ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

סומכים על נובל אנרג'י: הממשלה לא בודקת עד כמה אסדת לוויתן מזהמת

המשרד להגנת הסביבה קבע כי לאסדת לוויתן מותר לפלוט בשנה 121 ק"ג של בנזן, חומר מסרטן, ועוד 20 טון של חומרים מזהמים אחרים. איך המשרד יודע כמה חומרים נפלטים מהאסדה? במשרד סומכים רק על הדיווחים המעטים של נובל אנרג'י, שכבר מסרה נתונים שקריים בעבר
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מי מוודא שאסדת הגז לוויתן לא מזהמת את האוויר סביבה מעבר למותר? תחקיר "שקוף", שמלווה את המאבק סביב האסדה מאז הקמתה, מגלה כעת שלמשרד להגנת הסביבה לא בודק האם כמות הרעלים שנפלטים מהאסדה עומדים בתקן או שהם מזהמים יתר על המידה. במשרד פשוט סומכים על חברת נובל אנרג'י שתגיד את האמת.

האם מוניטין העבר של החברה מצדיק את האמון הזה? לא ממש. המשרד להגנת הסביבה כבר גילה זאת בעבר: בפעילות אסדת תמר, נובל אנרג'י דיווחה לו על מימדי זיהום רחוקים מאוד מהאמת. אבל משום מה נציגי הציבור שלנו מסתפקים בביקורות שחברה מסחרית מממנת לעצמה.

נובל אנרג'י צריכה לדווח על עצמה

נתחיל מההתחלה: כדי שמפעל הפולט מזהמים לאוויר כמו אסדת לווייתן יוכל להתחיל לפעול, עליו לקבל "היתר פליטה" מהמשרד להגנת הסביבה. ההיתר מגדיר את כמות החומרים המזהמים שמותר למפעל לפלוט לאוויר, את דרכי הפיקוח והבקרה של המשרד להגנת הסביבה על המפעל, ועוד. החובה לקבלת היתר פליטה מעוגנת בחוק אוויר נקי מ-2008. 


אסדת לוויתן החלה לפעול בתחילת 2020. על פי היתר הפליטה, לאסדה מותר לפלוט לאוויר בשנה 20 טון של מזהמים מסוג NMVOC (מזהמים אורגניים נדיפים שאינם מתאן) ו-121 ק"ג של החומר המסרטן בנזן.
הדרכים המרכזיות שנקבעו בהיתר הפליטה למדידת כמות הפליטות מהאסדה הן דיגום יומי של כלל הפליטות מארובות האסדה, ודיגום אחת לשבועיים של כמות החומר המסרטן בנזן באוויר סביב האסדה. נשמע טוב נכון? אל תמהרו לשמוח: מי שאחראי על שיטת הפיקוח האלו היא חברה חיצונית, במימון נובל אנרג'י. במילים אחרות, נובל אנרג'י היא זו שמדווחת למשרד על הפליטות בעצמה.

סיבה טובה לחשוד

כפי שניתן להבין, הדיגום באחריות נובל אנרג'י, כך שהחברה תוכל להיערך לקראתו בהתאם ואולי גם תנסה להשפיע על תוצאותיו. יש לה מוטיבציה ברורה שלא "להיתפס" בפליטות חריגות, כיוון שלמשרד להגנת הסביבה יש יכולת להטיל סנקציות במקרים כאלה. 

אסדת גז לוויתן. חשש שבדיקות הפתע יהיו מתואמות עם המפעילים – ולכן לא אפקטיביות

קשה מאוד לסמוך על פיקוח שכזה, שתלוי ביושרתם של אנשי החברה. גופים מזהמים כבר רימו את המשרד בעבר. בתשובה לשאלה האם דיגום ידוע מראש יהיה יעיל, נראה כי המשרד לא מתרגש: "חברת נובל – כמו כל חברה אחרת – מחוייבת לבצע דיגומים כאשר הפעילות בה היא פעילות שגרתית. הנחת היסוד שלנו, כמו של כל רגולטור אחר, היא שהגופים שמחוייבים לבצע את הדרישות הסביבתיות מבצעים אותן לפי הנהלים המחייבים".

האם נובל אנרג'י הוכיחה את עצמה בעבר כאמינה? להפך. ב-2016 התגלה כי נובל אנרג'י העבירה למשרד להגנת הסביבה נתונים שקריים בנוגע לתחזית כמות הפליטות לאוויר של אסדת תמר. לפי הצהרות החברה, האסדה הייתה אמורה לפלוט 38 טונות (עמ' 99) של חומרים מזהמים בשנה, אולם בדו"ח הממשלתי באותה שנה התברר כי הפליטות של תרכובות אלו עמדו על לא פחות מ-1,160 טונות בשנה

גם ביחס לאסדת לוויתן החברה כבר סיפקה למשרד בעבר נתונים לא אמינים. בסוף 2018 המשרד דחה את טיוטת היתר הפליטה של החברה בשל כך והיא נאלצה להגיש טיוטת היתר פליטה חדשה – עניין שעלותו מסתכמת במאות אלפי שקלים. 

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין. "הנחת היסוד היא השכופים מבצעים את הבדיקות לפי הנהלים" (צילום: ראובן קופיצ'ינסקי, CC BY-SA 4.0 https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0, via Wikimedia Commons)

"השתלשלות העניינים במסגרתה דרישות חוזרות של המשרד להצגת מידע מהימן מביאות לשינוי מהותי במספר רכיבי הציוד הנכללים בבקשה (…) מעלה תהיות קשות לגבי אמינות כלל הנתונים בבקשה להיתר הפליטה", הסבירו אז במשרד.

לכל אלה מתווספות טענות שונות של ארגון המחאה הסביבתית "שומרי הבית", לגבי התנהלות בעייתית ומוזרה של החברה. את הטענות פירטנו בכתבה קודמת בנושא. נציין גם כי נובל אנרג'י בוחרת להתעלם מרוב השאלות ש"שקוף" מפנה אליה.

יש דרך אחרת – ניטור רציף

הדרך האידיאלית לבדיקת כמות החומרים המזהמים הנפלטת מהאסדה, היא הצבת מכשירי ניטור אוויר על האסדה, מכשירים שיודעים למדוד את כמות הגזים המזהמים הנפלטת מהאסדה. אך הדרך הזו לא יושמה, וכל עוד לא מתבצע ניטור כזה – איננו יכולים לדעת מה היא כמות הפליטות המדויקת מהאסדה.

אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י
אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י. ניטור רציף לבדיקת הזהום היה צריך לפעול עד סוף מרץ

במקום ניטור רציף, המשרד בחר לבחור בשיטת דיגום המספקת מידע חלקי בלבד על כמות הפליטות. "דיגום תקופתי אינו חלופה לניטור רציף, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באופרציה חדשה יחסית למשק הישראלי, בשנים הראשונות לתפעול המתקן", הבהירה המדענית הראשית לשעבר במשרד להגנת הסביבה, ד"ר סיניה נתניהו.

ארגוני סביבה כמו "שומרי הבית" נלחמו על הצבת ניטור רציף לחומרים מזהמים מול המשרד להגנת הסביבה, שם קיבלו את הבקשה באופן חלקי בלבד. בהיתר הפליטה של לוויתן נקבע שיוצבו מכשירי ניטור על ארובות האסדה – אבל כאלה שינטרו את כמות כלל החומרים הנפלטת מהאסדה (TOC) ולא רק את הכמות של אלה המסוכנים. הניטור היה צריך להתחיל לפעול עד סוף מרץ – אך עד לכתיבת שורות אלו, לא הושלמה המשימה (לטענת המשרד – בגלל הקורונה. אבל מדוע לא קם קודם לכן?). 

שאלנו את נובל אנרג'י ואת המשרד מתי יקום מערך הניטור הרציף על האסדה, אך שני הגורמים בחרו לא לענות.

תגובת נובל אנרג'י

נובל אנרג'י בחרו לענות רק על שאלה אחת מתוך ארבע שאלות שהופנו אליהם.
"כפי שציינו בעבר, כחלק מתפיסתנו הרואה מקום לשקיפות ודיאלוג עם תושבי האזור, סוכם עם מועצת חוף כרמל ואיגוד ערים שרון כרמל על ביצוע ניטור רציף על גבי אסדת לוויתן. זאת מעבר לדרישות הרגולטור שסבר כי אין צורך בדבר וכך גם אנחנו סבורים.

על אף האמור, יבוצע ניטור באמצעות מערכת שתותאם לתנאים השוררים על האסדה והנתונים ידווחו לאיגוד, שיוכל לפרסם דוחות הנתונים לציבור. יודגש כי מאז שהחלה הפעלת אסדת לוויתן, לא נרשמה אף לא חריגה אחת בתקני איכות האוויר ביבשה כתוצאה מפעילותה וניכר כי איכות האוויר באזור נשמרת.

לעניין הדיגום, בית המשפט קבע בחודש שעבר כי האופן שבו המשרד להגנת הסביבה דורש מנובל לפעול לגבי ביצוע דיגומים באסדה הוא תקין ונכון. נובל פועלת בהתאם להנחיות הרשמיות בנושא".

תגובת המשרד להגנת הסביבה

"המשרד להגנת הסביבה, כמו רגולטורים אחרים בארץ ובעולם, נסמך על הצהרות החברות ונתוניהן, לצורך מעקב אחרי מילוי הדרישות. הדבר אינו שונה מחברות ציבוריות המצהירות על דוחותיהן הכספיים למשקיעים ולרשויות מבלי שאלה ספרו כל שקל בעצמם או לנישומים המספקים דיווחים על הכנסותיהם – וחזקה עליהם כי המספרים שסיפקו נכונים, שכן אחרת מדובר בעבירה. גם במדינות המפותחות ביותר והעשירות ביותר, הרגולטורים לא מייצרים בעצמם את נתוני הפליטה (או נתונים על שימוש, צריכה או תפוקה של חומרים).

"הדרישה של המשרד להגנת הסביבה, כמקובל בדירקטיבה האירופית, היא שאת הדיגומים יבצעו חברות שקיבלו את הסמכתן מהרשות להסמכת מעבדות. עובדה זו מאפשרת ביטחון בעבודה המקצועית ובאמינות הנתונים של מעבדת הדיגום, ומנטרלת כל יכולת השפעה של בעל מקור הפליטה. מובן כי הצהרה לא נכונה מצד חברות עלולה להוביל לקנסות ואף לענישה פלילית.

"הקמת מערך הניטור הרציף על האסדה מתעכבת בשל המגבלות הקשורות בהתפשטות הקורונה. אנו מקווים לחזור בהקדם לשגרה ולביצוע כלל המשימות הקשורות בפיקוח על האסדה. מעבר לכך, את אזור החוף מול האסדה מנטרות שלוש תחנות ניטור שנדרשו מנובל ושלוש תחנות המופעלות על-ידי איגוד ערים כרמל-שרון. כל התחנות מתוחזקות, מתופעלות ומכוילות על-ידי מעבדות מוסמכות. התחנות מספקות מידע רציף על איכות האוויר בחוף.

"הדרישה להתקנת מערכת ניטור רציף על "גדר האסדה" נבחנה ונשקלה על-ידי הממונה במשרד להגנת הסביבה. בשלב זה, התקבלה החלטה לא לדרוש התקנת מערכת, מכיוון שהדרישות הסביבתיות בהיתר הפליטה נקבעו בהתאם לרגולציות רלוונטיות לאסדות ימיות".

אנחנו ב"שקוף" נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא, וכאשר תגיע השעה לבחון מחדש את הניטור הרציף על האסדה אנחנו נדאג להזכיר כמה הוא חשוב לציבור. הישארו מעודכנים. 

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

פיקוח איכותי של הממשלה על האסדה נועד להגן על אזרחי ישראל מחשיפה לזיהום אוויר. חלק מהחומרים שנפלטים מהאסדה מסרטנים (בנזן) וחלקם גורמים למחלות נשימתיות שונות. כל עוד המשרד להגנת הסביבה לא יודע לנטר ולפקח אחר כמות הפליטות, תושבי הסביבה מופקרים לידי יושרתה של נובל אנרג'י, שכבר סיפקה בעבר נתונים שקריים.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

המשרד להגנת הסביבה צריך לדאוג לבדיקות פתע בלתי תלויות, כדי לסמוך על אמינותן. בנוסף, ניטור רציף על האסדה היה מאפשר למשרד לא רק לדעת מה היא כמות החומרים הנפלטת מהאסדה אלא גם להתכונן מראש לכמות החומרים שעלולה להגיע ליבשה, ולפנות יישובים במקרי קיצון מידת הצורך.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת מאיה קרול

מאיה קרול
במקור מתל אביב והיום חיה בקהילה שיתופית בבאר שבע.כנערה וכחיילת עסקתי רבות בהדרכת בני נוער. תמיד נמשכתי לפעילות לשינוי חברתי, ובכל מסגרת בה לקחתי חלק ניסיתי לפעול למען מה שצודק ונכון בעיניי.לפני שנה וחצי נחשפתי לפעילות של "שקוף", וגיליתי גוף תקשורת בו מגישים תקשורת נקייה, עקשנית ובועטת – ובאותו הזמן גם נגישה לכל ופתוחה לביקורת. כל אלו גרמו לי להרגיש שגם אני יכולה וצריכה לקחת חלק ביוזמה האדירה הזו, ואני שמחה שזכיתי להצטרף.מאמינה בבני אדם, פמיניסטית, מאזינה ליותר מידי פודקאסטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,930 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.