כשר אבל יקר: הרבנות מייקרת את מחירי המזון בנתב״ג

פרוטוקול מישיבת מועצת הרבנות הראשית שנחשף כאן לראשונה מגלה: כך הולבנה העסקתם של רבני חברות פרטיות הפועלות בנתב״ג משתתפי הישיבה דאגו שלא לפגוע בשכרם ובמעמדם של הרבנים הם לא דאגו לכיס שלכם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תני פרנק / טור אורח |

ניתן לשער שבחודשים האחרונים, בזמן מגפת הקורונה, לא יצא לכם לאכול בנתב״ג. אבל מתישהו השמיים יפתחו שוב, והנה תזכורת: האוכל בנתב"ג יקר יותר

יש הרבה גורמים שמשפיעים על המחיר לצרכן: עלות השכירות הגבוהה, מחיר מטרה שקובעת רשות שדות התעופה למוצרים מסוימים, ועוד. הנה מרכיב נוסף: הכשרות.

למה המזון כל כך יקר? נתב״ג, שער הכניסה והיציאה מישראל (צילום: ויקימדיה לשימוש חופשי)

גם לאחר שהפיקוח של הרבנות על תחום הכשרות הוסדר, כביכול, עדיין נותר במערך כאוס בירוקרטי. הדוגמה של נתב״ג מאפשרת הצצה לאופן שבו מתנהלת המערכת: תשלומים כפולים, כיבודים לרבנים חשובים, ותשלומים נוספים שגובה מערך הכשרות שאינו מתוקצב על ידי המדינה. כל אלו מייקרים את מחירי המזון שאנחנו משלמים כשאנחנו עוברים בשער הכניסה והיציאה מישראל. 

פרוטוקול מישיבת מועצת הרבנות הראשית שאנו חושפים כאן לראשונה מבהיר כי בעוד חברי המועצה מקפידים בכבודם ומשכורתם של רבנים, ודואגים לפעילות של חברות פרטיות, הם פחות מתעניינים בכיס שלנו, האזרחים והאזרחיות. 

מי קובע מה כשר

לפי חוק איסור הונאה בכשרות, יש בישראל מספ רגורמים המוסמכים לתת תעודת הכשר: רב מקומי ברשות המקומית בה הוא מכהן, רב שמינתה מועצת הרבנות הראשית לישראל – אותו דירקטוריון של הרבנות הראשית, והרב הצבאי הראשי לצה"ל בצבא. 

בעל עסק לממכר או לייצור מזון אינו יכול להציג בכתב את העסק שלו כ״כשר״, אלא אם ניתנה לו תעודת הכשר מאחד הגופים האלו. 

עוד בנושא:

מונופול הכשרות הוא ברובו מקומי, בכל עיר יש ממונה על הכשרות – בדרך כלל זהו רב העיר או ממלא מקומו, המחליטים אם עסק יקבל תעודה או לא. אבל יש מספר מקומות חריגים, כמו נתב"ג, שאינם שייכים לרשות מקומית ועל כן אין רב מקומי שיכול לחתום על תעודת הכשרות.

אז מי משגיח על הכשרות בנתב״ג?

מסתבר שהתשובה לשאלה הזאת לא כל כך פשוטה. עד לפני כשנתיים, היו ממונים על נתב״ג מספר רבנים מטעם גופים פרטיים. על אף שהחוק קובע שתעודת הכשר תינתן על ידי גורם מוסמך – בנתב"ג פעלו רבנים שמקבלים את משכורותיהם מחברת אל-על, מרשות שדות התעופה ומחברת תמ"מ (שמספקת מזון לחברות תעופה). 

דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2017 גילה כי המפקחת על הנושא היא "הרבנות לכשרות ארצית", שהוקמה כדי לפקח על כשרות בכל רשות שאין בה מועצה דתית או רב מקומי.

מהדו"ח עולה כי הרבנות לכשרות ארצית גובה סכומים גבוהים יותר עבור ההשגחה, בין היתר בשל העובדה שאינה מתוקצבת על ידי המדינה. עוד התגלה כי עלויות הכשרות בנתב"ג אינן מוסדרות בהתאם לנהלים ולאגרות הקבועות בחוק – לא ברור מי גובה את תשלומי האגרה הקבועים בחוק ולמה משמשים ״תשלומי ההשגחה״. 

נוסעים סועדים במתחם המזון בנתב״ג. אילוסטרציה. (צילום: Rakoon, ויקימדיה)

הרבנות לכשרות ארצית לא פועלת מכוח הסמכה כלשהי, אין לה תקציב ייעודי והיא מתבססת על גביית תשלומים מהעסקים בלבד. האחריות על תפקודה מסורה למועצה דתית ספציפית, בעבר הייתה זו המועצה הדתית נתניה ולאחר שפורסם דו"ח המבקר האחריות עברה למועצה הדתית אור עקיבא. 

נחזור לנתב"ג. ב-2017 גילה מבקר המדינה שהרבנות לכשרות ארצית מסרה ללא כל הסמכה את האפשרות למתן כשרות בנתב"ג לרבנים שעובדים בגופים פרטיים. 

באילו רבנים מדובר? הרב ניסים אלמליח, הרב של רשות שדות התעופה – שפועל ללא כל חוק שמסמיך אותו לכך; הרב משה נחשוני מראשון לציון שנושא בתפקיד "רב החברה" של חברת תמ"מ הפרטית, שמספקת ארוחות כשרות לטיסות של חברות כמו ישראייר, ארקיע ועוד; והרב יוחנן חיות שתפקידו הוא "רב אל-על". 

מדובר ברבנים חשובים שמאפשרים לחברות האלו ליהנות מאמון הציבור הדתי ובעיקר מאמון הציבור החרדי הגדול, שיכול בזכותם לסמוך על הכשרות בטיסות. אותו ציבור כנראה סומך פחות על מוסד הרבנות. 

דואג לכיסם וכבודם של הרבנים, פחות לכיסו של הציבור. הרב הראשי לישראל דוד לאו. (צילום: ישיבת מרכז הרב, ויקימדיה)

כדאי להזכיר כי המציאות החוקית היא שלרבנות הראשית יש מונופול על הכשרות ועל השימוש של עסקים במילה "כשר" על הטיותיה השונות. 

כשרות כפולה

בתגובה לבקשת חופש המידע שהגשנו ביחד עם התנועה לחופש המידע, הגיע לידינו פרוטוקול של ישיבת מועצת הרבנות הראשית מחודש יוני 2018 אותו אנו חושפים כאן לראשונה. עיון בפרוטוקול מעלה כי סוגיית הכשרות בנתב״ג הגיעה לבסוף לשולחנו של הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו. 

הרב לאו העלה את הנושא לדיון, תוך אמירה ברורה כי יש להסמיך באופן רשמי את הרבנות למתן תעודות כשרות ארציות בנתב"ג, אך לבצע זאת "תוך שילוב הרבנים אלמליח, חיות ונחשוני" שכאמור מייצגים גופים פרטיים. 

במהלך הדיון דאגו הנוכחים להמשך העסקתם ולאי פגיעה בכבודם של הרבנים הנוכחיים. הרב דרעי הדגיש כי פגיעה במעמדו של הרב של אל-על עשויה לפגוע במעמד הכשרות של החברה מול הנוסעים החרדים: ״אבל באל-על זה יותר רגיש. למה? משום שיש המון אדמו״רים, המון ראשי ישיבות שנותנים אמון ברב חיות, ברגע שהכשרות הארצית תיכנס לשם, זה יהיה נזק כבד לאל-על״.

מתוך פרוטוקול סיכום ישיבת מועצת הרבנות הראשית מיום 25.6.18

הרב לאו הדגיש שאותם רבנים "לא נפגעים […] הם ימשיכו במעמד המכובד שלהם, אבל המקום כרגע צריך הסדרה" והסביר שהם בעצם יעשו הכל מלבד לחתום על התעודה. 

הוא הסביר כי: ״השם שלהם יופיע בתעודה, לא פחות ממפקח כשרות […]. אני מבקש שוב להסביר, לא תיפגע אגורה משכרם, לא יפגע מעמדם וכבודם, שמם גם יופיע על התעודה, שמם חשוב לא פחות מכל מפקח כשרות או משגיח של הרשות״.

לסיכום, מועצת הרבנות הראשית קיבלה החלטה: ״מאשרים את הכשרות הארצית שתהיה הסמכות האחראית לכשרות מתחם הנתב״ג. המועצה מציעה שהרבנים המכהנים כיום בפועל, כל אחד בתחומו, לא יפגעו בשכרם, לא במעמדם ולא בכבודם […]״.

מתוך פרוטוקול סיכום ישיבת מועצת הרבנות הראשית מיום 25.6.18

ֿמשמעות הדבר: הלבנה של המצב הקיים בשטח. 

הרבנים שפעלו עד עכשיו שלא כדין, ימשיכו לפעול, לקבל את משכורתם ולשמור על כבודם, רק שהפעם הם יקבלו את המטרייה הפורמלית של ״הרבנות לכשרות ארצית״. כך מתווספים להם עוד ועוד גורמים ועובדים שיש לשלם להם שכר ותשלומים נוספים. 

כל עוד המערכת פועלת באופן הזה – עלויות הכשרות ימשיכו להיות גבוהות, וכך גם מחירי המזון שאנחנו משלמים כשאנחנו מגיעים לנתב״ג.

לשחרר את המונופול

הפרוטוקול הזה מאפשר הצצה לשיטה הקיימת במתן כשרות במקומות נוספים בארץ: גופים פרטיים שיודעים 'לעבוד עם המערכת', בעיקר בד"צים המזוהים עם זרם חרדי כזה או אחר, פועלים תחת הכותרת של השגחת הרבנות. בפועל הם אלו שמנהלים את ההשגחה, או לפחות מעבירים את ההנחיות למשגיח, שהוא בכלל עובד של בעל העסק אך כפוף מקצועית לרבנות המקומית. העלויות של המערך המנופח הזה מגולגלות ישירות על הצרכן.

חשוב להדגיש: אין רע ביצירת פיקוח על גופי כשרות פרטיים תוך יצירת תחרות ביניהם על עבודה מול בעלי העסקים. להיפך, זו הצעה שאנו מקדמים מזה שנים: להפוך את הרבנות לרגולטור בלבד, ולהפריד בין הרגולציה לבין מתן השירות. 

עם זאת, הרגולציה צריכה להיות אפקטיבית, כזו שמאפשרת תחרות אמיתית ושתוריד את העלויות לעסקים, שמתגלגלות לבסוף לצרכן. חשיפת הדיונים במועצת הרבנות הראשית בנושא היא צעד ראשון בדרך להבנת התנהלות המערכת, וליצירת ביקורת ציבורית אפקטיבית בדרך לשחרור המונופול לטובת האזרחים.

הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.

* * *

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

שתפו את הכתבה
6 תגובות
  1. יוסף רוזנר
    יוסף רוזנר אומר:

    אם כל אחד יהיה מוסמך לתת כשרות לא תהיה יותר כשרות בכלל כיון שהמושג כשר יהפוך לפלורליסטי וישתנה בין אדם למשנהו
    נכון שצריך שתהיה תחרות בריאה אבל בנסיבות הקיימות אין אפשרות לזה

    הגב
  2. רוני
    רוני אומר:

    מעניין איך תני פראנק הצליח לחרטט גם לגוף השקוף
    אולי בגלל שהוא נגד הרבנות?

    הרי מר פראנק רוצה כל הזמן הפרטה – בדיוק כמו נתב"ג
    אופס זה עולה יותר
    אז נאשים את הרבנות
    סה"כ הגיוני בדור הפיק ניוז

    הגב
    • אלון
      אלון אומר:

      צודק מאוד. אני אוסיף עוד כמה הערות:
      1. בכל מה שקשור לבד"צים קרה מה שנאמני ונאמנות תורה ועבודה רוצים ורוצות- הרבנות הראשית היא רגולטור שמאשר את גופי הכשרות והם מנהלים את הכשרות בפועל ומתחרים ביניהם על כיסו של בעל העסק. זה לא מספק אותם ואותן כי הם והן רוצים ורוצות שגם גופי כשרות ליברליים יהיו בתמונה, אבל גם אם זה יתאפשר לא בטוח שיהיה להם ביקוש כי הציבור החרדי לא סומך עליהם ולציבור המסורתי זה לא כל כך משנה, כך שמרבית בעלי העסק ימשיכו לצרוך כשרויות ברמה גבוהה יותר.
      2. מכיוון שהרבה עסקים בתחום המזון מעוניינים בעיקר בתעודת הכשרות ופחות בכשרות עצמה, תחרות שתוזיל עלויות לבעל העסק (ולצרכן) היא בהכרח תחרות שתוריד את רמת הכשרות- פחות שעות פיקוח, חומרי גלם בהכשרים נמוכים ועוד.
      3. אחד ההסברים שמועלים בכתבה לשימוש ברבנים פרטיים זה כי אין לרבנות תקציב משל עצמה. הסיבה שלרבנות אין מספיק תקציב היא בין השאר כי ארגונים כמו נאמנות ונאמני תורה ועבודה פועלים מול הפוליטיקאים כדי לקצץ בתקציבי הרבנות גם חוקים שנועדו להסמיך את הרבנות והרבנים המדוברים מסוכלים על ידם. אחר כך הם מתלוננים שהרבנות מעבירה את האחריות לגורמים פרטיים.

  3. מוטי
    מוטי אומר:

    כמה כסף זה עולה ומה ההשפעה על מחירים בשדה. כל כך הרבה מילים בלי להגיד כלום

    הגב
  4. אסף
    אסף אומר:

    כתבה מניפולטיבית ואנטי-דתית.

    מה בכלל כשר בנתב״ג חוץ מארומה?
    מי שקונה בושם בג״ר משלם על כשרות?! לצערינו הרב היו שם הרבה עסקים שהיו פתוחים 24/7 ולכן בטח שלא היתה להם שום כשרות.
    בתור צרכן כשרות אני מעוניין שתהיה כמה שיותר הקפדה על הכשרות ולכן אם יש 2 גופים שבודקים זה לטובתי.
    אולי בעקבות הcov-19 יחזרו בתשובה וכל נתב״ג יהיה פתוח רק בימי חול. אכ״יר.

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *