ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

למה הרשויות המקומיות צובעות מעברי חצייה בצבע מחליק יותר וגם יקר יותר?

מבדיקה שערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה כי רוב הרשויות המקומיות משתמשות בצבע סימון כביש לא איכותי ויקר. כבר ב-2010 הוגשה הצעת חוק לטיפול בנושא, וב-2017 מבקר המדינה דרש ממשרד התחבורה לעבור לחלופה האיכותית יותר. אך רשויות ממשיכות להשתמש בצבע כביש ובזבזני, ועל הדרך גם הורג? תחקיר בסדרה של כתבת הפולו-אפ של שקוף שבודקת בקביעות: #מה_נשתנה?
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הגורמים המקצועיים בנתיבי ישראל ומשרד התחבורה מכירים כבר שנים את הבעיה. רשויות מקומיות משתמשות לסימוני כביש – למשל לצביעת מעברי חצייה –  בצבע יקר יותר מהחלופות אבל דווקא כזה שנשחק מהר יותר.

מכירים רוכב/ת אופנוע שהחליקו בכביש? יש סיכוי שזה בכלל לא אשמתם – אלא תוצאה של בחירת הצבע הזה ע"י רשויות מקומיות.

צבע סימון כביש מוזנח ולא איכותי עלול לגרום להחלקת רכב דו-גלגלי

כבר ב-2010 עלתה הצעת חוק של חברת הכנסת לשעבר יוליה שמאלוב שביקשה לחייב את הרשויות המקומיות לעבור לצבוע את סימוני הכבישים בחומר איכותי יותר. הצעת החוק לוותה במחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת. המחקר מצא כי מעבר לשימוש בצבע איכותי אף יוזיל עלויות לרשויות ויחסוך להן כ-100 מיליון ש"ח. ומה קרה? כמעט כלום. הצעת החוק של שמאלוב נפלה והנושא ירד מהשיח הציבורי.

שבע שנים מאוחר יותר, ב-2017 כתב מבקר המדינה דו"ח בו עלה עניין צבע הכביש הבעייתי והיקר. המבקר דרש ממשרד התחבורה והרשויות המקומיות שוב לעבור להשתמש בסוג צבע אחר, איכותי יותר.

בדקנו: לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, למרות דו"ח המבקר ותוצאות המחקר – גם היום רוב הרשויות המקומיות ממשיכות להשתמש בצבע היקר והלא איכותי.

חברת הכנסת לשעבר יוליה שמאלוב. מתוך פייסבוק

למה הרשויות המקומיות לא מיישמות את המלצות המבקר והמחקר?

בקצרה: הרשויות רוצות לחסוך כסף בטווח הקצר, ולכן מעדיפות להשתמש בחומר הלא-איכותי ובטווח הרחוק היקר יותר.
נסביר: החומר הלא-איכותי לסימון כביש נקרא בשפה המקצועית "קיים קצר". החומר האיכותי נקרא "קיים ארוך". שני סוגי החומרים מאושרים ע"י משרד התחבורה. אנחנו ב"שקוף" ערכנו בדיקה עם חברה שמוכרת את הצבעים, ואלו המחירים (התעריף משתנה בהתאם להיקף העבודה):

חומר "קיים קצר": 13-15 ש"ח למ"ר.
חומר "קיים ארוך": 120-150 שח למ"ר.

הרשויות רוצות לחסוך כסף בטווח הקצר, ולכן מעדיפות להשתמש בחומר הלא-איכותי ובטווח הרחוק היקר יותר

צבע "קיים ארוך" עלול להיות יקר פי 10 מצבע "קיים קצר". זו הסיבה שהרשויות המקומיות מעדיפות להשתמש בצבע הלא איכותי, פשוט כדי לחסוך בעלויות. הרשויות המקומיות מסתכלות על חיסכון בטווח הקצר, בשנה הקרובה, ולא על חיסכון בטווח הארוך: ע"פ משרד התחבורה, אין הבדל משמעותי במחיר בין הצבעים בטווח הארוך, בגלל עלויות האחזקה של הצבע.

למה? סימון כביש שנצבע בצבע "קיים קצר", צריך לחדש בממוצע כל חצי שנה. לעומת זאת, סימון כביש בצבע "קיים ארוך" צריך לחדש רק כל חמש שנים. בטווח של 10 שנים יחדשו את הצבע "קיים קצר" 20 פעמים, ואת קיים ארוך פעמיים, וההוצאה של הרשות בטווח הארוך תהיה דומה. אם מחשבים גם את עלות הצביעה עצמה – הצבע האיכותי אפילו זול יותר.

גם במסמך הנחיות מ-2014 לבחירה והשמה של חומרים תקניים לסימון דרכים של משרד התחבורה נכתב: "חומרי הסימון בעלי תוחלת החיים הארוכה הינם מטבע הדברים בעלי עלות ראשונית גבוהה יחסית. עם זאת, בחישוב לאורך זמן נחסכות העלויות החוזרות ונשנות של סימונים חוזרים (לרבות עלויות אבטחה ועיכוב תנועה) ומובטחים ערכי תפקוד יציבים יותר
לאורך זמן".

הרשויות ומשרד התחבורה לא חושבים לטווח הארוך – ופוגעים בכולנו

צביעת סימון כביש מחדש לא מסתכם רק ברכישת דלי צבע ומכונה שתסיר את הסימון הישן. אל עלויות אלה מצטרפות כאמור גם עלויות שוליות: במהלך חידוש סימון הכביש, העירייה צריכה לסגור את הכביש ולייצר הסדר תנועה זמני חדש, מה שעלול לגרום לפקקים ולבעיות תנועה. עליה גם להציב על הכביש אמצעי אזהרה שונים כמו חרוטים או תמרורים, ואולי גם פקח/ית. כל זה עולה כסף, וככל שמחדשים את צבע הכביש בתכיפות גבוהה – עלויות מצטברות.
זאת ועוד, אחת התכונות החשובות של צבע "קיים ארוך" היא החזרת אור. הוא מחזיר אור בלילה בצורה טובה יותר מ מ"קיים קצר" ומשפר את בטיחות הנסיעה. לכן, חסכוני יותר שהרשויות המקומיות יעברו להשתמש בצבע "קיים ארוך", אותו צריך לחדש אחת לחמש שנים והוא מחזיר אור בצורה מיטבית.

בעת צביעת סימון מחדש, העירייה צריכה לסגור את הכביש ולייצר הסדר תנועה זמני חדש

בדו"ח מבקר המדינה מ-2017 נכתב בנושא: "מאפיינים אלה (איכות ירודה של "קיים קצר") מאלצים את החברה לבצע תחזוקה מוגברת: צביעה מחודשת בצמתים אחת לחצי שנה, צביעה סטנדרטית בכבישים אחת לשנה, ובכבישים עמוסים אף בתדירות גבוהה יותר. פעולות אלה מלוות בסגירת כבישים, המפריעה לתנועה השוטפת, והפרעות אלה יוצרות גם נזקים כלכליים נוספים וכן הפרעה לציבור הנהגים".

כך מודגש כי "יוצא כי חומרי הסימון הישנים מחייבים עבודות תחזוקה בתדירות גבוהה מאוד, דבר המגדיל את העלויות הכספיות ופוגע בתנועה השוטפת בכבישים עקב הפרעות בזמן עבודות הצביעה".

מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא: "חומרי הסימון הישנים מחייבים עבודות תחזוקה בתדירות גבוהה מאוד"

צובעים בשכבות על חשבון חיי רוכבי הדו-גלגלי

המחדל לא נגמר שם. את הצבע מסוג "קיים קצר" יש לחדש אחת לחצי שנה. כדי לחדש את הצבע יש להסירו מהכביש, אך תהליך ההסרה הוא יקר וארוך, מפני שההסרה מתבצעת ע"י מכונה שמזרימה מים בלחץ גבוה על הסימון, ומסירה את הצבע במהירות של מטר בחמש דקות. כדי לחסוך בעלויות ההסרה הגבוהות, הרשויות מצאו "פתרון": במקום להסיר את הצבע, הן פשוט צובעות שכבה נוספת מעל הצבע הקיים.

ה"פתרון" הזה מסכן אותנו מאוד מפני שהוא גורם להחלקה: את הצבע "קיים קצר" צריך לצבוע בשכבה דקה על פני הכביש, על האספלט. הצבע איתו נצבע את הסימון מקבל את הטקסטורה של האספלט המחוספס, וכך מונע החלקה לנוסעים עליו.

הסרת צבע כביש. מתוך אתר חברת "נתיבי זהב"

כשצובעים שכבה על גבי שכבה, הטקסטורה של האספלט נעלמת תחת הצבע, וסימון הכביש הופך למחליק. לעיתים, הרשויות צובעות שכבות צבע כל כך הרבה פעמים, שסימון הכביש מגיע לעובי של כמה מילימטרים. צביעה של שכבה מעל שכבה מקצרת עוד יותר את חיי חומר "קיים קצר", ומקדימה את הצורך לצבוע סימון כביש שוב.

בואו נראה המחשה לאיך נראה סימון כביש "קיים קצר" שנצבע שוב ושוב – ונשחק. התמונה מתוך דו"ח ביקורת על רשות התמרור המקומית ברחובות:

סימון כביש מוזנח בעיריית רחובות

הנפגעים העיקריים מסימוני כביש מחליקים הם רוכבי הדו-גלגלי, המתרבים בשנים האחרונות. רוכבי הקורקינטים והאופניים החשמליים, האופנוענים, ועוד – כולם נוסעים על סימוני הכביש, ובעת עצירה עלולים להחליק על סימון שלא נצבע כמו שצריך. התאונות של רוכבי הדו-גלגלי הן עוד סיבה שהשימוש בחומר "קיים קצר" אינו חסכוני או יעיל. בטווח הארוך, לתאונות רוכבי הדו-גלגלי יש גם עלויות גבוהות.

רוכבי דו גלגלי הם הנפגעים העיקריים מסימוני כביש מחליקים

ראויות לשבח: הרשויות שעברו להשתמש ב"קיים ארוך" מרוצות

מוקי דור, מנהל מטה הבטיחות בעיריית ערד, החליט לעבור להשתמש בצבע "קיים ארוך" לסימון כבישים בצמתים מרכזיים בעיר: "עם פתיחת שנת הלימודים, נהוג לצבוע מחדש את סימוני הכביש", אומר דור, "הפעם, בגלל שהשתמשנו בחומר "דו-רכיבי" (סוג של "קיים ארוך") הסימונים עברו שטיפה, הסרנו את הלכלוך שהצטבר עליהם, והם נראים כמו חדש. המטרה שלי היא לצבוע את כל מעברי החציה בערד בצבע הזה, אם יהיה לנו מספיק תקציב". דור העביר לנו תמונות של הסימון לפני ואחרי השטיפה:

מעבר חציה בערד, שנצבע ב"קיים ארוך" צילום: מוקי דור

אדם מתחום צביעת הכבישים עמו שוחחנו מספר: "לפני 10 שנים עשיתי פרויקט צביעת נתיב לתחבורה ציבורית בראשון לציון, ברחוב משה דיין, עם צבע "קיים ארוך". מדובר בשני פסים צהובים, ועד היום הם קיימים שם. רק חבל שבהמשך העירייה חידשה אותו עם "קיים קצר", מטעמי חיסכון, מה שמחליש את אפקט החזרת האור".

יש רשויות נוספות שעברו להשתמש בצבע "קיים ארוך" לפחות בחלקים מסוימים בעיר, בהן: רמת השרון, תל אביב, ראשון לציון, חולון, ורמת גן. כל הכבוד!

אנו קוראים למשרד התחבורה להקצות תקציב לנושא ולרשויות לעבור להשתמש בצבע "קיים ארוך". בינתיים, אנו מבקשים מכם: בדקו כשאתם הולכים ברחוב מה מצב סימוני הכביש בעיר שלכם, ושלחו מייל לאחראי/ת התמרור ברשות שלכם, ושאלו: האם העירייה משתמשת בצבע "קיים ארוך"?

איך שולחים מייל? חפשו באתר העירייה את בעל/ת התפקיד הרלוונטי (ראש מחלקת תנועה/רשות תמרור), או את צמד המילים "רשות תמרור" ומצאו את האחראי. באתרים של רשויות שקופות, המייל והטלפון של בעל/ת התפקיד יופיעו. אם לא מצאתם – פנו לראש העיר.

גילית שהעירייה לא משתמשת כלל בצבע "קיים ארוך"? תייגו את ראש העיר בפייסבוק, ושלחו אליהם ישירות את הכתבה הזו לצד בקשה לעבור להשתמש בחומר האיכותי. אפשר לשלוח גם אלינו מייל בנושא: maya.kroll@shakuf.press
מבטיחים לעקוב ולעדכן מי הן הרשויות שעברו להשתמש בצבע החסכוני והבטוח יותר – ולפרגן גם להן!

ממשרד התחבורה נמסר:
"סימון והתקנת התקנים בתשתית מערכת הדרכים הינם באחריות הרשויות המקומיות. משרד התחבורה מסייע לרשויות המקומיות, באמצעות תקצוב לסימון והתקני בטיחות הניתן, בין השאר, לטובת סימון כבישים- מעברי חצייה וסימון לבן על הכביש עצמו בלבד.
הרשויות המקומיות מחויבות לתחזק את הסדרי התנועה שבתחום אחריותן, בהתאם לדרישות התקן והמפרטים המאושרים על ידי הוועדה הבין משרדית לבחינה ואישור התקני תנועה ובטיחות.
משרד התחבורה והועדה להתקני תנועה ובטיחות הנחו את רשויות התמרור המקומיות לעבור לשימוש בצבע תקני כמקובל במדינות המערביות. כל חומרי הסימון על פני הדרך, העומדים בתקינה הישראלית החדשה, הינם בעלי מקדם חיכוך גבוה ונראות טובה ביום ובלילה".

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

שימוש בסימוני כביש "קיים קצר" משפיע על כולנו: החידוש התכוף שלהם גורם לשיבושי תנועה ולהוצאה כספית מוגדלת ומיותרת של הרשויות המקומיות – כסף שמגיע מהכיס שלנו, הציבור. רוכבי הדו-גלגלי עלולים להחליק על סימונים שלא מתוחזקים כראוי, וכך עולה הסיכון שיפגעו בעצמם ואף יגרמו לתאונה עם רכבים אחרים או הולכי רגל.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

אין שום סיבה שכל המדינה כולה לא תעבור להשתמש בצבע לא מחליק וחסכוני. למעשה זה טירוף שאנחנו לא משתמשים בצבע הזה כבר עכשיו. שימוש בצבע "קיים ארוך" דורש תחזוק מועט, חוסך עלויות, מצמצם את הצורך לסגור כבישים לעיתים תכופות.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת מאיה קרול

מאיה קרול
במקור מתל אביב והיום חיה בקהילה שיתופית בבאר שבע.כנערה וכחיילת עסקתי רבות בהדרכת בני נוער. תמיד נמשכתי לפעילות לשינוי חברתי, ובכל מסגרת בה לקחתי חלק ניסיתי לפעול למען מה שצודק ונכון בעיניי.לפני שנה וחצי נחשפתי לפעילות של "שקוף", וגיליתי גוף תקשורת בו מגישים תקשורת נקייה, עקשנית ובועטת – ובאותו הזמן גם נגישה לכל ופתוחה לביקורת. כל אלו גרמו לי להרגיש שגם אני יכולה וצריכה לקחת חלק ביוזמה האדירה הזו, ואני שמחה שזכיתי להצטרף.מאמינה בבני אדם, פמיניסטית, מאזינה ליותר מידי פודקאסטים.

3 תגובות

  1. יש בעייה נוספת שלא ראיתי מוזכר.
    כשאין סימון ברור ובפרט במעבר חצייה, זה גורם לסכנת נפשות ממש, כח נהג לא כל כך מסתכל על הצד של הכביש אם יש תמרור של מעבר חצייה, אבל כשזה פסים ברורים שאפשר לראות אותם גם אחרי חודש מאז שנצבעו, וקיימים שם תמיד, זה הוא רואה.
    אחרת זה קטוסטרופה.

  2. אם הכל כאן נכון, עצוב מאוד, עצוב יותר זו תגובת משרד התחבורה, הגוף ה לא יעיל במדינת ישראל. שילטון של פקידים מקומי שבכלל לא בודק ביצוע, מי אמור לתת את הכלים? שוולי אופניים מסומנים בחומר שגורם החלקה. מעבר הולכי רגל, שיפלו. לפי הפרסום כאן, לדעתי פשוט טימטום

    1. גם בזה אפשר להאשים פקידים? אז למה לא.
      רשויות מקומיות מורכבות מנבחרי ציבור.. הם האחראים הישירים לחיסכון.
      אם משרד התחבורה היה מחייב את נבחרי הציבור להוציא יותר כסף מקופת העירייה היית אומר שמדובר בשלטון פקידים, אם משרד התחבורה לא מחייב אותם אז גם בזה אשמים הפקידים.
      סליחה אם התגובה קצת חריפה, אבל זה ממש לא לעניין להאשים את הפקידים בכל דבר שאפשר.. חברי הכנסת לא העבירו חוק ב-2010, וגם לא לאחר דו"ח מבקר המדינה ב-2017, גם בזה אשמים פקידים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,911 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

מה יהיה עם ההבטחות של הפוליטיקאים אחרי שהקלפיות ייסגרו?

אנחנו רוצים להציב עיתונאי/ת במשרה מלאה ברחובות! 🤩

אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לדעת שאתם איתנו.

אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!