גידול זקנים, אוכל מהבית וחיטויים: מערך הכבאות בצל הקורונה

בתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס במערך הכבאות רק כמתרחש אירוע נורא. אך ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מידי שבוע, מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, במסגרת כתבות הפולואפ שלנו.

והפעם: איך מערך הכבאות מושפע מהמגפה?

בימי הקורונה הצטרף מערך הכבאות למאמץ הלאומי להתמודדות עם הנגיף: מעבר לכיבוי שריפות, חילוץ והצלה, בימים האחרונים עסוקים במערך בחיטוי מרחבים ציבוריים כדי לוודא שהם נקיים מנגיף הקורונה ומחוללי מחלות אחרים. עד עתה נעשו חיטויים של מרחבים ציבוריים בתל השומר, בית מעצר אבו כביר, שכונת אבן חן במודיעין, ועוד. מחר מתוכנן  חיטוי בבית החולים איכילוב.

• לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
• לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
• לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן

חוששים מהדבקת כבאים

החשש המרכזי בכבאות בימים אלה הוא הדבקה של לוחמי האש בקורונה. בשעת משמרת נמצאים הכבאים בתחנה 24 שעות, במהלכן הם מבלים באזורים משותפים ולנים יחד בחדרים, ומכאן החשש להדבקה של כלל הכבאים במשמרת, שתתפשט כאש בשדה קוצים.

בכבאות גם דואגים למצב הנפשי של הכבאים ועובדי המערך בתקופה מלחיצה זו. לאחרונה הופץ שאלון לכל עובדי המערך בו הם נשאלו לגבי תחושת הביטחון שלהם בנוגע לקורונה, חששות מהתקופה, ועוד.

"החשש הגדול שלי באופן אישי הוא החשיפה המוגברת לאוכלוסיה", מספר לנו אחד הכבאים. "הרי אין לי ברירה אלא לבוא במגע עם אנשים, ואני חושש להידבק בנגיף ולהדביק את השאר. הביאו לנו לתחנות אלכוג'ל, כפפות ונשמיות כדי להתמגן ביציאה אירועים שגרתיים, כמו תאונות דרכים וחילוצים. אם אני צריך להגיע לאדם בבידוד או חולה אני משתמש במסכה לשריפות, כי היא אטומה בלחץ אוויר ומגינה ב-100 אחוז מקורונה".

ביום ראשון השבוע פורסם בערוץ 12 כי בקורס סמלים של הכבאות התכנסו עשרות חניכים ששהו יחדיו באותו המתחם – בניגוד להוראות משרד הבריאות.

לא תאמינו על מה רבים הכבאים והנציבות בימי הקורונה

כדי למנוע הדבקה בתחנות, נציבות הכבאות הוציאה סדרת הוראות ללוחמי האש לימי המשבר. אחת ההוראות כללה איסור על יציאה מהתחנה שלא לצורך מבצעי, ודרשה מהכבאים להגיע עם אוכל מהבית למהלך כל המשמרת. ההוראה הציתה סכסוך – בעיני ועד הכבאים זו בקשה לא לגיטימית: ביומיום הכבאים רגילים לצאת לקנות מצרכים ולהכין לעצמם אוכל במהלך המשמרת.

יו"ר ועד הכבאים אנקורי כתב מכתב חריף לראש אגף המבצעים, בו הוא דרש לבטל את ההוראה על איסור יציאה מהתחנה לקניות. "אני מוותר על השאלה למה לא טרחת להרים טלפון ולהיוועץ לפני הנחתת פקודה שכל כולה התייחסות לתנאי העבודה של הכבאים", אנקורי כתב, "אני מציע לבטל את ההנחיה הזו מיידית. היא מייצרת התמרמרות בכל הארץ מהטעם הפשוט שציינתי לעיל, מה שהיא גם לא הגיונית".

בסופו של דבר ביטלה הנציבות את ההוראה, ואפשרה לכבאי אחד במשמרת לצאת לרכוש מזון לכבאים. 

נזכיר, כי לוועד הכבאים יש בטן מלאה על התנהלות הנציבות מול העובדים. הם טוענים שההחלטות לגבי עובדים צריכות להתקבל בהתייעצות איתם. גורם בוועד מרחיב: "בנציבות עושים המון דברים לבד. חבל – בתקופה הזו, במה שצריך אנחנו נסייע. אם מקבלים החלטות על העסקת העובדים, תבואו לדבר איתנו ואולי נצליח לשכנע אתכם לפעול אחרת, לא רק דרך מכתבים. ככה יהיה לנו יותר קל להעביר את הגזירות לשטח".

האם ביטול ההוראה בנוגע ליציאה לקנות משמעותה הנפת דגל לבן בנציבות, שמעוניינת לשמור על יחסי עבודה שקטים יותר בתקופה הזו? ימים יגידו.

רוצים להישאר מזוקנים 

כבאים עמם שוחחנו טוענים כי חלק מההוראות האחרות שהופצו לגבי התמודדות עם הקורונה לא היו ברורות. אחת מהן למשל נוגעת להוראת לגילוח זקן: כל הכבאים מחויבים לגלח את הזקן לגמרי, אך יש מי מהם שקיבלו פטור מרופא עור, או שבאפשרותם להישאר מזוקנים מטעמי דת.

לאחרונה הופצה ידיעה בכבאות כי ע"פ ארגון הבריאות העולמי הזקן מגביר את הסיכוי לחלות בקורונה ("הקורונה 'אוהבת' זקן") – ולכן על כל הכבאים להתגלח. מבדיקת "שקוף" עולה כי הדבר כלל לא נכון – זקן לא מגביר סיכוי לחלות בקורונה וארגון הבריאות העולמי לא טען כך מעולם.

לאחר בירור מול הנציבות, עולה כי הכוונה המקורית של הוראה זו הייתה שעל כלל הכבאים לגלח את הזקן מפני שהנשמיות (מסכות שמגנות מפני קורונה) יעילות יותר ללא זקן – הן נצמדות לפנים בצורה טובה יותר. ארגון הבריאות העולמי אכן פרסם בעבר כי שיער פנים עלול לפגוע באטימה שמספקות הנשמיות וכך לפגוע ביעילות שלהן.

כבאים לא מרוצים מהוראה זו וטוענים כי הכבאות "מנצלת" את הקורונה כדי לכפות עליהם הוראות שאין בהן צורך. כפי שציין כבאי עמו שוחחנו – כשהכבאים באים במגע עם אדם שחשש שנושא קורונה הם מעדיפים לחבוש מסיכת פנים מלאה של שריפות, שלטענתם ניתן לחבוש אותה גם עם זקן.

בנציבות טוענים אחרת: לדבריו של בכיר בנציבות, אין אחריות על שימוש במסיכות הפנים המלאות עם זקן, וגם ה-NFPA, גוף בין-לאומי ללא מטרות רווח המשמש גורם מנחה מקצועי לרשויות הכבאות בעולם, דורש גילוח זקן לכבאים בגלל אותן המסיכות.

האם הכבאים בכלל ערוכים לפעול במקרה שישראל תיקלע לרצף של אסונות אש?

כמות הכבאים בישראל לא עומדת באמת המידה הבינלאומית. בימי משבר, העניין עלול להתפוצץ לכולנו בפרצוף. על פי NFPA, התקן הרצוי של שיעור לוחמי האש באוכלוסייה הוא לוחם אש אחד על כל 1,000 תושבים. מבדיקת "שקוף" עולה כי בישראל מעולם לא עמדנו בתקן הזה.

בדצמבר 2019 אוכלוסיית ישראל עמדה על 9,136,000 תושבים. על פי התקן, יש צורך ב- 9,136 לוחמי אש בישראל, כלומר, פי ארבעה וחצי ממספרם כיום – 2,100. לשם המחשה, למול התקן שעל פיו צריך להיות לוחם אש אחד על כל 1,000 תושבים, בישראל יש היום לוחם אש אחד על כל 4,350 תושבים. מדובר בשיפור קל מהמצב ב-2017, בו היה לוחם אש אחד על כל 4,450 תושבים.

מבדיקת "שקוף" עולה כי בין 2012 ל-2016 נספו בשריפות בממוצע 21 בני אדם. למרות שבישראל יש פחות כבאים מהתקן של ה-NFPA, היא נמצאת במקום טוב ביחס לעולם ביחס בין מתים בשריפות לאוכלוסיה. בארה"ב למשל, יש 1.6 לוחמי אש על כל 1,000 איש, אך מספר הנספים בשריפות שם גבוה יותר מבישראל. 

"צריך להבין שהמצב במדינות אירופה וארה"ב הוא שונה מאצלנו: הפריסה הגיאגרפית שיש בין ערים לערים היא גדולה יותר מאצלנו כך שזמן התגובה שם ארוך יותר", מסביר איציק עוז, ראש אגף מבצעים בכבאות. "באירופה וארה"ב גישרו על הפער הזה ע"י הקמת הרבה תחנות משנה בעיירות והגדלת מספר הכבאים אבל אצלנו אין צורך כזה".

לדבריו, "גם סוג הבניה שם שונה מהארץ. אצלנו הכל זה בלוקים ובטון אל מול בתי עץ או גבס בחו"ל. אצלנו יש פחות שריפות. אני חושב שלא ניתן להשוות אותנו לארה"ב ואירופה"

אנחנו ב"שקוף" נשאיר את נושא הסכסוך בכבאות בתודעה הציבורית כל שבוע, ונדרוש דין וחשבון מהגורמים האחראים. נתראה בשבוע הבא.