באישון לילה: הממשלה העבירה תקציב בלי להעביר תקציב

לא רוצים לצאת בבהילות לבחירות אבל חייבים לעמוד בהסכמים הקואליציוניים? ● כדי לאחוז בחבל בשני קצותיו, חברי הכנסת עבדו עד השעות הקטנות של הלילה והעבירו תקציב על בסיס התקציב של 2019 – עם "תוספת" שתכסה את החורים ● המשמעות: הממשלה ה-35 הפכה את עצמה לחסרת משמעות לעוד ארבעה חודשים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין | 

ממשיכים לתפקד בלי לקבל החלטות: בדיון אמש (ראשון) בוועדת הכספים, חברי הכנסת הצליחו להתחמק מהמחלוקת בין הליכוד לכחול לבן והעבירו תקציב מדינה שמתבסס על תקציב 2019. לפי הדיונים הסוערים, שנמשכו עד ארבע לפנות בוקר, נראה כי שני עקרונות עמדו לנגד עיניהם: לאפשר יציאה נוחה לבחירות בדצמבר, ויחד עם זאת להצליח לעמוד בהסכם הקואליציוני של הממשלה הקודמת, שמחייב העברות כספים מתקציב שאינו קיים.

יצחק פינדרוס, ממלא מקום יו"ר ועדת הכספים בדיון על העברת התקציב (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

איך הם עשו את זה? מצד אחד, קבעו העברה של "תוספת" על סך 11 מיליארד שקל, שנועדה לטובת אותם גורמים שהממשלה התחייבה בפניהם שיקבלו תקציב, כמו תנועות הנוער והישיבות התיכוניות. מצד שני, מצד שני, האריכו לעצמם את הדד ליין ב-120 יום נוספים (במקום 100 ימים שהציע חבר הכנסת האוזר) והמשיכו את התקציב של 2019 – לא עד סוף השנה אלא עד ה-23 בדצמבר.

עוד על כיפופי החוקים של הממשלה:

כך, הממשלה מאפשרת לעצמה הזדמנות נוספת להתפרק. ב-23 בדצמבר, רגע לפני סוף השנה, חברי הכנסת יצטרכו שוב לעמוד בפני החלטה: העברת תקציב ל-2020, כלומר תקציב לשבוע, או יציאה לבחירות. כזכור, בנובמבר 2021 מגיעה הרוטציה ותורו של בני גנץ לכהן כראש ממשלה. התקציב-שאינו-תקציב מאפשר לראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, גמישות במועד היציאה לבחירות, תוך אפשרות לכהונה רצופה מבלי לממש את הרוטציה.

המשמעות עבור האזרחים היא שמדינת ישראל תמשיך להתנהל עוד חודשים רבים ללא תקציב וללא מדיניות. הממשלה ה-35 הפכה עצמה לחסרת משמעות, כשתקציבי המשרדים החדשים "מגרדים" כספים מהמשרדים הישנים. והוצאות הקורונה? מתבססות על הלוואות זרות לטווח ארוך, ונמצאות כרגע במה שנקרא "קופסה" – תקציב ייעודי להתמודדות עם המגיפה, שאסור להשתמש בו לצרכים אחרים.

הממשלה ישראל ה-35 ביטלה את עצמה

לפי חוק יסוד "משק המדינה", הממשלה נדרשת להניח על שולחן הכנסת הצעת תקציב עד ל-1 בנובמבר. במידה ולא עולה בידה, התקציב ינוהל על ידי החשב הכללי במשרד האוצר לפי מדיניות של 1/12 (חלוקת תקציב המדינה של השנה הקודמת ל 12 חודשים). 

מתוך הדיון על העברת התקציב. למרות הצעקות, הממשלה שוב כופפה את החוקים (עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

כלומר, הממשלה במצב כזה מוותרת על הכלי המרכזי שיש לה לממש את המדיניות שלה – קביעת סדר עדיפויות על ידי חלוקת כספים מסוימת ולא אחרת. הממשלה ה-35 בחרה להמשיך להישען על תקציב 2019, שבכלל נחקק בתחילת שנת 2018 ונשען על ההסכמות של הממשלה ה-34. 

התנהלות כזו פוגעת באזרחים: ראשית כיוון שהממשלה לא קובעת סדרי עדיפויות (זו התכלית המקורית לקיומה), ושנית כיוון שגידול האוכלוסייה הופך את שימור המצב לקיצוץ בפועל. בנוסף הוצאות שונות שהיו רלוונטיות בשנה אחת לא תקפות בשנה הבאה, כשמנגד יש הוצאות חדשות שאינן מתוקצבות ואותן הייתה הממשלה רוצה לאשר. את כל זה ניסו לפתור חברי הכנסת במה שנראה כחגיגת תפירת טלאי על טלאי לתוך הלילה. 

ואז הגיע מיקי זוהר וביקש לעקוף את הממשלה

הטלאי המרכזי היה "התוספת". כדי להצליח להתמודד עם ההבטחות הקואליציוניות, חברי הכנסת הגו כאמור את פתרון התוספת של 11 מיליארד השקלים. היא נועדה, בין היתר, כצינור החייאה לטובת יעדים כמו הספרייה הלאומית, הישיבות התיכוניות ותנועות הנוער.

אך משרד האוצר לא מיהר להיענות. היועץ המשפטי של המשרד אסי מסינג הסביר כי הסכום הזה ישמש גם לנושאים אחרים, בסדרי עדיפויות אחרים. כך למשל, עמידה בהסכמים בינלאומיים, שמחייבת העברת תקציב, קודמת מבחינתו להסכם הקואליציוני עם מפלגות שונות. 

במהלך כל הדיון התעקש שר האוצר לתת למשרד האוצר את הסמכות המלאה לנהל את התוספת התקציבית שאישרה הוועדה, אותם 11 מיליארד שקל. חברי ועדת הכספים ביקשו מנגנון פיקוח כלשהו שיאפשר להם לשלוט על הכסף. היועץ המשפטי אסי מסינג, הבהיר כי ככל שהממשלה תרצה להעביר את התוספת על סך 11 מיליארד שקל הוא יצטרך לקבל החלטת ממשלה. 

ואז לפתע בחצות, נכנס לחדר יו"ר הקואליציה מיקי זוהר (הליכוד) וביקש לדעת משהו מוזר. זוהר רצה לדעת האם זה אפשרי ששר האוצר לא יביא את אישור התוספת להחלטת ממשלה, אלא ישירות לכנסת. כלומר, הוא ביקש להכין תרחיש שבו הממשלה תהיה משותקת בחודשים הקרובים ושר האוצר יוכל לאשר את התקציב ישירות מול הכנסת מבלי להגיע בכלל להחלטת ממשלה. 

מדוע? כאן מתחילות הפרשנויות. ייתכן שראש הממשלה ושר האוצר מנסים לעקוף את הויכוחים הצפויים עם כחול לבן בישיבות הממשלה ולפנות בנתיב ישיר לוועדת הכספים של הכנסת יהיה יותר נוח. לראיה – בשבועיים האחרונים לא התקיימו כלל ישיבות ממשלה.

מיקי זוהר בדיון על העברת התקציב. ניסה לעקוף את הממשלה (עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

בינתיים, משרד האוצר לא מאפשר את ההעברה של 11 מיליארד שקל בלי החלטת ממשלה. אישור התוספת חייב להיעשות עד ה-7 בספטמבר. כדי להספיק, על הממשלה להתכנס לישיבה ביום ראשון הקרוב, ה-31 באוגוסט ולהעביר את התוספת התקציבית מייד לאישור ועדת הכספים.

תקציב ל-2021? מוטל בספק

רקימת שעטנז התקציב, אינה מבשרת טובות בנוגע לתקציב 2021. על פי החוק, שכפי הנראה ניתן לכופף אותו שוב ושוב, הממשלה צריכה להניח תקציב על שולחן הכנסת עד נובמבר הקרוב. האם זה יקרה? לפי תגובות חברי הכנסת בוועדה, יש סיבה טובה להטיל ספק.

 "אתם מגחיכים כל מה שאנחנו עושים פה", אמר ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו). ממלא מקום יו"ר הוועדה ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), הבהיר לקושניר כי "זה כדי שיהיה לך על מה להתבסס ב-2021". כלומר, פינדרוס אומר את מה שכולם חוששים ממנו – שכנראה לא יהיה גם תקציב לשנת 2021.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):

השיקולים שהובילו אותך לבחור במפלגה זו או אחרת לא באים לידי ביטוי. הממשלה החליטה שלא להחליט, לא קבעה סדר עדיפויות לאומי ולא מימשה את חובתה למשול. בתקופה שבה המדינה מצויה במשבר כלכלי עמוק, הממשלה ויתרה על חובתה לקבל החלטות משמעותיות שישפיעו על כולנו בטווח הקצר והארוך.

בנוסף, חוסר היציבות הפוליטית וכיפוף חוקי התקציב לא נראים טוב בעיניי השווקים וסוכנויות הדירוג, שקובעות באיזו ריבית מדינת ישראל תוכל ללוות כסף. ככל שהסיכון עולה, הדירוג של סוכנויות הדירוג עלול לרדת ולהעלות את גובה הריבית, מה שמגדיל את ההוצאה הממשלתית על חוב שנשלם בשנים הבאות – על חשבון שירותים לאזרח. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

שתפו את הכתבה
0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *