ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הפייק ניוז שנתניהו הפיץ עמוק יותר ממה שחשבתם

ראש הממשלה ולשכתו הפיצו נתונים של קרן עלומה מהונג קונג, כמדד של מגזין פורבס. מעבר לפרסום המוטעה, התעקשנו לברר - כיצד הרכיבו את הנתונים שהפכו את ישראל למצטיינת? המסקנה: שני מדדים חסויים שהקפיצו את ישראל למקום הראשון באופן מחשיד. באותיות הקטנות, גם לפי הקרן מצבנו לא מזהיר, במיוחד בתחום הבריאות
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בנימין נתניהו, ארכיון

אתמול הייתה הפעם השניה שבנימין נתניהו התהדר בדירוג העולמי של ישראל על ידי קרן Deep knowledge group (להלן: DKV). הוא עשה זאת, לאחר שלפני ימים בודדים נחשף כי מדובר בקרן עלומה מהונג קונג. רק שהפעם ראש הממשלה טען שזה מדד של המגזין פורבס, בזמן שהיה מדובר בטור דעה של החברה עצמה. 

אחרי שכלי תקשורת רבים התקוממו על השקר הבוטה, החלטנו "בשקוף" להתעקש להבין: כיצד פועלת הקרן העלומה שמשרד רה"מ נשען על פרסומיה? המסקנות: המתודולוגיה מעורפלת, הנתונים לא שקופים ומתוך 24 פרמטרים יש שניים חסויים ובהם ישראל קיבלה דירוג גבוה ומחשיד.

"צרכים פנימיים בלבד"

לפי אתר הקרן, הדירוג מקיף 40 מדינות בארבעה מסלולים שונים: מסלול המדינה הבטוחה, בו מדורגת ישראל במקום הראשון; מסלול הסיכון בו ישראל לא מדורגת; מסלול יעילות הטיפול, בו מדורגת ישראל במקום השמיני ומסלול התמיכה הממשלתית באוכלוסייה, שם מדורגת ישראל במקום ה-11.

בנימין נתניהו. הפיץ נתונים מחמיאים לישראל – ופגע שוב באמינות שלו (צילום: יוסי זמיר)

שלושה מהדירוגים מורכבים מ-24 מדדים שונים ומגוונים. במסלול התמיכה הממשלתית כלל לא מפורטת שיטת איסוף הנתונים והמדידה, כלומר המתודולוגיה. לכן, אין דרך לדעת אם ניתן לסמוך עליה. 

פה זה נעצר. גם שנכנסים לעומק, ההסבר באתר הקרן לא מפרט כיצד היא משקללת את המדדים או בכלל בודקת אותם. לדוגמה, איך משקללים תמיכה של מדינה באזרחיה? יכולות להיות לכך 1,000 פרשנויות. 

מדדי הקרן מהונג קונג

זה לא מסתיים כאן. המדדים שהעניקו לישראל את הבכורה במישור הניהול הממשלתי – חסויים לחלוטין. ההגדרה הרשמית היא "מדדים שפותחו במיוחד על ידי הקרן ומשמשים לצרכים פנימיים בלבד". המשמעות: לא תוכלו לדעת מה הם. איך נוכל להאמין לקרן שאין לנו דרך לבדוק את השיטות שלה?

פה חשדתי

הקרן לא מפרסמת פירוט של כל המדינות, אלא רק נתון כללי. ב-40 המדינות המובילות במדד הביטחון הדירוג נע בין 632.2 (ישראל) ל-550.47 (סלובניה). אבל ניתן למצוא באתר רק שלוש מדינות מהם ניתן ללמוד עוד על מה שקורה בדירוג: ישראל, אחריה גרמניה עם 631.07. ויפן במקום 9 עם 623.19. 

בשני הפרמטרים ה"חסויים" המשמשים לצרכים פנימיים של הקרן, ישראל זוכה לניקוד עגול של 39 בראשון ו-38 בשני. שני המספרים האלו מעוררים חשד, מאחר ובכל שאר הנתונים שפורסמו אין מספרים עגולים. מתוך 72 מספרים, רק השניים הללו הם יצאו מושלמים ובמקרה שניהם חסויים. 

ראשונים במדד הבטיחות. כיף לשמוע, פחות כיף לגלות איך הגיעו למסקנה

שני המדדים האלו מעניקים לישראל את הבכורה ובגדול. גרמניה, נמצאת במקום השני ומפגרת אחר ישראל ב-1.13 נקודות בלבד. זה לא מוכיח שהתקיים פה עיוות, אבל זה בהחלט מעורר חשד – שאין דרך לאשש או להפריך אותו. 

במדדים "הפנימיים" גרמניה קיבלה 30.8 במדד הראשון ו-28.27 במדד השני. זה מסתכם בהפרש 17.93 נקודות בין גרמניה לישראל. כמה זה קריטי? מאד. אם ישראל הייתה מקבלת ניקוד דומה לגרמניה היינו גולשים למקום ה-13 בדירוג הכללי.

במבט עומק מצבנו לא מזהיר

מדד הביטחון בו מדורגת ישראל במקום הראשון מורכב מ-24 פרמטרים מחולקים לקבוצות של ארבע. כל אחת מהן בודקת סוגיה אחרת: יעילות הבידוד, ניטור וזיהוי, יעילות הניהול הממשלתי ומוכנות רפואית. כולם נראים מעניינים לבחינת המצב. 

שני המדדים הפנימיים נמצאים בקבוצה של היעילות הממשלתית, המדד שמקפיץ את ישראל לראש הרשימה. שם ישראל זוכה לניקוד של 205.83 לעומת גרמניה, השניה בתור, שזוכה לניקוד של 183.59. 

המדד של גרמניה. ישראל עקפה אותה רק במעט, בזכות שני מדדים "חסויים"

ישראל מתגלה כחלשה דווקא במוכנות הרפואית שלה. זהו מדד שמורכב ממספר מכונות ההנשמה, כמות המיטות בבתי החולים, כמות הרופאים, רמת הרפואה, יכולת ייצור של ציוד רפואי ויכולת ניוד של ציוד רפואי חדש.

גם פה, אנחנו לא יודעים מה טיב המדד, איך הוא מורכב וכיצד כימתה הקרן את הנתונים. כלומר, אולי הממשלה מתנהלת באחריות בנוגע להתמודדות עם המגיפה, אבל לא מתנהלת באחריות ברכישת אמון הציבור בהחלטותיה. 

פנינו לקרן עם שורה של שאלות ומידע נוסף על מתודולוגיית הדירוג וביקשנו את פירוט הדירוג של מדינות נוספות. מהקרן נמסר כי בשבוע הבא יפרסמו עדכון נתונים על גרמניה וישראל ובתוכם גם מענה לחלק משאלותינו ופירוט נרחב יותר על המדדים.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

ממשלת ישראל דורשת מאזרחיה מהלכים חסרי תקדים, כמו לוותר על פרנסתם ולהסתגר בבתים. לעיתים היא גם כופה עליהם בידוד תוך הפעלת השב"כ. לצורך כך נדרש אמון ציבורי מתמשך. כשמשרד רה"מ מפיץ טורי דעה של ארגונים עלומים עם מדדים שאף אחד לא יכול לבדוק היא רק פוגעת באמון הציבור ולא מחזקת אותו. בנוסף, היא יוצרת תודעה שקרית בקרב האזרחים ומטשטשת את נקודות הביקורת.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

במקום להפיץ סקרים מחמיאים שאינם ניתנים לבדיקה, הממשלה יכולה לחזק את אמון הציבור על ידי שקיפות. היא יכולה לפרסם פרוטוקולים של ישיבות הממשלה או את הנתונים עליהם מתבססות החלטותיה. כך אנחנו יכולים להיות ביקורתיים יותר כלפי מה שמציג לנו רה"מ וגם לדעת מתי באמת כדאי לפרגן.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת עידן בנימין

עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

6 תגובות

  1. הוספתי כתגובה בפייס. מצרף משהו שפרסמתי לפני מיליון שנה. עמירם
    סטטיסטיקה
    כולם זוכרים את אמירתו הבלתי נשכחת של נתניהו: בניכוי הערבים והחרדים מצבנו מצוין. על האפשרויות הבלתי נגמרות להצגת מצב מצוין הגיב פעם מתמטיקאי מהטכניון לשלי יחימוביץ כאשר עוד עבדה ברדיו. תגידי לי מה את רוצה להשיג ואני אתן לך את הסטטיסטיקה המתאימה. דרך אגב יום אחרי שהסטטיסטיקאי הראשי קרא 'שוד הפנסיות הגדול' לתוכנית להפרטת הפנסיות הוא פוטר במייל ע"י לשכת ראש הממשלה. לגבי הנתונים עצמם אמר בזמנו אמר הסטטיסטיקאי הראשי של הממשלה שלמה יצחקי, כי משרדי ממשלה והרגולטורים הגדולים במשק מעוותים נתונים שהם מעבירים ללשכתו. י דוד צרפתי עובד מחלקת המחקר בלשכת התעסוקה טען בזמנו כי שרות התעסוקה מסתיר נתונים, והאבטלה עלתה בשנת 2012 ב- 12% ולא ב- 5.8% כפי שנמסר. כך שכל הנתונים הממשלתיים, במיוחד אלה המלווים גרפים עולים, אמינים כמו קריאה בקפה. למי ששואל: צרפתי פוטר מתפקידו. צרפתי יוק אבל הלמ"ס עדיין קיים. קחו עוד נתון שיכול להשפיע: מדד חדש שהוצע ע"י ה- oecd למדידת אי השוויון בחברה. המדד הזה טוען כי הפער בין המאיון העליון מול עשירון העליון הוא מקור משמעותי לאי השוויון בארץ. מי שהשתמש, בין השאר, במדד הזה הוא יואל נוה הכלכלן הראשי באוצר. נווה צודק בתנאי שינכה את אנשי הביטחון בחברות כוח אדם, ואת מקבלי הקצבאות למיניהם.
    http://www.themarker.com/news/1.3058123

  2. יאו כמה שטויות קראתי כאן הרגע.
    מזה מוכרים באתר הזה ספקולציות בסיטונאות ?

    1. באמינותו. הוא לא פועל בשקיפות .
      (נב: נתוני התמותה של מדינות כמו טיואן , ניו זילנד , קוריאה הדרומית או סלובקיה נמוכים מאיתנו . חלקן אפילו לא עשו סגר.)
      להבנתי, הקרן דיברה על עשרות אלפי בדיקות ביום בישראל אבל לפי הנתונים, נעשו פחות מ10 אלף בעת פרסום הדירוג.

    2. הקרן עוסקת במטבעות קריפטו. דירוג שלא מסביר בפירוט כיצד בוצע וחושב הניקוד מוביל לפקפוק באמינותו

    3. תכל'ס, השקופים אפילו לא הבינו מיהי החברה שהכינה את הדירוג. זו לא "קרן עלומה מהונג קונג" אלא חברה אירופית גדולה שמתמחה בניתוח מערכות בריאות בארצות שונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,932 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!