סוף שבוע עם חברי הכנסת על שפת הבריכה: כתבות "שקוף" בלאומיאדה 2020

קצת אסקפיזם מהקורונה: כדי לנצל את השילוב המנצח של שמש, ים וחברי כנסת – נסענו לסקר את הלאומיאדה, האירוע השנתי של מפלגת הליכוד באילת. סיפור על מפגש אמיתי בין הנבחרים לציבור, לפני שהעולם כולו התהפך

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין, מאיה קרול |

עשר בבוקר, יום שישי. שעה טובה לעיתון וקפה בפיג'מה, אבל בשבילנו היה זה זמן התרעננות, אחרי שלוש שעות נסיעה באוטובוס מבאר שבע לאילת – לפני שנסיעה כזו הייתה מלווה במסכות פנים ובקבוק אלכוג'ל שלוף. עם השכמה המוקדמת ותיקי הגב, הבוקר הרגיש כמו תחילתו של טיול שנתי. אבל לא נסענו לאילת כדי לטייל במדבר היפיפה – אלא כדי לבקר באירוע השנתי של מפלגת הליכוד, "הלאומיאדה". 

הלאומיאדה (לשעבר ליכודיאדה) התקיימה זו השנה החמישית ברציפות. היא מושכת בכל שנה מאות תומכי ליכוד לסוף שבוע באילת, בו מתקיימים הרצאות, פאנלים, שיחות בגובה העיניים עם ח"כים לצד הבריכה וכן מדגם בו מצביעים חברי הליכוד הנוכחים, אשר בסופו מתפרסם דירוג של חברות וחברי רשימת הליכוד. ב-2018 נקנסה מפלגת הליכוד ב-350 אלף ש"ח לאחר שנקבע בדו"ח מבקר המדינה כי האירוע מהווה תרומה אסורה למפלגה, אך לאחר כמה שינויים קוסמטיים – להלן הלאומיאדה – המשיך האירוע להתקיים כסדרו.

בדרכנו לאילת

הפנטזיה על צחי הנגבי, התשובות של מיקי זוהר והשתיקה של אמיר אוחנה

כשהתקרבנו באוטובוס לתחנה המרכזית, השר אלי כהן וחבר הכנסת לשעבר עוזי דיין כבר עדכנו בטוויטר כי הם על המטוס לאילת. התרגשנו לנחש אילו ח"כים נוספים נפגוש במלון בו התקיים האירוע – וכבר בדלת הכניסה פגשנו את השר צחי הנגבי, שהיה בדרכו החוצה. הוא ציין את חיבתו לשקיפות כשהצגנו את עצמנו, וסיפר שהצטער כשבוטלה ועדת השקיפות בכנסת (הנגבי תמך ביוזמת ח"כ לשעבר סתיו שפיר להקים את הוועדה ב-2015). מיד הצענו שיהיה זה שיקים אותה מחדש בכנסת ה-23. אך לצערנו הוא לא היה מעוניין.

הפגישה עם השר הנגבי בסטורי של שקוף

משאירות את חלום הנגבי-לוחם-השקיפות מאחורינו, נכנסנו אל המולת המלון: בין פוסטרים של חברות וחברי רשימת הליכוד לשלטי ענק עם הכיתוב "לא ביבי לא חוקרים", הסתובבו פעילי ליכוד, כתבים, אנשי ציבור וכמה חברי כנסת ושרים. ראשון ניגשנו לח"כ מיקי זוהר ושאלנו אם יתמוך בהקמת וועדות הכנסת בזמן הפגרה , והוא אמר שלא – כי הוא לא רוצה שיעשה בהן שימוש פוליטי. נזכיר כי עוד לפני האפוקליפסה, למעלה משנה שבכנסת לא מתקיימת כמעט פעילות פרלמנטרית, ורוב הוועדות מושבתות. זאת על אף שבוועדות מתקיימת עבודה פרלמנטרית חשובה וחיונית לקידום חקיקה ופיקוח על הממשלה. 

כששאלנו את זוהר אם יסכים לוותר על תוספת השכר שקיבל בינואר בסך 1,255 ש"ח אחרי שנת פגרה – טען כי זהו צעד פופוליסטי, ולא יעשה זאת.

  • לסיכום השיחה המוצלחת עם ח"כ זוהר, הצטלמנו איתו כדי לעדכן על המפגש בסטורי של שקוף ובטלגרם. את הרגע תיעד הצלם של ויינט – ובערב כבר הגענו לעמוד הראשי של האתר (עם כותרת חמודה אך לא נאמנה למציאות).

בעמוד הראשי של ווינט

אחרי זוהר פגשנו את השר אמיר אוחנה, אך הוא סירב להתראיין בתוקף. הדגשנו שנשאל רק על הישגים בהם הוא גאה מאז שמונה לשר המשפטים – אך הוא הפנה לנו את הגב. מאוחר יותר, כשניסינו לצלם אותו מנגן על גיטרה עם כמה ממשתתפי הלאומיאדה (חמוד!) לסטורי של שקוף, הוא ביקש בכעס שנפסיק ("אתן רוצות שאסתגר בחדר?").

השר אוחנה מנגן עם אורחי הלאומיאדה

הפתעה ידועה מראש

בינתיים, ניסו פעילי ליכוד לדרבן את האורחים להיכנס לאולם בו עמדו להתחיל נאומי השרים. "תיכנסו, תיכנסו, אל תשאלו שאלות, יש בפנים הפתעה". חלק מהאורחים העדיפו להמשיך לנוח בשמש ליד הבריכה – רעיון שטוב שוויתרנו עליו בשלב הזה, כי כמה שעות אחר כך כבר היינו קרובות להתייבשות.

סקרניות, נכנסנו לאולם. שרי הליכוד עלו לנאום מול הקהל שתמך בקריאות עידוד. אחד אחרי השני דיברו השרים על ראש הממשלה והישגיו, על מערכת המשפט ועל המתחרים ממפלגת כחול לבן: "אין שום אפשרות לגנץ ולפיד להקים ממשלה שלא נסמכת על תמיכתם של אחמד טיבי ואיימן עודה", אמר השר אמיר אוחנה בנאומו. "אתם תתנו לזה לקרות?" שאל את הקהל המזועזע, שצעק "ל-א!". 

השר אוחנה נואם

נאומי השרים עסקו בנושאים שנטחנו עד דק ברשתות החברתיות כחלק מתעמולת המפלגה. ה"הפתעה" שהבטיחו לנו, התגלתה כלא מפתיעה.

חצי מיליון ש"ח בשביל אהבת הציבור

הלאומיאדה התקיימה שבוע לאחר הודעת ראש הממשלה נתניהו כי ימנה את ח"כ ניר ברקת לשר אוצר, אם יקים ממשלה. זמן קצר לאחר מכן כתב ברקת בחשבון הטוויטר שלו כי הוא "מרוויח שקל בשנה" כחבר כנסת. תהינו – איך זה יתכן? הרי על פי חוק, חברי וחברות הכנסת מחויבים לקבל את שכרם, כך שלא יאלצו להיות תלויים בבעלי הון. שאלנו את דוברות הכנסת על כך, ונאמר לנו כי ברקת לא קיבל אישור לא להרוויח משכורת – אלא פשוט סירב למסור את פרטי חשבון הבנק שלו לחשבות הכנסת. 

הציוץ של ברקת. לא קיבל אישור לוותר על השכר

הלאומיאדה הייתה הזדמנות מעולה כדי לברר את הנושא ישירות מולו: האם הוא רואה את הבעייתיות שבחוסר הציות לחוק, ואת חוסר ההוגנות שבצבירת רווח פוליטי בדרך שרק פוליטיקאים עשירים יכולים לבחור בה? ולאן הולך הכסף שלא שולם?

החלטנו לנסות לתפוס את ברקת לשיחה לאחר שירד מבמת הנאומים. הניסיון התברר כמשימה לא פשוטה: ביציאה מהאולם ליוו את ברקת עשרות פעילי ליכוד שביקשו לשוחח או להצטלם איתו. בתוך ההמולה, הצלחנו לשאול אותו את השאלות שלנו (נראה היה שהוא מופתע). 

"אנחנו שמים את ערך ההתנדבות כערך עליון", אמר. כשעמדנו על ההבדל בין התנדבות לבין עבודה עבור המעסיק שלו – הציבור – המשיך להדגיש את הערכים שהנחו אותו במהלך הזה. אנחנו כמובן מאוד אוהבות חיסכון בכספי ציבור, אך לצערנו הכסף הזה (כחצי מיליון ש"ח) בינתיים לא נחסך: בגלל שהסכום מיועד כחוק לברקת, הוא תקוע כרגע בחשבות הכנסת ואינו חוזר לציבור.

ניתן לומר כי ברקת משלם הלכה למעשה 45 אלף ש"ח בחודש, ומקבל בתמורה רווח פוליטי בדמות אהדה מהציבור, שלא מודע לפרטים המלאים. האם זה הוגן?

תשובתו המלאה של ברקת, כאן:

אנו מרגישות על בשרנו את חוסר האמון בתקשורת 

בשעות הראשונות לביקור שלנו הגישה הרווחת כלפינו הייתה חשדנית וזהירה. ההצגה של עצמנו ככתבות בגוף תקשורת הובילה מיד לקביעה "אז אתן שמאלניות". כמעט בכל שיחה נשאלנו אם אנחנו מקליטות בסתר. סבלנו מחוסר אמון מוחלט אף שנשבענו שאנחנו כותבות על כל סיעות הכנסת.

גם במהלך השיחה עם ברקת, השאלה שלנו בנושא המשכורת גררה ביקורת מהסובבים, שהחלו להתווכח וטענו כי מטרתנו הסמויה היא להקשות על הליכוד מטעמים פוליטיים. זאת על אף שהשאלה נגעה לכסף ציבורי, והייתה דומה לשאלות שאנו מפנות לחברות כנסת מכל הסיעות, כל הזמן.

לקראת הצהריים המאוחרים האווירה השתחררה והפכה נינוחה יותר. את המלון עזבו חלק מהשרים וכלי התקשורת הגדולים על מצלמותיהם ומיקרופוניהם, ונראה שאיתם עזבה גם אווירת קמפיין הבחירות המתוחה. קלפיות המדגם עמדו להיסגר, והאורחים החלו להסתובב עם כובעים צבעוניים ומשקאות. כמות האנשים בלובי המלון הדלדלה במהרה כשהחלה הופעה של ליאור נרקיס בחוץ, ואנחנו ניצלנו את הזמן הרגוע להיכרות עם חלק מהאורחים.

אורחים בלאומיאדה

"החכמה לא נמצאת רק אצל נבחרי הציבור, אלא גם בעם"

מחוץ ללובי המלון פגשנו את רוברט: "אנחנו מגיעים לכל כנס של הליכוד. זה חיבור אישי שלא מוצאים בשום מפלגה אחרת". כששאלנו אם ירצה שנבחרי הציבור יקדמו שקיפות, אמר: "אני חושב שחייבת להיות שקיפות, למעט דברים שעלולים לפגוע בביטחון המדינה. צריך לשתף את הציבור, ולזכור שהחכמה לא נמצאת רק אצל נבחרי הציבור אלא גם בעם". מסכימות.

אילנה, גם היא אורחת קבועה באירוע, מתארת תחושות דומות: "אני מגיעה כל שנה כדי לחזק את ראש הממשלה שלנו ואת חברי הליכוד המקסימים. לפגוש את השרים זה מרגש – זה כמו משפחה". היא הרחיבה על נתניהו: "יש לנו ראש ממשלה שהוא מלאך. הוא גואל אותנו מהאויבים, מהשמאלנים ומהתקשורת. הוא דואג לנו – תראי את תכנית המאה. כשפוגעים בו, לא פוגעים בו אישית. פוגעים בנו. כשאומרים 'מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו' זה לא נכון. זה התקשורת נגד נתניהו. העם בעדו".

את ג'קי פינטו פגשנו בין קלפיות המדגם המנומנמות ופוסטר גדול הנושא את תמונתו. ג'קי, איש מבוגר ולבבי, היה לבוש בחליפה מהודרת וחילק כרטיסי ביקור לכל דורש. הוא הציג לנו בגאווה את השלט שלו, והסביר מדוע הוא רוצה להיבחר לכנסת: "עליתי בגיל 9 ממרוקו והבנתי בגיל צעיר שיש ילדים בכיתה שיש להם יותר כסף, אבל לא רציתי שזה יגדיר אותי. אז הצטיינתי בלימודים והצלחתי. עכשיו אני רוצה להגיע לכנסת ולקדם משם את הדברים שאני מאמין בהם. אם אבחר לכנסת אקדם שקיפות וצדק חברתי. אדאג לנכים ולקשישים".

ג'קי פינטו (משמאל) עם אורחת באירוע

גם כאן מחכים בקוצר רוח לתוצאות המדגם

לצד השלט של ג'קי, הוצבו לקראת המדגם גם שלטים של השרות מירי רגב וגילה גמליאל ושל ח"כ ברקת. זכייה במקומות הראשונים במדגם הלאומיאדה היא מקור לגאווה עבור הזוכים, אך היה נראה כי השנה הייתה פחות התלהבות סביב ההצבעה. אולי בשל העייפות מהקמפיין בבחירות השלישיות, או כי הרשימה נעולה בגלל הבחירות החוזרות. אחד ממפיקי האירוע סיפר לנו כי התוצאות במדגם משפיעות על התנהלות הח"כים, וכי ירידה במיקום ברשימה מראה על בעיה בקשר עם ציבור הבוחרים, ומובילה לשינוי התנהגות הח"כים.

את המקום הראשון במדגם שבדק מי מחברי הכנסת תרם 'הכי הרבה ניצחון הימין בבחירות', קטף שר המשפטים אמיר אוחנה. במדגם המשמעותי לא פחות, שבדק מי נתפס כממלא מקום ראוי לנתניהו, זכה ח"כ ניר ברקת. 

על החשיבות של המפגש האנושי 

לאורך הסופ"ש, התקבצו בלובי האורחים וחברי הכנסת לשיחות ספונטניות סביב השולחנות, ומכל עבר נשמעו דיונים על המצב הפוליטי, ועל עתיד המפלגה מחנה הימין. באחד השולחנות האלה פגשנו את ח"כ קטי שטרית, שהסכימה לדבר איתנו בשמחה. ביקשנו משטרית לספר על מהלך שקידמה מאז נבחרה לכנסת באפריל 2019: "בכנסת ה-20 הוחלט באופן שרירותי להוציא את הסייעות הרפואיות מהגנים", היא מסבירה, "לילד שאוכל מזון שהוא אלרגי אליו, יש עשר דקות לפתוח את התיק, לחפש ולהוציא את המזרק ולהזריק לעצמו במקום הנכון – וכל זה כשהגוף שלו חלש והוא בפניקה". שטרית לקחה חלק במאבק להשארת הסייעות הרפואיות בגנים, מאבק שהסתיים בהצלחה – כשבסוף נמצא תקציב של 10 מיליון ש"ח ממשרד הרווחה להמשך פעילותן ב-2020.

כאמור, הכנסת בפגרה ארוכה. שאלנו את שטרית איך יכולה ח"כית לקדם משהו שחשוב לה בזמן כזה: "המון מכתבים ופניות למשרדי החינוך, המשפטים, והרווחה. לא השארתי אבן שלא הפכתי, עד שהחליטו להחזיר את הסייעות לילדים האלרגיים".

כיף לשמוע על עשייה למען הציבור גם בתקופה כזאת, רק חבל שנאלצנו לנסוע עד אילת בשביל זה, כשיש פתרון קסם פשוט במיוחד לשיתוף הציבור בעבודת הח"כים – שקיפות. פרסום יומן, למשל, יכול לאפשר לציבור לפקח על נבחרי הציבור וגם להתפעל מהעבודה הקשה שלהם. הצענו לשטרית לפרסם את יומנה – והיא הסכימה (אבל עדיין לא עשתה זאת). שאלנו גם מה דעתה על התוספת שהיא וחבריה קיבלו לשכר. "עבדתי בחברת הייטק שבה קיבלתי כפול. אבל אני לא מתווכחת – מצדי שלא יעלו את השכר, ואין לי שום בעיה שיורידו את התוספת". כשהסברנו שאפשר בקלות לוותר על התוספת, אמרה כי תעשה זאת בפעם הבאה שתגיע למשכן (גם זה עדיין לא קרה – מחכות).

לבסוף, שאלנו את ח"כ שטרית מי הם חברות או חברי הכנסת האהובים עליה – מחוץ לסיעה שלה. שטרית ענתה בסולידריות נשית: עומר ינקלביץ' (כחול לבן), רויטל סויד ואורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר-מרצ). 

קטי שטרית מספרת על הח"כיות האהובות עליה בסטורי של שקוף

השיחה עם קטי שטרית גרמה לנו להבין כמה חשוב המפגש האישי עם הח"כים: הסיכוי שהיינו יכולות לנהל שיחה נעימה ורגועה עם חברת כנסת רגע לפני בחירות, על נושאים לא קשורים לקמפיין וחסרי רייטינג ולייקים – מחוץ ללאומיאדה היא  אפסית. 

למעשה הקשר האישי הוא רוב הקסם באירוע: נראה כאילו הגענו למפגש שנתי של קרובי משפחה רחוקים. "באנו לפה כדי להתגבש ולהכיר עוד אנשים שמצביעים כמונו", סיפרו עמירם קובי ועדי, שלושה אורחים צעירים במלון: "זו תחושת משפחה, השרים והח"כים מגיעים לפה, כולם מדברים איתם, שואלים אותם שאלות שאין אפשרות ביומיום". 

מאיה עם עמירם, קובי ועדי

משה ומשה "הוגי הרעיון"

מי שעומדים מאחורי האירוע הם משה פסל ומשה בן זקן. מדובר בצמד בשנות ה-30 לחייהם שיזמו את הארוע הראשון לפני חמש שנים, ומפיקים אותה עד היום. פסל ובן זקן פעילים בליכוד: משה בן זקן הוא יועץ של השרה מירי רגב, ומשה פסל הוא יו"ר צעירי הליכוד, שאף התמודד בפריימריז האחרונים. 

משה ומשה היו עמוסים לאורך סוף השבוע, והסתובבו ברחבי המלון חסרי מנוחה ומוקפים בפעילים רבים. לקראת סוף האירוע, הצלחנו לתפוס לרגע את פסל לשיחה על שפת הבריכה, ושאלנו אותו מה המטרה של הלאומיאדה בעיניו: "הרבה פעמים מתלוננים שחברי הכנסת מנותקים מהציבור. כאן את רואה חברי כנסת יושבים עם אנשים ומדברים על הביטוח הלאומי, על תחבורה ציבורית", אמר. לדבריו, "יש להם הזדמנות לשבת ולדבר עם אנשים על בעיות היומיום שלהם, הם חיים כאן את הציבור ונטענים ממנו".

משה פסל

שאלנו את פסל מהיכן הגיע הרעיון לקיים אירוע כזה. "המטרה הייתה לעשות משהו דומה לרעיון של הוועידה הרפובליקנית בארה"ב". הוא הסביר: "רצינו לקיים אירוע בו פעילים יושבים יחד בשולחנות עגולים ומחליפים רעיונות, וחושבים לאן התנועה צריכה ללכת ולאן מחנה הימין הולך".

טרם האירוע לא שמענו מעולם על משה ומשה, אך באירוע עצמו – לא היה ניתן לפספס אותם, שכן פניהם ניבטו אלינו כמעט מכל שלטי הענק בלאומיאדה. על השלטים אף נכתב באופן שלא משאיר מקום לספק: "משה ומשה, הוגי הרעיון והמארגנים". שלט עוקצני אחד של המארגנים בלט במיוחד: התנוססו עליו פניהם של משה ומשה יחד עם הציטוט "הגענו, התארגנו, מתארגנים, נתארגן". הציטוט בשלט, למקרה שתהיתם, מגיע מתשובתו הלא-קוהרנטית של ח"כ בני גנץ, כשנשאל על תחושותיו לקראת פגישתו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

מתוך טוויטר

ליכודיאדה או לאומיאדה – מה ההבדל?

כאמור, עד לפני שנתיים בסך הכל, נקרא האירוע של הליכוד באילת בשם "ליכודיאדה", מסיבות ברורות. אך דו”ח מבקר המדינה שהתייחס לאירוע כתרומה אסורה למפלגה הביא לשינוי שמו מ"ליכודיאדה" ל"לאומיאדה".

דו”ח המבקר התייחס למימון המפלגות והבחירות לקראת הכנסת ה-20. בדו"ח נטען כי למרות שהליכודיאדה הוא אירוע פרטי, שאינו ממומן ע"י המפלגה – הליכודיאדה היא אירוע ששייך בפועל למפלגת הליכוד.

מפלגות מקבלות תקציב לקמפיין בחירות מהמדינה, ואינן מורשות לקבל כסף נוסף מעבר לכך. מבחינת המבקר, החשיפה שקיבלה מפלגת הליכוד בעקבות האירוע, הופכת את הלאומיאדה לסוג של תרומה לקמפיין הבחירות של הליכוד. בדו”ח המבקר נכתב כך: "הסיעה קיבלה תרומה בדמות הפקת אירוע 'הליכודיאדה' והפרסום והחשיפה התקשורתית בעקבותיו, כל זאת מבלי שנשאה בהוצאות כלשהן בגין האירוע".

יוסף שפירא, מבקר המדינה לשעבר

המבקר פירט מדוע הוא מניח שהאירוע שייך למפלגת הליכוד. בין היתר, ציין כי שני המארגנים הם פעילי המפלגה, וכי רק חברי מפלגה רשאים להצביע ולהתמודד בפריימריז המדומה שנערך בליכודיאדה. אבל יותר מכל, שם האירוע הוא זה שקשר בצורה הברורה ביותר את הליכוד ל"ליכודיאדה". לכן שונה השם – כדי לנסות להימנע מהגדרתו כתרומה אסורה למפלגה. כאמור, בעקבות הדו"ח מפלגת הליכוד נקנסה בסכום של 350 אלף ₪.

ממעבר על דו”ח המבקר, לא נראה שהיה שינוי מהותי באירוע חוץ משינוי השם. גם לא היה נראה שהשם החדש שינה את המהות הליכודניקית של האירוע: חברי הכנסת שנכחו באירוע היו רק מהליכוד, האורחים היו חברי המפלגה, הפריימריז נשאר פתוח להצבעה לחברי ליכוד בלבד והמארגנים הם אותם המארגנים.

סיכם זאת יפה אחד האורחים: אם זה נראה כמו ליכוד, הולך כמו ליכוד ועושה קולות של ליכוד – זאת עדיין ליכודיאדה.

שלטים בכניסה ללאומיאדה

מה דעתכם על "שקופיאדה"?

נראה כי סוד הקסם של האירוע הוא תחושת המשפחתיות שבו. נסו למצוא עוד מקום בו אפשר לשבת עם ח"כים לצד הבריכה בשבת בבוקר, ולדבר בלי מצלמות או סיסמאות (בערך), לשאול שאלות או להעלות השערות על תוצאות הבחירות. המפגש הפשוט הזה בין הנבחרים לציבור כמעט ולא קיים, וכאן נראה שהוא קל וטבעי

האירוע גם מאפשר לחברי הליכוד ליהנות מכל היתרונות של מפלגה דמוקרטית: המדגם בלאומיאדה מאפשר לחברי המפלגה להביע את דעתם בענייני השעה, ובפריימריז המדומה חברי המפלגה יכולים לשקף לחברי הכנסת מי מהם עשו עבודה טובה ומי פחות. זה גם מאפשר לכל מי שרוצה (מבין חברי הליכוד) לקחת חלק במשחק הדמוקרטי, ולנסות "להיבחר". בימי הייאוש של הבחירות השלישיות, לצפות בג'קי פינטו משכנע את אורחי הלאומיאדה להצביע עבורו הייתה חגיגה לדמוקרטיה.

אילת

כל זה גרם לנו לחלום על אירוע: "השקופיאדה" – סופ"ש לאזרחיות ואזרחים חובבי שקיפות עם כל הח"כים שירצו להגיע. במהלך האירוע נערוך את מדגם "מלכ/ת השקיפות", ח"כים יתחרו זה בזו עם פליירים המונים את חוקי השקיפות שקידמו, על הקירות יתלו פוסטרים עם תמונות בגודל טבעי וכיתובים כמו "משקיפה יומן כבר שנה שלישית ברציפות!", או "מקדמת חוק השקיפות בכספי מימון מפלגות". יגיעו ח"כים מכ-ל הסיעות, ירקדו בשקפקפים לצד הבריכה וישוחחו ארוכות עם כל מי שיבקש לשמוע על העשייה שלהם או לשאול שאלות בקשר למלחמה בשחיתות ולחיסכון בכסף ציבורי (תראו, זה יהיה להיט). 

מה דעתכם?

נתראה בלאומיאדה (או בשקופיאדה) 2021.

שתפו את הכתבה
1 תגובה

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *