ביקשנו מהממשלה ומהכנסת ליישם צעדי שקיפות במלחמה בקורונה. הנה הפירוט המלא

פנינו לממשלה ולכנסת בבקשה לקדם את רמת השקיפות בכל הנוגע לפעילות רשויות המדינה במאבק בקורונה. שקיפות איננה פריבילגיה אלא רכיב נדרש ומרכזי במלחמה בנגיף. הפירוט המלא של כל הצעדים

תומר אביטל
31 במרץ, 2020

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

אמש פנינו במסגרת קואליציית השקיפות למשרדי רה"מ והבריאות ולוועדת הקורונה בכנסת בבקשה לקדם את רמת השקיפות בכל הנוגע לפעילות רשויות המדינה במאבק בנגיף הקורונה. במכתב, אותו ניסחה עו"ד רבקי דב"ש, (לשעבר ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע) ציינו כי השקיפות נדרשת במספר מישורים:

1. פרסום נתונים על בסיס מתקבלות החלטות ובכללן המודלים, הערכות המצב, תרחישי האיום וכד';

2. פרסום החלטות הממשלה באופן אחיד, על ידי גורם אחד, בשפה מובנת ובזמן המאפשר הערכות של הציבור להחלטות החדשות;

3. פרסום מידע המאפשר פיקוח ובקרה על יישומן של הנחיות הממשלה ומידת יעילותן וזאת לאור היקף הפגיעה בזכויות יסוד המתרחשת, כחלק נדרש מהמאבק, בימים אלו;

4. תצורת פרסום הנתונים באופן שיאפשר שימוש נוסף בנתונים על ידי גורמים נוספים.

בין היתר ביקשנו הנגשת נתונים של:

• מצב הדברים בישראל – הן ביחס למצב התחלואה והן ביחס לעומס על מערכת הבריאות (וזאת בשים לב שהחשש מעומס יתר הוא המהווה הצדקה לצעדים הנוקשים כלפי האוכלוסייה), וכן לנתונים אודות מערכות נוספות (כגון היציבות הפיננסית, מערך שרותי הרווחה וכד') שיש בהן להשליך על החלטות הממשלה;

• מידע אודות הנגיף – בהינתן שהבנת דרך פעולתו והשפעתו של הנגיף נלמדת בימים אלו, יש לפרסם את המידע הרפואי המקובל על גורמי הרפואה, ומהווה את המידע המחקרי התקף עליו נשענים מקבלי ההחלטות;

• מחקרים ומודלים – אלו מחקרים ומודלים עמדו בפני מקבלי ההחלטות בנוגע להתפשטות הנגיף, ההשפעה של צעדי הממשלה על המשק ועוד, ואלו מביניהן הוחלט לאמץ כמודלים מהימנים לצורך קבלת ההחלטות;

• מצב הדברים בעולם – דרכי פעולה של מדינות שונות שישראל החליטה לאמץ או לדחות, תוך הבנה מדוע מודל מסוים, או חלקו מתאים לישראל על פני משנהו. כמו כן מדוע חלופות אחרות (לעתים פוגעניות פחות) נפסלו;

• מדיניות ויעדי הממשלה – מהי התוכנית ארוכת הטווח של הממשלה, על פי התרחישים השונים. אלו יעדים נקבעו על ידי הממשלה להשגה, ומה הן ההשלכות במקום הממשלה אינה משיגה את היעד. יש לכלול פרמטרים מדידים ובכלל זה קצב הגידול של החולים, חולים במצב מסוים, הבראה, אחוז החולים באשפוז ביתי לעומת בתי מלון וכו'.

מדובר רק במידע שממילא קיים ומצוי בפני מקבלי ההחלטות.

נדרשת גם שקיפות ובהירות לגבי החלטות הממשלה

• פרסום ממוקד ואחיד – מינוי גורם אחד מתכלל והקמת מוקד שירות אחד למתן מענה לשאלות הנוגעות ליישום ההנחיות לציבור, במקום הפניית הציבור למוקד של כל משרד מבלי שחלוקת התפקידים ביניהם ברורה לציבור.

• דוח מצב – האם הממשלה עומדת במדדים שנקבעו על ידה כיעדים להשגה במלחמתה בנגיף.

• דיווח אודות תקלות – לאחרונה התפרסמו תקלות במערכות שונות ובהן באפליקציה הייעודית ובתשובות לבדיקות לזיהוי הנגיף. יש חשיבות שהממשלה תפרסם מיוזמתה במקום בו מתגלות תקלות מסוג זה, כמו גם את מסקנות הבדיקה ומקור התקלה, וכן את הצעדים שננקטו על מנת לתקנה. מידע זה חשוב שיהיה מקוטלג ונגיש במקום אחד ויכלול את מועד התקלה, אופיה, מקורה והצעדים שננקטו על מנת לתקנה.

• נתוני איכון – יש לדווח ולפרסם את היקף השימוש של השב"כ בנתוני איכון כמו גם את התועלת שהביא השימוש בכלי זה (נושא זה נדון בימים אלו בוועדת חוץ ובטחון ויש לקוות כי יינתן לכך מענה);

• מפרי בידוד – מה הם האמצעים המשמשים את הרשויות על מנת לאכוף את הוראות הבידוד, כמות הקנסות שהוטלו על מפרי בידוד ודיווח אודות אירועים חריגים.

• פרסום בסיסי הנתונים בתצורה פתוחה תאפשר לקדם שיח ציבורי מבוסס נתונים ובה בעת לרסן שיח מבוסס נתונים שגויים. כמו כן פרסום כזה יאפשר בקרה יעילה, אפקטיבית ועניינית על מדיניות הממשלה, משרד הבריאות, מערכות המידע והעוסקים במלאכה.

• בחברה האזרחית יש משאבים אנושיים וטכנולוגיים רבים, ופרסום נתונים מאפשר לגורמים אלו למצות את הפוטנציאל של הנתונים לטובת כלל הציבור. נציין כי מאז תחילת המשבר ישנם פעילים חברתיים ועובדים מרקע טכנולוגי אשר סייעו למדינה בטיוב, השבחה ואיתור טעויות ותקלות במסדי הנתונים.

• פרסום הנתונים חשוב שיהיה ברמת פירוט ותצורה שתאפשר עבודה איכותית עם נתונים אלו. למכתבנו מצורף נספח בנושא זה.