הגיעה העת לשקיפות חברתית-סביבתית של החברות הציבוריות בישראל | דעה

| טור דעה מאת: ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן |

המודעות העולמית לסוגיית שינוי האקלים בעלייה, ואיתה האחריות החברתית של תאגידים לנושא. תאגידים עסקיים המעוניינים להבטיח את המשך פעילותם, לא יכולים עוד להרשות לעצמם להתעלם מההשפעה שיש להם על הסביבה והחברה, ונראה כי הציבור בוחן ביתר תשומת לב את פעילותם בנושא. באקדמיה מסבירים את המצב שנוצר באמצעות תיאוריית הלגיטימציה, והענקת מה שמכונה "רישיון חברתי".

מגמות ירוקות בבורסות 

אחת המגמות המשמעותיות ביותר בתחום זה הינה הרחבת דרישות הדיווח החברתיות-סביבתיות-ניהוליות (E.S.G) בעיקר מהחברות הציבוריות (אלו הנסחרות בשוקי ההון ובבורסות בעולם). הדיווח כולל מדידה של המדרך הפחמני (סך פליטות גזי החממה) של התאגיד, פרסום הדרכים בהם החברה מתכוננת לסיכונים משינוי אקלים בסקטור בו היא פעילה, וכיצד מתכוונת החברה להפחית את המדרך הפחמני באופן משמעותי, אם באופן ישיר בהפחתה או באופן עקיף באמצעות מנגנוני איזון וולונטריים.

כדי לקדם זאת ברמה העולמית, הוקם לפני כעשור ארגון ה-SSE (Sustainability Stock Exchange Initiative) המהווה מסגרת גלובליות לקידום דיווחי קיימות ע"י התאגידים החברים בבורסות לניירות ערך. נכון להיום, 90 (!) בורסות ברחבי העולם אימצו הנחיות דיווח לשקיפות עבור החברות הנסחרות בהן. בין הבורסות שהצטרפו: נאסד"ק, קהיר ואפילו הבורסה של אבו דאבי כבר בעניין.

מגמה מרכזית נוספת היא הרחבת המעטפת החוקית המחייבת את פרסומם של דיווחי הקיימות. משנת 2018 חויבו 6,000 התאגידים הגדולים באירופה בפרסום דו"חות קיימות, במסגרת הדירקטיבה לדיווח לא פיננסי של תאגידים (Non-financial Reporting Directive). בארה"ב, ארגון ה-SASB פועל במרץ כדי לתקנן את דרישות הדיווח חברתיות-סביבתיות ולהכלילן במסגרת הדוחות הכספיים לרשויות המס בארה"ב. בארגון חברים שורה של מומחים המדרגים את רמת החשיבות (המהותיות) של סוגיות חברתיות-סביבתיות (עפ"י רמת הסיכון למשקיעים) הקיימים בכל חברה, בהתאם לתחומי פעילותה. אל מול אותן סוגיות גיבש הארגון הנחיות דיווח מקצועיות שיאפשרו לאתר באופן מדויק את הנחיות הדיווח הנדרשות לגילוי תאגידי.

בהקשר האמריקאי, כדאי לציין כי לפני מספר שבועות התקיים שימוע היסטורי בוועדה לשירותים פיננסיים של הקונגרס האמריקאי. השימוע עסק בהתקדמות החקיקה בארה"ב בכל הנוגע לשקיפות חברתית-סביבתית של תאגידים. אמנם השימוע לא התרחש כחלק מתהליך חקיקה מסוים, אך זוהי הפעם הראשונה שהנושא הוצג באופן מסודר בבית הנבחרים האמריקאי.

ומה קורה בישראל?

בישראל, מתעקשת הבורסה לניירות ערך להדיר עצמה ממגמה עולמית זו. גם הרגולטור, הרשות לניירות ערך, לא מחבקת את היוזמה. הסיבה לא ברורה – יש ביקוש הולך וגדל בקרב הציבור להשקיע בחברות שאינן מזהמות, ובכך להרוויח כסף על השקעה באופן המשפיע בצורה חיובית על הסביבה והחברה. חשוב גם לזכור שהכסף המושקע בבורסה – הוא של כולנו, דרך הפנסיות, הביטוחים, הבנקים ועוד.

בישראל, קיים סל "מעלה" – המבוסס על דירוג "מעלה". הבורסה הישראלית מציגה את המדד כמענה מקומי המקביל למגמה העולמית, אך האמת היא שלא כך הדבר: ארגון "מעלה" למעשה ממומן בידי התאגידים הגדולים במשק, והחברות המזהמות בישראל דורגו בו בעבר בציונים גבוהים. דירוגים רבים בתחומי שוק ההון מבוססים גם הם על דיווחים עצמאיים לא מפוקחים, אך תמיד ישנן מקורות מידע חיצוניים נוספים הנלקחים בחשבון. לא כך הוא המצב עם דירוג "מעלה", ולכן יוצא כי גם חברות המקבלות ציונים גרועים בכלי דירוג אובייקטיבים (כגון דירוג ההשפעה על הסביבה של המשרד להגנת הסביבה) יכולות למצוא את עצמן בצד הטוב שלו.

טוב תעשה הבורסה בתל אביב אם תאמץ מתודולוגיה סדורה לשקיפות ESG עבור החברות הנסחרות בה, וכך תוכל להביא את בשורת הקיימות של התעשייה הישראלית אל בתי ההשקעות הגדולים והחשובים בעולם ואל ציבור המשקיעים.

כצעד ראשון, יכולה הבורסה להפוך את שאלון מעלה משאלון שהתשובות לו חסויות, לדיווח פומבי עבור החברות הציבוריות – הרי המידע כבר קיים והחברות כבר מתורגלות בלתת לו מענה. אפשרות נוספת הקיימת בפני הבורסה היא לקחת את הצעת החוק "אחריות תאגידית (חובת דיווח)" – אותה ניסחנו במכון לאחריות תאגידית לפני כשנתיים – ולאמץ את מתווה הדיווח המוצע בה. כמובן, שהיא יכולה פשוט לתרגם הנחיות של בורסות עולמיות רבות השותפות למגמה. האפשרויות הן רבות, כל שחסר הוא הרצון. הרווח יהיה  של כולנו.

*

הכותב הוא ראש המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן