ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

התרגילים של כחלון: כך נוצר הגירעון שעלול להוביל לאסון / טור דעה אורח

כדי להעביר את הרפורמות החברתיות שתכנן, שר האוצר עקף את החוק הכי חשוב: זה שמכריח אותו להסביר מאיפה יגיע הכסף. החוק שנועד להציל אותנו מחובות עתידיים. מבקר המדינה, באיחור ובזמן שערוצי החדשות עסוקים בקורונה, פרסם דו"ח חמור בו מתגלות השיטות של כחלון לשחק עם המספרים / טור דעה אורח
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

| טור דעה אורח: טום קרגנבילד, כלכלה קלה |

בשנת 2018 שר האוצר משה כחלון, סיפר מעל כל במה אפשרית שבישראל אין בעיה של גירעון. הוא הסביר שכל ההוצאות שביצע מבוססות על הכנסות שחופפות לתקציב הממשלה הקיים והבטיח שלא נחרוג מיעד הגירעון בצורה משמעותית.

שר האוצר לשעבר, משה כחלון. הבטיח שלא יגדיל את הגירעון

בראיון שנתן ב-29 בנובמבר, כשנשאל על ההוצאות הגדולות והחשש מהגירעון, שר האוצר אמר בצורה נחרצת כי: "המומחים מטעם עצמם יתבדו: 2019 תהיה שנה נפלאה". אנחנו כבר יודעים שהמציאות התגלתה כשונה לחלוטין. ליתר דיוק כבר בתחילת ינואר 2019 גילינו שחרגנו מיעד הגירעון ב9.8 מיליארד ש"ח ושהגיע הזמן להתחיל לשלם על החגיגה "החברתית" של שר האוצר.

מבקר המדינה, לאחר דחיה ארוכה של פרסום הדוחות ובזמן שכולנו עסוקים בקורונה, פרסם דו"ח מקיף על ההתנהלות שהובילה אותנו למצב הנוכחי. למרות שחלק מהביקורת נכתבה בדו"ח בצורה מתונה, עולות שאלות קשות על התנהלות הממשלה ומשרד האוצר.

מתמרנים כדי לדלג על החוק

הדבר הראשון שעולה מהדו"ח הוא ההתנהלות של משה כחלון כלפי אחד החוקים החשובים שהממשלה חוקקה בשנים האחרונות – "חוק הנומרטור". החוק קובע שעבור כל הוצאה ממשלתית חדשה הממשלה חייבת לספק מקור תקציבי ברור, כדי שנמנע מהפתעות לא נעימות כמו גירעון לא צפוי.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. פרסם דוח חמור על משרד האוצר

לפי המבקר, כחלון נקט בסדרה של צעדים חשבונאיים שכל מטרתם הייתה להסתיר את ההוצאות הגדולות שביצע ולעקוף את חוק הנומרטור. אמנם מדובר בפרצות שכבר קיימות בחוק, כך שמעשיו חוקיים, אך ברור שהצעדים פועלים בניגוד למהות ולאחריות שהחוק מטיל על הממשלה.

על חוק הנומרטור

חוק הנומרטור מגביל צבירת התחייבויות עתידיות של הממשלה שאינן תואמות את הכללים החלים על כלל ההוצאה והגירעון (הכללים הפיסקליים). הוא חוק עוקב לחוק התקציב: בעוד שהראשון מגביל את הממשלה בהגדלת הוצאות בשנת התקציב, השני, הנומרטור, מגביל את החלטות הממשלה המגדילות את ההתחייבויות שלה בשנים העוקבות לשנת התקציב. כלומר, החוק מוודא שפוליטיקאים לא ייצרו חוב על חשבון השנים הבאות בלי לתת את הדין.

לפי הכלל החדש כל חוק בעל השלכות תקציביות מחויב בעת אישורו לעמוד בתקרת ההוצאה לשלוש השנים הקרובות שעבורן אין תקציב. אם הצעת החוק מעלה את ההוצאה מעבר לכך יש לבצע צעדי התאמה בעת אישורו על ידי קיצוץ בהוצאה אחרת. הממשלה חייבת לפרסם פעמיים בשנה את התוכנית התקציבית התלת-שנתית שלה (הנומרטור), שכוללת כמה מדדים ובהם סכום ההוצאה הממשלתית הצפויה, מגבלת ההוצאה המותרת והגירעון המותר.

(מתוך ויקיפדיה)

השיטות של כחלון

  • קבלת החלטות באמצעות "הוראות שעה": כדי להתחמק מהצורך לפרט את מקור התקציב לשלוש השנים הקרובות, הממשלה הגדירה החלטות בעלות אופי קבוע כהוראת שעה. וכך רפורמות כמו סבסוד צהרונים או קיצור חופשות בכיתות א-ג עברו בלי שמשרד האוצר יסביר איך ימומנו גם ב-2021.
  • התבססות חשבונאית על קיצוצים רוחביים עתידיים
  • הנפקות אגרות חוב (אג"ח) על בסיס תשלומים ממשלתיים עתידיים
  • הוצאות חוץ-תקציביות שאינן נכללות במסגרת המגבלות הפיסקליות – כמו תכניות בתחום הבינוי והשיכון, הנחות במסגרת מחיר למשתכן ועוד

לא מדובר בצעדים אקראיים, אלא במדיניות מכוונת. כחלון הבין את המשמעות של חוק הנומרטור ונקט בצעדים מדויקים ומכוונים כדי לחרוג ממנו. הוא הימר על כך שהבחירות מתקרבות ונקט בכלכלת בחירות קלאסית שתאפשר לו להסתיר את ההוצאות, לקחת את הקרדיט על צעדים חברתיים, לקבל מנדטים ולעבור לתפקיד אחר.

תמרור אזהרה: חוק הנומרטור הוא קריטי

ההתנהלות של כחלון צריכה להיות סימן אזהרה לכל אותם חברי כנסת פופוליסטיים מכל המפה הפוליטית שטענו כי יש לבטל את חוק הנומרטור כדי ליישם מדיניות חברתית ללא שום ביסוס תקציבי. גם אם הממשלה חושבת שעליה להוציא יותר כסף ולהיכנס לגירעון גדול, מתוך כוונה לייצר צמיחה על בסיס השקעות חברתיות, ראוי שתסביר מאיפה יגיע הכסף ותדגיש שהדברים יתבצעו על בסיס חובות שכולנו – כולל ילדינו – נצטרך לשלם בשנים הבאות.

מבקר המדינה בוועדת הכספים. כולנו נצטרך לכסות את הוצאות בשנים הבאות

כשרואים את המצב הכלכלי שהממשלה מתמודדת איתו היום, מבינים שיש לנו מזל גדול שקיבלנו שר אוצר חסר אחריות שכזה רק לקדנציה אחת. במידה וההתנהלות הזאת הייתה ממשיכה עוד מספר ממשלות, יש סיכוי טוב שהיינו מגיעים להתמודדות עם משבר הקורונה במצב גרוע בהרבה.

לדעתי, בשלב הזה על הממשלה לסגור את הפרצות שניצל כחלון ולהדק את חוק הנומרטור אפילו יותר. ממשלה שלא יכולה להסביר מאיפה יגיע הכסף היא ממשלה שעלולה לדרדר אותנו למשבר כלכלי חמור ואף למוות של רבים במשבר הבריאותי הבא. בתור מדינה מוקפת אויבים אין לנו את הפריווילגיות שיש לאזרחי יוון.

טום קרגנבילד כותב ומנהל את "כלכלה קלה" – עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט שנוצרו במטרה להנגיש ידע כלכלי בשפה פשוטה, תוך התייחסות לאירועים אקטואליים, במטרה לתת לאזרחים כלים להבין טוב יותר את העולם הכלכלי.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת תומר אביטל

תומר אביטל
מייסד-שותף, לשעבר כתב ועורך ב"שקוף".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,932 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!