8 הרגלים שצריכים להישאר איתנו אחרי הקורונה

יש שינויים שרק מגיפה אגרסיבית יכולה להכריח אותנו לעבור. התרגלנו לעבוד מהבית, לעמוד בתור כמו בני אדם ולהתעטש נכון. כולנו מחכים שהווירוס יעלם – אבל יש כמה הרגלים שהעיתונאי עידן בנימין מקווה שיישארו איתנו. טור אישי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין // דעה |

נראה שתקופת הסגר שהביאה מחלת הקורונה תהפוך במוקדם או במאוחר לזיכרון רחוק. אך אם להודות על האמת, יש כמה שינויים שההתמודדות עם המחלה כפתה עלינו, ואני מאחל שיישארו. לפני שנשכח את ימי העבודה מהבית, הנה רשימת התמורות שהשפיעו עלי לטובה. 

1. הגיע הזמן להחליף את מפלצות המשרדים

מה שנראה חריג למנהלות ולמנהלים של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 מתחיל להתגבש מחדש. צריך להודות: משרדים ובתים הם נדל"ן מבוזבז לחצי מהזמן. כשאנחנו נוסעים לעבודה הבית שלנו ריק. משרדים מאויישים לרוב בין תשע לחמש. שעתיים נוספות אנחנו נבלה בבית המתכת הנייד שלנו על הכביש ונשרוף חיות מתות לאוויר העולם ולדרכי הנשימה שלנו. 

למה לשרוף זמן ברכב אם אפשר לעבוד מהבית?

רוב הנסיעות האלו מיותרות. אני מקווה שעסקים שדגלו לדחוף את העובדים למרחב רועש יחיד (open space) מבינים שאפשר אחרת. יש דרך זולה ויעילה יותר. עם קצת שיפור והדרכה העבודה מהבית יכולה להביא תועלת רבה יותר לחברה.
ייתכן שנהיה עדים למהפכה בעשור השלישי של המאה ה-21: נסיגת מפלצות המשרדים. במקומן נזכה, אולי, לראות מרחבי עבודה משותפים בבנייני המגורים עצמם. אם אפליג בדמיון, אולי ה-Airbnb הבא יתגלה כשכירות שעתית מוזלת לעובדים מהבית. תחשבו – אם אני חייב לצאת לעבוד במשרד או במפעל, אוכל להשכיר לשכן את הסלון שלי עם שולחן העבודה. זה יכניס לי כסף וגם יכריח אותי להשאיר את הבית מסודר. עכשיו זה נשמע מוזר, אבל לפני עשור גם לא היינו מאמינים שאנשים יתנו לזרים לישון להם במיטה מבלי להכיר אותם.

2. מצוננת? תישארי בבית

החשדנות כלפי אנשים חולים צריכה לטעמי להישאר איתנו. חולה? אל תגיעי לעבודה. לילד יש חום? תישאר איתו בבית. גם חוקי העבודה חייבים להשתנות כתוצאה מכך. עלינו לעבור למודל של יום מחלה בתשלום מהיום הראשון. יכול להיות שנכון להוריד לעובד יום וחצי או שניים על כל מחלה בימים הראשונים, אבל ככלל, אני מקווה שהמשק יפעל לעודד עובדים שלא להגיע חולים לעבודה, ולא להפך.

מעסיקים ילמדו לשחרר עובדים לימי מחלה ביתר קלות. (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

3. נעזוב את השמיים בשקט

הלוואי ונטוס פחות. לא באופן סגפני אידיאולוגי, אלא שנוכל לחסוך בטיסות, בייחוד לצרכי עבודה. הטיסות שיתאפשרו לנו יהיו רק כדי לטייל בעולם ולבקר קרובי משפחה, באופן מבוקר. 

צריך להגביל קודם כל את הטיסות העסקיות

הטיסות אחראיות ל-2.5 אחוז מפליטות הפחמן הדו חמצני בעולם. מעסיקים צריכים להבין שיש דרך אחרת. זה יחסוך להם כסף, לנו עוגמת נפש ולדורות הבאים נשאיר עולם נקי יותר. עם התפתחות טכנולוגית זה יתאפשר בקלות יותר.

רוצים לבקר בתערוכה עסקית בסין? כנסו לתערוכה מהסלון, במציאות מדומה. אהבתם מוצר שניתן לקנות רק בחו"ל? הדפיסו מודל של המוצר בבית או בחנות הדפוס הקרובה אליכם.

4. חיזוק הכפר הגלובלי 

על אף שהטיסות פסקו, העולם דווקא מרגיש קטן יותר. פתאום מפגש עם חבר מהבניין ממול דומה למפגש עם קרוב משפחה מעבר לים. נכון, אין תחליף למפגש אנושי, אבל הגבלות התנועה והסגר דחפו אותנו לנהל שיחות באופן תדיר עם קרובים וחברים רחוקים מעבר לים. 

5. למידה מרחוק 

הלמידה מהבית בזום עשויה, אם נהיה חכמים, לשפר את תהליך הלמידה ולהתאים אותו לעידן המודרני. אולי אנחנו עומדים בפני עידן בו יכולת למידה וסקרנות חשובים משינון החומר. 

נכון, לבית הספר יש ערך לרכישת כישורים חברתיים ויכולת עבודה בקבוצה. עם זאת, עבור חלק מהילדים התפוקה הלימודית שלו מוטלת בספק. ישנם כאלו, כמו עבדכם הנאמן, שזקוקים לשקט, דממה אמיתית, כדי שמשהו יכנס לקופסה. עבור אחרים, רעש דווקא מחדד את החושים. 

אולי יתחיל סוף סוף עידן טכנולוגי במשרד החינוך? (צילום: חן ליאופולד, פלאש 90)

בניית מערך המשלב למידה בבית הספר יחד עם למידה עצמאית מהבית עם "מנטור/ית למידה" (מורה מלווה), יכול לעודד את הסקרנות של הדור הבא. מהלך כזה עשוי לאפשר לנו לראות את בית הספר כיותר מאשר שירות שמרטפות במימון המדינה. 

נכון, זה לא מתאים לכל שכבות הגיל וכדי ליישם זאת יש צורך בתכנון ובמחקר. אבל אי אפשר להתעלם מכך שכורח הנסיבות יצר פיילוט טבעי, שכבר עכשיו נוכל ללמוד ממנו.

6. אל תרוצו למיון

לא כולם צריכים להגיע למיון. בשגרה אם תגיעו למיון בשעות מסוימות תבלו שם בין שש לשבע שעות עד הבדיקה הראשונית. בדרך תשבו, במקרה טוב, על כסא פלסטיק רעוע עם חולים אחרים. בזמן הזה תהיו חשופים למחלות ווירוסים חדשים. 

מעכשיו נחשוב פעמיים אם ללכת למיון. הגיע הזמן לטפל בתוך הקהילה (צילום: חן ליאופולד, פלאש 90)

שיפור מערך קופות החולים והכוונתו למתן טיפול מוקדם בקהילה, ימנע עוגמת נפש רבה לאזרחים. השירותים הללו יכולים לכלול רופא משפחה תורן בשכונה, שירותי רפואה ניידים ולא דחופים שיכולים להעניק לכם בדיקה – ושירות עד הבית בזמן קצר, כשאתם נחים במיטה.

7. היגיינה אישית

כן, צריך לדבר גם על זה. רובנו חטאנו בכך, מודה, גם אני. לא רחצנו ידיים כשחזרנו מהעבודה. לעיתים פסחנו על הפעולה החשובה להחריד גם טרם הארוחה. לחצנו ידיים כאילו אין מחר לפני שהתיישבנו לשולחן המסעדה. 

עכשיו כשמגיפה משתוללת בחוץ, שינינו את ההרגלים שלנו. מכונת התעמולה הממשלתית כוונה כדי ללמד אותנו לרחוץ ידיים נכון, לא לגעת בפנים ולהתעטש בלי לפזר את החיידקים כל עבר. 

לאחר הקורונה, אסור לנו לשכוח את זה. יכול להיות שבטווח הרחוק החינוך לשמירת ההיגיינה שלנו יציל יותר חיים וגם יחסוך כסף רב במגיפות הבאות. יכול להיות שבזכות החינוך להיגיינה אישית, אפילו מגיפת השפעת הבאה תעבור לנו בקלות.

8. לחכות בתור בנחת

התורים לביצים ובכניסה לסופר מוכיחים: גם אנחנו הישראלים יודעים לעמוד בתור. אנחנו מסוגלים לא להידחף ולא להיצמד אחד לשני, גם כשאנחנו יודעים שלא כולם יזכו לקבל את מה שרצו. הלוואי שנדע לשמור על כך גם ללא האיום להידבק במחלה קטלנית מאדם שעומד לפנינו.

*

  • אז מה אתם הייתם מבקשים שישאר איתנו לאחר המגיפה? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

שתפו את הכתבה
1 תגובה

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *