ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

חקיקה בשעת חירום: כך דרסה הממשלה את הכנסת

אתמול באישון לילה, תוך התחמקות מביקורת ציבורית, הממשלה הגדילה את סמכויותיה בעת חירום ● רק לפני שבועיים הכנסת הבהירה שכל הגבלה על הציבור מחייבת את אישורה - אז בממשלה העדיפו להעביר תיקון לחוק שמשנה את יחסי הכוחות ● היחסים בין שתי הרשויות לא ייראו עוד כמו שזכרנו
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

| רבקי דב"ש, טור אורח |

נחזור לרגע לשיעורי האזרחות על מהות המשטר הדמוקרטי כדי להבין את משמעות החקיקה שעברה הלילה (ארבע לפנות בוקר) בכנסת, ומדוע היא עוררה כעס בקרב חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה כאחד.

בני גנץ בנימין נתניהו. הצעת החוק הממשלתית דורסת את הכנסת (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

הכנסת היא הרשות המחוקקת. היא בעלת הסמכות לקבוע כללים ונורמות המחייבות את הציבור. היא עושה כך לאחר ליבון ודיון ציבורי, ורמת שקיפות מהגבוהות הקיימות בשירות הציבורי. וכמובן, הכנסת מקבלת את כוחה ישירות מהציבור.

עוד באותו נושא:

הממשלה היא הרשות המבצעת המנהלת את ענייני המדינה באופן שוטף. חלק מארגז הכלים שלה הוא קידום הצעות חוק ממשלתיות, תקנות וצווים. גם שני האחרונים תלויים, בדרך כלל, ברשות המחוקקת לפני כניסתם לתוקף, וכך נתונים לביקורת ציבורית ולפיקוח.

בחקיקה שעברה הלילה הממשלה כמו אותתה לכנסת: אני לא זקוקה לך כדי להעביר החלטות בשעת חירום. כן, גם כשהן משפיעות על הציבור באופן חריג. ויותר מזה, אני עוקפת אותך אפילו שלפני שבועיים הבהרת בבירור שאת עומדת על הצורך בפיקוח מצדך.

כך זה התחיל: תקנות החירום הפכו לחוקים

בתחילת המשבר השתמשה הממשלה בתקנות לשעת חירום כדי להתנהל בצל המגיפה ולאפשר הגבלות משמעותיות של האזרחים. השימוש בתקנות לטיפול במשבר אזרחי, זכה לביקורת מבג"ץ כמו גם לקריאה של היועץ המשפטי לממשלה לחזור להסדיר את ההוראות בחקיקה רגילה. בנוסף, יש לדעת כי חקיקה לשעת חירום תקפה רק לשלושה חודשים, אלא אם הכנסת מחליטה לחוקק אותה מחדש.

מליאת הכנסת. הצעת החוק עלתה באישון לילה ללא ביקורת ציבורית (צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

הממשלה חזרה בלית ברירה לכנסת והחלה בהליכי החקיקה. הצעת החוק המרכזית ביותר, שמאפשרת לממשלה להחליט על שעת חירום אזרחית ולהגביל את הציבור במרחב הציבורי כמו גם את העסקים, מוסדות החינוך, התחבורה ועוד, נקראת בקיצור "הצעת חוק הסמכויות". 

אחד הקשיים המהותיים עם הצעת החוק, הוא שהכנסת מאשרת רק בדיעבד את הגבלות הממשלה על הציבור. כלומר, הממשלה תקבע את המגבלות, ועדה בכנסת תאשר את הגבלות הממשלה בתוך 7 ימים או 14 (תלוי סוג המגבלה) עם אפשרות הארכה ב-3 ימים, וככל שהיא לא תקבל החלטה או לא תדון, האישור יעבור למליאה. 

ההצעה זכתה לביקורת ציבורית רבה (קרוב ל-20,000 מגיבים על ההצעה), ובימים אלו היא נדונה בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. הבעייתיות בהליך הזה עולה ממסמך ההכנה של הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה, וכן מההערות הרבות שהגיעו לוועדה מהציבור.

אין ספק: ההסדר האמור חריג עד מאוד אל מול המצב החוקתי הקיים. הכנסת היא הרשות המחוקקת, ורק היא רשאית להסדיר את הנורמות הראשוניות המחייבות את הציבור. ההיפוך הזה חמור על אחת כמה וכמה כשמדובר בחקיקה שפוגעת באופן משמעותי בחירויות הפרט ועשויה לגרור אחריה ענישה פלילית.

כשאת אומרת לא – למה את מתכוונת?

בינתיים, תקנות החירום ממשיכות לשמש את הממשלה ולאפשר הטלה של הגבלות משמעותיות על הציבור. על מנת שיהיה בידי ועדת החוקה זמן מספק לדון ב"הצעת חוק הסמכויות" המורכבת והייחודית בצורה מקיפה, ומצד שני להשאיר בידי הממשלה כלים להתמודד עם המגיפה, אושרו מספר חוקים המאריכים תקנות חירום מסוימות ב-45 ימים. 

הפגנה נגד חוק הקורונה בכיכר רבין (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

בין החוקים: חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום שפורסם ב-22 ביוני. בעזרת החוק המדינה יכולה להמשיך להסדיר ולהגביל פעילות במגוון תחומים, כגון תחבורה ציבורית, אירועים, הפעלת מקומות עבודה וכו'. 

סעיף 2 לחוק קובע שהממשלה רשאית לשנות את מספר השוהים באירוע, ולשנות את האיסור או ההיתר של עסקים ומקומות לפעול בתנאים שונים משנקבע, ובתנאי שוועדה בכנסת תאשר את השינוי. 

לא זה ההסדר שהממשלה רצתה.  בהצעת החוק המקורית הממשלה ניסתה לקבל סמכות לשנות את מספר השוהים בצו ללא אישור הכנסת כלל. אך הנוסח לא התקבל. הכנסת החליטה כי שינויים אלו שהממשלה מעוניינת לבצע, ואחרים שנוספו אליהם, יהיו חייבים מנגנון אישור מראש של ועדה בכנסת, וכך נקבע בחוק. 

אתמול, רק שבועיים לאחר שהחוק הקודם אושר, ביקשה הממשלה לתקן את החוק באופן שנותן בידה את הסמכות לשנות תנאים נוספים בתקנות – באישור בדיעבד בלבד מצד הכנסת. זאת, בדומה למה שביקשה לעשות מלכתחילה בחוק הסמכויות. 

התעקשות הממשלה: אירוע חריג שעוד ישפיע עלינו

הליך החקיקה אתמול היה חריג משני טעמים מרכזיים – בדרך בה הוא קודם ובמהות. ככלל, נהוג לקדם חקיקה באופן המאפשר ביקורת ציבורית ופרלמנטרית. אך במקרה זה, החוק הונח אתמול על שולחן הכנסת ובפחות מ-24 שעות הפך לחוק מוגמר. מדובר באירוע חריג, שקרה פעמים בודדות בלבד בעבר.

יתר על כן, התיקון שעבר לפנות בוקר מתקן נוסח שאושר אך לפני שבועיים בו הכנסת החליטה במפורש, ובניגוד לבקשת הממשלה, כי תהיה ביקורת פרלמנטרית על החלטת הממשלה, טרם כניסת שינויים לתוקף. 

הכנסת מעוניינת לפקח על כל הגבלה ממשלתית בזמן הקורונה (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

במהות, התיקון מאפשר לממשלה לקבוע הסדרים חוקיים ראשוניים, שיש להם השלכה מהותית על פעילות הציבור במרחב הציבורי, וזאת ללא אישורה ומעורבותה של הכנסת.

זו הסיבה שבדיון הלילי בוועדת הקורונה חברי כנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, נזעקו. הממשלה החליטה להפעיל לחץ על הכנסת, שהתעקשה על פיקוח ואישור לכל החלטה שתשפיע על הציבור – ודאגה לעגן הסדר שפשוט יעקוף אותה.

במובן זה, התיקון "המינורי" שעבר בהליך חקיקה מזורז ובאישון לילה, פותח את הפתח למערכת יחסים חדשה. מה שקרה אתמול בלילה, עשוי להוביל לשינוי מהותי בחלוקת הכוחות בין הממשלה לכנסת. הלוואי ואטעה.

רבקי דב"ש היא יועצת ומרצה בתחום הממשל והטכנולוגיה, ומי שהקימה ועמדה בראש היחידה לחופש המידע.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

7 תגובות

  1. הכנסת האריכה שוב את חוק הסמכויות לפני כמה ימים.
    איפה אתם ? למה לא שומעים על המהפכה המשפטית השקטה? כי גוש השמאל השתמש בה במשך שנה וחוקק באמצעותה חוקים שמחייבים אפליה של למעלה ממליון איש? ממשלת השינוי השתמשה בה הלכה למעשה להרס הדמוקרטיה בדיוק כפי שהתרעתם. למה לא דברתם על זה? כי אם גוש השמאל עושה דקטטורה אז זה תקין? איפה השקיפות איפה?

  2. ומה עכשיו? החוק הזה פתאום נהיה בסדר? למה אין כתבה כנגדו? אם ביבי לא בשלטון אין יותר בקורת. אז אולי עדיף שיחזור לשלטון.

  3. רבקי, את מסבירה היטב, אבל הנימה שלך חלבית משהו. את מציגה את זה כאילו חוק הסמכויות הוא עניין של מה בכך, ואנחנו יודעים טוב מאד כמה הוא דומה לחוק ההסמכה של גרמניה הנאצית. אני חושב שנימה כזאת מפספסת את המטרה. אני לא בעד ליצור היסטריה בציבור, אבל בהחלט יש מקום להציג את חומרת הדברים בצורה ברורה יותר.

  4. מי חברי הכנסת שנכחו / לא נכחו בהצבעה?
    מי הצביע בעד ומי הצביע נגד?
    חשוב מאוד שהציבור יידע מיהם נבחריו ומי נתן יד לצמצום הדמוקרטיה

    1. נשאל ביולי 2020 כיצד הצביעו חברי הכנסת ולא ניתן מענה. אני מאוכזב מ"שקוף"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,909 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!