שלב אחרי שלב: המסע של נתניהו לקבלת תרומות מבעלי הון להגנה משפטית

כדי לקבל תרומות לניהול הגנתו המשפטית צריך רה״מ לקבל אישור מוועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה החלטות הוועדה אמורות להיות עצמאיות וסופיות, אולם נתניהו מנסה לשנותן שוב ושוב סיפור ב-25 צעדים 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

כבר שנתיים שאנחנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים של ראש הממשלה לקבל אישור חריג למימון הגנתו המשפטית בשלושת תיקי האלפים שמנהלת המדינה נגדו. נתניהו מבקש לקבל מימון של עשרה מיליון שקלים ממקורבים בעלי הון. ועדת ההיתרים כבר סרבה לבקשותיו פעם אחר פעם. אולם, למרות שההחלטות שהיא מקבלת אמורות להיות סופיות, נתניהו ממשיך לנסות ללחוץ עליה לאשר את בקשותיו בדרכים שונות. 

מבקש לקבל תרומות לניהול המשפט שלו. ראש הממשלה נתניהו (יונתן זינדל / פלאש 90)

מחר (ראשון) אמור נתניהו לעמוד בדרישת הוועדה להחזיר 30 אלף דולר שקיבל כתרומה מבן דודו נתן מיליקובסקי. האם יעשה זאת או שימצא שוב דרך לערער על החלטת הוועדה? את התשובה לשאלה הזאת נגלה ממש בקרוב. אבל בינתיים כדי שתוכלו לעקוב אחר המשך ההתפתחויות הכנו עבורכם את סיפור מערכת היחסים המורכבת בין נתניהו לוועדה, שלב אחרי שלב בסדר כרונולוגי.

האם ההחלטות של ועדת ההיתרים הן סופיות?

ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה הוקמה בהחלטת ממשלה בשנת 1977, במטרה למנוע ניגוד עניינים של שרים בממשלה. הוועדה רשאית לאפשר חריגה מכללי ניגוד עניינים של חברי ממשלה, כאשר מדובר במקרה חריג המצדיק זאת. שר, סגן שר או ראש ממשלה המעוניינים לבצע פעולה שעלולה לחרוג מהכללים – חייבים לפנות לוועדה ולקבל את אישורה. מבקר המדינה ממנה את הוועדה. הוועדה חייבת להיוועץ בו אך היא אינה כפופה לו. החלטותיה עצמאיות וסופיות, אלא אם כן לדעתה השתנו הנסיבות.

עוד ב״שקוף״:

כמו כל חבר ממשלה, גם ראש הממשלה מחוייב לקבל מהוועדה היתר לקבלת תרומות מבעלי הון, שכן ללא אישורה הדבר אסור בחוק. אולם, ראש הממשלה טען תחילה שלוועדה אין סמכות לדון בנושא. הוועדה לא קיבלה את עמדתו, ולכן הגיש בקשה לקבל מימון מבעלי הון. הוועדה דחתה את הבקשה לאחר שנתניהו סירב להופיע בפניה. החלטה זו הייתה אמורה להיות סופית. אבל לא אצל נתניהו. הוא החליט לפנות אליה שוב, אולם סרב לענות על בקשות הוועדה להבהרות, ובקשתו נדחתה בשנית. 

ניתן היה להניח שכאן, בנובמבר 2018, אחרי שהוועדה כבר קיימה דיון אחד יותר ממה שהיתה אמורה לקיים – הסאגה תסתיים. אבל נתניהו ממשיך מאז לדרוש אישור חריג למימון הגנתו המשפטית מבעלי הון. והוועדה – במקום לשים לזה סוף, פותחת את הדיון מחדש שוב ושוב. 

צעד אחר צעד: שנתיים של מריחות

18 במרץ 2018
נתניהו פונה לראשונה ליועצת המשפטית של משרדו בבקשה לגייס כסף מבעלי הון למימון הגנתו המשפטית. זו מעבירה את פנייתו ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט.

27 ביוני 2018
היועץ המשפטי לממשלה קובע כי על רה"מ לפנות לוועדת ההיתרים בנושא. באותו זמן מכהן כמבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא. 

מבקר המדינה הקודם השופט יוסף שפירא, והמבקר הנוכחי מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

19 ביולי 2018
עורכי דינו של נתניהו מופיעים בפני הוועדה וטוענים כי אין לה סמכות לדון בנושא המימון המשפטי.

18 באוקטובר 2018
הוועדה קובעת כי יש לה את הסמכות למנוע מראש הממשלה מימון משפטי ומזמינה אותו להופיע בפניה.

24 באוקטובר 2018
נתניהו מערער על סמכות הוועדה ודורש הוכחות לכך שהיא כבר דנה בעבר בסוגיות של מימון משפטי .

6 בנובמבר 2018
הוועדה מוסרת הוכחות. פרקליטי נתניהו מוותרים על הופעה מולה ומסרבים לענות לשאלות בסיסיות (לדוגמה כמה כסף מבקש לקבל ראש הממשלה מבן דודו נתן מיליקובסקי וממקורבו בעל ההון ספנסר פרטרידג')

29 בנובמבר 2018
לאחר היוועצות עם מבקר המדינה, הוועדה דוחה את בקשת נתניהו למימון. על פי הנוהל, לא ניתן לערער על החלטות הוועדה, ולכן כאן היה אמור להסתיים הדיון.

7 בינואר 2019
רה"מ לא מקבל את החלטת הוועדה. הוא מגיש בקשה נוספת לקבל מימון של עד 2 מיליון דולר מנתן מיליקובסקי ומספנסר פרטרידג', בטענה שלא הייתה לו הזדמנות לנמק את טענותיו – והפעם שוטח אותן בכתב.

20 בפברואר 2019
הוועדה מחליטה שוב לדחות את בקשת נתניהו וטוענת כנגד התנהלותו, כולל הסתרת קשרים עסקיים עם אחד התורמים (מיליקובסקי), ניגוד עניינים והעובדה שכבר גייס כסף בסתר – 300 אלף דולר, שתי חליפות וסיגרים (כסף שעליו להחזיר).

6 במרץ 2019
יו"ר הוועדה, השופט ד"ר עוני חבש, מתפטר בטענה שמופעלים עליו לחצים פוליטיים.

בג״ץ נתן לנתניהו עוד הזדמנות לפנות לועדת ההיתרים. השופטת אסתר חיות. (צילום: אורן בן חקון, פלאש 90)

11 במרץ 2019
נתניהו עותר לבג"ץ נגד ועדת ההיתרים בשל דחיית בקשתו.

18 במרץ 2019
פשרה בבג"ץ: נתניהו יקבל הזדמנות נוספת להופיע בפני הוועדה, בתנאי שיפעל בשקיפות וימסור את המסמכים שתבקש (בין היתר הצהרת הון ופירוט קשריו העסקיים).

6 באפריל 2019
בניגוד להתחייבותו בבג״ץ, נתניהו מסרב לחשוף את הונו ודורש להופיע בפני הוועדה ללא תנאים.

24 ביוני 2019
הוועדה קובעת בפעם השלישית שנתניהו לא רשאי לקבל מימון להגנתו המשפטית מאחר שלא עמד בהתחייבות שנתן לבג״ץ למסור פרטים על הונו האישי.

4 יוני 2019
השופט בדימוס יוסף שפירא מסיים את תפקידו כמבקר המדינה, ובמקומו מתמנה מתניהו אנגלמן (המבקר הראשון שאינו שופט בדימוס). 

8 באוגוסט 2019
שלושה חברים נוספים בוועדה מבקשים שלא להמשיך בתפקידם לאחר עימות עם מבקר המדינה החדש אנגלמן. הם טוענים כי המבקר מתערב בעבודתם בניגוד לסמכותו.

12 באוגוסט 2019
המבקר אנגלמן ממנה חברי ועדה חדשים.

קבע כי נתניהו לא יכול לקבל תרומה על סך עשרה מליון שקלים מבעל אינטרס. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. (יונתן זינדל / פלאש 90)

4 בספטמבר 2019
מבקר המדינה אנגלמן מאפשר לנתניהו לקבל הלוואה על סך שני מיליון שקלים מספנסר פרטרידג'. את ההלוואה ביקש נתניהו עוד ביוני והיא אושרה עקרונית על ידי המבקר הקודם יוסף שפירא. האישור ניתן בכפוף להסדר ניגוד עניינים ועדכון הצהרת ההון.

30 בינואר 2020
לאחר פניה מחודשת בטענה שהנסיבות השתנו, חברי הוועדה מסכימים לשמוע מחדש את בקשת המימון של נתניהו .

9 בפברואר 2020
עורכי דינו של נתניהו טוענים שדרוש לו סכום התחלתי של כ-10 מיליון שקלים לליווי משפטי, בנוסף להלוואה שאושרה מפרטרידג'. אחת הטענות – אם אושרה הלוואה אין סיבה שלא תאושר גם תרומה.

25 בפברואר 2020
הוועדה שמינה אנגלמן מחליטה שיש לדון מחדש בבקשתו של נתניהו לקבל תרומה מפרטרידג'.

21 במאי 2020
עורכי דינו של נתניהו מבקשים מהוועדה להבהיר: האם נתניהו באמת נדרש להחזיר את החליפות והכסף שכבר קיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי. הם טוענים שרוב הכסף (270 אלף דולר) שימש לייצוג המשפטי של רעייתו שרה נתניהו. 

29 ביוני 2020
היועץ המשפטי משיב לפניית הוועדה מה-17 במאי שביקשה את חוות דעתו בשאלת ניגוד העניינים בין נתניהו לפרטרידג׳. הוא מסביר כי פרטרידג' ונתניהו מנהלים יחסים של בעל הון ובעל שררה ולא יחסי חברות מקדמת דנא. מאחר שמדובר בסכום חריג (עשרה מיליון שקל), קובע היועמ״ש, לא ניתן לאשר את התרומה שנתניהו מבקש.

2 ביולי 2020
הוועדה מאשרת לנתניהו שלא להשיב 270 אלף דולר שקיבל מבן דודו מיליקובסקי, אך מחייבת אותו להשיב את שווי החליפות שקיבל ו-30 אלף דולר עד ה-2 באוגוסט (מחר). 

26 ביולי 2020
היועץ המשפטי לממשלה משיב לעתירה לבג"ץ כי ההיתר שניתן לנתניהו לשמור 270 אלף שקל שקיבל מבן דודו מעלה קושי משפטי ועשוי להיות מתנה עקיפה לנתניהו.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

שתפו את הכתבה
2 תגובות
  1. פנדה
    פנדה אומר:

    26 ביולי 2020
    היועץ המשפטי לממשלה משיב לעתירה לבג"ץ כי ההיתר שניתן לנתניהו לשמור 270 אלף שקל שקיבל מבן דודו מעלה קושי משפטי ועשוי להיות מתנה עקיפה לנתניהו.

    270 אלף דולר, לא?

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *