מי אלו חברי הכנסת שהעניקו חסינות לח"כ חיים כץ | עיר מקלט – כתבה חמישית

בדיון ארוך שעסק בכתב האישום ולא בעילות החסינות זכה אתמול ח"כ חיים כץ בכרטיס יציאה מהכלא. ייתכן שכץ חף מפשע אבל מי שמוסמך לקבוע זאת הוא בית המשפט ולא הקולגות שלו. כל העובדות, ופירוט המצביעים בכל אחד מהסבבים. בימים הקרובים מליאת הכנסת צפויה לאשר: מרמה והפרת אמונים זה חלק מעבודת הח"כים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

קשה היה להישאר אדישים אמש לדבריו של ח"כ חיים כץ בוועדת הכנסת בדיון על בקשתו להותרת החסינות. "אני פגוע עד עמקי נשמתי בטענות כלפי. אני סבור שבמקרה שלי טעית (היועמ"ש) בענק", אמר כץ בהתרגשות. "יחד עם זה", הדגיש, "אני מכבד את המוסד שאתה יושב בו ואני מכבד אותך… אני מי שפיו וליבו שווים. אני ישר ומכבד את מילותי. אני לא זוכר מתי שיקרתי, ובגיל 72 אני לא מתחיל לשקר. אני לא יודע עוד כמה זמן יש לי לחיות: עשר שנים, חמש עשרה שנים. בכל האירועים לא עמדתי בלחץ עלי".

גם עורכת דינו נוית נגב העלתה בדיון סימני שאלה לגבי מהות העבירות עצמן. החל בזמן הרב שחלף (כעשור), טיב החוק שהעביר (ללא התנגדות של ח"כים אחרים), ותהייה לגבי כמה כץ עצמו הרוויח מהחוק.

אלא שכל זה לא משנה ולא רלוונטי. חברי כנסת לא היו אמורים להחליף את בית המשפט. הם אינם חבר מושבעים. הדבר היחיד שהם היו צריכים לעשות אמש הוא לבדוק האם לח"כ מגיעה חסינות מתוקף תפקידו. ובזה? הם כשלו לחלוטין.

ארבע עילות לחסינות, שלוש מהם ביקש כץ ושתיים קיבל מהוועדה

אז מה קרה בדיון אמש? למעשה היו 4 הצבעות כנגד 4 העילות לבקשת חסינות. נפרט:

הראשונה: "העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף". כלומר שלא ניתן להעמיד אותו למשפט על מהלכים, אמירות והתנהגות שקשורים למילוי תפקיד. האם מרמה והפרת אמונים היא חלק מתפקידו – כנראה שלא. אבל בזה תמכו רוב חברי הוועדה.

הצביעו בעד חסינות לפי עילה זו (16): עודד פורר, יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו. איילת שקד, אופיר סופר מימינה. אורי מקלב, יעקב טסלר מיהדות התורה, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל מש"ס. קטי שטרית, יואב קיש, מיקי זוהר, ניר ברקת, אופיר כץ, שלמה קרעי, קרן ברק, מיכל שיר מהליכוד.

נמנעו (4): צביקה האוזר, מיכאל ביטון (כחול לבן), מנסור עבאס, אחמד טיבי (הרשימה המשותפת).

הצביעו נגד (10): אבי ניסנקורן, יעל גרמן, אורית פרקש הכהן, קארין אלהרר, איתן גינזבורג, ויואב סגלוביץ מכחול לבן. עופר כסיף מהרשימה המשותפת. מירב מיכאלי, תמר זנדברג רויטל סויד מהעבודה מרץ.

העילה השניה: "כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה". בתרגום חופשי: "תפרו לי תיק". בסעיף זה אפילו רוב חבריו לסיעת הליכוד, שרוב הדיון שימשו יותר כסנגורים, לא היו מוכנים לתמוך. 

הצביעו בעד חסינות לפי העילה השנייה (4): מיכל שיר, שלמה קרעי, יואב קיש וקרן ברק. כולם חברי הליכוד.

נמנעו (10): איילת שקד ואופיר סופר מימינה. אורי מקלב ויעקב טסלר מיהדות התורה. מיכאל מלכיאלי ומשה ארבל מש"ס. קטי שטרית, מיקי זוהר, ניר ברקת, אופיר כץ מהליכוד.

נגד (16): אבי ניסנקורן, יעל גרמן, אורית פרקש הכהן, קארין אלהרר, איתן גינזבורג, יואב סגלוביץ, מיכאל ביטון וצביקה האוזר מכחול לבן. עופר כסיף, מנסור עבאס אחמד טיבי מהרשימה המשותפת. תמר זנדברג, מירב מיכאלי ורויטל סויד מהעבודה מרצ. יוליה מלינובסקי ועודד פורר מישראל ביתנו.

 

העילה השלישית: "הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי".

המשמעות היא שהכנסת כבר נקטה הליכים נגד הח"כ ולא יגרם כל נזק אם לא יתקיים הליך פלילי. כאן לזכותו של כץ עומדת העובדה כי אכן התקיים לכץ שימוע בפני ועדת האתיקה של הכנסת (מורכבת מח"כים בעצמה).

מעניקים חסינות. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הוועדה מצאה בעייתיות בכך שלא חשף את האינטרסים שלו אך לא טענה כי פעל בניגוד עיניינים ולא הטילה סנקציה. היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, טוען מנגד כי כץ שיקר לוועדת האתיקה כשהסתיר את קשרי המסחר שלו בבורסה עם בן ארי (השניים סחרו יחד ואחד עם השני).

הצביעו בעד חסינות לפי העילה השלישית (17 ח"כים) : עודד פורר, יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, איילת שקד, אופיר סופר מימינה, אורי מקלב, יעקב טסלר מיהדות התורה, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל מש"ס, קטי שטרית, יואב קיש, מיקי זוהר, ניר ברקת, אופיר כץ, שלמה קרעי, קרן ברק, מיכל שיר מהליכוד וצביקה האוזר מכחול לבן.

נמנע (1): מיכאל ביטון מכחול לבן.

הצביעו נגד (12): אבי ניסנקורן, יעל גרמן, אורית פרקש הכהן, קארין אלהרר, איתן גינזבורג, יואב סגלוביץ' מכחול לבן. תמר זנדברג, מירב מיכאלי ורויטל סויד מהעבודה מרצ. עופר כסיף, מנסור עבאס ואחמד טיבי מהרשימה המשותפת.

העילה הרביעית: "ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי". על כך ויתר כץ.

 חברי הכנסת דנו על הנושא הלא נכון

אלא שבמקום דיון שעוסק בעילות החסינות, תקפו אמש חברי הליכוד ועו"ד נגב, שטענה לבדה במשך קרוב לארבע שעות, את כתב האישום. דיון שהיה אמור להיות מוגבל להסרת חסינות הפך במהרה לדיון משפטי על כתב האישום עצמו. חברי כנסת התעקשו לבחון את חוזק הראיות, למרות שאלו בכלל לא הוצגו. הגדיל לעשות ח"כ גדעון סער (הליכוד) שטען בדיון: "אם הייתי יושב פה מספיק זמן הייתי מקלף את כתב האישום סעיף אחר סעיף".

כאמור, כל זה לא רלוונטי. ייתכן שחיים כץ צודק והוא חף מכל פשע, בדיוק כמו אזרחים אחרים שהאשימו אותם וזוכו בבית המשפט.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מה שבטוח זה שלחברי הכנסת אין את הכלים לבחון את הנושא. לא רק זאת. נראה כי גם אחרי שעות ארוכות והסברים מלומדים מצד היועמ"ש, ח"כים עדיין לא מבינים מה אסור ומה מותר להם: "לא קיבלתי תשובה היכן גבולות הגזרה שלנו עוברים" אמרה מיכל שיר (הליכוד) בדברי הסיכום שלה. 

יש דרך אחת לבאר את העובדות. היא עוברת, כמו לכל אזרח, בבית המשפט. 

מרמה והפרת אמונים כחלק מהמקצוע?

למעשה חברי ועדת הכנסת החליטו אמש לזכות את כץ מעבירה שכתובה בחוק: "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים". 

למרות המילים הברורות, ח"כים החליטו שלא היה במעשיו של כץ עבירה – וזאת מבלי שבדקו את הראיות, שמעו עדים או קיימו משפט. הם לא היו אמורים לקיים הליך משפטי, אך זה מה שדה-פקטו קרה.

כנסת ישראל צפויה לאשר את הצבעת הוועדה בימים הקרובים במליאה ובכך תאמר באופן מפורש: מרמה והפרת אמונים היא חלק מעבודתנו למען הציבור.

ההמשך צפוי בבג"ץ

חשוב להדגיש: החלטת המליאה בנוגע לחסינות תהיה תקפה רק לכנסת הנוכחית. אם היועמ"ש ימשיך לעמוד על כך שיש להגיש כתב אישום כנגד כץ – הנושא צפוי להגיע לבית משפט. רק שם יוכרע סופית האם מדובר בחסינות מהותית שאין לה תוקף זמן או חסינות דיונית שבה בקשת החסינות תידון שוב בכנסת ה-23. 

שתפו את הכתבה
1 תגובה
  1. דורון
    דורון אומר:

    החכי"ם עשו בדיוק מה שמצופה מהם. הגנה על השחיתות ועל המושחתים כמוהם. כל כנסת ישראל וכל הפוליטיקה הישראלית זאת מדמנת שחיתות. מדובר באנשים' שרובם' אם לא כולם – אוכלים מצלחת הקומבינות והשחיתו, במשך שנים.
    כנסת ישראל בנוייה מכנופיות פשע פוליטיות' שעסוקות במלחמות פנימיות ביניהן על שליטה כלכלית, תקציבים של מאות מיליארדים, ג'ובים וכספים רבים מתחת לשולחן וישר לכיס, בדיוק כמו בעולם התחתון. אבל גם בעולם התחותון יש כלל מאד חשוב: לא מסגירים עבריינים של קבוצה יריבה למשטרה. ועל כן החכי"ם עשו בדיוק את המוטל עליהם: להגן על פושע משלהם מהעמדה לדין.
    אגב, לא ברור לי מדוע מישהו מ,פלא על החכי"ם. בית המשפט העליון במשך שנים מגן על הקרובים לצלחת הכסף ושמנת השחיתות. רק לפני מספר שבועות, הם סרבו לקבוע כי אדם המואשם במרמה והפרת אומנים, ובשוחד, אינו יכול להתמודד על ראשות הממשלה. כלומר הם מכישירים את גדול העבריינים. אז אתם מתלוננים על סתם חברת כנסת שסרח.
    תתחילו להתרגל, אם עוד לא הפנתם. ישראל אינה דמוקרטיה כבר עשרות שנים. מה שלי היה ברור כבר לפני 30 שנה, ברור כעת ליותר אנשים. אבל חכו חכו, זה לא הסוף. יהיה יותר גרוע. פושעי הכנסת והפוליטיקה, רואים את האימפוטנציה של בג"ץ, והם מקבלים זקפה קשוחה מכך. עוד יהיה הרבה יותר גרוע.
    ולסיום אם מישהו חשב לרגע שהחכי"ם החדשים בכחול לבן, פחות מושחתים, אז הנה קיבלתם שיעור: הם טינופות כמו כנופיית הפשע הליכודניקית.
    אבל להגיד את האמת: כל עם מקבל מה שמגיע לו. כל עוד הציבור אדיש, ולא יוצא לרחובות במטרה להחזיר את הריבונות לעם, אין סיכוי שמשהו ישתנה.
    העם הנבוב רוצה מנהיג רקוב…. ביקשתם – קיבלתם.

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *