביק ביום ה-12 לאחר בדיקה, דומה לסבירות שידביק ביום ה-14", כך, רק לאחר 40 דקות דיון שהתקיים השבוע בוועדת החוץ והביטחון בכנסת, ובעקבות לחץ מתמשך של יו"ר הוועדה צביקה האוזר וח"כ איילת שקד, הודה ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ (צוות טיפול במגיפות) במשרד הבריאות, כי אפשר לשחרר את מי שנגזר עליו בידוד לאחר 12 יום, ולא לאחר 14 יום כנדרש כיום.

גם יומיים בלבד הם קיצור משמעותי כשמדובר בבידוד, שהוא למעשה מעצר בית, לעיתים בחדר קטן, תוך גרימת סבל למשפחת המבודד ואובדן פרנסה. במקרה שההודעה על המגע המאומת מגיעה בהפרש גדול מרגע המגע בפועל, קיצור של יומיים יכול אפילו לייתר את הבידוד כולו. אם ישנה הצדקה רפואית לקיצור, ע"י עריכת בדיקה ביום השמיני או התשיעי, מדוע הוא אינו מתבצע? הסיבה, כפי שהתברר בדיון, היא בעיקר סרבול ומריחה ממשלתית.

"השר ביקש כי עד ל-9 בחודש תוגש לו חוות דעת לגבי היכולת לספק בדיקות לכלל המבודדים ביום השמיני או התשיעי, והמשרד ממתין להתייחסות משרד הבריאות בנושא", אמרה מיכל כצנלסון, בהתייחסה לשאלה אם הממשלה והשר הממונה, אלי כהן נדרשו לסוגיה. אבל לשאלה מדוע דרושים תשעה ימים לקבל תשובה – לא ידעה לענות (אגב, כצנלסון היא בכלל לא עובדת משרד הבריאות אלא ראש אגף מדיניות במשרד המודיעין, שמרכז את עבודת צוות השרים בנושא איכוני שב"כ).

נציין שמספר הבדיקות הנדרש לצמצום ימי הבידוד קל למדי להערכה – משרד הבריאות יודע כמה אנשים נשלחים מדי יום לבידוד. מתוכם יש להוריד את מספר החולים המאומתים הממוצע מסך המבודדים וכך נגיע למספר שמשקף את מספר הבדיקות המקסימלי. המספר האמיתי יהיה כנראה נמוך יותר, מאחר וכנראה שלא כולם יממשו זכות זאת. 

עוד בדיון, האוזר שאל מדוע שוויץ ואוסטריה קיצרו את תקופה הבידוד ומה אפשר ללמוד מהם. התשובה שהוא קיבל מנציג משרד הבריאות היא כי "המחלקה הבינלאומית של משרד הבריאות פנתה בשאלות למדינות הללו, אך טרם קיבלה תשובות". לא הצלחנו ליצור איתם קשר, אמר הנציג, ד"ר לב. אמירה תמוהה מאחר ואם יכול היה מנכ"ל משרד הבריאות לטוס לדובאי – מדינה שרק עתה כוננו איתה יחסים דיפלומטים ולהיפגש עם מקבילו בנסיכות, הוא יכול להשיג את מספר הטלפון של שר הבריאות האוסטרי. 

"832 אלף איש הוכנסו לבידוד. יציאה מהבידוד ביום ה-12 לאחר בדיקה, פירושה חיסכון של מעל מיליון ושש מאות אלף ימי עבודה מבחינת המשק, וימים בהם לא נשלל חופש התנועה של אדם מבחינת זכויות הפרט והחברה", אמר האוזר. "זה חיסכון משוער של כ-150 מיליון שקל בחודש וכ-2 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי. אל מול זה, בהינתן כי נכנסים לבידוד כ-100 אלף אזרחים בשבוע, יידרשו 12 אלף בדיקות ביום למי שנמצא בבידוד בכדי לקצר את זמן הבידוד – אני בטוח שאם משרד האוצר ייתן דעתו לעלויות אלה מול אלה, גם הם ישתכנעו בהצדקה הכלכלית לכך".

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צבי האוזר, בדיון בוועדה. צילום: מוריה ברקוביץ, דוברות הכנסת

כזכור, חוק הסמכת השב"כ אושר בוועדה ובמליאת הכנסת בסוף חודש יולי, על מנת לסייע בצמצום התפשטות נגיף הקורונה ובמקביל לקדם את השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים. על פי החוק, בכל פעם רשאית הממשלה להכריז על הסמכת שב"כ לתקופה של עד 21 יום, אך הדבר נתון לאישור סופי של ועדת החוץ והביטחון.

הוועדה, כדי להביע את מורת רוחה מהתשובות הלא מספקות שקיבלה בקשר לסוגיית קיצור תקופת הבידוד, האריכה את ההסכמה רק עד ה-16.9 ולא עד ה-21 לחודש כפי שביקשה הממשלה. בזמן הזה על הממשלה יהיה לבחון את הגדלת מערך הבדיקות וקיצור תקופת הבידוד. 

ומה באשר להתקדמות במציאת פתרונות אזרחיים לקטיעת שרשרת ההדבקה, פתרונות אלטרנטיביים לשימוש בשב"כ? 

גם כשהגיעו בוועדה לדיון על אפליקציית המגן לא ניתן היה למצוא בשורות. במשרד סיפרו כי קיצרו את הליך ההרשמה לאפליקציה, אך שלל בעיות אחרות טרם נפתרו. משרד הבריאות השיק את האפליקציה לפני חודש, נתקל בקשיים והוריד את הקמפיין לאחר שבוע. מזה שלושה שבועות הקמפיין נתון בהקפאה עמוקה ורק בשבוע הבא יושק מחדש.

"הפסקנו את הקמפיין לאחר שראינו שהורידו אותו 100 אלף והסירו אותו 50 אלף. אם לא יצליחו לשפר בשבוע הקרוב עוד קצת את האפליקציה אנחנו נצא לניסיון נוסף, רק בדיגיטל, אם זה לא עובד אז נעצור שוב", סיפקה עינת שומרון, סמנכ"לית הסברה ויחסים בינ"ל במשרד הבריאות, הסבר קודר למדי.

"ברור שהאשליה שהשב"כ לבדו ימנע סגר התפוגגה כליל", אמר גיל גן-מור מהאגודה לזכוית האזרח. "החלופה האמיתית היא החקירות האנושיות והוועדה לא משקיעה זמן בשאלה מדוע אנחנו לא משפרים את היעד לשיפור החקירות האנושיות. לא באמצעות טלפונים אישיים וחקירות על נייר אלא באופן דיגיטלי יזום". 

"בדיוני הצוות של הצט"ם (צוות טיפול במגיפות) יש כאלו שמתנגדים לאיכוני השב"כ ועד עכשיו קולם לא הגיע אליכם", אמר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "למה שמקבלי ההחלטות לא ישמעו את חוות הדעת המקצועית? למה שלא נראה את הדיון ושההחלטה תתקבל בשקיפות מלאה? הכלי הזה גורם הרבה יותר נזק מאשר תועלת", סיכם.

832 אלף אנשים נשלחו לבידוד תוך חודשיים. שני שליש מהמערערים על האיכון שוחררו

מניתוח הנתונים שהכינה ועדת החו"ב ניתן ללמוד שהמדינה אכן ממשיכה לשפר את המערך האפידמיולוגי ויותר חולים מזוהים על ידי חקירה אפידמיולוגית, לעומת כלי השב"כ. כך אם באמצע יולי אותרו רק כ-27 אחוז מהחולים על ידי חקירה אפידימולוגית לבדה, כיום אנו עומדים על יותר מ-50 אחוזים.

מבחינת אפקטיביות הכלי נראה ש-5.2% מהמבודדים שמאותרים על ידי השב"כ בלבד מזוהים לבסוף כחולים. 

עם זאת בתמונה הכללית נראה שמרחב הטעות של השב"כ הוא רחב. 63% מההשגות שהוגשו על מגע עם חולה אושרו. כלל ההשגות עומד על 204 אלף.

שתפו את הכתבה
3 תגובות
  1. שירלי
    שירלי אומר:

    דרושים לעבודה מהבית בהזנת תוכן העתק הדבק ללא ניסיון, העבודה מאוד קלה, המטרה שלכם זה לפרסם מודעות דרושים באתרי דרושים שניתן לכם ממש עבודת העתק הדבק, העבודה מתאימה לכולם, והיא בשעות הפנאי, לפניות שלחו לי הודעה בוואצפ 055-2814382 ניצן

    הגב
  2. לירן
    לירן אומר:

    כתבה טובה וחשובה בהנגשת אינפורמציה והנגשת המשמעות של האינפורמציה.

    עם זאת, בתור מו"ל של שקוף, ואדם ש*מאוד* מתנגד לאיכוני השב"כ, מאוד צרמה לי ה"מניפולציה הקוגניטיבית" בהצגת הנתונים על איכוני השב"כ. יש מקום לשיפור שיקוף המשמעות של התוכן בלי "מניפולציות קוגניטיביות" בהצגת התוכן. קפיצה בין ערכים אבסולוטיים לערכים אחוזיים באופן בלתי עקבי כדי לבחור את הערך שמשקף את ה"מסר" שהכתב רוצה להעביר הוא נוהג פסול, מצטער. אני לחלוטין מצפה למניפולציות הקוגניטיביות האלה בעיתונות הממסדית, וגם למניפולציות גרועות בהרבה, אבל אין לכך מקום בגוף כמו שקוף, לדעתי. בטח כאשר אפשר להעביר את אותה המשמעות של האינפורמציה גם בלי קיצורי דרך. אולי יותר מאתגר לכתב להצליח לכתוב כתיבה קולעת ו-engaging שתשקף את המשמעות האמיתית של הנתונים בלי קיצורי דרך קוגניטיביים, אך בעיני זה אתגר שמאוד חשוב להתאמץ ולהצליח לעמוד בו.

    להלן הציטוטים אליהם אני מתייחס בביקורת שלי:
    "832 אלף אנשים נשלחו לבידוד תוך חודשיים. שני שליש מהמערערים על האיכון שוחררו". – אמירה חסרת ערך בלי התייחסות לכמות המערערים האבסולוטית.
    "מבחינת אפקטיביות הכלי נראה ש-5.2% מהמבודדים שמאותרים על ידי השב"כ בלבד מזוהים לבסוף כחולים."
    – מה משמעות 5.2% מהמבודדים? מה מצדיק את המילה "בלבד"?

    הגב
    • לירן
      לירן אומר:

      אני קורא שוב את תגובתי ורואה שהנימה יצאה חמורה *מדי*. בסך הכל, ברוב המוחלט של הכתבה נעשתה עבודה טובה בהנגשת אינפורמציה והמשמעות שלה – תפקיד חשוב מאין כמותו של גוף תקשורת, שמבוצע בימינו באופן מחפיר על ידי כל גוף תקשורת ממסדי. יחסית לסטנדרט הקיים בגופי תקשורת אחרים, כתבה זו מהווה שיפור בכמה וכמה סדרי גודל. הייתי נותן לכתבה הזו ציון של בערך 7/10 כאשר הסטנדרט הנוכחי בתקשורת הוא אולי 3/10.
      כמו"ל, זה משמח אותי מאוד וכל הכבוד על כך 🙂 הנגשת אינפורמציה והמשמעות שלה באופן שקוף הן חלק משמעותי מאוד מהצעת הערך של "שקוף" כגוף תקשורת, לתפיסתי. בדיוק מהסיבה הזו, יש מקום לצפות מאיתנו להשתפר אפילו יותר 🙂

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *