תפקיד ללא הגדרה: ראיון עם ד"ר שילה הטיס רולף על תפקידו של חבר הכנסת

בראיון עם ד"ר שילה הטיס רולף בעקבות הוצאת ספרה החדש על תפקיד חברי הכנסת, דיברנו על היחסים בין הממשלה לכנסת, על בזבוז הזמן בחקיקה הפרטית ואפילו הצלחנו להאיר אור על כמה תכונות חשובות התורמות ליעילות חבר הכנסת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

 "בשנת 1996, כשהשתתפתי בהקמת  את אתר האינטרנט של הכנסת, התכוונתי להכניס לאתר את הגדרת תפקיד חבר הכנסת. שמואל יעקבסון מזכיר הכנסת דאז אמר לי: 'שילה, אי אפשר להכניס את זה מאחר ואין הגדרה לתפקיד חבר הכנסת, לא בתקנון ולא בחוק'". כך מספרת לנו שילה (שהעדיפה להשתמש בשמה הפרטי לאורך הראיון) על הרגע בו הבינה שבעצם לא קיימת הגדרה רשמית לתפקיד חבר הכנסת וכל ח"כ יכול להחליט איך הוא רוצה לבצע את תפקידו ואיך לשרת את הציבור, כל עוד זה נעשה במסגרת החוק.

שילה הטיס רולף. "מספר תפקידי הח"כ הוא כמספר הח"כים" (צילום: תומס המרלינק)

שילה היא האדם המתאים ללמוד ממנו על עבודת הכנסת. לשילה שנים רבות של ניסיון במסדרונות הכנסת. גם במישור המחקרי וגם במישור המעשי. היא עבדה עם יגאל אלון בשנות ה-70 המאוחרות וכתבה לקסיקון פוליטי של מדינת ישראל (1998). בשנים 2010-1994 היא מילאה תפקידים שונים בכנסת: בין היתר, כחוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) וכן סייעה למחלקה לקשרי חוץ. היא מתמחה בהשוואה בין-לאומית של פרלמנטים וכיום, כגמלאית, היא חזרה לכתוב טור אישי שבועי ב-Jerusalem Post. בשנת 2019 פרסמה ספר בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה: "תפקידו של חבר הכנסת: תפקיד ללא הגדרה".

לאחר שקראנו בעיון את הספר קבענו ראיון טלפוני ואנו מביאים בפניכם את עיקרי הדברים.

"בהעדר הגדרה כל ח"כ יכול למלא את תפקידו כראות עיניו, במסגרת החוק"

בשיחה עם שילה ניסינו לחלץ ממנה מהי הגדרת התפקיד של חבר כנסת. שוב ושוב היא התעקשה: אין הגדרה רשמית לתפקיד, למרות שיש משימות שאין עוררין שהן חלק מהתפקיד. חבר כנסת אינו חייב לבצע את כולן כדי להיחשב ח"כ מוצלח. "כל ח"כ יכול להחליט מה הוא רוצה לעשות. יכול להיות שלאחד חשוב יותר לעסוק בחקיקה ולאחר חשוב יותר לעסוק בפיקוח על הממשלה.

שילה מקליטה את יגאל אלון. 1979

לדוגמה, סתיו שפיר (מפלגת העבודה) התרכזה בתחום הפיקוח הפרלמנטרי, בעוד שנחמן שי (קדימה, המחנה הציוני) התעניין מאד בקשרים של הכנסת עם פרלמנטים אחרים וארגונים בינ"ל, והקדיש לכך מאמצים רבים. הדבר דומה לתפקידו של רופא. יש רופא שיניים, יש רופא אף אוזן גרון ויש מי שמנהל בית חולים – כל אחד מהם בוחר במה להתמחות וכולם רופאים. למעשה, מספר הדרכים לבצע תפקיד של חבר כנסת הוא כמספר הח"כים".

מגמה נוספת, אותה אנו רואים בשנים האחרונות, היא שחברי הכנסת מעדיפים לעסוק בתחומים שיזכו אותם בתמיכה גדולה של חברי מפלגתם. הדבר ניכר במיוחד במפלגות בהן יש בחירות מקדימות, ונראה שתחומי ההתמחות של חברי הכנסת הולכים ומצטמצמים לאלו שיזכו אותם במספר הרב ביותר של קולות בבחירות המקדימות במפלגה שלהם והם פחות יתעניינו בתחומים שמעניינים אחרים.

"אנחנו הפרלמנט היחיד בעולם שלח"כים אסור לעבוד בעבודה נוספת"

שאלנו את שילה מה דעתה על שכר הח"כים והיכן אנחנו עומדים בהשוואה בין-לאומית. שילה הצביעה על הייחודיות של הכנסת שלנו בכך שזהו הפרלמנט היחיד שמאז 1996 אינו מרשה לחברי הכנסת לעבוד בעבודות אחרות בשכר בנוסף למשרתם בכנסת.

הח"כים הישראלים הם היחידים שלא עובדים בעוד משרה (צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

יחד עם הקביעה שהמשרה בכנסת היא משרה מלאה והאיסור לעסוק בעבודות אחרות הוחלט גם להעלות את שכר חברי הכנסת כך שתהיה להם פרנסה ראוייה והם ירכזו את כל מאמציהם בעבודתם כחברי כנסת. המגרעת בשיטה זו היא שהכנסת איבדה הרבה אנשים מצוינים שהעדיפו לא לוותר על הקריירות האזרחיות שלהם.

בבריטניה, שבה יש בחירות אזוריות, קיימת בעיה מיוחדת בתחום זה. נמצא שרבים מבין 650 חברי הפרלמנט ממעטים להגיע לבנייניי הפרלמנט בלונדון ומעדיפים להישאר באזור הבחירה שלהם ולסייע לצרכי האזור והתושבים וכך להגדיל את סיכוייהם להיבחר מחדש. בנוסף, חברי פרלמנט רבים עובדים במשרות נוספות במגזר הפרטי. לפני כמה שנים נמצא שכ-20 חברי פרלמנט הרוויחו יותר מעבודות פרטיות מאשר ממשכורתם בפרלמנט".

80% מהצעות החוק הפרטיות הן בזבוז זמן עצום

"הממשלה ואפילו הנהלת הכנסת מאד לא אוהבות את כמות הצעות החוק הפרטיות", אומרת לנו שילה. "80% מהצעות החוק הפרטיות לא מגיעות אפילו לדיון מוקדם, אבל יש סביבן עבודה טכנית בכנסת ובוועדת השרים לענייני חקיקה הגורמת לבזבוז זמן עצום של הכנסת ושל הממשלה.

השאלה היא איך אפשר להפחית את כמות הצעות החוק הפרטיות בלי לפגוע ברצון של חברי הכנסת להציע הצעות חוק חשובות לדעתם. לשם כך דרושה עסקת חבילה בין הכנסת לבין הממשלה בנוגע להצעות חוק פרטיות". שילה מספרת, ש"לקראת סוף כהונתה של ממשלת אולמרט, נעשה ניסיון של מזכיר הכנסת דאז, איל ינון ושל עובד יחזקאל מזכיר הממשלה, להגיע להסכמה כזו. אבל אז התחלף השלטון והממשלה החדשה בראשותו של בנימין נתניהו לא התעניינה בנושא".

ממשלה שלא אוהבת פיקוח? אנחנו לא חריגים

"אפשר להאשים את שני הצדדים בחוסר הפיקוח האפקטיבי של הכנסת על הרשות המבצעת. מצד אחד יש לך ממשלה שעושה כל דבר אפשרי להימלט מפיקוח אמיתי, בעיקר בשנים האחרונות, בזמן שהכנסת לא יכולה לעשות דבר ללא שיתוף פעולה של הממשלה", אומרת שילה. "צריך סידור משתלם לכולם.

צריך לומר לממשלה: 'חקיקה ממשלתית חשובה לכם? אנחנו לא נערים קשיים, אבל בתמורה שתפו איתנו פעולה בפיקוח'". שילה גם מביאה דוגמה מוועדת הכלכלה, בראשותו של ח"כ איתן כבל, שניסתה לפקח על מתווה הגז במהלך הכנסת ה-20.

"קיימו שימועים מאד מרשימים, הזמינו את נתניהו והוא ישב שם הרבה זמן אבל לא ענה על השאלות. שלי יחימוביץ' המטירה עליו שאלות ואמרה לו: 'אדוני ראש הממשלה אתה אינך עונה על השאלות'. תשובתו הייתה: 'אני עונה על פי דרכי'. בסופו של דבר הדרך היחידה שבה הצליחו לשנות משהו במתווה הגז הייתה להגיע עם זה לבג"ץ. הבעיה הזאת אינה ייחודית לנו. גם בהשוואה בין-לאומית. בכל המדינות שיש להן שיטה פרלמנטרית הממשלה מנסה לחמוק מפיקוח. כדי שזה יעבוד בצורה אפקטיבית חייבת להיות אווירה מסוימת ותרבות של פיקוח"..

 "פעם שאלתי את היועץ המשפטי לכנסת מדוע תקנון הכנסת כל כך מסובך, ומבוסס לפעמים על אירועים שהתרחשו פעם אחת בהיסטוריה. הוא ענה לי שזה מכיוון שאצלנו הכול צריך להיות כתוב בתקנות ובחוקים". אחת הדוגמאות ששילה מציגה היא העובדה שהעבירו חקיקה כדי לקיים הסכם קואליציוני ,כאילו שזה לא מספיק שזה נכתב בהסכם פוליטי. במקומות אחרים בעולם זה לגמרי ברור שאם מסכימים על נושא כמו רוטציה, יש למלא את ההסכם. pacta sunt servanda – הסכמים יש למלא.

 יושב ראש הכנסת – לא "יס מן" אבל רצוי שישתף פעולה עם הממשלה

בד"כ בשיטה הפרלמנטרית, יו"ר הפרלמנט מייצג את הממשלה ועליו לדאוג שהממשלה תוכל להעביר את סדר היום שלה בכלל ואת החקיקה שלה בפרט, אחרת הממשלה לא יכולה לפעול. בשיטה נשיאותית, כמו זו בארה"ב, ייתכן מצב לעומתי, שבו אין לנשיא רוב באחד מבתי הקונגרס או בשניהם.

יו"ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

היום, זה המצב בארה"ב כשלנשיא, דונלד טראמפ, אין רוב בבית הנבחרים. ננסי פלוסי יושבת הראש של של בית הנבחרים, היא מהמפלגה הדמוקרטית והליכי ממשל שונים נתקעים. בישראל צריכה להיות הרמוניה מסוימת בין יו"ר הכנסת וראש הממשלה. היו"ר לא צריך להיות "יס מן" אבל הוא לא יכול להיות לעומתי. מצב לעומתי קרה אצלנו בתקופה שאהוד ברק היה רה"מ. המועמד שלו ליו"ר הכנסת, שלום שמחון, לא נבחר, ונבחר אברום בורג, שיחסיו עם ברק היו גרועים, מצב שגרם לחריקות בשיתוף הפעולה בין הכנסת והממשלה.

סופר ח"כ – שילוב של יריב לוין, שלי יחימוביץ' ודב חנין

שאלה נוספת ששאלנו את שילה הייתה: "מתוך עשרות שנות ניסיונך בכנסת מה לדעתך המרכיבים שהופכים ח"כ ליעיל?" היא מביאה דוגמאות של ארבעה ח"כים, כשלכל אחד מהם לפחות תכונה בולטת אחת שאפשרה לו להיות חריג ויעיל במיוחד:

 יריב לוין (ליכוד) – שילה מספרת לנו שבתקופה שהיה יו"ר ועדת הכנסת, הוועדה בראשותו, בסיוע הלשכה המשפטית של הכנסת, עברה על כל סעיפי התקנון. התקנון היה מלא בסתירות פנימיות ובנוי טלאים טלאים, והוועדה בראשותו שיפרה את נוסח התקנון באופן משמעותי.

בנוסף, לוין דחף כל העת, גם כשכבר היה חבר בממשלה, לשיפור הפיקוח של הכנסת על הממשלה. כלומר, בנוסף לפעילותו לקדם את סדר היום הפוליטי שלו, לוין פעל לקידום איכות עבודתה של הכנסת, וללא ספק בתחום זה יש ברכה לכנסת ממינויו ליושב ראשה.

שלי יחימוביץ' (מפלגת העבודה) – יצרה שיתופי פעולה לטובת חקיקה פרטית שהאמינה בה. בעיקר הצליחה ליצור שיתופי פעולה עם חברי כנסת מכל סיעות הבית. לדוגמה, היא פעלה בנושאים רבים יחד עם גדעון סער (ליכוד). "ראיתי אותה פעם יושבת בכנסת ה-18 בבית הקפה באגף הדרומי של הכנסת עם יעקב ליצמן (סגן שר הבריאות, יהדות התורה), ד"ר אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), ד"ר אריה אלדד (האיחוד הלאומי) ויואל חסון (קדימה) ומנהלת אתם דיון על חקיקה בתחום רפואי כלשהו.

ח"כ לשעבר דב חנין. "הצליח לקדם מהלכים בזכות נועם הליכותיו"

מיקי איתן (ליכוד) הוא דוגמה נוספת לח"כ שבמהלך הכנסת ה-16 הצליח להביא לשיתוף פעולה של כל סיעות הבית בנסיונו, כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, לגבש חוקה בהסכמה רחבה. בסופו של דבר היוזמה נכשלה, אך הוא הצליח להביא גם חברי כנסת חרדים וגם את עזמי בשארה (בל"ד) להשתתף בדיונים.

 דב חנין (חד"ש) – "לא תמצא מישהו שידבר נגדו, למרות היותו קומוניסט. חנין הצליח ליצור שיתופי פעולה רבים באמצעות דרכו נעימת ההליכות, והצליח בדרך זו להעביר חקיקה חשובה בתחומים רבים, לרבות בתחום איכות הסביבה. הייתי רואה אותו מדבר עם אריה אלדד, למרות שהוא בא מבית קומוניסטי ואלדד היה בנו של אחד ממנהיגי הלח"י. היום כמעט ואי אפשר למצוא חיבורים כאלה".

תפקיד התקשורת

"אני מתרשמת שרוב הכתבים הפרלמנטרים אינם מכירים את מה שכתוב בספרי", אומרת לנו שילה, כשאנו שואלים אותה על תפקיד התקשורת בעת שהיא מסקרת את חברי הכנסת. היא טוענת שלעתים קרובות התקשורת דווקא מטעה ולא מציגה נאמנה את התמונה, ומביאה דוגמה מכתבה של ערוץ 2 ממארס 2017 שבה שלושה אזרחים הפנו בקשות ל־ 120 חברי הכנסת לקבל סיוע בטיפול בעוולות שנתקלו בהן אצל הרשויות.

"רק 40 מחברי הכנסת נענו ופעלו בדרך כזו או אחרת בעניינם של שלושת האזרחים. הרושם שהתקבל בתקשורת היה ששני שלישים מחברי הכנסת הם חסרי לב או שלא מילאו כראוי את תפקידם. הרושם הזה מטעה. חברי הכנסת אינם יכולים ואינם אמורים לשמש תחליף לרשויות האמונות על הטיפול בבעיותיהם של אזרחים, אלא לנסות ולתקן עיוותים במערכות השונות לטובת כלל האזרחים, אף שטיפול פרטני אינו אסור".

ח"כ משה גפני. טען שאסור למנוע מענה לפניות הציבור

שילה מספרת שבתקופת הכנסת ה-16,כאשר ועדת זמיר דנה בחידוש כלליי האתיקה לחברי הכנסת, עלתה השאלה של היענות לפניות הציבור – "האם על חבר הכנסת לסייע למי שפונה אליו בנושא פרטי או שתפקידו לפתור בעיות חוזרות ונשנות עבור כלל הציבור?

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הופיע בפני הוועדה וטען שאם יחליטו שאסור לחברי הכנסת לסייע לאזרחים באופן פרטני תיפגע עבודתו האישית שלו כח"כ. גם חה"כ שלי יחימוביץ' טענה שלפעמים צריך לסייע לאזרח באופן מיידי ולא לנסות להניע את כל גלגלי הממשל כדי לפתור בעיה רחבה". שילה מוסיפה שצריך לזכור שכל ח"כ מקבל אלפי פניות כל שנה. "אם הוא ישב ויענה על כל פניות הציבור, הוא לא יעשה שום דבר אחר".

 תקראו את התקנון ואת כללי האתיקה

כששאלנו את שילה מה היא מציעה לח"כים החדשים לעשות כדי להכיר את עיקרי תפקידם, וממה כדאי להם להיזהר, היא מציעה להם: "קודם כל תקראו את תקנון הכנסת ואת כללי האתיקה של חברי הכנסת", ומוסיפה: "אני מבטיחה לך שרה"מ, בנימין נתניהו, מאז שנבחר לראשונה לכנסת בשנת 1988, מעולם לא קרא את כללי האתיקה.

אילו היה קורא אותם הוא בוודאי היה נמנע מחלק גדול של המעשים שבגינם הוטלו עליו כתבי אישום. היא גם מציעה לחברי הכנסת החדשים לקרוא את ספרה. "אינכם צריכים לבצע את כל מרכיבי התפקיד המוזכרים שם, מתוך שלל התפקידים זכותכם לבחור את אלה המעניינים אתכם ולעצב את פעילותכם לטעמכם, אך שימו לב למה שלא נכלל בתפקיד ובעיקר למה שאסור לכם לעשות."

ספרה של ד"ר שילה הטיס רולף, 'תפקידו של חבר הכנסת: תפקיד ללא הגדרה', פורסם בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ביולי 2019. מומלץ בחום לכל ח"כ ובכלל לכל אדם שמעוניין להעמיק בעבודת הכנסת.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

שתפו את הכתבה
1 תגובה
  1. נור רביב
    נור רביב אומר:

    הלוואי שכל אזרח בישראל יקרה את הכתבה הזו.
    תודה לכם!

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *